נפתלי בנט נבחר ע"י השבועון טיים לאחד ממאה המשפיעים בעולם. הממליץ עליו הלא מפתיע הוא לא אחר משותפו, ראש רע"ם, התנועה האיסאלמית-החמאס – מנצור עבאס.
https://rotter.net/forum/scoops1/715551.shtml
אין ספק, בנט ששמו הפך למונח "בנטיזם", הוא כיום אלוף העולם במקיאבליזם:
הנה ראו: (מקיאבלי הנסיך, פרק 15): "לעולם לא יהא נסיך חסר טעמי-חוק ומשפט ליפות בהם את הפרת דברו. ומי שהשכיל יותר לעשות כמעשי השועל הצליח יותר. אבל הכרח הוא להלביש טבע זה אצטלה יפה מאד ולעשות גדולות בגניבת דעת ובהעלמת דברים, כאמן גדול במשחק, תמימותם של בני אדם רבה מאד והם נשמעים תמיד לצורכי השעה בלבד, עד שכל הבא לרמות, ימצא תמיד אדם שאפשר לרמותו."

על דעת הקהל (הקדוש?)
האנטישמים האשימו תמיד את היהודים כי לנדריהם, הבטחותיהם, ולחוזים שעליהם הם חתומים אין כל ערך בגלל הצהרת "כל נדרי" המתירה את הנדרים. לכן בארצות רבות באירופה נקבעה שבועה מיוחדת ומשפילה ליהודים בעת קיום עניין משפטי בינם לבין לא יהודים.
השנה התפלל ודאי נפתלי בנט בדביקות יתרה בעת התרת הנדרים. כי מי כמוהו מייחל ומקווה שיסולח לו: "על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים." (נוסח אשכנז).
מן הסתם היה נהנה יותר לומר את נוסח ספרד: "על דעת המקום ועל דעת הקהל הקדוש, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים." מן הסתם הוא רואה עצמו חלק מהקהל "הקדוש".
היהודים המערביים-מוגרבים מתנאים תמיד בתוספת המילה "קדוש" לקהל. בניגוד לאשכנזים, אצלם כל הקהל קדוש גם העבריינים. אכן יש בנוסח הזה יתרון רב. יש יותר הכלה. כולם קדושים גם העבריינים. החשיבות הם אומרים, נמצאת יותר במשפחה המכילה את כולם לכן זו יהדות סובלנית יותר. יהדות רפורמית בכסות אורתודוכסית, היכולה להכיל למשל חתונת להט"בים. מאידך יש בזה גם שלילה. אם כל הקהל קדוש, וגם העבריינים קדושים, ו"הקוזה נוסטרה" חשוב יותר, מדיני הדת, אז עבריין כיאשיהו יוסף פינטו יכול להשתחרר מהכלא לרדת למרוקו ולהפוך לרב יהודי מרוקו מטעם מלך מרוקו. הוא הרי קדוש.

מאה המשפיעים בעולם – מונא ומוחמד אל כורדי (2)
יחד עם נפתלי בנט, גם לא מפתיע, נמצאים ברשימת 100 המשפיעים של המגזין טיים: מונא ומוחמד אל כורדי, (הכורדים) מירושלים, הפעילים המרכזיים במאבק הערבי נגד פינוי שיח' ג'ראח.
"במשך יותר מעשור," כותב העיתון, "משפחת אל כורד (הכורדים) יחד עם עשרות שכניהם משכונת שיח ג'ראח נלחמים נגד האפשרות להרחיק מבתיהם על ידי מתנחלים ישראלים. במאי המתיחות עברה לעיר העתיקה הסמוכה שם תקפו כוחות ישראליים מתפללים במסגד אל-אקצא. לוחמי חמאס בעזה הגיבו בירי רקטות לעבר ישראל. מוחמד ומונא אל כורד (הכורדים) שהיו עצורים זמנית ע"י הרשויות הישראליות הקיץ, קראו תיגר על הנרטיבים הקיימים על ההתנגדות הפלסטינית באמצעות פוסטים וראיונות ויראליים והראו שהאלימות אינה של הפלסטינים. הם הפכו לקולות המוכרים ביותר של אלה המאוימים לאבד את בתיהם בשיח ג'ראח ברחבי העולם. ההתעוררות העממית שלהם סייעה באמצעות הגולה הפלסטינית לחדש הפגנות בארה"ב בת בריתה החזקה של ארה"ב."
https://rotter.net/forum/scoops1/715607.shtml
אין ספק. התעמולה הערבית-מוסלמית מתחזקת ומתגברת. אל נזלזל בה. בקרוב מאוד יעלה מיספר המוסלמים על מספר היהודים בארה"ב.

