את פניותיי לנשיאי המדינה ראובן ריבלין ואחריו ליצחק הרצוג בבקשה להנצחת חיילי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל בפרשת אלטלנה הבאתי בזמנו כאן בגיליון "חדשות בן עזר" 1671 מיום 16.8.021. (משום מה הגיליון אינו נמצא באינטרנט) בו גם הבאתי את מכתבו של סא"ל בדימוס דובדבני ז"ל:
https://benyehuda.org/lexicon/hbe/hbe01651.php

והנה זכיתי עתה לתשובה למכתבי מיום 8.8.21:

בית הנשיא
מזכירות צבאית לנשיא המדינה
ט"ז אייר תשמ"ב 17 מאי 2022

לכבוד:
מר נעמן כהן

הנדון: מענה לפנייתך בבקשה להתערבות להנצחת שלושת חללי צה"ל שלחמו באלטלנה

מר כהן היקר,
ברצוני להודות לך שוב על מעורבותך, מחויבותך ונחישותך בסוגיה רגישה שהיתה חשובה בעיניך.
כאמור, לאחר פנייתך החוזרת בנושא ובמהלך בדיקה מעמיקה שנערכה ע"י המזכירות הצבאית בבית הנשיא, נמצא ששלושת החללים שנהרגו בפרשת אלטלנה מוכרים במשרד הביטחון כחללי צה"ל ומונצחים בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל.
הונחינו ע"י נשיא המדינה לפנות לראש עיריית תל אביב על מנת שיבחן שוב את הבקשה, ואכן כך היה.
האחראים מטעמו של מר רון חולדאי, ראש העיר, הונחו לקיים ועדה מחודשת בעניין, בתאריך ה- 3 באפריל 2022 התקיימה וועדה בה נכח הח"מ.
עיקרי הוועדה –
בוועדה נציגי ארגון לוחמי האצ"ל הציגו את עמדתם בנוגע להנצחת חללי ארגון האצ"ל שנהרגו בתקרית. הוצגה ההיסטוריה של האנדרטה והוסבר כי מדובר באנדרטה של ארגון לוחמי האצ"ל שהוקמה במסגרת מפעל הנצחת המחתרות ברחבי העיר.
בפרויקט זה לא מונצחים חללי צה"ל, שמונצחים בגן הבנים בעיר.
העיריה אינה מנציחה באופן פרטי את חללי צה"ל.
היסטוריון ומומחה להנצחה שנכח בפגישה טען כי מדובר בהחלטה מפורשת של המדינה להקמת אנדרטה לחללי ארגון האצ"ל ומן הראוי שיש לכבד את החלטת העיריה שהתקבלה בנושא בשנת 1998, עוד הדגיש כי האנדרטה מייצגת את נקודת המבט של ארגון האצ"ל וזאת היתה הכוונה.
יחד עם זה העירייה התחייבה לבחון אפשרות הוספת מידע במערכת הממחושבת הקיימת בגן הבנים בנוגע לשלושת חללי צה"ל אשר נהרגו בתקרית המדוברת.
לסיכום החלטת העיריה היא לא לשנות את האנדרטה ולכבד את החלטת המועצה.
הדברים הובאו כמובן לידיעת נשיא המדינה שקיבל את החלטת העיריה שביקש להודות לך שוב על מעורבותך ודאגתך הכנה כאזרח.

