פרופסור זיוה גרבורג-שמיר קובעת ובצדק: "ביבי אינו צ'רצ'יל. נאומי צ'רצ'יל עודדו את עמו בשעותיו הקשות נאומו של ביבי, לעומת זאת, לא עודד איש בישראל." ("חדשות בן עזר", 1972).
מתמיה איך דווקא חוקרת ספרות דגולה כמוה (הצעתי בזמנו להעניק לה את פרס ישראל לחקר הספרות) לא הבחינה כחוקרת ספרות בהבדל הספרותי המהותי בין הדוגמאות שהיא הביאה מנאומי צ'רצ'יל, לבין נאום נתניהו בפני הקונגרס.
נאום מיליקובסקי-נתניהו בפני הקונגרס לא נישא בפני העם במטרה לעודד את העם בישראל, אלא נישא לעם האמריקאי כדי לשכנע את הציבור האמריקאי בצדקת ישראל במלחמה. וככזה הוא היה נאום מופתי שהציג בצורה מושלמת את עמדת ישראל* במלחמה שלה נגד הפשיזם האיסלמו-נאצי של איראן ושליחיה, החמאס והג'יהאד, מלחמה שהיא גם מלחמת אמריקה והעולם החופשי כולו. הנאום היה בנוי מקטעים שאיפשרו הזדהות רגשית והפסקות במקומות הנכונים שהביאו למחיאות כפיים וקימה שוב ושוב. (שום מנהיג ישראלי לא יכול היה לשאת נאום טוב יותר בכושר הרטורי ובשפה האנגלית. לא למפל-לפיד, לא גנץ, לא ליברמן, לא גולדנר-גולן, וגם לא בנט). ודוק: רק ככזה יש לנתח ספרותית את נאומו.
כל הדוגמאות היפות שהביאה פרופסור זיוה גרבורג-שמיר מנאומי צ'רצ'יל כלל אינם רלבנטיים להשוואה עם נאומו זה.
אני מעולם לא השוויתי את ביבי לצ'רצ'יל, וכמובן פרופסור זיוה גרבורג-שמיר צודקת לחלוטין בקביעתה "ביבי אינו צ'רצ'יל." חבל רק ששיקולים פוליטיים (לגיטימיים כשלעצמם) האפילו על הניתוח הספרותי שלה את הנאום שלו כשלעצמו.
הנה אתגר לפרופסור זיוה גרבורג-שמיר כחוקרת ספרות משווה (לא כפוליטיקאית):
הנה נאום צ'רצ'יל בפני הקונגרס האמריקאי ב-1941 המנסה לשכנע את הציבור האמריקאי בצדקת המלחמה בנאצים:
https://www.nationalchurchillmuseum.org/churchill-address-to-congress.html
הנה נאום נתניהו בפני הקונגרס האמריקאי המנסה לשכנע את הציבור האמריקאי בצדקת המלחמה באיסלמו-נאצים:
https://www.youtube.com/watch?v=zCPnOBLDDSQ
מעניין יהיה לקרוא את הניתוח הספרותי המעמיק שלה המשווה בין שני הנאומים. ניתוח ספרותי גרידא ללא פוליטיקה.

* מה אני הייתי מוסיף בכל זאת לנאום מיליקובסקי-נתניהו:
1. הדגשה עם ציטוט מקור שהחמאס מטרתו לא רק חיסול ישראל, אלא השמדת כל היהודים, והנוצרים, בעולם.
2. הדגשה שישראל עשתה תקדים היסטורי בתולדות המין האנושי כאשר בפעם הראשונה בהיסטוריה היא סיפקה לאויב שהתקיף אותה במטרה להשמידה – מזון, דלק, ותרופות.
3. היה צריך לומר "הפיליסטינים"-האידיוטים השימושיים-תומכי החמאס. כדי להשריש את המושג פיליסטיניזם בעולם.

