של האידיוטיזם המוסרי בכלל
ובספרות העברית בפרט –
מתוך "השעות הברבריות בתולדות המדינה"
מאת איריס לעאל, "הארץ" 15.07.2014
בשעה כזו, מהשעות הברבריות ביותר שידעה המדינה מאז הקמתה, במהומה ובדמדומים ובלב יהודי עמוס חטא, כשאנחנו נעשים דומים במידה מסוכנת לגרועים שבעמים, על כל אחד ואחד מאתנו מוטלת האחריות להתנגד.
עכשיו, כשמנסים להמריץ את גאוותנו הלאומית באמצעות "שיקום ההרתעה", מעלים בעבורנו מופע זיקוקין דינור בשמי עזה וכבידור נגד, טילים חולפים נמרצות מעל שמינו, על כל אחד ואחת מאתנו מוטלת החובה לרחוש עוינות פעילה לכל סוג של קונסנזוס מלאכותי, ולדחות בכל דרך אפשרית את מאמציהם של הפוליטיקאים לצמצם בפנינו את מגוון אפשרויות המחשבה ולפתות אותנו להאמין שיש רק קריאה אחת של המציאות, ורק דרך אחת לפעול בתוכה.
זה הזמן לאי ציות אזרחי מהסוג הבסיסי ביותר: סירוב מוחלט לכל דוֹגמה המתחזה לממשות אך אינה אלא השתקפות של דעתנו עליה. התנגדות לנטייה העצלה שלנו לחשוב ולפעול באופן אוטומטי, נכונות לבחינה מחודשת של תגובותינו המותנות, הן הבסיס המוסרי היחידי לתבוע את אותו הדבר מזולתנו, והן גם הסיכוי להולדתה של השגה חדשה.
אהוד בן עזר
מחזיק סופרת "חשובה" במעמד הנכבד
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר