סוף סוף בעיתון "הארץ" מפרסמים גם אמת: "הדימוי שנוצר לרבין לאחר הרצח רחוק מהמציאות. את דרכו ממשיך דווקא נתניהו." כך, לא יאומן, מתפרסם בכותרת עיתון "הארץ" 30.10.20. והכותב הוא עורך העיתון, אלוף בומשטיין-בן.
"בסתיו 93', כמה שבועות אחרי טקס החתימה על הסכמי אוסלו בבית הלבן ולחיצת היד ההיסטורית של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ויו"ר אש"ף יאסר ערפאת, שבישרה על "שלום האמיצים", כותב אלוף בומשטיין-בן, רבין כתב על גזיר עיתון: ""אמרתי לדיכטר, שמאז שלחצתי לערפאת את היד אני לא מעז לגרד את התחת..."
"רבין," מוסיף בומשטיין-בן, "נתפס היום כשמאלן, שהיה להוט להיפטר מהשטחים ולהקים מדינה פלסטינית על חורבות ההתנחלויות וחלומות ארץ ישראל השלמה. הדימוי הזה משרת את שני הצדדים הפוליטיים: את השמאל שזקוק לגיבור, ואת הימין שזקוק לבוגד. אבל אלו שטויות. רבין חתר לחיזוק מעמדה הבינלאומי של ישראל בעזרת ידידו, נשיא ארה"ב ביל קלינטון, ופיתח ברית עם המשטרים 'המתונים' באזור – מצרים וירדן, מרוקו ותוניסיה, עומאן וקטאר, טורקיה שלפני ארדואן – כמשקל נגד להתחזקות איראן. אבל הוא היה קמצן בהחזרת שטחים.
"ההסכמים שחתם נתניהו עם איחוד האמירויות ועם בחריין מהדהדים את 'מורשת רבין' הרבה יותר מההתנתקות של אריאל שרון מעזה. הנה, מדינות ערביות מקבלות את ישראל כשכנה רצויה ולוביסטית בוושינגטון, שום רגב אדמה או מתנחל לא צריכים לזוז ממקומם בתמורה, והפלסטינים מקבלים מס שפתיים סתמי." (אלוף בן, "הארץ" 30.10.20)
https://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-MAGAZINE-1.9271596
המערכת הפוליטית הישראלית השתנתה. בעוד שנתניהו ממשיך במדיניותו את מורשת אלון-רבין, מפלגתו של רבין מפלגת העבודה נטשה את מורשת אלון-רבין ואימצה את המורשת המדינית של רק"ח. מכיוון שמפלגת העבודה מייסדת היישוב והמדינה נטשה את "השבועה" של מפלגת האם שלה, מפלגת "פועלי ציון", שבהימנונה "השבועה" נשבעה אמונים ל"היילגער ערד" – "ארץ הקודש", היא נעלמה מהמפה הפוליטית והושלכה לפח האשפה של ההיסטוריה.

מי עוד לא ממשיך את מורשת רבין?
בראיון ל"ישראל היום" אמרה השרה לקידום קהילתי (מה זה בעצם?) אורלי לוי-אבקסיס כי בזמן קמפיין הבחירות "היה אירוע 'ממשיכים את דרכו של רבין', לא באתי. שאלו איפה אורלי לוי? עניתי: 'רבין שלכם, לא שלי. זה לא קשור אליי. אין לי אפילו מושג מה זה אפילו מורשת רבין'." ("אין לי מושג מהי מורשת רבין אבל היא לא המורשת שלי", "הארץ", 25.10.20)
https://www.haaretz.co.il/news/politi/1.9260159
על האימרה זו חטפה לוי-אבקסיס מהלומות רבות מצד אלו המתנאים כממשיכי מורשת רבין. ספק אם הפיליסטינית הזעיר בורגנית, לוי-אבקסיס, יודעת בכלל על מה מדובר, והאם היא בכלל מבינה שלמעשה נתניהו הוא-הוא ממשיך מורשת רבין, אבל מגוחכות יותר הן שתי הפיליסטיניות הזעיר בורגניות, המחזיקות מעצמן גם אינטלקטואליות, וגם ממשיכות מורשתו של רבין, גולדה זלטה שניפיצקי-זהבה גלאון (היא בעצם לא זעיר בורגנית אלא מולטימיליונרית בזכות בעלה) ותמר זנדברג, שבין שתיהן ובין מורשת רבין אין שום דבר, ולמרות זאת הן מתקיפות את לוי-אבקסיס על מה שהן לא ממשיכות. בושה. בושה. בושה.

