(במלאות 100 שנה להולדתו של אלבּר קאמי, בּחודש זה)

בַּכְּבִיש בְּוִילְבְּלֶוֶן, עֲיָרָהמְפֻהֶקֶת בִּצְפוֹן מֶרְכָּזָהּ
שֶל צָרְפַת, נִמְהֲלוּ סִילוֹנֵי גֶּשֶם יָנוּאָר קַר בְּדָמוֹ הַקּוֹלֵח
וַעֲדַיִן חָמִים לְמַגָּע שֶל הָאִיש שֶחַיָּיו שָתְתוּ נֵטֶף-נֵטֶף
אֶל שְחוֹר רִצְפָּתוֹ שֶל הָרֶכֶב שֶבּוֹ נִתְרַסֵּק עִם רֵעוֹ הַנֶּהָג,
מִישֶל גָּלִימָאר, קְצָת לִפְנֵי שֶחוֹקְרֵי מִשְטַרְתּוֹ שֶל הַפֶּלֶךְ הִגִּיעוּ
לִמְקוֹם הִתְנַגְּשוּת הַפָּגוֹש בְּגִזְעוֹ שֶל אִילָן בְּשוּלֵי הָאַסְפַלְט
(מֻקְדָּם מִלִּרְטֹן עַל עִכּוּב רַשְלָנִי מִצִּדָּהּ שֶל מִשְטֶרֶת-הַפֶּלֶךְ
אַךְ כְּבָר מְאֻחָר, מְאֻחָר עַד אֵימָה, מִלַחְסֹךְ אֶת מוֹתָם שֶל שְנֵיהֶם).

מָה שֶגִּלּוּ הַחוֹקְרִים תּוֹךְ חִטּוּט בְּכִיסָיו שֶל הָאִיש הַנּוֹסֵעַ
לְצַד הַנֶּהָג שֶאִבֵּד שְלִיטָתוֹ עַל רִכְבּוֹ שֶסָּטָה מִן הַכְּבִיש
הָיָה כַּרְטִיס-רַכֶּבֶת לְפָּרִיס, לֹא מְנֻקָּב עוֹד,
שֶכְּבָר בַּשְּנִיָּה בָּהּ בִּטֵּל אֶפְשָרוּת זוֹ מִפְּנֵי נְסִיעָה בְּרִכְבּוֹ
שֶל בֶּן-לִוְיָתוֹ הַשָּתוּל בְּמוֹשַב-הַנֶּהָג כְּמוֹ חָרַץ בִּבְלִי דַעַת
אֶת קֶטֶל חַיָּיו הַקְּצָרִים בְּאוֹתוֹ תֵּאַטְרוֹן-הָאַבְּסוּרְד הַקָּרוּי
חַיֵּי אָדָם, שֶכַּרְטִיסָם הַלֹּא נָקוּב עֲדַיִן
הוּא שֶהִוָּה את הַקוֹרְפּוּס דֵּלִיקְטִי שֶבּוֹ הַבְּחִירָה הַחָפְשִית
הוֹפֶכֶת, עַל כָּרְחָהּ, לְהִתְנַפְּצוּת הַקָּמִיקָאזִי
אֶל דֹּפֶן סְפִינַת שִקּוּלוֹ הַשָּגוּי שֶל הָרַאצְיוֹ, אוֹתוֹ מְהַמֵּר
בְּנֻסַּח דּוֹסְטוֹיֶבְסְקִי הַשּוֹכֵחַ אוֹבְּסֶסִיבִית
כִּי כָּל הַזִּ'יטוֹנִים שֶשַּׂר-הַגּוֹרָל, הַקְּרוּפְּיֶה, שָם גּוֹרֵף לְפָנָיו
אֵינָם אֶלָּא שְבָבִים שֶל אַשְלָיָה, שֶל הֶסַּח-דַּעַת
בָּהֶם הַכֹּל צָפוּי וְהָרְשוּת לֹא נְתוּנָה.
הוּא, שֶכָּתַב כִּי יֶשְנָהּ רַק דִּילֵמָה אַחַת רְצִינִית וְקוֹבַעַת
בְּכָל הַפִילוֹסוֹפְיָה שֶל הַמִּין הָאֱנוֹשִי:
אִם הַחַיִּים כְּדָאִיּים אוֹ לֹא, שִׂחֵק רוּלֵטָה
רוּסִית מַחֲרִידָה עִם דּוּ-פָּנָיו שֶל הָאַבְּסוּרְד:
הֲלֹא יָכוֹל הָיָה בָּהּ בְּמִדָּה בִּלְתִּי נִמְדֶדֶת
לִנְסֹעַ בָּרַכֶּבֶת שֶתִּסְטֶה מִן הַפַּסִּים
בְּשֶל מַפֹּלֶת-שֶלֶג אוֹ פִּגּוּעַ טֵרוֹרִיסְטִי
בְּעוֹד רֵעוֹ יַגִּיעַ לְפָּרִיס שָלֵם וְחַי.

