של מדינת היהודים
חיים גנז הוא פרופסור למשפטים המחזיק מעצמו "פילוסוף פוליטי" ובייחוד "איש מוסר". כלומר הוא אינו רק חוקר מדעי אובייקטיבי החוקר את המוסר גרידא, אלא גם מטיף מוסרי ממוסרו שלו. גנז פרסם לאחרונה ספר בשם: "ציונות שוויונית: מסה על המעמד המוסרי של מדינת היהודים", הוצאת מולד 259 עמ'. האם ליהודים זכות מוסרית למדינה עצמאית ודווקא בארץ ישראל? אין טעם בכלל לדון בספרו של גנז ובתובנה הפוליטית שלו (אפשר בקלות לנחש: גבולות 4 ביוני 67' כמובן) יש צורך לדון מה אין בו.

התפיסה הגזענית-אנטישמית של חיים גנז
הפילוסוף הגרמני הגדול עמנואל קאנט, קבע כצו מוסרי, עיקרון אוניברסאלי, האימפרטיב הקטגורי: "עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כי יהיה לחוק כללי." חוק מוסרי אמוּר להיות חוק כללי.
עצם שם הספר של חיים גנז מגלם מחשבה גזענית אנטישמית. מדוע בכלל יש למצוא צידוק מוסרי למדינת היהודים? מדוע למשל "הפילוסוף הפוליטי", איש המוסר – גנז, אינו חוקר האם יש בכלל הצדקה מוסרית לקיומם של 57 המדינות המוסלמיות או 23 המדינות ערביות? מבין 193המדינות החברות באו"ם – האם רק קיומה של המדינה היהודית נמצא בסימן שאלה? האם רק היהודים צריכים להיות תחת איום השמדה, ולהצדיק את קיומם?
יסביר נא גנז האם יש הצדקה מוסרית לכך שהשטחים הכבושים על-ידי האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי מונים כיום כ-13 מליון קמ"ר (יותר מכל אירופה)? האם ההצדקה המוסרית להמשך החזקתם אליבא דתורתו תלויה בגודל הכיבוש?
יסביר נא גנז האם יש הצדקה מוסרית לכך שהצרפתים, הפורטוגזים, הספרדים, האיטלקים, הגיאורגים, הארמנים, המלטזים, הצליחו לסלק את הכיבוש הערבי ולפרק את כל ההתנחלויות הערביות. (לספרדים זה לקח שנים רבות – מ-711 עד 1492) – או שמן המוסר האוניברסאלי יש להחזיר לשם את הכיבוש הערבי?
יסביר נא גנז האם יש הצדקה מוסרית לכורדים, למצרים האגיפטים [הקופטים], לבֶּרְבֶּרִים, לסלק את הכיבוש הערבי ולפרק את ההתנחלויות הערביות? או שעליהם להישאר תחת כיבוש ערבי?
ובעניין השיוויון, גנז טוען, שכדי שלאומיות אתנו-תרבותית תהיה לגיטימית (כוונתו למדינת היהודים) עליה להתייחס באופן שווה לתביעות מקבילות של קבוצות לאומיות אחרות. כמובן שגנז תומך בלאומיות הערבית לסוגיה והפלשתינאית בפרט, למרות שהיא אינה מכירה בתביעות מקבילות של קבוצות לאומיות אחרות, היכן כאן השוויון?
ועוד, אם בשוויון עסקינן, יסביר נא גנז מהו הנימוק המוסרי האוניברסאלי לכך שהערבים הפלשתינאים זכאים לממש את ריבונותם על 99,520 קמ"ר (92,300 קמ"ר במלכת עבר הירדן. + 5,860 ביהודה ושומרון + 360 קמ"ר ברצועת עזה) ואילו היהודים זכאים רק לשטח של 20,770 קמ"ר?