אינפנטיליות
עיניו של תמיר לזרוב חשכו למקרא השוואת נתניהו לצ'רצ'יל, הוא נעלב בשמו של צ'רצ'יל. וזה מאוד העציב אותו. ("חדשות בן עזר", 1972)
נוגע ללב. אבל זה מצחיק ופתטי שהעצב והעלבון שלו גורמים לו לבקש: "נא להסיר אותי מרשימת התפוצה." גם אם זה מאוד עצוב שלמישהו יש דעה אחרת משלך, אז אם לא תקרא אותה יותר, (או את המקור שם התפרסמה), האם זה יבטל אותה? זו אפילו לא תרבות הביטול הידועה לשמצה, זו סתם התנהגות ילדותית אינפנטילית.
 אדם בוגר יכול לשמוע עמדה ולהתנגד לה, גם אם הוא עצוב ממנה.

מיטב הכזב כזב
אחת האימרות העמוקות ביותר של הלל הזקן שיש לה משמעויות פילוסופיות רבות היא: "אם אני כאן – הכול כאן, ואם איני כאן – מי כאן?" (סוכה נ"ג ע"א).
לאור אמרתו של הלל הזקן ניתן להבין כמה נבובה, צדקנית, וריקה, היתה ביקורתו של עמוס קלויזנר-עוז על השורה מ"ירושלים של זהב " – "כיכר השוק ריקה." וטענתו, "זה שקר במו עיניי ראיתי שם ערבים."
לדידה של נעמי ספירוב-שמר, שכתבה את השיר, ירושלים תחת הכיבוש העבר-ירדני, היתה ריקה מיהודים, ולכן ריקה. ("אם איני כאן, מי כאן?") זו האמת הפואטית שלה.
בדיוק כפי שכותב המשורר על כיכר הגטו בוורשה הריקה, למרות שהיא שוקקת היום פולנים.
לעומת זאת בשקרים ההיסטוריים שמביא מאיר בשמשניקוב-אריאל בפזמון "כתונת פסים", אין כל אמת פואטית. את רעיון אחדות העם לא ניתן, וגם לא רצוי לבסס על כזבים היסטוריים. כאן בשירו מיטב הכזב כזבו.

מורה הדרך החדש של הציונות הסוציאליסטית
פרופסור דניאל גוטוויין משמש שנים רבות כאנגלס – הוגה דעות אידיאולוגי סוציאליסטי של הציונות הסוציאליסטית. בתחילה מפ"ם, ואחר במפלגת העבודה. שנים הוא נאבק בתהליך ההפרטה של כספי ההסתדרות ומעמד הפועלים (שהחלו יצחק רוביצוב-רבין, חיים וישניה-רמון, חיים אורון-ג'מוס, וארמנד-עמיר פרץ) והטיף לאימוץ מצע חברתי-סוציאליסטי.
לאחרונה עם התפרקות העבודה ומר"צ, הוא נחרד מהקמת המפלגה הבורגנית "הדמוקרטים" וקרא להכניס למצעה יסודות סוציאליסטיים. הוא כתב: "לדמוקרטים: לא זה הדרך! מפלגה אינה טור דעה בעיתון, וביקורת אינה תחליף לפעולה. מה צריך לעשות? לשכנע את המעמדות הנמוכים תומכי הימין בעדיפות מדינת הרווחה על מנגנוני-הפיצוי. השמאל נמנע מלעשות זאת בטענה שהביביסטים הם 'כת'. טעות! להצבעת המעמדות הנמוכים לימין היגיון כלכלי ואפשר לשנותה."
https://x.com/gutweind/status/1813289633804890390?t=cwvfxGJt0WKhK6B430y-OQ&s=03)
והנה לא להאמין, לאחרונה אימץ פרופסור גוטוויין מורה דרך אידיאולוגי חדש, גורו חדש, הלא הוא ברנרד סנדר-גוטמן-סנדרס.
"השמאל הישראלי," כותב פרופסור גוטוויין, "חייב ללמוד מברני: השמאל יתקשה לרכוש את תמיכת המעמדות הנמוכים/נשחקים/פגיעים באמצעות פוליטיקת זהויות (כפי שאוהב השמאל הישראלי לתרץ את כישלונותיו). בפוליטיקת זהויות הימין תמיד יהיה טוב יותר. מה שיש לשמאל להציע זה סדר כלכלי-חברתי אחר, שוויון חלוקתי ממוסד במדינת רווחה."
