כמדי שנה ערכה עיריית תל אביב אזכרה לביאליק ליד קברו, ביום היארצייט שלו, בכ"א בתמוז, 20.7.22 שעה 19:00. סביב הקבר התאספו כמה מניינים של אשכנזים זקנים שהתיישבו על כסאות פלסטיק לבנים שהוכנו מראש ע"י העירייה. הגיל הממוצע שמונים, גיל שעדיין מוקירים בו את זכר המשורר הלאומי. עסקני בית ביאליק עסקו בהושבת האורחים האמורים לנאום, והשקום מים בחום הכבד.
האיחור האופייני התארך למעלה מן הצפוי. קהל האשכנזים הזקן ישב בסבלנות. האחראית על הטקס, מנהלת בית ביאליק, איילת ביתן שלונסקי, לקחה את המיקרופון בידה ואמרה שהאיחור בהתחלת הטקס הוא בשל הפקקים בעיר שבגינם ראשת מנהלת התרבות, גלית והבה-שאשו, תקועה בפקק. לא מפתיע. הרי כל תל אביב דומה כיום לתעלת בלאומילך בלי מים. כעיר לאחר הפצצה.
בינתיים ביתן-שלונסקי מציגה את מנחת הטקס המשוררת הצעירה והנאה שָׂרַי שביט. עודה מדברת והנה מגיעה בסערה גלית והבה-שאשו שהצליחה להיחלץ מהפקק, והיא מתקבלת בשמחה ונשיקות ע"י ביתן-שלונסקי. מסתבר שבעברה היתה מנהלת תיכון עירוני א', ובתה למדה שם ומאוד אהבה אותה.
לאחר ברכה קצרה עלה אדם גבוה עם גלימה שחורה, שאלמלא המגבעת השטוחה לראשו נראה היה ככומר ארמני, מסתבר שהוא צבי גרינהיים, החזן החדש של בית הכנסת הגדול בתל אביב שהחליף את החזן הישיש הקודם שחיזן בטקס שנים רבות. לא בדיוק משה קוסוביצקי, אבל בהחלט לא רע.
המנחה שָׂרַי שביט מזמינה את פרופסור אוריאל הירשפלד לדבר על 'לבדי' של ביאליק:
כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, כֻּלָּם סָחַף הָאוֹר,
שִׁירָה חֲדָשָׁה אֶת-בֹּקֶר חַיֵּיהֶם הִרְנִינָה
וַאֲנִי, גּוֹזָל רַךְ, נִשְׁתַּכַּחְתִּי מִלֵּב
תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.
https://benyehuda.org/read/2103
הירשפלד הסביר בהרצאה קצרה ומעניינת שפשע עשו לו לביאליק שהגדירו אותו כמשורר לאומי. שירתו רחוקה משירה לאומית. בסוף ההרצאה הוא אמר שכמורה לספרות הוא חייב להדגיש כי השיר "לבדי" מתכתב עם השיר "בתשובתי" כשאת השורות האחרונות מתוכו הוא קורא בהברה אשכנזית, ובייחוד מדגיש את המילה "נִבְאָשָׁה":
https://benyehuda.org/read/25
לֹא שֻׁנֵּיתֶם מִקַּדְמַתְכֶם,
יָשָׁן נוֹשָׁן, אֵין חֲדָשָׁה; –
אָבֹא, אַחַי, בְּחֶבְרַתְכֶם!
יַחְדָּו נִרְקַב עַד-נִבְאָשָׁה!
"ביאליק," אמר הירשפלד, "מגדיר את דמות היהודי כדמות אוטונומית של עצמו."
אי אפשר שלא להיזכר בבנו, נעמן, שירד לברלין בירת הרייך, והפך לפולקיסט גרמני שהצהיר שדויטשלנד שיחררה אותו מהישראליות ומהיהדות. (ביאליק בשיר, לא מזכיר אמנם את האם, אבל נראה שכאן ה"נבאשה" באה מאימו נרי-וייס-לבנה).
לאחר ההרצאה מזמינה המנחה הנעימה שָׂרַי שביט מחוות יוצרים מה'שירה החדשה' ליצירתו של ביאליק. המשורר עמיחי חסון, סיפר שאבא של סבא רבא שלו מצד אימא (מצד אבא הוא טריפוליטאי) היה מעשירי תל אביב הקטנה. היה לו בית מלאכה לשיניים תותבות, והוא תרם כסף לאהל שם לערבי ביאליק, ובכך לצערו הוא הנכד הפסיד דירה בתל-אביב...
המשורר שחר מריו מרדכי, כמחווה לביאליק, קרא אותו בהברה אשכנזית וזכה לתשואות סוערות מקהל האשכנזים הזקנים. זה היה קצת פתטי כי שחר מריו מרדכי לא קרא בהברה אשכנזית אלא רק בהברה ספרדית במלעיל. ההברה האשכנזיות אינה רק מלעיל, אלא כוללת ביטוי תנועות שנעלמו בהגייה הספרדית. לסיום קרא שחר מריו מרדכי שיר מרגש ונוגע ללב על קריית ביאליק עיר הולדתו ועל אביו שנשרף באש במלחמת ששת הימים:
(שמח בחלקִי, עצוב בחלקִי האחֵר: עם שחר-מריו מרדכי)
https://tsurehrlich.blogspot.com/2011/03/blog-post.html?m=1
והנה הגיעה ההפתעה. מי הגיע לאזכרה לביאליק? המנחה, שָׂרַי שביט, מזמינה לבמה לא אחר מאשר אחד מכוהני הגזענות האנטי-אשכנזית בארץ הן בשיריו, והן כאקטיביסט אנטי-אשכנזי המפיץ את עלילות הדם של עוזי אזולאי – שלומי חתוכה.
"למה מזמינים לאזכרה לביאליק גזען ואקטיביסט אנטי אשכנזי הקורא לחורבן ירושלים בגלל האשכנזים ולנוער לא להתגייס לצה"ל בגלל האשכנזים כי לא הערבים האוייב אלא האשכנזים?..." פנה מישהו בשאלה למנחה, שהשתתקה במבוכה.
הגזענות האנטישמית של שלמה חתוכה – תפילה לחורבן ירושלים
יהודי תימן עברו שנים של גזירות ורדיפות. בתקופת הרמב"ם הם עברו איסלום בכוח. את יתומיהם היו מאסלמים בכפייה. לפי חוקי ההשפלה הגזעניים של האיסלם הם אף הוכרחו כ"בני החסות" לנקות את המחראות של התימנים. למרות כל זאת יהודי תימן שמרו באומץ על יהדותם, ותמיד היו מוסיפים למכתביהם את ה"ברכה": "מדינת תימן תיהרס ותחרב עד היסוד, וירושלים תתבני ותשתכלל, במהרה בימינו אמן."
בשנת 636 לספירה התלווה יהודי תימני משומד בשם כַּעְבּ אל-אח'בַּאר (כנראה עקיבא) לכובש ירושלים – הח'ליף עומר, והוביל אותו אל הר הבית אל שרידי בית המקדש. כעב חלץ את נעליו והצביע על סלע אבן השתייה כמקום המקודש, אבל היות ומוחמד שינה את ה"קיבלה" – כיוון התפילה מירושלים למכה, החליט עומר להקים את בית התפילה מדרום לו, כך שהמתפללים המוסלמים יפנו פניהם למֶּכָּה ואחוריהם לאבן השתייה. לו היה המשומד כַּעְבּ מוביל את עומר כמה מטרים ימינה או שמאלה ולא ישירות להר הבית, כל ההיסטוריה הייתה עשויה להיות שונה.
שלמה חתוכה בן למשפחה של יוצאי תימן, המוגדר ע"י בני ציפר העורך הספרותי של "הארץ" "משורר, פעיל חברתי, החבר בקבוצת המשוררים 'ערס פואטיקה'." מגיע גם הוא לכותל אבל מנגיד את התקווה לחורבן תימן של אבותיו עם תקוותו שלו לחורבן ירושלים. והוא כותב:
שלמה חתוכה: ירושלים של מטה: "שַׂמְתִּי פֶּתֶק כְּמוֹ כֻּלָּם, כָּתַבְתִּי שָׁם: שֶׁתֵּהָרְסִי וְתֵחָרְבִי עַד הַיְּסוֹד." מה מביא יהודי ישראלי ממוצא תימני להזדהות עם האוייב הערבי-מוסלמי, ולהתפלל לחורבן ירושלים?
חתוכה מזכיר את היחס שקיבלו ראשוני התימנים שעלו לארץ והתיישבו בכפר השילוח (סילואן בערבית) מיהודי ירושלים, ושוכח כליל את הרדיפות שזכו להם שם בפרעות תרפ"ט ואחריה, שהביאו לבריחתם משם. אבל האם זו הסיבה לקוות לחורבן עיר שלמה על כל עדותיה?
הסיבה לתפילת החורבן מתחוורת בהמשך, כאשר חתוכה קורא לנער מהפריפריה לא להתגייס לצה"ל כי קודם עליו לברר מיהו האוייב. מסתבר כי האויב הוא כמובן האשכנזים.
"כָּל הַהַבְטָחוֹת שְׁמוּרוֹת לַלְּבָנִים וְכָל הַהֲנָחוֹת מֻבְטָחוֹת לְיַלְדֵיהֶם."
מעניין מה היה אומר על ה"פואזיה" הזו נער הפריפריה התימני אביגדור קהלני שבגבורתו הציל את ישראל מחזרה לכיבוש ערבי-מוסלמי. תופעת הגזענות האנטי-אשכנזית אינה חדשה, החידוש הוא שעכשיו – הגזענות האנטי-אשכנזית הופכת להיות גזענות אנטישמית אנטי-יהודית ואנטי-ציונית. חורבן ירושלים הלא הוא חורבן היהודים כולם.
ניתן להניח שלו אשכנזי היה כותב שבגלל המשומד כעב, או הרוצח יגאל עמיר, יש להביא חורבן על ראש העין (היום גרים שם כבר גם הרבה אשכנזים), אמות הסיפים היו זעים מגודל הזעזוע, אבל הגזענות האנטי-אשכנזית שונה. להיות גזען אנטי-אשכנזי נחשב בקרב רבים כבון טון, קל וחומר שאנשי התנועה האנטי-אשכנזית מזהים את הציונות עם האשכנזיות והדבר מוביל אותם להזדהות עם האוייב הערבי-מוסלמי במלחמתו לחיסול מדינת ישראל שלדידם היא מדינת האשכנזים.
שלמה חתוכה "בעיניים פקוחות"
וְאִם כָּכָה עָשׂוּ לַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ, (ילדי היהודים-הערבים) מָה עוֹשִׂים לַיְּלָדִים שֶׁלָּהֶם. (ילדי הערבים המוסלמים)
וְאִם כָּכָה עָשׂוּ לַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ, מָה עוֹשִׂים לַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם... (הערבים)
וְאִם כָּכָה עָשׂוּ לַדּוֹדִים שֶׁלָּנוּ, מָה עוֹשִׂים
לַדּוֹדִים שֶׁלָּהֶם...
לְמַה הוֹפְכִים הַצְּעָדִים שֶׁלָּהֶם?
כְּבָר קָרָה שֶׁיָּצָאתִי מֵהַבַּיִת אָדָם אוֹהֵב
וְהִגַּעְתִּי לְשָׁם
אָדָם שׂוֹנֵא. (שונא אשכנזים)
וְאִם אוֹתָנוּ מְגָרְשִׁים מִן הַבָּתִּים
כְּאִלּוּ אֵינֶנּוּ שַׁיָּכִים אֲלֵיהֶם וְהֵם אֵלֵינוּ,
מָה עוֹשִׂים לָהֶם
לַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם… (מגרשים ערבים)
וְאִם אוֹתָנוּ מְצַיְּרִים כְּפוֹשְׁעִים
פֶּלֶא שֶׁאוֹתָם מְצַיְּרִים כְּרוֹצְחִים...
וְאִם אֲנַחְנוּ שׂוֹנְאִים אֶת הַשּׁוֹטְרִים
פֶּלֶא שֶׁהֵם שׂוֹנְאִים
אֶת הַחַיָּלִים..
וְאִם כָּאן אֲנָשִׁים מַצִּיתִים אֶת עַצְמָם
פֶּלֶא שֶׁהֵם
מְפוֹצְצִים אֶת עַצְמָם... (הצדקת הטרור הערבי)
תַּקְשִׁיבוּ מָרוֹקָאִים,
שֶׁעַל סָבִים שֶׁלָּכֶם בִּהְיוֹתָם נְעָרִים
יָרוּ עַל הָרֹאשׁ מְכוֹנוֹת עִם אַרְבַּע מֵאוֹת רָד קַרְנֵי רֶנְטְגֶּן
בִּמְקוֹם לְפַזֵּר עֲלֵיהֶם
אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ;
תַּקְשִׁיבוּ תֵּימָנִיּוֹת,
שֶׁלַּסַּבְתּוֹת שֶׁלָּכֵן בִּהְיוֹתָן אִמָּהוֹת חָטְפוּ תִּינוֹקוֹת מֵחֵיקָן
כְּאִלּוּ הֵסִירוּ
מִן הָעוֹלָם אֶת הַשֶּׁמֶשׁ.
