אודות צור קשר התחברות
חדשות בן עזר #952 16/06/2014 י"ח סיון התשע"ד
יוסי גמזו

הַצְּרִיף בְּבֵית-קֶשֶת



אוּלַי זֶה הַדִּמְיוֹן שוֹלֵחַ דָּ"ש,
אוּלַי זֹאת שְמוּעַת-שָוְא תְּמוּהָה, עִקֶּשֶת,
אַךְ מִמְּקוֹרוֹת מְאֹד מְהֵימָנִים
שֶזֶּה שְבוּעַיִם דִּבּוּרָם מַחְרִיף
מֵאָז שֶכָּאן נִבְחַר נָשִׂיא חָדָש
אוֹמְרִים שֶצְּרִיף יָדוּעַ, בְּבֵית-קֶשֶת
מַשְמִיעַ בַּלֵּילוֹת הָאַחְרוֹנִים
דְּבָרִים שֶלֹּא הִשְמִיעַ עוֹד שוּם צְרִיף.

הַצְּרִיף הוּא בֶּן-דְּמוּתוֹ שֶל הַמִּשְכָּן
שֶהַנָּשִׂיא יִצְחָק בֶּן-צְבִי, בַּצֶּנַע
הָאָפְיָנִי לוֹ הִתְגּוֹרֵר בּוֹ שָם
בִּירוּשָלַיִם, בַּיָּמִים בָּהֶם
סִגְנוֹן-הָעֲנָוָה אֲשֶר עֻדְכַּן
יוֹם-יוֹם בּוֹ (וְנִשְכַּח מֵאָז עַד הֵנָּה)
כְּאוֹת וּכְמוֹפֵת נָדִיר נִרְשַם
בְּלֵב הָעָם הַחַי וְהַפּוֹעֵם.

וּמֵאַחַר שֶבְּנָם שֶל הַנָּשִׂיא
וְשֶל רָחֵל אִשְתּוֹ, הֲלֹא הוּא עֵלִי
(אֲשֶר נָפַל עִם שֵשֶת חֲבֵרָיו
בִּשְׂדוֹת בֵּית-קֶשֶת בִּקְרָבוֹת תָּשָ"ח)
הָיָה חֲבֵר קִבּוּץ זֶה, זֶה הִשִּׂיא
מִירוּשָלַיִם כְּמוֹ בְּאֹרַח פֶּלִי
אֶת צְרִיף-הָעֵץ וְרוּחַ דַּיָּרָיו
אֶל מֶשֶק זֶה שֶבּוֹ זִכְרָם נִמְשָךְ.

יָכוֹל כָּל צִינִיקָן, בְּלַעַג מַר
לִשְאֹל מֵאֵימָתַי צְרִיף-עֵץ מַשְמִיעַ
דְבָרוֹ, אַךְ אִם נָבִיא כַּחֲבַקּוּק
אָמַר כִּי אֶבֶן מִן הַקִּיר תִּזְעַק
מַדּוּעַ לֹא יוּכַל גַּם צְרִיף לוֹמַר
אֶת מָה שֶעַל לִבּוֹ, וּבְמַפְגִּיעַ,
בִּפְרָט שֶהַצִּבּוּר כַּיּוֹם זָקוּק
לִשְמֹע מֶסֶר דּוּגְרִי כֹּה מֻבְהָק.

וְכֹה אָמַר הַצְּרִיף מֻכֵּה סִיּוּט
לְאֵלֶּה שֶשִּמְּשוּ כְּשוֹמְרֵי-לַיְלָה
בְּקִבּוּצוֹ שֶל עֵלִי זָ"ל, בְּקוֹל
שָקֵט אֲבָל נִנְעָץ בַּלֵּב כְּקוֹץ
כִּכְלוֹת אוֹתָהּ רִיצָה אֶל הַנְּשִׂיאוּת
שֶבְּהִתְבָּזֻיּוֹת לֹא הָיָה דַי לָהּ
כִּי כָּל לוֹבִּיסְט בָּהּ לֹא חָדַל לִסְקֹל
זֶה אֶת תּוֹמְכָיו שֶל זֶה בִּסְחִי וּבֹץ:

מֵעוֹלָם, רַבּוֹתַי, לֹא רָאִיתִי קְרָבוֹת
עַל כָּבוֹד בְּצוּרָה כֹּה בִּלְתִּי מְכֻבֶּדֶת,
מֵעוֹלָם לֹא בֻּזְּתָה כָּךְ מִשְׂרַת הַנָּשִׂיא
בִּידֵיהֶם שֶל חוֹמְדֶיהָ בְּלִי בּוֹש,
מֵעוֹלָם עַד כֹּה לֹא הִתְהַפְּכוּ הָאָבוֹת
מְיַסְּדֵי מְדִינָה זוֹ, בִּסְפַּאזְמָה נִסְלֶדֶת
בְּקִבְרָם, כְּשֶהִגִּיעָה חֶרְפָּה זוֹ לְשִׂיא
בּוֹ קָשֶה תְחוּשַת פְיַאסְקוֹ לִכְבֹּש.

כִּי אִם יֵש וִכּוּחִים עַל מִדַּת נְחִיצוּת
הַמִּשְׂרָה הַזֹּאת, אֵין כְּבָר כַּיּוֹם שוּם וִכּוּחַ
עַל עֻבְדַּת אִי-הַצֹּרֶךְ וְאִי-הַצִּדּוּק
שֶל קִיּוּם הַבּוּרְלֶסְקָה הַזֹּאת
בָּהּ נוֹקַעַת הַנֶּפֶש מֵהִתְרוֹצְצוּת
פוֹיְלֶע שְטִיקִים וּטְרִיקִים, תְּכָכִים וְאִלּוּחַ
שֶסּוֹף-סוֹף הֵם תָּמִיד הַמִּרְשָם הַבָּדוּק
לְפָדִיחוֹת רַבּוֹת וְעַזּוֹת.

וְלָכֵן, מֵאַחַר שֶאֻמָּה זוֹ כַּיּוֹם
מְפֻלֶּגֶת כֻּלָּה לִרְסִיסֵי קְבוּצוֹת-לַחַץ,
לִקְרָעִים וּשְסָעִים סֶקְטוֹרְיָאלִיִּים עַד
שֶאוֹיְבֵינוּ רוֹאִים וְחוֹכְכִים יְדֵיהֶם
בְּתִקְוָה לְנִצּוּל הַפִּצּוּל הָאָיֹם
הֶעָלוּל, אִם יִגְבַּר, לְהַנְחִית מַכַּת-מַחַץ
עַל הַיַּחַד הַזֶּה הַשָּבִיר, שֶנּוֹעַד
לְחַסְּנֵנוּ בְּלִי הֶרֶף מִזְּדוֹן זְמָמֵיהֶם,

מִתְבַּקֵּש הַנָּשִׂיא הֶחָדָש לְהַנְחִיל
לְמוֹסַד-הַנְּשִׂיאוּת, כְּמוֹ הַצְּרִיף בְּבֵית-קֶשֶת
אֶת צְנִיעוּת-הַמִּדּוֹת שֶאֵינֶנָּה סוֹבֶלֶת
חֲגִיגוֹת יוֹם הֻלֶּדֶת שֶל רַאַוְתָנוּת
וּבִזְבּוּז, בְּשָעָה שֶטּוּב-טַעַם מַתְחִיל
בַּדֻּגְמָה הָאִישִית שֶאֵינָהּ מִתְעַקֶּשֶת
לְהַפְגִּין אֵגוֹ-טְרִיפִּים בִּפְרָט כְּשֶמּוּל אֵלֶּה
הָעֹנִי גָדֵל פֹּה, וְלֹא בִּמְתִינוּת.

וְלַמְרוֹת שֶבְּרוּרָה לְכֻלָּם תְּפִיסָתוֹ
הָאִידֵיאִית-פּוֹלִיטִית, שֶלֹּא כָּל יוֹשְבֶיהָ
שֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת מִזְדַּהִים עִמָּהּ כְּלָל
מִתְבַּקֵּש הוּא לִזְכֹּר כִּי מִשְׂרַת הַנְּשִׂיאוּת
מְיַעֶדֶת אוֹתוֹ לְיַצֵּג בִּדְמוּתוֹ
אֶת קוֹנְצֶנְזוּס כֻּלָּנוּ, שֶהוּא הַקּוֹבֵעַ
אֶת עָצְמַת לְכִידוּת אֶזְרָחֶיהָ, שֶשְּלַל-
הַגְּוָנִים בָּהּ הוּא פַאקְט מְחֻיַּב-מְצִיאוּת.

וְעַל אַף הַשִּמּוּש בְּאוֹתָן קְלִישָאוֹת
שֶהָעָם צָרִיךְ אַבָּא אֲשֶר יִסְתַּחְבֵּכּ לוֹ
עִם בָּנָיו וִינַגֵּב אִתָּם חוּמוּס – כְּדַאי לוֹ
לַנָּשִׂיא הֶחָדָש כִּי יָבִין שֶנָּחוּץ
לְנַגֵּב כָּל רְבָב בַּשָּנִים הַבָּאוֹת
מִתַּדְמִית הַמִּמְסָד שֶכָּל יוֹם מִתְדַּבֵּק לוֹ
אֵיזֶה כֶּתֶם נוֹסָף שֶל שְחִיתוּת, כִּי כְּבָר דַּי לוֹ
לָאֶזְרָח מִמַּרְאוֹת הַסֵּאוּב וְהַשְּמוּץ.

כִּי רַבִּים כְּבָר פָּסְעוּ עַל גַּבֵּי הַשָּטִיחַ
הָאָדֹם שֶל הַטֶּקֶס, אַךְ בָּאָה הָעֵת
לְטַפֵּל בְּכָל מָה שֶמַּצְחִין בַּצַּמֶּרֶת
וְאוֹתוֹ מְטַאְטְאִים יַחְ"צָנֵי הַשִּלְטוֹן
אֶל מִתַּחַת אוֹתָם הַשְּטִיחִים – וּמֵטִיחַ
הַצִּבּוּר בְּשָעָה זוֹ בְּזַעַם לוֹהֵט
בְּאָזְנֵי נִבְחָרָיו כִּי נַפְשוֹ מִצְטַמְרֶרֶת
מִן הַשְּטִינְק וְלֹא דַי לְקַטֵּר וְלִרְטֹן,

אֶלָּא יֵש לְנַפְנֵף בְּשָטִיחַ אָדֹם זֶה
כְּמוֹ לוֹחֵם-הַשְּוָרִים מוּל הַפָּר בַּזִּירָה
מוּל כָּל מָה שֶמַּשְחִית בְּלִי בּוּשָה אֶת חַיֵּינוּ
וְנִזְקוֹ אַבְּסוֹלוּטִי וְלֹא יַחֲסִי:
מוּל אוֹתָהּ עַסְקוּנָה שֶיּוֹם-יוֹם בְּקַרְדֹּם זֶה
כָּאן חוֹפֶרֶת קְבָרִים לְמַצְפּוּן וְיָשְרָה
וּלְכָךְ בְּדִיּוּק מִתְכַּוְּנִים חֲרוּזֵינוּ
לִתְשׂוּמַת-לְבַבְךָ, אֲדוֹנִי הַנָּשִׂיא.

אהוד: לאט לך, בהצבעה הזו ולקראתה היו שני מועמדים מצויינים, נקיים מכל רבב של תחמנות, והם דליה דורנר ודן שכטמן, ודומני שגם על רובי ריבלין לא נאמרו רעות ואיש לא האשים אותו בתחמנות.

רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?

הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.

הצטרפו לאתר
🏠 A− A A+