יעקב צ'רתוק-שרת – דגנרציה מוסרית בגיל 94
בגיל 94 מציג יעקב צ'רתוק-שרת, בנו של ראש הממשלה השני של ישראל, ושר החוץ הראשון משה צ'רתוק-שרת. את תובנות חייו: "ישראל היא מדינה פושעת שנולדה בחטא." הוא אנטי ציוני, מעודד ירידה מהארץ, מרוצה שצאצאיו נכדיו וניניו ירדו לאמריקה, תומך בגרעין האיראני, ומייחל לחיסולה של ישראל, ולרציחתם של מיליוני יהודים ע"י כיבושה ע"י הפאשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי. (מעניין שהתמיכה בגרעין האיראני מופיעה רק בגרסה המודפסת של העיתון ולא בדיגיטלית)
"אני מגדיר עצמי כמשת"פ ("המדינה הפושעת) מאונס," מצהיר צ'רתוק-שרת, "אני משתף פעולה מאונס עם מדינה פושעת. --- אני פה, אין לי לאן ללכת, מבחינת גילי אני כבר לא יכול ללכת. וזה מעיק עלי. יום-יום."
נעבאך, מסכן. בגלל גילו הוא אינו יכול לממש את חזונו של המופתי לרדת מהארץ בעקבות צאצאיו, ובמה הוא משתף פעולה עם המדינה? מן הסתם הוא מתכוון לשיתוף הפעולה של קבלת פנסיה תקציבית שמנה מהמדינה על עבודתו בשב"כ ובנתיב, (עבודות שקיבל בפרוטקציה ממשפחתו).
הוא מלין על קיבוץ חצרים שהיה חבר בו שנתיים על שלא תרם לעמותה שהקים לזכר אביו, בעוד שאינו מבקש תרומה מצאצאיו היורדים באמריקה. לא מפתיע גם שהוא בעל יחס גזעני כלפי הישראלים שבאו מארצות ערב: "אני לא מזלזל בהם. מבחינה יהודית הם יהודים כמוני וכמוך, אבל הרקע שלהם היה שונה. הם גדלו בארצות מוסלמיות, באו מרקע של דת, חמולות והערצת האב. אנשים כאלה נכנסו עכשיו לארץ, וזה שינה את המצב וגורם עד היום הזה בעיות וזעזועים."
וגם נגד היהודים שעלו מבריה"מ: "העלייה הרוסית איכזבה אותי קשות," הוא אומר "האנשים שרציתי כל כך שיבואו לפה התגלו לבסוף כימנים ולאומנים – תוצאה של שנים שחיו כחצי-מתבוללים שהיו צריכים להסתיר את מוצאם. כעת הם פנו לצד הכי פנטי וקיצוני. לקחתי חלק בהבאתם של האויבים שלי. אביגדור ליברמן הוא מתנחל. מבחינה פוליטית הוא אוייב שלי," הוא מוסיף. (מעניין מה היה אומר כיורד בארה"ב על הכושים הלטינו, האינדיאנים ואחרים?)
יעקב צ'רתוק-שרת, בנו של משה, שסבו היה מאנשי ביל"ו, שבא ממשפחת העילית המייסדת של תנועת העבודה: "ארבעת הגיסים". דב הוז (ממייסדי "ההגנה" ומחלוצי הטיס בארץ), אליהו גולומב (מפקד "ההגנה") ושאול מאירוב-אביגור (ממייסדי "ההגנה", מפקד "המוסד לעלייה ב'" וראש "נתיב"). כשבית משפחת צ'רתוק, בשדרות רוטשילד בתל אביב, שימש כמטה "ההגנה" ובו נערכו ישיבות הנהגת הארגון בראשות "הגיסים", והוא עצמו שרת בבריגדה היהודית ובפלמ"ח – מהווה סמל לדגנרציה המוסרית והאידיאולוגית של חלק מתנועת העבודה ההיסטורית שהמירו את ערכי התנועה "ציונות" ו"סוציאליזם" בקפיטליזם, ובהזדהות נפשית אוטו-אנטישמית עם הפאשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי.
(עופר אדרת, "יעקב שרת, בנו של רה"מ השני של ישראל אני משת"פ עם מדינה פושעת", אל-ארצ' ,16.9.21)
https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.10202357
בכל ימות השנה, ובמיוחד בראש השנה ויום הכיפורים, יש לי מנהג. את מברכיי אני מברך בכפל כפליים, ואת מקלליי גם כן מקלל בכפל כפליים.
מכיוון שיעקב צ'רתוק-שרת מאחל לי את חיסול מדינתי, ולהישחט, או להיות כבוש ע"י הפאשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהדיסטי, אני מאחל לו כפל כפליים. לפחות שכמשלמי מיסים לא נצטרך לשאת בעלות מחייתו.

הכרה רשמית – מפגיני בלפור פגועי נפש
קיבלתי לא אחת התקפות על כך שכתבתי שהביביפוביה הינה מחלת נפש קשה (גם הביביפיליה) והנה לדיאגנוזה הזו יש אישוש, וגם אופק טיפולי.
"להשתחרר מבלפור": קבוצת תמיכה רגשית הוקמה עבור פעילי מחאת בלפור: קבוצת תמיכה בליווי פסיכולוגית לפעילי ופעילות מחאת 2020-2021 שחווים קושי נפשי מפעילות ואירועים במחאה. הנחייה: ההנחיה תתבצע ע"י שתי מנחות קבועות מקבוצת "מפגינות רגישות" (מוקד סיוע לתמיכה רגשית בפעילות חברתית ופוליטית).
פורמט: שיחת זום קבוצתית. המשתתף/פת יכול/ה להיות אנונימי/ת ולא מזוהה.
https://rotter.net/forum/scoops1/715623.shtml
עכשיו נותר רק לראות אם הטיפול הזה יעזור, או בכל זאת יידרש גם טיפול תרופתי לפגועי הנפש שהשתתפו במחאת בלפור.

מהי אנטישמיות? ומי אנטישמי?
במאמר באל ארצ', יוצא השואן, פרופסור יהודה באואר, נגד הגדרת האנטישמיות ההזויה של שר החוץ, והחליף העתידי, יאיר למפל-לפיד. באירוניה הוא פונה אל למפל-לפיד: "לפיד הוא אדם משכיל וחושב וכך ודאי גם עורכי 'הארץ' התומכים בו... --- נראה כי הכוונה של לפיד (ושל עורכי 'הארץ') היתה טובה. הם ביקשו לקשור את האנטישמיות ותופעותיה לגורל האנושי בכלל, אבל התוצאה היא אבסורד מוחלט. מושג האנטישמיות רוקן מכל תוכן."
לא אצטט את כל הפרכותיו של פרופסור באואר לתורתו ההזויה של למפל-לפיד, לפיה כל גזענות היא אנטישמיות כי כתבתי על כך כבר בעבר, אבל ברצוני להפריך קביעה קטנה של באואר.
"האיסלאם הרדיקלי הוא אנטישמי בצורה קיצונית ביותר," קובע באואר, "אבל אינו גזענות. אלא אידיאולוגיה דתית." לא מדויק. תורת הגזע השיעית רואה את היהודי כטמא האסור במגע.
https://school.kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=97662355&nTocEntryID=97664083
וכמובן את דברי מוחמד שהיהודים הם בני קופים וחזירים שיש להורגם כתנאי לגאולת יום הדין:
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
אבל מעבר לזה, בניגוד לדברי באואר גם אידיאולוגיה נכללת בהגדרת הגזענות:
"גִּזְעָנוּת היא עמדה שלפיה בקרב בני אדם מתקיים קשר הכרחי בין מוצאם לבין תכונות אופי מסוימות, או לעיתים גם כישורים שכליים, כך שהיחיד אינו נשפט על פי ייחודו האישי אלא על פי השתייכותו לקבוצה בלבד. ברוב המקרים משתמעת מהגישה גם עליונותה של קבוצה אחת על האחרת, והיא משמשת צידוק למעשים ולהתבטאויות שעיקרם העדפה של בני קבוצה אחת על בני הקבוצה האחרת. --- על פי חוק העונשין הישראלי, גזענות מוגדרת כרדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור בני אדם או חלקים של האוכלוסייה או יחידים, בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני."