(בדומה לעלילה האנטישמית הישנה, האשמת היהודים בחטיפת ילדים, ממחזר חתוכה את העלילה שהאשכנזים חטפו תינוקות של תימנים).
https://www.haaretz.co.il/literature/poetry/2013-10-08/ty-article/.premium/0000017f-dbfb-d3a5-af7f-fbff35350000
שלמה חתוכה הגדיל לעשות כאשר בהיבריס אינפנטילי טען שלציבור היהודים-הערבים – שירתו של חיים גורי, ושירת רחל אינם רלבנטיים יותר, ושהוא, חתוכה, מוכשר מהם ("'הם כבר לא רלבנטיים,' כן גורי יש משוררים כשרוניים ממך..."), כי לעומת שירתם, שירתו שלו, ושירת רועי חסן, (השירה האנטי-אשכנזית), היא הרלבנטית. הם המשוררים הרלבנטיים, הם יצרו הד עצום, והם נלמדים ע"י מורים שאהבו את השירים. (שלומי חתוכה, "הם כבר לא רלבנטיים", "הארץ" 1.12.13).
חתוכה עולה לבמה ולוקח בידיו את המיקרופון. "לפני שתדבר על ביאליק התנצל בפני האשכנזים על דברי הבלע הגזעניים והשיקוצים שלך עליהם!" – נשמע אותו קול בקהל, "האשכנזים הזקנים כאן אינם מכירים את גזענותך."
(איך אמר האשכנזי ברנר, אין לי זכות דיבור אבל יש לי זכות הצעקה).
"אני לא יעבור על זה בשתיקה!" איים בצעקה חתוכה.
האשכנזים הזקנים בקהל צעקו: "שקט! אנחנו רוצים לשמוע אותו, (את המסית נגדם) איפה האבטחה!"
חתוכה קורא שיר שלו, וקהל האשכנזים הזקנים מוחא לו כפיים.
הטקס הסתיים בשיר בסגנון אופראי של "היא יושבה על החלון" של זוג הלבוש בתלבושת מוזרה מתיאטרון קליפה.
לאחר שעירית תל אביב העניקה את פרס אוסישקין הציוני לגדעון לוי האנטי-ציוני, ולאחר ששלמה חתוכה האנטי-אשכנזי והאנטי-ציוני הוזמן לטקס אזכרה לביאליק, אין ספק בשנה הבאה יוזמן לאזכרה לביאליק המשורר מואיז בן הרא"ש, עם פאר יצירתו, השיר: "אנעל אבוק ביאליק"!
לא עוד אאמין באדם, רק בכסף –
על הפער הכלכלי בשירה העברית
כמנהגי מדי שנה בגמר הטקס אני הולך לנחם יהודי גדול הקבור ליד ביאליק, אך נשתכח מלב ואומר: "וָאִוָּתֵר לְבַדִּי, לְבַדִּי..."
בכל שנה עורכת עיריית תל אביב אזכרה לביאליק ומעולם לא לטשרניחובסקי. הסיבה ברורה – הפער המעמדי. ביאליק הגביר הגדול הותיר אחריו בית גדול ומפואר שמשמש כמוסד עירוני המממן כל שנה את האזכרה לבעל הבית. ואילו טשרניחובסקי שחי בדירות שכורות, לא היה לו את הכסף לקנות לעצמו את אזכרתו. טשרניחובסקי שוכב לו לבדו בבית הקברות כי פרנסי העיר לא נתנו לקבור לידו את אשתו הגויה, לכן אני פונה לעירית תל אביב, בכל יום אזכרה לביאליק להקדיש גם שורה או שיר למשורר הגדול כמותו, שאול טשרניחובסקי. אל לה לשירה להיות תלויה רק בכסף!
אלגיה – קשה כשאול קנאה
אל מול רֹחַב יָם הַתְּכֵלֶת
עַל מְלוֹא רֹחַב בית העולם
קברים בָּאִים, קברים נָעִים,
מספרים סודם.
גְּדוּד מספידים פֹוסֵעַ
וְסָר מֵקִיר אֶל קִיר:
הֵם מזכירם את ביאליק
מהללים אותו בשיר.
