חקיקת חוק למניעת התמודדות לראשות הממשלה ממי אשר היוהמ"ש הגיש נגדו כתב אישום, הריהי לא פחות ממהפכה אנטי-דמוקרטית. פיתוח מצמרר של מקארתיזם. חוק כזה פירושו הוא כי אין חשיבות לרצון העם, וגם אם ציבור ענק, אפילו רוב הבוחרים, רוצה כי אדם מסויים יהא ראש הממשלה, דעתם מתבטלת מפני רצונו של אדם אחד, המחליט מנימוקים, שאפילו לא נבחנו ע"י בית משפט, והם, במקרה הטוב, העלאת חשד בלבד – להגיש כתב אישום.
התועבה שבחקיקת חוק מסוג זה היתה ברורה גם לח"כ יוסי שריד ממר"צ גם לח"כ טומי לפיד, אבא של, שהצביעו בעבר נגד האפשרות המזעזעת הזו. זו, בדיוק, הסיבה לקיומו, במדינה כמו צרפת, של חוק האוסר הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן, וממילא – אוסרת מניעת אדם מעצם ההתמודדות לתפקיד.
היום בטירוף השנאה לרוה"מ, היונקת ממניעים אישיים של אלה אשר בעבר לא קיבלו ממנו את מילוי תאוותם האישית, מוסר כל רסן, מועלית, ללא בושה, הצעת פיגול מקארטיזתית כזה.
מאז הבחירות האחרונות משמיעים דוברי ה"רק לא ביבי" זעקות שבר רמות על האסון, לדבריהם, שיגרם לישראל אם תקויים מערכת בחירות חמישית. אותם דוברים מפיצים טענה לפיה רוה"מ נתניהו רוצה בכך, והם, לדבריהם – חומה בצורה למניעת ה"אסון" הזה. עכשיו מסתבר כי דווקא יאיר לפיד, ראש מחנה ה"רק לא ביבי" מכין הצעת חוק לקיום בחירות חמישיות. זאת מחששו כי בתקופה שאחרי תום המנדט שבידיו, בידי לפיד, יצליח רוה"מ נתניהו לייצב את המערכת ולהרכיב ממשלה. כדי למנוע רשות ממשלה מנתניהו, הופכות, לפתע, הבחירות, שהוגדרו כאסון, למהלך רצוי, יזום, דווקא, ע"י מתנגדי נתניהו.
במרכז כל 4 סיבובי הבחירות האחרונות עמדה, ודווקא מיוזמת מתנגדי רוה"מ נתניהו, שאלה מרכזית, כמעט בלעדית –כן ביבי, לא ביבי.
מה יותר פשוט, ומה יותר נכון, מלהעמיד את השאלה הזו עצמה במערומיה, בבחירות ישירות לראשות הממשלה – נתניהו מול מי הקורא עליו תגר. יינתן לעם להכריע, הכרעה פשוטה ישירה וברורה. ראש מול ראש, ללא מפלגות המצהירות ערב הבחירות על עמדה אחת, ופועלות הפוך לאחר כניסתן לכנסת. בחירה ישירה כזו, יכולה להיעשות ללא פיזור הכנסת הקיימת וללא בחירות כלליות חדשות, על כל המתחייב מכך תקציבית. ולהיעשות בלוח זמנים קצר. יכריע העם בבהירות וּבְיַשְׁרוֹת – מיהו ראש הממשלה בו רוצה הרוב.
ללא קשר להכרעה השיפוטית בתום הדיונים בתיק "וואלה", מה שמתאר אילן ישועה על הדרך ועל השיקולים של עיתונאים בערוצי התקשורת השונים – מעורר קבס וחלחלה. סיבה לאי אמון גובר בעיתונות המוגשת לנו.
עקיבא נוף