לסיכום: יש המצדדים בגבולות תוכנית החלוקה של 1947, יש המצדדים בגבולות 4 יוני 1967, יש המצדדים בגבולות 10 ביוני 1967, יש המצדדים בגבולות דצמבר 1967 (אחרי סיפוח רג'אר), ויש המצדדים בכלל במחיקת ישראל מהמפה. כל אלו הן רק דעות פוליטיות. אין צורך בידע פילוסופי כדי לאחוז בהן, קל וחומר שאין צורך בספר פילוסופי שיעסוק בהן.
איך אמר המלט לפולוניוס כשנשאל מה הוא קורא: מילים, מילים, מילים...

דלות הפילוסופיה – הפילוסופיה כפמפלט פוליטי (2)
ד"ר מיכאל פייגנבלט, מתמחה בפילוסופיה של הדת, חיבר מאמר על יומניו של הפילוסוף הגרמני הנאצי מרטין היידיגר: "איך ייתכן שפילוסוף אנטישמי השפיע כל כך על הוגים יהודים" ("הארץ", 31.5.14).
"המחברות השחורות" (Schwarzen Hefte) של היידיגר פורסמו לאחרונה והיידגר ציווה שהמחברות – פנקסים פילוסופיים בכריכה שחורה – שכתב בין השנים 1931 ל-1941, יחתמו את 102 כרכי המהדורה השלמה של כתביו.
כך מסכם פייגנבלט את תובנתו מהיומנים: "הכול רצו לקרוא מה חשב הפילוסוף בתקופה שבה חבר למפלגה הנאצית. והנה אכזבה: בין 1,200 העמודים הכלולים בשלושת כרכי המחברות השחורות, רק פסקאות ספורות מגנות את היהודים 'היהדות הבינלאומית' ואת ה'יהודיזציה' של העולם. ואף על פי כן, די היה בהן לעורר סבב חדש של גינוי ומגננה."
לפי הניסוח לא ברור למי האכזבה? מי התאכזב מכך שישנן רק פסקאות ספורות המגנות את היהודים? האם היהודים (Die juden) התאכזבו? ואולי "היהדות הבין לאומית" (das internationale Judentum ), או היהודי הבינלאומי ("der internatonal jude") לפי המינוח הנאצי? ברור מכל מקום שפייגנבלט עצמו לא התאכזב מכך, להיפך, יש לו תגלית חשובה. התובנה שלו היא שהאידיאולוגיה הנאצית של היידיגר היא-היא בעצם האידיאולוגיה של היהודים, והוא פייגנבלט מזדהה איתה.
פייגנבלט מבקר את ההגזמה בביקורת על האנטישמיות של היידיגר בגלל מה שהוא מגדיר: "הקִירבה בין מחשבתו לבין החוויה היהודית המודרנית. כי היידגר הוא הפילוסוף החשוב ביותר להבנת החוויה היהודית המודרנית." האנטישמיות של היידגר מזכירה את שירו של בוב דילן על החייל "ג'ון בראון": "אבל הכי פחדתי כשניגש אלי אויבי / ופניו נראו ממש כמו שלי."
בנאום הרקטור המפורסם שלו, שבו גייס את הפילוסופיה שלו לטובת תמיכה בנאציזם, אמר היידיגר בדברו על "ייעוד האומה בין כל שאר העמים" כי הוא קורא להגשים "את שליחותו הרוחנית ההיסטורית של העם הגרמני בתור עם (Volk) היודע את עצמו במדינתו (Staat)."
ברוח דומה, משווה פייגנבלט את תורתו של היידיגר לתורת הרב סולובייצ'יק כאשר קרא ב-1956 להעניק לציונות מנדט דתי, באמצעות ההבחנה ההיידגריאנית בין "גורל" "העם" לבין "ייעודו". אם הגורל, שאותו מייצגות השואה והציונות החילונית, נכפה על עם ישראל, הרי הייעוד הוא מפעל דתי של שיבת ציון ועלייה לדרגת "גוי קדוש".