הֵם יַעַרְכוּ הַשבַח:
יָרִיעַ פַּעֲמוֹן,
יַחְדָּו שבחים יַחֲלֹקוּ
חָסִיד וְאִישׁ הָמוֹן.
דַּי לוֹ לְחיים נחמן
מִשבחים יוֹם יוֹם:
רִנָּה לְאִישׁ-הספר,
תְּפִלָּה, שירה היום.
... וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל בְּלִי אור ויָרֵחַ
מקבר אחד מי זה שם יאנחַ?
וּבְאַחַד הַבָּתִּים אוֹר כֵּהֶה הוֹפִיעַ:
"מי פה קבור" – הַקולֹ חֶרֶשׂ הִבִּיעַ.
"אַתה הוא שאול? "כֵּן, אֲדוֹנִי, הִנֵּנִי"
"על מה תאנח? צרתך נא הַרְאִינִי!"
שמש תמוז אֵשׁ זְוָעוֹת... בַּפִּנָּה קַלָּחַת,
וּשְׁמוֹת כָּל השירים וּיורה רוֹתַחַת...
לביבות, מוחמד, ושאול בעין דור,
לנוכח פסל אפולו, ואנחות כינור,
את "ארצי מולדתי" כתבתי בלי פעלים,
ולא את נגילה נתעלסה באהבים,
שירים לאיל איל ובת הרב
עיט עיט על הריך, ועמא דדהב
בשחקי שחקי על חלומות עוד אאמין,
אך מי עוד זוכר שירים מזה המין?
עַיִט! עַיִט עַל הָרַיִךְ, וראי אדמה,
שכחוני כולם בתוך המהומה.
"עַם פְּלֶשֶׁת סַבּוּנִי, בִּעוּתֵי-צַלְמָוֶת –
הָרוּחַ הָרָעָה תְּדַכְּאֵנִי עַד מָוֶת.
כשתבואו לזכור את ביאליק הגביר,
במטותא תוכלו גם אותי להזכיר.
כי גם אם אין לי בית מגורים,
שיריי כולם בעד עצמם מדברים.
אמר ונכנס אל קברו
ואיש לא הביט לעברו.
מלחמת השחרור
בתשובה על התמיהה מדוע אימץ את הנאראטיב הערבי והוא משתמש בביטוי מלחמת 48' (בערבית: حرب فلسطين 1948, חַרְבּ פָלַסְטִין 1948) מתרץ זאת אהוד בן עזר בכך שהוא "נותן את התאריך המדויק של המלחמה". ומוסיף הערה: "היום כבר לא משתמשים בשם המפואר והכואב 'מלחמת השחרור' שהיה לה בזמנו אלא החליפו ל'מלחמת הקוממיות'!" ("חדשות בן עזר", 1766)
אז ראשית זה פשוט לא נכון. זה לא "התאריך המדויק של המלחמה". מלחמת השחרור החלה ב-30 בנובמבר 1947. בבוקר היום שלאחר קבלת תוכנית החלוקה בעצרת האו"ם, והסתיימה ב- 20 ביולי 1949. שנית כיום מקובל לקרא לה "מלחמת העצמאות" ולא מלחמת הקוממיות.
בכל מקרה אין זה ראוי לאמץ את הנאראטיב הערבי של שם המלחמה.
[אהוד: אהרן אמיר, בשעתו, כסופר וכעורך, אימץ את השם – מלחמת 48' – בטענה שזהו השם האובייקטיבי והמדוייק ביותר המגדיר את אותה מלחמה, ובעקבותיו הלכו רבים ולעיתים גם אני. ואין לכך שום קשר ל"נאראטיב הערבי של שם המלחמה" – וחרף ההתפלפלויות שלך, שלעיתים חורגות משכל הישר, זו לא היתה מלחמת 47' ולא מלחמת 49' – אלא מלחמת 48'!]
לעזאזל משפט צדק
העיקר רל"ב
האקטיביסט הפרו-איסלמי, הנאבק לחיסול ישראל, רוגל אלפר, מעביר את מאבקו נגד מערכת המשפט בארץ לפסים אבסורדיים מסוכנים. לעזאזל הצדק העיקר רל"ב!