לקרא ולא להאמין. אוי לציונות הסוציאליסטית, או לשמאל הישראלי שהחליף את בורוכוב, ברל, טבנקין, וואלד-יערי, ביהודי הפולני המולטי-מיליונר שונא ישראל האנטי-ציוני, ברנרד סנדר-גוטמן-סנדרס – כמורה הדור.
אם שונא ישראל נהפך למורה הדור של השמאל אין תימה אפוא שמפלגות הציונות הסוציאליסטית המפוארת שהקימו את היישוב והמדינה הלכו לפח האשפה של ההיסטוריה. אם זה המורה, יש רק לברך על כך.

פרופ' אברהם שוויצר-שגיא
ניצחון זה הרצון להפסיד
אם גנרל פרדינאן פוש, מעצב תורת המלחמה הצרפתית במלחמת העולם הראשונה אמר שהרצון לנצח הוא תנאי ראשון לניצחון. בלשונו:  Victoire, C'est La volone  – הניצחון הוא הרצון. ראשית דבר צריך לרצות לנצח, הרי "הפילוסוף המוסרי" (בעיני עצמו) פרופ' אברהם שוויצר-שגיא, ממנסחי רוח צה''ל, מספר איך מנעו מהרמטכ''ל שהרם מופזזקר-שאול מופז, להכניס את הערך ''ניצחון'' למסמך רוח צה''ל.
כך אומר "פילוסוף האתיקה", פרופ' אברהם שוויצר-שגיא: "יש טעם אחד במלחמה וזהו הגנה עצמית. ניצחון איננו מצדיק הפעלת כוח. בשנת 2000 כשניסחנו את הקוד האתי של צה"ל, היה רמטכ"ל שלא מופיע בראש חוצות, שהרם מופזזקר-שאול מופז, שביקש להכניס לתוך מסמך רוח צה"ל את הערך היסודי של ניצחון. חבורת המנסחים שאני הייתי אחד מהם אמרה לו: לא! ניצחון איננו תכלית ההגנה על אזרחי מדינת ישראל. והכנסנו במקום זה ערך של דבקות במשימה... בדרגתי הצבאית אני טוראי למרות שהבטיחו לתת לי רב"ט כשניסחתי את רוח צה"ל."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=860057&forum=scoops1
פשוט מדהים, פילוסוף המחזיק מעצמו מומחה לאתיקה קובע שאין צורך בניצחון כדי להגן על אזרחי ישראל... אין צורך בניצחון על החמאס והג'יהאד ואין צורך בניצחון על חיזבאללה.
מסתבר שכבנימין מיליקובסקי-נתניהו מדבר על "ניצחון טוטאלי", ובנימין גנץ מדבר על "ניצחון אמיתי" – שניהם טועים כי ניצחון על האוייב איננו ערך של צה"ל.
למרבה הצער הריקבון המוסרי של שווייצר-שגיא חדר לרוח צה"ל. וכמו שאומרים "משוויץ יוצא רק מיץ."

הימים חולפים שנה עוברת אבל הטיפשות פשוט נשארת
קיבוץ מצר הוא קיבוץ "השומר הצעיר", של עולי ארגנטינה, לכן הוא קיבוץ "שוחר שלום".
ביום ראשון, 10 בנובמבר 2002, מעט אחרי השעה 23:30, חדר המחבל סירחאן סירחאן, החבר בארגון הג'יהאד של אש"פ "השהידים של הקצה" גדודי חללי אל אקצא (ארגון שנוסד ע"י הרוצח הסדרתי מרואן ברגותי, חברו הטוב של מנהיג "השומר הצעיר" – חיים אורון-ג'מוס), לתוך הקיבוץ הנמצא על קו התפר סמוך לוואדי עארה. המחבל, חמוש ברובה סער מסוג M16, ירה בתחילה לעבר מטרה לא ברורה סמוך לבתי הילדים של הקיבוץ, שהיו ריקים בשעת לילה. בהמשך נתקל בזוג, חבר הקיבוץ ובת זוגו תרצה דמארי, שטיילו בשבילי הקיבוץ. המחבל ירה לעבר הזוג ופגע באישה שמתה במקום. בן זוגה הצליח להימלט.