בכבוד ובהערכה,
תא"ל עלא אבו-רוכן

אז ככה. בראשית ברצוני להודות לתא"ל אבו-רוכן שטרח ועשה מאמצים רבים למען הנצחת חיילי צה"ל. האמת, אני קצת מאוכזב מנשיא המדינה הרצוג שלא פנה ישירות (משיקוליו שלו כנראה).
ברורה לי לחלוטין עמדת צאצאי אנשי האצ"ל שהיו בוועדה החוששים מהנצחת חיילי צה"ל שנהרגו ע"י ארגונם, שמא תחתים את מורשתו של האצ"ל שהוא הארגון היהודי היחיד שבדומה לחילות האוייב וארגוני הטרור שלחמו נגד צה"ל, לחם גם הוא בצה"ל והרג את חייליו, ובכך הם חושבים לשמור על הנארטיב ההיסטורי השקרי שלהם (כך גם מנע מייצ'סלב בגון-מנחם בגין את הנצחת פבל פרנקל מגטו וורשה מחשש שיחתים את מורשתו), אבל לא ברורה לי עמדתו של רון אבז'נסקי-חולדאי "המפא"יניק" ה"בן גוריוניסט" מקיבוץ חולדה התומך גם הוא בהנצחת הנאראטיב הכוזב של האצ"ל במרכז עירו. (אבל האמת מה כבר אפשר לצפות מאדם המעניק מטעם עיריית ת"א את פרס סוקולוב הציוני דווקא לאויב הציונות המייחל לחיסול ישראל, גדעון לואי (לוי)?
חברי הועדה נותרו עלומים. האם הם מתביישים בהחלטתם? נימוק הועדה שחיילי צה"ל הונצחו במקום אחר הוא אווילי שהרי גם חללי אלטלנה (ובהם עריקים מצה"ל בעיצומה של מלחמת השחרור) הונצחו גם במקומות אחרים.
גם שמו של ה"היסטוריון ומומחה להנצחה" שנכח בפגישה ושטען "כי מדובר בהחלטה מפורשת של המדינה להקמת אנדרטה לחללי ארגון האצ"ל ומן הראוי שיש לכבד את החלטת העיריה שהתקבלה בנושא בשנת 1998, עוד הדגיש כי האנדרטה מייצגת את נקודת המבט של ארגון האצ"ל וזאת היתה הכוונה." – לא הופיע במכתב. האם גם הוא מתבייש בהחלטתו?
בשיחה טלפונית אמר לי תא"ל אבו-רוכן כפי ששיערתי ש"ההיסטוריון המומחה להנצחה" הוא פרופסור מעוז עזריהו מאוניברסיטת חיפה המתנאה להיות "גיאוגרף תרבותי". גם ממנו אני מאוכזב כי ניהלתי איתו שיחה אישית על נושא הנצחת חיילי צה"ל על אנדרטת אלטלנה, ובטיפשותי היה לי משום מה הרושם שהוא תומך בהנצחת חיילי צה"ל, ולא כפי שכתב: "כי האנדרטה מייצגת את נקודת המבט של של ארגון האצ"ל וזאת היתה הכוונה." כלומר הוא תומך בנקודת מבט השקרית של האצ"ל המעוותת את ההיסטוריה. נראה לי מוזר שחוקר הנצחה האמור רק לחקור ולהיות אובייקטיבי לוקח צד ומתנגד להנצחת חיילי צה"ל. (שלחתי לו מכתב וביקשתי הבהרות לעמדתו אך עד היום לא נעניתי).
למרבה הצער ימשיכו המונים לעבור בחוף תל אביב ליד אנדרטת אלטלנה ולהאמין לנאראטיב השקרי של האצ"ל כפי שנוסח כאן ע"י יוסף גייסינוביץ-אחימאיר – ש"מורשת רבין היא רצח אנשי אלטלנה", וכי מייצ'סלב בגון-מנחם בגין, הוא שמנע מלחמת אחים, ולא זה שהחל בה.
למרבה השמחה אי אפשר לנצח לעוות את ההיסטוריה. האמת תצוף בהכרח. יהיו לנו גם נשיא חדש, גם ראש עיר חדש (מקווה במהרה) וגם גיאוגרף תרבותי חדש, ואנחנו נמשיך במאמצים להנצחת חיילי צה"ל שנהרגו ע"י האצ"ל בניסיון הפוטש של אלטלנה.

