"50,000 מתוך 193,000 ניצולי שואה החיים כיום בישראל מצויים מתחת לקו-העוני ואחד מתוך כל חמישה ניצולים נאלץ לוותר על קניית מינים שונים של מזון ותרופות מחוסר אפשרות כלכלית."
(דו"ח הקרן לרווחת ניצולי השואה)
"וְלֹא-אֶתֵּן אֶתְכֶם עוֹד חֶרְפָּה בַּגּוֹיִם."
(יואל ב, י"ט)

אֶמֶש, בִּשְנָתוֹ שֶל הָאֶזְרָח מַר יִשְׂרָאֵלִי
הוֹפִיעַ לוֹ פִּתְאֹם בַּחֲלוֹמוֹ
בְּאֹרַח לֹא צָפוּי, אֶפְשָר לוֹמַר בְּאֹרַח פֶּלִיא
שֶבְּלִי סָפֵק הֶחְרִיד אֶת נִמְנוּמוֹ
יוֹאֵל הַנָּבִיא וּדְבָרָיו הֲגוּיִים
בְּחֵמָה שֶחֻמָּהּ לֹא דוֹעֵךְ:
"אֶתְכֶם לֹא אֶתֵּן לְחֶרְפָּה בַּגּוֹיִם
אַךְ אֶתֵּן לְחֶרְפָּה וְעוֹד אֵיךְ
בְּתוֹךְ אַרְצְכֶם וּבְעֹמֶק לִבְּכֶם
לְחֶרְפָּה וּבוּשָה וּכְלִמָּה
אִם שֶמֶץ מַצְפּוּן מְפַעֵם עוֹד בָּכֶם
וְלוּא גַם תָלוּי עַל בְּלִימָה
שָעָה שֶאַלְפֵי נִצּוֹלִים שֶשָּהוּ
בַּתֹּפֶת שֶל הִיטְלֶר, הַיּוֹם
הֵם תַּחַת אוֹתוֹ קַו-הָעֹנִי שֶהוּא
מִין כְּתַב-קָטֵגוֹרְיָה אָיֹם
כְּנֶגֶד כָּל אֹטֶם לִבְּכֶם הָאָדִיש
שֶשָּמַן וְטָפַש וְקֻרְנַף
וְעָבָה וְכָשָׂה וְתָפַח וְהִגְדִּיש
אֶת סְאַת עִוְרוֹנְכֶם הַמּוּגָף
בִּפְנֵי עָוֶל כָּזֶה בּוֹ צִבּוּר מִתְבַּזֶּה
וְיָשְרָה נַעֲשֵׂית בּוֹ פְּלַסְתֵּר
כִּי אִם כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה בָּזֶה
הֵם צְרִיכִים לַעֲרֹב עוֹד יוֹתֵר
לְכָךְ שֶמְּאוּם לֹא יֶחְסַר כַּדָּרוּש
לְאוּדִים מֻצָּלִים שֶעָלוּ
לָאָרֶץ מוּל כָּל אֳנִיּוֹת-הַגֵּרוּש
וְגִדְרוֹת קַפְרִיסִין בָּהּ גָּלוּ
כִּי חֶלְקָם בִּבְנִיַּת מְדִינָה זוֹ הוּא רָב
מִמִּלְחֶמֶת תָּשָ"ח עַד הֲלוֹם
אִם עַל כָּךְ שֶשֻּלְּחוּ מִסְּפִינוֹת לִשְׂדוֹת קְרָב
אוֹ תָרְמוּ בְּיָמִים שֶל שָלוֹם
וְלַמְרוֹת שֶגַּם מִי שֶבְּנֵס לֹא עָבַר
את זַוְעַת מִשְׂרְפוֹת הָאָדָם
וְאֵימַת תָּאֵי גָּאזִים וּכְלָל לֹא צָבַר
בַּלֵּילוֹת סִיּוּטִים קְפוּאֵי דָּם
אֵין קֻרְטוֹב שֶל צִדּוּק שֶיִּרְעַב וְיֻשְפַּל
בְּדַלּוּת וּמַחְסוֹר נְזִירִי
בְּחֶבְרָה בָּהּ הַפַּעַר מֻגְדָּל וּמֻכְפָּל
בֵּין דַּלּוּת וּבֵין הוֹן חֲזִירִי –
זֶהוּ כֶּתֶם מַחְפִּיר עַל מוּסָר שֶל אֻמָּה
שֶהֵמִירָה שוֹאָה בִּישוּעָה
וְשָנִים מַפְנָה עֹרֶף וְגַב מִשּוּם מָה
לְאוֹתָם נִצּוֹלֵי הַשּוֹאָה
שֶעָנְיָם כְּתַב-אִשּוּם הוּא עַל לֵב שֶרֻקַּן
וְחוֹבֵנוּ לָהֶם הוּא עָצוּם
וְאָסוּר שֶאֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם כָּאן
יִתְיַסֵּר בִּמְצוּקָה וְצִמְצוּם.

זֶה זוֹעֵק לַשָּמַיִם וְדַוְקָא בְּיוֹם
זִכָּרוֹן לְשוֹאָה וּגְבוּרָה
זֶה עַל סֵדֶר-הַיּוֹם מַצְרִיךְ דֶּרֶג עֶלְיוֹן
שֶל דְּחִיפוּת שֶחוֹבָה לְפָתְרָהּ
כִּי מְאֹד לֹא נָעִים לְהַזְכִּיר זֹאת, אֲבָל
גַּם חַיֵּי נִצּוֹלִים מִתְקַצְּרִים
בְּאוֹתָן פַּסְקָנוּת וּמְהִירוּת שֶחֲבָל
שֶבָּהֶן פֹּה אֵינֶנּוּ עוֹצְרִים
אֶת מִצְעַד מֶחְדְּלֵי הַזְּנִיחוּת הַשְּגוּיִים
בּוֹ עַמֵּנוּ אֵינֶנּוּ זוֹכֵר
אֶת אוֹתָם שֶמִּזְּמַן כְּבָר הָיוּ רְאוּיִים
מִצִּדֵּנוּ לְיַחַס אַחֵר.