ביאליק שחי בארץ רק כעשר שנים מ-1924 עד מותו ב-1934, לא הכיר כלל את האידיאולוגיה האיסלמו-נאצית-ג'יהדיסטית. ספק אם שמע על חסן אל בנא מייסד תנועת "האחים המוסלמים" ב-1928, שדבריו על חיסול ישראל ורצח היהודים, (לפי דברי מוחמד), מהווים היום את מצע החמאס. הוא גם לא שמע על הג'יהאדיסט הסורי, עז א דין אל קסאם שהחל ברצח יהודים בזמנו, אך שמו נודע רק לאחר מותו.
ביאליק נפטר שנה אחרי עלייתו של היטלר לשלטון, אבל לפני הצטרפותו של המופתי מוחמד אמין אל חוסייני אליו בברלין. למרות זאת, בחושו המפותח, או באינטואיציה של משורר, זיהה את הסכנה האורבת לישוב היהודי, (אולי גם עקב רצח ברנר ודבריו על הערבים) והוא ראה בהעסקת ערבים במשק היהודי סכנת שואה ליהודים בארץ.
בנאומו האחרון הוא הזהיר מפני העסקת ערבים. מעשה שעשוי להביא לידי שואה. מעניין כמה אקטואלי המצב הפוליטי לפי ניתוחו של ביאליק אז, למצב הפוליטי היום.

ביאליק דברים אחרונים:
בשבת, י"ט סיון, 1934, נפרד ביאליק לפני צאתו לחו"ל, מבאי "עונג שבת" ב"אוהל שם". הוא אמר:
"הנני יוצא חוצה לארץ מפאת מחלה. הנני מרגיש כי גם תל אביב שלנו והיישוב בכלל חולים בשעה זו. סימני המחלה נתגלו בזמן האחרון, קודם כל ביחס לאחינו פליטי החרב, האסון מגרמניה ומארצות אחרות. במקום לדאוג להם להכין פינה וצל, קורה של דירה בכלל, ולוא יהא בצריפים, נצלנו את אסונם למען בצע כסף. "מלחמה לה' בעמלק מדור דור," "אשר קרך בדרך" ואומות שלמות נפסלו לבוא בקהל על "אשר לא קדמו אתכם בלחם ומים בדרך בצאתכם ממצרים." כיצד קיבלנו אנחנו את אחינו פליטי החרב? העלינו את שכר הדירות וגזלנו מהם את פרוטותיהם האחרונות.
הסימן השני למחלה הוא – הספסרות הבזויה האוכלת אותנו כעש. ברק השטן של הזהב סמא את עינינו. אנו מתפארים בגאות ופריחה, במקום שיש רק מהומה ריקה של ספסרות. דונם אחד עובר עשר פעמים מיד ליד וכל פעם עולה מחירו, ואנו חושבים שזוהי עליה וגיאות. אין ערך לקרקע מלבד מה שהיא יכולה ליתן לבני אדם למזונותיהם בשעת חרום וסכנה. אנו עושים בקרקע מה שהספסרות בשעת המלחמה והמהפכות היתה עושה בלחם. שק הקמח היה עובר עשרות פעמים מיד ליד ויש היה מגיע שוב ושוב לאותה היד, ומחירו היה עולה ומגיע לסכומים מבהילים. אבל, סוף סוף לא היה זה אלא שק קמח. ה"מיליונים" המרמים התנדפו כעשן.
סימן שלישי למחלתנו הוא – הבריחה מן הכפר אל העיר. חסד גדול עשה לנו הגורל, שנתברכנו בפועל העברי, שיצא אל הכפר לחדש את יסודות חיינו, לקשרנו אל האדמה. והנה עכשיו, עם מהומת השקר של הגאות בעיר, עוזב הפועל העברי את הכפר, מפקיד את העמדות הלאומיות שלנו ועובר לחיים הקלים שבעיר.
ומכאן, גם תקלה אחרת. סימן רביעי למחלת השעה – העבודה הזרה, הכיבוש הגדול של עשרות שנים, המבצר הלאומי הגדול, העבודה העברית, הולך ונחרב לעינינו ואין אנו שואלים את עצמנו, מה נעשה מחר, ביום פקודה וסכנה, כשפועלים נכרים ימלאו את מושבותינו, מי יעמוד לנו, מי יגן עלינו ביום סערה ושואה…*
והנה הסימן העיקרי למחלת השעה – ההתפוררות הפנימית האיומה, ריבות המפלגות, שנאת אחים, האוכלת בנו בכל פה, מעשי ההרס והחורבן הפנימי של המפלגות הקיצוניות, כפי שהם מתגלים מסביב למשפט הידוע. חולה הוא הישוב, וחולה תל אביב שלנו ואני מברך אתכם ואותי שאזכה לראות בשובי אל הארץ סימנים של הבראה."
http://www.benyehuda.org/bialik/lastwords.html

