ושוב חזרנו למצב של לפני מלחמת עזה, וממשיך הטפטוף של הרקטות והפצמ"רים כבימים ימימה. ולכן כקאטו הזקן אני מזכיר: השבת אש מיידית לעבר מקורות הירי בכל מקום בו נורים רקטה או פצמ"ר על ישראל! יש להוציא אולטימאטום לתושבי רצועת עזה, שיישמע בכול העולם – שכדי למנוע פגיעות באזרחים שאינם לוחמים – הם נדרשים לפנות רצועת שטח של 4 ק"מ מנקודת הירי על ישראל, שטח שיוכרז כאזור מלחמה האסור לשהייה לאזרחים, ובשפה הבינלאומית – "קורדון סניטר". איסור השהייה בשטח זה ייאכף בהפגזה מסיבית, ואז השטח יופצץ וייכתש.

כך ניתן יהיה לכתוש מן האוויר את כל שטח וכל מנהרה מהם נורית אש.

יש להמשיך בכתישה זו בנחישות ובאורך רוח עד שארגון החמאס יסכים לנקות את כל רצועת עזה מרקטות. אסור להסכים להפסקת אש ללא תנאי זה.

יישום דוקטרינת יוסף דוריאל, גם תשחרר את ישראל מביקורת בינלאומית על פגיעה באזרחים. שכן החוק הבינלאומי מתיר השבת אש למקורות הירי, ואם מודיעים על אזור לחימה אין יכולים לבוא בטענות על קורבנות של לא לוחמים.

אסור בתכלית האיסור לחזור למצב הקודם. אסור להסכים יותר לטפטופי פצמ"רים או רקטות לכיוון ישראל.

ישראל – לא פשיסטית אלא הדמוקרטיה החופשית וההומניסטית

ביותר בעולם

בעוד שהעולם החופשי כולו עומד כעת בפני סערה מאיימת בסדר הגודל של האיום הנאצי במאה שעברה, איום האיסלמו-נאציזם.

בעוד שחליפות דע"ש מחסלת את כל "הכופרים" שתחת ידה, שיעים, נוצרים, יזידים, ואחרים, רוצחת את הגברים ומוכרת את הנשים והילדות בשוק, (בדיוק כפי שעשה מוחמד ביהודי ערב ב"שואת יהודי ערב").

בעוד שהארגונים האיסלמו-נאצים כבר חיסלו עשרות אנשים יותר מכל אלו שחוסלו באיטליה הפשיסטית של מוסוליני.

בעוד שהחמאס והג'יהאד האיסלמי מנהלים מלחמת השמדה נגד ישראל והיהודים.

בעוד שבאירופה כולה ובייחוד באנגליה, גרמניה, צרפת, נערך מסע לדה-לגיטימיזציה של מדינת היהודים, והיהודים בכלל.

בעוד שהדמוקרטיה הישראלית חזקה ונאורה יותר מכל דמוקרטיה מערבית אחרת בעת מלחמה – עמוס שוקן, אלפרד נוון דומונט (הנאצי לשעבר), וליאוניד נבזלין, בעלי עיתון "הארץ", ממשיכים במסע של דה-לגיטמציה למדינת ישראל.

עיתון "הארץ", מציג את החברה היהודית כחברה גזענית הדומה לגרמניה הנאצית, ומדינת ישראל מושווית תדיר למדינה פשיסטית-נאצית, או למזער מדינת אפרטהייד, שיש לחסלה.

ככל שהמדינה והחברה היהודית מוצגת יותר פשיסטית כך כניגוד מופיעים החמאס והג'יהאד האסלאמי כלוחמי חופש הומניסטיים.

השקר

בכותרת של מוסף "הארץ" 8.8.14 מיום קובע פרופסור זאב שטרנהל המוצג כאחד "מבחירי האינטלקטואליים בישראל": "הדמוקרטיה הישראלית בסכנת התמוטטות", "תהליך הגלישה לפשיזם הגיע לשיא מפחיד בצוק איתן".

האמת – למרות שהגרמנים לא איימו בחיסול אנגליה ובהשמדת האנגלים, או בחיסול אמריקה ובחיסול האמריקאים, שתי הדמוקרטיות האנגלית והאמריקאית, לא העלו על הדעת בכלל להתיר לשלוח לאויב מזון, דלק, ותרופות בעת המלחמה. זהו תקדים היסטורי עולמי. פעם ראשונה בהיסטוריה שמדינה הנמצאת במלחמה מספקת זאת לאוייב.

