חלק שני

היות שהעיתונות עוסקת בימים אלו רבות בקשר שבין השואה והתקומה, השואה והנכבה, ברצוני לסכם את הנושא. חלק מהדברים כבר פורסמו בעבר ועם הקוראים הסליחה.

שואת יהודי אירופה – שואת יהודי ערב –
מלחמת השחרור והנכְּבָּה
בשואת יהודי אירופה אשמים הגרמנים ועוזריהם
בנכְּבָּה אשמים הערבים המוסלמים
הנכְּבָּה – עונש מוצדק ולא מספיק.
 
הנכְּבָּה – החטא ועונשו
התעמולה הערבית קושרת תמיד את הנכְּבָּה לשואה. עודה בשאראת, סופר, בעל טור שבועי ב"אל-איתיחאד" ומזכ"ל חד"ש לשעבר: פירסם מאמר ב"הארץ" ובו הציג את השאלה הבאה: "במה חטאו הפלסטינים בגלגול הקודם, שמגיע להם עונש נורא כזה – לשמש שק חבטות לקורבנות הנאצים, על רגשות הנקם והאין אונים שלהם. למה נבחרנו, דווקא אנחנו הפלסטינים, להיות האויבים של ניצולי השואה, למה נבחרנו להיות הקורבן של הקורבן?" ["הארץ" 25.1).
התשובה לשאלה במה חטאו הפלסטינים? מתחלקת לשניים:
האם הערבים-הפלישתינאים אחראים לשואה שבוצעה ע"י הגרמנים? התשובה היא כן. לערבים יש אחריות חלקית, ישירה, ועקיפה לשואה. האחריות היא בעזרה ובשיתוף פעולה עם הגרמנים בביצוע ההשמדה. הערבים לא 'נבחרו' להיות 'הקורבן', אלא בחרו במדיניות שיתוף פעולה ישיר עם הגרמנים הנאצים במטרה להשמיד את הקורבן היהודי שנבחר על ידיהם כראוי להשמדה.
הערבים-המוסלמים אחראים לנכְּבָּה, בגלל הניסיון לחסל את מדינת היהודים ואת היהודים תושביה.

אחריות ערבית ישירה לשואה
מייסד הרעיון הלאומי הערבי-פלישתינאי – מוחמד אל חוסייני פעל למען השמדת היהודים ע"פ התקדים של מוחמד בשואת יהודי ערב. ב-28.11.41 הגיע מוחמד אמין אל-חוסייני – המופתי הירושלמי, לפגישה עם היטלר בלשכתו בברלין. המופתי סיפר להיטלר כי הערבים העניקו לו את השם הנערץ של הנביא מוחמד, ונתנו לו את התואר חאג': "הנה בעיראק," התגאה המופתי, "ההמון העיראקי חוזר ואומר: 'אללה חאי אללה חאי \ חאג' מוחמד היטלר ג'אי.' המתורגמן תירגם לגרמנית: אללה חי אללה חי \ עולה הרגל מוחמד היטלר עומד להגיע.
היטלר הסביר למופתי כי בניגוד למה שחושבים, הוא היטלר מעולם לא כתב על "ארים" מול "שמים" אלא, רק על "ארים" מול "יהודים". היטלר הכריז על המופתי כ"ארי של כבוד".
"התנאי הבסיסי שלנו לשיתוף פעולה עם גרמניה," אמר מוחמד אמין אל-חוסייני להיטלר, "הוא מתן יד חופשית להשמיד את היהודים מפלשתינה ומהעולם הערבי, ולפתור את הבעייה היהודית באופן שהולם את שאיפותיהם הלאומיות והגזעיות של הערבים, לפי השיטות המדעיות שפותחו על ידי גרמניה לטיפול ביהודים."
היטלר השיב לו: "היהודים שלכם," והוסיף: "מטרתה היחידה של גרמניה, עם כיבוש המזרח התיכון, תהיה השמדת היסוד היהודי."
היטלר קישר אותו עם קבלן הביצוע – אייכמן. המופתי ביקש לראות במו עיניו את השמדת היהודים. אייכמן ארגן לו ביקור באושוויץ. המופתי התרשם, אבל דחק בשומרים הממונים על ההשמדה בגזים להיות יותר חרוצים במאמציהם.
על  פי המודל של אושוויץ הוא תיכנן הקמת מחנה השמדה ליהודים באזור שכם. המופתי רשם ביומנו: "אמשיך בלחימה עד להשגה המוחלטת של הכיליון הסופי של היהודים."
בשידור ברדיו הנאצי, הוא קרא: "הרגו את היהודים בכל מקום שבו אתם מוצאים אותם – למען אללה, ההיסטוריה והדת."
בארצות הבלקן עסק המופתי אישית בהקמת דיביזיות מוסלמיות ופיקח אישית על פעולתן בהשמדת יהודי בוסניה והונגריה.
כעזרה לגרמנים יזם מוחמד אל-חוסייני פעולה גם בארץ ישראל. במבצע "אטלס" צנחו חמישה נאצים באזור יריחו. הצונחים שלושה גרמנים ושני ערבים, הצטיידו ברעל ארסן המספיק להרעלת מאתיים וחמישים אלף יהודים. מטרתם היתה להרעיל את מעיינות "ראש העין" וכך לרצוח את יהודי תל אביב והסביבה. על חסן סאלמה, סגנו של המופתי, הוטל להוביל את החולייה. לאחר חילופי אש לכדו הבריטים חלק ממשתתפי המבצע באזור יריחו. חסן סאלמה הצליח להימלט.
https://www.youtube.com/watch?v=pSckkTDzUvM
 