* תולדות המושג שואה
ביאליק כתב את הדברים כשנה אחרי עלייתו של היטלר לשלטון. המושג המודרני של "שואה" טרם נקבע בתודעה, אבל ביאליק ראה בהעסקת ערבים במשק היהודי סכנת שואה ליהודים.
המילה "שואה" משמעותה הרס, חורבן, כיליון. במשלי (ג', כ"ה), למשל, נאמר: "אַל-תִּירָא, מִפַּחַד פִּתְאֹם; וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים, כִּי תָבֹא." בתהילים ל"ה, ח' מופיעה שואה במובן של צרה וחורבן: "תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה, לֹא-יֵדָע וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה, יִפָּל-בָּה." (תהילים ל"ה, ח').
המילה "שואה" שימשה לתיאור אסונות עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. כך כונו למשל הפרעות בחברון ב-1929, והפרעות בבגדד.
המונח "שואה" לגבי גורל יהודי אירופה החל זמן רב לפני תחילת ההשמדה. ב-17 בספטמבר 1939, שבועיים וחצי לאחר פרוץ המלחמה, נכתב במאמר המערכת של "דבר": "שואת פולין עוד לא נתגלתה לעינינו בכל מוראותיה," ובהמשך: "שואה מחרידה ירדה על מיליונים של יהודי פולין, שואה העולה בהיקפה ובמוראותיה על כל הניסיונות אשר נתנסינו בהם בשנים האחרונות."
המונח הלועזי לשואה – "הולוקוסט" מיוחס לאלי ויזל. "הולוקוסט" בתרגום השבעים של התנ"ך הוא קורבן עולה – ביוונית שרוף כליל. המונח הדתי-נוצרי "הולוקוסט" יש בו טעם לפגם, ומאז סרטו של קלוד לנצמן "שואה" מחליף המושג "שואה" את המונח "הולוקוסט", וטוב שכך.
בטיול שערכתי בירוואן במוזיאון השואה הארמנית בין המוצגים והתצלומים המספרים את סיפורי הטבח – 1896, 1909, 1915, 1914, פרעות, מאסר, גירוש, רצח, תצלומי ניצולים, שלדי אדם, מובלט ספר:
Turkish atrocities – The young Turks and the troth about the Holocaust at Adana  in Asia minor during April 1909
כלומר, כבר בשנת 1909 השתמשו הארמנים במושג "הולוקוסט".
המונח "ג'נוסייד" (genocide) רצח עם, נטבע ע"י רפאל למקין, יהודי פולני שהיגר לארה"ב בשנת 1944, וב-9 בדצמבר 1948 אישרה העצרת הכללית של האו"ם את האמנה למניעת פשע של רצח עם ולהענשת מבצעיו. אמנה זו נכנסה לתוקף בינואר 1951.

שואת יהודי ערב
למרבה הצער טרם השתרש בציבור המושג "שואת יהודי ערב", כלומר חיסול יהודי ערב ע"י מוחמד. "שואה" (בערבית נכבה) שנתפסת כמופת מוסרי ע"י העולם הערבי-מוסלמי, במלחמה למען חיסול מדינת היהודים והשמדת היהודים בעולם.

האם יש סכנה בקבלת טיפול רפואי מערבי?
צוותי הרפואה מוצגים תמיד, ובצדק עד עתה, כבסיס הדו-קיום בין יהודים לערבים. שירותי הרפואה בישראל נותנים טיפול רפואי שווה לכל אדם. האם בעקבות פרעות תשפ"א משתנה המצב? הנה כמה דוגמאות אחדות להתבטאויות מדאיגות של עובדי רפואה ערבים:
יוסוף נעים, סניטר חדר ניתוח בהדסה הגדיר עצמו נאצי פלשטיני ואייר את עצמו על רקע צלב קרס. הנה ראו:
https://rotter.net/forum/scoops1/698354.shtml
האם הייתם מוכנים לקבל ממנו טיפול כלשהו?
תגובת הדסה: לאחר שהובא לידיעתנו כי בדף אינסטגרם של עובד כוח עזר דרך חברת מטב, עלה תוכן פוגעני וגזעני, הודיעה הדסה לחברת כוח האדם כי עבודתו הופסקה לאלתר, עד שחברת כוח האדם, מעסיקתו, תקיים בירור מלא בנושא. הדסה אינה מקבלת התבטאויות פוגעניות וגזעניות ותפעל כנגד כל עובד הפועל בדרך זו.

טארק אדיב ממג'ד אלכרום, גר בתל אביב ועובד כטכנאי רנטגן באסותא בתל אביב. הוא פירסם פוסט בו אמר על שוטרת: "בוא נראה אותה לבד והבחור הערבי לבד ושניהם בלי נשק, היה מכניס את הזין הערבי שלו בה עד שהיא תגיד פלסטין חופשיהההה ותתאסלם. זונה בת זונה עם של פחדנים."
תגובת אסותא" ״אסותא מרכזים רפואיים מקדמת ערכים של כבוד ומגנה כל גילויי גזענות ושיח לא מכבד, גם ברשת. הנושא הועבר לגורמים הרלוונטיים ונמצא בטיפול בכלל ומול העובד התקיימה איתו שיחה הוא התנצל ומחק את התגובה. כמו כן חודדו מולו הנורמות המקובלות לשיח מכבד ברשת, כפי שמצופה מכל עובדי אסותא."
https://rotter.net/forum/scoops1/700688.shtml
האם יש אישה יהודייה שהיתה מוכנה שאותו טכנאי ערבי יעשה לה צילום רנטגן?

מתרגלת באוניברסיטה העברית בפקולטה לרפואה שיתפה בפייסבוק פוסט שבו נכתב "אלוהים תעניש את המדכאים, תיקח אותם" וכן "הרוג אותם במהירות ואל תשאיר בהם אחד" עם סרטון של עימותים בין פלסטינים לשוטרים בהר הבית. המתרגלת הגיבה על הפוסט: "אמן, בבקשה אלוהים."
בתא "אם תרצו" פנו להנהלת האוניברסיטה במכתב: "על רקע תופעת האלימות החמורה השוטפת לצערנו בימים אלה חלקים במגזר הערבי נגד יהודים, הזדעזענו לגלות שמתרגלת באוניברסיטה העברית הביעה רצון בהרג של חפים מפשע רק בשל מוצאם היהודי."
תגובת האוניברסיטה: "אין הדבר נמצא בסמכות האוניברסיטה, אלא בידי רשויות אכיפת החוק."
בעקבות תגובת האוניברסיטה הגישה תנועת "אם תרצו" תלונה במשטרה על הסתה לגזענות, אלימות וטרור.
https://www.ynet.co.il/news/article/S1mRdYsYO

