אלימות פרטנית כלפי צוות רפואי תמיד היתה, אך אלימות קבוצתית של עשרות אנשים נגד בית חולים קיימת רק מהזמן האחרון.
מטופל ערבי הועבר להדסה מבית חולים פלסטיני בעיר משום ששם חששו ממשפחתו. הוא הגיע במצב אנוש לאחר נטילת מנת יתר של סמים, וכאשר נקבע מותו רופא אוים בשבר זכוכית שיעשה לו החייאה, ועשרות ערבים הסתערו על בית החולים, סיכנו את הצוות הרפואי, והרסו רכוש רב.
(עידו אפרתי ניר חסון, "הארץ" 19.5.22 עמ' 5 משום מה לא הופיע בדיגיטל)
התפרעות דומה של ערבים התרחשה גם בנהריה.
https://www.ynet.co.il/news/article/sjuc0afv5#autoplay
הטרור הערבי-מוסלמי נגד בתי החולים בישראל, המיועד להמאיס את החיים על היהודים מחמיר והולך. (ודוק: לא "טרור בתי חולים", כי בתי חולים אינם יכולים לעשות טרור כשם שאין "טרור חקלאי" כי חקלאות אינה יכולה לעשות מעשי טרור כפי שמגדירים המכבסים הצבועים).
הטרור הערבי-מוסלמי נגד בתי החולים מסכן את כולם גם את הערבים, לכן יש לשים לו קץ ומהר על-ידי הצבת משטרה ומניעת כנסת מלווים מעל מיספר מסויים לכל חולה.

לא הגזמה – שחיתות היא שחיתות
תמיהני על ד"ר משה גרנות, סופר בעל שם שכתב ספרי פרוזה ומחקר רבים, ואמון על הבנת הנקרא, על שלא הבין את מה שכתבתי על אמנון אברמוביץ וכתב: "אינני מבין את כעסו של נעמן כהן על אמנון אברמוביץ' רק משם שהתכחש לדבריו בעניין עסקת שליט ששיחררה את סינוואר מחמישה מאסרי עולם. אני מסכים שיש פה כישלון עיתונאי, אבל לכנות אותו בגלל זה – מושחת ומשחית?! נעמן כהן, לא הגזמת?" ("חדשות בן עזר", 1748).
אז ככה. לא מדובר בכעס על שקר (שגרנות מכנה משום מה רק "כישלון עיתונאי"), אלא בביקורת כוללת על משנתו של אברמוביץ'. הכינוי "משחית ומושחת" ניתן לו בגלל תורת "האיתרוג" העיתונאית שלו, לפיה לא חשובה האמת, אלא רק ההשקפה הפוליטית של נשוא הכתבה. שקריו בנושא עסקת שליט הינם רק דוגמה אחת מני רבות לעומק שחיתותו. קשה לי להאמין שד"ר משה גרנות באמת סבור שלכנות עיתונאי בעל תורת "איתרוג" המשקר כתוצאה ממנה, "מושחת ומשחית" זו הגזמה. האם זו הגזמה, או אמת?

אלישבע בורנשטיין-אליזבת בורן – ראשת ממשלת צרפת
בת ניצול השואה המשומד
נשיא צרפת, עמנואל ז'אן מישל פרדריק מקרון, מינה את אליזבט בורן (ילידת 1961) לראשת הממשלה השנייה בתולדות צרפת. שורשיה של משפחת אביה יוסף בפולניה. סבהּ זליג בורנשטיין, שמת במחנות יחד עם שניים מבניו, נמלט מהאנטישמיות הפולנית בשנות ה-20 והשתקע בבלגיה, שם מצא עבודה אצל יהלומן. יוסף נולד באנטוורפן בשנת 1925. הוא היה אחד מארבעה אחים, לאון יליד 1921, אייזיק ב-1923 ואלברט ב-1930. כשפרצה מלחמת העולם השנייה, נאלצה המשפחה לצאת שוב לגלות ומצאה מקלט בדרום צרפת, בטולוז, מונטובאן, ולאחר מכן בנים. האם אנה מתה אז בגיל 36 בלבד.
באוגוסט 1942, יוסף ואחיו יצחק נעצרו לראשונה כיהודים חסרי אזרחות והובלו למחנה ריבסלטס. "זליג הצליח לשחד שומר, שנתן ליצחק וג'וזף 'לברוח'. הם חזרו לנים בסוף 1942 והחליטו להצטרף לרזיסטנס. בינתיים גם ליאון נעצר. וגורש בצעדת מוות 51 ב-6 במרץ 1943; לכיוון סוביבור, שם נרצח."
שלושת האחים בורנשטיין כינו עצמם אז בורן Borne. והם עסקו במשימה להעביר גברים ונשים יהודיים מגרנובל ל-Biques maquis, בטארן, בארגון בראשות מייסד ארגון הקרב היהודי, תנועת התנגדות יהודית, אברהם פולונסקי, אך ב-24 בדצמבר 1943 נעצרו האב ושלושת בניו יוסף, אייזק ואלברט על ידי הגסטפו בגרנובל. "היו לנו מסמכים כוזבים, כשהשוטרים נכנסו לדירה בעשר בערב, הם הכריחו אותנו להוריד את המכנסיים. (...) הם רצו יהודים. הם לגמרי רצו שאנשים יסגירו את האחרים. ומשם, סבלנו אז גם מה שנקרא אמבטיה. זה קרש, אנחנו מטים אותו במים. חקירה מאוד מאוד קשה," סיפר יצחק בראיון.
המשפחה הועברה לדרנסי, ומשם לאושוויץ-בירקנאו בשיירה 66 ב-20 בינואר 1944. "היו שורות של אנשי SS וזונדרקומנדו, כלבים והיללות: 'ראוס, ראוס, ראוס.' היינו צריכים לצאת במהירות. כבר היה שלג. וזה המקום שבו אחי יוסף ונבחרתי," תיאר יצחק. זליג ואלברט נלקחו ישירות לתא הגזים.
יוסף ויצחק נשלחו לעבוד במחנה בונה-מונוביץ או באושוויץ השלישי, אחד משלושת המחנות הגדולים של מתחם מחנה הריכוז: "כשהגענו לבונוורק, שנמצאת שלושה ק"מ מאושוויץ, האפר עף עד הסוף. שם. כשהיה סוער, הארובות בערו, היה ריח רע בכל מקום. והזקנים, הזקנים שהיו במחנה היו אומרים לנו באותה שעה: 'אתה רואה, אלה ההורים שלך הולכים לגן עדן.'"
במשך שנה הצליחו האחים בורן לשרוד, בעיקר בזכות רוח הסולידריות שלהם, לדברי יצחק: "תמיד חלקנו הכול, אותו איתי ואני איתו כי צפיתי בו כמו חלב על האש." מול התקדמות הצבא האדום, הם פונו בינואר 1945, מערבה יותר, למחנה בוכנוולד שם שוחררו על ידי האמריקאים ב-11 באפריל 1945.
עם חזרתם לצרפת, אייזק התחתן עם אודטה, אישה צעירה שפגש בניס, בעוד יוסף, מעתה ג'וזף, התאושש לבריאותו בקלבדוס, שם הוא פגש את מרגריט לסצ'ן, רוקחת. הוא התנצר כדי להתחתן איתה. (בכך הגשים את חלומו של היטלר שיהיו פחות יהודים – משומד, שמד, והשמדה מאותו שורש) ונולדו לו שתי בנות ביניהן אליזבט ילידת 1961.
אבל סבלות הגירוש לא עוזבות אותו. לדברי אחיו, הוא לא יכול היה לדבר על זה. ב-1972, בגיל 47 בלבד, הוא התאבד. לדברי יצחק, הוא סבל מאשמה מסוימת לאחר שאיבד את אביו ושניים מאחיו במחנות: "אשמים במה? אנחנו לא תמיד יודעים. אבל אני מאמין שכל אדם, במות משפחתו, תמיד אומר לעצמו, גם היום: 'היינו צריכים, אילו ידעתי...'" (ואולי בגלל הישמדותו).
אליזבת הצעירה הצליחה להמשיך בלימודים מבריקים. בשנת 2015, במהלך ראיון ל"ליברישן", היא סיפרה כי חשבה עליו רבות כאשר, לאחר שהפכה לנציב, נתנה לראשונה לאזרח את צו ההתאזרחות שלה: "שאני, בתו של פליט חסר אזרחות זה, אשר היה צרפתי רק ב-1950, אני עושה את המחווה הזו, זה אמר משהו על אינטגרציה." (השתמדות לדידה)
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=744407&forum=scoops1
עלינו רק לקוות שאליזבט בורנשטיין-בורן, בת היהודי המשומד – תהיה פחות אנטי ישראלית משהיה ראש הממשלה המשומד שקדם לה, לורן פביוס. מי ייתן ותיקח לה לדוגמה את ליאון בלום הפרו-ציוני.

מה בנט היה צריך לענות למקרון
נשיא צרפת, עמנואל ז'אן מישל פרדריק מקרון, שוחח עם ראש הממשלה נפתלי בנט ואמר לו שהוא מודאג מההצהרות הישראליות האחרונות הנוגעות להתנחלויות.
https://twitter.com/naaman_c/status/1526869340989038592?t=PdPFNa7rdhOAi4VVcz6hAw&s=03)
נפתלי בנט היה צריך לענות לו בתגובה שהוא לוקח דוגמה דווקא מהצרפתים שסילקו את הכיבוש הערבי מצרפת (שהיה עד פואטייה), וכך גם מהספרדים הפורטוגזים, המלטזים, האיטלקים, היוונים, הארמנים, והגיאוגרגים, שסילקו את הכיבוש הערבי, ופירקו את כל ההתנחלויות הערביות (מה שישראל לא עשתה). חבל באמת שבנט שלא אמר לו זאת, אבל ממילא מקרון הרי יודע שלדברי בנט אין כל משמעות.

מלחמה דתית
הפיליסטיניות התמוהה של עוזיה בְּרֶם (ברעם). המפא"ניק הוותיק, עוזיה (עוזי) בְּרֶם (השם היידישאי בְּרֶם נכתב ביידיש ברעם האות ע היא אם קריאה המציינת E), לשעבר שר התיירות מטעם מפלגת העבודה, ובנו של משה ברֶם שר העבודה והסעד ממפא"י, קובע כתעמולה פוליטית נגד נתניהו כי: "הסכסוך (עם הערבים) איננו דורך במקום, והוא הולך והופך מלאומי לדתי. לא במקרה חמאס מנסה בכל כוחו להאדיר את 'הפגיעה' באל-אקצה; לא במקרה יוצאים מחבלים למשימתם כחלק ממלחמת דת מוטרפת – לא למען עצמאות לעם הפלסטיני אלא בגלל ההתנגשות בין היהדות לאיסלאם." (עוזי ברעם, "בעניין הסכסוך בנט והשמאל אימצו את הפרדיגמה של נתניהו", "אל-ארצ'י" 17.5.22)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10803170
קביעה בהחלט תמוהה. האם עוזיה ברֶם, יליד 1937, לא שמע מעודו על תחילת הסכסוך כאשר מנהיגו, המופתי הירושלמי (לא פוליטיקאי לאומי, אלא פיגורה דתית) מוחמד אל-חוסייני, הנהיגו מתחילתו כסכסוך דתי גרידא ולא לאומי. מלחמת ג'יהאד נגד היהודים הכופרים. המופתי מוחמד אל-חוסיני הוא-הוא אבי הקריאה: "אל-אקצא בסכנה!" – המופתי, (לימים ידידו הטוב של היטלר, שקיבל דרגה באס. אס. והיה שותפו להשמדת היהודים), התנגד בכלל למושג הלאום הפלשתינאי שראה אותו כשייך ליהודים. לארגונו הוא קרא "הוועד הערבי העליון", ולא הוועד הפלישתי העליון. והארגון הצבאי שהקים היה ארגון ג'יהאד איסלמי פרופר שקיבל את השם: "צבא הג'יהאד הקדוש", או "צבא מלחמת הקודש" (בערבית: جيش الجهاد المقدس, בתעתיק מדויק: "ג'יש אל-ג'יהאד אל-מוקאדס). שמפקדה הבולט ביותר היה קרובו, עבד אל-קאדר אל-חוסייני.
https://he.m.wikipedia.org/wiki/צבא_הג'יהאד_הקדוש
הסכסוך החל כסכסוך דתי כג'יהאד נגד היהודים, והוא ממשיך (בלי קשר לנתניהו) כסכסוך דתי. מסגד הקצה "אל-אקצא" נקרא במקור "בית אלמוקדס" (ע"ש בית המקדש) לכן ארגון "הג'יהאד האיסלמי" של היום אינו משתמש במונח "אל-מוקאדס" המזכיר את בית המקדש.
אחת הבעיות הגדולות של הזרם המשיחי הפתטי, שעוזיה בְּרֶם נמנה על כוהניו, היא העובדה שבפיליסטיניות גמורה הם מתעלמים לחלוטין מהעובדה הברורה החותכת שהסכסוך הוא במהותו דתי, מתוך דמיון הזוי של מושגים מערביים של העולם הסוציאליסטי הישן.

