* הגולן בכחול לבן – כבר בהיותי נער החלטתי להגשים את אמונתי הציונית בבניין ביתי בקיבוץ צעיר בגולן. ביום שחרורי מצה"ל התיישבתי באורטל וכל חיי הבוגרים קודש להתיישבות בגולן, לקיבוץ אורטל, בו אני חי כבר 35 שנים ובו הקמתי משפחה לתפארת. הייתי מראשי המאבק נגד הנסיגה בשנות ה-90, שירתתי כדובר ועד יישובי הגולן, שבתתי רעב 19 יום במסגרת המאבק. מתוך המאבק צמחה "הדרך השלישית" שהייתי בין מייסדיה וראשיה, ומאז שהתפרקה ב-99', לא הייתי חבר באף מפלגה, כי אף מפלגה לא ביטאה את השקפת עולמי. עם התפטרותו של יעלון מן הממשלה והכנסת, הצטרפתי אליו והייתי בין מייסדי תל"ם.
תל"ם היא היום חלק מ"כחול לבן" ואני נשאל כל הזמן איך אני שותף באיחוד מפלגות שחלק מחבריו אינו שותף לדעותיי. תשובתי היא, שהאיום הגדול ביותר היום על החברה הישראלית הוא המתקפה שנתניהו מוביל על מדינת החוק, הניסיון שלו להעמיד את עצמו מעל החוק ולהפוך בכך את השחיתות לנורמה לגיטימית. האיום הגדול ביותר הוא ההקצנה והקיטוב בחברה הישראלית, ממנה נבנה נתניהו באמצעות הסתה והפרד ומשול, והלגיטימציה לתועבה הכהניסטית. מול האיומים הללו יש להציב אלטרנטיבה של גוש מרכז חזק, שיעצב מחדש את המיינסטרים הציוני, הממלכתי הדמוקרטי. הגוש הזה הוא "כחול לבן".
אכן, יש בינינו מחלוקות מדיניות, אך הן בעיקר בנוגע להסדר הקבע. ולהסדר הקבע אין פרטנר ואין היתכנות בעתיד הנראה לעין. עם זאת, יש הסכמות שבוטאו בנאום ההשקה של גנץ: ירושלים המאוחדת, בקעת הירדן, גושי ההתיישבות ושלילת נסיגות חד צדדיות.
באשר לגולן – העמדה של כל מרכיבי "כחול לבן" חד משמעית: הגולן ישראלי. נקודה. לפני שנה יעלון ולפיד פרסמו מאמר משותף בעיתונות האמריקאית הקורא לארה"ב להכיר בריבונות הישראלית על הגולן. צביקה האוזר, ממנהיגי "כחול לבן", הוא ראש היחדה למען הגולן, המקדמת את ההכרה הזו. גנץ אמר דברים ברורים בנאום ההשקה שלו.
לעומת זאת, נתניהו ויתר על הגולן במו"מ שקיים עם אסד האב ובמו"מ שקיים עם אסד הבן.
כתושב הגולן וכאזרח ישראל, אני מזדהה עם "כחול לבן". "כחול ולבן, הם צבע שלי, כחול ולבן, צבעי אדמתי."

* ספין הגוש החוסם – ספין ההסתה שמוליך נתניהו נגד "כחול לבן" הוא "הגוש החוסם" שהם כביכול בונים עם המפלגות הערביות. ועיתונאים לא מחודדים מחרים מחזיקים אחריו כשהם שואלים את מרואייניהם מ"כחול לבן": "תקימו גוש חוסם עם המפלגות הערביות?"
הספין הזה התעצם בעקבות החיבור בין הציונות הדתית לתועבה הכהניסטית שהשושבין שלו היה ראש הממשלה. כל מי שמוקיע את הטומאה הזאת נענה מיד: וזה שאתם יוצרים גוש חוסם עם המפלגות הערביות, זה יותר טוב?
איזו דמגוגיה. האם גנץ דחה פגישה מדינית חשובה עם פוטין כדי להשקיע יום ולילה לחיבור בין חד"ש ואחמד טיבי, כדי להבטיח שלא יאבדו קולות ל"גוש"? האם הוא שריין מקום ברשימת "כחול לבן" לחבר במפלגה אחרת, כדי לשחד את המפלגות הללו להתאחד?
הרי הבעייה במעשיו של נתניהו, אינה בכך שכהניסטים שנבחרו לכנסת הם חלק מן "הגוש החוסם" שלו, אלא שהוא האיש שיזם עסקה פוליטית אפלה כדי להבטיח שהכהניסטים, שלא היה להם כל סיכוי לעבור את אחוז החסימה, יכנסו לכנסת. והוא בפירוש בונה עליהם כחלק מן הקואליציה (וכתומכים בחוק קרנות המזבח, המכונה בכיבוסית החוק הצרפתי, שנועד להעמיד אותו מעל החוק ולהציל אותו מן הדין).
"כחול לבן" לא תקים קואליציה עם המפלגות הערביות. אגב, ממש לא בשל היותן ערביות, אלא בשל עמדותיהן האנטי ישראליות. האדם הפסול מכל באותן מפלגות הוא דווקא יהודי המחמד שלהן עופר כסיף, תמונת הראי של איתמר בן גביר.
האם "כחול לבן" תקים איתם גוש חוסם? היא לא תקים איתם כלום. מה הם ימליצו לנשיא? מה שירצו. אם הם רוצים להמליץ על ביבי, בבקשה. אם הם רוצים להמליץ על גנץ, שימליצו על גנץ. להערכתי הם לא ימליצו על איש משניהם. מה שבטוח, הוא שהם לא יהיו חלק מהקואליציה.
אז איזו קואליציה תקים "כחול לבן" אם תיבחר? כמפלגת מרכז, היא תקים קואליציה שהיא במרכזה, ולצדה מפלגות מהשמאל הציוני ומהימין הציוני. ואולי גם הליכוד, אחרי שיחליף את מנהיגו.

* רחמים לא ידע – האם נתניהו באמת לא ידע על סרטון תעמולת הזוועה, תעמולת ההסתה וחילול זכרם של חללי צה"ל?
איני יודע. אולי הוא לא ידע.
מה שבטוח, הוא שמי שרקחו את הסרטון, היטיבו לכוון לרוח המפקד. רוח של שיסוי, הסתה, דה-קרדיטיציה, הפחדה, דמוניזציה של היריב.
רוח רעה שיש לקוות שתסולק ב-9.4.

* יריקה בפרצופם של המילואימניקים – אם תיפסל מועמדותו לכנסת של טל רוסו, יהיה זה לא רק אבסורד, אלא יריקה בפרצופם של המילואימניקים. האיש סיים שירות קבע ארוך, ונענה לקריאת צה"ל לתפקיד משמעותי במילואים. על כך הוא ראוי רק להוקרה ולבטח לא להצרת צעדיו.
אם השופט מלצר יפסול אותו, יהיה זה שפל של המשפטיזציה – פרשנות של חומרה בריבוע, דווקא במקום שבו מן הצדק ראוי להקל. היתפסות מחמירה לאותיות הקטנות, במקום שבו נדרשת גדלות נפש.
ובכלל, עצם דרישת הצינון לתקופה של שלוש שנים, היא חוק דרקוני שצריך לעבור מן העולם. אך טבעי, שאנשים שהקדישו את כל חייהם לביטחון המדינה, והגיעו לרמות ההשפעה הגבוהות ביותר, ירצו להמשיך ולהשפיע. ומן הראוי שהמערכת הפוליטית תתברך בהם, ולא תעצור אותם, רק כי פעם היה נוח למישהו לעצור מישהו, ובלי בושה נחקק חוק פרסונלי, שמנוגד לטובת הציבור.
עצם הצינון מוצדק, כדי שלא לחזור על התופעה שבה רמטכ"ל או אלוף משתחררים ולמחרת הם שרים בממשלה (עזר ויצמן, חיים בר-לב, שאול מופז), מה שפוגע באמון הציבור בצה"ל. אבל שנת צינון היא תקופה מתאימה. אני מקווה שהכנסת הבאה תתקן את החוק הלקוי.

* תכנית בלתי קבילה – לאחר היבחרו של טראמפ לנשיאות ארה"ב, סיפרו לנו שהגיע המשיח, שטראמפ עובד במועצת יש"ע ושהוא יקדם מדיניות של ארץ ישראל השלמה.
כמובן שאין שחר למשיחיות הזאת. טראמפ הוא ידיד ישראל. הוא ניהל עד כה מדיניות פרו ישראלית מובהקת, ששיאיה – ההכרה בירושלים כבירת ישראל (אך יש לזכור שנאמר בה שגבולות העיר יקבעו במו"מ), העברת השגרירות האמריקאית לירושלים וביטול הסכם הגרעין האיראני.
אולם על פי כל הסימנים, "עסקת המאה" שהוא עתיד להציג היא ברוח "מתווה קלינטון", כלומר מבוססת על חלוקת הארץ לשתי מדינות סביב קווי 4.6.67 בשינויים קלים. זאת, יש לציין, עמדת כל הממשלים האמריקאיים מאז מלחמת ששת הימים. היחיד שחרג מהן באופן משמעותי לטובה היה הנשיא בוש הבן, במסמך בוש המפורסם. אגב, לאחר ניצחונו של טראמפ, טענתי שעל ישראל לנסות להשפיע על הנשיא לחזור לעקרונות מסמך בוש.
אם אכן תוכנית טראמפ היא כזו, ישראל אינה יכולה לקבל אותה, כי היא מנוגדת לאינטרסים הלאומיים שלנו ומסכנת את ביטחון ישראל. שלום אמת – ודאי שהיא לא תביא. יש לציין, שבמו"מ על תוכנית קרי, נתניהו וציפי לבני הסכימו למתווה המדובר. מי שנשכב על הגדר כדי לסכל זאת היה שר הביטחון בוגי יעלון. סביר להניח שנתניהו נמצא בסוד התוכנית, אולי אף שותף לעיצובה. דחיית פרסום התוכנית נועדה למנוע ממנו מבוכה לפני הבחירות, ואולי היא נעשתה תמורת הבטחה של נתניהו לקבל אותה אחרי הבחירות.
דחיית התוכנית עלולה להביא למשבר וקרע עם טראמפ, שהוא אדם אימפולסיבי מאוד. לכן, יש לחפש כל דרך לומר את ה"לא" בצורות אלו או אחרות של "כן, אבל", ולנסות להעביר את הכדור למגרש הפלשתינאי. הסיכוי שהפלשתינאים יקבלו את התוכנית אפסי, אם כי גם הם עלולים לשחק את המשחק.
אולם מעבר לטקטיקה, במובן העומק של הדברים – מדובר בתוכנית שאסור לקבל.

* מחדל בהר הבית – איני אוהב את הסטטוס קוו בהר הבית, שמאז מלחמת ששת הימים הוא מוטה לטובת המוסלמים ולרעתנו, לרעת היהודים. ואף על פי כן, אני בעד שמירה עליו, כי פיצוץ בחבית אבק השריפה הזה מנוגד לאינטרס הישראלי.
אולם עלינו להקפיד שהמוסלמים לא יפרצו את הסטטוס קוו ולא יפרו את החוק. זה מה שקרה ביום שישי האחרון. המוני פורעים מוסלמים פרצו את שער הרחמים והתפללו ברחבת שער הרחמים, שלפני 15 שנה בג"ץ אסר על תפילתם בו. ומשטרת ישראל, שידעה על הכוונה הזאת שלא הוסתרה, ושהיתה במוקד ההסתה בשבועות האחרונים, עמדה מנגד ואפשרה לדבר לקרות.
זהו מחדל ביטחוני ומדיני חמור של הממשלה ושל המשטרה.
עם זאת, אם היה מדובר במקרה חד פעמי, שלא יחזור על עצמו, הנזק אינו נורא. לכן, לקראת יום שישי הקרוב, על המשטרה לערוך מעצרים המוניים בקרב פורעי החוק ובעיקר בקרב המסיתים, וביום שישי ובשבועות שאחריו בשום אופן לא לאפשר את הישנות הדבר.

* ראש בקיר – בספר משלי נאמר: "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ – כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ." כמו כלב שנובר בקיא של עצמו ואוכל שוב אותם המאכלים המזיקים שגרמו לו להקיא, כך הטיפש חוזר שוב ושוב אל טיפשותו, ללא כל יכולת להפיק לקחים.
תמר זנדברג, ראש מרצ, פרסמה סרטון ובו דברים בנאום בחירות, בהם היא מצדדת בנסיגה מהגולן ואיכשהו קושרת את האיוולת הזאת עם... שלום.
ואח"כ הם מתפלאים שהם מגרדים את אחוז החסימה, ולא ברור מאיזה צד שלו.

* אחוות אנטישמים – רוג'ר ווטרס, מגדולי המטיפים האנטישמיים אחרי מלחמת העולם השנייה, הניח לרגע את עיסוקו האובססיבי בהפצת אנטישמיות והתפנה להירתם לעזרת ניקולאס מדורו, רודן ונצואלה. ונשאלת השאלה, האם תמיכתו במדורו היא רק בשל היותו מנהיג אנטישמי, או שיש סיבות נוספות.

* תמצית הביביזם – פרמסתי בפייסבוק רשומה נגד המטיף האנטישמי רוג'ר ווטרס, ומיד קיבלתי תגובה, שעליי לבדוק אצלי במפלגת רק לא ביבי כמה מאיתנו חושבים כמו ווטרס.
התגובה הזאת היא תמצית הביביזם, היא הביביזם המרוכז והמזוקק.
יש כאן שני מאפיינים בולטים של הביביזם. 1. חלוקת העולם לשני חלקים. האחד, אלה שסוגדים לפולחן האישיות של נתניהו, מאמינים שהוא כליל השלמות, המצפן של האמת (ולכן כל שקריו אמת, כיוון שהאל אמר אותם), המוסר (לכן השחיתות שלו היא התנהלות מופתית כי הוא עשה את הדברים) וכו', והשני – כל השאר. השאר, הם מפלגת "רק לא ביבי", כלומר הכופרים בעיקרי הדת הפגאנית של פולחן האישיות. וכולם תואמי המטיף האנטישמי ווטרס.
2. "המדינה זה אני". נתניהו הצליח להחדיר במאמיניו את עיקר הדת המזהה את המדינה איתו, את טובתו האישית כטובת המדינה ואת ההתנגדות לו כשנאה למדינה. ולכן, ברור שמי שמבקר את נתניהו ומתנגד לו הוא שונא את מדינת ישראל, הוא אנטישמי.
ב-9.4 ניצבת בפני החברה הישראלית ההזדמנות להשתחרר מן הביביזם.

[אהוד: סלח לי אבל ההטיות המפלגתיות והפוליטיות הצדקניות במאמרים שלך, שכמובן אמשיך לפרסמם – כבר עולות לי ולקוראים רבים על העצבים].

* ביד הלשון: יפית – יפית הוא מושב של תנועת המושבים בבקעת הירדן, למרגלות סרטבה, שהוקם בידי עולים מצרפת בשנת 1979.
מה פירוש השם יפית? היישוב מנציח את זכרו של יוסי יפה (1935-1977), חבר מושב חרות, מהמנהיגים הצעירים והמבטיחים של תנועת המושבים בשנות ה-60 וה-70. סא"ל יוסי יפה היה מפקד סיירת צנחנים והשתתף כמג"ד במילואים בשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים.
יוסי יפה היה מרכז תנועת בני המושבים – תנועת הנוער של תנועת המושבים, שאז הוגדרה כחטיבת בני המושבים בתנועת הנוער העובד והלומד. הוא היה חלק מן ההנהגה של תנועת המושבים שהובילה את תנופת ההתיישבות המושבית בגולן, בבקעת הירדן ובצפון סיני. ב-1977 חזר יוסי יפה לשירות קבע, עם הקמת עוצבת חצי האש, חטיבת הנ"ט במילואים שהוקמה כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים. יפה מונה לתפקיד הסמח"ט.
הוא נהרג בתאונת אימונים, כאשר רכבו עלה על מוקש.
אורי הייטנר