ברלין האהובה איבר אלס
כתבת "הארץ" נרי לבנה, הצליחה להימלט מהארץ האיומה של נתניהו אל החופש שבברלין בירת הרייך. ומזה היא מתמוגגת: "התמכרתי בברלין לתחושת השחרור, לקלות הנסבלת בהחלט של הקיום במקומות שיש להם ממשלה שמאמינה שתפקידה לדאוג לאזרחיה ולא לשעבד את האזרחים לצרכים הפרטיים של מנהיגם. הרגשתי שקרה לי נס גדול ונחלצתי מצרה איומה. כמו הודיני הצלחתי בדרך לשחרר את השלשלאות שבהן נקשרתי מעצם היותי ישראלית ולהפוך מצל האישה שנהייתי מאחורי המסכה ומתחת לעננת הייאוש הכבד, לאדם אמיתי, עם שמחת חיים, ואפילו עם כבוד עצמי ומעט תקווה לעתיד.
"לא באמת קרה לי נס. יותר מדויק לומר שאת הנס הזה חוללתי בעצמי, בכוחות שכלל לא שיערתי שיש לי. נהוג לומר שחיילים בשדה הקרב זוכים לכוחות כאלה. אומרים שגם אצל אימהות מתגלים כוחות מהסוג הזה במצבי קיצון שמסכנים את ילדיהם. מוכרים הסיפורים על אימהות שהצליחו איכשהו להרים בשתי ידיהן מכונית כדי לחלץ מתחתיה את ילדן שנדרס.
אף אחד מילדיי (בברלין בירת הרייך) לא היה נתון בסכנה, גם לא נכדיי."
(נרי לבנה, "בתושייה רבה הצלחתי להימלט מישראל כמה עצוב שעליי לחזור", "הארץ" 30.10.20)
https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.highlight-1.9269066
הידד לברלין בירת הרייך ולתחושת החופש. הידד לחופש ל- *Freiheitשל דויטשלאנד איבר אלס.
בעקבות האושר הגדול הזה לא ברור למה צריכה נרי לבנה להתעצב? למה עליה לחזור לארץ? עליה פשוט להישאר בברלין בירת הרייך עם ילדיה הפולקיסטים הגרמנים המאושרים מכך לדבריהם שהשתחררו מישראליות ומיהדות.
אולם כדי שנכדיה הפולקיסטים-גרמנים (פולקסדויטשה) החדשים לא יצטרכו בברלין להתגונן בפני הפולקיסטים הגרמנים הארים התוהים: מה אתם בכלל מחפשים פה? אחרי שרצחנו שישה מיליון יהודים? כפי ששואל הגרמני הזה:
https://www.youtube.com/watch?v=m3HIddl-xZU&feature=emb_title
וכדי שהם לא יתביישו בגן או בבית הספר בשמה היהודי-עברי-ציוני "נרי" של סבתם, נציע לה, להמיר את שמה העברי-ציוני "נרי" בשם פולקיסטי-ארי-גרמני מובהק. למשל: "קלרה פלצל", ובא לדויטשלנד ולציון גואל.

* קרל שמיט, המשפטן הגרמני-הנאצי, שהגותו המשפטית סללה את הדרך ל"פתרון הסופי", עשה הבחנה בין המונח "חופש" הגרמני (Freiheit) לבין המונח הצרפתי   (Liberté). הליברליזם המערבי הוא אוניברסאלי, לעומתו "החופש הגרמני" (פרייהייט) הוא חופש המאפשר לגרמנים לפעול נגד "האויב המהותי" שלהם – היהודים, ולרצוח אותם.
