וְשׁוּב נָגָה השֶׁקֶט
ושוב אוֹר יְקַרוֹת,
הנפש מְלַקֶּטֶת
קְדוּשַׁת הִבְהוּב נֵרוֹת.

וְהִתְרַפְּקוּת ניגֶרֶת
אֶל עֶרְגוֹנוֹת הַלֵּב,
קְשׁוּרִים כְּשָׁי בְּסֶרֶט
של חוּט שָׁנִי, שׁוֹלֵב.

יְהִי מָאור בָּחֶלֶד,
יִגְּבָהוּ רְקִיעִים,
וקול בָּהִיר של ילד
רוֹנֵן, בשיר יַנְעִים.

אשָׂא עיניי אלייך,
בַּרּוֹגָע הַלָּחוּש,
עורֵג אֶל חיבוקייך
חיבּוּק שֶׁהוא קידוש.
עקיבא נוף