שרת המשפטים ציפורה לבני, נאמה בפני כינוס של שדולת השמאל היהודית J Street –לבני ביקשה לגייס את פעילי השדולה, המזוהים בחלקם עם עמדות אנטי ישראליות, לפעולה למענה של ישראל. בנאומה אמרה בין השאר כי "כאבה של אם יהודייה על מות ילדיה זהה לזה של אם פלסטינית."
הקביעה הזו מעלה תמיהה. פורסם שציפורה לבני הועסקה במוסד, מה שמעלה את השאלה על טיב ההכשרה שניתנת שם.
יד הגורל או נס גרמו לכך שב-5 למרץ 2003 לא עליתי על האוטובוס של קו 37 בחיפה שבו התפוצץ מחבל מתאבד. הנה מה שכתבתי אז:

עִיר הָהֲרֵיגָה, חיפה מרץ 2003

קוּם לֵךְ לְךָ אֶל הָעִיר חֵיפָה.
קוּם לֵךְ לְךָ אֶל הָעִיר הַיָפָה
וּבְעֵינֶיךָ תִּרְאֶה וּבְיָדֶךָ תְּמַשֵּׁשׁ.
קוּם עָלֶה לְךָ עַל אוֹטוֹבּוּס
וּבָאתָ אֶל הָעִיר, אֶל רוֹמֵמָה,
אֶל מְרוֹמִי הַכַּרְמֶל הַיָּרֹק.
אֶל מַקְסִים עַל חוֹף הַיָּם הַתָּכֹל.

בְּבֵיִת הָאֶבֶן בְּבֵיתָה בְּחֶבְרוֹן
אֹם שָׁאִדי לֹא לָבְשָׁה אֶת
בִּגְדֵי הָאֲבֵלוּת הַשְּׁחוֹרִים.
הִיא הִגִּישָׁה קָפֶה מְמֻתָּק.
קִבְּלָה אֶת פְּנֵי הַמְּבַקְּרִים
הַמְבָרְכִים בְּגַאֲוָה:
"אַל תִתְיַחַסוּ לָאֵלֶּה אָשֵׁר נֶהֶרְגוּ
לְמַעַן דָּרְכּוֹ שֶׁל אָלָלה כְּמֵתִים
אֶלָּא כְּחַיִּים אֵצֶל אָלָלה.
בְּנִי הַשָׁאהִיד,לא מֵת. הוּא
חַי וְנִיזוֹן מִיְּדֵי אָללָה.
אֲנִי גֵּאָה בְּמַה שֶׁעָשָׂה בְּנִי,
עָלֶינוּ לְהִילָּחֵם לְמַעַן הַדָּת שֶׁלָנוּ
וְלֹא לְמַעַן הַמְּדִינָה הַפַלֶסְטִינִית."*
בְּקַו 37 לָאוּנִיבֶרְסִיטָה בּוֹ אֲנִי
נוֹסֵעַ, מִתְיָשֵׁב אֲנִי לְיָדוֹ שֶׁל הַנָּהָג.
מִלְּפָנִים הַסִיכּוּי לִשׂרוֹד עוֹלֶה.
לְיָד הַדֶלֶת הַקִדְמִית
אֲנִי רוֹאֶה אֶת כָּל הַנִכְנָסִים.
כָּל הַבָּאִים בַּתּוֹר.

וְאַתֶּם בְּיָהַב וּבְמִצְנָעַ
כָאֲשֵׁר הִתְחֲנַפְתֵם תִתְחָנֵפוּ,
מַלְּאוּ כְּרֵיסֵיכֶם קֻרְצָא.

# ביום רביעי ה-5 במרץ 2003, פוצץ מחמוד חמדאן קוואסמה חגורת נפץ שחגר על גופו בתוך אוטובוס קו 37 בחיפה. בנרצחים תלמידים וסטודנטים. המחבל המתאבד היה בן 20, סטודנט במכללת הפוליטכניקום בחברון וחבר החמאס. הקטע לקוח מעיתון ארגון הג'יהאד האיסלאמי ב-6 במרץ 2003. מתכנני הפיגוע נידונו למאסר עולם ושוחררו בעסקת שליט.
43 יהודים נרצחו "בעיר ההריגה" בקישינב. בחיפה נרצחו: במסעדת מצה – 15. במסעדת מקסים – 21. בקו 37 – 17, בקו 16 – 15.

סודנים כן, פלסטינים לא?
בעוד העולה מארגנטינה, הגזען איתן ברונשטיין, מייסד ארגון "זוכרות", מצהיר בריש גלי על תביעתו להחזרת כל צאצאי הפליטים הערבים והקמת מדינה ערבית-מוסלמית במקום מדינת היהודים, יוצא הגיאוגרף פרופסור אלישע פורת בהמלצה למימוש מה שהוא קורא "זכות השיבה" של הערבים, ע"י קבלת 160 אלף ערבים מוסלמים בתחומי ישראל. על פי תיכנונו הם ייושבו בישובים הערבים במדינת ישראל. (הגיאוגרפיה של זכות השיבה "הארץ" 30.9.13).
פרופסור ברוך קיפניס שולל את היתכנות התוכנית בכך שלא ניתן יהיה לבנות על אדמות פרטיות. ("הארץ" 2.10.13)

סודנים לא! ופלסטינים לא!
מאמצים רבים נעשים ע"י ארגונים זרים וממשלות זרות לחיסול מדינת ישראל. כספים רבים מושקעים בארגונים התומכים בקליטת המסתננים מאפריקה (שרובם ערבים-מוסלמים) וצאצאי הפליטים הערבים במטרה להפוך את היהודים למיעוט בארצם, ולהפוך את ישראל למדינה ערבית-מוסלמית. (ממשלת פולניה או צ'כיה, היו מסלקות מיד כל גורם שהיה מעודד חזרת צאצאי פליטים לארצותיהם), לכן יש לומר בריש גלי לא! לכל תוכנית מסוג זה. על המסתננים לחזור לארצם (או למצרים משם באו) ולגבי בעיית הפליטים שהפכה לכלי לחיסול ישראל יש להציע רק פתרון אחד:

פשרה היסטורית: קליטת הפליטים בישראל.
קליטת צאצאי הפליטים בערב.
 על מנת להגיע לפשרה היסטורית שתספק את שני הצדדים יש להגיע להסכם ביטול תביעות הדדיות בין ישראל לעולם הערבי תוך הבחנה בין פליטים לצאצאי הפליטים. על ישראל להסכים לקלוט בתחומה את כל הפליטים שירצו בכך ויסכימו לחיות בשלום, בתנאי שבד בבד כל צאצאי הפליטים יקלטו במימון הממשלה הסעודית ב"ערב", על אדמות היהודים. כידוע, מוחמד הכריז: "לא תהינה שתי דתות בארץ הערבים," וביצע ב"ערב" טיהור אתני. לאחר חיסול היישוב היהודי, רצח הגברים ומכירת הנשים והילדים לעבדות. הכניס מוחמד לקוראן פסוקים שלפיהם כל רכוש היהודים ב"ערב" – האדמות והבתים שלקח שלל, שייכם רק לו, ולערבים (סורה 59 פסוק 1, סורה 33 פסוק 27).
בהתאם להסכם, היהודים יוותרו על זכות השיבה לאדמות אלו ואילו צאצאי הפליטים ישמחו למימוש "זכות השיבה" שלהם למולדתם ההיסטורית, ולאפשרות שיקומם בעושר ורווחה באל-מדינה, ליד קבר נביאם.
בעיה נפרדת היא בעיית שיקום צאצאי הפליטים הערבים-הנוצרים, למרבה הצער הם לא יוכלו להתיישב ב"ערב", שכן הגזענות המוסלמית אוסרת גם על נוצרים לגור בערב. לכן על ישראל, תמורת הכרזת "סיום הסכסוך" – לעשות מחווה ולקלוט אותם כולם בשטחה.
פתרון זה הוא היחיד האפשרי המוסרי והריאלי לבעיית הפליטים ולסכסוך הישראלי-ערבי.

בפעם הראשונה ערבי-מוסלמי הוכרז כחסיד אומות עולם
בפעם הראשונה הכיר מוסד "יש ושם" בערבי כחסיד אומות עולם. ד"ר מוחמד הלמי, רופא מצרי שהתגורר בברלין, קיבל את האות על פועלו להצלת משפחה יהודית הלמי נולד בחרטום ב-1901 להורים מצריים. ב-1922 היגר לגרמניה שם למד רפואה, ולאחר מכן נשאר לגור בברלין. אחרי סיום לימודיו עבד כאסיסטנט בבית חולים. כשהחלו הטרנספורטים של יהודים מברלין, חלמי העניק לאנה גוטמן לבית בורוס, חברת משפחה בת 21, מקום מסתור עד תום המלחמה בבית שהיה בבעלותו בברלין. הלמי נשאר בברלין לאחר המלחמה. הוא התחתן שם, וחי בעיר עד מותו ב-1982. לאחר המלחמה אנה ומשפחתה היגרו לארה"ב.

