מה היו מקורות הרשע של היטלר? מניין שאב את שנאת היהודים הרצחנית שלו? על כך הועלו אין ספור תיאוריות חלקן משעשעות, ונכתבו מחקרים ומאמרים רבים שיקצר המקום לסכמם.
אני ממליץ לקרא את הספר המרתק של רון רוזנבאום, "היטלר מסע אל שורשי הרוע":
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=16345
המביא את מגוון התיאוריות והמחקרים על שורשי הרשע של היטלר, וכמובן את ספרו של ההיסטוריון איאן קרשו, היטלר והפתרון הסופי:
https://www.am-oved.co.il/היטלר-הגרמנים-והפתרון-הסופי
זכורה לכול האימרה הטיפשית והמיותרת של בנימין מיליקובסקי-נתניהו (שחזר ממנה מאוחר יותר) לפיה היטלר לא רצה להשמיד את היהודים, אלא לגרשם, והמופתי מוחמד אל-חוסייני שיכנע אותו להשמידם כדי שלא יבואו לפלסטין:
https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2756914
כלומר, שהשמדת היהודים באה בגלל הציונות – והנה קמה לטענת הבל זו תנא דמסייע.
הסופר הנורווגי, קרל אובה קנאוסגורד, כותב בכרך השישי של ספרו האוטוביוגרפי "מאבקי" Min Kamp, (כשם ספרו המפורסם של היטלר) כי מקור הרשע של היטלר היא הציונות. היטלר, הוא קובע, לא היה אנטישמי, אבל –
"הדבר ששינה את דעתו היה הציונות, ויחסם של יהודים ליברלים (חילונים) אליה, ששיכנע אותו שיהדות אינה רק דת, כלומר שהיהודים אינם גרמנים, אלא יחידה לאומית נפרדת. לפי היטלר, הקונפליקט בין היהודים הליברלים לבין הציונים היה מדומה, כזה שלא הצליח להסתיר את הסולידריות הלאומית ביניהם. בניגוד למה שציפה, היהודים הליברלים לא התבדלו מהציונים כבני גזע אחר, אלא התייחסו אליהם כאחים שלכל היותר טעו טעות פרקטית, כשבחרו בפתרון בלתי-ריאלי ואף מסוכן. היטלר הגדיר את הציונות כתנועה שמטרתה היתה להדגיש את האופי הלאומי של היהדות. את הטרנספורמציה הגדולה ביותר בחייו הגדיר כך: "חדלתי להיות קוסמופוליט חלש ונהפכתי לאנטישמי."
(אבי גרפינקל, "זו נקודת מבט אחרת, שמיועדת למי שמשוכנעים שהם עצמם טובים יותר מהגרמנים", "אל-ארצ'י", 27.4.22)
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium.HIGHLIGHT-1.10765857
האשמת הציונות כמקור שנאת היהודים של היטלר מנוגדת בתכלית למה שכתב היטלר עצמו במיין קמפ שלו:
יהודי חרדי ולא ציוני
בספרו "מיין קמפף" טען היטלר, שכאשר עיין בחוברת אנטישמית בפעם הראשונה, פשוט השליכה מידיו. "הטון האנטישמי, בעיקר של העיתונים הווינאיים, נראה לי בלתי הולם מסורת של אומה גדולה כזו." אך "פעם כשטיילתי לי בעיר, פתאום ראיתי אדם לבוש בקפוטה שחורה, ופאות שחורות. האם זהו יהודי? היתה המחשבה הראשונה בראשי. בלינץ, היהודים לא נראו כך. המשכתי להסתכל בדמות, אך ככל שהסתכלתי יותר בפרצוף הזר הזה, המחשבה בראשי הפכה ל... האם זהו גרמני?"
היטלר החל להתעמק בנושא או, ליתר דיוק, לעיין בפמפלטים, ספרונים וצהובונים אנטישמיים. "ככל שראיתי יותר יהודים," טען ב"מיין קמפף", "כך התחדדה בעיניי ההפרדה בינם לבין יתר האנושות... עבורי היתה זו סערת הנפש הגדולה ביותר שעברתי אי פעם. הפסקתי להיות איש העולם הגדול והפכתי להיות אנטישמי."
נכון, היטלר הזכיר בספרו "מיין קמפ" גם את הציונות. הוא כתב: ""חלק מבני הגזע הזה (הגזע היהודי, היטלר לא השתמש בביטוי שמי) אכן מודה במעמדו כעם זר, אם כי גם דבר זה מלווה בשקרים. בו בזמן שהציונות מעמידה פנים בפני העולם, כאילו שאיפותיה הלאומיות תמצאנה את סיפוקן ביצירת מדינה פלשתינאית (הכוונה למדינה יהודית ולא לערבית-מוסלמית) – הם, היהודים, שוב מוליכים את הגויים המטופשים בצורה ערמומית ביותר. אין הם חושבים כלל לבנות בפלשתינה מדינה יהודית, כדי ליישב אותה ולחיות בה, אלא רק חותרים להקמת מרכז ארגוני, בעל סמכות מדינית עצמאית שאיננו נתון בהישג ידן של מדינות אחרות, ויאפשר לקיים את מעשי התרמית בינלאומיים. תהיה זו ארץ מקלט לנוכלים שאשמתם כבר הוכחה וכן בית ספר גבוה לרמאים מתלמדים." (היטלר: "פרקים מתוך מאבקי", י-ם תשנ"ב, עמ' 93)
לכאורה הפתרון הציוני היה אמור להיות מקובל על היטלר, אבל כל הקשור ליהודים היה בשבילו שלילי ומאיים. האנטישמיות של היטלר לא התחילה בציונות ולא יכולה היתה להסתיים בה. הבחירה של קרל אובה קנאוסגורד, לראות בציונות את מקור הרשע של היטלר קשורה בתורתו כי הנאצים ובכללם היטלר היו אנושיים, והרוע שלהם יכול להתבטא בכל אדם או בכל חברה. (למשל בציונים) הוא מהדהד את הביטוי האידיוטי והמופרך (אחרי פרסום דברי אוטו אדולף אייכמן בראיון שעשה איתו העיתונאי ההולנדי הנאצי וילים סאסן, שבה נחשפה דמותו כרוצח שטני) של חנה ארנדט ה"הבנאליות של הרוע". אין ספק שבזהותו את הציונות כמקור הרשע של היטלר, קרל אובה קנאוסגורד עצמו משקף את "הבנאליות של הרוע" שלו.

