לֹא אֶת הַכֹּל אוֹמְרִים בְּקוֹל, יֶשְנָם דְּבָרִים
אוֹתָם שוֹתֵק אָדָם בְּאֶלֶף דֶּצִיבֶּלִים
אַךְ זוֹ אֵינֶנָּה דִמְמַת-אַלְחוּש, מִי שֶמַּכַּ"ם-הַקֶּשֶב
כָּרוּי אֶצְלוֹ כְּמוֹ אָזְנֵיהֶן שֶל קוֹנְכִיּוֹת
לִדְכִי הַיָּם הַמִּתְדַּפֵּק וּמִתְיַפֵּחַ
אֶל חֵרְשוּתָם שֶל הַמְּזָחִים וְקַו-הַחוֹף
הוּא לְבַדּוֹ יֵדַע תָמִיד לְפַעֲנֵחַ אֶת צָפְנֵי
שַוְעוֹת אֶלְמוֹ שֶל הַזּוֹעֵק אֵלָיו בְּלִי הֶגֶה.

אֲנִי יוֹדֵעַ: הָעוֹלָם הַזֶּה הַקַּר,
הַמְּנֻכָּר וְהֶעָקָר סוֹגֵר עָלֵינוּ
בַּאֲדִישוּת הַמַּמְאִירָה אֶת חֹם לִבֵּנוּ
וְהַפּוֹשָׂה בּוֹ כִּגְרוּרוֹת סַרְטָנִיּוֹת.

אֲבָל עֻבְדָּה: אֲנִי הַפְרַאיֶר מִתְעַקֵּש
בַּמֶּה שֶכְּלָל לֹא מִתְקַבֵּל כָּאן עַל הַדַּעַת
אַךְ מִתְקַבֵּל פֹּה עַל הַלֵּב שֶמֵּעוֹלָם לֹא
נִגְמַל סוֹפְסוֹף וְהִתְבַּגֵּר מִתְּמִימוּתוֹ –
לִלְקֹט יוֹם-יוֹם בְּכַף יָדִי הַקְּעוּרָה
כְּמוֹ אֵיזֶה גֵב בָּעֲרָבָה אֶת טַל הַבֹּקֶר
אוֹ כְּמוֹ חֵיקוֹ שֶל הָאוֹהֵב אֶת הָאוֹהֶבֶת
אוֹ הַקַּבְּצָן בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית
שֶאֶל קֻפְסַת הַפַּח שֶלּוֹ מְטַפְטְפוֹת
יְדֵי זָרִים אֶת הָאִינְפוּזְיָה שֶל הַחֶסֶד
וּכְמוֹ עִוֵּר בִּכְתַב הַבְּרַיְל לִקְרֹא אֶת שְתִיקָתָם שֶל אֵלֶּה
שֶמְּשַדֶּרֶת אִתּוּתִים שֶל s.o.s.

הִנֵּה הָאִיש הַזֶּה שֶשְּׂעָרוֹ שֵׂיבָה
בְּטֶרֶם עֵת וְלִסְתּוֹתָיו קְפוּצוֹת כְּסֶכֶר
שֶל אֲטִימוּת קְשוּחָה שֶעִקְּשוּתָהּ בּוֹלֶמֶת
אֶת כָּל מַפְּלֵי אַכְזָבוֹתָיו מֵהִשְתַּפֵּךְ.

הִנֵּה אִשָּה זוֹ, שֶאֶת קֶשֶר-הַשְּתִיקָה
שֶל סְגוֹר שְׂפָתֶיהָ מַסְגִּירוֹת עֵינֶיהָ חֵרֶף
כָּל אִמּוּצֵי לִבָּהּ לִנְעֹל, לַחְסֹם, לִמְנֹעַ
אֶת הָאֱמֶת מִפְּרֹץ הַחוּצָה, כְּמוֹ דִמּוּם.

הִנֵּה הַיֶּלֶד, סְתוּר-בְּלוֹרִית וּסְתוּר-גּוֹרָל
הַמִּשְתַּרְיֵן בִּשְתִיקָתוֹ הַמְּאֻגְרֶפֶת
אַךְ רִטּוּטוֹ הַלֹּא-נִכְבָּש שֶל סַנְטֵרוֹ תוֹבֵעַ: "לָמָּה
אַתָּה לֹא אַבָּא שֶלִּי?" וְעֵינָיו לַחוֹת.
הֵם לֹא אוֹמְרִים דָּבָר אֲבָל אוֹמְרִים הַכֹּל
בָּאֶסְפֶּרַנְטוֹ שֶל הַדְּמִי וְשֶל הַצַּעַר
וְזֶה חוֹתֵךְ בְּךָ שוֹתֵת וְחַד כְּתַעַר.
לֹא אֶת הַכֹּל אוֹמְרִים בְּקוֹל,
לֹא אֶת הַכֹּל.