ומי עושה כן? הדמוקרטיה הישראלית.

למרות שהגרמנים לא איימו בחיסול אנגליה ובהשמדת האנגלים, או בחיסול אמריקה ובחיסול האמריקאים, הדמוקרטיה האנגלית לא העלתה על הדעת להתיר הפגנות למען האוייב בעת המלחמה, ולהניף בהן את דגלי האוייב. להיפך, כל האזרחים ממוצא גרמני או יפני נאסרו ונשלחו למחנות הסגר כל זמן המלחמה, ואילו בארץ, מפגינים הערבים, בחופשיות גמורה, ואף באלימות, את תמיכתם באוייב ונושאים את דגליו, דגלי אש"פ, החמאס, ודע"ש. זהו תקדים היסטורי עולמי, מקום יחיד בעולם ובהיסטוריה.

היכן? בדמוקרטיה הישראלית.

למרות שהגרמנים לא איימו בחיסול אנגליה ובהשמדת האנגלים, או בחיסול אמריקה ובחיסול האמריקאים, הדמוקרטיה הבריטית לא התירה קיום של מפלגות התומכות באוייב, וחבר הפרלמנט הפשיסטי אוסוואלד מוסלי עם אלפי תומכיו נאסרו והושמו במעצר, הלורד האו האו, התעמלן למען הגרמנים, נידון למוות על כך שהטיף לחיילים בריטים לא להשתתף במלחמה – ואילו בארץ, אחמד טיבי, חנין זועביי השייח' צרצור, וכל מרעיהם, חופשיים להטיף למען האוייב, וגדעון לוי – לורד האו האו הישראלי, ממשיך ליח"צן בחופשיות ומבלי לעמוד לדין את החמאס, ולנהל תעמולה נגד ישראל.

תקדים עולמי.

היכן זה קיים בעולם?

רק בדמוקרטיה הישראלית.

למרות שהגרמנים לא איימו בחיסול אנגליה ובהשמדת האנגלים או בחיסול ארה"ב ובחיסול האמריקאים, אנגליה ואמריקה לא הזהירו את אזרחי האוייב בעת הפצצות התגמול שלהן, למשל על דרזדן או הירושימה ונגאסקי. לו הן היו נלחמות לפי הקריטריונים שנדרשים מישראל, אין ספק – גרמניה הנאצית היתה מנצחת.

למרות שהגרמנים לא איימו בחיסול צרפת ובהשמדת הצרפתים, ולמרות המוטו היפה והשיוויוני של המהפכה הצרפתית: חופש, שוויון, אחווה, (הנשים בצרפת זכו לשיוויון זכויות רק ב-1945 בסיום מלחמת העולם השנייה. רק אז ניתנה לאישה הצרפתית זכות בחירה). מיד לאחר סיום המלחמה, הממשל הצרפתי אסר עשרות אלפי נשים צרפתיות, ששכבו עם גרמנים – הנשים הובלו עירומות לכיכרות הערים וכאות קלון שער ראשן גולח, למען תהיה הקרחת אות לשיתוף הפעולה עם האוייב.

האם בארץ היה מהין מישהו לגרור למשל את טלי פחימה עירומה לכיכר העיר, ולגלח את שערה? (מישהו אולי יודע מה השם הערבי-מוסלמי החדש אותו קיבלה?)

למרות שבניגוד לפלשתינאים, הגרמנים הנאצים מעולם לא הכריזו שמטרתם להשמיד את כל הצרפתים, את החשבון עם הקולברוטורים-המשתפ"ים עם האויב פרעו הצרפתים בכמה שלבים:

"הטיהור הפראי" (épuration sauvage) – הצרפתים הוציאו להורג באכזריות ללא משפט כ-10,842 משתפי הפעולה.

"הטיהור החוקי" (épuration légale) – משפטם של משתפי הפעולה באמצעות בתי דין מיוחדים. כבר ב-24 ביוני 1944 הוציא דה גול צו המורה על משפטם של משתפי הפעולה. בתי דין בצרפת דנו בכ-120,000 מקרים, מתוכם הוצאו להורג 779 איש.‏

השלב השלישי היה משפטם של ראשי וישי, פטן, לאואל ודרנאן. שלב זה נחשב לרחום יותר כלפי משתפי הפעולה. המרשל פטן לא הוצא להורג, וכמותו גם אישים אחרים כסופר האנטישמי הנערץ ע"י (המשתפ"ית לדבריה) גברת עץ איש פטיש (אילנה המרמן) – לואי פרדינן סלין.

האם זו הדוגמה למדינת המופת, ה"דמוקרטיה" של "כל אזרחיה", אליה שואף "האינטלקטואל זאב שטרנהל?

אם ישראל "פשיסטית" לדידו של "האינטלקטואל" אורלובסקי-שטרנהל, איך היה מגדיר את אנגליה ואמריקה – האם ארצות פשיסטיות?

על דלות וצביעות "האינטלקט של "האינטלקטואל" שהפך לפשיסט

פרופ' זביגנייב אורלובסקי, הידוע יותר בשמו – זאב שטרנהל, חוקר הפשיזם האירופי, רואה את הביקורת הנמתחת על התומכים בחמאס כפשיזם. לדידו, רק לצד אחד יש הזכות לביקורת, צד תומכי החמאס, צד מתנגדי החמאס לדידו הוא פשיסטי. (ודוק: מי שמתנגד למלחמה בחמאס תומך בו, כשם שמי שהתנגד למלחמה בנאצים תמך בהם).

"בישראל," הוא קובע, "יש שחיקה בערכי הנאורות." כלומר, לדידו של שטרנהל, תמיכה בחמאס זו נאורות, מלחמה בו זה פשיזם.

וכמובן, לדידו של "האינטלקטואל" – הלוויות החיילים הבודדים הן סממן ל"פולחן המוות" של היהודים, ולא סימן לסולידריות אנושית. לא החמאס הוא שאוהב את המוות, אלא היהודים הם שעושים את פולחן המוות.

"ההתנחלויות היהודיות הן סרטן" קובע ה"אינטלקטואל". כשמירי רגב אומרת על המסתננים מאפריקה "סרטן" זו גזענות ופשיזם, כשה"אינטלקטואל" שטרנהל אומר סרטן על היהודים זו כמובן נאורות.

כדאי לזכור: פרופ' זביגנייב אורלובסקי, הידוע יותר בשמו – זאב שטרנהל, חוקר הפאשיזם האירופי, שימש יועץ הטרור של ערפאת, כאשר שלח לו מסר ובו אמר שהוא רואה את "ההתנגדות" (הטרור הפלשתינאי) כלגיטימית, אבל הוא מייעץ לו שמטעמים פוליטיים, כדאי לו להתרכז ברצח יהודים בהתנחלויות בלבד. ("הארץ" 11.5.2001)

ממתי תמיכה בחמאס היא שמאל?

פרופסור דניאל גוטווין מצייץ

פרופסור דניאל גוטווין מצייץ גם הוא ב- 7.8.14 בטוויטר: "האיומים נגד מפגיני השמאל הם חלק ממהלך מתמשך לשינוי המשטר. זו מנהרה שחופר הימין הקיצוני מתחת לדימוקרטיה הישראלית. המנהרה הזו מובילה לפשיזם."

אז ככה, בדרך כלל בכל ציוץ נוהג פרופסור גוטווין לתקוף את מה שהוא מכנה "ההפרטה" (למרות שהוא עצמו תמך בארמנד-עמיר פרץ בעת שהוא עם חיים וישניה-רמון, וחיים אורון ג'מוס – הפריטו את חברת העובדים של ההסתדרות ומכרו את רכושה בחצי חינם לבעלי הון, פעילות שטרם נחקרה) – אבל אם הממשלה לדידו היא "פשיסטית" כיצד זה היא מבצעת הפרטה? "ההפרטה" אצל גוטווין היא הפרטת הסולידריות הלאומית, ומתן גושפנקא לשונאי ישראל להמשיך במסע הדה-לגיטמיזציה נגדה.

ומי לומד משטרנהל וגוטווין?

היות ומדינת ישראל היא "פשיסטית", אין תימה ששונאי ישראל עטים על דברי הפרופסורים הללו. חבר הפרלמנט הבריטי ג'ורג' גלאוי למד מדברי הפרופסורים, ובנאום בכינוס פוליטי שנערך בסוף השבוע בלידס, קרא לתושבי העיר לעשות כפי שעשו שכניו בברדפורד. "הכרזנו עליה אזור חופשי מישראל – אנחנו לא רוצים שירותים ישראליים, אנחנו לא רוצים אקדמאים ישראלים שיבואו לאוניברסיטאות שלנו. אנחנו אפילו לא רוצים שתיירים ישראלים יבואו לברדפורד, אם הם שקלו לעשות זאת," הוא המשיך בדברים שצוטטו בעיתון "אינדיפנדנט". "אנחנו דוחים את המדינה הלא-חוקית, הברברית והפראית הזו שנקראת ישראל, ועליכם לעשות את אותו הדבר!"

גם הסטודנטים בבריטניה למדו מהפרופסורים בישראל: התאחדות הסטודנטים בבריטניה הודיעה כי היא מצטרפת לחרם על ישראל. בישיבה שנערכה הצביעו 23 תומכים מול 18 מתנגדים על ההצטרפות לחרם. במסגרת ההחלטה, התאחדויות הסטודנטים ברחבי בריטניה יוכלו להטיל סנקציות נגד ישראלים ולתמוך בקמפיינים של ה-BDS תנועת החרם נגד מוצרים ישראלים, בעקבות מה שהם מגדירים ה"כיבוש".

הפגנה למען חוק השריעה בלונדון

https://www.facebook.com/photo.php?v=847865825224685&set=vb.100000038277260&type=2&theater

ג'ימי קרטר: "ארה"ב צריכה להכיר בחמאס"

נשיא ארה"ב לשעבר קורא לאובמה להוציא את חמאס מרשימת ארגוני הטרור, ולהכיר בו כשחקן פוליטי. במאמר שפרסם ובראיונות לתקשורת האמריקנית קרא קרטר לממשל האמריקני להכיר בחמאס כ"שחקן פוליטי", והאשים את ישראל בפעילות הרסנית ברצועת עזה.

קרטר פירסם מאמר באתר "פוריין פוליסי", יחד עם נשיאת אירלנד לשעבר מרי רובינסון, (גם היא לא ידידה של ישראל). השניים הכירו בעובדה שחמאס תקף אזרחים ישראלים "בלא הבחנה," אך הביקורת שלהם התמקדה בישראל שיצרה "קטסטרופה הומניטרית ברצועת עזה."

"אין שום הצדקה אנושית או משפטית לדרך שבה צה"ל ניהל את המלחמה הזו. הישראלים השתמשו בפצצות, טילים וארטילריה כדי לכתוש חלק גדול מעזה, כולל אלפי בתים, בתי ספר ובתי חולים," נכתב במאמר המשותף.

קרטר אמנם קבע ששני הצדדים "תקפו אזרחים בצורה מכוונת," דבר המהווה לדבריו "פשעי מלחמה," אבל הוא תומך למעשה בדרישה של החמאס לשיקום מלא של עזה ופתיחת המעברים לתנועת אנשים וסחורות.

לפי קרטר, ארה"ב והאיחוד האירופי צריכים להכיר בחמאס לא רק ככוח צבאי אלא גם ככוח פוליטי. "אי-אפשר לטאטא את החמאס והוא לא ישתף פעולה בהכחדתו. רק על ידי הכרה בלגיטימיות שלו כשחקן פוליטי – אחד הנציגים החזקים של העם הפלסטיני – המערב יתחיל לספק את התמריצים לחמאס להניח את נשקו," הבהיר.

אם היה נשיא בזמן מלחמת העולם השנייה, היה ודאי קרטר (הנשיא האנטישמי מאז ומעולם) קורא להכיר בממשלה המדינית של הפיהרר, ולא בוואפן ס.ס. או בגסטפו...

ההבדל בין אחיי בישראל לאחיי בעזה

ד"ר תאבת אבו ראס, המוצג בעיתון הארץ "מנכ"ל משותף של יוזמת קרן אברהם", מפרסם קריאה "לאחיי שבישראל, אחיי שמעבר לגבול," ("הארץ" 4.8.14)

"אני, הפלסטיני אזרח המדינה, מוכן ורוצה לחלוק את הארץ הזאת. אני מאמין שאפשר לבנות חברה משותפת ועתיד משותף לשני העמים כאן. אך בדיוק כמו אזרחי ישראל היהודים, אני כואב את כאב עמי ואת כאב משפחתי בצד השני של הגבול. לכן אני מפגין נגד המלחמה, שפוגעת בי ובאזרחים היהודים."

ודוק: שימו לב, ד"ר אבו ראס מתנגד למלחמה בחמאס לכן תומך בו. לכן שלחתי לו מכתב בקשה ובו ביקשתי ממנו שלמען "אחיו היהודים והערבים" שיהיה הערבי-המוסלמי הראשון שיכריז כי הוא רואה בדברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים – גזענות ולא מופת מוסרי. למרבה הצער ד"ר אבו ראס סירב לראות בדברי מוחמד אלו גזענות, והוא רואה בהם מופת מוסרי.

למרבה הצער טרם נמצא ערבי-מוסלמי שאינו גזען. אם אתם מכירים כזה אנא הודיעו לנו.

הלמוט אוסטרמן – אורי אבנרי הזיות אופטימיות

לאורך כל היומן "אופטימי" של הלמוט אוסטרמן – אורי אבנרי, מביע אבנרי התנגדות עזה לבן גוריון ולמשטרו. במהלך מלחמת השחרור כתב אבנרי מכתב למשה סנה (עדיין במפ"ם) "תזכיר בדבר פעולות מפ"ם בקרב הצבא" ובו הוא מציע לו לעשות הפיכה צבאית של החיילים הקרביים במפ"ם נגד בן גוריון. סנה לא ענה. (אורי אבנרי, "אופטימי", עמ' 301) אבנרי מסביר זאת: "פסלנו את כל הדגם של המדינה הבן גוריונית, והצבנו במקומו דגם שונה לחלוטין: מדינה חילונית, דמוקרטית, שבה שורר שוויון בין כל האזרחים בלי הבדל של לאום, עדה, מעמד חברתי, ומגדר." אבנרי מבקר גם את יצחק שדה ויגאל אלון כחסרי אומץ לב מוסרי על שלא תמכו בו. (שם עמ' 376)

אז ככה, מה חשב אבנרי – שבעזרת הפיכה צבאית ניתן להשיג דמוקרטיה יותר מתוקנת מאשר הדמוקרטיה של בן גוריון? מזלנו שלא סנה, שדה ואלון נענו לרעיונו המסוכן של אבנרי. (רעיון נואל דומה, הביע ספי רכלבסקי כאשר תבע מהצבא לא להיענות לדרג המדיני). כל הפיכה צבאית היא אנטי-דמוקרטיה.

הזייה נוספת היא התורה המדינית שאבנרי פרסם ב"העולם הזה" ב-1957 ומאז היא לדבריו נר לרגליו: התורה נוסחה ע"י אבנרי בצירוף נתן ילין מור איש הלח"י לשעבר, שלמה בן שלמה איש הלח"י (שכני לשעבר) ובועז עברון הכנעני.

הנוסחה המדינית לפתרון הסכסוך היהודי-ערבי היא כזו: "ארץ ישראל היא יחידה אחת – ארץ ישראל היא מולדתם של כל עמיה, לא יקום איחוד הארץ אלא בדרך של שותפות, השותף הראשון הוא מדינת ישראל – השותף השני פלסטין המשוחררת, איחוד הארץ יקום ע"י פדרציה של מדינת ישראל ומדינת פלסטין שתישא את השם 'איחוד הירדן' ובערבית איתיחד אל-אורדון." (עמ' 521)

"ממשלת ישראל תכריז על נכונותה לקלוט את כל הפליטים" (עמ' 522). אבנרי מעיד על עצמו שגם היום, בשנת 2014, הוא מוכן לחתום על המסמך.

אז ככה, לסיכום "התורה המדינית" של אבנרי: אבנרי חשב שעל ישראל לפעול לחיסול הממלכה ההאשמית, ולהקים פדרציה עם פלסטין שתכלול את ישראל של הקו הירוק, יו"ש, עבר הירדן, ורצועת עזה, ואז לאחר חזרת הפליטים לישראל של הקו הירוק יבוא השלום.

אבנרי כאיש ויימר לא יכול היה ואינו יכול כיום להשתחרר מקיבעון המחשבה של תקופת ויימר. לדידו של אבנרי לא קיים בכלל איסלם, ולא אידיאולוגיה איסלמו-נאצית.

מוטב להודות, בן גוריון הרחיק ראות הרבה יותר מאוסטרמן-אבנרי.

יוסי שריד "אנחנו פושעי מלחמה"

לאחר שיוסף שניידר-יוסי שריד (גרומפי רטנני) האשים את נתניהו באי השגת השלום, והתאכזב מכך שלא הוטל חרם על ישראל, הוא כתב ("הארץ" 11.4.14): "רק ישראל הקטנה והמפונקת מחביאה מתקנים אסורים באין משקיף, מתעלמת עשרות שנים מהחלטות של מוסדות בינלאומיים באין מפריע, שמה ללעג אמנות והסכמים, מפרה בריש גלי זכויות עם ואדם; והעולם מבליג. אומרים 'אנטישמיות' יש בעולם. אז איפה היא הידועה לשמצה – כשזקוקים בדחיפות לשמץ ממנה."

והנה עתה הוא מגדיר את אזרחי ישראל "פושעי מלחמה": "גולדה חסודה אמרה שלעולם לא נסלח לערבים שמכריחים אותנו להרוג בהם, צוק איתן מחייב עדכון: לעולם לא נסלח לפושעים האלה שגם אותנו הופכים לפושעי מלחמה". (הארץ 8.8.14)

שניידר-שריד, אם ישראל פושעת מלחמה צריך לרצוח את תושביה גם אותך...

היגיון איסלמו-נאצי

הכתבת הערבייה של עיתון "הארץ" בעזה, עביר איוב, כותבת מאמר בשם: "בעזה מרוצים מההתנגדות, אך חוששים שהסיוט עוד לא נגמר" ("הארץ 8.8.14) מישהו יכול להסביר את ההיגיון הערבי-מוסלמי: "מרוצים מההתנגדות, אך חוששים שהסיוט עוד לא נגמר"? האם בעזה מרוצים מהסיוט? 

לא לחינם הלכה הזרזירה אצל העורב – זהבה גלאון ומוחמד ברכה

"כל המחובר לטמא, טמא..." – "רבי אליעזר אומר: לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו." (בבא קמא צב ב)

גולדה שניפיצקי – זהבה גלאון אירגנה עצרת תמיכה בחמאס ב-9.8.14. (ודוק: התנגדות למלחמה בחמאס היא תמיכה בו. ללא חיסול צבאי של החמאס לא ייתכן פתרון מדיני. הרי אבא של מאזן אינו יכול, מפחד – להיכנס בכלל לעזה).

ומי השותף של הגברת שניפיצקי-גלאון בהפגנה נגד המלחמה בחמאס? ראש מפלגת חד"ש – החבר מוחמד ברכה.

מוחמד ברכה, המתאר את ערביי ישראל כ"בני העם הפלסטיני בגליל, במשולש ובנגב," דוגל בהקמת מדינה ערבית-פלסטינית נקייה מיהודים, ובהפיכת ישראל ל"מדינת כל אזרחיה," קרי, מדינה ערבית-מוסלמית. ברכה קורא להשבת צאצאי הפליטים הערבים לישראל, ולהחזרת הערבים אזרחי המדינה לכפריהם שחרבו ב-1948.‏

הגזען הערבי-מוסלמי ח"כ מוחמד ברכה, אינו רואה בדברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל – גזענות, אלא מופת מוסרי, והוא אישית הפגין זאת בהשתתפותו בצעדה בעכו לזכר שלושה ערבים, שרצחו יהודים בתרפ"ט, 1929, והוצאו להורג ע"י הבריטים. מוחמד ברכה הניח זר פרחים על קבר הרוצחים, ואמר: "זכותו של כל עם להחיות את זכרם של חלליו שנלחמו ונאבקו נגד כוחות המנדט הבריטי, ונאבקו למען עמם ואדמתם. לפני שבעים שנה לא היתה פה אדמה ריקה, היה פה עם שנאבק על זכויותיו הלגיטימיות."

קרי, רצח יהודים אליבא דמוחמד ברכה, הוא זכות לגיטימית.

האם תמיכה בחמאס היא "שמאל"? מאיר יערי ויעקב חזן – מי יגלה עפר מעיניכם לראות את יורשתכן...