בה בעת היידגר טען שהמולדת היא מקום שבו אדם יכול להתקרב להווייה אבל לעולם לא להשיגה. במילים אחרות: המולדת היא תמיד ארץ מובטחת, ולא שטח שאפשר "לאחוז" בו אף אם שוכנים בו בפועל. וכאן, אומר פיינגבלט, היידיגר נשמע כמו רוזנצווייג, שלדידו ארץ ישראל "לעומקו של דבר [שייכת לעם היהודי] רק כארץ געגועיו – כארץ הקודש. לפיכך אף בשבתו על אדמתו – שלא כשאר האומות – יעורער על זכות-קניינו המלאה במולדתו: אין הוא אלא גֵר-ותושב בארצו; 'כי לי הארץ' אומר לו אלוהים; קדושת הארץ מפקיעה אותה מחזקתו התמימה אף בשעה שיכול הוא להחזיק בה; היא מגבירה עד אין קץ את געגועיו אל הארץ לאחר שאבדה לו, ואינה מניחה לו להתערות מעתה ואילך עד-תוּמו בשום ארץ אחרת."
רוזנצווייג דחה את הציונות מפני שחשש מן הבלבול בין כמיהה לארץ המובטחת-עד-עולם לבין הדחף לרכוש אותה בפועל.
הבנתם? היידיגר הוא גם בעד הרעיון הציוני (הדומה לנאצי) וגם נגדו בדומה לרוזנצוויג.
לסיכום המסקנה של פייגנבלט: "היידיגר הוא הפילוסוף האירופאי החשוב ביותר במאה השנים האחרונות, ותהילת העולם הפילוסופית שלו מובטחת. אין לבטלו כעוד אנטישמי הראוי לבוז". וירצה או לא ירצה – נרצה או לא נרצה – הוא מציע ביטויים פילוסופיים לפנים העמוקים והמיוחדים ביותר ביהודיוּת. "שערוריית" האנטישמיות של היידגר, המבוססת על תפישתו בדבר התלישוּת המטאפיזית של יהדות העולם, אינה דורשת אפוא שנתקומם באופן שטחי על שגיאותיו "הבלתי נסלחות" אלא שנתמודד עם התהום הפנימית במחשבה היהודית. השתרשות התיאולוגיה היהודית באדמת קודש היא "הרעיון הגדול" שבו אנו תועים היום.
בניסוח פשוט: פייגנבלט מאשים את המאשימים את היידיגר באנטישמיות, בחוסר הבנה של תורתו, ורואה בהאשמה זו "שערורייה", כי עלינו להתמקד ב"טעות" של רעיון מדינת היהודים בארץ ישראל.

על הרוע המוחלט
ראשית גילוי נאות. מחולשת שכלי איני מבין את עומק תורתו של היידיגר. בתחילה היו לי רגשי נחיתות בשל כך, בהמשך רגשי נחיתות עברו כאשר שמעתי הרצאה של פרופסור יוסף אגסי שטען שהוא אינו מבין את היידיגר, ובייחוד לאחר ששמעתי את מורי ורבי פרופסור ליבוביץ מגדיר כ"קשקושים" את דבריו. לכן מה שחשוב הוא לא להבין את תורתו, אלא להבין מה מבינים ממנו.
בשבילנו ההדיוטות, היטלר ונביאו (פילוסופו) היידיגר הם הרוע המוחלט. מי שמתכנן, מורה ומבצע השמדת יהודים, הוא נציג הרוע מוחלט.
בסרטו של קלוד לנצמן "אחרון הלא צדיקים", מתאר בנימין מורמולשטיין, ראש היודנראט השלישי של גיטו טריזינשטאט, את אייכמן כבעל רשע שטני, "דמון". הוא הכיר אישית את האדם המפלצתי ההוא.
את העיוורון של חנה ארנדט, המאהבת של היידיגר, לגבי אותו רשע מוחלט, וראייתו כ"באנאלי", ואת הליקוק (תרתי משמע) שלה להיידיגר, ניתן להסביר לא רק בתשוקה מינית לפילוסוף הרשע היידיגר, הארי הטהור, אלא גם למסך המילים המעורפל שעטף סביבו.

פִילוֹסוֹפְיָה
מָארְקְס, הַפִילוֹסוֹף הַגֶּרְמָנִי מֵהַגֶּזַע הַשֵׁמִי, אָמַר:
"עַד עַתָּה הַפִילוֹסוֹפִים פֵּרְשׁוּ אֶת הָעוֹלָם,
מֵעַתָּה יֵשׁ לְשַׁנּוֹתוֹ."
הַיְידִיגֶר, הַפִילוֹסוֹף הַגֶּרְמָנִי מֵהַגֶּזַע הָאַרִי, אָמַר:
"הַחַיִּים הֵם הַהִתְכַּוְנוּת לַמָּוֶת."
הַיְידִיגֶר הִתְכַּוֵּן לְהָכִין אֵת הָאָדָם לַמָּוֶת בְּחַיָּיו.
הַיְידִיגֶר לא הֵכִין אֵת הַיְּהוּדִים לַמָּוֶת
הַיְידִיגֶר הֵכִין אֵת הַמָּוֶת לַיְּהוּדִים.
הַמָּוֶת – רַב אָמָּן פִילוֹסוֹפִי מִגֶּרְמָנִיָּה.
הַיְידִיגֶר תָּקַע אֵת חָנָה אָרְנְדְט בַּתַּחַת.
חָנָה אָרְנְדְט פֵּרְשָׁה: הָרֹעַ הוֹא בָּאָנָאלִי.

* הפוליטיקאי והוגה הדעות הצרפתי פייר ג'וזף פרודון, חיבר ספר בשם "הפילוסופיה של הדלות", בתגובה חיבר קרל מרקס ספר תשובה בשם: "דלות הפילוסופיה".

"יהודים ערבים" ולא "מזרחיים" "גזענים" ולא "עסקני קיפוח"
אני מסכים עם כל מילה של משה גרנות על הגזענות האנטי-אשכנזית (גיליון 943) וגם כתבתי על כך לא אחת, ואף זכיתי לקבל (עם אהוד בן עזר) את ההגדרה "צורר", באתר הגזעני: "הציונות האשכנזית, אם לזונות ולתועבות הארץ" (אחר כך הוּצאתי ממנו בגלל היותי, לדברי שאול סלע, בעל האתר – "עסקן ימין שולי"). אבל ברצוני להעיר שתי הערות:
גרנות משתמש במונח "מזרחי" ולא הוא. הרי רומניה למשל הינה מזרחית למרוקו. סוכרי ודומיו הם מוגרבים-מערביים ולא מזרחיים. יש להשתמש במונח הנכון: "יהודים ערבים" – יהודי ארצות ערב.
דבר נוסף, כל הגזענים האנטי-אשכנזים (שכפי שהראיתי הפכו גם לאנטישמים ואנטי-ציונים), אינם כבר "עסקני קיפוח", הם אינם "עסקנים" כלל, הם פשוט "גזענים", וכך צריך לקרוא להם, בדיוק כפי שהגדיר זאת בן דרור ימיני בעיתון "ידיעות" 30.5.14.
חובה רק לציין כי אלו הם רק מיעוט בקרב היהודים הערבים.

פרנציסקוס נותן הכשר לגזענות אנטישמית
קטע זה נשמט במקרה מדבריי על האפיפיור Vicarius Petri (גיליון 947)
בביקורו בישראל נתן האפיפיור פרנציסקוס גושפנקא אפיפיורית לגזענות אנטישמית הקוראת להשמדת יהודים, בכך שסירב לקריאות לא להיפגש עם המופתי הירושלמי מוחמד חוסיין, עמד על פגישה עימו, פגישה בה לא גינה כלל את דבריו.
כזכור המופתי הירושלמי מטעם הפת"ח (יורשו של חברו של היטלר – מוחמד אל-חוסייני) קרא באירוע לציון יום השנה ה-47 להקמת הפת"ח ליישם את דברי מוחמד על היהודים החזירים והקופים ולהשמידם.
https://www.youtube.com/watch?v=qHV2SZmkhug
דבריו של המופתי התקבלו במחיאות כפיים סוערות בקרב הקהל הרב של אנשי הפת"ח.
