רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם, מֵאַחַר שֶשָּנָה
יְשָנָה כְּבָר כָּלְתָה לָהּ עִם קִלְלוֹתֶיהָ
וְשָנָה חֲדָשָה, מַבְטִיחָה וְשוֹנָה
כְּבָר הֵחֵלָה אֶצְלֵנוּ עִם כָּל בִּרְכוֹתֶיהָ –

תַעֲלֶה לְפָנֶיךָ מִכָּל רִבְבוֹת
הָעוֹתְרִים לְחַסְדֶּךָ בְּלֵב מִתְיַסֵּר כֹּה
וְתַגִּיעַ מַמָּש עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד
תְּפִלָּתֵנוּ לְמָה שֶנָּחוּץ וְחָסֵר כֹּה.

שֶיִּהְיֶה לַשָּנָה הַזֹּאת רֹאש, רֹאש צָלוּל
וְשֶרֹאש זֶה יֻנְחַל לְרָאשֵי קַבִּינֶטִים
בָּעוֹלָם הַחָפְשִי הַמֵּבִין כִּי עָלוּל
פָנָטִיזְם גִּ'יהָאדִי חֲסַר כָּל בְּרֶקְס אֵתִי

לְהָמִיט קָטַסְטְרוֹפַת-אֵימִים עַכְשָוִית
לֹא עָלֵינוּ בִּלְבַד אֶלָּא גַם עַל יוֹשְבֶיהָ
שֶל הַצִּיוִילִיזַצְיָה הַמַּעֲרָבִית
וּמִיָּד, כִּתְגוּבָה, גַם עַל אֶרֶץ אוֹיְבֶיהָ

וְשֶכְּמוֹ שֶאָמַר אַלְבֶּרְט אַיְנְשְטַיְן מִכְּבָר:
"לְאַחַר מִלְחַמְתּוֹ הַשְּלִישִית שֶל עוֹלָם זֶה
יִתְכַּתְּשוּ זֶה עִם זֶה נִצּוֹלֵי הֶעָבָר
בְּשִבְרֵי עֲצָמוֹת כִּי רַק נֶשֶק מֻשְלָם זֶה

יִשָּאֵר עַל פְּלָנֵטָה זוֹ." כֵּן, שֶיִּהְיֶה
מִלְּבַד רֹאש לְשָנָה זֹאת גַּם לֵב, לֵב פָּתוּחַ
וְאֶזְרָח שֶיַּרְוִיחַ לַחְמוֹ וְיִחְיֶה
בְּכָבוֹד, לֹא בְּעֹנִי נִדְכָּא וּשְפַל-רוּחַ

וְרִסּוּן גִּרְעוֹנוֹת הָאוֹצָר שֶיָּחוּל
עַל אוֹתָם הַגּוֹרְפִים הַכְנָסוֹת רַבּוֹת גֹּדֶש
אֲבָל לֹא עַל מִגְזָר מְרֻשָּש וַאֲכוּל
גִּרְעוֹנוֹת, תַּת-תְּזוּנָה, שֶאֵינֶנּוּ גּוֹמֵר אֶת הַחֹדֶש.

כִּי אָמְנָם יֵש צְמִיחָה אֵקוֹנוֹמִית בְּרוּכָה
אַךְ עֲדַיִן נִכָּר מִכָּל בֹּחַן וּבֶדֶק
שֶמִכְסַת דִּיבִידֶנְדּוֹת פֵּרוֹרוֹת הַצְּמִיחָה
מְחֻלֶּקֶת מְאֹד לֹא בְּיֹשֶר וָצֶדֶק

וּגְזֵרוֹת הִתְיַקְּרוּת שֶל מוּצְרֵי הַיְּסוֹד
בְּמָזוֹן וּבְדֶלֶק בְּאַטְרָף אָיֹם פֹּה
מְקַפְּחוֹת בְּעַוְלָה שֶמִּזְּמַן אֵינָהּ סוֹד
לֹא טַיְקוּנִים שְׂבֵעִים אֶלָֹּא "עַמְּךָ" קְשֵה-יוֹם פֹּה.

אָז עֲשֵׂה בְּטוּבְךָ שֶצֵּמְצוּם נְזִירִי
וְחֶרְפַּת דַּלּוּתָם שֶל אַלְפֵי דַּלְפוֹנֵינוּ
לְמוּל עֹשֶר אוֹטִיסְטִי שֶל הוֹן חֲזִירִי
יִצְטַמְצֵם גַּם אִם לֹא יֵעָלֵם מֵעֵינֵינוּ.

וַעֲשֵׂה שֶרָמַת אַלִּימוּת וּפְשִיעָה
וּמַכַּת גִּזְעָנוּת מְבִישָה וְנִפְסֶדֶת
שֶפָּשְׂתָה שֶגָּבְהָה אֶשְתָּקַד בְּמִדָּה מַרְשִיעָה
תְרֻסַּן בִּזְכוּתָם שֶל אוֹכְפֵי חֹק וָסֵדֶר.

וְשֶקּוֹמוֹן-סֶנְס פְּרַקְטִי יַבְהִיר כָּאן לְכָל
אַבְרֵכָיו שֶל מִגְזָר חֲרֵדִי מֻכֵּה-עֹנִי
עַד כַּמָּה נְשִׂיאָה מְשֻתֶּפֶת בְּעֹל
הַשֵּרוּת הַצְּבָאִי – הִיא יִתְרוֹן פְּרִינְצִיפְּיוֹנִי

שֶיַּכְנִיס, כְּהֶמְשֵךְ לוֹ, עָמֹק לְתְחוּמֵי
מַעֲגַל-עֲבוֹדָה אֻכְלוּסִיָּה מִתְבַּדֶּלֶת
וְיִפְתַּח לְפָנֶיהָ, לִפְנִים וְלִפְנֵי
פִּתְרוֹנוֹת פְּרוֹדוּקְטִיבִיִּים, לֵב וְגַם דֶּלֶת.

וְשֶקֶּטֶל יוֹמִי בִּתְאוּנוֹת-הַדְּרָכִים
יִפָּסֵק עִם אוֹתָהּ הֶפְקֵרוּת שֶהִרְשֵינוּ
וְזִילוּת חַיֵּיהֶם שֶל אַלְפֵי אֶזְרָחִים
תִּתְחַלֵּף בִּקְדוּשַת הַחַיִּים בִּכְבִישֵינוּ.

וְשֶאִם דְּרוּכֵי-נֶשֶק הִגַּעְנוּ הֲלוֹם
שֶנִּזְכֶּה כְּבָר אֶל מוּל בְּנֵי-דּוֹדֵנוּ לָשֶבֶת
סְבִיב שֻלְחַן הַמַּשָּׂא וּמָתָן לְשָלוֹם
בְּלִי לָסֹב כָּאן עַל רֵיק עוֹד שָנִים, כְּשַבְשֶבֶת.

בְּקִצּוּר, מָה נֹאמַר עוֹד, רִבּוֹן הָעוֹלָם?
הַלְוַאי שֶאוֹתָהּ הַשָּנָה שֶהֵחֵלָה
הַשָּבוּעַ, תְהֵא שְנַת בְּרָכָה לְכֻלָּם
וּמְלֵאָה בְּכָל מָה שֶהַלֵּב מְאַחֵל לָהּ.

אהוד: שכחת להזכיר את החֶרבּוֹן של שנת השמיטה!