לא הציונות מקור הרשע אלא הגזענות המוסלמית
בכתבה שפורסמה לרגל יום השואה בעיתון האיראני kayhan נכתב: "היטלר פעל בהיגיון שגירש את היהודים מגרמניה. הוא היה חכם ואמיץ יותר מכל מנהיגי אירופה הנוכחיים. אחרי שהודח מדינות אירופה נאלצו לתמוך במיתוס השואה כדי לתרץ את הפחדנות וההשפלה שלהם." "אסור לשתף פעולה עם החיידקים האלו, הם בני השטן."
https://twitter.com/assafgibor/status/1519453343197941760?t=vXpoO7zQXTni1-NAGiaTZQ&s=03)
ודוק: מקור הרשע והגזענות האנטישמית האיראנית אינם בגלל הציונות או המדינה היהודית, אלא בגלל הגזענות האיסלמו-נאצית האיראנית. האם ייתכן שנפתלי בנט לא הזכיר כלל בנאומו ב"יד ושם" את סכנת ההשמדה מאיראן (וזכה על כך בתשואות) עקב תלותו הפוליטית ב"אחים המוסלמים"?

פייק ניוז
שרת התחבורה מרב קסטנר-מיכאלי: "כנכדה לאחד המצילים היהודים הגדולים, אני יודעת כמה ארוכה הדרך עד שנבין את גודל המעשה שלהם. כנכדה לד"ר ישראל קסטנר, שיחד עם ועדת עזרה וההצלה הציונית בהונגריה, הציל עשרות אלפי יהודיות ויהודים, אני יודעת כמה חשוב שהתחלנו את הדרך הזאת."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=741016&forum=scoops1
בראיון עם אוטו אדולף אייכמן שערך בארגנטינה ההולנדי הנאצי וילם סאסן, אייכמן מספר:
"כאמור, שוחחתי על כל הדברים האלה עם ד"ר קסטנר ומסרתי לו בדיוק נמרץ על הפקודה שקיבלתי. (השמדת יהודי הונגריה) הוא הסכים להניא את היהודים מהתנגדותם לגירוש ואף לדאוג לסדר במחנות הריכוז, בתנאי שאעצום עין ואניח למאות אחדות או אלפים אחדים של יהודים צעירים לעלות באורח בלתי חוקי לארץ ישראל. היה זה עסק טוב בשבילי – המחיר של 15,000-20,000 יהודים לא היה גבוה מדי תמורת הסדר במחנות."
"ומשום שקסטנר העניק לנו שירות גדול בכך שסייע לשמירת השקט במחנות, הנחתי לקבוצות שרצה בהן להימלט. אחרי ככלות הכול לא הייתי מעוניין בקבוצות קטנות של כאלף יהודים."
https://he.wikipedia.org/wiki/וילם_סאסן#ראיונות_עם_אייכמן

סטטיסטיקה – שורדי השואה בישראל
רבות שומעים בתקשורת על חיי העוני של שורדי השואה. והנה התקבל גם סיכום סטטיסטי. 161 אלף ניצולי שואה חיים בישראל, קרוב לשליש מהם מקבלים השלמת הכנסה. לפי הביטוח הלאומי, שיעור השורדים שנזקקים לתוספת לקצבתם גבוה ביחס לאוכלוסייה הכללית שבאותה קבוצת גיל. נשמע נורא. מאין כל העוני של שורדי השואה לאחר קבלת השילומים מגרמניה? האם הם רק מעולי בריה"מ של שנות התשעים?
מנפלאות הסטטיסטיקה מסתבר שנתוני שורדי השואה מפתיעים. רק 63% משורדי השואה המוכרים הם ילידי אירופה. הקבוצה הגדולה ביותר ילידי ברית המועצות לשעבר – 37%; ילידי רומניה – 12%; ילידי פולניה (כ-5%), בולגריה (2.7%), הונגריה (1.4%), גרמניה (1.4%), צרפת וצ'כוסלובקיה (1%). כל שאר האנשים המוגדרים בישראל כ"שורדי שואה" אינם כלל מאירופה, ולא שרדו את שואת יהודי אירופה. 18.5% הם יהודי מרוקו ואלג'יריה שסבלו מהגבלות שונות ומהתנכלויות תחת שלטון וישי. 11% הם יוצאי עיראק שסבלו מפרעות הפרהוד בתחילת יוני 1941, כ-7% מהמוכרים ברשות הם יוצאי לוב ותוניסיה אשר סבלו מחוקי הגזע והוגלו למחנות עבודה וכפייה, וחלקם אף נשלחו למחנה הריכוז ג'אדו.
) 161 אלף ניצולי שואה חיים בישראל, קרוב לשליש מהם מקבלים השלמת הכנסה)
https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.10764797
הסטטיסטיקה מספרת לנו סיפור שונה לחלוטין מהדימוי המקובל מיהו שורד השואה.