דגל ישראל VS דגל סייקס (אש"פ-פלסטין)
לפי החוק הישראלי מותר להניף את דגל ישראל. אסור להניף דגלי ארגוני טרור, או דגלי אוייב ויש להסירם ולהעמיד לדין את המניפים. לפי החוק הישראלי ארגון הטרור אש"פ מוכר כארגון טרור שאסור להניף את דגלו. אבל כרגיל במדינת היהודים אין משמעות לחוק (החוק גם קובע שאדם השולל את קיום מדינת ישראל אינו יכול להיבחר לכנסת). רן נזרי, סגן היועץ המשפטי לממשלה, קובע כי "בנסיבות הקיימות של ימים אלו (המו"מ עם אש"פ) אין עניין לציבור במשמעותו המשפטית של עניין זה הנפת דגל אש"פ". הנה ריכוז המידע המשפטי על דגל אש"פ:
https://www.odata.org.il/dataset/4f288bac-637f-4805-ae0a-b58cfce87f59
מסתבר שבניגוד לקביעתו של נזרי בהחלט יש עניין לציבור בהנפת דגל אש"פ: סטודנטים ערבים חגגו את יום הנכבה בהפגנה בה הניפו את דגל סייקס (אש"פ-פלסטין):
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=744702&forum=scoops1
תגובת אוניברסיטת בן גוריון: "בדקנו וחוות הדעת המשפטית של היועמ''ש שקיבלנו היא שמותר למפגינים להניף את הדגלים. למה הרשינו להניף את דגל פלסטין בקמפוס? פעם ראשונה שסטודנטים בקמפוס ביקשו לקיים הפגנה ולהניף את דגל פלסטין. בדקנו וחוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה שקיבלנו היא שמותר למפגינים להניף את הדגלים. היועמ"ש נשען על כך שמדובר בדגל של הרשות הפלסטינית, איתה יש לממשלת ישראל הסכמים. מובן לנו שהמחזה לא היה פשוט וכאב לרוב חברי קהילת האוניברסיטה. אנחנו גאים בסטודנטים שלנו, משני קצוות המתרס, שהשכילו להביע את דעתם ולמחות באופן דמוקרטי, כזה שלא התדרדר לגילויי אלימות בהם חזינו במקומות אחרים. זו החוזקה שלנו. אנחנו מסכמים יום שבו דגל ישראל התנפנף בגאון בקמפוס, יום שבו שרו בשירה אדירה את ההמנון שלנו, לצד דגלים ושירים אחרים. אירועי היום מראים שיש מקום לגיוון הדעות באוניברסיטה, שהיא ציבורית במדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו גאים לצעוד בדרכו של דוד בן-גוריון, וגאים להוות מוסד מוביל להשכלה גבוה, שלצד הידע והעשייה האקדמית, גם בעל תפקיד חינוכי."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=744751&forum=scoops1
בניגוד לתגובת אוניברסיטת בן גוריון כי הפגנת יום הנכבה אושרה בייעוץ משפטי (תגובה מניפולטיבית שמתייחסת לדגלי פלסטין, ולא למהות ההפגנה שבגללה הונפו) – מטעם היועמ"ש נמסר כי לא היתה פנייה מצד בן גוריון. עוד אינפורמציה מטעה שנמסרה: זו הפעם הראשונה התקבלה בקשה להניף בשטחה דגל פלסטין.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=744789&forum=scoops1
ראש עיריית באר-שבע רוביק דנילוביץ יצא במתקפה חסרת תקדים נגד נשיא אוניברסיטת בן גוריון, ואמר: "זעזוע ובושה מהנהלת האוניברסיטה שחצתה קו אדום להניף דגלי פלסטין ולשיר שירי הלל לאויבי ישראל שכל רצונם הוא להשמידה."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=744715&forum=scoops1
סגן ראש העיר באר שבע, שמעון בוקר, קורא לסטודנטים לא להירשם לאוניברסיטה בשנה הבאה. אנחנו נותנים לסטודנטים הערבים הכול, רכבת עד לשם, תנאי קבלה יותר טובים משלנו, הכול הם מקבלים ומה הם רואים? שאנחנו היהודים פחדנים.״
https://twitter.com/IsraelGaley/status/1529013621233176577?t=ThgzBJQWOmrlnrAAecLSBQ&s=19
ועד ראשי האוניברסיטאות פירסם מכתב תמיכה בפרופסור דניאל חיימוביץ' מבן גוריון על החלטתו לאפשר את הנפת דגלי האוייב ביום הנכבה באוניברסיטה בנימוק "אוניברסיטת בן גוריון קיימה בפועל את ההגדרה מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית."
https://m.ynet.co.il/Articles/61317640
מעניין אם "הדמוקרטיה" של אוניברסיטת בן גוריון היתה מתירה גם הנפת דגל צלב קרס – ובעצם מדוע לא? הרי צריך לאפשר דמוקרטיה. (ששום דמוקרטיה בעולם לא היתה מתירה הנפת דגלי אוייב במלחמה). ואולי גם ישונה שם האוניברסיטה מבן גוריון לערפאת?
השרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג רואה דווקא בהנפת דגלי ישראל התרסה, מצעד הדגלים הישראלים פרובוקציה, ולעומת זאת הנפת דגלי אש"פ צעד לשלום:
https://www.inn.co.il/news/550921
https://rotter.net/forum/scoops1/703764.shtml
(דעתה זו גובשה בה מן הסתם אחרי שהשתטחה על קברו של ערפאת וחל בה נס והתעברה)

