אחות קטנה

יֵשׁ יַלְדָּה, קוֹרְאִים לָהּ טַל
יְפַת-עֵינַיִם וְתַלְתָּל,
וּלְטַל אָחוֹת – לִימוֹר
קְטַנְטַנָּה, צָרִיךְ לִשְׁמֹר –

עַל לִימוֹר שֶׁלֹּא תִּפֹּל,
וְלֹא תֹּאכַל עוּגָה מֵחוֹל
וְלֹא תִּשְׁתֶּה לָהּ חֲמִיצָה
מִכַּד פְּרָחִים, בִּמְצִיצָה –

וְלֹא תַּפִּיל אֵיזֶה עָצִיץ
וְלַשִּׁמְשָׁה שֶׁלֹּא תַּרְבִּיץ
פֶּן אֶת יָדָהּ לִימוֹר תִּפְצַע –
אַי! – לָכֵן שְׁמִירָה לָהּ נְחוּצָה –

וְהַמִּשְׁמָר – מֻטָּל עַל טַל
וְזֶה מַרְגִּיז אוֹתָהּ, בִּכְלָל –
מַדּוּעַ זֶה צָרִיךְ אָחוֹת?
יוֹתֵר טוֹב כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת –

בְּבֵית-שִׁמּוּשׁ יוֹרְדִים הַמַּיִם
לוֹקְחִים אֶת קָקִי, וּבֵינְתַיִם
אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל וְגַם לַחְקֹר
אוּלַי יִקְּחוּ גַּם אֶת לִימוֹר?

וְאִם אֶפְשָׁר, הוֹי אִמָּא, אִמָּא,
הַקְּטַנָּה לִדְחֹף שָׁם פְּנִימָה
וְלִלְחֹץ עַל הַכַּפְתּוֹר –
רַק לֹא לִרְאוֹת עוֹד אֶת לִימוֹר!

אֲבָל אִמָּא לֹא מַרְשָּׁה.
אִמָּא, אַתְּ כָּזֹאת טִפְּשָׁה
אֶת לִימוֹרִי אַתְּ אוֹהֶבֶת
וְעָלַי אֵינֵךְ חוֹשֶׁבֶת! –

בֶּאֱמֶת? – לֹא, רַק בִּצְחוֹק
תִּינֹקֶת מֹתֶק, לֹא לִזְרֹק!
נוֹשְׁקִים אוֹתָהּ, וְגַם מִשְׁמוּשׁ
וְרַק לְקָקִי – בֵּית-שִׁמּוּשׁ!

ינואר 1977

המכנסיים של אפרים

לְיֶלֶד רָזֶה בְּשֵׁם אֶפְרַיִם
נָפְלוּ תָּמִיד הַמִּכְנָסַיִם –
הִדֵּק אוֹתָם בַּחֲגוֹרָה
נָפְלוּ בְּאֶמְצַע הַשְּׂדֵרָה
בַּכְּתֵפִיּוֹת אוֹתָם תָּפַס
קָפַץ לוֹ הַקָּצֶה וְנָס
קָשַׁר אוֹתָם בְּחֶבֶל-גַּס
נִשְׁאַר הַחֶבֶל בְּלִי מִכְנָס –
מָה עוֹשִׂים, מָה עוֹשִׂים,
בְּלִי מִכְנָס וּבְלִי כִּיסִים –
כֵּיצַד לָרְחוֹב אֵצֵא, כֵּיצַד
לְלֹא מִכְנָס עַל אֵיזֶה צַד?
תָּפַס בְּמִכְנָסָיו אֶפְרַיִם
לָבַשׁ אוֹתָם עַל הַיָּדַיִם –
וְכָךְ יָצָא גֵּאֶה לָרְחוֹב
טִיֵּל שָׁעָה הֲלוֹךְ וָשׁוֹב
הַמִּכְנָסַיִם לֹא בָּרְחוּ –
אַךְ כָּל הָאֲנָשִׁים, חִיְּכוּ.

פברואר 1978

אז מה אם אני קצת מלוכלך?

