במלאת 8 שנים למותו בגיל 94

מתוך ספר המצוי רק בקובץ מחשב

יצחק אורפז ביומנים שלי

מתוך יומן 1991

31.1.91. ב-18.00, בעודי עומד במיטבח ומטגן שניצלים, היתה אזעקה. יהודית נמצאה עדיין במשמרת בבית-החולים, ובן ואני נהגנו כרגיל וישבנו על הרצפה בהול, המקום הפנימי ביותר בדירה. לא נשמע שום קול של נפץ, גם לא של טילי הפטריוט, ומאוחר יותר התברר כי שוב נפל טיל אחד, מזרחה מהקו הירוק.

יצחק אורפז, עימו שוחחתי בטלפון, אומר שלפגיעות הללו יכולות להיות לדעתו שתי סיבות:

א. העיראקים נאלצים לשגר עכשיו את הטילים ממשגרים מרוחקים יותר, ולכן הצטמצם הטווח שלהם.

ב. הרוחות העזות שנשבו אצלנו בלילות האחרונים גרמו לשינוי מסלולו של הטיל והסיטו מזרחה את מקום נפילתו.

13.3.91. על הנהגתו המוצלחת של שמיר, באי-עשייתו דבר, בתקופת המלחמה, אמר לי היום יצחק אורפז, שאותו פגשתי ברחוב: "זה רק מראה עד כמה נכון המשפט האומר שגם שעון שעצר מלכת מראה את השעה הנכונה פעמיים ביממה!"

מתוך יומן 1994

1.8.94. אחר-הצהריים אני נפגש עם יצחק אורפז ב"אצל יהודית" בגן-העיר, בקומה התחתונה. אנחנו משוחחים כשעתיים ויצחק מספר כי רותי, גרושתו, אינה בריאה. סיפור עצוב מאוד.

יצחק נותן לי את ספר השירים החדש שלו. אני לא מתפעל. שכלתני מדי.