נציבות שירות המדינה פתחה בהליכים נגד עובדי צוותים רפואיים בבתי חולים ממשלתיים, שפירסמו התבטאויות גזעניות ותמיכה בגילויי אלימות ברשתות החברתיות. בין השאר, מדובר באנשי צוות רפואי מבתי חולים ממשלתיים שפירסמו בחשבונות שלהם פוסטים גזעניים ומעודדי אלימות:
אחד העובדים כתב בפוסט: "הגעתי איתם להרוג בן אדם לחיות עם הידיים ולהריץ אותם בזמן שאנחנו צופים!!!! פשוט ככה!!! כל מי שבמסגרת העבודה שלו מציע שירותים ליהודים הוא בן אדם שפל. לא רופאים, לא אחיות, לא ניקיון, לא בניין. לא נשרת אותם ונלחץ עליהם לשים את החזירים שלהם בבית. כל ערבי שיוצא לעבוד הוא ערבי בזוי."
בפוסט אחר ששיתף עובד נראים כלי התקשורת הזרים מסקרים בכי של תינוק ישראלי יללן בשעה שילדים פלסטינים נטבחים בעזה והתקשורת העולמית מתעלמת.
נציבות שירות המדינה הנחתה במקביל את משרד הבריאות לפעול להשעייתם של עובדים אלה: "לאור המצב הביטחוני בכוונתנו לנקוט ביד קשה מול כל התבטאות שכזו מצד עובד\ת מדינה."
https://www.ynet.co.il/economy/article/r1naqqouO?utm_source=Taboola_internal&utm_medium=organic
בינתיים המצב הוא שדו-הקיום במערכת הרפואה עדיין עובד. מלבד קומץ שבקומץ, אנשי הרפואה הערבים הם עובדים מסורים ועושים מלאכתם נאמנה, אבל מה יקרה בעתיד אם חלילה הקרע והקונפליקט יגברו?

רצח הרמזורים ועמודי התאורה
מישהו יכול להסביר את רצח הרמזורים ועמודי התאורה ע"י הערבים? בעיקר באזורי מגוריהם בגליל, במשולש, ובכבישי הנגב, ובלוד, רצחו הערבים בפרעות תשפ"א רמזורים ועמודי תאורה.
את רצח היהודים מסבירים הערבים בדברי מוחמד (המובאים באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ) לפיהם יש לרצוח את היהודים הקופים והחזירים:
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
אבל מהו המקור האיסלמי לרצח הרמזורים ועמודי התאורה? הרי אי אפשר להגדירם כ"מתנחלים"...

מירב ארלוזורוב – כסף תמורת דם
כתבת "הארץ", מרב ארלוזורוב, מעלה רעיון גאוני, איך למנוע פרעות ביהודים ביפו ואת שפיכת דמם. על היהודים, ממליצה ארלוזורוב, לשלם לערביי יפו שני מיליארד שקל שיוכלו לקנות את דירותיהם וזה ימנע את שפיכת הדם של היהודים. דמים תמורת דם. כסף תמורת דם יהודי.
(מירב ארלוזורוב, "במקום דם ברחובות אפשר לקנות שקט ב-2 מיליארד שקל, לא שווה?", "הארץ" 25.5.21)
https://www.themarker.com/opinion/.premium.HIGHLIGHT-1.9839236
כניעה לאיומי רצח אינה משתלמת אף פעם, היא רק מגבירה את הסחיטה, אבל כדאי לה למרב ארלוזורוב אולי להמליץ על מרב קסטנר-מיכאלי שתנהל טוב יותר את המבצע כסף תמורת דם יהודי, יש לה הרי ניסיון משפחתי בניסיון ביצוע עיסקה דומה.
ואולי בכלל אפשר לחזור לשיטה הישנה שהיהודים יהיו במעמד של "בני חסות" מושפלים של המוסלמים וישלמו ג'יזיה-מס גולגולת. כנאמר בקוראן "והיו שפלים" (סורה 9 פסוק 29).

