דַּלֵּג על הַשְּבָרים ולֵך קדימה,
ותֵן לְאוֹר היום לָבוֹר לך מָזוֹר,
מִבּוֹר תַּחְתית, בּנין חדש הִָקימָה,
והילָחֵם על הניכְסָף – נָחוּש לִגְּבּוֹר.

בְכּוֹחֲךָ זה לֵך, אַל תֵּט אחוֹרָה,
ומבַּטְך הַצְמֵד מכאן אֶל הרָחוק,
כל בֶּן-ספֵק הַשְׁלֵך אֶל הַיְַּאוִֹרָה
וּבְּלִבְּךָ הַצְמַח הזמֶר והשְׂחוק.

שוב, צֵא מִמְבוֹכִים לוּטים בָּחוֹשֶׁך
וּזְרוֹם כְּמֵי נהר שׁוֹצֵף אֶל הַמֶּרְחָב,
אֶחוז בְּעוז בכל ניטְפֵי האושר,
הֶיֶה שלם וְזָך כמו עֶלֶם מְאוֹהָב.

אז מִסָּבִיב כל הַדְּשָאִים יוֹריקוּ,
וציפורים תָחוֹגְּנָה רֶנֶן בַשְּחָקִים,
קירות שֶל אֵש הרקיעים יַדְליקו,
חוּפַת מָגֵן זוֹהֵר עליך לְהָקים.