דגל אש"פ והנכְּבָּה
ראיף זריק, היווני-נוצרי שהסתערב בכפייה עקב הכיבוש הערבי, ואיבד את זהותו ותרבותו, והפך ללאומן ערבי –טוען ש"יש משהו בלתי פרופורציונלי ובלתי מתקבל על הדעת בתגובה המתלהמת המאיימת בנכבה – דהיינו, מעשי טבח וגירוש, לא פחות ולא יותר – בתגובה על הנפת דגלי פלסטין בהפגנות באוניברסיטאות. מדוע כועסים כל כך חברי כנסת? מה מפחיד כל כך בהנפת הדגל? מדוע הם רואים בדגל של עם איום על עמם ועל עצמם? מדוע יש תחושת חרדה קיומית, או לפחות מלבים ומייצרים חרדה כזאת?... מי שמרחפת מעליהם סכנת חיסול, הם הפלסטינים, לא היהודים בישראל; מי שיש להם מדינה וחצי הם היהודים בישראל, ומי שיש להם פחות מחצי מדינה הם הפלסטינים..." (שקר. הוא כמובן השמיט את מדינת עבר-הירדן, ומדינת עזה). (ראיף זריק, "אימת הדגל", "אל-ארצ'", 26.5.22)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-05-25/ty-article-opinion/.premium/00000180-fe65-d443-afae-feff9a5f0000
אז ככה. בניגוד לגרמנים שהסתירו בסוד את תוכניתם להשמדת היהודים, הערבים מכריזים על כך בריש גלי במצע החמאס מפלגת הרוב הפלסטיני ובדברי המופתי של אש"פ:
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
הנפת דגלי פלסטין בהפגנות באוניברסיטאות מסמלות את המאבק לחיסול ישראל ולרצח היהודים. לפלסטינים לא נשקפת כל סכנת חיסול, אך לבני עמו ועדתו של ראיף זוריק – שהיו רוב בכל השטחים הכבושים ע"י הערבים, וכיום לא נותרו מהם רבים – אכן נשקפת סכנת חיסול.

סיכום:
דגל אש"פ או פלשת (פלסטין) הוא ורסיה של דגלי הלאומיות הערבית. ממציא הלאומיות הערבית והעמים הערביים, הדיפלומט הבריטי מארק סייקס, שחתם מצד בריטניה עם הדיפלומט הצרפתי שארל פרנסואה ג'ורג' פיקו ב-16.5.1916, על ההסכם הידוע כ"הסכם סייקס-פיקו" החליט לעצב דגל חדש שיסמל את אותה לאומיות חדשה ופיקטיבית שהומצאה. צבעי הדגל שעיצב מסמלים תקופות שונות בהיסטוריה הערבית. ימי מוחמד וימי הח'ליפות האיסלמית. השחור – מסמל את הדגל השחור של מוחמד והחליפים הראשונים. מאוחר יותר אומץ על ידי בית עבאס, הירוק – מסמל את השושלת הפאטמית. הלבן – מסמל את בית אומיה. האדום –את השושלת ההאשמית וח'וארג'. כלומר – הדגל מסמל בצבעי החליפויות המוסלמיות את האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי ואת הגזענות המוסלמית. הדגל שהמציא סייקס משמש עד היום את העמים שהמציא. העם העיראקי, העם הסורי, העם העבר-ירדני, והעם הפלישתי.
למרות שגרמניה הנאצית מעולם לא איימה לחסל את בריטניה ולרצוח את כל הבריטים (כפי שעושים הערבים לגבי ישראל) אסור היה להניף בה את דגל האוייב הגרמני-נאצי וכך בכל מדינות העולם גם הדמוקרטי.
התירוץ המשפטי להתיר את הנפתו של דגל האוייב בישראל – בכך שהרשות הפלישתית מוכרת ע"י ישראל ודגל סייקס הוא דגלה, הוא תירוץ משפטי מוזר בהינתן שזה עדיין גם הדגל של אש"פ המוכר ע"י המדינה כארגון טרור, וגם של ארגון הג'יהאד של אש"פ "השהידים של הקצה" (כתאאב שוהאדת אל-אקצה) המחויבים לחיסול ישראל ולרצח כל היהודים בעולם.
(המופתי של אש"פ קורא לרצוח את היהודים הקופים והחזירים ע"פ דברי מוחמד)
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
לכן, כל עוד לא מבוטלות האמנה הפלישתית המחויבת לחיסול ישראל, ואמנת החמאס המחויבת לפי דברי מוחמד להשמדת כל היהודים, אין להתיר בישראל את הנפת דגל האוייב. יש למלא את חוק המדינה הקובע זאת. יש לכבד כל ערבי המניף את דגל אש"פ (או פלסטין) בתנאי שיראה יושרה וילך למשרד הפנים ויבקש לבטל את אזרחותו הישראלית. להיות בעל אזרחות ישראלית ולהניף את דגל האוייב זו צביעות שאינה יכולה להתקבל.

הטעות של הרצל
שלמה זנד, האנטישמי הפולני או האוסטרי (האם החליט כבר לאיזה עם הוא שייך?) – מכחיש העם היהודי, מסכם את הטעות של הרצל (לדעתו). הרצל באלטנוילנד, הוא כותב, "לא העלה בדעתו שיש להקנות לערבים זכויות קולקטיביות בצורת אוטונומיה פוליטית או תרבותית. אחד העם לא יכול היה שלא להגיב לצביעות ההרצליינית. הוא הרי נעשה ציוני כבר בשנות ה-80 של המאה ה-19 (שטות מוחלטת. אפילו להגדרת זנד אחד העם היה אנטי-ציוני) – האמין כל חייו שהגירה לאמריקה הבטוחה עדיפה לאין שיעור על פני הקמת מדינת יהודים המתנכרת לחלוטין למזרח התיכון. ב'ציון' יש לבחור, לדעת אחד העם, רק כדי לשמר תרבות יהודית שהולכת ומידלדלת ברחבי העולם. רק מיעוט עשוי לעלות ולבנות בה מרכז רוחני-תרבותי שיחיֶה ויטפח את השפה העברית, יעצב אתוס חילוני מודרני, ומיעוט יהודי זה לא אמור לדחוק ולעקור את הערבי המקומי. כבר ב-1891 לאחר מסעו בפלשתינה, הוא הזדעזע קשות מהנישול חסר הרחמים של הפלאחים ובמסה שלו 'אמת מארץ ישראל', התריע מפני תוצאותיו האלימות בעתיד... אחד העם לא התנגד להעניק זכויות פרט למיעוטים במדינת ציון העתידית, אולם בניגוד להרצל הוא ראה בערביי פלשתינה גם גוף לאומי בעל זכויות קולקטיביות משל עצמו."
לסיכום מסכם זנד ברשעות: "ישראל אינה מדינה חילונית, ליברלית ושוויונית מבחינה אזרחית, כפי שהרצל חזה שתהיה, והיא אינה מדינה מוסרית, שוויונית ודו-לאומית כפי שאחד העם חלם שתהיה. (שלמה זנד, "הרצל ואחד העם טעו", "אל-ארצ'", 27.5.22)
https://www.haaretz.co.il/opinions/ty-article-opinion/.premium/00000180-ffb8-defc-aff4-fffc3e7e0000
שלמה זנד האנטישמי, הפולני או אוסטרי, מכחיש העם היהודי, בעברו קומוניסט ואז וגם עתה תומך הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי– טועה ומטעה. אחד העם לא היה ציוני, אלא מתנגד הציונות. הוא דיבר רק על יצירת מרכז רוחני תחת ריבונות תורכית, ולא על מדינה יהודית. הרצל אכן טעה. אמנם בספרו "מדינת היהודים" הוא אמר שתהיה "חומה בצורה מול הברברים של אסיה," אבל הוא לא הכיר עדיין את עוצמת הלאומיות הערבית, ולא העריך דיו את עוצמת האנטישמיות הדתית האיסלמו-נאצית ואת הלאומנות הערבית המשולבת בגזענות המוסלמית, ובנוסף לא היה מודע להגירה הערבית לא"י בגלל שיפור מצב הכלכלה שיצרה הציונות. בכל מקרה בניגוד לדברי זנד, ישראל היא מדינה יותר "חילונית ליברלית ושוויונית מבחינה אזרחית" מאשר צרפת, שם שימש הרצל ככתב וראה בה את היחס ליהודים בעקבות פרשת דרייפוס.