https://dating.atraf.co.il/selector/myMembersSelector.aspx
וכאן מגיעים לעיקר. "לפיד," קובע באואר (ומתפלמס עימו), "מקבל את ההגדרה של IHRA לאנטישמיות, אלא שהוא סותר את עצמו כשהוא מכנה את הביקורת על מדיניות ישראל אנטישמיות וגזענות. ההגדרה אומרת במפורש שביקורת על מה שישראל עושה אינה אנטישמיות, ובוודאי לא גזענות, ואילו הרצון לחסל אותה – כלומר ביקורת לא על מה שהיא עושה אלא על עצם מהותה – ביטוי לרצון של קולקטיב יהודי להגדרה פוליטית עצמאית – הוא אכן אנטישמיות, לא בהכרח גזענית. הדבר בא לביטוי בפרשת גלידת בן אנד ג'ריס. לפי הגדרת IHRA, חרם לא אלים על התנחלויות יהודיות בגדה המערבית (שאינה חלק מישראל, גם לפי החוק הישראלי), אינו אנטישמיות. ודאי וודאי הוא אינו 'טרור' – הגדרה הזויה לחלוטין. לפיד אינו מקבל את העובדה שהכרזת חרם על התנחלויות (בהקשר לגלידה), מבלי לשלול את קיומה של המדינה היהודית, בשום אופן אינה אנטישמיות. העמדה הישראלית הרשמית, הגורסת שחרם הוא אנטישמיות בהקשר זה מעוררת גיחוך ופליאה בחוסר ההיגיון שלה."
(יהודה באואר, "השר יאיר לפיד, 'הארץ', ואנטישמיות", אל-ארצ', 16.9.21)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10209233
כאן דווקא באואר הוא שנתפש בגיחוך ובחוסר ההיגיון שלו. ראשית הוא מדבר על מה שהוא קורא "הגדה המערבית" הכוללת למעשה את כל מדינת ישראל, וכוונתו וודאי לשטחי יו"ש, ובכוונת מכוון הוא משמיט את שטחי הגולן וירושלים שכן סופחו ע"פ החוק למדינה. מכל מקום הטלת חרם על יישוב יהודי, קיבוץ, מושב, כפר, עיירה, עיר, באיזור כלשהו במטרה להגדירם כאי לגיטימיים ולהפכם ל"יודן-ריין" היא בהחלט גזענות אנטישמית. ודוק: מעולם לא הוטל חרם כלשהו על יישוב ערבי כלשהו בכל השטחים הכבושים ע"י הערבים (13 מיליון קמ"ר).
פרופסור באואר האקטיביסט הפרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי הופך מבלי דעת לאוטו-אנטישמי. זה לא גיחוך. זה עצוב.

משפט סוקרטס
לא סוקרטס נגד הדמוקרטיה אלא הדמוקרטיה נגד סוקרטס
סוקרטס, הפילוסוף היווני (399-470 לפנה"ס) לא העלה על הכתב את תורתו. תלמידו אפלטון הוא שהלה על הכתב על תורתו בז'אנר ספרותי של דיאלוג. בכל הדיאלוגים הופיע סוקרטס, השאלה היא, האם סוקרטס בדיאלוג של אפלטון הוא סוקרטס הריאלי, או שהוא רק דמות ספרותית המשקפת את דעותיו של אפלטון. בכל מקרה, בכל הדיאלוגים סוקרטס התנגד תמיד לדמוקרטיה ובז לה. הוא תמיד הציג את הפגמים בה, וראה כמופת את המשטר הטוטליטרי בספרטה, למרות שמעולם לא חשב לחיות בה, ותמיד נהנה מהחופש והדמוקרטיה של אתונה. (מאוד מזכיר את תומכי הכיבוש הערבי של הפאשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהדיסטי שלעולם לא יעלו על הדעת לחיות תחת כיבוש ערבי).
בספר המדינה של אפלטון "פוליטיאה" (שם ללא ספק סוקרטס מציג את דעותיו של אלפטון), סוקרטס מציג דגם למדינה אוטופית טוטליטרית המממשת את הצדק בראשות מלך פילוסוף הקובע מהו צדק. ספר המדינה "הפוליטיאה", היווה דגם לכל המשטרים הטוטליטריים בהיסטוריה מיוון ועד ימינו. הקומוניזם, הפשיזם, הנאציזם, וכמובן התיאוקרטיה.
קרל ריימונד פופר, פילוסוף יהודי מומר, יליד וינה, היגר עקב עליית הנאצים לשלטון לניו זילנד ומשם עבר ללונדון והתמנה לפרופסור ב"לונדון סקול אוף אקונומיקס", שם לימד לוגיקה. במהלך מלחמת העולם השנייה כתב פופר את ספרו החשוב ביותר בתחום הפילוסופיה המדינית, "החברה הפתוחה ואויביה", הספר יצא לאור בשנת 1945.
https://he.wikipedia.org/wiki/החברה_הפתוחה_ואויביה
לפי קרל פופר, אפלטון (בדיאלוגים מופיע סוקרטס) הוא אבי אבות האידיאולוגיה הטוטליטרית שהשפיע על מרקס והיטלר. בספרו מגן פופר על הליברליזם, חשיבה ביקורתית, ואחריות אישית של אנשים לפעולותיהם.
אפלטון (סוקרטס) סילק מהמדינה האוטופית שלו בספרו "פוליטיאה" את הספרות והשירה. השירה, טען אפלטון פועלת על הרגש, והיא מזיקה לשכל. השירה היחידה שהשאיר היא שירת ההימנון המשקף את ערכי השלטון.
תלמידיו של אפלטון, מחד מבקר הספרות יוסיף ויסריונוביץ' ג'וגאשווילי-סטלין ופקידו אנדריי אלכסנדרוביץ ז'דנוב, ומאידך אדולף היטלר ופקידו פאול יוזף גֶּבֶּלְס – סברו שעל הספרות לשקף בלעדית את האידיאולוגיה שלהם, שהם הגדירו "אמת". ואצל שניהם פעלה גם הפסיכולוגיה בשירות אותה "אמת".
בניגוד לפיליסטינים הרואים בסוקרטס קדוש חילוני שהקריב את חייו למען הדמוקרטיה, סוקרטס לא תבע מעולם חופש דיבור ודמוקרטיה. במושגים של היום, היה כמובן משפטו משפט של אי צדק. סוקרטס הואשם בשתי האשמות:
1. השחתת הנוער (בגין הסתה נגד הדמוקרטיה).
2. פגיעה באלים של אתונה (סוקרטס עדיין האמין באלים. אפלטון כבר לא).
אבל לסעיפי האישום לא היתה כל חשיבות. המשפט נגד סוקרטס היה משפט פוליטי בדיוק כפי שהמשפט נגד ישו ("אני מלך היהודים") היה משפט פוליטי, ובדיוק כמו שהמשפט נגד נתניהו ("היענות חריגה") הוא משפט פוליטי. (ודוק: אני לא משווה בין סוקרטס מתנגד הדמוקרטיה לנתניהו תומך הדמוקרטיה, אלא רק משוה את העובדה שמשפטם הוא משפט פוליטי שמטרתו פוליטית).
המשפט נגד סוקרטס היה משפט פוליטי שמטרתו חיזוק הדמוקרטיה. הוא נערך עקב החשש של הדמוקרטיה האתונאית מהתנגדותו של סוקרטס לדמוקרטיה. (ולא הפוך כפי שסבורים הפיליסטינים). סוקרטס בכוונת מכוון הביא להרשעתו ולמותו. הוא יכול היה להינצל, לקבל עונש אחר, או לברוח, אבל בחר במוות מפני שהאמין בחיי הנצח של הנשמה (בדיאלוג פיידון), ופחד מסבל הזיקנה. סוקרטס לא חש כל אחריות לאשתו ולשלושת ילדיו. על המשפט כדאי לקרא בספרו המרתק של איזידור פיינשטיין (שטיין) סטון, משפטו של סוקרטס, ת"א 2015.
http://www.booksintheattic.co.il/book.php?book_id=3626999

ישראלים בבירת הרייך
שלא כמו בתל אביב, בבירת הרייך, ברלין, מקפידים על כך שנוסעי אופניים או קורקינטים חשמליים לא יסעו על המדרכה. לא מפתיע. מי כן נוסעים שם על המדרכות? כמובן ישראלים:
https://twitter.com/rafih2006/status/1438080233085734913

השחיתות בשירות בתי הסוהר ובליכוד
בריחת האסירים מכלא גלבוע חשפה את הריקבון העמוק של שירות בתי הסוהר.
(האקדמיה ללשון האידיש הודיעה שזמנית, עד סיום החקירה של הבריחה, אסור לומר לקראת שבת את הברכה גוט שב"ס...)
https://www.youtube.com/watch?v=RniP6WJdQRc
מסתבר שהבריחה מכלא גלבוע היא רק קצה הקרחון של מה שמתרחש בשב"ס בכלל, ובתקופת הנציבה קטי יפרח-פרי בפרט. קטי יפרח-פרי החליטה שלא להפעיל את המיסוך הסלולרי בכלא גלבוע , מינתה לצמרת הארגון את זה שהיה מעורב באסון שבו נספו הסוהרים בכרמל ואת זה שהכניס לכלואים פלסטינים 150 אלף שקל במזומן לקנטינה, ובעיקר ידעה איפה ההחלטות החשובות באמת מתקבלות: במרכז הליכוד. הנה הפירוט:
1. מערכת חסימת טלפונים סלולרים נוסתה בהצלחה באגף אחד בבתי הכלא, הושקעו בה 5 מיליון שקל, הוחלט להפעיל את המערכת בכלא גלבוע, אך קטי יפרח-פרי סירבה לאשר את ההפעלה כי אסירי חמאס איימו בשביתה.
2. קצינים ותיקים ומוערכים מצאו את הדרך החוצה. במקומם ביצעה פרי שרשרת מינויים של קצינים שכשלו בעבר. מינוי של רגב דחרוג' לקצין המודיעין של שב"ס, קצין שהיה מעורב במחדל אוטובוס צוערי השב"ס באסון הכרמל, הוא מעולם לא היה איש מודיעין, ואפילו לא עבר קורס בתחום. לעוזר הנציבה, עמדת מפתח בשב"ס, מינתה יפרח-פרי את רפי ג'אנה. בתפקידו הקודם היה ג'אנה מפקד כלא עופר, ואישר לפלסטיני להיכנס לבית הסוהר עם מזוודה שבתוכה 157 אלף שקל במזומן, לתשלום לאסירים בקנטינה. לתפקיד סגן מפקד המחוז הצפוני, מינתה פרי את תת-גונדר עמאד חמדאן שהיה מפקד כלא רימונים במקרה האסיר שיינביין בו נפצעו קשה סוהרים – בתפקידו לא מנע הברחות שיטתיות לכלא.
3.קידום מקורבים של חברי מרכז ליכוד. (בעלה דרך אגב איש ליכוד ותיק ומוכר).
4. בזמן תפקידה כמפקדת מחוז דרום, חלק לא קטן מהשעות בהן לא שהתה במשרדה בבאר-שבע, הוקדש לפגישות עם חברי מרכז הליכוד, רבנים וגורמים נוספים, שיכלו לסייע לה במאבק על הנציבות.
5. יפרח-פרי מפגינה יחס רך כלפי האסירים הביטחוניים, בתמורה לשקט. לפני כמה שבועות, ישב הסגן שלה עם מנהיגי הג'יהאד האיסלאמי בכלא עופר, וניסה להרגיע אותם, שלא יחממו את האווירה, תמורת הטבות.
6. מפקד כלא קציעות לא הודח מתפקידו לאחר מחדל חמור בזמן שפרי היתה מפקדת מחוז דרום, מפקד הכלא אביחי בן חמו, נשוי במקרה לאחותה של יפעת שאשא-ביטון.
עם מינויה ב2019 מינתה יפרח-פרי את בן חמו למפקד מחוז מרכז. (ביטון עזבה את הליכוד בדצמבר 2020).
7. יפרח-פרי טענה שהצהירה על אחיה בטופס ניגוד עניינים, אך בניגוד לדבריה לא הצהירה שלאחיה יש חֶברה, ועל האח השני לא הזכירה ולא ציינה שיש לו חֶברה. האחים שהורשעו בעבר במרמה (אחד מהם עדיין בכלא), זכו במרכז שרותי שאיבה וביוב מול שב"ס בשווי כמיליון שקל.
(רונן ברגמן ואיתי אילנאי ב"7 ימים" ב"ידיעות אחרונות").
https://rotter.net/forum/scoops1/715671.shtml#1
גורמים בשב"ס: קטי פרי עסקה בשיבוץ אחיה בכלא גלבוע כשהיתה בכירה בארגון – "משפט ופלילים" – "הארץ":
https://www.haaretz.co.il/news/law/1.10197859
האם השר לביטחון פנים, עמר ברוצלבסקי-בר-לב, יצליח לעשות רפורמה בשירות בתי הסוהר ולבער את השחיתות למרות השותפות הפוליטית ותלותו בתנועה האיסלמית – החמאס?
בינתיים נראה שאין שיפור.

אסיר שופך מים על סוהר בכלא גלבוע
בעקבות הבריחה מהכלא של 6 המחבלים הוצאו הנחיות המגבילות את תנועת האסירים בכלא, בהן צמצום שעות היציאה מהתאים. ההחלטה עוררה את זעמו של אסיר, שהחליט לפגוע בסוהרים בתגובה. יום לאחר הבריחה, חימם מים בקומקום שנמצא בתאו, קרא לסוהר להתקרב וביקש ממנו לדאוג שיגיע אליו קצין. כשהגיע סמוך לחלון - פגע בפניו ובראשו עם המים הרותחים. הפגיעה גרמה לסוהר חבלות, צריבה וכאב בפנים, והוא פונה לקבלת טיפול רפואי. האסיר מרצה שני מאסרי עולם וזו אינה הפעם הראשונה בה הוא מתעמת עם סוהרים.
https://rotter.net/forum/scoops1/715059.shtml

מקומקום למטאטא
בשנות השלושים כשהצטרפו לקיבוץ עולים מגרמניה שהביאו איתם רחמנא ליצלן קומקום פרטי, נערכו בקיבוץ גבת אסיפות סוערות בשאלה האם יש להתיר קיום של קומקום פרטי בידי החבר. הטענה היתה שזה יפגע לא רק בשיוויון, אלא גם בחיי החברה. עד אז היה רק קומקום אחד בחדר האוכל.
אחת ממייסדות הקיבוץ, אטל הנדלר, (אשתו של ליוליק המזכיר), אמרה ש"אם יכניסו קומקום פרטי לחדר בקיבוץ, היא תעזוב עם בעלה לתל אביב," היא לא עזבה. (נכדתה אגב פתחה לימים חנות מפוארת בתל אביב), וכאן נשאלת השאלה: מדוע בכלל מחבלים בכלא צריכים קומקום פרטי?
"הקומקום" הוא שמו של התיאטרון הסאטירי הראשון שהוקם בארץ ישראל ב-1927 ע"י אביגדור המאירי, שנה אחר כך פרשו ממנו רוב שחקניו והקימו תיאטרון חדש בשם "המטאטא". אברהם שלונסקי העיר כי "המטאטא הוא מעט התה שנותר מהקומקום..."

המנון המטאטא
(מילים עמנואל הרוסי. לחן נחום נרדי)
הוֹי מָה רַב הוּא פֹּה הָרֶפֶשׁגַּם בַּבַּיִת, גַּם בָּרְחוֹב,בֶּאֱמֶת זֶה גֹּעַל נֶפֶשׁ,בֶּאֱמֶת הֵן זֶה לֹא טוֹב.גַּם הַשֶּׁמֶשׁ, הַיָּרֵחַהַלִּכְלוּךְ בָּהֶם דָּבַק.לֹא נוּכַל לִהְיוֹת שָׂמֵחַוְלִרְקֹד פֹּה בָּאָבָק.מַה נָחוּץ? – מַטְאֲטֵא!מַה דָּרוּשׁ? – מַטְאֲטֵא!מַטְאֲטֵא! מַטְאֲטֵא!אֶת הַכֹּל יְטַאטֵאאֶת הָרֶפֶשׁ יְטַאטֵא,גֹּעַל נֶפֶשׁ יְטַאטֵא,מַטְאֲטֵא! מַטְאֲטֵא!אֶת הַכֹּל יְטַאטֵא!

https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=2573
לשירות בתי הסוהר לא נחוץ קומקום-לכל-מחבל – נחוץ מטאטא.
נעמן כהן