אחריות עקיפה: בהשמדת כמיליון יהודים ע"י פעולה נגד עלייתם לארץ
כתוצאה מהתנגדות הערבים לעליית יהודים קיבלה ממשלת בריטניה את "הספר הלבן", ואסרה על עליית יהודים. לפחות מיליון יהודים היו יכולים להינצל אלמלא המדיניות הערבית.
לערבים יש אחריות עקיפה בהשמדת כמיליון יהודים.
 
הקמת מדינת ישראל לא בגלל השואה אלא למרות השואה – 
הנכְּבָּה היא העונש
בתעמולה הערבית מוטמעת ההנחה שחטאי הגרמנים הם שהביאו להקמת מדינת ישראל, שהוקמה בגלל השואה, והערבים הם הקורבנות של הקורבנות, אך לא היא.
מדינת ישראל לא הוקמה בגלל השואה, אלא למרות השואה. שלוש שנים לאחר שחרור מחנות ההשמדה הגרמניים, עורר ידידו ורעו של היטלר, מנהיג ערביי ארץ ישראל – המופתי הירושלמי – מוחמד אל-חוסייני, את כל ערביי העולם להשמיד את שארית הפליטה – היישוב היהודי בארץ-ישראל. הגרמנים, חשב המופתי בסיפוק, כמעט והגשימו את חלומי. לא נשארו מספיק יהודים שיוכלו להקים מדינה. המופתי חישב בדקדקנות: הגרמנים איבדו רק 8-10 אחוז והיהודים 30 אחוז, הגיע הזמן להשלים את המלאכה!
מוחמד אל חוסייני אירגן את הערבים למלחמה. הוא נתן הוראה לסגנו חסן סלאמה (זה שהוצנח בשליחות הנאצים להרעיל את מקורות המים של היהודים) להתחיל לפעול. יום לאחר החלטת האו"ם ב-30 בנובמבר 1947 בשעה 8:12 – חסן סלאמה הוציא לפועל התקפה על אוטובוס 2094 שנסע מנתניה לירושלים. נהרגו חמישה יהודים. התקפה זו פתחה את "מלחמת השחרור", והביאה לערבים את ה"נאכְּבָּה". "מלחמת השחרור" הביאה לשחרור העם היהודי משלטון זר ולשחרור חלק מארץ ישראל מכיבוש ערבי.