"גם אם (זדורוב) ישוחרר," כותב אלפר, "אמשיך לחשוב שהוא אשם... הממצא החדש, שלפיו שערה נוספת השייכת לשושלת המשפחתית של אדיר חבני נמצאה על גופת תאיר ראדה, מוביל להתלקחות מחודשת של מדורת הקונספירציה, שאין בה היגיון... צריך אומץ בשביל להרשיע כיום את רומן זדורוב. שחרורו יהיה בגדר כניעה לפופוליזם, ויגרום נזק עצום לשלטון החוק בישראל. הפרקליטות (עד דרגת פרקליט המדינה), בתי המשפט עד ערכאת העליון, המשטרה – כולם יוכתמו. באולפני הטלוויזיה ביביסטים כמו עמית סגל כבר מתחילים לדבר בגלוי על הקשר למשפט נתניהו. ויש קשר. בשני המקרים הנאשם אשם, והקונספירציות משתוללות."
(רוגל אלפר, "אווירה קונספירטיבית משתלטת על החברה הישראלית, וזדורוב מסמל אותה", "אל-ארצ'", 19.7.22)
https://www.haaretz.co.il/gallery/television/tv-review/2022-07-19/ty-article/.premium/00000182-12c2-d84c-a7ea-ded7318a0000
הבנתם? אין כלל צורך במשפט צדק ובמציאת האשם האמיתי במשפט, שהרי זיכוי זדורוב עלול חס וחלילה להביא גם לזיכוי נתניהו, זו סכנה גדולה לכן צריך להכניס את שניהם לכלא, כי לעזאזל מערכת המשפט והצדק, העיקר רל"ב.
יאיר למפל-לפיד – פוסל מכשיר פוסל
ראש הממשלה, יאיר למפל-לפיד, שלא פסל עצמו עד לא מכבר מלהיבחר בקולות הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל), פוסל זאת כעת. מעתה לדבריו הוא פוסל כל שיתוף פעולה איתה, ועם איתמר חאנן-בן גביר.
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/election_2022/Article-98d56f31abc1281027.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
הדבר המדהים הוא (האמת כבר שום דבר לא יכול להדהים עוד בארץ) שהוא וחסידים שוטים נוספים שלו ומסביבו נותנים הכשר ל"אחים המוסלמים" בשעה שהם פוסלים את הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) וזאת בשעה שתנועת "האחים המוסלמים" גזענית-אנטישמית לאין ערוך. ק"ן הטעמים בהם הם מנמקים את ההכשר פשוט מגוחך.
נסו להשוות בין המפלגה הפשיסטית למפלגה הנאצית. שתיהן אנטישמיות, אבל המפלגה הנאצית אנטישמית יותר. היא גורסת את השמדת היהודים. מגוחך היהודי שייתן הכשר למפלגה הנאצית, בשעה שיכריז טרפה על המפלגה הפשיסטית.
שתי המפלגות, "האחים המוסלמים", ו"הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל)", בעד חיסול מדינת ישראל, אך מפלגת "האחים המוסלמים" היא גם בעד רצח היהודים על פי דברי מוחמד, וגם בעד הקמת חליפות. כך שרק שוטים בלבד הם אלו היכולים לתת לה הכשר, ואפילו גלאט כושר. באשר ליאיר למפל-לפיד הרי ממילא לא חשוב מה הוא אומר. הוא הרי מתהפך בדבריו כמו שניצל...
https://twitter.com/CarolineGlick/status/1550504132754214912?t=2HzyXMVv_O-_YHzAUasIEA&s=03)
כומר נוצרי בברזיל מתפלל לישו
עבור שואה שנייה ליהודים
כומר נוצרי בברזיל צולם דורש בפני קהילתו ואומר: "טבח ביהודים, אלוהים, הכה אותם בחרבך, כי הם עזבוך!" – בני עדתו חוזרים על דבריו אלה, והוא המשיך ואמר: "אלוהים, מה שעשית במלחמת העולם השנייה, אתה חייב לעשות שוב, זה מה שאנו מבקשים בתפילותינו אליך: צדק, צדק, צדק!" במשפט שנעשה לו הוא נדון ל-18.5 שנות מאסר, והשופטת קבעה שיש בדברי הנאשם, מתוקף מעמדו, להלהיט את נאמניו לפעול באופן דומה לנאצים.
https://rotter.net/forum/scoops1/752602.shtml
ואני רק שאלה. האם ישו אליו הוא התפלל יינצל מהשמדה כיהודי?
נעמן כהן
נעמן כהן
לאחר שעיריית תל אביב העניקה את פרס אוסישקין הציוני ללא ציוני, מי השתתף השנה באזכרה לביאליק? ומי יוזמן ודאי בשנה הבאה?
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר