פרק חמישי
אבנר
שלושה חודשים חלפו מאז שהתחלתי לעבוד כנערת ליווי, ובחשבון הבנק שלי הצטבר חיסכון נאה של יותר מעשרים וחמישה אלף שקל. זאת, לאחר ששילמתי את כל הוצאות המגורים, וכן את כל ההוצאות הרגילות, ביניהן ארוחות שחיתות במסעדות שמעולם לא הרשיתי לעצמי להתקרב אליהן, וכמובן, בזבוזים קטנים, כמו תכשיטים שמצאו חן בעיניי, תמרוקים שחמדתי וביקורים תכופים למדי במספרה ובמכון יופי.
בנוסף לכך, ציידתי את ארון הבגדים שלי בכמה חליפות שהתאימו לגיזרתי, קניתי כמה שמלות, שהיו חושפניות במידה הראויה, וכן מערכת מיוחדת במינה של בגדים תחתונים, נוטפי מיניות, שמילאו תפקיד לא מבוטל במיפגשים שלי עם גברים ששכרו את שירותיי.
שלושה שבועות לאחר שנכנסתי לראשונה למשרדו של איציק והסכמתי לקבל על עצמי את התואר המפוקפק של נערת ליווי, עשיתי צעד שאותו תיכננתי מאז שהתגייסתי לצה"ל: נרשמתי ללימודים סדירים באוניברסיטת תל אביב. במשך שעה ארוכה עיינתי ברשימת הפקולטות המוצעות לסטודנטים, ואחרי מחשבות רבות החלטתי ללמוד ספרות עברית ומדעי המדינה. ציוני תעודת הבגרות שלי היו טובים למדי ולא היתה לי בעייה להתקבל כסטודנטית מן המניין. יותר מזה: אני חושבת שהייתי בין הסטודנטים הבודדים שיכלו להרשות לעצמם לשלם את כל שכר הלימוד בעצמם, בלי עזרה מהוריהם.
היה לי עוד חלום כמוס – לרכוש לעצמי מכונית קטנה – שעדיין לא היה בר מימוש, אבל קיוויתי שבעוד מספר חודשים אוכל להרשות לעצמי גם את הפינוק הזה.
לעומת זאת, היתה לי אכזבה לא קטנה בכל הקשור לעיסוק שבחרתי לעצמי. אם קיוויתי לפגוש אנשים מעניינים, להשתתף באירועים יוצאי-דופן, לחוות חוויות מיוחדות, או אפילו רק ליהנות מעבודה בלתי שיגרתית, הרי שכל אלה, או לפחות רובם, לא זכו להתגשם.
ליתר דיוק, מספר החוויות האמיתיות שחוויתי, לא עמד בשום יחס למספר הגברים שאיתם נפגשתי.
ובוקר אחד, כאשר התעוררתי בשעה מאוחרת לאחר לילה נוסף של אכזבה, ניסיתי לסכם לעצמי את התקופה הראשונה שלי כנערת ליווי. לא הופתעתי כאשר הגעתי למסקנה העצובה, כי למרות שלרווחים שלי אפשר בהחלט לקרוא "כסף גדול", הרי רוב הגברים שפגשתי עד היום היו בסך הכול אנשים קטנים.
אחד מהם היה אבנר.
לפני שנים לא רבות הוא היה כוכב טלוויזיה מפורסם למדי. אני זוכרת שלא פעם ראיתי את תמונתו במדורי הרכילות וגם בחוברות שדיווחו על תוכניות הטלוויזיה. כנראה שבמשך הזמן צמחו ועלו כוכבים נוספים, והוא, כמו רבים מהוותיקים יותר, נעלם מן הנוף.
אבל ברגע שראיתי אותו ממתין – לבוש בחליפת ג'ינס, כפי שאיציק הבטיח בהוראות האחרונות שמסר לי – זיהיתי את פרצופו. על מסך הטלוויזיה הוא אמנם נראה צעיר ונאה הרבה יותר, אבל גם כך, כשעמד חסר מנוחה ליד חנות בגדים מפורסמת במרכז רחוב דיזנגוף, הוא נראה לי גבר נאה למדי, אם כי כבר לא כל כך צעיר.
כרס עגולה ובולטת, שמעולם לא נראתה בטלוויזיה, הוסיפה לגילו מספר שנים, אבל פניו המוכרים משכו מיד את תשומת ליבי. כמעט רציתי לומר לו "שלום" ו"מה נשמע", כאילו היינו מכרים ותיקים.
אבל במקום זה התקרבתי לעברו בצעדים איטיים, נעצרתי בסמוך אליו ליד חלון הראווה, כאילו אני מתבוננת בו, ואמרתי בקול נמוך:
"אני טלי."
הוא נרתע מעט והסתכל סביבו בחשש. אחר כך התקרב אליי, תוך שהוא סוקר אותי מלמעלה עד למטה בעיניים בוחנות. כאשר נחה דעתו מהמראה החיצוני שלי, ניסה לחייך אליי, אבל על פניו עלתה הבעה מלאכותית שעיקרה מתיחת שפתיים וחשיפת שיניים.
"היי," הוא אמר ומיד הוסיף: "בואי אחרי."
לא פעם ביקשתי מאיציק שיבקש מלקוחותיו לקבוע את מיקום הפגישות שלנו בבתי מלון. פגישה ברחוב, לעיני אנשים רבים, מביכה ועלולה לגרום אי נעימות. בדרך כלל הוא נענה לבקשותיי, אבל לפעמים משך בכתפיו ואמר בחוסר סבלנות:"זה מה שהלקוח רוצה. את מוכנה לוותר עליו בגלל זה?"
הוא פנה ללכת ועוד בטרם הספקתי לעשות צעד אחד בעקבותיו, עצר אותו מישהו בלתי מוכר לי בטפיחת כתף חזקה ובקריאה רמה: "אהלן אבנר! מה נשמע? לאן נעלמת? למה לא רואים אותך? איפה אתה חי? בחיי שחשבתי עליך."
הם עמדו לשוחח ואני המתנתי מספר צעדים מהם, ממשיכה להסתכל אל חלון הראווה.בשלב מסויים של השיחה ראיתי את חברו מעיף מבט ממושך לעברי ואחר כך מרים את ידו לעברי ושואל אותו: "היא איתך?"
אבל אבנר הביט בי כאילו זה עתה ראה אותי לראשונה וענה: "מה פתאום? לא מכיר אותה."
"חבל," אמר השני, "דווקא חתיכה בסדר."
הם המשיכו לשוחח עוד כמה דקות. לאחר שנפרדו, הניע לעברי אבנר בראשו, כאילו אמר שוב "בואי אחריי", והמשיך ללכת, כשהוא משתדל להתרחק ממרכז המדרכה ומקפיד להיצמד אל חלונות הראווה המוארים.
הלכתי אחריו. אחרי פחות ממאה מטר הוא נעצר, העיף בי מבט מהיר ונכנס בין שני בתים חשוכים. הלכתי אחריו. הוא נכנס לחדר המדרגות, הדליק את האור והמתין לי. כשניגשתי אליו, אמר "בואי," והחל לעלות במדרגות. עליתי אחריו. בקומה השלישית הוא נעצר והמתין לי עד שאגיע אליו. אך כך הקיש באצבעותיו שלוש פעמים על דלת עץ צבועה בחום כהה ומבריק וחייך לעברי שוב את אותו חיוך מלאכותי שלו.
הדלת נפתחה וסילון חזק של אור מסמא מילא את חדר המדרגות.
"היכנסי," הוא אמר בקול יבש.
נכנסתי אל תוך חדר גדול מאוד ומואר מאוד. האור היה כל כך חזק, עד כי לרגע חשתי שעיני מסונוורות. אבל מייד התרגלתי והעפתי סביבי מבטים סקרניים.
הדלת נסגרה אחרי בשקט ואני עמדתי מול אחד הבחורים היפים שראיתי מעודי. הוא היה בעל שיער בלונדיני בהיר. תלתליו הארוכים כיסו את אוזניו ונפלו על עורפו. עיניו היו כחולות עמוקות וניבטו בי בחיוך מקסים. עורו היה בהיר ונקי. אפו מעוצב בדייקנות ושפתיו העבות-משהו חייכו אלי בחמימות. קומתו היתה גבוהה למדי, כמטר שמונים ואולי למעלה מזה. הוא לבש חולצת טריקו לבנה ומכנסיים קצרים לבנים, שמתוכם יצאו שתי רגליים שריריות וחטובות.