(הערה: תגובה ברוח זו שכתבתי צונזרה מ"הארץ" הדיגיטלי)

הגרמנים מממנים את הפרוטסטנטים בבלפור ובכל הארץ
״קרן פרידריך אברט״ – הקרן הפוליטית של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית, אחת משתי השותפות לקואליציה בממשלה הפדרלית בברלין בירת הרייך, חוצה גבול ומתערבת באופן פומבי, מוחצן, בוטה בענייניה הפנימיים של ישראל. כאשר היא מממנת את ההפגנות בארץ נגד הממשלה.
https://rotter.net/forum/scoops1/662201.shtml
תארו לכם שמפלגה ישראלית היתה מממנת הפגנה נגד ממשלת גרמניה.
מעניין מה היתה אומרת על כך פראוליין נרי לבנה?

הסכנה המדומה של האוונגליסטים אוהבי ישראל
כידוע לאוונגליסטים בארה"ב יש השפעה גדולה מהלובי היהודי על מדיניותה של ארה"ב כלפי ישראל. בזכותם הכיר טראמפ בירושלים כבירת ישראל, בסיפוח רמת בגולן, ובחוקיות היישובים היהודיים ביו"ש. (בניגוד לבאראכ חוסיין אובאמה שייזכר לדראון עולם מפני שקבע ש"הר הבית הוא התנחלות יהודית בלתי חוקית").
לכן האוונגליסטים הם לצנינים בעיני המוסלמים, ובעיני האקטיביסטים הפרו-איסלמיים עד כדי כך שהם גורמים ל"לורד האו האו הישראלי", כתב "הארץ", גדעון לואי (לוי) האקטיביסט הפרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי – להקיא.
"בישראל," הוא כותב, "התגלה זן חדש של בושה: הבושה מהידיעה מי הם ידידיה. אוהבי ישראל של 2020 הם רודנים או נבערים. זה מה שנותר. (אויביה הם הרי דמוקרטים ואינטלקטואלים. – נ.ב.) אמש שודר ב'כאן 11' סרט על הנבערים. הסרט של הדוקומנטריסטית המצוינת מאיה זינשטיין, זוכת האמי, 'עד סוף העולם' – עוסק בחשוכים ובבורים שבאוהבי ישראל, הנוצרים האוונגליסטים של אמריקה. את שקית הפופקורן היה צריך להחליף אמש בשקית הקאה.
"אם אלה אוהבי ישראל, כי אז אין לה צורך באויבים. אם זו הקואליציה שאמורה לתמוך בה, כי אז עדיף שתיוותר בלא תמיכה. מיליוני מאמינים פונדמנטליסטים, פרימיטיביים וחשוכים, המונהגים כעדר בידי כמרים שרלטנים וחשוכים לא פחות. העובדה שהם מחכים למלחמת גוג ומגוג, שבה היהודים יושמדו או יתנצרו, רק מוסיפה ממד היתולי לסיפור האהבה המעוות הזה, סיפור על אהבה וחושך גדול." (גדעון לוי, "הכינו שקיות הקאה", "הארץ" 29.10.20)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9269380
גדעון לואי (לוי), לורד האו האו הישראלי, אינו נגעל אף פעם מהפוליטיקאים המוסלמים הקוראים לחסל את ישראל ולרצוח את כל היהודים. הוא מעולם לא נגעל מהפוליטיקאים ומאנשי הדת המוסלמים הקוראים לרצוח לפי דברי מוחמד את היהודים הקופים והחזירים, המובאים באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ, מינוי אישי של אבא של מאזן:
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
להיפך, בהם הוא דווקא תומך. הוא נגעל רק מידידי ישראל לא מאויביה. ולגופו של עניין, לאלו המפחדים מתמיכת האוונגליסטים בגלל אמונתם בביאתו השנייה של ישו, הנה התשובה.

מדוע אין באוונגליסטים סכנה אלא רק תועלת?
1. ישו לא יבוא בשנית. למה לא יבוא? כי הוא לא המשיח. המשיח לפי הנבואה חייב להיות מבית דוד. ישו לא היה מבית דוד. יוסף הנגר היה מבית דוד (מתי פרק א) אבל הוא לא היה אביו של ישו. גם אימו מרים לא היתה מבית דוד. מרים היתה ממשפחת כוהנים (לוקס פרק א). הכוהנים הם משבט לוי. דוד היה משבט יהודה. (דע מה להשיב למיסיונר).