אי אמינות – מכתבו של היטלר
כשהיטלר עלה לשלטון כתבה פרידה פרידמן (סבתא רבתא של רחל עזריה) מכתב לפאול לודוויג הנס אנטון פון בנקנדורף אונד פון הינדנבורג, נשיא גרמניה: "הייתי מאורסת ב-1914, ארוסי נהרג בשדה הקרב ב-1914. אחיי מקס ויוליוס כהן נהרגו ב-1916 ו-1918. אחי היחיד שנשאר בחיים, וילי, שב מהמלחמה עיוור. כל השלושה קיבלו עיטור צלב הברזל על שירות לארצם. אבל עכשיו... ברחובות ארצנו מחולקים עלונים האומרים, 'יהודים החוצה!' ונשמעות קריאות גלויות לפוגרומים ולמעשי אלימות נגד יהודים... האם הסתה נגד יהודים הוא סימן לאומץ או לפחדנות, בזמן שהיהודים הם אחוז אחד מן העם הגרמני?"
הינדנבורג ענה שהוא לוקח את דבריה ברצינות, והעביר אותו לתגובתו של היטלר.
היטלר ענה בכתב ידו והאשים את פרידה שהיא משקרת, ושלא היו קריאות לפוגרום.
כמה שנים אח"כ, פרידה מכה שנית כשהגסטפו בא לחפש את מרטין בעלה. הוא היה וטרן של מלחה"ע ה-1, ולכן היה מוגן יחסית ועסק בהצלת יהודים שלא היתה להם הגנה. כשהגסטפו דפקו בדלת באמצע הלילה, היא יצאה אליהם בקור רוח ואמרה: "הוא נטש אותי מזמן, אני שבורת לב." מרטין שכבר חשש שהגסטפו יגיעו אליו, החל לישון בלילות במשרד שלו. סבא שלי, בנה של פרידה, הצליח להגיע לאנגליה, ובהמשך לחלץ את אחיו והוריו, פרידה הצליחה לברוח אחרי ליל הבדולח. לא זכיתי להכיר אותה, אבל בעיני היא סמל לאומץ, הבחנה ברורה בין טוב ורע, והמון תושיה. בתי השנייה קרויה על שמה ונושאת בגאווה את זכרה.
המכתב נלקח על ידי הבריטים כשלל ארכיוני, והיום נמצא בארכיון בקובלנץ. מסתבר שיש לו ערך היסטורי, כי זאת הפעם הראשונה שהיטלר כתב בכתב ידו מאז שעלה לשלטון. מסתמן שפרידה עיצבנה אותו ממש, שאיבד את העשתונות ולא חיכה להקלדה מסודרת. מודה שזה גורם לי להתלהב מפרידה עוד יותר.
https://twitter.com/azariarachel/status/1519403710572642306?t=GHobKDkKDSbyiqN-JBZF2Q&s=03)
נו אז תגידו אתם, למקרא מכתבו של היטלר שהוא לא קרא לפוגרומים ביהודים, איננו זקוקים כלל לאיווט אביגדור ליברמן כדי לדעת שמילה של פוליטיקאי אינה מילה... או להבטחות של נפתלי בנט. אסור להאמין לפוליטיקאים.

הוכחת אמיתות תורתו של היטלר
בלנקה זמיגרוד נולדה ב-1924 בעיר חוז'וב (קניגסהיטה) שבפולין. ילדותה המאושרת נקטעה בגיל 15, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה בלנקה גורשה לגטו בנדין, למחנה עבודה בז'יוויץ (זייבוש) ולארבעה מחנות ריכוז – אושוויץ, ברגן בלזן, פלוסנבירג ומאוטהאוזן. ב-1950 עלתה לישראל. אחותה, רות, ששרדה אף היא את השואה, ירדה לקנדה. בארץ הכירה בלנקה את בן זוגה, שלמה (סשה) פלדמן, גם הוא ניצול שואה. השניים לא נישאו ולא הביאו ילדים לעולם. תחילה גרו בתל אביב, שם עבדה בלנקה כמלצרית בקפה "עטרה". "היא היתה אישה מלאת חיים, שאהבה לשיר, לרקוד ולשחות בבריכת גורדון," סיפרה רנה זלצמן, בת דודה של א,מהּ, "היא היתה ציונית נלהבת, שאהבה את הארץ."
ב-1960 עזבו בלנקה ובן זוגה את הארץ, וכדי להוכיח את אמיתת תורתו של היטלר שהדבר היחיד החשוב ליהודים זה הכסף, ולכן הם פרזיטים על הפולק הגרמני, הם ירדו לדויטשלנד, לפרנקפורט שם פתחו מסעדות, בתי מלון ועסקים נוספים, ועשו כסף. בשנות ה-80 עסקיה נקלעו למשבר, היא הפסידה את הכסף ואיבדה את בעלה, שמת ממחלה ב-1985. היא חיה מפנסיה קטנה, וכדי לשפר את מצבה הכלכלי בגיל 66 החלה לעבוד במלתחה (גרדרובה) של מסעדת מובנפיק בפרנקפורט. ג'ון אוסוניוס, ניאו-נאצי משבדיה, סעד במסעדה בה עבדה בלנקה הוא ביקש לאסוף את מעילו, והאשים אותה כי גנבה יומן-כיס אלקטרוני שהיה ברשותו. בין השניים התפתח ויכוח ולאחר מכן הוא עזב את המקום. כמה שבועות לאחר מכן שב לשם, ושוב האשים אותה בגניבה. הפעם גם השמיע הערות אנטישמיות נגדה. למחרת ארב לה בתום המשמרת, אחרי חצות, וירה בה למוות כשהוא רכוב על אופניו.
ראובן גרסיקוב, יהודי בן 24, תושב פרנקפורט, יזם בשנה שעברה עצומה למען הנצחתה של זמיגרוד. פעילה נוספת במאמצי ההנצחה היתה חברת הפרלמנט הגרמני מטעם מפלגת השמאל "די לינקה", מרטינר רנר. היוזמה זכתה לתמיכת ראש העיר היהודי של פרנקפורט, פטר פלדמן. טקס גילוי שלט הזיכרון התקיים ביום השנה ה-30 לרצח, ב-23 בפברואר האחרון.
(עופר אדרת, "היא הצליחה לשרוד את זוועות הנאצים, ממשיך דרכם הכריע אותה", "אל-ארצ'י", 27.4.22)
https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-MAGAZINE-1.10763253
שנים רבות לאחר הרצח בא גרמני פשוט ומסביר לישראלים היורדים לדויטשלנד כדי להוכיח את אמיתות תורתו של היטלר, ולאשר את דבריו כי היהודים הם קוסמופוליטיים נטולי רגש לאומי, מלבד הרצון לכסף כפרזיטים של הפולק הגרמני, את המילים הבאות: "אצלכם היהודים זה הכול כסף. למה חזרתם לכאן אחרי שרצחנו שישה מיליון יהודים? מה יש לכם לחפש כאן?"
https://www.youtube.com/watch?v=m3HIddl-xZU&feature=emb_title
מבחינת הרגש שלי יש לפעול ע"פ הנדר של שלונסקי: עד דור עשירי אין מקום לחיים יהודיים בדויטשלנד".

צאו מכאן!
עורך ה"בילד" הגרמני, יוהאנס בויה, תוקף בעיתונו את ההתנהלות של מוסלמים רדיקליים החיים בגרמניה מתוך שנאתם ליהודים. בטור נוקב שכתב, מציין בויה לרעה את ההתנהלות ושואל בתמיהה: "האם המדינה הזו לא נשבעה 'לעולם לא עוד?'"
בטור בויה התעצב מהאמירות הקשות: "יהודים מלוכלכים" הנשמעות ברחובות גרמניה. הוא ציין כי האמירות הללו נקראו על ידי מאות אנשים, מוסלמים שהיגרו לגרמניה בעצמם או במשפחותיהם – בלב ליבה של העיר ברלין. "חבל! האם לא נשבענו כולנו 'לעולם לא עוד?'"
חלקים גדולים בשמאל לא דמיינו שמהגרים ולידיהם יוכלו לשנוא אנשים. הם נחשבו בעקביות לאנשים טובים יותר, ומי שחושב כל כך רחוק מהמציאות – נמצא היום בפוליטיקה ולעיתים קרובות גם בחדשות." כתב בויה.
בויה חושף את התחושות של אנשים בגרמניה מהימין הקיצוני ואפילו מהשמאל ששונאים את ישראל, ומכנה זאת כ"שנאה החדשה לעם היהודי." הוא זעם על כך שאותם "שונאי היהודים החדשים" בגרמניה מרגישים נוח ובטוח: "המדינה הזו היא המדינה שלהם, נויקלן ורובעים אחרים שייכים להם לחלוטין." לדבריו, יש להתייחס לאותם הפורעים המוסלמים ושונאי יהודים כאל נאצים בזויים בקרב הימין הקיצוני: מנודים, מבוזים, תחת מעקב מתמיד של המשטרה והשירות החשאי. הוא הוסיף כי מי שהולך להפגנות נגד יהודים – צריך לצאת מהמדינה הזו ואסור להפכו לגרמני. "כל האנשים ההגונים בגרמניה ישמחו על כך, לא כל שכן המוסלמים הרבים שומרי חוק בגרמניה, שאינם מבינים מדוע המדינה לא נוקטת צעדים נגד אותם הפושעים" כתב בויה והלין: "למרבה הצער, זה הפוך: יהודים כבר מזמן עזבו את גרמניה. המדינה וחלק מהתקשורת מאפשרות את מה שאסור היה להרשות לעולם. 'לעולם לא עוד' אינו אלא שקר שנשמע יפה לנאום זול של יום ראשון."
https://rotter.net/forum/scoops1/740426.shtml

