מטבנקין לבן גביר ולמנצור עבאס

1. טבנקין ואני
בילדותי ב"קיבוץ המאוחד" נחשב יצחק טבנקין למעין נביא, מורה דרך, אדמו"ר. הוא השפיע רבות על חברי הקיבוץ עוד מהיותם חברי "החלוץ" בפולניה, למשל על המשוררת פניה ברגשטיין. אמרו עליו, על טבנקין שהוא לא יודע לכתוב, אבל נואם סוחף. פעם אחת גם יצא לי לשמוע אותו נואם ב"בית הרשל". לא הבנתי מה הוא אומר. הוא רק חזר עוד ועוד על המשפט "יש חשבון" "יש חשבון" – לא הבנתי איזה חשבון, אבל הייתי ילד.
כיאה למעמדו היתה לטבנקין מכונית אמריקאית צמודה. אז זה נחשב אחד מפלאי עולם בייחוד בקיבוץ. אחי הגדול אלישע גויס לשנת שירות כנהג הפרטי של יצחק טבנקין. הוא קיבל את המכונית האמריקאית הגדולה והיה נוסע עם טבנקין ממקום למקום בכל הארץ. בסוף היום היה מתאר בשפע סיפורים את מעללי טבנקין באותו היום. כולם היו מרותקים לסיפורים. זה היה מצחיק. (באחד הסיפורים טבנקין נכנס לבית קפה הגישו לו כוס עם כפית, הוא הפך את הכפית ובחש).
יום אחד כשטבנקין נעדר הוא לקח אותנו במכונית המפוארת שלו לטיול בגליל. בצילום שיש לי אני בן חמש, מטפס ועולה על גג המכונית (מישהו מהמומחים מזהה מהתמונה למעלה את הדגם?) – הגענו למנרה, מצודת כ"ח בנבי יושע, ולמטולה, שם נטרקה לי דלת המכונית על האצבע. את הכאב מהמכונית של טבנקין אני זוכר עד היום.
[ר' צרופה].

2. בין טבנקין לאיתמר חאנן-בן גביר
מאושר מהקמת ממשלת "השינוי והריפוי", כתב לי בן כיתתי מהקיבוץ (שנשאר בקיבוץ ומעדיף להישאר בעילום שם) שעדיפה ממשלה עם מנצור עבאס על ממשלה עם בן גביר. "מבחינה דתית," הוא הסביר, "הם באותו צד, הסכנה מבן גביר גדולה יותר מפני שהוא לא מחויב לאיש פרט לסיפוח כל השטחים."
אני מעיר לו: "גם טבנקין היה מחויב לסיפוח כל השטחים כולל עבר הירדן, יותר אפילו מזאב ולדימיר יבגנביץ ז'בוטינסקי שוויתר על הגולן, ודאי שיותר מחאנן-בן גביר שלא תובע את סיפוח עבר הירדן."
(תורת טבנקין עיקרה שחרור ארץ ישראל כולה מכיבוש זר. טבנקין כינה את ההסכמה להפריד את עבר הירדן ב-1922 מארץ ישראל – בגידה).
(אייל כפכפי, "הציונות הלאומית של יצחק טבנקין"):
http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_48.9.pdf
"טבנקין היה גם כן משיחי בדרכו," הוא עונה לי.
אביו של אותו חבר קיבוץ שירת במלחמת השחרור בחטיבת הנגב של הפלמ"ח (של טבנקין), וכבש את הנגב, או נכון יותר שיחרר את הנגב מכיבוש ערבי-מוסלמי.
"לאור העדפתך את מנצור עבאס על בן גביר, ומכיוון שטבנקין היה קיצוני יותר מחאנן-בן גביר, ותבע גם את סיפוח עבר הירדן," אני מקשה עליו, "מעניין  מה היה קורה לו אביך היה דוגל בזמנו במופתי ולא בטבנקין. ובמקום  לחטיבת הנגב היה מתגייס לחיל 'הג'יהאד הקדוש' של עבד קאדר אל חוסייני למען פלסטין השלימה, כפי שאתה תומך בעבאס הלוחם למען פלסטין השלימה ולכיבוש הנגב מהיהודים כשלב ראשון."
"Sic transit gloria mundi" – "כך חולפת תהילת עולם." אם על ישו אמרו "אין נביא בעירו," על טבנקין אומרים "לא עוד נביא בקיבוצו."
הנה כי כן, חמישים שנה לאחר מותו של טבנקין נתפס טבנקין בקיבוץ כדמות משיחית הזויה בדומה לחאנן-בן גביר, והקיבוצניקים מעדיפים על שניהם את מנצור עבאס. אין תימה איפוא שבמקום טבנקין, ברל, ובן גוריון – בראש מפלגת העבודה עומדת כיום מרב קסטנר-מיכאלי.

3. טבנקין ומוזיאון השואה ע"ש יצחק קצנלסון בקיבוץ לוחמי הגטאות
חקר השואה היה גם עניין פוליטי, לא רק היסטורי. המשורר יצחק קצנלסון היה בן דוד של טבנקין. לכן ביוזמתו של טבנקין הקים "הקיבוץ המאוחד" בקיבוץ לוחמי הגטאות מוזיאון להנצחת השואה והמרד על שם קצנלסון. (משום מה הורידו לאחרונה את שמו של קצנלסון מלוגו המוזיאון):
https://www.gfh.org.il/
קצנלסון שביכה בזמנו את רצח קדושי פינסק: "חלמתי: / אני מובל / ברחובות עיר / ומועמד אל קיר / של מנזר..." חלם חלום נורא יותר: "חֲלום חָלַמתי, / נורָא מאוד: / אֵין עַמִי, / אֵינֶנּוּ עוֹד. / בִצְעָקָה קַמתִי – אהה! אהה! / אֲשֶר חָלַמתִי / בָּא לי, בָּא!" הפעם החלום התגשם. קצנלסון נספה בשואה עם עמו.
בתנועות אחרות הנציחו את הנספים האחרים. כל תנועה הנציחה את הנספים שלה. ב"בית מורשת ע"ש מרדכי אנילביץ'" הנציחו את אנילביץ' ואת אנשי "השומר הצעיר". רק מייצ'סלב בגון-מנחם בגין השכיח את פעולות בית"ר בגטו ואת הנצחת פבל פרנקל מפני שהואשם בהפקרתם.
(מייצ'סלב בגון-מנחם בגין, נציב בית"ר בפולניה – תנועה עם שמונים אלף חברים. מנהיג עם כבוד ו"הדר" – "ז'בוטינסקאי", כפשע לפני כניסת הנאצים לוורשה, נכנס לבנק הדואר. בחשבון היה 150 אלף זלוטי. סכום עתק. בגין לקח את הקופה וברח עם אשתו לווילנה. השאיר מאחוריו את חניכיו, כולם – למות. בדרך הוא שילם 1000 פאונד לנוכל פולני שהבטיח לו לשווא להציל את הוריו. אם היה הסיפור מתפרסם בשנות החמישים לא יכול היה בגין להיות מנהיג פוליטי).
במוזיאון "בית קצנלסון" ביקרתי לראשונה ב-1964 במסגרת בית הספר. האטרקציה אז היתה תא הזכוכית של אייכמן. שנתיים קודם הקדשנו בכיתה שעות בתכנון איך יוציאו אותו להורג. היו הצעות שונות. לאחר הביקור כתבה בת הכיתה, אירית ברויטמן, בעלון חברת הילדים חיבור אלמותי בשם: "בית קצנלסון אינו פונדק לעוברי אורח", בו התלוננה על הרעש והמהומה שעשו הילדים במוזיאון. 57 שנים לאחר מכן נראה שהמצב לא השתנה הרעש מהילדים נשאר דומה. התצוגה דווקא השתנתה עם אמצעים מודרניים אור-קוליים גרסה רזה של מוזיאון יהודי פולין בוורשה. תא הזכוכית של אייכמן נשאר כשהיה.
נסעתי למוזיאון למסור לארכיון חומר, יומן ומכתבים מהגטו וחומרים נוספים. בדרך מקרה קבעה לי מנהלת הארכיון, ענת ברטמן אלהלל, פגישה בתחילת מבצע "שומר חומות", אבל בדומה למלחמת השחרור – נותק קיבוץ לוחמי הגטאות ע"י פורעים ערביים. מצפון ע"י פורעים ערביים ממזרעה, ומדרום ע"י פורעים ערביים מעכו. דחיתי את הנסיעה, ונסעתי השבוע.
קיבל אותי צעיר בשם נועם רחמילביץ' העובד בארכיון במחקר, ואף כותב שירה בזמנו הפנוי (בלי קשר לשואה), הוא עבר איתי על החומר שהבאתי, וערך לי סיור באולמות הארכיון. (שתי הקומות התחתונות בטוחות, אבל הקומה העליונה לא נראית לי מוגנת מספיק מרקטות החיזבאללה). מלבד מסמכים בארכיון יש גם אוסף גדול של ציורים על השואה, וכן אוסף פריטים אישיים של אנשים מהשואה שחלקם מוצגים לקהל.
למי שיש חומר על השואה או על החיים היהודיים לפני השואה אני ממליץ להביאו לשם. היחס האישי והמוקפד של שימור הזיכרון עולה על היחס שניתן ב"יד ושם". הם מתחייבים לצלם את כל החומר, לתרגם לעברית ואנגלית, ולהעלות הכל באופן דיגיטלי לרשת. אין גם צורך לנסוע לשם. הם יגיעו לאסוף את החומר.
ארכיון
https://www.gfh.org.il/ארכיון

4. טבנקין וקיבוצים בבקעה
כותב מאיר שרגאי לרגל 50 שנה למותו של יצחק טבנקין: "למיטב ידיעתי קיימים ביו"ש גם שני יישובים שנוסדו ע"י הקיבוץ המאוחד: ייט"ב (יד יצחק טבנקין) באזור יריחו – בעמק עכור, המפורסם עוד מאז ייסוד פתח תקווה. וכן גבעת ארנון בתחום היישוב איתמר מזרחית לשכם." ("חדשות בן עזר", גיליון 1651)
גבעת ארנון אינה קשורה לקיבוץ המאוחד.
בניגוד לטבנקין שדגל בסיפוח כל השטחים הציג חבר מפלגתו יגאל פייקוביץ-אלון את תוכניתו ליישב את בקעת הירדן, והקיבוצים שנוסדו ע"י הקיבוץ המאוחד בבקעה הם:
יט"ב – יד יצחק טבנקין הוקם כהיאחזות נחל ב-1970, בשנת 1993 יושב מחדש ע"י קבוצת חבקיאל סובוטניקים דתיים מעולי הקוקז.
https://www.bikathayarden.co.il/יישובי-הבקעה/ייטב/

גלגל – הוקמה כהיאחזות נח"ל ב- 1969 ואוזרחה ב-1973 ע"י הקיבוץ המאוחד.
https://he.wikipedia.org/wiki/גלגל_(קיבוץ)#היסטוריה

נערן הוקמה כהיאחזות נח"ל ב-1971 ואוזרחה ב-1976.
https://he.wikipedia.org/wiki/נערן#היסטוריה
באף אחד מהישובים אין זכר לטבנקין.

מפעל הכשרות מכשר לגלאט כושר
בארץ יש עשרים ושלושה סוגי כשרויות. מהרבנות הראשית לבד"צ. ועם זאת דומה שמעולם לא פעלו בארץ כל כך הרבה רבנים להכשרת השרץ של מפלגה איסלמו-נאצית גזענית אנטישמית כרע"ם. מפלגה שאינה מכירה בקיום העם היהודי, ובזכותו למדינה, והמחויבת לפי מייסדה חסן אל בנא מייסד "האחים המוסלמים" – לחיסול ישראל והריגת היהודים בהתאם לדברי מוחמד.
הפוסק הראשון, צאצא הגאון מווילנה, הרב בנימין מילקובסקי-נתניהו, פסק על מתן הכשר חלקי לרע"ם שנקבע כתקדים הלכתי לדורות, ומיד החרו והחזיקו אחריו רבנים רבים שהסתמכו עליו, ואחזו בכל מידות התורה, קל וחומר, ובן בנו של קל וחומר, כלל ופרט, פרט וכלל, וגזירה שווה, כדי לתת לשרץ הכשר מלא – גלאט כושר. אפילו הרב האדוק המחמיר, הקיצוני, והקנאי ביותר לגבי הערבים, גדול התורה, הרעבע מקישינב, איווט לובוביץ ליברמן, נתן הכשר מלא.
וכבר אמר על זה הקיסר אספסינוס, אביו של טיטוס הרשע, שהטיל מס על בתי המחראות ברומא: "Pcunia non olet"" "לכסף אין ריח."
לעומתם רע"ם אינה מכירה כלל בסמכותם ובישראל כמדינה יהודית:
https://rotter.net/forum/scoops1/703377.shtml
וח"כ וליד יוסוף טאהה, מרע"ם, חבר קואליציית "השינוי והריפוי", קבע כי כל היהודים הם טמאים, ומטמאים את מסגד הקצה:
https://rotter.net/forum/scoops1/702840.shtml
וכמובן שגדול הפוסקים המוסלמים, המצרי היושב בקטאר, איש "האחים המוסלמים", יוסוף עבדאללה אל-קרדאווי, המעריץ את היטלר והמייחל ליהודים שואה חדשה תוך הכשרת מחבלים מתאבדים, והקורא לרצח הומואים, תומך פומבית במנצור עבאס:
https://rotter.net/forum/scoops1/703366.shtml
)העיתונאי מוחמד מג'אדלה אומר שזה פייק, אבל בכל מקרה הוא ורע"ם הם חברי אותה מפלגה).

חישוב מתמטי
מה יש לראש הממשלה, נפתלי בנט יותר – האם יש לו יותר מאבטחים, או חברי כנסת ממפלגתו?
נעמן כהן