2. ונניח שיבוא. גם אז אין מה לחשוש ממנו. ישו היה יהודי לאומני אולי קצת גזעני. הוא טען שהגויים הם כלבים. (מתי 15 פסוק 26). הוא קרא לארצו "ארץ ישראל", ולא פלשת (מתי פרק ב' פסוק 20). ותמיד יהיה נגד כיבוש-ערבי-מוסלמי.
כך שתמיד טוב לקבל תמיכה מהאווגליסטים שרק נותנים ולא לוקחים דבר. בפאראפרזה על דברי גדעון לואי (לוי) – הוא עצמו, ועמיתיו התומכים בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי – הם הם הגורמים להקיא.

קבלת דרכון ישראלי רק אחרי שלוש שנים ובחינה באזרחות
כבר כתבתי על השערורייה של סעיף הנכד בחוק השבות ולמה יש לשנות את הסעיף. ("חדשות בן עזר" 1572). לאחרונה התחזקה התופעה החדשה המטרידה והמרגיזה. מסתבר שלא רק שרוב העולים מרוסיה אינם יהודים ואין להם כל זיקה ליהדות, חמישים אחוז מהם יורדים חזרה, לאחר שהייה בארץ של יום אחד עד חודש – מפני שרובם מעוניינים בדרכון בלבד ובאפשרויות שהוא נותן להיכנס למדינות בעולם, כן, וגם בכספי מענק הקליטה. כמו כן רבים המקרים בהם משפחות שולחות לארץ חולה סעודי לבדו כדי לקבל טיפול סיעודי במוסד בארץ. בתחקיר שעשה רביב דרוקר הסתבר שהתופעה החלה בגלל תיקון לחוק הדרכונים שיזמה "ישראל ביתנו" שלפיו מוענק לכל עולה דרכון מיידית עם עלייתו בניגוד לעבר בו היה עולה מקבל דרכון רק לאחר שנה של התערות בארץ.
https://rotter.net/forum/scoops1/663251.shtml
בהינתן שאין כבר בימינו יהדות מצוקה של יהודים חסרי אזרחות ודרכון, ובימינו הדרכון הישראלי קורץ לרבים בעולם – יש לשנות לאלתר את הנהוג בארץ ולאמץ את השיטה האמריקאית. (כך מתנהלת ההתאזרחות בארה"ב:)
https://he.wikipedia.org/wiki/חוקי_האזרחות_(ארצות_הברית)
1. כל עולה הזכאי לעלות, אם מכוח חוק השבות או מכוח חוק הכניסה לישראל, ויש לו אזרחות אחרת ודרכון זר, יקבל מיידית עם עלייתו תעודת תושב (בלו קארד) ויקבל את כל הזכויות המגיעות לו, כולל הצבעה בבחירות.
2. רק לאחר שלוש שנים של שהיה בארץ ועמידה בבחינה בעברית, בהיסטוריה, ובמיבנה השלטון של הדמוקרטיה הישראלית, ולאחר שבועת אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, יקבל העולה גם דרכון ישראלי.

אנטישמיות או יודופוביה?
פרופ' דינה פורת ביקרה במאמרה ב"הארץ" ב-19.10.20 את ההיסטוריון פרופ' דוד אנגל, שהציע להשתחרר מהמונח "אנטישמיות" כי לטענתו אין אחידות בשנאת היהודים. כל שנאה היא שונה ואין לה מכנה משותף. בתגובה מציע "מכחיש העם היהודי", פרופסור שלמה זנד, להחליף את המילה "אנטישמיות" במילה "יודופוביה". הסיבות לכך לדעתו: 1. יישום ה"אנטישמיות" על הברית החדשה, למשל, על לותר, על וולטר או על קאנט יהיה אנכרוניסטי מכל בחינה שהיא.
2. מאר, ממציא המושג אנטישמיות, התכוון להבליט את העובדה, שהיהודים הם גזע שמי זר, שהגיע לאירופה בתחילת הספירה ומאז לא פסק לנסות להשתלט עליה. לקבל מונח זה אומר, במידה רבה, להיכנע לתפישה מהותנית, מסלפת ומטעה.
ראשית, לא קיים גזע שמי. קיימות רק שפות שמיות, שיהודי אירופה לא דיברו בהן, אלא רק התפללו באחת מהן. אני, לעומת זאת, שמי מפני שאני דובר וכותב בעברית. הוריי, לעומת זאת, לא היו שמיים כי הם דיברו יידיש.
שנית, היהודים לא היו מעולם זרים לאירופה ולא הגיעו אליה מבחוץ. הם היו מאז ומתמיד ילידיה האותנטיים, שקיבלו בשלב זה או אחר את הדת היהודית. אוכלוסיית ממלכת יהודה, רובה המכריע עובדת אדמה קשת יום, מעולם לא הפליגה אל הצד השני של הים התיכון כדי לחיות ב"גולה הדוויה". הגליית או הגירת היהודאים נולדה כמיתוס נוצרי עוין.
"עם זאת," קובע זנד, "צודקת פרופ' פורת שיש קשר בין היטלר ארסמוס ושקספיר בשנאתם ליהודים כי שלושתם משתייכים לציוויליזציה הנוצרית, שהיא הבסיס האידיאולוגי והמנטלי להזרת ולשנאת היהודים באירופה. המוסלמים לא שנאו יהודים בדומה לנוצרים (לפחות לא עד ההתיישבות הציונית בפלשתינה). הכללתם במושג האנטישמיות לא תקרב אותנו להבין את העבר המורכב." בנצרות היתה יודופוביה. תחת האיסלאם נוצרו סימביוזות תרבותיות מרתקות.
(שלמה זנד, "אנטישמיות? עדיף לכנות זאת יודופוביה", "הארץ" 26.10.20)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9260569
אז ככה.
הפולני-אוסטרי (האם החליט כבר לאיזה עם הוא שייך?) – שלמה זנד, "מכחיש העם היהודי", מבכר את המונח "יודופוביה" על "אנטישמיות". למעשה שני המושגים סותרים את תורתו. לשיטתו הרי אין עם יהודי, יש רק דת יהודית, אז איך תיתכן יודופוביה לאלו שאינם דתיים כמוהו? לגופו של עניין, אצל זנד (המאמץ את הכחשת העם היהודי של סטלין היטלר וערפאת) הכול פוליטיקה. בניגוד לדבריו יהודים אכן הוגלו מא"י לרומא (עשרת אלפים עבדים יהודים מירושלים בנו את הקולוסיאום) והאנטישמיות או הידופוביה באיסלם אינה תלויה ב"כיבוש היהודי". מוחמד קבע שהיהודים קופים וחזירים שיש להורגם:
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
וחיסל את היישוב היהודי בחצי האי ערב, והמוסלמים חיסלו את ארבעת אלפים היהודים בגרנדה הרבה לפני ה"הכיבוש היהודי". כדאי גם לזכור שמטעמים פוליטיים ("הכשרת הערבים מהגזע השמי") היטלר לא דיבר על "ארים" מול "שמים", אלא על "ארים" מול "יהודים". הוא אישית העניק לידידו מנהיג ערביי ארץ ישראל, המופתי מוחמד אל חוסייני דרגת גנרל ב-ס.ס.
מוחמד אל חוסייני אגב לא הגדיר עצמו פלסטיני (הוא התנגד לעצם השם), אלא ערבי אנטישמי והיה שותף להיטלר לא רק בשנאת יהודים, אלא גם פיזית בהשמדתם.
מתופעה אחת מתעלם זנד, מגזענות אוטו-אנטישמית (או אוטו-יודופובית בשפתו). גזענות של יהודים האוחזים בדעה גזענית אנטישמית לפיה רק העם היהודי אינו זכאי לריבונות לאומית. הוא עצמו כמובן אינו לוקה בה כי לשיטתו הוא הרי לא יהודי, כי אין עם יהודי, אלא הוא פולני-אוסטרי...
(הערה: את התגובה הזו צינזרו לי מ"הארץ" דיגיטלי)

אשליות (1)
במצעד הפזמונים של 1974 הופיע שיר פופולארי מאת הזמר ניסים סרוסי. השיר שנקרא "אשליות" הביע את נטיית האדם להשלות את עצמו. הנה תיהנו:
https://www.youtube.com/watch?v=pftMWb3Ah4M
הזמר ניסים סרוסי ירד לאחר מכן לצרפת, אבל מסתבר שהשיר אשליות מתאים עדיין לאנשים רבים.