הנכְּבָּה – עונש מוצדק
הנכְּבָּה של ערביי הארץ ב-1948 היא עונש מוצדק על ניסיון רצח, מפני שהיא תוצאה של מלחמת אזרחים שפתחו בה ערביי א"י נגד היהודים, ובהמשך פלישת צבאות מדינות ערב. כאשר רוב  האוכלוסייה הערבית השתתפה במאמץ המלחמתי ובתמיכה אידיאולוגית, שמטרתה חיסול טוטלי של היישוב היהודי.
בניגוד לתעמולה הערבית לא היה טיהור אתני של ערבים. בשטח המדינה היהודית נשארו ערבים רבים. לעומת זאת בכל מקום שם השתלטו צבאות הכיבוש הערבי, צבא הכיבוש העבר ירדני על יהודה ושומרון, וירושלים העתיקה, צבא הכיבוש המצרי על רצועת עזה, וצבא הכיבוש הסורי על צפון הכנרת, שם לא נשאר יהודי אחד, שם בוצע טיהור אתני מוחלט.
לאחר מלחמת השחרור טוהרו כל שטחי הכיבוש הערבי (למעלה מ-13 מליון קמ"ר) מיהודים (גם מנוצרים) – לעומת זאת ערבי א"י שברחו או נאלצו לעזוב את בתיהם עקב המלחמה בה הם פתחו, עברו לכל היותר כמה עשרות קילומטרים ממקומם, לא היה ערבי אחד שהוכרח להתיישב בגלות מחוץ לשטח כבוש ערבי.
הערבים מאשימים את היהודים בפשע "הכיבוש", אבל יש לזכור כי השטחים הכבושים ע"י האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי והגזענות המוסלמית הם למעלה מ-13 מיליון קמ"ר. יותר מכל יבשת אירופה, ששטחה רק 10,600,000 קמ"ר. כיבושי הערבים היו גדולים יותר. רק הצרפתים, הספרדים, הפורטוגזים, האיטלקים, המלטזים, הארמנים, והגאורגים הצליחו לסלק את הכיבוש הערבי ולפרק את כל ההתנחלויות הערביות הבלתי חוקיות. (הפרסים גם כן חלקית הצליחו). מי לא הצליחו: המצרים-האגיפטים (נלחמו נגד הכיבוש הערבי 300 שנה), הבֶּרְבֶּרִים בצפון אפריקה. הכורדים, האשורים, המרונים, היהודים.

הנכְּבָּה – עונש מוצדק ולא מספיק
הנכְּבָּה הוא עונש מוצדק אבל אינו מספיק, מפני שהערבים ממשיכים בניסיון שבו נכשלו.

לסיכום:
בשואת יהודי אירופה אשמים הגרמנים ועוזריהם
בנכְּבָּה אשמים הערבים המוסלמים
הנכְּבָּה – עונש מוצדק ולא מספיק.

השאלה מה לעשות היום?
השאלה החשובה היום היא, מה יחס הערבים-המוסלמים היום אל דברי מוחמד כלפי היהודים ומעשיו – חיסול יהודי ערב. האם הם רואים אותם כמופת מוסרי, (לכן בעבר הם תמכו ביוזמת מנהיגם מוחמד אל חוסייני לחבור אל היטלר למען השמדת היהודים), או שהם רואים את דברי מוחמד ומעשיו כלפי היהודים היום כגזענות ולכן הם רואים בשלילה את השתתפותו של מנהיגם מוחמד אל חוסייני בהשמדת היהודים.
היחס המוסרי הזה הוא הקובע כאן את ההווה, ויקבע את העתיד.
 
שואת יהודי ערב
הגזענות הערבית-מוסלמית היא המקור לתהליך הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, ולתביעה לחיסול מדינת ישראל ולהשמדת היהודים. כשמוחמד יסד את "האומה המוסלמית" הוא ניסח תורה אנטי יהודית: "היהודים הם קופים וחזירים שיש לרודפם לענותם ולהשפילם, ולהשמידם" (קוראן סורה 5 פסוק 60 סורה 7 פסוק 163, סורה 9 פסוק 29). "התנאי לגאולה ותחיית המתים הוא השמדת היהודים" [חדית'], בפועל הכריז מוחמד: "לא תהינה שתי דתות בארץ הערבים!" וביצע טיהור אתני בארץ עֲרָב. כשסירבו היהודים להתאסלם, הוא ציווה לרצוח את כל הגברים ולאסלם בכפייה את הנשים והילדים ולמכור אותם לעבדות. עד היום "עֲרָב" הינה הארץ היחידה בעולם שעל-פי החוק חייבת להיות "יודן ריין" – נקייה מיהודים. יהודי יכול לבקר היום באושוויץ, פונאר, טרבלינקה, אבל לא בגיא ההריגה של אַל-מַדִינָה.
בניגוד להיטלר, ששמר את תוכנית ההשמדה בסתר, החמאס מפרסם במצעו בגלוי את תוכניתו להשמדת היהודים: אמנת החמאס: (סעיף 7) (החמאס עלה לשלטון בבחירות חופשיות בקבלו אחוז גדול יותר של קולות מקרב הפלישתינאים משקיבלו הנאצים בגרמניה). אמנת תנועת ההתנגדות האסלאמית – פלסטין (חמאס) פלסטין, 1 במחרם 1409 להג'רה, 18 באוגוסט 1988 – "בשם אללה הרחמן והרחום, ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה," [דברי] האימאם החלל הקדוש [במקור שהיד] חסן אלבנא, רחמי אללה עליו שהרי השליח [מחמד], תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: 'לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: 'הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו'." ([חדית'] אשר מופיע אצל אל-בח'ארי ומסלם.
 בניגוד לגרמנים שחלקם התנגדו לאידיאולוגיה הגזענית-חסלנית הנאצית (למשל הסופר תומס מאן או הזמרת מרלין דיטריך) עד כה טרם נמצא עֲרָבי-מוסלמי, איש רוח או פעיל ציבור, ולו אחד, בכל רחבי העולם הערבי שהביע התנגדות לדברי מוחמד המצוטטים במצע הגזעני-חסלני של החמאס.
גרמניה עשתה חשבון נפש. העֲרָבים טרם עשו חשבון נפש. יהודי לא יכול לבקר עד היום בגיא ההריגה של אַל-מַדִינָה, מפני שהיא מוכרזת ע"פ החוק הנהוג בעֲרָב כ"יודן ריין".
שואת יהודי ערב משמשת עד היום כמודל מוסרי כאשר הערבים בכל העולם, גם ערביי ישראל, קוראים בהפגנותיהם: "ח'ייבַּר ח'ייבַּר יא יהוד, ג'ייש מוחמד ס-יעוד (خيبر خيبر يا يهود, جيش محمّد سيعود)" שפירושה: "ח'ייבַּר ח'ייבַּר, יהודים, צבא מוחמד עוד ישוב!" דוברי ארגון חִזבאללה מזכירים את קרב ח'ייבַּר ומשווים את הצלחתו במאבקו במדינת ישראל להצלחה בקרב זה. רקטות פג'ר 5 שנורו ב-28 ביולי 2006 לעבר עפולה, ומאוחר יותר לעבר בית שאן, עפולה וחיפה נקראות על ידי חזבאללה "רקטות ח'ייבַּר". 
שימו לב לצילומי שרידי מבצרי היהודים בח'ייבר:
http://www.youtube.com/watch?v=3GhcCdqCz5E&feature=player_embedded
 המופתי של תנועת הפת"ח מוחמד חוסיין, קורא לממש את דברי מוחמד, ולהשמיד את היהודים הקופים והחזירים:
http://www.youtube.com/watch?v=qHV2SZmkhug

התנערות מהגזענות האנטי-יהודית
רק התנערות גורפת של הציבור הערבי וההנהגה הערבית מכל אידיאולוגיה גזענית אנטי יהודית, תוביל לשלום הנכסף, שלום בו יזכו שני העמים לעצמאות ולריבונות.

הגזענות האנטי-אשכנזית והנראות המרוקאית
בסדרת הטלוויזיה החדשה "זגורי אימפריה" מוצגת משפחת מרוקאית מרובת ילדים ועצבים. משפחה זגורי מוצגת כמשפחה פרימיטיבית השקועה באמונות טפלות. כולם כל הזמן מחרפים ומקללים אחד את השני, משקרים וגונבים. ממש תסריט גזעני-אנטישמי. הבן המוצלח קצין הצנחנים, שמשחק עוז זהבי, הורחק מהבית וזכה לחינוך טוב ומוגדר כאשכנזי וחברתו הקיבוצניקית מקבלת את הכינוי "מיונז".
לו היה כותב את התסריט אשכנזי מיד היה מוקע ע"י עדת הגזענים האנטי-אשכנזים כגזען, אבל התסריטאי מאור זגורי הוא מרוקאי.

