יום טוב,
אלי י.
 
מוזיאון נחום גוטמן
"פתחתי פה למצויירים"
ערב לציון 25 שנה לפטירתו של נחום גוטמן
משתתפים:
פרופ' חמי גוטמן
אהוד בן עזר – מחבר הביוגרפיה של גוטמן "בין חולות וכחול שמיים"
יפעת אביצדק-קלפה –  מילים ומיצג
יום חמישי, 29.12.05, שעה 20.00
מספר המקומות מוגבל, נא להזמין מקומות מראש
הכניסה חופשית
רח' רוקח 21, נווה צדק, תל-אביב 65148. טל. 03-5161970, פקס 03-5161981
info@gutmanmuseum.co.il   www.gutmanmuseum.co.il
לא יהיה דיווח בעיתונות הכללית לקראת הערב, שהרי זו הרצאה של סופר נידח, ומומלץ
לכל מי שרוצה להיות "אִין" בתרבות  ובספרות הישראלית, להדיר רגליו מן הערב הזה!!!
 

זהבה ק.
 
 
אין תפוזי ואשינגטוניה אלא רק ואשינגטון-נייביל
בגיליון 97 כתבנו בין השאר:  "ממשק אורגאני בר-אל בגידרון (גיליון 96) הבאנו שלושה קילו תפוזי ואשינגטוניה..."
מעיר לנו חברנו האגרונום הוותיק שאול חומסקי כי אין בנמצא תפוזי ואשינגטוניה אלא שמם "ואשינגטון-נייביל" או "טבוריים". הוואשינגטוניה הוא שמו של הדקל הרם המסמל את תקופת העליות הראשונות.
 
 
תפקיד הבכי על העוני בחברה של עשירים
 
שלום אודי,
אתה כותב (גיליון 99):"למה בישראל בשם הרעב והעוני מדברים רק האנשים העשירים, האמידים, השבעים, המיליונרים, הפוליטיקאים, הסופרים המוכיחים בשער, העיתונאים, היחצ"נים, המיוחסים, אלה המיטיבים עם העם, הפוליטיקלי-קורקטים, כל אלה שלא חסר להם ולילדיהם (בארץ ובחו"ל) כמעט מאומה מבחינה כלכלית והם מחזיקים שתי מכוניות ויותר למשפחה ונוסעים פעמים אחדות בשנה לחו"ל על חשבונם התופח בבנק או על חשבון העסק ומס-ההכנסה או מוזמנים על חשבון המדינה והמזמינים, למה?"
התשובה: כשם שהמדינות הקולוניאליסטיות, וכל אלה שתמכו בזמנו באידיאולוגיה הבולשביקית-מרכסיסטית, אינן מכות על חטא אלא מטות (על פי תסמונת  ההטייה  הפסיכולוגית) את רגשי-האשם והתסכול על מעשיהן בהטחת ביקורת על ישראל בקשר עם  יחסינו עם הפלסטינאים – כך כל אותם המוזכרים על ידך  היודעים, כיצד הגיעו לעושרם ומה עשו כל השנים כדי להעשיר את המבוססים במענקים והפחתות מס וכיוצא באלו... והבכי, כביכול, על העוני משמש להם כאינדולגנציה פסיכולוגית וחברתית...
לסיכום: שבטלני-האוצר, שאינם גובים מס-אמת, וכלכלני "ידיעות" ו"הארץ" – יפסיקו להפחידנו בבולשביזם ובקומוניזם למיניהם, הברירות בכלכלה אינן בינאריות! יש מגוון רחב של שיטות כלכליות, וכשם שהמודל הקומוניסטי אינו מתאים לנו, ודאי שגם הדגם הקפיטליסטי-אמריקני לא יצלח בארצנו. את התוצאות המהוללות של רעיונות  "נערי-האוצר"  נוכחנו לדעת בשנות השישים – המיתון, וכן בזמנו של השר ארידור באוצר – האינפלציה ההיפרבולית, ועוד ידם נטויה...
מ.דן
 
 
ערב אלתרמן ב"צוותא"
לבקשת הקהל, נעלה שוב בתאריכים 9-10 בינואר ב"צוותא" את "ערב עירוני" – מופע הוקרה למשורר נתן אלתרמן במלאת 35 שנה למותו. התפאורה היא תל-אביב, עיר צעירה ואביבית ובה בתי-קפה, שהם הזירה העיקרית של חיי הספרות והבוהמה, ובמרכז נתן אלתרמן, צייד של תמונות ופרצופים ומשורר חד לשון, בעל סיגנון פיוטי קסום, עשיר בגוונים ושלם בהבעה, ובעל השפעה עצומה על בני דורו. ננסה לבטא בערב זה את כל פניו: את שירתו הלירית והאקטואלית, את מיטב הפזמון וכן קטעים מהמחזה "פונדק הרוחות"
משתתפים: גדעון שמר, פרופ' זיוה שמיר, אורה זיטנר, אורית פלג, אביטל לבני, אורנה כץ, רוני אלטר, נפתלי אלטר, אלון עזיזי. עריכה: אורה זיטנר, בימוי: דוד ברגמן, ניהול מוסיקלי: ניב קאופמן.
מחיר מיוחד לידידי "חדשות בן עזר": 75 ₪  במקום 95 ₪.
הזמנת כרטיסים בקופת "צוותא". טל. 03-6950156.
 
 
 
מכון ז'בוטינסקי בישראל
הזמנה
לערב ספרותי  מיוחד
שיחה בשניים
הסופר אהרן מגד ופרופ' נורית גוברין
ידונו ביניהם על הרומן החדש
"ירחי הדבש של פרופסור לונץ"
מאת אהרן מגד
והשאלות הספרותיות והלאומיות העולות ממנו
פותח: יוסי אחימאיר, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי
יום חמישי, ה' בטבת תשס"ו, 5.1.2006, בשעה 18:00
מוזיאון ז'בוטינסקי, רח' המלך ג'ורג' 38, תל-אביב, קומה א'
במקום יהיה ניתן לרכוש בהנחה את הספר
 
 
 
עושה שלום במרומיו?
תיארת יפה ובביקורתיות את רשמיך מביצוע היצירה "קדיש" של ליאונרד ברנשטיין בתזמורת הפילהרמונית [גיליון 96]. על פי ג'ק גוטליב, שהקדים דברי הסבר בתוכנייה, הנוסח הראשוני של ה"קדיש" מימי הגאונים גובש סופית במאה השתים-עשרה. התפילה משבחת בכל ניסוח אפשרי את בורא העולם, אך כשבודקים בטקסט הנלווה לתוכנייה את מילות היצירה של ברנשטיין, נוכחים לדעת שהמשפט "עושה שלום במרומיו" אינו מופיע בכל מקום בו מופיעה התפילה, בין בצורתה המקורית ובין בפירושו של ברנשטיין. כנראה שזה משפט בעייתי, ואומנם מתקיים אצל ברנשטיין ויכוח עם האל על מעשיו ההרסניים במרומים.
בשנים האחרונות המשפט הזה עורר גם אצלי אי נוחות רבה, כי קורא משכיל יודע היום שהחלל, למרות היותו בעל מימדים גדולים ובלתי נתפסים, בכל זאת הוא משהו סופי שעדיין מתפשט אחרי המפץ הגדול, שכוכבים מתפוצצים, שהוא מלא קרינה מסוכנת, שהוא מכיל חומר שחור, ושאסטרואידים מתנגשים בכוכבים אחרים, שלא נדע. התנגשות גדולה והרסנית כזו קרתה כנראה גם כאן, בסיביריה או ביוקטן. דברים קשים מאד קורים בחלל.
שהכוכבים וגרמי השמים נעים בצורה "מסודרת" על פי חוקים שטבעו גליליאו, קפלר וניוטון – יודעים רק החל מלפני ארבע מאות שנים. אבותינו אמנם לא ידעו זאת אך אנשי הקבלה היהודית, שלא היו פיזיקאים, השתמשו בניסוחים קשים לא פחות, שעולמות נבראים ונהרסים. אף על פי כן המשפט הזה לא הוצא מהתפילה. אפשר לטעון כנגד האל שהזניח את בני ישראל לחסדי הנאצים ולכן איך אפשר לשבחו. במקרה הזה הטענה הנגדית עשויה להיות שאיננו מבינים את תכלית מעשי האל, אלא שבמקרה של החלל מדובר לא רק על מחשבות ודמיונות אלא על עובדות. החלל הוא מקום מאוד מסוכן. ולכן השאלה היא על איזה "שלום במרומיו" מדברים?  
יורם  וולמן
 
 
נאום ההשבעה של  ח"כ פנינה רוזנבלום (ליכוד)
 
ערב טוב אהוד,
אני חש צורך להשלים את מה שכתבת באחד הגיליונות הקודמים על בת-עירנו שנבחרה לכנסת. נאומה בטקס ההשבעה לא פורסם אבל הוא מהווה מסמך מרתק בתולדות ארץ-ישראל. אתה יכול לפרסם את הקטע בשמי.
שלך,
דוד מלמד
 
אני פנינה רוזנבלום, תלמידתו הנאמנה של זאב ז'בוטינסקי ראש בית"ר, נשבעת אמונים לכנסת הט"ז ומתחייבת למלא באמונה את החלטות מרכז הליכוד.
זהו יום גדול עבורי. כל חיי חלמתי לשרת את עמי בכנסת מטעם תנועת ז'בוטינסקי. כבר בשחר נעוריי התגייסתי לגדוד העברי שהקים ז'בוטינסקי בשנת 1915, עמדתי לצידו בהגנה על ירושלים מפני הפורעים הערבים בשנת 1920, והדפתי את עלילת-הדם כאילו אני רצחתי את ארלוזורוב בחוף הים בתל-אביב רק בגלל שהייתי שם במקרה ברחצה לילית.
מייד עם הקמת האצ"ל התגייסתי לשורותיו והשתתפתי בפריצה הנועזת לכלא עכו, שבה שימשתי כמפקדת חוליית ההסחה שנועדה להסיח את דעתם של החיילים הבריטים מן הכוח הפורץ. אני גם לא אשכח לעולם את החוויה הקשה כשנאלצתי לקפוץ למים מסיפון "אלטלנה" ולשחות אל החוף עם בגד-ים לא-אופנתי. 
אני בטוחה שבממשלה הבאה שיקים ביבי אכהן כשרת החינוך והתרבות, יחד עם חבריי בלב-ונפש משה'לה פייגלין שיכהן כשר לאיכות הסביבה ודוד לוי שייצג את צעירי הליכוד.
בסיום דבריי אני רוצה להזכיר לכם שמחר אני משיקה בקניון רמת-אביב ג' קרם-לחות חדש מסידרת "קרייזי ליין" וכדאי לכם לנסות. תודה לכם ולכל השכבות החלשות שבחרו בי. יאללה ביי.
 
 
לא יאומן כי יסופר – השומר האגדי של פתח-תקווה, אברהם שפירא, שזה לא מכבר מלאו 135 שנה להולדתו ו-40 למותו – היה אישה! ורואים זאת לפי השפם, והגלימות הארוכות כִּשמלות שאותן אהב ללבוש!
 
 
 
ביום שלישי ב' חנוכה, 27 בדצמבר, ב-20.00
תיערך בחנות "צומת ספרים", בקומה התחתונה שב"גן העיר", תל אביב
השקה חגיגית לספרה החדש של הסופרת דורית אורגד
"עד שיצא עשן"
ספר זה, למבוגרים, נכתב בהשראת תמונות שמן ייחודיות שמופיעות לצד הסיפורים המגוונים של דורית, ובערב ההשקה היא תספר על תהליך הכתיבה המיוחד של הספר.
אוצָר קללות ברומנית תרומת אֲגָנָה וַגְנֵר לַ"יתום"
 
אֲגָנָה וַגְנֵר
רח' אסתר ראב 87
תל-אביב
1.1.06
ד"ר שְׁפיפוֹנָה פּוֹיְזֵן גוּרְלְךָ
מזכירת "מערכת" "חדשות בן עזר"
ת.ד. 22135
תל-אביב
 
בגיליון 98 של מכתבכם העיתי פורסמה פנייה דחופה לעזרה מטעם הסופר העל-זמני אלימלך שפירא לקוראי "חדשות בן עזר" ובה נאמר כי חבר שלו זקוק באופן דחוף לתרגום רומני באותיות עבריות ובניקוד חלקי של מילים עבריות אחדות שאותן הוא לא מוצא בשום מילון וגם מתבייש לשאול עליהן. ועוד נאמר שהחבר הזה יתום מאב וָאם וגם זקן.
נדמה לי שאני מכירה את "היתום" ולא היה עולה על דעתי לעזור לו למרות שיצא לי להכיר את שפתם של אי-אלו גברים רומניים במרוצת חיי. לכן יהי מה שאני שולחת לו דרכך, חלקם גם בתרגום לאנגלית – כחבל שאותו יכרוך ה"יתום" הזקן על צווארו וייחנק בו או שייחנקו קודם קוראיו הפיזדמטיים:
נקניק סאלאמי –  Cârnaţi קִירְנָאץ // חביתה – Omleta – אוֹמְלֶטָה // בתולה – Virgina (סלנג) – וִירְגִ'ינָה / Fatã Mare (ספרותי) – פָאטֶה מָארֶה // יקירי – Dragã (לאישה) – דְרָאגֶה / Dragul (לגבר) – דְרָאגוּל / Draguţã (לילדה וילד) – דְרָאגוּצֶה // אימא – Mamã – מָאמֶה // אני צריכה מכות – Vreau Sã Mã Baţi – וְרָאוּ סֶה מֶה בָּאץ // תכה אותי, חזק יותר – Loveste Mai Tare – לוּבְשְטֶה מָאי טָארֶה // תחת (האבר) – Fundul (ספרותי) – פוּנְדוּל // עכשיו אתה מזיין אותי – Acuma Vreau Sã Mã Fuţi – אָקוּמָה וְרָאוּ סֶה מֶה פוּץ. // אישה רעה – Femeie Rea – פֶמֶיֶה רֶיָה. // זין (האבר) – Pulã – פּוּלֶה // שדיים – Sânii (ספרותי) – סִינִי, Ţiţe – צִיצֶה // חוקן – clismă // יש לו ביצים גדולות – Are Testicule Mare – אָרֶה טֶסְטִיקוּלֶה מָארֶה // רומניות יכולות למצוץ לך את הנשמה – Românci Poate Sţi Sugã Sufletul – רוֹמוּנְצִ'י פוֹטֶה סֶץ סוּגֶה סוּפלֶטוּל // תמצצי לי, תאכלי את הזין שלי, אִיט מַי דיק – מָנָנְקָה-מִי פּוּלָה. // נשק לי בקוס, קיס מַי פוסי – לִינְג-מִי פִּיזְדָה. // דפוק את אימך, פאק יור מאדֶר – סָה אוֹ פוּט פֶּה מָאטָה. // זין – פּוּלָה. // קוס – פּיזְדָה. // קונדום – פרזרוואטיב. // דפוק את קרוביה המתים של אימך, פאק יור מאדר דֶד פיפל – פוּטוּ-טִי מוֹרְטִיאִי מָאטִי. // להזדיין, טו פאק – אָ פוּטֶה. // לך תזדיין, פאק יו – סָה טֶה פוּט. // למצוץ זין, סאק א דיק – סוּגִי פּוּלָה. // תמצוץ לי, סאק מַי דיק – סָה-מִי סוּגִי פּוּלָה. // אתה אידיוט, יו אידייט – בּוּלֶה. // אני אחרבן עליך, אַי ויל שִׁיט און יו – מָה קָק פֶּה טִינֶה. // אני אשתין עליך, אַי ויל פִּיס און יו – מָה פִּיס פֶּה טִינֶה. // לך תזיין את עצמך, גו פאק יורסלף – דָה-טֶה-אֶן פּוּלָה מִיאָה. // קוס אימך, דפוק את קוס אימך, פאק יור מאדֶר'ס פוסי – פוּטוּ-טִי פִּיזְדָה מָה-טִיִי – tii.
אני כבר מתארת לעצמי איזה רומאן מלוכלך יכתוב ה"יתום" כשישתמש במילים האלה. אך למה לו לכתוב? רק קוראים אותן וכבר יודעים כל מה שמוחו המופרע הוגה לעשות. והייתי מציעה למכתב העיתי הפיזדמטי שלכם לערוך תחרות של סיפורים שבכל אחד מהם תופענה כל המילים הנמוכות האלה ובא לציון גואל, וליתום – חברים כערכו!
באי-כבוד מאוד פיזדמטי,
אֲגָנָה וַגְנֵר