בחיפוש אחרי ערבי-מוסלמי שאינו גזען
ד"ר יוסף ג'בארין, ראש מרכז דיראסאת – המרכז הערבי למשפט ולמדיניות, הזמין מחקר ובו הוא מבקר את תוכנית לימודי האזרחות במדינת ישראל על כך שהיא מדגישה את הלאומיות (היהודית) על חשבון הדמוקרטיה. לכן שלחנו לו מכתב בקשה שכהומניסט ושוחר דמוקרטיה אנו קוראים לו להיות הערבי-המוסלמי הראשון שאינו גזען, ושאינו רואה את דברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולרצוח את היהודים מופת מוסרי, אלא גזענות. "שתיקה כהודאה דמיא" כתבנו. למרבה הצער לא נענינו. טרם מצאנו ערבי-מוסלמי שאינו גזען. כדוגמת חסיד אומות העולם, ד"ר מוחמד חלמי.
אנחנו בטוחים שישנם ערבים-מוסלמים שאינם גזענים. אנחנו ממשיכים לחפש. אם אתם מכירים ערבי-מוסלמי שאינו גזען אנא הודיעונו.

עובדיה חיים יוסף לא מהפכן אלא ריאקציונר
עוד לפני "אחרי מות קדושים אמור" יוצאת כתבת הארץ אבירמה גולן במאמר הספד בכותרת "עובדיה יוסף: לא ליצן – מהפכן" (הארץ 29.9.13)
לדידה של גולן מעבר לגידופים עובדיה חיים יוסף (נוסף לו השם החדש חיים, כסגולה לאריכות ימים), הוא מהפכן, והפלא ופלא באיזה תחום? מהפכן כמנהיג ציוני...
עובדיה יוסף, קובעת גולן: "היה ונשאר מנהיג ציוני במלוא המובן החברתי-הלאומי של המושג". כן, כן, זה אותו עובדיה יוסף שבזמן שירת "התקווה" היה מעלעל בהפגנתיות בספר, ובלבד שלא ייתפס, חלילה, כמזדהה בדרך כלשהי עם המנון "התקווה".
אבירמה גולן עוד מוסיפה בשירת "המה יופיס" שלה, ומעלה את נס את תורת עובדיה יוסף שהיא לדבריה: "טולרנטית וגמישה". ר"ל (רחמנא ליצלן). אם תורת עובדיה ה"טולרנטית" הייתה מתקבלת, הרי גורלה של גולן היה מר ועצוב. הרבובדיה הציע פעם להוסיף לארבע מיתות בית דין, סקילה, שריפה, הרג, חנק, מיתה נוספת: כיסא חשמלי, ולמי? לאומנים...
ומהי הסיבה שבגינה מהללת אבירמה גולן כתבת עיתון "הארץ" את הרב? נכון, קל לנחש קביעתו "כי פיקוח נפש דוחה התנחלות". "התנחלות", היא מילת המפתח. כל המתנגד לה יזכה מיד באינדולגנציה על כל מעשיו האחרים, ולא משנה העובדה שאינו מכיר במדינה הציונית, ובבתי המשפט שלה מאחר שאינם דנים על פי דין תורה.

ההלכה ע"פ הרבבודיה
עובדיה (במקור עבדאללה) חיים יוסף – יליד בגדד, המתחזה לספרדי, (הוא אינו ספרדי אלא רק פוסק ע"פ הפסיקה הספרדית) גורס כי יש לבטל פסיקות מקומיות, ומנהגים מקומיים שלא ע"פ פסיקת קארו הספרדי; למשל, באחת מדרשותיו אמר שהנשים היהודיות במרוקו "לא ידעו כלום. אוכלות ושותות כמו בהמה." זאת משום שהן חותנו בגיל צעיר, לא ידעו קרוא וכתוב ולא ידעו לברך. את יוצאי מרוקו שסירבו לציית לדרישתו הבלתי מתפשרת לוותר על מנהגיהם הייחודיים כינה "אנשים עקשנים שבאו ממרוקו," "הם חושבים שהמנהגים שלהם הם הלכה למשה מסיני." עוד אמר שחלק מיוצאי כורדיסטן לא ידעו בעבר להתפלל והיו חוזרים מילה במילה אחר החזן. גם על בני עדתו, העיראקים, אמר פעם שהם משובשים, והוא יצא נגד פסיקת "הבן איש חי" העיראקי.
למרות כל הספרים המלומדים שניסו להראות את חשיבותו ההלכתית של הרב, ולמרות פסיקות שבחלקן מקילות למשל, הוא התיר מכירת הקרקעות לגוי בשמיטה, התיר לשמוע שירת אישה דרך מכשיר רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכיר את הזמרת. התיר בשעת הדחק ללמד בנים ובנות יחד, עד גיל תשע. התיר לרווקות ללכת בשערות סתורות (שיער שאינו אסוף), וכדומה, לא מצאתי שום חידוש מהותי אצלו, שיכול להוציא את היהדות מניוונה. להיפך, פסקי הדין שלו היו קטנוניים וריאקציוניים. הרבבובדיה נטוע בעולם הרוחני והתרבותי של בגדד במאה ה-19.

גלגול נשמה חוטאת
והריאקציה הפרימיטיבית הבולטת מכול בוטאה על-ידי הרב בהסברו על השואה: "ששת המיליונים שנהרגו בשואה, הם גלגול נשמות של אנשים שחטאו בגלגול הקודם." פה כנראה הושפע הרבבודיה מאנשי ההלכה המוסלמית שקובעים בעקבות דברי מוחמד שהיהודים הם צאצאי קופים וחזירים.
[גדולתו של הרב עובדיה מתמצית בהראותו את יתרון יוצאי עיראק על יוצאי מרוקו – כיצד עיראקי פרימיטיבי אחד מצליח לגרוף אחריו עדה מרוקאית פרימיטיבית שלמה, שתאמין בו ללא ערעור ותשחק על פיו משחק של "יהדות חרדית" כביכול!]

הפצצה האיראנית
הפצצה האיראנית וויתור על גבולות ביטחון – בין יצהר לבושאר – "פוילע פיש גיגעסן, א שמיץ באקומען, און פון א שטאט ארויס געטריבן!" – גם אכל דגים באושים, גם חטף מלקות, וגם גורש מהעיר!"
את ספרו המונומנטאלי, "מלחמת העולם השנייה", פותח וינסטון צ'רצ'יל כך: "איך באיוולתם, בקלות דעתם, ובטוב מזגם הניחו העמים דוברי האנגלית לרשעים לחדש את חימושם."
בל נשלה את עצמנו. גם היום המעצמות הדוברות אנגלית ובעלות בריתן, מתוך אותן סיבות, מניחות לרשעים לחדש את חימושם, נכון אובמה מצהיר כי הוא נגד הימצאות נשק אטומי בידי איראן אבל הוא אינו מתנגד לזכות איראן להמשיך ולהעשיר אורניום, כך שבמצב הקיים במוקדם או במאוחר לאיראן יהיה נשק גרעיני. ויש להיערך לכך.
הקישור שעשה אובמה בין מיגור נשק הגרעיני של איראן, להסכם בין ישראל לארגון הפת"ח, הוא מסוכן ביותר. כבר עתה עקף בנימין נתניהו את יצחק רבין משמאל כאשר הוא ויתר על ריבונות ישראלית על בקעת הירדן, בדרשו רק נוכחות צבאית שם.
לא ייתכן פירוז צבאי של יו"ש (ומדינה פלשתינאית שם) ללא צבא ישראלי על בקעת הירדן, ולא יהיה צבא ישראלי על בקעת הירדן ללא ריבונות ישראלית שם עם ישובים יהודים. לכן התסריט שנראה בעין הוא מדאיג כפליים.
מדיניות אובמה תביא לכך שגם לאיראן יהיה נשק גרעיני, וגם ישראל תהיה ללא גבולות הגנה בבקעת הירדן. במצב הזה מתגשמת האימרה היהודית: "פוילע פיש גיגעסן, א שמיץ באקומען, און פון א שטאט ארויס געטריבן!" גם אכל דגים באושים, גם חטף מלקות, וגם גורש מהעיר!"

נאום בנימין מילקובסקי-נתניהו, הסבא,
וצאצאי המכבים היורדים מהארץ
בנאום אותו נשא בנימין נתניהו בעצרת האו"ם, הוסיף נתניהו בין שאר דבריו על איראן, נימה אישית. נתניהו סיפר על סבו שעמד בפני התקפה אלימה של אנטישמים, ולאחריה נשבע לעלות ל"ארץ המכבים", שם יוכלו היהודים להגן על עצמם. ואז ציטט נתניהו את עמוס הנביא: "וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ."
מסר ציוני יפה. המציאות קצת פחות. סבו של נתניהו, הרב נתן מיליקובסקי, היה מגדולי המטיפים לציונות, ועלה עם משפחתו לארץ. לנתן מיליקובסקי ולאשתו שרה היו שמונה ילדים. חוץ משניים בחרו כולם לעזוב את "ארץ המכבים" ולרדת לאמריקה. כן, הם "ִנָּתְשׁוּ מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם..."

הישראלים בברלין – הוכחת התיאוריה הגזענית הנאצית?
"הם מוכנים לזרוק לפח את הארץ היחידה שיש ליהודים כי בברלין נוח יותר," אמר שר האוצר יאיר למפל-לפיד על אלפי הישראלים הצעירים היורדים הנמצאים בברלין, וזכה על כך לקיתונות של לעג ובוז מצידם..
האידיאולוגיה הנאצית דיברה על היהודי שהוא קוסמופוליט, חסר בית, נעדר השורשים, המסתנן לחברה הארית כדי לנצל אותה כלכלית.
האם התופעה החדשה של אלפי הישראלים הצעירים היורדים מטעמים כלכליים לגרמניה, כדי לנצל אותה כלכלית, מוכיחה את אמיתות האידיאולוגיה הנאצית?