רחוב "ילדי תימן החטופים" בחדרה

בדרך נסיעתנו לנופשון של גימלאי תל השומר (בזכות המסתורית שעבדה שם כאחות במשך שנים רבות), נופשון שהתקיים במלון "גולדן קראון" בנצרת – ביקרנו גם בחאן של חדרה. בדרך לחאן חלף האוטובוס על פני רחוב שנשא את השם:

רחוב ילדי תימן החטופים

מאחר שאנחנו מבינים כי פרנסי עיריית חדרה מתמחים בהנצחת עלילות דם על יהודים, ומאחר שלא נמצא עד היום, לא כאן ולא באמריקה, אף לא אחד מילדי תימן "החטופים" שאמורים היו להיות כיום כבני שבעים פלוס (אלא אם כן ה"אשכנזים" הרעים סיידו והלבינו אותם בילדותם לפני שמכרו אותם לאימוץ!) – אנחנו מציעים לפרנסי עיריית חדרה ההיסטוריונים, הבקיאים כל כך בתולדות עמנו, לקרוא שמות לרחובות נוספים בעירם:

רחוב "הפרוטוקולים של זקני ציון"

רחוב בוגדן חמלניצקי זצ"ל

רחוב הרב הקדוש עוזי משולם (מורי אזולאי עוזי) זצ"ל

רחוב "מיין קאמפף"

רחוב האשכנזים המוכרים ילדים שר"י

רחוב רצח הנער אנדריי יושצ'ינסקי בידי מנדל בייליס

רחוב עלילת הדם בדמשק

ויקיפדיה: עלילת הדם בדמשק ב-1840 חוללה זעזוע גדול בקרב יהדות העולם. הרקע לעלילה היה היעלמותו של נזיר צרפתי בשם תומאסו יחד עם משרתו המוסלמי, אחרי שתלו מודעה בשוק היהודי בדמשק בא' באדר א' ה'ת"ר (5 בפברואר 1840). ספר יהודי נחשד והובא לחקירה. בעינויים קשים נאלץ להודות באשמה ונקב בשמות שבעה מנכבדי הקהילה שידם הייתה כביכול במעל. אלו נעצרו מיד, חלקם עונו עד מותם, והאחרים הודו.

השמועה הגיעה אל יהדות העולם, אך תחילה ידה הייתה קצרה מלהושיע. רבים, הן מקרב עם ישראל והן מקרב האומות, עשו רבות למען הצלת החטופים: בהשתדלות משה מונטיפיורי נאות גם הסולטאן העות'מאני, אף שהפרשה לא היתה בתחומו, לנקוט בפעולה ולהכריז כי חל איסור מוחלט על הפצת עלילת הדם.

בין האישים שהשמיעו קולם ברמה נגד עלילת הדם בלט המשורר הגרמני, היהודי-המומר היינריך היינה, שהתגורר בפריז, ודיווח על הלכי הרוח האנטישמיים בה. גם ממשלת אנגליה עשתה הרבה להצלת המעונים החפים מפשע. בסופו של דבר, בסיוע הקונסול האוסטרי, הצליחה משפחת רוטשילד להניח ידה על מסמכים שתיעדו את הפרשה, והפיצה אותם בעיתונות הבינלאומית. משלחת יהודים צרפתיים בראשות אדולף כרמייה פעלה אצל שליט מצרים, מוחמד עלי, ודרשה ממנו להתערב, ואכן, שבעת האסירים שנותרו בחיים שוחררו לבסוף, אחרי חודשים ארוכים של עינויים, ומושל דמשק הוצא להורג.