משחק מעולה ומרגש אבל גם קצת משעמם

השחקנים: יחזקאל (זאב רווח): 78, דייר בדיור מוגן בירושלים. אשתו (לבנה) אומרת שהוא רוצח סדרתי. לבנה (לבנה פינקלשטיין): 72, דיירת בדיור מוגן בירושלים. נשואה ליחזקאל. יאנה (עליזה רוזן): דיירת בדיור מוגן בירושלים. נשואה למקס, אוהבת את בעלה עד מוות. ד"ר דניאל (אילן דר): דייר חדש בדיור המוגן. לאחרונה עזב את הבית של אימא. רפי סגל (רפי תבור): רפ"ק לשעבר במשטרת ישראל, בשביל אהבה הוא מוכן גם להרוג. מקס (שמואל וולף): דייר בדיור המוגן, בעלה של יאנה. גוסס מסרטן. זלדה (רות גלר): 89, דיירת בדיור המוגן. זיוה (עידית טפרסון): מנהלת הדיור המוגן.

מצד המשחק זהו הישג בלתי רגיל של הסרט הישראלי, הצועד בשנים האחרונות בפסיעות גדולות קדימה וקונה לו קהל צופים אוהד, שגדל והולך. כל השחקנים, ובעיקר זאב רווח ולבנה פינקלשטיין, משכנעים וממש נפלאים. מצד שני הסתכלנו מדי פעם בשעון לראות מתי זה כבר ייגמר.

אכן, קומדיה שחורה. אבל לפעמים ממש פרימיטיבית. ככה גם תפורה העלילה. מציבה אמנם אתגר לעתידם של צופים זקנים כמוני, אבל "אפס ביחסי אנוש" מצא חן בעיניי הרבה יותר.

כשיצאנו, שתי נערות מיררו בבכי. לא הצליחו להשתחרר מהסרט.