הזיות שווא
הרבה מן השוטים בעלי ההזיות גם כאן, העלו בדמיונם הפורה עלייה גדולה מרוסיה ומאוקראינה. המציאות כמובן שונה. יותר מ-5,000 עולים מרוסיה הגיעו לאחרונה לישראל וזכו להטבות מיוחדות השמורות לפליטים מאוקראינה. אולם כעת מתברר: שליש מהם שבו לארצם – עם הדרכון הישראלי והמענק הכספי.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=741125&forum=scoops1
שערורייה. בעוד שאזרחים ישראלים ותיקים אינם מצליחים להשיג תור לחידוש דרכונים, לעולים החדשים המפוברקים ניתן דרכון מיידית עם מענק קליטה שמן. יש לשנות מיידית את החוק. דרכון יקבל עולה רק לאחר שלוש שנים של מגורים בארץ, עד אז יקבל לֶסֶה פסֶה בלבד, ועולה שיורד יצטרך להחזיר מיד את כל מענק הקליטה שקיבל.

הכרישים תומכים בירידה מהארץ ופוגעים בכלכלת ישראל
אנשי עסקים אמריקאים-יהודים ממוצא ישראלי, שירדו לאמריקה, משתתפים בתוכנית הטלוויזיה "הכרישים" האמורה לעודד יזמים. בפני אורן דוברונסקי, מלך החומוס של עמק הסיליקן, דובי פרנסס משקיע הון מקליפורניה, ויסמין לוקץ' העומדת בראש עמותה המעודדת ישראלים לרדת לאמריקה ולהתחבר עם עולם היזמות האמריקאי – הופיעו בתוכנית שני ישראלים צעירים עומרי ושניר, שירדו לקוסטה ריקה והקימו שם מפעל למצעים ומזרונים והם רוצים השקעה שתעזור להם בפיתוח מפעלם שם. הם מצליחים ומקבלים 600 אלף שקל בתמורה ל-20 אחוז מהחברה.
יופי. השאלה למה תוכנית טלוויזיה ישראלית צריכה לעודד ירידה מהארץ ופיתוח תעשייה משק וכלכלה בקוסטה ריקה?

בין הכחשת שואה להכחשת הנכבה
כתב אל-ארצ'י, המהגר האוקראיני יליד קייב ממוצא יהודי, האקטיביסט הפרו-איסלמי, דימיטרי שומסקי (במקור חומסקי) כותב ש"יש לקוות שהמלחמה האימפריאליסטית של רוסיה הפוטינית נגד העם האוקראיני תסתיים במפח נפש לנציונל-אימפריאליזם הרוסי, בדיוק כפי שהסתיימו בעבר מלחמת רוסיה-יפן ב-1904-1905, ומלחמת החורף הסובייטית נגד פינלנד ב-1939-1940. (שומסקי בבורותו שוכח כי רוסיה כבשה את האיים הקוריליים מיפן, וכשליש מאדמות פינלנד) "אולם," הוא ממשיך ובצדק, "הניצחון המיוחל עתיד לגבות מהאומה האוקראינית לא רק מחיר אנושי וחומרי כבד ביותר, אלא גם מחיר מוסרי לא קטן. שכן כבר כעת ניכר לעין, כי הנרטיב הלאומי האוקראיני, משקף התכחשות לאחריות היסטורית של התנהגות האוקראינים בימי שואת יהודי ברית המועצות." כלומר את חלקם של האוקראינים ברצח היהודים.
"אפשר להבין את הכעס בישראל על זלנסקי, שהכחיש את חלקה של אוקראינה בשואה," ממשיך שומסקי, "אבל זה מה שאנחנו עושים לגבי הנכבה. הכחשת הנכבה – החורבן הלאומי הפלסטיני, שכלל את גירושם, הגירתם הכפויה, ומניעת שיבתם של הערבים הפלסטינים בידי ישראל תוך השתלטות פושעת של המדינה על רכושם, וכן את מעשי הטבח בידי צה"ל כגון זה שבוצע בטנטורה, המהווה את אחד מסימני ההיכר הברורים של האני הקולקטיבי הישראלי. הנה כי כן, לפנינו קו דמיון עצוב בין הלאומיות היהודית הישראלית ללאומיות האוקראינית, הזועק לשמים בימים אלה – ביום השואה, וערב יום הנכבה."
(דימיטרי שומסקי, "בין הכחשת השואה להכחשת הנכבה", "אל-ארצ'י", 27.4.22)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10765549
ההשוואה שעושה שומסקי (חומסקי במקור) בין השואה לנכבה (בין באבי יאר לטנטורה) היא מעשה מובהק של הכחשת שואה.
ולגבי הכחשת הנכבה, יש המתנגדים לציון הנכבה ע"י ערביי ישראל, אני דווקא תמיד תומך באיזכורה. הנכבה – עונש מוצדק ולא מספיק. עונש מוצדק על כך שידידו הטוב של היטלר, מוחמד אמין אל חוסייני, אירגן את העולם הערבי והמוסלמי להשלים את מה שהיטלר לא הספיק, לחסל את מדינת היהודים ולהשמיד את יהודיה. עונש לא מספיק, מפני שבניגוד לגרמניה הנאצית ששמרה בסוד את תוכנית השמדת היהודים, הערבים (החמאס הג'יהאד והמופתי של אש"פ) מכריזים בריש גלי על תוכניתם לחסל את מדינת ישראל ולהשמיד את היהודים בעולם, וחלק גדול מערביי ישראל מצטרף אליהם.
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
עונש לא מספיק, מפני שבניגוד לגרמניה הנאצית בה היו גרמנים שהתנגדו לנאציזם, למרבה הצער טרם נמצא ערבי-מוסלמי שאינו גזען. טרם נמצא ערבי-מוסלמי שרואה את דברי מוחמד באמנת החמאס (ובדברי המופתי של אש"פ) שלפיהם יש לחסל את מדינת ישראל, ולהשמיד את כל היהודים – גזענות, ולא מופת מוסרי. אם אתם מכירים ערבי-מוסלמי כזה אנא הציגוהו.

אחווה יהודית ערבית (בשנאת ישראל)
משפחות מוסלמיות משכונת שיח' ג'ארח-שמעון הצדיק הזמינו יהודים להשתתף בסעודת סוף צום ברמאדן. ביניהם היה גם האקטיביסט הפרו-איסלמי, חבר הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל), עופר כסיף.
בעקבות הסעודה המשותפת פירסמה האקטיביסטית הפרו-איסלמית האנטי ציונית ואנטי-אשכנזית, המהגרת מאיראן, מוז'גאן אבגינסז, (אורלי נוי) פוסט: "ככה בני אדם נועדו לחיות. ביחד, בכבוד. תושבי שיח' ג'ראח מארחים אותנו לסעודת אפטאר."
אלא שהעיתונאי חאלד אבו-טועמה מפרסם שהמשפחות הערביות בשייח ג'ראח (שמעון הצדיק) ספגו ביקורת והתקפות לאחר שיהודים השתתפו בסעודת שבירת הצום – איפטאר, על האירוח החם, והתנערו מ"הזמנת יהודים":
"אנחנו," הן אומרות, "לא הזמנו את היהודים לארוחת האפטאר. ברגע שהבנו שהם באו לארוחה – עזבנו."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=740707&forum=scoops1
מסתבר שגם היהודים הפרו-איסלמים נחשבים לבני קופים וחזירים שיש לרוצחם לפי דברי מוחמד.

אחווה מוסלמית סונית-שיעית (בשנאת ישראל)
בשעה שיש מלחמת עולם בין הסונים לשיעים המופתי הסוני של ירושלים, עכרימה סברי, בכיר דרשני מסגד הקצה (אל-אקצא) השתתף בוועידת יום ירושלים האיראנית לצידם של מנהיג חיזבאללה נסראללה (העלוואי), מנהיג חמאס הנייה (הסוני), מנהיג הג'יהאד האסלאמי (הסוני), החזית העממית, הסונית, ועוד בכירי טרוריסטים מרחבי העולם המוסלמי בקריאה להשמדת ישראל. המופתי הסוני סברי תומך בפיגועי התאבדות.
מדובר בשיח' שהעוזרת של ח"כ רם בערק-בן ברק, (יו"ר ועדת החוץ והביטחון) למדה אצלו בקורס ועשתה איתו סלפי. סברי, נחקר המון פעמים על הסתה, ותמיד משתחרר.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=740804&forum=scoops1
האיסלם הריהו דת האהבה.

אחווה נוצרית מוסלמית (בשנאת ישראל)
ח"כ סאמי אבו שחאדה (בל"ד), היווני-נוצרי שהסתערב בכפייה בגין הכיבוש הערבי, חגג את סעודת האפטאר (סיום צום הרמאדאן) עם הוריו של המחבל יאסין בכרי, (ממשפחת הרוצחים המפורסמת בכרי) המרצה 9 מאסרי עולם בכלא ישראלי. יאסין ובן דודו איבראהים בכרי, תושבי בענה, סייעו למחבל מתאבד מחמאס לבצע את פיגוע התופת בקו 361 בצמת מירון בשנת 2002. בו 9 נרצחו ועשרות נפצעו.
https://rotter.net/forum/scoops1/740427.shtml
כשמדובר ברצח יהודים אין כמו הפגנת אחווה בין ערבים מוסלמים ונוצרים.

חיילים ישראלים בצבא אוקראינה
בכלי התקשורת מראיינים ישראלים בוגרי צבא שירדו לאוקראינה ומשתתפים בלחימה של אוקראינה נגד רוסיה. הנה קבוצה של מתנדבים ישראלים בצבא האוקראיני המודים לממשלת ישראל על התמיכה בהם:
https://rotter.net/forum/scoops1/740515.shtml
עם כל הסימפטיה למטרה – קצת קשה לראות חיילים ישראלים יורדים הנלחמים למען אוקראינה.