כבר כתבתי על הגזען האנטי-אשכנזי רועי חסון שבדומה לגבלס שורף ספרים של אשכנזים.
http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/00918001.pdf
והנה אותו גזען בטורו במקומון תל אביב 25.4.14 אכן מלין על ההשתקפות השלילית של משפחת זגורי בסדרה, אבל הוא טוען שיש חשיבות רבה במה שהוא מכנה "נראות" יש חשיבות רבה שמשפחות מן הסוג הזה תהיה להם נראות בטלוויזיה.
היות ויש משפחות רבות מעדת "המערביים-המוגרבים" שאינן כה שליליות, אני סבור שמוטב היה לתת להם דווקא את הנראות.

המסוממת תמר זנדברג ושלטון החוק
ח"כ תמר זנדברג ממרצ מתנאה בכך שהיא מעשנת קנאביס. "זה מעשה נורמטיבי לחלוטין," היא אומרת.
http://rotter.net/forum/scoops1/96115.shtml
איני נכנס לוויכוח אם יש להתיר סמים קלים או לא, והאם אנו רוצים לחיות בחברה של מסוממים, והאם תמיכתה של זנדברג באבא של מאזן בסירובו להכיר בקיומו של העם היהודי הוא תוצאה של היותה מסוממת, אבל יש כאן בעייה חמורה יותר.
בדומה לח"כ זנדברג גם אנשי כת החשישיים ("מעשני חשיש" בערבית "חשישיוּן"), הרוצחים, שהיו לוקחים חשיש ורוצחים (מכאן המילה Assassin) – סברו ש"זה מעשה נורמטיבי לחלוטין."
הוויכוח אינו על נורמות אלא על שלטון החוק. במדינת חוק יש לכבד את החוק. לא יעלה על הדעת שכל אחד במדינה, קל וחומר חברת כנסת יחליט איזה חוק הוא מקיים ואיזה לא.
באיזה נימוק תוכל החברה זנדברג לצאת למשל נגד אנשי תג מחיר? הלא גם הם רואים את מעשיהם כ"נורמטיביים לחלוטין." אם היא מפרה את החוק מדוע שהם לא?
על המתנחלים ביצהר, הבדואים, ערביי הגליל, החרדים, הדרוזים בדליית אל כרמל שמסלקים שוטרים, ועל חברת הכנסת זנדברג לכבד את החוק.
ללא שלטון החוק לא תשרוד הדמוקרטיה, ויהיה רק חוק וסדר של דיקטטורה.

נתן זך – הארי זייטלבך – גוי קתולי
בראיון של בן עזר עם ראובן שהם על שירת נתן זך ("חדשות בן עזר" גיליון 938) הושמטה עובדה מהותית. אומר ראובן שהם: "זך מעולם לא היה 'עולה', תמיד היה מהגר שדברר מהגרים כמוהו."
יש כאן השמטת עובדה מהותית. זך היה "מהגר" ולא "עולה" משום שלא היה יהודי. זייטלבך-זך היה נוצרי קתולי.
זו תופעה היסטורית ראשונה וייחודית. בפעם הראשונה בהיסטוריה היהודית אנו עדים למשורר עברי שאינו יהודי. נכון, זייטלבך-זך היה חילוני, אבל יש הבדל מהותי בין חילוני יהודי – לחילוני נוצרי. עולם שלם של תרבות מפריד בין השניים. אימו של זך היתה איטלקייה קתולית שהיתה מנוכרת מן העולם היהודי במקרה הטוב, לכן כמשורר היה זייטלבך-זך (בניגוד לאלתרמן ולעמיחי) מנוכר ממכלול העולם היהודי, ונעדר ממה שאנו מכנים: "נפש יהודי" ו"אהבת ישראל". ורק מתוך היעדר זה ניתן להבין את מילותיו.