אִמָּא, אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי פִּרְחָח,
אִמָּא, אָז מָה אִם אֲנִי קְצָת מְלֻכְלָךְ?
אַחֲרֵי-הַצָּהֳרַיִם שִׂחַקְתִּי בַּחוּץ
בַּבּוֹץ וּבַחוֹל וּבְכָל מָה שֶׁנָּחוּץ
לְיֶלֶד כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ חוֹפְשִׁי –
וַאֲנִי מְאֻשָּׁר, מַמָּשׁ, חֵי נַפְשִׁי!
הַשַּׁרְווּל הִתְלַכְלֵךְ כְּשֶׁהִתַּזְתִּי עַל דָּנָה –
בְּמִלְחֶמֶת-הַמַּיִם הָיִיתִי אַלּוּף!
אִמָּא, בֶּגֶד זֶה לֹא קְלִפָּה שֶׁל בָּנָנָה
שֶׁזּוֹרְקִים אַחֲרֵי הַקִּלּוּף –
בֶּגֶד אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִיךְ לַכְּבִיסָה
מָה אַתְּ כּוֹעֶסֶת? הִנֵּה בַּכְּנִיסָה
יֵשׁ לִי גַּם נַעֲלַיִם שֶׁל בֹּץ
וְאוֹתָן אֶפְשָׁר בְּקַלּוּת לִרְחֹץ –
מִי יְכַבֵּס? מִי יִשְׁטֹף? אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ –
אֲנִי בָּאַמְבַּטְיָה, זֶה כֵּיף מְשַׁגֵּעַ!

מאי 1980

הגברת שגרה כבר יומיים
בקומה שמתחת לאוזניים

לִפְנֵי יוֹמַיִם בִּקְּרָה אוֹתִי גְּבֶרֶת
זֶה לֹא סוֹד, קוֹרְאִים לָהּ חַזֶּרֶת
הִתְיַשְּׁבָה אֶצְלִי בַּלְּחָיַיִם
וְנִשְׁאֲרָה שָׁם, בְּשׁוּם-אֹפֶן לֹא חוֹזֶרֶת,
וְגַם בְּחֻצְפָּה-מַמָּשׁ הִיא אוֹמֶרֶת:
"בְּעֵרֶךְ עוֹד שְׁמוֹנָה יָמִים
אֶהְיֶה אֶצְלְךָ אוֹרַחַת בַּפָּנִים!"
נוּ, וּבִגְלָלָהּ אֲנִי מִתַּחַת לָאָזְנַיִם
שָׁמֵן פִּי שְׁנַיִם!
אֲנִי כְּמוֹ חֲזִירוֹן
נָפוּחַ בַּגָּרוֹן!
אַתֶּם רוֹאִים? פָּנִים, מִשְּׁנֵי צְדָדִים
כְּאִלּוּ הִדְבִּיקוּ לִי כַּדִּים –
אוּף!
גַּם קָשֶׁה לִבְלֹעַ
מִפְּנֵי שֶׁהִיא תְּקוּעָה לִי בַּלֹּע
כָּכָה, בְּלִי נוּעַ!
הִשְׁתַּעַלְתִּי כְּדֵי לְהִפָּטֵר –
רַק כָּאַב לִי יוֹתֵר.
אָז יָשַׁבְתִּי בְּשֶׁקֶט
אֲבָל הִיא מְצִיקָה לִי וּבוֹלֶטֶת,
בּוֹלֶטֶת –
וּמָה שֶׁעוֹד יוֹתֵר גָּרוּעַ, אִמָּא שֶׁלִּי,
שֶׁהִיא אָחוֹת –
דָּקְרָה אוֹתִי בַּיָּד לְהוֹצִיא קְצָת דַּם
שֶׁיִּבְדְּקוּ אִם הַגְּבֶרֶת שֶׁמְּרִימָה לִי
מִבִּפְנִים אֶת הָאָזְנַיִם –
הִיא בֶּאֱמֶת חַזֶּרֶת
אוֹ סְתָם חַרְדָּל אוֹ מְלָפְפוֹנִים
חֲמוּצִים –
וְזֶה כָּאַב מְאוֹד, בָּכִיתִי,
לָמָּה זֶה מַגִּיעַ לִי,
מֶה עָשִׂיתִי?
אֲבָל מָה טוֹב? – הַיּוֹם יָשַׁבְתִּי בָּאַמְבַּטְיָה
עִם אַבָּא. עוֹשִׂים קוּנְצִים.
מְמַלְּאִים מַיִם בִּכְפָפָה שְׁקוּפָה, כְּמוֹ בַּלּוֹנִים,
מְרִימִים מֵעַל לָרֹאשׁ וְאוֹמְרִים:
"חוּשָׁם, חוּשָׁם, תִּסְתַּכֵּל לְמַעְלָה,
הִנֵּה הַצִּיצִים שֶׁל אִמָּא שֶׁלְּךָ – "
וּטְרָאחחח!!! – בְּבַת-אַחַת
אֶת כְּפָפַת-הַמַּיִם הַמְּנֻפַּחַת, עַל הָרֹאשׁ
מַפְצִיצִים –
כָּאֵלֶּה קוּנְצִים, צָחַקְתִּי, כָּל-כָּךְ
עַד שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת הַחַזֶּרֶת,
אֲבָל מָה, כָּל-כָּךְ צָחַקְתִּי –
עַד שֶׁהִתְחִילָה שׁוּב לְהַכְאִיב לִי
הַדַּיֶּרֶת הַזּוֹ, שֶׁגָּרָה כְּבָר יוֹמַיִם
בַּקּוֹמָה שֶׁמִּתַּחַת לָאָזְנַיִם.