"היי," הוא אמר והרחיב את חיוכו, "את ממש חמודה."
"תודה," עניתי.
"הוא הסביר לך למה את פה?" שאל.
"מי?" חשתי את עצמי מבולבלת מעט.
"אבנר."
"איפה הוא?"
"הלך," הוא נשמע לי משועשע, "אני כאן."
חייכתי אליו.
"או. קיי," אמרתי, "אם כבר הגעתי, עכשיו אני מוכנה לשמוע מה הולך פה."
"חכי ותראי מה יילך פה," הוא שיחק במילים, "אבל רק כדי שיהיה לך מושג למה באת הנה, אני מוכן לספר לך שהיום יש לי יום הולדת."
"מזל טוב."
"תודה."
הוא המשיך לחייך כל הזמן חיוך מסתורי, כאילו הסוד הגדול שהוא עומד לגלות עשוי להפתיע אותי. אני תליתי בו עיניים תמהות.
"ובכן?" שאלתי.
"ובכן," הוא אמר, "את המתנה שאבנר הביא לי ליומולדת."
"מה אתה אומר!"
"מה שאת שומעת."
"מתנה יקרה," ציינתי, "ולמה הוא צריך להביא לך מתנה כמוני ליומולדת?"
הוא משך בכתפיו, עדיין מחייך את החיוך המקסים שלו.
"זה ביני לבינו," ענה.
"ואינך רוצה לספר לי?"
"לא ממש," הוא נשמע כרוצה להחליף את הנושא, "רוצה לשתות משהו?"
"מה יש לך להציע?"
"כמעט כל מה שאת רוצה," הוא נראה מרוצה שהצליח למשוך את תשומת לבי, "וודקה, ג'ין, ברנדי, ויסקי, קמפרי..."
הוא רצה להמשיך לדקלם, אבל אני הרמתי יד לעומתו והפסקתי את שטף דיבורו.
"מה בעניין לימונדה?" שאלתי.
"לימונדה לגברת!" הכריז כמו מלצר מנוסה, "עם טיפונת ג'ין, רק בשביל הטעם?"
"בסדר," הסכמתי.
הוא פסע בצעדים קלילים לעבר דלפק בצידו האחד של החדר ואני התפניתי להביט סביבי. הדירה שאליה נכנסתי לא היתה אלא חדר אחד ענקי, שהיה בו כמעט הכול. הדבר הראשון שמשך את מבטי היתה מיטה גדולה ורחבה, שניצבה מתחת לחלון גדול, שווילון רשת תלה עליו בצורה כביכול מרושלת, אך מתוכננת היטב. לא הרחק מהמיטה ניצב ג'קוזי אליפטי, שלהערכתי היה יכול לקלוט לתוכו ללא קושי לפחות ארבעה אנשים. ארון בגדים גדול בסגנון עתיק עמד ליד קיר לבן ללא חלונות. מול המיטה היתה פינת מטבח רחבת ידיים, משוכללת ומצויידת בכל הדרוש למטבח מודרני, שבצידה ניצב שולחן אוכל עגול עם ארבעה כיסאות מרופדים. בפינת החדר היתה דלת נוספת, שהובילה מן הסתם אל השירותים. על הריצפה היו פרושים כמה שטיחים רכים, בהירים מאוד, כמעט לבנים. על קירות הדירה היו תלויים צילומי ענק של גברים עירומים, בתנוחות אמנותיות ולא וולגריות מדי.
רק עכשיו שמתי לב לפשר התאורה החזקה שקידמה את פני. התקרה היתה זרועה במנורות קטנות, שנראו כמו שמיים זרועי כוכבים. חלק מהמנורות היו מכוונות אל התמונות שעל הקיר. חלק אחר כוונו אל המיטה. אחרות הטילו אור אל המטבח ושולחן האוכל, ולפחות שלוש מהן הטילו אלומות אור אל הג'קוזי.
"דירה מדהימה," אמרתי לו כשהתקרב אלי בצעדים שקטים, כשבידיו שתי כוסות דקות וגבוהות, מלאות עד גדותיהן במשקה קר.
"תודה," הוא ענה בענווה מעושה, "תיכנון שלי."
"מאוד מרשים," הוספתי.
"גם קומפקטית, גם יפה מאוד וגם שימושית. נכון שאני צודק?" הוא הסתכל סביבו בגאווה בלתי מוסתרת.
הנעתי בראשי לחיוב. הוא הושיט לי את אחת הכוסות ושנינו הקשנו אותן זו בזו ולגמנו מהן. הלימונדה שלו אכן היתה טעימה מאוד. טעמו העדין של הג'ין עדין הוסיף לה ארומה מיוחדת במינה.
הוא שלח לעברי חיוך ממזרי ושאל בנימה רכה ובקול נמוך:
"גם המתנה שקיבלתי ליומולדת שלי עונה על הקריטריונים האלה. נכון שאני צודק?"
לשנייה אחת לא הבינותי את כוונתו. אבל רק לשנייה אחת. הוא התקרב אלי באיטיות, לקח מידי את הכוס הכמעט ריקה והניח אותה על השולחן. אחר כך עטף את פני בשתי ידיו וקירב את שפתיו אל שפתיי לנשיקה קלילה, אך נעימה ומזמינה.
לא יכולתי שלא להיענות לו. גם לא רציתי לעשות זאת. החדר המקורי והמיוחד הזה היה הסביבה המתאימה ביותר למישחקי אהבה רגועים ומהנים. ואם לומר את האמת, גם השותף הבלתי צפוי שניקרה בדרכי, נראה לי האדם המתאים ביותר לעשות זאת.
מאחר שכך, כרכתי את זרועותי סביב צווארו ונצמדתי אליו בכל גופי. מבעד לבד הדק שעטף את שנינו, חשתי אותו מתעורר לקראתי. הוא הרים אותי בשתי ידיו ונשא אותי אל המיטה הגדולה שהמתינה לנו. לאחר שהניח אותי בזהירות על המצעים הרכים, סובב מתג עגול שהיה בצד המיטה ועימעם את האורות ששלטו בחדר. הזרקורים הבוהקים שינו את צבעם, שנהפך באחת מלבן מסנוור לוורוד עמום. הצבעוניות הפסטלית שירדה על החדר הגדול אפפה את המיטה באווירה רומנטית, אפלולית במידה מסויימת, אך מספיק בהירה כדי שנוכל לראות היטב המתרחש סביבנו.
הוא היה מאהב מופלא.
היום, בטווח זמן מאותו ערב בלתי נשכח, אני יכולה לומר בוודאות שרק לעיתים רחוקות זוכה אישה לחווייה מינית כל כך עמוקה וכל כך מספקת.
הוא פתח את שני הברזים בג'קוזי ולקול המים המפכים מהם, הוריד ממני במיומנות את הבגדים שלבשתי. מגעו היו מעודן ומעורר בעת ובעונה אחת. תחילה שיחרר את הרוכסן הארוך על גבי ומשך מעל ראשי את השמלה השחורה שקניתי רק יום אחד קודם לכן. אחר כך העביר את שתי ידיו משני צידי גופי, מלטף בקצות אצבעותיו את עורי, שהתלהט וכמעט נמס למגעו. בעוד ידו האחת מלטפת את ירכי, פתחה השנייה את הקרס האחד שבקדמת חזייתי. הוא פתח אותה לשני הצדדים, משך אותה מעלי והניח אותה על השטיח שלרגלינו. כשסיים, סקר בעין בוחנת את שדיי והניע את ראשו בהערכה, תוך שהוא מלטף אותם בשתי ידיו. אחר כך כרע ברך לרגלי וקילף ממני בתנועות איטיות וקלילות את התחתונים, בעוד אצבעותיו ממשיכות ללטף אותי ברכות.
רק לאחר שהייתי עירומה לחלוטין, הוא ניצב מולי והמתין שאעשה כמוהו. משכתי מעל ראשו את חולצת הטריקו הלבנה ונעצתי עיניים משתוקקות בגופו. הוא היה גברי ועדין בעת ובעונה אחת. העברתי את שתי ידי על חזהו החלק מלמעלה למטה, עד שהגעתי אל הכפתור העליון במכנסיו. התרתי אותו בקלות, פתחתי את הרוכסן ומשכתי את מכנסיו כלפי מטה. הוא נותר עומד בתחתונים תכולים, שתפחו במרכזם ובישרו על תוכנם המפתה. נעמדתי על ברכיי לפניו ובתנועות איטיות מאוד החלקתי את התחתונים מעל גופו, עד שנפלו על הרצפה.