צער לך וצער לי
כתוב: "בנפול אויבך אל תשמח" אבל לא כתוב "בנפול אויבך תצטער"
מוחמד מג'אדלה, פרשן ערוץ 12, עלה לשידור חי באל-ג'זירה זמן קצר לאחר הירי בעיתונאית בג'נין שירין אבו עאקלה – והכפיש את ישראל ואת כוחות הביטחון כשהוא קובע כי צה"ל אשם בירי. "המוות הוא פשע שאי אפשר היה לעבור עליו בשום אופן כפי שעושה התקשורת הישראלית. עכשיו קיבלנו הודעה ממקורות בצבא הישראלי שמקור הירי אינו ידוע זה שקר חדש. במצב שהצבא אינו יכול להעניק הגנה למי שנמצא בשטח הרי שמדובר בפשע. פשע שצריך להיענש עליו מפקד הצבא וכל מי שהיה שותף לפעולה הצבאית הזו."
https://twitter.com/Now14Israel/status/1525914119060262912?t=OR6a6qk4haxSWYVppc0Fkg&s=03)
מן הסתם הוא יתוגמל היטב ע"י שליט קטאר. מוחמד מג'אדלה ממשיך ומטיף "מוסר" כאשר הוא תוקף במילים קשות (שנמחקו) את ח"כ מירב בן ארי על שאמרה לרינה מצליח בפגוש את העיתונות שהיא לא מביעה צער על מותה של העיתונאית שירין אבו עאקלה.
https://twitter.com/naaman_c/status/1526046832157130753?t=hghSM1fZzztYtPbHbFmXsw&s=03)
אז לידיעתך מר מוחמד מג'אדלה, כתוב "בנפול אויבך אל תשמח," אבל לא כתוב תצטער. למרות היותה של גברת שירין יווניה-נוצריה שהסתערבה בכפייה בגין הכיבוש הערבי, היא שימשה שופר גזעני של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי של שליט קטאר והסיתה לרצח יהודים, אז אולי תתפלא, אבל גם על מותו של יוליוס שטרייכר בן דמותה איננו מצטערים.
הגדיל לעשות "איש המוסר" ח"כ אחמד כמאל אחמד א-טיבי שתקף את ח"כ מירב בת ארי על שלא הצטערה, וכינה אותה "חלאת אדם":
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=744074&forum=scoops1
כמובן שהפוסל במומו פוסל וטיבי כולו חלאה, אבל מה לעשות שהשר יועז הנדל (הסוחר) התלוי בו פוליטית הכריז כי "טיבי אינו תומך טרור..."

צער לי וצער לה
כדי שלא תישארו בגועל הנה תיהנו משיר נפלא של אברהם חלפי, "צער לך וצער", לחן יונתן רכטר, ביצוע אריק איינשטיין ויהודית רביץ:
https://www.youtube.com/watch?v=i919BcgFo58

משפחה שכזו
אחיה האלים של סוחרת הסמים שנידונה למוות באיחוד האמירויות מוריד את דגלי ישראל
באירוע אלים שהתרחש במשרדי תאגיד השידור, עובד ערבי בשם ע'אלב כיואן, הוריד את דגלי ישראל שניתלו במשרדי התאגיד, והיכה עובד אחר שהעז להעיר לו על כך.
https://twitter.com/gershon27/status/1525902440930975744?t=YNLa6G-H8KsZsk561n2OOQ&s=03)
המעניין הוא שכיואן, שפוטר לאחר שהוריד דגלי ישראל ותקף עמית, הוא אחיה של פדאא' כיואן, סוחרת הסמים שנדונה לאחרונה למוות באיחוד האמירויות.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=743870&forum=scoops1
פדאא' כיואן, תושבת חיפה, שהועמדה לדין בדובאי ונגזר עליה גזר דין מוות, סירבה תחילה לקבל ביקור מטעם גורם רשמי של מדינת ישראל על רקע עמדותיה הפרו פלסטיניות והאנטי ישראליות. לאחר זמן מה, משנוכחה לדעת כי אין מי שיסייע לה, מלבד גורמים רשמיים ישראלים, ניאותה כיואן לאפשר לגורמי משרד החוץ הישראלי לסייע לה. רק לפני חודש דרש בראיון האח שלה האלים, מוריד דגלי המדינה, שהמדינה תעזור לה וטען שהמדינה לא עושה כלום למען אחותו ״אזרחית ישראלית״ לטענתו. סוחרת הסמים כיוואן זכורה לחיפאים מבית הקפה "אזאד" ברחוב הילל, אותו ניהלה והיתה אחת מבעליו. רב-סמל רביב רוט הגיע למסעדת "אזאד" ברחוב הלל בחיפה במהלך פברואר 2010, אך המארחת לא איפשרה לו להיכנס למקום בגלל שלבש מדי צה"ל. התקרית עוררה סערה ציבורית, וזמן קצר אחריה התברר כי למסעדה אין רישיון עסק – והיא נסגרה.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=737871&forum=scoops1
המעניין הוא שעיתון "אל-ארצ'י", שתמיד מקפיד (בשמץ גזענות) להגדיר את ערביי ישראל "פלסטינים" (ובכך להדירם מערביותם) – מגדיר הפעם את סוחרת הסמים כיואן "ישראלית" למרות התנגדותה לכינויה זה.
https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.10722233
אז הנה דוגמה למשפחה שכזו.

שיעור מולדת
מורה ערבייה-מוסלמית-פלישתית נותנת שיעור, והילדים חוזרים על דבריה: "פלסטין ערבייה מהנהר עד הים. אנחנו רוצים את חיפה את עכו. אנחנו הולכים לאל-אקצא. פלסטין שלנו מהנהר עד הים."
https://twitter.com/Fjfjf95718793/status/1526080487114014721
יפה שבניגוד לעיתון "הארץ", המורה מסבירה שפלסטין היא ערבייה, ולא פלישתייה. (כלומר צריכה להיות תחת כיבוש ערבי ולא פלישתי כי אין עם פלישתי). המוזר הוא שהמורה סטתה מהקריאה ההיסטורית של הערבים: "חיפה יפא עכא" והשמיטה את יפו. ואולי גם אצלם יש ירידה ברמת המורים.

ערביי לוד עורכים בעיר צעדה בסגנון נאצי
https://youtu.be/vuxAQtUXSwo

באום אל פאחם הפגנה למען החמאס ומוחמד דף
עם שירת ההמנון הפלסטיני
https://twitter.com/noamamir74/status/1527385689704124416?t=too6kFzz-GVIqBav9U-9Zw&s=03)

שוקן – בעל המאה הוא בעל הדעה!
עמוס שוקן, מבעלי עיתון "הארץ", מתנאה בעצמו וכותב: "הדבר היחיד בעיתון שאני שותף ביצירתו, כמו עורכים בכירים נוספים, הוא מאמר המערכת, כאילו דעת העיתון, ואני מקבל ערב קודם את 2 עמודי המאמרים ויכול לקרוא אותם אז. את יתר העיתון אני קורא בבוקר יחד עם המנויים או באתר."
https://twitter.com/naaman_c/status/1526211528239849481?t=-ruqMr0iwwd7HpXIcbelNQ&s=03)
מצחיק. הרי בעל המאה הוא בעל הדעה. קו עיתון "הארץ", שהפך למעשה בשנים האחרונות לעיתון ערבי בעברית (ניסוח ידיעות כדעות) מוכתב טוטלית ע"י הבעלים שוקן ונבזלין.
רק הבעלים הם למשל אלו הבוחרים את מי לשכור. ושוכרים למשל את "לורד האו האו הישראלי" גדעון לואי (לוי), שיפיץ את דעותיו התומכות בחיסול המדינה. (העיתונות הבריטית תומכת הדמוקרטיה מעולם לא היתה מעיזה לשכור את שירותיו של לורד האו האו שיפיץ את דעותיו. והיא תמכה כולה בהכנסת אוסוואלד מוסלי תומך הנאצים ואנשיו למחנות מאסר).

כניעה לטרור היהודי-דתי
בשל איומים ברצח נגד מארגני אירוע הגאווה בנתיבות מצד יהודים דתיים – הוחלט לבטל את מצעד הגאווה בעיר.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=744057&forum=scoops1
בושה וחרפה. סכנה לעצם קיום המדינה. זו כניעה לטרור הבזויה ביותר. אין להיכנע לטרור הערבי-מוסלמי, וגם לא לטרור היהודי-דתי. למה לא שומעים את דברי הגינוי של בנימין מיליקובסקי-נתניהו? מדוע הוא אינו מצטט כאן את ספרו המלחמה בטרור? טרור הוא טרור הוא טרור.

ניצן הורוביץ הגזען הצבוע כרה בור ונפל בו
כאקטיביסט פרו-איסלמי, התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי של הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי, הפר ניצן הורוביץ, ראש מפלגת מרצ, את בחירות הפרימריז במרצ, ומינה בכוונת מכוון ערבייה-מוסלמית כמשוריינת המפלגה לבחירות לכנסת. הוא נסע אז במיוחד לנצרת עילית כדי לשכנע אותה להצטרף למפלגתו. גזענותו של הורוביץ, כלומר בחירתו דווקא בשיריון ערבייה-מוסלמית – הביאה לפגיעה במטרה הישנה של המפלגה: עמידה על זכויות הלהט"בים. זועבי, המועמדת המשוריינת, יצאה באמירה בערבית נגד הלהט"בים וטענה שלא תצביע בעד החוק לאיסור טיפולי המרה, מתוך התחשבות בערכי החברה הערבית השוללים להט"בים.
https://m.maariv.co.il/elections-2021/Article-826504
למרות שעקב הלחץ חזרה בה זועבי מדבריה, כבר אז צריך היה הורוביץ לשים עליה עין. כמה פתטי היה הורוביץ שנסע בשנית עד נצרת עילית כדי לשכנעה שתישאר בקואליציה והיא הפעם סירבה לקבל את פניו ולדבר עימו. ואולי היא תהיה זו שתמנע ממנו את השררה. הורוביץ כרה בור ונפל בו.
נעמן כהן