למה השאיל ג'פרי אפשטיין צ'לו נדיר לחתן של אהוד ברוג-ברק?
תעלומה: למה השאיל ג'פרי אפשטיין צ'לו נדיר לחתן של אהוד ברוג-ברק?
עבריין המין שהתאבד נהג "לאסוף" אליו אנשים בעזרת טובות שכללו קשרים וטובין. המסע המוזר של צ'לו בשווי 165 אלף דולר לידיו וממנו הלאה, פותח חלון לחייו ומורשתו של הפושע הידוע לשמצה. כשג'פרי אפשטיין התאבד בכלא ב-2019, הוא לקח עימו סודות רבים. תעלומה נסובה סביב השאלה – מדוע הוא החזיק בצ'לו איטלקי נדיר? היה זה הנכס הלא-פיננסי היחידי שנרשם בדו"חות המס בקרן של אפשטיין, ותואר בפשטות כ"צ'לו". בדו"חות, ערכו הרשום היה 165,676 דולר. אפשטיין מעולם לא ניגן בצ'לו או הראה עניין בכלים מוזיקליים כהשקעה. ג'פרי אפשטיין השאיר במותו 600 מיליון דולר. לא נשאר מזה הרבה, "אי הפדופילים" של ג'פרי אפשטיין עומד למכירה ב-125 מיליון דולר.
קרסטי פרגוסון, דוגמנית מג'ורג'יה, פגשה את אפשטיין בגיל 18 דרך חבר משותף. היא בילתה עימו באחוזתו בפאלם ביץ', הוא היה מתקשר אליה עד ארבע פעמים ביום, והראה לה תמונות של עצמו עם חבריו – בהם ביל קלינטון, מייסד מיקרוסופט ביל גייטס, ראש ממשלת ישראל אהוד ברוג-ברק, ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. כשהחלה לצאת עם הצ'לן המוכשר ויליאם דה רוסה. ב-2006 נעצר אפשטיין בפלורידה לאחר שנמצאו ראיות כי קיים יחסי מין עם קטינות. פרגוסון אמרה כי אפשטיין מעולם לא הציע לה לקיים יחסי מין או לגייס נערות אחרות. כשהיא ניסתה לחבק אותו, הוא נרתע, אמרה. היא חשבה שהוא ומקסוול מאוהבים. לאחר מעצרו של אפשטיין, פרגוסון לא שמעה ממנו. אפשטיין הודה בשידול לזנות של קטינה ונדון ל-13 חודשי מאסר, אם כי בילה את רוב המאסר בבית. ב-2010, כשניסה לשקם את חייו הנוצצים, התקשר אליה. "אני רוצה לקנות צ'לו," אמר לה פתאום. הוא ביקש שדה רוסה יעזור לו, ואמר לו כי ברצונו לקנות צ'לו לנגן ישראלי צעיר.
דה רוסה שמע על צ'לו שנמכר בלוס אנג'לס. זה לא היה סטרדיווריוס או מונטניינה, אבל היה לו ייחוס נאה, והוא יוצר על ידי אטורה סופריטי, שעבד בפרארה, איטליה, משלהי המאה ה-19 ועד מותו ב-1928. דה רוסה ניסה את הצ'לו והתאהב. הוא אמר שלדעתו מדובר באחד מהכלים המודרניים הטובים ביותר מסוגו שיש (מודרני משמעו לאחר הרנסנס האיטלקי). המחיר המבוקש היה 185 אלף דולר – מציאה, לדעתו. אפשטיין היה מרוצה. הוא אמר כי בעל הצ'לו המיועד – ישראלי צעיר בשם יועד ניר – צריך לנסות את הכלי לפני הקנייה. דה רוסה מעולם לא שמע על ניר, אבל הוא לקח את הצ'לו לבדיקה, וניר ניגן בו בביתה של אימו של דה רוסה. ניר, שהיה אז בן 30, עם שיער ארוך כהה, ניגן כמה סוויטות לצ'לו של באך. כבוגר של האקדמיה למוזיקה בירושלים היה ברור שהוא למד לנגן, אולם דה רוסה לא חשב שהוא נגן מוצלח במיוחד. "חשבתי שזה מוזר שג'פרי בחר דווקא בו." נזכר דה רוסה. ניר אישר את שביעות רצונו, ואפשטיין שלח רואה חשבון בשם ריצ'רד קאן לשאת ולתת על הקנייה עם חברת בנינג ויולינס. קאן קיבל הערכת מחיר חיצונית, והוריד את המחיר ל-165 אלף דולר. דה רוסה נפגע מכך שלא סמכו עליו. הכסף לצ'לו הגיע מהקרן של אפשטיין, והרכישה דווחה בדו"חות המס שלו. קאן ניסח חוזה לפיו הצ'לו יושאל לניר בלי עלות, לפי מקור יודע דבר. באותה שנה, ניר ליווה בנגינה את הזמרת ג'ודי קולינס בהופעה בניו יורק, שקיבלה שבחים.
ב-2019 נדהמו דה רוסה ופרגוסון ממעצרו של אפשטיין באשמת סחר למטרות מין. פרגוסון כתבה לו לכלא והציעה לבקר ולהביא אוכל. הוא לא ענה. ב-10 באוגוסט באותה שנה הוא מת בהתאבדות. דה רוסה כתב באותה שנה לניר כדי לברר מה קרה לצ'לו. ניר אמר שהחזיר אותו. לבקשת קרן אפשטיין, הוא מסר אותו לעורך דין בניו יורק באוקטובר 2019. התיק של הכלי היה שבור והצ'לו ניזוק, לדברי דה רוסה. ניר אמר כי הוא החזיר אותו בשלמותו. הקרן ביקשה למכור אותו. מסתבר שההשקעה של אפשטיין, אולי במקרה, היתה מוצלחת. הצ'לו נמכר ב-220 אלף דולר, 33% יותר מששילם אפשטיין שמונה שנים קודם. דה רוסה נעזר בשותף פיננסי וקנה לעצמו את הצ'לו, בדיוק לפני שהמגפה השביתה את עולם ההופעות החיות. התעלומה נמשכת: מדוע קנה אפשטיין את הצ'לו, מה הקשר שלו לניר? רמז חשוב הופיע בקונצרט של ג'ודי קולינס ב-2011 בקפה קרלייל. הפסנתרן של קולינס מספר שבבית הקפה הוא פגש את אשתו של ניר, ענת. ניר הזכיר שהיא בתו של אהוד ברוג-ברק, ראש ממשלת ישראל לשעבר. בשיחה עימו הוא אישר מתל אביב כי יועד וענת ניר הם חתנו ובתו. ברוג-ברק – שהיה ראש ממשלה בין 1999 ל-2001 וכיהן בתפקידי ממשלה בכירים אחרי כן – אמר כי ראש ממשלה אחר, שמעון פרס, הציג אותו בפני אפשטיין ב-2003. ברק אמר כי הוא ואפשטיין נפגשו עשרות פעמים, אולם מעולם "לא השתתפתי במסיבה או אירוע עם נשים או משהו כזה."
במרוצת השנים אפשטיין גם השקיע מיליון דולר בשותפות עם ברק. ברק הכיר לו את ניר ב-2010 או 2011. אבל טען שלא ידע על השאלת הצ'לו. "מסירת הצ'לו לא נועדה לגבות טובות." אמר ברוג-ברק. הוא אמר ש"אפשטיין עשה זאת על בסיס המוניטין של יועד כצ'לן מוכשר." ניר סירב להגיב אם סיפר לחותנו על המתנה. אף על פי כן, השאלת צ'לו של 165 אלף דולר היא בדיוק מסוג הטובות שאפשטיין חילק כשרצה משהו בתמורה. אחרי הכול, לא כל אחד היה בעל האמצעים להשיג צ'לו נדיר לקרוב משפחה של מנהיג פוליטי רב עוצמה – בדיוק מסוג האנשים שאפשטיין ידע להתקרב אליהם.
https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.10759577
תארו לכם מה היה קורה לו אפשטיין היה משאיל צ'לו לנתניהו או ליאיר? מה היה קורה בארץ?
בספר שיצא לאור נטען שסוחר הקנאביס, שותפו העסקי לשעבר של ג'פרי אפשטיין המיליארדר הפדופיל – אהוד ברוג-ברק, יעץ לו איך לשפר את תדמיתו.
https://www.ynet.co.il/news/article/rymzjvfhf
כזכור, תמורת "ייעוץ" שנתן ברוג-ברק לקרן וקסנר הוא תוגמל ב-2.3 מיליון דולר. עצות זהב. אין ספק, אהוד ברוג-ברק יועץ יקר.