הבטתי בו מוקסמת. היה לו גוף מושלם. שרירי וחלק. בהיר בחלקים המכוסים ושחום בחשופים. היו לו ידיים ורגליים שריריות, כתפיים רחבות, חזה משולש ומותניים צרים. בין רגליו, מתחת לעטרת שיער בהירה, שכן לו זין מפואר, שכבר החל להתעורר מרבצו, אם כי עדיין לא היה זקור במלוא קומתו המבטיחה.
נכנסנו יחד, מחזיקים ידיים, למימיו החמימים והגועשים של הג'קוזי. פתחים סמויים הזרימו עלינו מכל צד סילוני מים חדים, שהחליקו על עורנו ועיסו את גופינו. התקרבנו זה לזו, עד שגופותינו נצמדו, ידינו חובקות זה את זה בחוזקה. הוא הושיט את רגליו קדימה ואני התיישבתי עליהן, בטני דבוקה אל בטנו. בתחתית גופי חשתי את הזין שלו, שעכשיו כבר היה במלוא אונו, נלחץ בין רגליי, מנסה לחפש לעצמו מקום מוצא. זזתי מעט לאחור ואפשרתי לו לעביר אותו קדימה, ואז שוב נצמדתי אליו, כשהשריר הלוהט והקשוח לחוץ בינינו, מפרפר בעונג בין בטני לבטנו.
רחצה בשניים עשויה להיות מהנה לא פחות משכיבה בשניים. אם הייתי זקוקה לאימות של משפט זה, קיבלתי אותו במשך מחצית השעה שהשתעשענו בתוך המים, מתחבקים, מתנשקים, מתלטפים, מתענגים יחד ומנסים לגלות זה את מסתוריו של זה.
לבסוף יצאנו מהמים, ניגבנו זה את זה ופנינו אל המיטה. אם חשבתי קודם שהג'קוזי הוא שיא שטרם חוויתי כמוהו, מתברר שטעיתי. על אף שכבר יכולתי להתפאר בניסיון בלתי מבוטל במישחקי מיטה, הרי ששותפי המפתיע לימד אותי כמה דברים חדשים, שלא רק שלא ניסיתי אותם קודם לכן, אלא אף לא ידעתי מאומה על קיומם.
תחילה למדתי כמה דברים חשובים על מה שגברים אוהבים באמת, ועל מה שעשוי להלהיב אותם עד כדי רעד ורטט של תשוקה בלתי רצונית.
תחילה ליקקתי בעדינות בלשוני וליטפתי בשפתי את העטרה הוורודה והמתוחה שבראש הזין הקשוח שלו. אבל הוא כנראה כבר היה בשלב מתקדם הרבה יותר מעבר למשחקי המין השיגרתיים. שכן, הוא כיוון אותי אל נקודה עלומה שמתחת לאשכיו. שם, בין רגליו, בקטע חשוף וענוג, מגע לשוני ושפתי הקפיץ אותו ממקומו וגרם לו להשמיע קולות הנאה כנים. משם עליתי אל השקעים הנסתרים והאפלוליים שבין ירכיו לאשכיו. מגע שפתי בקניונים הללו הקפיץ אותו ממקומו. הוא פתח את רגליו לפיסוק רחב, כדי שאוכל להגיע בקלות רבה יותר אל הנקודות המגרות והמהנות ביותר בגופו.
מעולם לא ידעתי שגם שקעים וקימורים לא נסתרים בגופו של הגבר עשויים לגרום לו הנאה כמעט בלתי מובנת. לבקשתו, העברתי את קצות אצבעותי בתנועות רכות ומתמשכות על עכוזו, כשאני חודרת איתן מדי פעם גם אל בין רגליו. כדי שאוכל להגיע בקלות רבה יותר לכל פינה, הוא קישת את גופו ואני נצמדתי אליו, מתמסרת כל כולי לעינוג המקורי שעדיין לא ידעתי כמוהו.
