הַבִּיטוּ בָּהּ, רֵעַי, וּרְאוּהָ כִּי יָפָה הִיא
מִשֶּלֶג הַחֶרְמוֹן עַד אַלְמוֹגֵי יָם סוּף,
בִּלְחָיֶיהָ סוֹמֶק נוּרִיוֹת בַּחוֹרֶף,
בַּקַּיִץ – רְפוּיָה, לִיבְנַת פָּנִים וָגוּף.

הֵן שַרְנוּ לָךְ, אַרְצִי, בְּשִיר וְגַם בְּשֶלַח,
גַּם עֵץ נָטַעְנוּ בָּך, גַּם כְּבִיש בָּעֲרָבָה,
וּנְעָרֵינוּ לָך – עוֹדָם מַגַּש הַכֶּסֶף,
אַהֲבָתָם לָך לֹא אוּכְּלָה בַּלֶּהָבָה.

רוּחוֹת בָּך רוֹעֲדוֹת עֵת יְלַטְפוּ הָרַיִךְ
וּמִידְבָּרֵך לוֹהֵט בְּחֵיק יַמָּה שֶל סְדוֹם,
וְלֵיל אֶמְצַע תַּמוּז שִיכּוֹר בִּירוּשָלַיִם
הוֹלֵך עַל הַחוֹמָה כְּאִיש מוּכֶּה חֲלוֹם.

נָשִיר וּנְרוֹנֵן וְגַם נִבְקַע בָּך תֶּלֶם,
וְזֶרַע בָּך יִתֵּן פִּרְיוֹ וְכֹה יוֹסִיף,
הִנֵה, כְּבָר, יְלָדֵינוּ הֵם עַלְמָה וָעֶלֶם,
אַרְצִי עִם הַשָנִים תַּרְחִיב נוֹפָהּ וְתִיף.

יָפָה בָּך שְעַת עַרְבִית, רוֹגַעַת אֶל הַלַיִּל,
עֲלֵי עֵצִים נָעִים כְּמוֹ תַלְתַּלֵי תִינוֹק,
וּבוֹקֶר הַפּוֹרֵץ כְּמוֹ רָץ נוֹשֵא שַלְהֶבֶת,
צָעִיר לָבוּש לָבָן, שִינָיו בּוֹרְקוֹת בִּצְחוֹק.

אַשְרֵי הַמְחַכָּה לִרְאוֹת בִּשְחָרַיִך,
בַּתְכֶלֶת הָעוֹלָה אַחֲרֵי יוֹם שֶל מָטָר,
אֶל הָרְחוֹבוֹת נֵצֵא לִצְעוֹק חֶמְדַּת נוֹפַיִך,
הֵן לָך עוֹרֵג הַלֵּב, וּבִלְעָדֵך – נֵיכָר.
עקיבא נוף