הלכנו
שיר הכיבוש (שטחים ונשים)
מילים: חיים פיינר-חפר
לחן: דובי זלצר
ביצוע גאולה גיל

הלכנו לקנטרה
ראינו את זוהרה
מיהרנו לטירן
מצאנו את סוזן.
אך לאיסמאיליה
ציפורה כבר הגיעה.
ובסיבוב ג'נין
ניגמר כל הבנזין.

ומשום כך, כך, כך,
כן, החייל מוכרח ללכת, ללכת.
על כן הדרך כה מושכת, מושכת.
וכשעוברים את הגבולות
מיד רגלינו איילות.

הלכנו לקונטילה
מוצאים את מי? את גילה,
בדרך שועפט
מצאנו את עינת.
בכביש אבו עגלה
נאמר שלום לאלה.
אבל על הר גריזים
מצאנו שתי עיזים.

ומשום כך, כך, כך...

חזרנו לעפולה
רק לנשק את שולה.
בחבל עדולם
חיבקנו את מרים.
מיהרנו למנרה
לתת ליטוף לשרה.
אבל מול גנוסר
חיכה לנו רס"ר.

שלא תשכח, כך, כך,
שהחייל מוכרח ללכת.
על כן הדרך כה מושכת
וכששומעים אנו קללות
מיד רגלינו איילות.

https://youtu.be/9bCHH8KTmYg

היו זמנים. כיבוש שטחים ונשים – זו היתה שפתו של השמאל הישראלי בעבר. היום על מילים אלו לא היה חיים פיינר-חפר מקבל את פרס סוקולוב, ואת פרס ישראל. היום אפילו אייל ביטון-גולן לא היה מעז להשמיע שיר כזה.
נעמן כהן