שוּב הָעֶרֶב נִזְכֹּר בְּבוּשָה וּבִכְאֵב אֶת חֶרְפַּת רֶצַח רַבִּין
וּכְכָל הָעוֹמְדִים כָּל שָנָה לְזִכְרוֹ בַּכִּכָּר הַקְּרוּיָה
עַל שְמוֹ מִלֵּיל-הַדָּם הַהוּא עוֹלָה תְחוּשָה מָרָה בִּי
כִּי הַמְּדִינָה הַזֹּאת שֶבְּלִי הֶפְסֵק כַּיּוֹם שְרוּיָה
בְּאַלִּימוּת פְּרוּעָה, אִם בְּמֶרְחַץ-דָּמִים פָטָלִי
בְּכָל כְּבִישֵי אַרְצֵנוּ בָּם לַמָּוֶת יֵש שִלְטוֹן
אוֹ בִּרְצִיחַת נָשִים יוֹמִית בִּידֵי בֶּן-זוּג בְּרוּטָלִי
אוֹ בִּסְגִירוֹת חֶשְבּוֹן בֵּין שְלַל כְּנֻפְיוֹת עוֹלָם תַּחְתּוֹן
אוֹ אִם בְּאִיּוּמֵי בִּצּוּעַ רֶצַח קְרִימִינָלִי
(שֶמִּי שֶלֹּא יָכֹף רֹאשוֹ לִסְחִיטָתָם – יֹאבַד)
בְּרָאשֵי-עִיר וּמוֹעָצוֹת שִלְטוֹן מוּנִיצִיפָּלִי
(וּבַמִּקְרֶה שֶל עַכּוֹ אֵין הֵם אִיּוּמִים בִּלְבַד)
אוֹ בִּדְקִירוֹת שִגְרָתִיּוֹת בְּפַּאבִּים שֶכָּל לַיְלָה
גוֹבֶה בָּהֶן הַאַלְכּוֹהוֹל שֶבּוֹ דוֹפְקִים כָּאן רֹאש
אֶת מַס-הַטֶּבַח בְּאֻמָּה סוּמָה זוֹ שֶלֹּא דַי לָהּ
בִּגְרָאד יָרוּי מֵעַזָּה אוֹ בְּפִגּוּעִים בְּיוֹ"ש –
שֶהַמְּדִינָה הַזֹּאת, שֶבָּהּ מִפְלַס-הַקֶּטֶל קְרִיטִי
וְרַף-זִילוּת-חַיֵּי-אֱנוֹש בְּכָל פִּנָּה נִכָּר
גַּם בַּמִּישוֹר הַחֶבְרָתִי וְלֹא רַק בַּפּוֹלִיטִי
כְּלוּם לֹא לָמְדָה מֵאָז אוֹתוֹ הָרֶצַח בַּכִּכָּר.

כִּי בְּלִי בִּעוּר הָאַלִּימוּת בְּעֹז שֶיְּפַצֵּחַ
אֶת חֹק-הַגּ'וּנְגֵּל הַמַּרְחִיב יוֹם-יוֹם אֶת מְמַדָּיו,
בְּלִי הַצֵּרוּף הַבִּלְעָדִי הַזֶּה, הַמְּנַצֵּחַ
שֶבּוֹ לִבּוֹ וּבִינָתוֹ שֶל עַם חוֹבְרִים יַחְדָּיו
לְהֵחָלְצוּת-חֵרוּם מוּל כָּל הִתְקַרְנְפוּת נוֹסֶפֶת
בָּהּ אֵין לוֹ לָאֶזְרָח יוֹתֵר כָּל בִּטָּחוֹן אִישִי
בַּבַּיִת וּבָרְחוֹב, לְמוּל עֵינֵינוּ כָּאן נֶחְשֶׂפֶת
קְרִיסַת חֲלוֹם כֻּלָּנוּ עַל חֶבְרָה שֶל עַם חָפְשִי,
חָפְשִי מֵחֲרָדָה שֶכְּמוֹ בְּכָל אֶזְרָח מַתְרָה בִּי
שֶאִם חָלִילָה לֹא נָקוּם בַּזְּמַן וְנִתְעוֹרֵר
לְהַסָּקַת הַלֶּקַח הֶעָמֹק מִרֶצַח רַבִּין –
בִּמְקוֹם לִהְיוֹת אֻמָּה אַחַת נַתְחִיל לְהִתְפּוֹרֵר
מֵחֹסֶר חֹסֶן לְאֻמִּי וְהֵעָדֵר כָּל כּוֹחַ
לְהִתְעַמֵּת עִם שֶפַע אֶתְגָּרָיו שֶל הֶעָתִיד
וּמִשּוּם כָּךְ אָסוּר לָנוּ בְּשוּם פָּנִים לִשְכֹּחַ
אֶת עֲקֵדַת יִצְחָקהַהִיא, שֶצִּיּוּנָהּ מַפְקִיד
אֶת מוֹרַשְתּוֹ, שֶתְּקֵפוּתָהּ כַּיּוֹם כָּל-כָּךְ מוּכַחַת
כָּעֵת, מִשֶּחָלְפוּ שְמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שְנוֹת-בִּלְעָדָיו
לְמַצְדִּיקֵי דַּרְכּוֹ וּלְמִתְנַגְּדֵיהֶם גַּם יַחַד
אִם חֲפֵצֵי חַיִּים אֲנַחְנוּ וְחַיִּים יַחְדָּיו.