בתמורה למאמצי, זכיתי ללמוד גם כמה דברים חדשים ובלתי מוכרים על גופי שלי. נשיקות וליקוקים בשקעים הנסתרים בגופה של אישה, כך התברר לי, להפתעתי, עשויים להיות מגרים הרבה יותר מאשר ליטופים ונשיקות בבליטות שלה.
תחילה השכיב אותי על בטני ועבר בלשונו על כל שקע שמצא בגופי. בבתי השחי שלי, לאורך ובתוך החריץ הדקיק שבין עכוזיי, ואפילו בשקע התמים לכאורה שמאחורי הברך.
דומה היה שהוא נהנה לשמוע את אנקות ההנאה שלי, שכן מיד לאחר מכן התמסר לטיפול יסודי בשקע המסתורי שבין רגליי. כדי להקל עליו את המלאכה, הוא הניח כר עב כרס מתחת לחלק התחתון של גופי. וכך, כשאני מוגבהת ופתוחה לפניו, החל לעבור בלשונו על פינת החמד שנגלתה לעיניו. תחילה מעליה ומסביבה, אך עד מהרה החל לחדור אל תוכה. הדגדגן היתה רק תחנתו הראשונה. תחילה טיפל בו דקות ארוכות בלשונו ובשפתיו והביא אותו לממדים שאולי טרם הגיע אליהם מעולם. משם המשיכה לשונו אל מעמקים רחוקים הרבה יותר. אל הלשון חברו גם שתיים מאצבעותיו, שיחד חדרו אל עומקה של המערה הרטובה והחשוכה וגילו שם נקודות אור חדשות, כאלו שהקפיצו אותי ממקומי וסחטו מפי קולות דקיקים של תשוקה ותאווה.
ורק לאחר כל אלה, כאשר שנינו כבר היינו המומים מעוצם העינוגים שהרעפנו זה על זה, הוא חדר אל תוכי עם התורן המרהיב שהזדקר מבין רגליו.
האורגזמה הראשונה השתלטה עליי מיד לאחר מכן. השתוללתי תחתיו בפראות בלתי מוכרת לי. הזעקות שפרצו ממני היו כה רמות, שהוא נאלץ להניח את ידו על פי כדי להשתיק אותן.
רק לאחר שנרגעתי מעט, הוא המשיך לזוז בתוכי. תחילה בתנועות רכות ואיטיות מאוד, כמו היה בוחש בתוכי עיסה נעלמת. אחר כך גברו תנועותיו ואני הרגשתי שהטירוף משתלט עליי פעם נוספת. החזקתי בשתי ידיי את גבעות עכוזו השרירי ולחצתי אותו אליי בכל כוחי.
הפעם היתה האורגזמה חזקה יותר מאשר בפעם הראשונה. הרגשתי שבטני בוערת בתוכי. רגליי רעדו וטיפות גדולות של זיעה כיסו את פני. השיא נמשך דקה ארוכה. שכבתי בעיניים עצומות, רוטטת מתחת למשקל גופו, נאנקת ביבבות קטועות, משתדלת שלא לפרוץ בזעקות רמות.
הוא המתין שאירגע מעט ואחר כך התהפך על גבו, כשאני רוכבת עליו מלמעלה. בתנוחה זו הוא הצליח לחדור לתוכי כל כך עמוק, עד שהרגשתי שהוא נלחץ אל איבריי הפנימיים ביותר. התחושה היתה מדהימה. שתי ידיו לפתו אותי במותניי והדריכו אותי כיצד לעלות ולרדת מעל גופו. נשענתי על שתי ידי ומשכתי את גופי כלפי מעלה. כל כך גבוה, עד שקצהו הוורוד של הזין המתוח שלו הציץ מתוך מחבואו. אבל מיד ירדתי בבת אחת והוא חדר אל מעמקיי פעם נוספת, סוחט ממני אנחה עמוקה של הנאה מתוקה.
עכשיו חשתי שגם הוא מתקרב אל השיא הנכסף. שתי ידיו היו על עכוזי, מכתיבות את הקצב הרצוי לו. לאט לאט נעשו תנועותינו מהירות יותר וחזקות יותר. עיניו היו עצומות ועל פניו נראה המאמץ שהוא נתון בו. ואז הגיע הרגע הגדול. הוא מתח את רגליו והצמיד אותי אל גופו בחוזקה. אנחת הפורקן שפרצה מפיו היתה רק סימן מוקדם לרטט הקצבי של איברו הנעוץ בתוך גופי. חשתי אותו פורק את עצמו שוב ושוב, עד שנרגע לאיטו ונותר לחוץ בתוכי, מאבד בהדרגה את קשיחותו וממדיו ונהפך להיות גמיש וכנוע.
אחר כך שכבנו שנינו על הגב, זה בצד זה, נושמים עמוקות, מנסים לנוח מהמאמץ הפיזי שנדרש מאיתנו. חלפו מספר דקות עד שנשימותינו חזרו לסדרן והעפנו מבטים מתחייכים איש לרעותו.
"היית בסדר," הוא אמר, כמחלק לי ציון.
"היית מדהים," עניתי לו בכנות.
"אני שמח לשמוע," הוא הרחיב את חיוכו, "אני מקווה שאת לא מתנגדת לעוד כוס לימונדה?"
"ממש לא."
הוא קפץ מהמיטה ותוך דקה חזר כשבידיו שתי כוסות מלאות עד גדותיהן.
המשקה הצונן והחריף שטף את היובש בגרוני. גם הוא רוקן את כוסו בלגימות גדולות.
אחר כך שכבנו במיטה, נשענים על הכרים הגדולים והבטנו נכחנו בשתיקה.
"יש לי שאלה קטנה," אמרתי לבסוף.
הוא הפנה אלי את ראשו בעיניים שואלות.
"עדיין לא הסברת לי מדוע אני מתנת יום ההולדת שלך."
הוא שתק דקות ארוכות, עד כי חשבתי שאינו מתכוון לענות לשאלתי. רק אחרי שרציתי לשאול שוב, אמר בלי להסתכל אלי:
"את יודעת," קולו היה צרוד מעט, "מבחינות מסויימות, אנחנו באותו מקצוע."
"למה אתה מתכוון?"
"את עובדת כנערת ליווי. גם אני יכול להיקרא נער ליווי."
היום אני יודעת שהייתי יכולה להבין זאת מלכתחילה, אבל באותו רגע עדיין לא הצלחתי לקלוט את כוונתו.
"מה זאת אומרת?" שאלתי, "הרי אתה הוא שהזמנת אותי, ואני יודעת בדיוק כמה שילמת."
הוא הניע את ראשו מצד לצד.
"לא אני הזמנתי ולא אני שילמתי," על פניו היתה הבעה רצינית, "מי שהזמין אותך היה אבנר. הוא גם שילם, ותאמיני לי שאני לא יודע כמה. הוא שאל אותי איזו מתנה אני רוצה ליומולדת שלי וזה בדיוק מה שביקשתי."
לא יכולתי להתאפק ושאלתי:
"אתה רוצה להגיד לי, שאתה שוכב עם גברים תמורת כסף?!"
"כן," הוא דיבר בנימה טבעית, כאילו היה זה מובן מאליו, "הרי גם את עושה את זה, לא נכון?"
שתקתי.
אחר כך התלבשתי והוא ליווה אותי אל הדלת, לא לפני שסובב שוב את מתג החשמל והחזיר לחדר את התאורה הלבנה והמסמאת.
"להתראות," אמר בחיוך.
לא עניתי, אבל התרוממתי על קצות אצבעותי ונשקתי לו ברכות על לחיו.
למטה, כשיצאתי מחדר המדרגות, ראיתי את אבנר. הוא ישב על גדר אבן נמוכה, מעשן סיגריה.
כשראה אותי, מיהר לקום לקראתי והעלה על פניו את החיוך המלאכותי שלו.
"היה בסדר?" הוא שאל בסקרנות גלויה.
הנעתי בראשי לחיוב ומיהרתי לצאת אל הרחוב.
רק כשישבתי במונית בדרכי הביתה, נזכרתי שאפילו איני יודעת את שמו, והשם היחיד שאזכור מהחוויה הבלתי נשכחת הזאת יהיה דווקא – אבנר.
המשך יבוא