המחבל המשיך את מסע הרצח ופרץ לבית משפחת אוחיון, שבו התגוררו אם ושני ילדיה. לאחר שלא הצליח להיכנס דרך הדלת, נכנס המחבל דרך החלון. הוא ירה מטווח קצר באם רויטל אוחיון ובשני ילדיה - נועם בן ה-4 ומתן בן ה-5 - והרג אותם.
לאחר שיצא מן הבית הלך המחבל לעבר חדר האוכל על מנת לחמוק מן הקיבוץ. במהלך הימלטות המחבל הוא נתקל במזכיר הקיבוץ יצחק דורי, שהיה באותו יום בתורנות שמירה. המחבל ירה לעבר דורי שהיה במכוניתו והרג אותו. לאחר מכן יצא המחבל מהקיבוץ דרך מקום חדירתו, וברח דרך מטע בננות לעבר שטחי הרשות הפלסטינית.
כשנה לאחר הפיגוע, ביצעו כוחות צה"ל, השב"כ והימ"מ פעילות משותפת בטולכרם, שבמהלכה חיסלו כוחות הימ"מ את המחבל סירחאן סירחאן, וכחודש לאחר מכן נלכד ראש הזרוע הצבאית של הפת"ח באזור טולכרם, שהיה אחראי לשילוח המחבל, ונידון ל-13 מאסרי עולם.
באוגוסט 2004 הורשע ערבי ישראלי תושב הכפר אום אל קוטוף בסיוע למחבל. מיספר שעות לאחר הפיגוע הגיע המחבל אל תושב הכפר וביקש ממנו לסייע לו. האזרח החביא עבור המחבל את כלי הנשק שלו, ונתן לו את הטלפון הסלולרי שלו, כאשר הוא הבין כי מדובר במחבל מבצע הפיגוע. הוא נידון ל-4.5 שנות מאסר.
https://he.m.wikipedia.org/wiki/הפיגוע_במצר
קיבוצי "השומר הצעיר" שכחו ולא למדו דבר. הם המשיכו להיות "שוחרי שלום", והיו בטוחים ש"אחוות העמים" המפורסמת של "השומר הצעיר" תביא להם שלום. מנהיגם חיים אורון-ג'מוס המשיך את חברותו עם מנהיג ארגון הג'יהאד של אשף הרוצח הסדרתי ברגותי.
עברו 22 שנים, וטבח דומה אך גדול יותר נערך בקיבוץ "השומר הצעיר", ניר עוז שנחרב ונרצחו בו 38 חברים ונחטפו 72 חברים. חברת הקיבוץ, המתנחלת יוכבד ליפשיץ, שנחטפה לעזה שאלה בתמיהה את סינואר: "למה עשית את זה דווקא לנו 'שוחרי השלום' מ'השומר הצעיר'?"
והנה גם מקיבוץ מצר, וגם מניר עוז יש כאלו הממשיכים "לשחור שלום" ותובעים הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולם כדי שתמשיך את מה שלא הצליחו לעשות עד כה.
הימים חולפים שנה עוברת, ברצח יהודים אין כל הבדל בין החמאס לאש"פ, אבל הטיפשות פשוט נשארת.

וגם בלי מדינה עצמאית
קיבוץ "השומר הצעיר" גבעת עוז, בעמק יזרעאל, סובל מירי בלתי פוסק מוואדי ערה: "הפכו אותנו למטווח חי." סוף שבוע של סיוט עבר על חברי קיבוץ גבעת עוז, שסובלים מירי כנופיות פשע בכפרים הסמוכים.
מאות חברי גבעת עוז, שליד צומת מגידו, נאלצו להסתגר בבתיהם בגלל ירי בלתי פוסק משכניהם, תושבי כפרים בוואדי ערה.
"ביום שישי, בשעות הלילה, נפתח ירי מסיבי של צרורות מכיוון הכפרים שמדרום לנו לכיוון היישוב, שזה כולל בתי החברים ומבני הציבור וגני הילדים שלנו. הירי ארך דקות ממושכות, הספקתי לחייג למוקד 100 לדווח על הירי אבל הוא נמשך ועדיין שמענו בקיבוץ את הקולות. היתה תחושה של סרט אימה, חלק מכיתת הכוננות הוקפץ וחבריה תיארו שכדורים שרקו לידם," סיפר גלעד הלר, מנהל קהילת גבעת עוז.