עֲקֵדַת יִצְחָק

בַּעֲקֵדָה הַזּאֹת כֻּלָּנוּ עֲקוּדִים כָּאן
עַל מִזְבְּחוֹ חֲמוּם-הָרֹאש שֶל הַטֵּרוּף,
בַּאֲבֵדָה הַזֹּאת כֻּלָּנוּ אֲבוּדִים כָּאן
בָּאַלִּימוּת וּבַשִּׂנְאָה וּבַחֵרוּף.

וְזֶהוּ רֶגַע-הָאֱמֶת שֶבּוֹ הַכְּתֹבֶת
כְּתוּבָה בְּדָם עַל קִיר-חַיֵּינוּ הַמֻּכְתָּם,
שֶבּוֹ הַזַּעַם וְהַמְּרִי קוֹרְסִים מִכֹּבֶד
אֲבָל הַלֵּב זוֹכֵר כִּי הַמִּבְחָן לֹא תָם.

קַח נָא אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידְךָ אֲשֶר אָהַבְתָּ,
קַח נָא אֶת הָאֹמֶץ לְגַשֵּר עַל כָּל מֶרְחָק,
קַח נָא אֶת זִכְרוֹ, אֶת הַכְּאֵב אֲשֶר כָּאַבְתָּ,
קַח נָא אֶת יִצְחָק.

וְהַעֲלֵהוּ לֹא כְּזֶבַח וְעוֹלָה
כִּי אִם כְּסֵמֶל וּמוֹפֵת לְעֹז וּפֶרֶךְ
בָּהֶם נַמְשִיךְ לִצְעֹד בַּדֶּרֶךְ הַגְּדוֹלָה, הַלֹּא סְלוּלָה
אֶל הַשָּלוֹם שֶהוּא פִּלֵּס לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ.

בְּשֶל שִׂנְאַת-חִנָּם אֵרַע חֻרְבַּן-הַבַּיִת,
בְּשֶל אַחְדוּת נִבְנָה הַבַּיִת הַשְּלִישִי,
אֲבָל אֲנַחְנוּ נֵאָבֵק בְּצִפָּרְנַיִם
עַל דְּמוּת הָעָם הַזֶּה, טָהוֹר וֶאֱנוֹשִי.

וְנַעֲשֶׂה זֹאת מוּל סִכְלוּת הַצִּינִיקָנִים
הַזּוֹמְמִים כְּבָר חֲנִינָה לִמְרַצְּחוֹ
גַם אִם נִהְיֶה אַחֲרוֹנֵי הַמּוֹהִיקָנִים
שֶל זִיק-שְפִיּוּת שֶאֵין טֵרוּף שֶיְּנַצְּחוֹ.

וְנַעֲשֶׂה זֹאת מוּל אֵיבַת-אַחִים מִבַּיִת
וּמוּל צִמְאוֹן-הַדָּם שֶל בְּנֵי-דוֹדִים מִחוּץ
גַּם אִם נִהְיֶה מִעוּט צוֹלֵעַ עַל קַבַּיִם
בִּנְתִיב-קוֹצִים אֶל הַנָּכוֹן וְהַנָּחוּץ.

כִּי רָם הוּא סֶלַע-הַמַּחְלֹקֶת וְרַב-תֹּקֶף
אַךְ הַמְּשֻתָּף בֵּינֵינוּ עַז יוֹתֵר וָרָם
וְזֶה הַסֶּלַע שֶיִּגְבַּר עַל כָּל מַחְלֹקֶת
מוּל מַשְחִיתֵי צֶלֶם הָעָם וְהָאָדָם.

אוֹתָם יַלְדֵי-נֵרוֹת שֶשָּרוּ שִירֵי-אֵבֶל
לִפְנֵי שְמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָנִים בַּכִּכָּרוֹת
אֵיךְ לֹא שוֹמְעִים אוֹתָם מֵאָז, בְּעַם שְבוּי כֶּבֶל
הָאַלִּימוּת, זִילוּת הַדָּם וְהַדְּקִירוֹת?
אוֹתָם יַלְדֵי נֵרוֹת שֶחָשוּ לְהַכִּיר בָּהּ
בַּסַּכָּנָה שֶל אָז, בְּטֶרֶם יְאֻחַר
אֵיךְ לֹא זָכְרוּ שֶחֹסֶר-מַעַשׂ כָּאן מַפְקִיר בָּהּ
כָּל סְיָג הוּמָנִי וְכָל קוֹל-שְפִיּוּת נִחָר
כִּי הַמְּדִינָה שֶאָז הָיוּ הֵם פֶּרַח-קִיר בָּהּ
הִיא הַמְּדִינָה בָּהּ יַלְדֵיהֶם יִחְיוּ מָחָר?

וּבָהּ בְּלִי "לֹא!" לָאַלִּימוּת לֹא נַעֲקֹר כָּאן
אֶת סִרְפְּדֵי פִּרְאוּת הָרֶשַע וְהַחִיל
וּמִשּוּם כָּךְ חַיָּב הָעָם הַזֶּה לִזְכֹּר כָּאן
אֶת עֲקֵדַת יִצְחָק, אֶת מַה שֶּזֶּה מַנְחִיל
כְּצַוָּאָה שֶיִּשּׂוּמָהּ לֹא תֵאוֹרֵטִי
וְאֵין שוּם פְּטוֹר בּוֹ לַיּוֹשְבִים עַל הַגָּדֵר
כִּי הוּא דָחוּף וְאַקְטוּאָלִי וְקוֹנְקְרֵטִי
וְאֵין לְאִיש מִמֶּנּוּ זְכוּת לְהֵעָדֵר.

קַח נָא אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידְךָ אֲשֶר אָהַבְתָּ,
קַח נָא אֶת הָאֹמֶץ לְגַשֵּר עַל כָּל מֶרְחָק,
קַח נָא אֶת זִכְרוֹ, אֶת הַכְּאֵב אֲשֶר כָּאַבְתָּ,
קַח נָא אֶת יִצְחָק.

וְהַעֲלֵהוּ לֹא כְּזֶבַח וְעוֹלָה
כִּי אִם כְּסֵמֶל וּמוֹפֵת לְעֹז וּפֶרֶךְ
בָּהֶם נַמְשִיךְ לִצְעֹד בַּדֶּרֶךְ הַגְּדוֹלָה, הַלֹּא סְלוּלָה
אֶל הַשָּלוֹם שֶהוּא פִּלֵּס לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ.

אהוד: צר לי לחשוב, שגם אלמלא הרצח המתועב, עדיין היינו כיום רחוקים בדיוק אותה כברת דרך מן השלום, שמי יודע אם הוא בכלל יבוא אי-פעם – ואשר לא רצח רבין מנע את בואו, כי גם אם רבין היה עדיין חי, המצב לא היה שונה בהרבה. רק הסתכלו מסביב.
אל לנו להיסחף בשיגעון הגדלות הישראלי, כאילו הכול קורה או לא קורה כאן רק בגללנו!