את הדברים הללו כתבתי לשר החוץ:
מר יאיר למפל-לפיד עליך כשר חוץ להגיב לנאומו של זלנסקי בכנסת כך:
1. ישראל מביעה הזדהות עם אוקראינה ומגנה את המתקפה הרוסית עליה.
2. כראש ממשלה יהודי אנא הסר מקייב את פסלי רוצחי היהודים (חמלניצקי פטליורה בנדרה).
3. הפסיקו להצביע נגד ישראל באו"ם.
https://twitter.com/naaman_c/status/1504440853061906437?t=jBnTvhED0D69dA8RLJAgsQ&s=03)
האם יש סיכוי שלמפל-לפיד יעשה כן? קשה להאמין.

הטעות של דניאל דיין
שגריר אוקראינה בישראל יבגן קורניצ'וק ביקש מיו"ר "יד ושם" דניאל דיין לאפשר לקיים במקום עצרת רבת משתתפים עם חברי כנסת, ראשי ערים ואנשי ציבור שבה יישא נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי נאום וידאו. שגריר אוקראינה הדגיש כי הנאום ב"יד ושם" אינו תחליף לנאום של זלנסקי בכנסת, אלא מסלול מקביל. הוא ציין כי זלנסקי מעוניין לנאום ביד ושם גם בשל העובדה שהוא יהודי וגם בשל העובדה שהוא סבור שמה שרוסיה עושה באוקראינה הוא רצח עם, וכי "יד ושם" הוקם כדי להנציח רצח עם.
דיין הביע הזדהות עם אוקראינה אך הסתייג מהשימוש של השגריר במונח רצח עם ובהשוואות התכופות שאוקראינה עושה בין המצב במדינה לבין השואה – השוואות ש"יד ושם" לא יכול לשמש להן במה.
https://rotter.net/forum/scoops1/735178.shtml
נכון, אסור ליפול למלכודת של השוואה בין הנעשה באוקראינה לבין השואה אבל הסירוב הוא בכל זאת טעות גדולה. מפגש כזה היה גם פותח אפשרות גדולה לעמת את אוקראינה עם עברה האפל בשואה (וגם לפניה) – עת האוקראינים השתתפו באופן פעיל בהשמדת היהודים. "יד ושם" היה דורש מזלנסקי לסלק מכל אוקראינה ובמיוחד מקייב – את פסל סטפן בנדרה שרצח את יהודי לבוב בשרות הנאצים בשואה, וכן כמובן את פסל חמלניצקי מהכיכר המרכזית, ושאר פסלי רוצחי היהודים.

זאת לא קייב לא חרקוב אלא עזה ב-2014
https://twitter.com/ramat123/status/1503250567870754816?t=8RjPtCp2q36H0II3qnUhgA&s=03
עוד השוואה מקוממת שעושים הערבים (ביחד עם האקטיביסטים הפרו-איסלמים היהודים) היא השוואת אוקראינה המופצצת לעזה המופצצת. זו כמובן השוואה שקרית שכן אוקראינה אינה יורה רקטות וטילים על ערי רוסיה, ואינה נלחמת ברוסיה במטרה לחסל את רוסיה ולרצוח את כל הרוסים, כפי שהערבים מצהירים שמטרתם, ע"פ דברי מוחמד, היא לחסל את ישראל ולרצוח את כל היהודים הקופים והחזירים:
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8

ישראל המדינה התשיעית בעולם באושר תושביה
לפי דו"ח האו"ם מדינת ישראל היא המדינה התשיעית בעולם במדד המדינות המאושרות בעולם, והיא רק אחרי פינלנד, דנמרק, איסלנד, שוויץ, הולנד, לוקסנבורג, שבדיה, נורווגיה.
https://rotter.net/forum/scoops1/735644.shtml
מוזר. כל המדינות הקודמות לישראל במדד האושר הן מדינות קטנות ועשירות ללא שום בעיות חיצוניות או פנימיות. מאין בא האושר בישראל, המדינה הגזענית מדינת האפרטהייד? מעניין אם הטייקון שוקן והאוליגרך נבזלין יפרסמו זאת בעיתונם?