הוּא, שֶמִּשְׂחָק זֶה שֶבּוֹ מִתְנַצְּחִים הָאַבְּסוּרְד, הַתְּמִימוּת וְהַמָּוֶת,
הוּא, שֶדִּבֵּר בְּשִבְחָן שֶל אוֹתָם עַקְשָנוּת וּפִכְחוֹן-רְאִיָּה
שֶהָאָדָם נִדְרָש לָהֶם (וְהוּא עַצְמוֹ הוֹכִיחַ
עַד מָה נֵחַן בָּם דַּוְקָא הוּא, תָמִיד, לְכָל אָרְכָּן
שֶל אַרְבָּעִים וָשֶבַע שְנוֹת חַיָּיו שֶנִּקְטְעוּ שָם, בַּכְּבִיש בְּוִילְבְּלֶוֶן שֶגֶּשֶם יָנוּאָר מָהַל
אֶת חֹם דָּמוֹ בְּקֹר מֵימָיו כְּהוֹכָחָה נִצַּחַת שֶגְּמוּל בְּחִירָה מֻטְעֵית הוּא נִצְחוֹנוֹ שֶל הָאַבְּסוּרְד) –
הוּא שֶזִּכְרוֹ עוֹד שוֹבֵר אֶת לִבֵּנוּ חֲצִי הַמֵּאָה אַחַר מָוֶת
כֹּה מְיֻתָּר שֶמִּלְּבַד שֶאֵין סִיזִיפוּס קָם וּמַטִּיל לַפִּסְגָּה
אֶת כֹּבֶד הָאֶבֶן הַהִיא הַצּוֹנַחַת תָּמִיד רַק אֲחוֹרָה וָמַטָּה
אֶלָּא שֶהִיא בְּצוֹנְחָהּ מְרַסֶּקֶת אֶת מִי שֶגְּרָרָהּ אֶל הָהָר.
אֵיזֶה בִּזְבּוּז, אַלְבֶּר, אֵיזֶה מַזָּל מֻחְמָץ שֶל אִלּוּ,
אִלּוּ סָטָה שָם הָעֵץ מִמְּקוֹמוֹ בִּמְקוֹמָהּ שֶל אוֹתָהּ מְכוֹנִית.
אַךְ עֵצִים לֹא קוֹרְאִים עוֹד סְפָרִים רַק תּוֹרְמִים לַסְּפָרִים גִּלְיוֹנוֹת חֹמֶר-גֶּלֶם
שֶסּוֹפוֹ מְמֻחְזָר, מָה שֶאֵין כֵּן מוֹחוֹת מַבְרִיקִים כְּמוֹ שְלוּלִית עַל אַסְפַלְט.

הַמָּוֶת הוּא תָמִיד אוֹתוֹ פִסְפוּס עָגוּם וְחַד:
כַּרְטִיס-רַכֶּבֶת לֹא נָקוּב,
רַק לְכִוּוּן אֶחָד.