עדות

על פנחס שדה

'אסטרולוג' הוצאה לאור בע"מ 2002, 303 עמ'

הספר אזל ולא יודפס יותר

הוא מתפרסם עתה בהמשכים בגיליונות המכתב העיתי

חבצלת:

"אחדים מהמכתבים שלח שדה לעצמו"

חבצלת חבשוש, מחברת ספר מכתביה אל פנחס שדה "התמסרות" (1973), התאבדה בקפיצה מגג בית בן שלוש קומות ברחוב יונה הנביא בתל-אביב (שבאחת מדירותיו גרה) ביום ראשון, ה-18 בנובמבר 1984. בכתבתה "מות חבצלת ועלייתה" מספרת דליה קרפל, בעקבות עדותו של ניצן לוי, חברה-לחיים של חבצלת בשנתיים האחרונות לחייה, על אחד מרגעיה, שבוע לפני התאבדותה:

"היא אחזה בספר 'התמסרות'. היה זה עותק שהקדישה לניצן בראשיתו של הקשר. במהלך הזמן כתבה בספר הערות אישיות, רמזים ואמירות ציניות על המכתבים, על הקשר ועל האיש פנחס שדה. אחדים מהמכתבים, לפי ההערות, שלח שדה לעצמו."

בהמשך לכתבה מופיע ראיון שערכה קרפל עם פנחס שדה בעקבות התאבדותה של חבצלת, וכותרתו: "אישה תחת השפעה":

דליה קרפל: אנשים שמעו מפיה בכעס על הצורה שבה ערכת את "התמסרות".

פנחס שדה: פעם ראשונה שאני שומע שהיא כעסה. זו היתה עבודה משותפת והדדית. הסכמנו מה טוב לעניין. שיקולי הבחירה לא היו אישיים. למשל, העניין עם ההדלפה, שהיתה חצי בדיחה בינינו, יכולתי לעשות שזה לא יופיע בספר. הרי עד היום כל מיני ג'וקים וחרקים נטפלים אליי על השטות הזאת. העניין עם איה היה נשגב בנשגבים. אחת החוויות הרוחניות של חיי. אני חתום על זה. פנחס שדה זה שמי. זה תואר על ידה בצורה גאונית. לו הייתי מסוגל, הייתי כותב ספר על מה שהיה, ויש לי יכולת גדולה של כתיבה. היא בכישרון המופלא שלה הצליחה, ומי שלא הבין ומסלף זו בעייה שלו. הוא חי היום, מחר ימות כמו פשפש.

דליה קרפל: הכל היה של חבצלת?

פנחס שדה: היצירה היתה של חבצלת. אני הייתי משרתו של העניין. יש לי שיפוט מסויים על יצירות אמנותיות. עשיתי כמיטב שיפוטי. אני לא עושה שיקולים קטנים מה תל-אביב תגיד. הראייה, שהעברתי את הדברים שעד היום משמיצים אותי בגללם. היו במכתבים דברים שניראו לי אז לא טוב בשביל חבצלת כאדם. דברים שלא היו קשורים בי כלל. מנעתי הטלת משא כבד מדי עליה, משא חושפני מדי על מקרי חיים אחרים. אני מניח, שאם מהלך החיים יתפתח כמו שאני מניח, יגיע זמנם של שאר המכתבים, וזה בעצם יבנה את דמותה בצורה יותר עמוקה. כי כל הדברים האלה הם חלק מגדולתה, מהקדושה שלה. אולי אחרי שאמות זה יפורסם. אני מדגיש, על עצמי לא הייתי צריך להגן.

דליה קרפל: אני לא חושבת שאתה הוא הנושא, אבל אולי היית צריך להגן עליה?

פנחס שדה: את פשוט מצחיקה אותי. חשיפה, פרטים אישיים, זה מצחיק אותי. אני האדם שכתב את "החיים כמשל", אני לא אדם שגדל על המושגים של מה זה יגיד ומה ההוא יחשוב. גדלתי על אדם כמו רוסו, שכתב את הווידויים שלו וסיפר כל מה שרצה, כולל זה שהכניס את ילדיו לבית-יתומים. מה את באה אליי עם מושגים תל-אביביים. תרשי לי הערה. בכל הידידות, איש לא הכריח אותה. המכתבים נשלחו אליי, אני נתתי אותם בידיה. אני לא הלכתי והדפסתי את זה.

דליה קרפל: היא היתה צעירה.

פנחס שדה: מה זאת אומרת היא היתה צעירה? כתבתי את ספרי הראשון בגיל שמונה-עשרה. רמבו גמר את הקאריירה שלו בגיל תשע-עשרה. הצעירים הם החזקים, הטהורים, הנקיים. היא היתה גאון באותה תקופה. התייחסתי אליה בכבוד. התייחסתי אליה כמו שאני מתייחס לעצמי, כאשר ראיתי את חיי כדבר שיש לתעד אותו ולפרסם אותו. הספר של חבצלת היה גדול מאוד, זה שהיה לה קשה, מה את רוצה, שאני אבכה על זה? מה את חושבת, שאני מלקק דבש יום-יום? היה לה רע, היה לה טוב, היו לה חיים משלה.

דליה קרפל: אתה חושב שהיום היית עורך את הספר באופן שונה?

פנחס שדה: סיימתי בימים אלה עריכת ספר חדש. בדיוק אותם שיקולים, מה הדבר הנכון לפי המושגים שעל פיהם אני חי. על זה אני מוכן ליהרג אם כי אני מעדיף להרוג. אם הברירה להקפיץ מישהו או לקפוץ בעצמי, אני אעדיף להקפיץ.

דליה קרפל: הקשר ביניכם התרופף לאחר צאת הספר. הצטערת על כך?

פנחס שדה: הקשר היה ניתק בסופו בין כה וכה. זה היה בספירה כה גבוהה, שזה לא יכול להימשך. שתי להבות אש. הלהבה שלה בערה יותר. הספר היה רק תמצית הביטוי שלה. זה כמו פגישה בין שני מטאורים בחלל. הם לא יכולים להישאר יחד. הם נוגעים זה בזה, יוצאת אש והם עוברים לדרכם. חבצלת היתה ילדה טובה. היא רצתה להתחתן, ללדת ילדים, לעבוד במיטבח. היא רצתה את השקט הזה. הדימוי שלי היה קצת דומה לזה של חבצלת. מובן של אישה בשבילי, מישהי שעוזרת לי, מישהי שאני יכול לחיות, לנוח איתה. מבחינה זו היינו דומים. כתבתי מה שכתבתי והיא כתבה מה שכתבה. זה היה הגורל של שנינו. בעל ואישה לא יכולנו להיות.

דליה קרפל: מה תעשה במכתבים שמונחים אצלך?

פנחס שדה: פנו אליי מהספרייה הלאומית וביקשו את כתב-היד של "החיים כמשל". השבתי להם שאני מאוד מחבב את כתב-היד הזה. אם יפנו ויבקשו את מכתבי חבצלת למשמרת, אתן להם. אני בעד שיבואו חכמים בעוד מאה-מאתיים שנה וילמדו אותם.

*

דליה קרפל: הרשימה "חבצלת: 'אחדים מהמכתבים שלח שדה לעצמו'." לקוחה מתוך הכתבה על חבצלת חבשוש "מות חבצלת ועלייתה" ומתוך הראיון עם פנחס שדה "אישה תחת השפעה", שניהם נדפסו ב"העיר" ב-21 בדצמבר 1984.

המשך יבוא