אוגוסט 1980

רק סיפור מסֵפר

כָּל לַיְלָה
לִפְנֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִישֹׁן
אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיְּסַפְּרוּ לִי סִפּוּר
אֲבָל לֹא סְתָם סִפּוּר בְּעַל-פֶּה
אֶלָּא סִפּוּר מִסֵּפֶר.
סִפּוּר בְּעַל-פֶּה לֹא שָׁוֶה כְּלוּם,
מָה אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ
כָּל מִינֵי הַמְצָאוֹת שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא
אֵיךְ שֶׁהֵם הָיוּ קְטַנִּים, וּמָה
הֵם עָשׂוּ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, וְהַכֹּל תָּמִיד
בְּקִצּוּר, בְּקִצּוּר, כְּאִלּוּ הֵם רוֹצִים כְּבָר
לִבְרֹחַ, וְשֶׁרַק אֵרָדֵם לָהֶם –
לֹא. רַק סִפּוּר מִסֵּפֶר
שֶׁיּוֹשְׁבִים וּמַקְרִיאִים, וְשֶׁלֹּא יְדַלְּגוּ לִי
עַל אַף מִלָּה. אָז אֲנִי בָּטוּחַ
שֶׁהֵם מְסַפְּרִים לִי אֶת הָאֱמֶת
וְשֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מַסְפִּיק זְמַן
כְּדֵי שֶׁאֵרָדֵם לִי לִפְנֵי שֶׁהַסִּפּוּר נִגְמָר.

אוגוסט 1980

מַרְטִיבוֹנֶס פוֹן פִּישֶׁהוּ

לִפְעָמִים, בַּלֵּילוֹת, מְבַקֵּר אוֹתִי מִישֶׁהוּ
מַרְגִּיז שֶׁכָּזֶה, מִין בַּרְנָשׁ – תַּעֲלוּל,
קוֹרְאִים לוֹ אָדוֹן מַרְטִיבוֹנֶס פוֹן פִּישֶׁהוּ
עִם צִנּוֹר, מַמְטֵרוֹת וְרָטֹב עַד בְּלִי גְּבוּל!

וְהַחֶדֶר שֶׁלִּי אָז הוֹפֵך לִבְרֵכָה,
וּבָהּ מִישֶׁהוּ-פִּישֶׁהוּ מַתִּיז עָלַי מַיִם
וּמַתְחִיל לִהְיוֹת קַר, וּבִמְקוֹם הַשְּׂמִיכָה –
יוֹרֵד עָלַי דְּלִי, וְיוֹרְדִים גַּם דְלָיַיִם –

וְגַם גֶּשֶׁם מַתְחִיל לְטַפְטֵף מִשָּׁמַיִם
וְלִי אֵין מִטְרִיָּה, אָז אֲנִי מִתְעוֹרֵר –
מַרְטִיבוֹנֶס כְּבָר טָס לוֹ אֶל חֶדֶר אַחֵר
אַךְ בְּטֶרֶם הוּא נָס, לִי חֲצִי מִכְנָסַיִם –

הִסְפִּיק לְהַרְטִיב – לֹא אֲנִי, בְּחַיַּי,
כֵּן, זֶה הוּא שֶׁעוֹבֵר עִם מַשְׁפֵּך בֵּין מִטּוֹת
מְחַפֵּשׂ יְלָדִים בַּלֵּילוֹת לְהַשְׁקוֹת
אֵיזֶה טוּמְטוּם – גִּנָּה הוּא רוֹצֶה לְגַדֵּל מִתַּחְתַּי? –

וְשֶׁאִמָּא תַּגִּיד לְאַבָּא בַּבֹּקֶר: "לָמָּה שׁוּב זֶה קוֹרֶה כְּשֶׁהַיֶּלֶד יָשֵׁן!"
מָה אֲנִי יָכֹל לַעֲשׂוֹת אִם בַּלַּיְלָה, כָּל לַיְלָה, מְבַקֵּר אוֹתִי מִישֶׁהוּ –
קוֹרְאִים לוֹ אָדוֹן מַרְטִיבוֹנֶס פוֹן פִּישֶׁהוּ
וְתֵדְעוּ שֶׁזֶּה הוּא וְרַק הוּא וְרַק הוּא הָאָשֵׁם!

ספטמבר 1980

מתוך ספר שירים נדיר ויקר מציאות "יעזרהָ אלוהים לפנות בוקר", 2005