מוֹרָה, מְחַנֶּכֶת וּדְמוּת-מוֹפֵת

כָּל הַמִּלִּים נֶאֱלָמוֹת מוּל כֹּבֶד צַעַר
הֵעָדְרוּתָהּ שֶל נֶפֶש אֲהוּבָה לַכֹּל
כִּי בְּשָעָה שֶהַכְּאֵב חוֹתֵךְ כְּתַעַר
נוֹתָר גְּרוֹנְךָ חָנוּק בְּלִי הֶגֶה וּבְלִי קוֹל.

אַךְ אִם צָרִיךְ לוֹמַר מִלָּה אַחַת אוֹ שְתַּיִם
בְּשֵם כֻּלָּנוּ כָּאן הַכּוֹאֲבִים כָּל-כָּךְ
יַתְוֶה הַשִּיר הַזֶּה, רוֹטֵט וּדְמוּעַ-עַיִן
כַּמָּה קַוִּים לִדְיוֹקָנָהּ הַלֹּא-נִשְכָּח.

כִּי נֶאֱסַפְנוּ כָּאן שְבוּרִים וּמֻכֵּי עֶצֶב
לְעִלּוּיָהּ שֶל נֶפֶש נְדִירָה כָּזֹאת
שֶכָּל זוֹכְרֵי אִישִיּוּתָהּ זָכוּ בְּעֶצֶם
בִּזְכוּת גְּדוֹלָה אוֹתָהּ לִרְאוֹת וְלַחֲזוֹת.

מִי שֶנּוֹלְדָה מוּל הַר עַצְמוֹן וְנִקְרְאָה לָהּ
עַל שֵם הָהָר יְפֵה-הַנּוֹף הַזֶּה בִּשְׂפַת
שוֹמְרֵי מוֹרֶשֶת צְפַת שֶל מַטָּה וְשֶל מַעְלָה
וְנִתְקַיֵּם בָּהּ גַּם הַשִּיר "אֲנִי מִצְּפַת".

מִי שֶטִּפְּחָה אֶת הָעִבְרִית בְּיָד אוֹהֶבֶת
בֵּין תַּלְמִידֶיהָ הָרַבִּים וְהַקְּשוּבִים
כְּפֶרַח-בַּר בִּלְתִּי מוּגָן שֶהִיא, נִלְהֶבֶת
תָּמִיד הִרְחִיקָה מֵעָלֶיהָ כְּאוֹיְבִים
אֶת הַבּוּרוּת וְהָעִלְּגוּת הַמִּשְתַּרְבֶּבֶת
לִגְבוּלוֹתֶיהָ, בְּדִבּוּר אוֹ בִּכְתוּבִים.

בַּת-זוּג חַמָּה, נֶאֱמָנָה וְאֵשֶת-סֵפֶר,
אֵם לְמוֹפֵת וּבַת לְמִשְפָּחָה שָרְשִית
שֶתּוֹלְדוֹתֶיהָ רְקוּמוֹת בָּהּ תֶּפֶר-תֶּפֶר
בְּעִיר גְּלִילִית זוֹ, יְהוּדִית וֶאֱנוֹשִית

וְשֶעַל פִּי מָסֹרֶת שֶשְּנוֹתֶיהָ רַבּוּ
וְנִתְקַדְּשָה בְּהִלּוּלַת תְּפִלָּה וָרֹן
כָּל לָ"ג בָּעֹמֶר מִמִּפְתַּן בֵּיתָהּ, בֵּית עַבּוּ
יוֹצְאוֹת שַיְּרוֹת לֵיל בַּר-יוֹחַאי עַד לְמֵירוֹן.

יֵש אֲנָשִים שֶהֶחָלָל שֶהֵם הוֹתִירוּ
וְהַכְּאֵב שֶהוּא אֶל לֵב זוֹכְרָם מַצְמִיד
לֹא מִתְקַהִים עִם הַשָּנִים, הֵם רַק יַגְבִּירוּ
אֶת יְגוֹנוֹ שֶל הֵעָדְרָם הַלֹּא מַגְלִיד
שֶכְּמוֹ נֵרוֹת שֶל נְשָמָה יוֹם-יוֹם יָאִירוּ
בָּאַהֲבָה שֶהוּא רוֹחֵש לָהֶם תָּמִיד.

(הוּקרא בטקס האזכּרה בבית-העלמין של צפת)