למך ולזקן אנו כאן חומת מגן
ראש הממשלה בנימין מיליקובסקי-נתניהו זכאי להתנאות במידה רבה של צדק על שני הישגים אסטרטגיים מצילי המדינה. הראשון בניית הגדר לכל אורך הגבול עם מצרים שהצילה את ישראל מהצפת המדינה במיליוני אפריקאים-מוסלמים והפיכת היהודים למיעוט בארצם ולחיסול המדינה, והשני הקמת המכשול התת-קרקעי בגבול עזה אחרי מבצע צוק איתן.
נתניהו ירד לדרום וכפה על הצבא, שהתנגד לרעיון בעיקר מסיבות תקציביות, להקים אותו. הוא והקפיד לעמוד מקרוב על קצב ההתקדמות. המכשול הזה הוכיח את עצמו בימי הלחימה ולמעשה לקח לחמאס את היכולת ההתקפית המשמעותית שהיתה לו עד קיץ 2014.
מאידך במדיניותו הוא הביא לאי הכרעת והרתעת החמאס על ידי אי אימוץ דוקטרינת דוריאל ז"ל, ולא פחות חמור הוא האחראי לאי החזרת החללים והשבויים בכך שמיד אחרי מבצע "שומר חומות" חזר למדיניות הישנה שלו המאפשרת כניסת עזתים לישראל (לקבלת טיפול רפואי, למסחר, ולעבודה) בלי לתנות כל כניסה לישראל בקבלת גופות החיילים והשבויים. רק מדיניות של הומניזם תמורת הומניזם, תביא להשבתם. אי קבלת מדיניות זו, קרי שחרור מחבלים, תביא עוד לצרות גדולות בעתיד.

אי הנצחת חללי צה"ל שנהרגו ע"י האצ"ל
ושוב כמדי שנה נערכה ב- 26.5.21 אזכרה לזכר הרוגי פרשת ניסיון הפוטש של אלטלנה, ושוב מנצל ראש הממשלה בנימין מיליקובסקי-נתניהו את הפרשה כדי לתת נאום מדיני, וכמובן שוב אין מזכירים באירוע את שלושת חללי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל במהלך ניסיון הפוטש.
(נתניהו באזכרה לאלטלנה)
https://www.youtube.com/watch?v=lapHuWQJuU8
בעוד שחלק מהרוגי אלטלנה המונצחים הם עריקים שערקו מצה"ל, וגנבו נשק ורכבים מהצבא, בעיצומה של מלחמת השחרור, כשצבא הכיבוש המצרי נמצא כשלושים ק"מ מתל אביב, לא יעלה על הדעת שדווקא חללי צה"ל הם שלא יונצחו. ולכן אני מזכיר אותם כאן:

פסח וולודינגר 19: "נפגע מחילופי הירי (עם אנשי האצ"ל) בהיותו במטה הפלמ"ח הסמוך לחוף הים בתל אביב, ושבוע לאחר מכן, כ"ב בסיוון תש"ח, 29.6.1948, מת מפצעיו."
https://www.izkor.gov.il/וולודינגר פסח/en_f5f1e6530b0b5e35cbda3cff55fb30c8

חיים משה כץ 19 "מכל הקרבות נגד האוייב הערבי יצא בלי פגיעה, עד שהשיגהו המוות בתקופת ההפוגה הראשונה בחזית כפר ויתקין (בפעולה נגד אנשי הארגון הצבאי הלאומי שהביאו את אוניית-הנשק "אלטלנה"), ביום ט"ו בסיוון תש"ח, 22.6.1948.
https://izkor.mod.gov.il/חיים-משה כץ/en_43b0f5563b2fa3bd4859e2307d057c2f
(עליו הבאתי גם את עדותו של סא"ל בדימוס אלי דובדבני)

יעקב פריד 21 "עם פרוץ קרבות מלחמת-העצמאות התגייס ושירת בחטיבת "קריתי". השתתף בכמה פעולות בסביבות תל-אביב ובאחת מהן, ביום י"ד בסיוון תש"ח, 21.6.1948, נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר ויתקין."
https://www.izkor.gov.il/יעקב פריד/en_8d485ba108b7fbc4cbec6b9e4ae2c02a
יש תקווה שעם לכתו של נשיא חצי המדינה, ראובן ריבלין, שסירב לפעול להנצחת חללי צה"ל מטעמים אידיאולוגיים-פוליטיים, (דווקא הוא שנוא היום על החצי הזה) – והיבחרו של יצחק הרצוג לנשיאות תבוא הפרשה המבישה הזו של אי הנצחת חללי צה"ל לסיומה.

