באבן גבירול 70
ב-382 שקל, כולל הטיפ
לא זול אבל טעים מאוד

2 בקבוקי בירה באדווייזר – 52 שקל.
1 סביצ'ה טונה למנה ראשונה – 58 שקל.
1 אווז קונפי, מנה עיקרית – 98 שקל.
1 קורדון בלו, מנה עיקרית – 86 שקל.
1 מילפוי למנה אחרונה – 38 שקל.
טיפ – 50 שקל.
ס"ה – 382 שקל.
כל זאת מתוך תפריט מצומצם-יחסית – כלפי מה שהיתה בשעתה הבראסרי המופלאה במקום הזה. והמנות כנראה גם משתנות מפעם לפעם. לא היה מרק הבצל האגדי של הבראסרי, גם לא הביף בורגונדי הנהדר שטעמנו בפעם האחרונה כבר כאן בדליקטסן, על אותה מדרכה.
הבירה הבלגית הקרה הוגשה בכוסות שבתחתיתן שהה עדיין כפור לבן, והיתה מצויינת.
סביצ'ת הטונה האדומה הוגשה עם "גביעים" מיניאטוריים עשויים רצועות מלפפון דקות והיתה ציורית וטעימה מאוד, אם כי בכמות מעטה.
מנת הקונפי אווז של רותי ברונו היתה נהדרת ובכמות גדולה. השוק של האווז בושל/נאפה והשחים היטב וכל מרכיביו נלעסו בתיאבון עם התאנה המוחמצת המושחמת למעלה, שהפכה בבישול למעֵין-ריבה, וגם מצע הפירה [מחית תפוא"ד בחמאה] היה מצויין. עוד הסתתרו במצע, מתחת לשוק האווז, עלי כרוב קלויים עד שחומים, מפתיעים וטעימים מאוד. מנה מומלצת ומשביעה, ברמת מיטבח של מסעדה עילית.
מנת הקורדון בלו הקלאסית הכילה שניצל עוף מגולגל ומטוגן עטוף פירורי-לחם זהובים ובתוכו גבינת פרמיזן צהובה מותכת ורצועות שינקן עסיסי, ובצד קצת עלי תרד מאודים. המנה הוגשה בשני חצאים והיתה כה גדולה עד שחצייה נארז לבקשתנו יחד עם שארית הפירה הטעים שהוגש בקערית כתוספת למנה, וכל זה שימש כמנה עיקרית אחת לארוחת מחר בבית.
המילפוי [מילפַה] שהוגש עם חמש אוכמניות ישראליות טריות היה טעים אך קצת קפוא וקשה מדי. ייתכן שצריך להוציאו מוקדם יותר מן המקפיא לפני ההגשה.
ישבנו בחלק התפעולי היחיד של המסעדה – על המדרכה (לבד מהדלפק הארוך והגבוה בפנים, שריד של הבראסרי. המקום כולו הפך לחנות דליקטסים) – מוקפים תנועה בלתי פוסקת של הולכי רגל, קורקינטים, אופניים, מכוניות, וכלי החפירה הכבדים של הרכבת הקלה – בכיכר רבין הכבושה ממול. הרבה רעש. הרבה חיים בעיר ללא הפסקה, גם ללא הפסקת בנייה. וזה היה בדיוק היום השני בחודש סיוון, החודש שבו מלאו 100 שנים לפרסום שלושת שיריה הראשונים של אסתר ראב, גם כן בתל אביב. אני תחת האטד.
אהוד