חנופה וביטול תרבותי עצמי מובילה לבוז
אמירה אורון (מה שמה המקורי?) בת לאם ילידת מצרים, מונתה לשגרירה במצרים, ברצותה לציין במצרים את חג העצמאות הישראלי, בחרה להתחנף למצרים ולהביא מישראל לחגיגה בשגרירות דווקא תזמורת מוסיקה ערבית בשם "פירקת אלנור".
בריאיון למאיה ראכלין סיפר מנצח התזמורת אריאל כהן על המעמד המרגש מבחינתו שלראשונה מזה 40 הופיעה תזמורת ישראלית במצרים.
התגובות ברשתות החברתיות בעולם הערבי לריאיון הזה לא איחרו להגיע, וחלקן היו זועמות במיוחד. "המשטר המצרי הבוגד בהנהגת א-סיסי פותח את השערים בפני הכיבוש הישראלי," צייץ מישהו בטוויטר. "חוגגים ביום העצמאות בפירמידות, בושה למצרים," כתב מישהו אחר. תגובות אחרות היו "מגיעים אצל חברם הציוני," "ידיעה מדכאת ומעציבה," "שמישהו יגיד לי שזה שקר" ו"אין מילים לתאר." הציוצים החריפים מדגישים את העובדה שביקור התזמורת ההיסטורי אינו מובן מאליו. (ביקור התזמורת: הרכב ישראל ניגן בפירמידות במצרים – ריאיון עם הסולן עורר זעם ברשתות)
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=745178&forum=scoops1
אז ככה. מעבר למטרה ההפוכה שהושגה מביקור תזמורת המוסיקה הערבית מישראל, נשאלת השאלה מה פתאום תזמורת מוסיקה ערבית צריכה לייצג את המוסיקה הישראלית? מוסיקה ערבית הרי מייצגת את כל התזמורות הערביות בכל השטחים הכבושים ע"י הערבים – 13 מיליון קמ"ר, הם לא זקוקים לעוד תזמורת ערבית מישראל. תזמורת המייצגת את ישראל צריכה לייצג את המוסיקה הישראלית!

חברות מר"צ בכנסת תומכות באונס נשים –
גם גולדה זלטה שניפיצקי זהבה גלאון?
כל חברי וחברות הקואליציה הצביעו נגד הצעת החוק של מירי רגב להחמרת הענישה על עבירות אונס:
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=745112&forum=scoops1
אז נכון זו הצעת חוק של מרים סיבוני-רגב שאמרה שאונס נשים לא אכפת לה וזכתה לגינוי על כך, אבל לגופו של עניין, איך תסברנה נשות מר"צ את העובדה שהתנגדו לחוק המחמיר עם אנסים, אם זה היה הפוך היו הרי הצבועות הופכות שמיים וארץ בזעקתן.

מי הגורו של תמר זנדברג?
מלבד ערפאת, שקברו הקדוש הביא לנס התעברותה, מסתבר ששרת איכות הסביבה מאמינה בגורו נוסף – סדגורו. הנה הגורו של הכת של תמר זנדברג נותן ברכות למאמינים. השרה זנדברג, יושבת בשורה הראשונה. (לינק למטה)
https://twitter.com/GadiTaub1/status/1527181501388967936?t=au6jJk5hQZeCFSkkWGX8oA&s=03

רצח קשיש יהודי ע"י מוסלמי בצרפת הושתק
בדומה לרצח שרה חלימי ית"ד, קשיש יהודי בן 90 בשם רנה חג'אג' הושלך ע"י מוסלמי מחלון הקומה ה-17 במגדל המגורים בו התגורר ברובע התשיעי של ליון. המשטרה המקומית עצרה את המוסלמי והוא חשוד בסעיף של "הריגה בכוונה". כך דווח בעיתון היהודי המקומי 'טריבון ז'וייב'.
על פי דיווח בעיתון מקומי של העיר ליון, "לה פרוגרס", החשד הוא כי בטרם הושלך הקשיש אל מותו התנהל ויכוח בינו לשכנו המוסלמי. על פי הדיווח חג'אג' זוהה כיהודי ואף חבש כיפה לראשו, אך המשטרה שללה לעת עתה את האפשרות כי הרקע לאירוע הוא אנטישמי. על אף טענות המשטרה, האירוע על פי חברי הקהילה היהודית במדינה מזכיר את פרשת הרצח של שרה חלימי הי"ד, שנרצחה אף היא על ידי שכנהּ לבניין, קובילי טראורה, מוסלמי שהשליך אותה מהמרפסת ואף צעק בשעת המעשה "אללה הוא אכבר" ו"אני רצחתי את השטן." – ובשל הטענה לאי שפיות זמנית, על אף שהרקע האנטישמי היה ברור לחלוטין, טראורה לא הורשע ברצח. במקום זאת הוא אושפז במחלקה פסיכיאטרית, והדבר גרם לגל מחאות בצרפת.
https://www.jdn.co.il/news/world_news/1758015/
אפשר להבין את הצרפתים הרי שאין מצב שבן לדת ה"אהבה" ישליך כך סתם אל מותו קשיש יהודי בן 90.
נעמן כהן