סימטריה
4360 רקטות מעזה הרגו 5 יהודים
רכבל איטלקי אחד הרג 5 יהודים

נשאר עוד ניצוץ תבונה?
אוסף דברי השטות שאמר בשנים האחרונות משה סמולינסקי-יעלון היה מביך בכל קנה מידה. והנה מסתבר שכנראה עוד נותר בו ניצוץ תבונה כשאמר: "אם היינו חלשים ערביי ישראל היו טובחים בנו."
(בוגי יעלון "בחצי-היום" : "אם היינו חלשים, ערביי ישראל היו טובחים בנו.")
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=700325&forum=scoops1
כצפוי, מניה וביה ענה לו הגזען הערבי-מוסלמי המסית, אחמד טיבי, תומך החמאס המזדהה עם מצעו: "בינתיים (היהודים טבחו בנו בכפר קאסם, והרגו בנו ביום האדמה, והפגנות 2000, ומי שטבח ביעלון אלא הבוחרים היהודים ולא הערבים."
אחמד טיבי כמובן לא מפתיע, אבל משה סמולינסקי-יעלון, עדיין מפתיע. הוא תמך בעבר ועדיין בהקמת ממשלה בקולות טיבי, ותומכי החמאס. אז אולי בכל זאת לא נשאר לו לסמולינסקי-יעלון כל ניצוץ תבונה.
כזכור אחד המועמדים שבחר למפלגתו היה איש העסקים יעקב אבו אלקיען שהצהיר: אנחנו נחתוך כל יד שתיגע באלאקצה. לא מפחדים מהכיבוש!
https://www.ice.co.il/financial-gossip/news/article/820229

היהודים תמיד אשמים
בדומה להיטלר שהאשים את היהודים באחריות למלחמת העולם ולהשמדתם,
https://www.youtube.com/watch?v=93eHO2z_GnM
הולכים כמובן גם הערבים בעקבותיו ומאשימים תמיד את היהודים. כצפוי מצטרפים אליהם גם יהודים רבים המאשימים יהודים אחרים באשמה. (לא את עצמם כמובן).
היהודי האשם הבולט ביותר לדידם של האקטיביסטים הפרו-איסלמים היהודים תומכי החמאס, הוא איתמר חאנן-בן גביר. הוא ולא אחר האחראי לירי הרקטות של החמאס ולפרעות תשפ"א. הגיע המצב לידי כך שאישה ממה שמכונה "השמאל" "ההומניסטי" צעקה לעברו: "חבל שלא גמרו אותך באושוויץ!"
https://rotter.net/forum/scoops1/700703.shtml
(ואולי היא סתם גזענית השונאת יהודים עיראקים וכורדים ומצרה על כך שהיטלר לא רצח גם את יהודי עיראק וכורדיסטן?)
אפשר לבקר את חאנן-בן גביר בהרבה דברים, אבל לא הוא יסד את החמאס, ולא הוא כתב את מצעו, וודאי שלא הוא שכתב את דברי מוחמד במצע המחייבים את חיסול ישראל, ואת רצח כל היהודים. מי שעושה כן מפספס בגדול. מבחינת החמאס ותומכיו הערבים-מוסלמים – אין הבדל כל בין חאנן בן גביר לגולדה זלטה שניפיצקי-גלאון, זנדברג, או הורוביץ.
ולמי שמעוניין בכל זאת בהשתלשלות מעשיו, הנה הפירוט:
https://rotter.net/forum/scoops1/701092.shtml
ובכל זאת ניתן לתהות איך זה שמבחינה מוסרית נוער מר"צ, האמון על דברות "השומר הצעיר", למשל ש"השומר הוא אחיעזר ואחיסמך" – לא חש לעזרת היהודים המותקפים בירושלים ובלוד כמו שבאו בזמנו לעזרת חברי קיבוציו.

הכשר טריפה
אם נתניהו רוצה להאשים מישהו בהקמת ממשלה בשותפות עם רע"ם-התנועה האיסלמית-החמאס, והרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) – אין לו להלין אלא על עצמו, על כך שנתן למהלך הזה הכשר גלאט כושר. על זה הוא ישלם בגדול, ואנחנו עוד יותר.
נעמן כהן