כמה קל להיות מוסרנית – גלגולו של מעיל
ד"ר רחל צימרוט מסמינר הקיבוצים היא בעלת לב טוב. בכותרת שירה של קדיה מולודובסקי "גלגולו של מעיל" היא מתנאה בטוב ליבה ובנדיבותה ומספרת על אימהּ שחלמה על מעיל בערבות טרנסניסטריה, עת "ברגליים מתבוססות בשלג, ברעב מצמית, חשבה על מעיל חם שיעטוף אותה וירגיע את גופה הרועד מקור. גם לאחר שנים, כאשר נחלצה מן התופת והגיעה לחוף מבטחים ורק שקית קטנה של מיטלטלים בידיה, היא המשיכה לחלום בצריף הדל על המעיל הזה, שידה לא היתה משגת. עברו שנים, אפשר כבר להרים ראש מעל המים. המשפחה גדלה והחובות קטנו, וסוף סוף הצליחה לרכוש מעיל מצמר, כבד, גדול, שחור, עם עיטורי פרווה רחבים בשרוולים ובצווארון. הוא היה חם מידי לארץ שטופת שמש, אבל הוא ביטא את ניצחונה על הדלות והייאוש, ובימי חורף לבשה אותו בגאווה נהנית מחומו המחבק והמפנק. על הדש שמה סיכה עם אבנים טובות, שיכבדו את המעיל היקר. עברו עוד שנים רבות. אימי הלכה לעולמה. לא יכולתי לזרוק את המעיל המיוחד הזה, אבל גם לא יכולתי ללבוש אותו. אתמול נמצא לו משכן אחר. בתוך קרטון שמכיל מלבושים חמים עושה המעיל את דרכו לאנשים שנמלטים על נפשם בקור ובשלג. הוא מגשים את החלום באותו חבל ארץ שבו נפשה של אימי ערגה כל כך אליו."
(ד"ר רחל צימרוט, מכללת סמינר הקיבוצים, "גלגולו של מעיל", "אל-ארצ'י," 18.3.2022.)
https://www.haaretz.co.il/opinions/letters/.premium-1.10680667
לב מי לא ירחב וישתאה לנוכח נדיבות לב רבה כל כך, ובכל כך קלות. הנדבנית טובת הלב ד"ר צימרוט גם נפטרה מהשמאטע הישנה התופסת מקום סתם בארון, וגם מציגה עצמה בעולם כנדבנית מוסרנית. לפחות לו היתה שולחת כנדבה לאוקראינה מעיל חדש וטוב של קולומביה.
https://www.columbia.co.il/גברים/מעילים/
אבל זה כבר עולה קצת כסף.
עם ההזדהות שלנו עם סבל הילדים האוקראינים בקור, אי אפשר שלא להיזכר בשירה של קדיה מולודובסקי בתרגומו הנפלא של נתן אלתרמן.
קדיה מולודובסקי – גלגולו של מעיל:
http://www.gshavit.net/site/wordDocs/Article- 3/KadiaHmeil.htm
גלגולו של מעיל אנימציה – קריין משה טימור:
https://www.youtube.com/watch?v=-voAGAd-U14
עם כל הסימפטיה למצב הפליטים האוקראינים היום (שבהחלט יש לקלטם בארץ ולעזור להם), אי אפשר שלא לזכור כי ילדים יהודים שהצליחו להימלט בשואה בקור – הוסגרו ע"י האוקראינים לנאצים למוות, או נרצחו ישירות על ידיהם.

פרס ישראל למוסיקה אשכנזית
אביהו מדינה הוא מגדולי יוצרי הזמר העברי-ישראלי בארץ, ואין ראוי ממנו לקבל את פרס ישראל. עם זאת כמה מהדברים שנכתבו עליו אינם נכונים.
עם היוודע מתן הפרס מיהר ראש הממשלה נפתלי בנט ופרסם ברכה: "אביהו, גיבור ישראל שיצירותיו הפכו לנכסי צאן ברזל, הביא את הזמר הים-תיכוני אל מרכז הבמה הישראלית. 'הפרח בגני', 'כינור דוד', ו'שבחי ירושלים' הם רק חלק מהשירים הנפלאים שהכניס לפסקול חיינו. כמה מרגשת הבשורה על הבחירה בו לקבלת פרס ישראל בתחום הזמר העברי. מברוק, אביהו."
https://www.haaretz.co.il/gallery/music/1.10676262
עצוב לראות ראש ממשלה בור כל כך. הסבור שתימן שוכנת לחוף הים התיכון ושמוסיקה תימנית לדידו היא מוסיקה ים תיכונית, ובכל מקרה טעות גדולה בידו.
אביהו מדינה, דור רביעי בארץ (מצד אימו) לעולי תימן – הוא יוצר רב כשרון ששיריו הם באמת צאן ברזל, דא עקא – המוסיקה שיצר אינה בסגנון מוסיקה ערבית-תימנית, ולא בסגנון מוסיקה ערבית-עיראקית או ערבית-מצרית, וגם לא בסגנון מוסיקה ערבית-מוגרבית (מערבית שבארץ היא נקראת לא מערבית אלא מזרחית מה שקורין אנדלוסית), וודאי שלא ברבעי טונים, אלא הוא חיבר מוסיקה אשכנזית. שימו לב לקצב הוולס למשל ולסלסולי החזנות האשכנזית עם הקנייטש המסורתי.
הנה שמעו את השיר "אל תשליכנו לעת זקנה" בביצוע אביהו מדינה עצמו:
https://www.youtube.com/watch?v=SakT8sbMNP0
הנה שמעו את השיר "הפרח בגני" בביצוע זוהר עורקבי-ארגוב:
https://www.youtube.com/watch?v=vcpgpEUlKfk
את השיר עם הסלסולים יכול היה לבצע הרבה יותר טוב גדול החזנים משה קוסוביצקי:
הנה משה קוסוביצקי בשיר "שיבנה בית המקדש": (שימו לב לקולורטורה הסלסולים)
https://jewishmusic.fm/album/עם-ישראל-חי-5/
(ללחוץ למטה על "יבנה בית המקדש")
הנה גם ביצוע פחות טוב של הלפגוט מתוך הלפגוט שר קוסוביצקי: שמעו את הסלסולים:
https://www.youtube.com/watch?v=FRiZUFS1dzA
ועדת הפרס אמרה את המילים הנכונות: "את מרבית זמנו הקדיש (אביהו מדינה) למען פיתוחו וביסוסו של סגנון המוסיקה הישראלית, הנובע מתוך שורשים יהודיים מסורתיים ותרבותיים." אכן נכון, המוסיקה המסורתית האשכנזית. (אכן עם השפעות מסוימות של מוסיקה ערבית).

אלכס בכרי – מי אמר שאנחנו בכלל רוצים
שהפרצוף שלך ייצג אותנו?
משפחת בכרי, משפחת המחבלים הרוצחים מטעם החמאס מהכפר בועיינה בגליל, כבר התפרסמה בישראל.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2935194,00.html#n
המפורסם ביותר מהמשפחה הוא מוחמד בכרי שיצר את הסרט השקרי "ג'נין ג'נין" – סרט התעמולה האנטישמי-גבלסי, העושה דה-הומניזציה לחיילי צה"ל וליהודים בכלל במטרה להשמידם.
https://he.wikipedia.org/wiki/ג'נין_ג'נין
בן משפחתו, כיום גרמני ממוצא ערבי מוסלמי ואוקראינית הנשוי לגרמניה, השחקן אלכס בכרי (43) – הגיע לארץ לקראת תחילת הקרנות הסרט "ויהי בוקר" בבתי הקולנוע בארץ, והוא מתראיין לעיתון "אל-ארצ'י".
הסרט "ויהי בוקר", של הסרטן ערן קולירין, המבוסס על ספרו של סייד קשוע, מספר בסגנון גבלסי מובהק על מצור שעושים הגזענים היהודים סתם כך ללא סיבה על כפר ערבי-מוסלמי בישראל.
https://he.wikipedia.org/wiki/ויהי_בוקר
בעת הקרנת הסרט בפסטיבל קאן, אלכס בכרי לא הגיע מגרמניה להקרנה, וכל צוות השחקנים של הסרט, (הערבים אזרחי ישראל המגדירים עצמם "פלישתים"), בהם ג'ונה סולימאן וסלים דאו, החרימו את הטקס בגלל הצגת הסרט כישראלי. "בכל פעם שתעשיית הקולנוע מניחה שניתן לתייג אותנו ואת עבודתנו תחת התווית האתנית-לאומית 'ישראלי', זה מנציח מציאות שאין לקבל, מציאות הכופה עלינו, אמנים פלסטינים בעלי אזרחות ישראלית, זהות המוכתבת בידי ציונים קולוניאליסטים במטרה לשמר את הדיכוי המתמשך של הפלסטינים," כתבו בכרי וחבריו במכתב שבו הסבירו את החלטתם להחרים את פסטיבל קאן.
בכרי מזדהה בראיון עם פרעות הערבים בזמן 'שומר חומות' וטוען כי המשטרה ולא הערבים היא האחראית לפשיעה הערבית, כי זו הדרך של היהודים לפורר את החברה הערבית ולשלוט בה. כבן לאם אוקראינית מספר אלכס בכרי שבן דודו האוקראיני מגן על אוקראינה והוא לא מבין למה למשפחתו קוראים טרוריסטים, והוא קורא להטיל סנקציות על ישראל
(אלכס בכרי: "אני לא רוצה שישתמשו בפרצוף שלי בשביל להלבין את הפשעים שקורים פה", "אל-ארצ'י", גלריה, 18.3.22)
https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.10672992
אז מה נשיב לבכרי?
בכרי, אתה לחלוטין טועה. אנחנו בכלל לא רוצים ולא צריכים להשתמש בפרצוף שלך. מצידנו אנחנו קוראים לך ולכל הערבים אזרחי ישראל המחרימים את ישראל להיות בעלי יושרה ולגשת מיד למשרד הפנים ולוותר על אזרחותם. לא יעלה על הדעת להיות אזרחים במדינה שאותה מחרימים. ויותר טוב ויותר מוסרי שבכלל ילכו בדרכו של המשורר הקניבל מכחיש העם הפלישתינאי, מחמוד דרוויש שהחרים את ישראל ועזב אותה. לכו בעקבותיו!
בכרי, אנחנו בהחלט מעריכים אותך על שבחרת מתוך יושרה לרדת מהארץ לגרמניה, בדומה לקודמך הסרטן המצרי-נוצרי-קופטי (שהסתערב בכפייה בגלל הכיבוש הערבי ובגד בעמו המצרי-קופטי), אזרח ישראל, במאי הסרט "עג'מי", סקנדר קובטי (הוא ביים את הסרט יחד עם ירון שני) שכאשר סרטו נבחר לאחד מחמשת המועמדים לאוסקר הוא הצהיר: "אני לא יכול לייצג מדינה שלא מייצגת אותי," ולזכותו ייאמר שהיה בעל יושרה ומיד אחרי אמירתו הוא ירד מהארץ. כמוהו גם אתה אלכס בכרי (אגב למה אלכס ולא סקנדר בערבית?) שהלכת בעקבותיו, וכמובן גם מחבר הספר סייד קשוע שירד לארה"ב.