החברים קולט אברמוביץ-אביטל, חיים אורון (ג'מוס), אברהם בורג, נעמי הרמן-חזן, גבריאלה לסקי-שוץ, שלמה נגוסה-מולה, עמרם מצנר-מצנע, קסניה סבטלובה, דני פילק, אופיר פז־פינס, דדי צוקר, ומשה מזרחי-רז – פרסמו קריאה להקמת מפלגה חדשה יהודית-ערבית. "ברית של שווים ומשפיעים". וכך הם כותבים:
"היד היהודית והיד הערבית בישראל מעולם לא נלחצו ברצינות לשלום. למרות שפע המרחבים המשותפים – באקדמיה ובספורט, ברפואה ובאמנות, במסחר ובשעות הפנאי – הפוליטיקה לא שם. הציבוריות שלנו מפלגת ומשסה, ולא משקפת את רצונם של רבים בשילוב ובשיתוף. במשך שנים היה לנו, היהודים שוחרי האחווה, נעים באזורי הנוחות שלנו. רצינו שלום מסוג מסוים מאוד, נאבקנו למען זכויות וחירויות, אבל לא הלכנו את כל הדרך עד שוויון אזרחי מלא לכל הישראלים. עשינו למען תיקונם של הרבה קלקולים, אבל מעולם לא התייצבנו באותה נחישות מול האש הבוערת: היחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי בתוך ישראל.
"גם למנהיגות הערבית יש אחריות מסוימת למצב, אבל אנחנו לא מוכנים להישאר לכודים בחשבונאות ההיסטורית. כי אנחנו מתייצבים במרכז הזירה ומתחייבים לעשות כל שביכולתנו כדי לסייע בכינונה של ברית אזרחית חדשה והקמה של כוח פוליטי יהודי-ערבי המחויבת לשלום בין העמים ומדינותיהם, שכנות טובה בין הבית הלאומי הפלסטיני לבית הלאומי היהודי. סוף לכיבוש, לאיבה ולאדנות. בעד חלוקה הוגנת של המשאבים, שוויון זכויות מלא של האזרחים והקהילות ומאבק נחרץ באלימות ובאפליה.
"אנו נבטל את חוק הלאום המפלה ונעגן את חוק יסוד הזכויות החברתיות בליבת החקיקה הישראלית. זאת תהיה דמוקרטיה של כל הישראלים, שתאתגר את החצי-דמוקרטיה האתנית והנכה שלנו היום. אנו מציעים ברית אזרחית של פוליטיקה המאורגנת סביב רעיון האזרחות. לכל מי שמאמין בצדק, שלום ושוויון. כשיבואו הבחירות נהיה מוכנים, נוותר על האגו כדי להציג לציבור רשימה משולבת, שווה ומייצגת, של ישראלים, פלסטינים ויהודים. (מה, אין בה ערבים? – נ.כ.). הסכסוך האייקוני שלנו לדגם של פיוס והשלמה יהיה ראוי לחיקוי בכל העולם.
"המילים האלה נראות רחוקות מהמציאות. זה טיבו של חזון. אך לנו אין ספק: מרגע שנצא יחדיו לדרך דבר לא יעצור אותנו, המציאות תשתנה ואנשים יגידו לעצמם, כן, זה ברור! איך לא עשינו את זה קודם. זה טיבה של מהפכה. זאת קריאה להצטרף למסגרת פוליטית יהודית-ערבית, שולחן עגול שלא היה לנו עוד כדוגמתו. סביבו נלבן את הסוגיות המשותפות והמפרידות לקראת שיתוף פעולה בין שווים ומשפיעים."
("ברית של שווים ומשפיעים", באינטרנט: "זאת קריאה להצטרף למסגרת פוליטית יהודית ערבית"), "הארץ", 25.10.20)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9255173
ואו, ממש מהפכה מרשימה. זיקוקי דינור. היסטוריה חדשה. מניה וביה ענה להם אחמד טיבי: "אף אחד לא רוצה לקנות את המוצר שנקרא השמאל הישראלי":
https://rotter.net/forum/scoops1/663111.shtml
איזה אשליות. איפה רשימת הערבים-המוסלמים-סונים-המתקראים פלישתים החתומים יחד עם היהודים על המניפסט המרשים הזה? אין כאלו, וגם לא יהיו.
הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) משקפת במדויק את חזון ערביי ישראל (2006): "אנו הערבים הפלסטינים החיים בישראל, ילידי הארץ ואזרחי המדינה, חלק מהעם הפלסטיני והאומה הערבית ומן המרחב התרבותי הערבי, האסלאמי." "הגדרתה של המדינה כמדינה יהודית שנעשה בדמוקרטיה לשירות יהדותה מציב אותנו בעימות עם טבעה ומהותה של המדינה."
חברי הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) הגזעניים אינם מכירים בקיומו של העם היהודי, בזכות קיומו, ובזכותו למדינה. הרשימה מורכבת מחד"ש הדוגלת בקומוניזם ובשלטון "הקצב מדמשק" – אסד, בל"ד מייצגת את הפשיזם הערבי הלאומני, רע"ם תע"ל מייצגת את "האחים המוסלמים", "החמאס", פוליגמיה, הדרת נשים ולהטב"ים, וכולם תומכי טרור נגד היהודים.
מכאן הצטרפותם של יהודים אליהם מעידה לא רק שהם אוטו-אנטישמיים אנטי-ציונים, אלא שהם בעיקר אויבי הדמוקרטיה. התנאותם בהומניזם לא יכולה שלא להזכיר את התנאותו של היטלר בהומניותו כשהצהיר: "אני הומניסט גדול- ( Ich bin so colossal human"")
כמובן שעם נציגים ערבים אחרים כן ניתן וצריך לפעול. הבעייה שאין ולא יהיו ערבים שיזדהו עם הרשימה היהודית המהפכנית החדשה.
(הערה: את התגובה הזו צינזרו לי ב"הארץ" במהדורה הדיגיטלית)

אשליות (2)
לא נבלה ולא טריפה
הביביפובים-חולי הנפש המוכנים לכל דבר ובלבד שנתניהו יעוף – מציעים שתי תוכניות מדיניות. הצעה אחת היא להכתיר את נפתלי בנט לראש ממשלה בקואליציה של כחול-לבן-תל"ם-יש עתיד-ימינה-ישראל ביתנו, והצעה נגדית היא להכתיר את משה סמולינסקי-יעלון כראש ממשלה בקואליציה עם הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל).
נפתלי בנט מצידו הכריז על התמודדות – וסירב לאפשרות של מינוי משה סמולינסקי-יעלון לראש ממשלה: "לא מחליפים נבלה בטריפה," הוא אמר. (נתניהו נבלה וסמולנסקי-יעלון טריפה). בנט הבהיר: "לא נהיה שותפים לפוטש בתמיכת היבה יזבק או לתרגילים פוליטיים אפלים. יש להחליף את ממשלת נתניהו-גנץ הכושלת בממשלה בראשות נפתלי בנט."
משה סמולינסקי-יעלון אמר בתגובה: "אם נזיז את נתניהו גם בנט יבוא."
https://www.mako.co.il/news-politics/2020_q4/Article-b210949991b5571026.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
לשני הצדדים יש אשליות. אף אחת מהן אינה ריאלית ולכן גם לא תתגשם.

אין גבול לחוצפה
שטח מדינת צרפת עד פואטייה מוגדר אדמת ווקף קדושה מכיוון שהיה נתון לכיבוש ערבי-מוסלמי. הצרפתים בחוצפתם כי רבה מעיזים לחסל בדם קר וללא משפט טרוריסטים-מוסלמים, ולכן הרופא, ד"ר מהטיר בן מוחמד, ראש ממשלת מלזיה לשעבר, קבע שיש למוסלמים הזכות להרוג מיליוני צרפתים (בדיוק כפי שקבע קודם לכן את זכותם להרוג יהודים).
לפי הצרפתים זכות המוסלמים להרוג מוגבלת להרג יהודים בלבד. בניגוד לצרפתים – ליהודים אין זכות להרוג טרוריסטים מוסלמים שבהם הם תומכים.
השולטן ארדואן טען שמקרון הוא איסלמופוב וצריך טיפול נפשי:
https://www.mako.co.il/news-world/2020_q4/Article-a4803ee5e8a5571026.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
לאמיתו של דבר שניהם צריכים טיפול נפשי בקשר ליחסם לישראל.
נעמן כהן