נכון שבניגוד למצע החמאס, השמדת היהודים אינה מופיעה בגלוי במצע הפת"ח (כפי שלא הופיעה במצעו של היטלר) אבל מסתבר שבמטרה הסופית אין כלל הבדל בין שתי התנועות – החמאס והפת"ח.
בפגישה ביניהם קרא המופתי מוחמד חוסיין לאפיפיור פרנציסקוס לפעול להפסקת מה שכינה: "התוקפנות המתמשכת נגד המקומות הקדושים." הוא ביקש לאפשר למוסלמים ולנוצרים מקרב בני העם הפלסטיני להגיע בחופשיות לבתי הפולחן שלהם, ובראשם מסגד אל-אקצה וכנסיית הקבר.
המעניין הוא שפרנציסקוס, הרואה עצמו מחליפו של ישו עלי אדמות, ומאמין שישו היה בן דוד מלך ישראל, ולא בן גוליית הפלישתי, אפילו לא תיקן את המופתי בדבריו שישו ומרים הם פלסטינים:
https://www.youtube.com/watch?v=AMbTwuhpoCE
ושישו היה "פלסטיני" מובהק:
https://www.youtube.com/watch?v=AMbTwuhpoCE
האם האפיפיור פרנציסקוס עומד לשנות את הכיתוב על כל צלב (כתב אשמתו של ישו שבגינה הוצא להורג): ובמקום "ישו הנוצרי מלך היהודים" לכתוב: "ישו הנוצרי מלך הפלשתים (פלסטינים)"?
Iesus Nazarenus Rex philastaeorum
האם שמעון פרסקי-פרס יעמיד את האפיפיור על טעותו זו בעת תפילתם המשותפת למען השלום בוותיקן? (תפילה ביחד עם אבא של מאזן ראש הפת"ח שהמופתי הוא שלוחו) או שמא ימשיך כהרגלו בליחוך פנכה ורק ירקוד לו מה יפית?

עודה בשאראת – הנאראטיב הערבי השקרי
על עודה בשאראת, השואה, מלחמת השחרור, הנכבה, וגזענותו של בשאראת כבר כתבתי:
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00639.php
והנה במאמר "טיהורון פה, גירושון שם" ("הארץ" 26.5.14) קובע בשאראת נאראטיב ערבי מדהים חדש: הערבים הפלשתינאים ומדינות ערב," הוא כותב, "אינם אחראים למלחמת החורמה נגד הקמת מדינת היהודים, שבגינה קרתה הנכבה, אלא האימפריאליזם: המדינות הערביות באותה עת: עיראק, ירדן, מצרים, וסעודיה, היו תחת האימפריאליזם הבריטי... סוריה ולבנון רק שנתיים קודם לכן היו תחת שלטון הקולוניאליזם הצרפתי."
ובכלל, מדינות ערב באו רק להציל את הערבים המסכנים: "הבריטים הפקירו את ערביי פלסטין ב-15 במאי לחסדיו של דוד בן גוריון הרחום."
ודוק: לבשאראת לא מפריעה כלל הסתירה: לדידו הבריטים "הפקירו" את הערבים, והם גם האחראים לפלישת צבאות ערב...
עד שהערבים ישתחררו מהנאראטיב הכוזב שלהם ויכירו באחריותם בכך שהנכְּבָּה הוא עונש מוצדק אבל לא מספיק, (מפני שהם ממשיכים בניסיון שבו נכשלו), אין סיכוי לשלום.

אין רציונאליזציה של ערכים – על ערכים וחוכמה (או על חוסר)
צבי קוסוי-כסה הכריז בנחרצות: "אין ולא יכול להיות במדינה איש ימין חכם!" – ומיד בתגובה פבלובית הכריז נגדו יהודה דרורי: " אין ולא יכול להיות איש שמאל חכם!" (גיליון 949).
האמנם כך הוא?
אביו של צבי היה יונה קוסוי-כסה, איש "הפועל הצעיר" ולימים ח"כ מטעם מפא"י. מעניין מה חושב צבי על עמיתו של אביו לדרך, ברל כצנלסון, איש "הפועל הצעיר" שתמך ברעיון "ארץ ישראל השלימה", והתנגד לחלוקת הארץ בתוכנית פיל. האם ברל כצנלסון היה נחשב אצלו "טיפש", או "חכם"?
האם נתן אלתרמן איש מפא"י שתמך ב"ישראל השלימה" והתנגד לכיבוש ערבי של יו"ש הוא "חכם" או "טיפש"?
האם הלמוט אויסטרמן (אורי אבנרי), שלחם כל ימיו נגד ההסתדרות, מפלגות הפועלים, וזכויות הפועלים, אבל קורא לעצמו "שמאל" בגלל תמיכתו בערפאת ובכיבוש ערבי של יו"ש – הוא חכם או טיפש?
כל הטרמינולוגיה "שמאל" "ימין" כפי שהיא קיימת היום בארץ היא אווילית, והקישור בין ערכים לבין חכמה אווילי עוד יותר.
מקסימיליאן רובספייר, מנהיג היעקובינים במהפכה הצרפתית, ישב באולם הפרלמנט המהפכני, ה"קונבנציון", בצד שמאל של האולם. רובספייר ייצג את הבורגנות הזעירה והשכבות היותר עממיות לכן מיני אז משתמשים במושג "שמאל" לציון ייצוג שכבות יותר עממיות. אבל האם היה קוסוי-כסה מגדיר היום את רובספייר ושלטון הטרור שלו "שמאל"?
האם סטלין מנהיג ס.ס.ס.ר – "ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות" היה מוגדר אצל קוסוי-כסה "שמאל"? והיטלר שעמד בראש המפלגה הנאציונאל-סוציאליסטית היה מוגדר גם הוא "שמאל"? ובכלל האם אישים אלו היו חכמים או טיפשים?
איך למדנו מישעיהו ליבוביץ: אין רציונאליזציה של ערכים. כל הערכים הם סובייקטיבים ויחסיים, אין קשר בין מדע לערך. אין קשר בין חוכמה לערכים. ומי שחושב כך הוא זה שאינו חכם (בלשון המעטה).

המדרום תיפתח הרעה?
גנרל סיסי השלים את ביסוס שלטונו במצרים ע"י הפקת בחירות בה קיבל רוב של 96.91% אחוז. אמנם שלטונו של סיסי עדיף לישראל על שלטון "האחים המוסלמים", אבל יש לשים לב למציאות המתרחשת בדרום.
הסכם השלום עם מצרים בוטל מזמן. (ישראלי אינו יכול לקבל ויזה למצרים). נשאר רק הסכם שביתת נשק ותיאום ביטחוני. אבל גם הסכם שביתת הנשק נמצא בסכנה.
ב-10 במאי 2014 ערך צבא מצרים תרגיל צבאי גדול בסדר גודל של ארמיה בחצי האי סיני. בתרגיל השתתפו כוחות שיריון, אוויר, חי"ר וארטילריה של הצבא המצרי בפיקוד ארמיה 3. כמו כן הופעלו במסגרת התרגיל יחידות ההגנה האווירית וסוללות הנ"מ בסיני, וכן השתתפו כוחות קומנדו מצריים. בתרגיל השתתפו מטוסי קרב מצריים.
ישראל אישרה למצרים להכניס כוחות כדי לדכא את חוליות הטרור אבל פעילות בסדרי הגודל האלו נאסרו במפורש בהסכמי השלום עם מצרים.
אם ישראל מסכימה לתרגיל צבאי בסדר גודל שלא נראה בסיני מאז מלחמת ששת הימים, הרי אין יותר ערך להסכם השלום. אסור לישראל להסכים לכך. יש לתבוע במהירות מהמצרים להסיג את צבאם מסיני בהתאם להסכם השלום. כל דחייה מקבעת מציאות חדשה.
איפה נתניהו?