הפינסקאי האחרון
עם מותו של הרב שמרהו יוסף חיים קנייבסקי (1928-2022) תם עידן. קנייבסקי היה הפינסקאי האחרון מעולי דור היישוב, ומייסדי המדינה ובוניה.
פינסק כעיר ואם בישראל היתה בית יוצר רב לציונות והעולים ממנה בנו את הארץ בכל הזרמים הפוליטיים והרוחניים, כולל החיים הדתיים.

ה"שיחדש" של צ'מברליין-ביידן
דומה שהלהיטות של צ'מברליין-ביידן לקומם את איראן כמעצמה גרעינית מביאה אותו גם ל"שיחדש" אורווליאני, כאשר הוא שוקל להסיר את "משמרות המהפכה" באיראן מרשימת ארגוני הטרור, בתמורה להצהרה איראנית על מחויבות לרגיעה:
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=735526&forum=scoops1
אם משמרות המהפכה אינם טרור (בראש ובראשונה לאיראנים עצמם) מהו טרור?
אגב גם היריב של קודמו של צ'מברליין-ביידן, הֶר היטלר, הבטיח למחויבות לשמור על רגיעה.
הנה הצהרת צ'מברליין: "שלום עכשיו" הֶר היטלר חתם עליו:
https://www.youtube.com/watch?v=SetNFqcayeA

די להזיות
אין שום סיכוי לעלייה גדולה מאוקראינה, לא נותרו בה כבר הרבה יהודים בעלי זיקה יהודית, ואם יגיעו פליטים הם יעזבו את הארץ באפשרות הראשונה כפי שחלק גדול כבר עשה בעבר. להיפך, יש סכנה שילידי הארץ ירדו לאוקראינה. מסקנה – אין מה לפחד ממתן אשרת כניסה לפליטים אוקראינים לא יהודים, (רובם ככולם יעדיפו את אירופה) ומצד שני אין מה לבנות עליהם כמגשימי הציונות ובוני הארץ.

ליברמן לא לבד בהזיות מין
איווט אביגדור לבוביץ' ליברמן, אינו היחיד ההוזה על נשים אוקראיניות יפות. הנה זמר חתונות פלסטיני שר: "הו פוטין הגבֵּר את התקפותיך, גרשם לפלסטין ואנחנו נתחתן עם הנשים האוקראיניות."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=735520&forum=scoops1

גיור המוני של העולים מאוקראינה
יוזמה לגיור חירום של העולים מאוקראינה – השרים אלעזר שטרן ואביגדור ליברמן דורשים הקלות בגיור של עולים מאוקראינה, שמבחינה הלכתית יהדותם מוטלת בספק. שטרן: "אם זה מצב חירום אז צריך גיור חירום." ליברמן: "כמו בבבל, צריך לעשות גיור המוני."
https://rotter.net/forum/scoops1/735282.shtml
כאמור לעיל, מעטים יהיו המהגרים מאוקראינה. נראה שיגיעו יותר עולים מרוסיה. אמנם מהמעמד הבינוני, כאלה שיירדו בקלות, אבל יהיו מביניהם שירצו להתגייר, ועם העולים הוותיקים-יותר, המעוניינים בגיור, יש למצוא פתרון לגיור המוני. הבעייה היא שכל רפורמת הגיור אינה מבטיחה גיור המוני. יש רק דרך הלכתית אחת לגיור המוני והיא להלן:

העבדות ביהדות
מהמהפכה התעשייתית לפתרון בעיית הגיור בישראל
היהדות אינה סולדת מהעבדות, אלא מחייבת אותה. כשמשה רבנו שיחרר את עם ישראל מעבדות במצרים והגיע להר סיני, לא עלה אפילו על דעתו לבקש מהקב"ה שיוסיף את הדיברה "לא תעביד!" – העבדות, קרי אדם שהוא קניין של אדם אחר ע"פ החוק, נתפסה אז כדבר מוסרי בהחלט. היו ביהדות אנשי מוסר רבים ואמרות מוסריות נעלות למשל: "ואהבת לרעך כמוך," "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך," אבל מעולם לא יצא יהודי כלשהו נגד העבדות בטענה שהיא בלתי מוסרית.
לרבן גמליאל היה עבד כנעני בשם טבי שהיה אפילו תלמיד חכם ובקיא בהלכות, למותר לציין שרבן גמליאל לא חעלה על דעתו לשחררו מעבדות כי היא אינה מוסרית.
https://he.wikipedia.org/wiki/טבי
גם הנצרות חייבה את העבדות. ישו מעולם לא יצא נגד העבדות. בניגוד לדימוי שלו הוא לחם למען קפיטליזם חזירי ועבדות (מתי 25 פסוק 14), וכך גם פאולוס מייסד הנצרות.
מוחמד לא רק שחייב את העבדות, אלא היה בעצמו סוחר עבדים שעשה הון עתק ממכירת הנשים והילדים היהודיים ששבה בקרב – לעבדות, לאחר רצח הגברים. עבדים היו באיסלם עד המאה העשרים.
עד התקופה המודרנית היו בכל התרבויות אנשי מוסר רבים, אבל לא היה אדם אחד באנושות שיצא נגד העבדות, או טען שהיא אינה מוסרית.
מה הסיבה לכך שעד התקופה המודרנית לא עלה על דעתו של איש שהעבדות אינה מוסרית, ואילו היום אין אדם הרואה בעבדות דבר מוסרי? מה הביא את השינוי בתודעה האנושית?
את ההסבר נתן קרל הלוי-מרקס שקבע במניפסט הקומוניסטי: "ההוויה קובעת את התודעה." התודעה האנושית היא פועל יוצא של המצב החברתי-כלכלי. הסיבה לשינוי היא המהפכה התעשייתית.
עד המהפכה התעשייתית העבדות נתפשה כמוסרית מפני שהכלכלה היתה מבוססת על חקלאות שנזקקה לעבדים, והנה התברר עם המהפכה התעשייתית שלא ניתן ולא כדאי להעסיק עבדים בתעשייה. ברגע שהתברר שהעבדות אינה כדאית יותר, חל שינוי ערכין והיא נתפסה כלא מוסרית. על הרקע הזה למשל היה המאבק בארה"ב בין הצפון המתועש והדרום החקלאי. ככל שניצחה המהפכה התעשייתית כך נעלמה העבדות.
ונחזור לעבדות ביהדות וכיצד דווקא היא יכולה לפתור את בעיית הגיור בארץ.
בארץ יש מאות אלפים עולים שאינם יהודים. חלקם רוצה לשמור על זהותם הנוצרית- פרובוסלבית, או המוסלמית, וחלקם בעיקר בעלי אב יהודי, מעוניינים לעבור גיור אך נמנעים מכך עקב הקשיים שמערימה עליהם הרבנות. אז הנה הפתרון:
היהדות מבדילה בין עבד עברי (או שפחה) אותו צריך לשחרר לאחר שבע שנים, לבין עבד כנעני, גוי, לא יהודי – שנמכר לעבדות ליהודי והוא קניין לנצח. (שניהם כמובן אינם אפשריים יותר בזכות המהפכה התעשייתית. אפילו העולים מאתיופיה שהביאו איתם עבדים שכונו "בריה" – שחורים, שוחררו מעבדות בארץ).
בהלכה היהודית, עבד כנעני (או שפחה כנענית, המקבילה הנשית) הוא גוי שנמכר ליהודי לעבדות. במהלך קנייתו, על העבד לעבור גיור חלקי, הכולל מילה וטבילה, ולאחריהם הוא חייב בכל מצווה בה מחויבת אישה. אם העבד או השפחה משתחררים מעבדותם, הם הופכים ליהודים גמורים שאינם חייבים במצוות.
אז הנה הצעה שכבר הועלתה בעבר. להפוך את הגויים המעוניינים בגיור ל"עבדים כנענים" (תיאורטי בלבד), ומיד לשחררם על מנת להפכם ליהודים ללא צורך בקיום מצוות, ובא לציון גואל. כל כך פשוט. הבעיה היא שאין סמכות רבנית היום שתיקח זאת על עצמה.
https://he.wikipedia.org/wiki/עבד_כנעני

פאן ניצן הורוביץ סוכן פולני זר
מסתבר כי בניגוד לחוק, שר הבריאות, פאן ניצן הורוביץ, החזיק באזרחות פולנית בעודו משמש כח"כ – למרות החוק שאוסר זאת.
שר הבריאות פאן ניצן הורוביץ החזיק באזרחות זרה (פולנית) בעת שכיהן כחבר כנסת לאורך כ-6 שנים (2009-2015), בניגוד לחוק יסוד: הכנסת – כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי "עכשיו 14", בשיתוף פעולה עם העיתונאי הפולני זביגנייב פראפיאנוביץ' מהעיתון היומי 'דז'ניק גאזטה פראבנה'.
על פי חוק, נאסר על ח"כ להחזיק ב'כפל אזרחויות' – קרי אזרחות נוספת לזו הישראלית – ועל כן הורוביץ הוא היה מחויב לעשות "כל הנדרש" כדי לבטל אזרחותו הזרה, אחרת לא היה מתאפשר לו להישבע אמונים לכנסת. הורוביץ היה מודע לכך שאזרחותו הפולנית נותרה בתוקף ולא בוטלה בעת כהונתו כח"כ בקדנציה הראשונה, שכן כחודש וחצי בלבד לאחר שפרש מהכנסת, במארס 2015, ביקש מהרשויות הפולניות להנפיק עבורו דרכון פולני חדש. חידוש הדרכון הפולני, המאפשר חופש תנועה מלא בכל האיחוד האירופי, לא היה יכול להתבצע אם האזרחות היתה מתבטלת. הדרכון אכן נמסר לידי הורוביץ, בקיץ 2015.
הורוביץ המשיך להחזיק באזרחות הזרה לאורך כל שש שנותיו בקדנציה הראשונה, ואף זכה מהרשויות בפולין להטבות מפליגות בדמות פטור מתשלום אגרה, בנימוק שסייע לפולין כאיש תקשורת בזמנו (פרשן החוץ של ערוץ 10, כיום 13) – פעילות אותה הוא מתכוון להמשיך גם כחבר כנסת: "ככתב טלוויזיה, היתה השפעתו של הורוביץ משמעותית על שיפור יחסי פולין ישראל ופולין והיהודים, הוא גם תרם לקידומה של פולין בתחנות הטלוויזיה והרדיו החשובות ביותר," נימקה בזמנו ראש המחלקה הקונסולרית בשגרירות הפולנית בתל אביב את הצורך במתן הפטור להורוביץ. עוד הוסיפה הנציגה הפולנית כי "כעת," עם השבעתו של הורוביץ לח"כ, "בכוונתו להמשיך בפעילותו הפרו-פולנית בכנסת. נא העניקו בבקשה פטור למר הורוביץ מתשלום אגרה."
יצוין כי בבקשה שהגיש הורוביץ לביטול האזרחות נכתב כי גם כח"כ "המעורבות שלי ומאמציי לשיפור יחסי פולין-ישראל ופולנים ויהודים לא ישתנו." במסגרת פעילותו כחבר כנסת, שימש הורוביץ כיו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פולין, כלומר נתן ביטוי לאינטרס הפולני בכנסת, בעת ששימש כאזרח המדינה. ואכן, בקדנציה הראשונה שלו במשכן, שימש הורוביץ כיו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פולין. תפקיד האגודות הפרלמנטריות הוא בין היתר "קידום אינטרסים משותפים לשתי המדינות".
https://rotter.net/forum/scoops1/735265.shtml
אז למי הנאמנות של פאן הורוביץ לפולניה או לישראל?
ולפני שתיכנסו לדילמה של הנאמנות לפולניה הנה קצת הומור:
מאה המשפטים המובילים של האימא הפולנייה:
https://www.ruvik.co.il/הטור-השבועי/2017/9617.aspx

הספרות והלאומיות האוקראינית
איוואן פרנקו, באוקראינית: Іва́н Я́кович Франко́; "פרנקו" מבטאים עם דגש על ההברה האחרונה; (1856-1916) – היה סופר ומשורר לאומי אוקראיני. אחד ממייסדי הספרות האוקראינית המודרנית ביחד עם טאראס שבצ'נקו.
נולד בכפר נהויביצ'י, אשר ליד דרוהוביץ', חבל לבוב גליציה בתקופת השלטון האוסטרו-הונגרי, באוקראינה של היום – למשפחת איכרים. אביו היה נפח ממוצא גרמני ושם משפחתו המקורי היה פרנק.
אביו ואימו נפטרו בצעירותו. פרנקו למד בבית ספר יסודי בדרוהוביץ יחד עם מאוריצי גוטליב הצייר היהודי. בית הספר היה של המנזר הבזיליאני השייך לכנסיה היוונית-קתולית ושפתו היתה גרמנית. אבל נלמדה בו גם השפה האוקראינית והפולנית.
משה או מוריץ גוטליב, בפולנית מאוריצי, זוהה עם הפולנים. לימים האשים איוון פרנקו את היהודים בהתחברות עם הפולנים. כותרת אחד מסיפוריו הקצרים של פרנקו העוסק בתעשיין יהודי מאזור דרוהוביץ, היא "נחש חנק מתכווץ" מ-1878 – עוסק כנראה מהיכרותו של פרנקו את משפחת גוטליב (עזרא מנדלסון, "מאריצי גוטליב", י-ם 2006, עמ' 221 הערה 32).
בשנת 1875 החל ללמוד באוניברסיטת לבוב, בפקולטה לשפה ולספרות של אוקראינה.
בשנת 1889 כתב פרנקו בעיתון "פרבדה", שהוצא לאור על ידי לאומנים אוקראינים, והקים את המפלגה הרותנית-אוקראינית הקיצונית. פרנקו נבחר גם להיות מועמד המפלגה לפרלמנט האוסטרי, אך הפסיד בבחירות.
ב-1899, לאחר פילוג במפלגה האוקראינית הקיצונית אותה יסד, הקים את המפלגה הלאומית-דמוקרטית בה פעל עד 1904, שנה בה עזב את הפעילות הפוליטית.
ב-1902 תלמידיו של פרנקו, לאחר שראו כיצד הוא חי בעוני ולא היה בידו להשיג יותר מתנאי מחיה בסיסיים, קנו עבורו בית, שלאחר מותו נהפך למוזיאון לזיכרו.
ב-1914 פירסם כמה קובצי סיפורים – "פריוויט איוואנובי פרנקובי" (ד"שים מאיוואן פרנקו) ו"איז ליט מויי מולודוסטי" (משנות צעירותי).
ב-1916 פרנקו מת בעוני ונקבר בבית קברות ליצ'קיבסקי בלבוב.
https://he.wikipedia.org/wiki/איוואן_פרנקו
ב-1962, לרגל 300 שנה לעיר סטניסלבוב, שונה שם העיר על שמו לאיוונו-פרנקיבסק.
פרנקו חי ופעל בגליציה תחת שלטון אוסטרו-הונגריה, אשר החלק המערבי של מולדתו האוקראינית היה נתון לשליטתה, תחת ההגמוניה הפוליטית והתרבותית של הגרמנים והמדיארים שחלשו על עוד כתריסר לאומים.
כמי שחי רוב ימיו בגליציה, בה ישבו בשלהי המאה ה-19 יותר מ-800 אלף יהודים, נדרש פרנקו לנושאים יהודיים בכתיבתו הספרותית והפובליציסטית. יחסו אל היהודים היה אמביוולנטי, והיו בו מרכיבים אנטישמיים ופילושמיים גם יחד. לא אחת השמיע הסתייגויות חריפות מנטייתם של יהודים אוסטרו-הונגרים להזדהות עם תרבויות הלאומים החזקים במדינה (גרמנים, הונגרים, או פולנים גליצאים). עם זאת הוא כתב ביקורת אוהדת למדי על "מדינת היהודים" של תיאודור הרצל (עמו נפגש ושוחח בעניין בווינה). הוא גם חש חיבה להמוני היהודים העניים דוברי היידיש בגליציה האוסטרית ובסלובקיה ההונגרית, בהם ראה, כמו בשכניהם האוקראינים, קורבנות הדיכוי של הלאומים ההגמוניים במדינה.
אחד מסיפוריו הקצרים, "גזע טהור" (1896), יש בו התייחסות בולטת לשאלה היהודית.
באחת הסצינות המרכזיות, המספר העושה את דרכו ברכבת מבודפשט לגליציה, פוגש בליברל הונגרי עשיר ומכובד. מתפתחת שיחה ערה, שבה ההונגרי מונה בגאווה את הישגיה של הונגריה הליברלית והנאורה בתחומי התרבות, הרווחה וזכויות האזרח.
"השאלה היא," מקשה המספר האוקראיני בתגובה, "האם הקידמה הזאת נוגעת... לכלל האומה?"
"כלל האומה, כולה!" משיב ההונגרי בהתלהבות, "אי אפשר אחרת!... הפטריוט ההונגרי חייב להיות פרוגרסיבי!"
בינתיים מתעוררת ברכבת מהומה: באחת התחנות במזרח הונגריה ביקש לעלות לרכבת קשיש יהודי עני, ובידיו תעודת זכאות להנחה שכנראה פג תוקפה. בעוד השומר גס הרוח מנסה לסלקו בכוח, הליברל ההונגרי תופס פיקוד. הוא יוזם מגבית בין הנוסעים למען היהודי האביון, רוכש בעבורו כרטיס ומושיב אותו לצידו בקרון הרכבת.
"אני כל כך אוהב את האנשים האלה," מתמוגג הליברל ההונגרי בהביטו בקשיש היהודי, "אוהב את גזעיותם. ראו את הזקן הזה! האם לא כך נראו היהודים שהתפללו לפני אלפיים שנה בבית המקדש של המלך שלמה?... לא היינו צודקים ביחסנו אליהם בעבר, אבל היום אנו רואים אותם כאחים, השווים לנו בכול."
בשלב זה מדליק הזקן היהודי מקטרת שהליברל ההונגרי לא יכול לשאת את ריח הטבק שלה. תחילה הוא מציע ליהודי בנדיבות שני סיגרים קובניים משובחים, אולם היהודי, מעשה שטן, תוחב אותם לכיסו כדי לכבד בהם את בנו, וממשיך לעשן את המקטרת המסריחה.
הליברל ההונגרי חוטף באחת את המקטרת מפיו של הזקן, משליך אותה מחלון הרכבת, ואומר: "מוטב היה גם אותך להשליך מהחלון, כמו את המקטרת שלך."
מכאן ואילך, שיח הנאורות והשוויון של הפטריוט ההונגרי הליברלי משתנה: "אכן, אדם גזעי," הוא אומר. "אופי הגזע שלו מתגלה בכל מעשיו ודבריו... הגזע הזה הוא שריד מיותר מן העבר. גזע נושן וחלוד."
המהגר מאוקראינה, עיתונאי אל-ארצ'י, דימטירי שומסקי רואה בסיפור דוגמה למצב בארץ.
בדומה לליברל ההונגרי של פרנקו כל עוד הסכימו היהודים-הערבים לוותר בהכנעה על זהותם הייחודית ולהתיישר עם הקו האירופוצנטרי של הממסד האשכנזי, יכול היה הממסד לראות במזרחים "אחים השווים לנו בכל," לפחות מן השפה ולחוץ. אבל ברגע שהמזרחים מניפים את נס המרד החברתי (הפנתרים השחורים), או את נס המרד הספרותי (קבוצת "ערס פואטיקה"), מתנפל השיח ההגמוני על ה"לא נחמדים" האלה ללא רחם.
וכך גם רבים מגדולי המדכאים של "האחר" (הערבי) היום, הם המזרחים המדוכאים לשעבר, שטיפסו לפסגת ההגמוניה הלאומית-המדינית. נוהגים כלפי המיעוט הלאומי הערבי באותה גישה מעוותת של שיח הכלה מדומה כלפי המיעוט המופשט מזהותו, ומדיניות של הדרה דכאנית כאשר המיעוט משמיע את קולו.
(דימיטרי שומסקי, "שהמזרחיים לא יהיו מזרחיים והערבים לא יהיו ערבים", "אל-ארצ'י, 23.5.16)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2951360
בכל מקרה, הלאומנות האוקראינית נחלה ניצחון. גליציה האוקראינית של ימינו נקייה מיהודים, פולנים, אוסטרים והונגרים. היהודים הושמדו, ואילו הפולנים האוסטרים וההונגרים סולקו למדינות הלאום שלהם.

תוכנית אוגנדה קמה לתחייה
מסתבר שתוכנית אוגנדה קמה לתחייה במדינת ישראל.
אברי שטיינר, נציג מפלגת "כחול לבן" של בנימין גנץ בדירקטוריון הימנותא, חברת בת של הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), העלה בשבוע שעבר לסדר היום הצעה לרכישת איים ביוון בגלל הצורך ב"יצירת מקלט לעם היהודי למקרי חירום, לקליטת פליטים יהודיים במקרה של מלחמה והשמדת ישראל."
הצעתו של שטיינר נתקלה בהתנגדות גורפת ואפילו ביחס מזלזל מצד המשתתפים בישיבה. למעט הדירקטור נחי אייל, נציג הציונות הדתית ובעבר מועמד ימינה לכנסת הנחשב מקורב לראש הממשלה נפתלי בנט. (מעניין שהרב ריינס והמזרחי תמכו בתוכנית אוגנדה).
"לפי המסמכים האלה אין להימנותא או לקק"ל בכלל מנדט לקנות קרקע מחוץ לשטחי ארץ ישראל. רעיון דומה הועלה בעבר גם על ידי ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק בזמן כהונתו כשר בטחון, כשהציע, על פי פרסומים בתקשורת, שישראל תרכוש שטח של אי באזור יוון לשם הקמת בסיס לחיל הים הישראלי. מדובר ברעיון שיכול להועיל לישראל ברמה הלאומית, ולשם כך העליתי אותו בפורמים שונים. לאור חשיבותו אני שמח שהוא מובא לתודעה הציבורית."
(גור מגידו, "מיזם הזוי, הנציג של גנץ מקדם רכישת איים ביוון בכספי קק"ל", דה מרקר, 15.3.22)
https://www.themarker.com/news/.premium.HIGHLIGHT-1.10675565
אז מעבר לאידיאולוגיה – זו אווילות לשמה, וכמובן בזבוז כסף. האם יוון תתיר למיליוני ישראלים להתיישב בשטחה? במקרה אסון יגיעו לאירופה לכל היותר בעלי הדרכונים האירופאים (ושל פורטוגל). מוטב לקרן הקיימת להמשיך במפעלה ההיסטורי ולקנות אדמות מערבים בא"י במקום שהם יקנו אדמות מיהודים כפי שקורה היום – שזו באמת הסכנה האמיתית.
נעמן כהן