גבעת עוז הוקם ב-1949 ע"י חברי "השומר הצעיר" ניצולי שואה מהונגריה ששרדו את התופת באירופה. בקיבוץ חיים היום כ-450 חברים ותושבים. הקיבוץ מרוחק כ-900 מטר בלבד ממחסום סאלם ומגדר ההפרדה ונמצא בתחומי המועצה האזורית מגידו ובשטחי עמק יזרעאל.
"אתמול התחיל ירי מסיבי נוסף אחר הצהריים, סמוך לשעות 6-5 אחר הצהריים, שוב צרורות ארוכים וממושכים לעבר בתינו. במהלך סריקות שביצענו גילינו 5 קליעים שפגעו בגנון של הקיבוץ ואני בטוח שיש עוד. אני בטוח שיש עוד פגיעות בגגות ובמבנים נוספים שנגלה בהמשך," הוסיף הלר. לדבריו, "המצב בלתי נסבל, אנחנו חיים בסיוט מתמשך, כל בקשתנו להמשיך ולגדל את הדור הרביעי והחמישי בשדות עמק יזרעאל, לצמוח ולהתפתח בקיבוץ היפה שאנו חיים בו. לצערי, כנופיות מכפרים שכנים בתוך שטח ישראל הפכו אותנו למטווח חי ויורות לעברנו מתי שמתחשק שלהן. אנו מגלים אמפתיה רבה מהמשטרה אך לצערי היא לא מספקת ולא פותרת את בעיית הביטחון הקשה שאנו סובלים ממנה. לא יעלה על הדעת שילדים ישראלים בעמק יזרעאל יחיו בסכנת ירי מתמדת, לא מקובל עלינו שגן ילדים יהפוך למטרה חיה עבור עבריינים, זכותנו לקבל את אותם תנאי ביטחון והגנה שמקבלים ילדי תל אביב," סיכם הלר.
"המצב בסוף השבוע היה מטורף, זה התחיל ב-23:00 בלילה ביום שישי, דיווחנו והגיעה המשטרה ובשבת שוב התחילו היריות, הכדורים שרקו לנו ליד האוזניים, הירי נשמע קרוב, היתה תחושה שמסוכן לצאת מהבתים," תיאר חבר קיבוץ גבעת עוז.
גיל לין, ראש המועצה האזורית מגידו, מסר בתגובה: "מדובר באירוע חמור שחצה את הקו האדום מבחינתנו, רק בנס לא נפגעו חברי הקיבוץ או הילדים שלנו. הגשתי תלונה חריפה למפקד משטרת אום אל פחם ולראש מועצת מעלה עירון, שמקרים כאלה לא יישנו, לא נאפשר פגיעה בביטחונם ובאיכות חיי תושבינו."
מהמשטרה נמסר בתגובה: "הוגש דיווח והנושא נמצא בבדיקה."
https://www.ynet.co.il/news/article/syt3xwntc#autoplay
אם זה המצב בלי מדינה פלסטינית חמאסית עצמאית תארו את המצב איתה. חברי "השומר הצעיר" ממשיכים לשחור שלום.

להרוג טורקי ולנוח
נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, איים על ישראל: "כפי שנכנסנו לקראבך וללוב, נעשה את אותו הדבר לישראל," אמר הנשיא הטורקי במפגש פוליטי של הארגון המחוזי של מפלגת הצדק והפיתוח בריזה שבצפון ארצו. "אנחנו נעשה להם את אותו הדבר, אין מה לעשות," אמר ארדואן. "אנחנו רק צריכים להיות חזקים כדי שנוכל לקחת חלק בשלבים האלה. עלינו להיות מאוד חזקים כדי שישראל לא תוכל לעשות את זה לפלסטין."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=859978&forum=scoops1
בתגובה לדברי איום הרהב של ארדואן, אי אפשר שלא להיזכר באימרה הישנה להרוג טורקי ולנוח. במקרה הזה מספיק רק את ארדואן...
להרוג טורקי ולנוח הוא ביטוי בעברית מדוברת שמשמעו להתקדם אט-אט, שלב אחר שלב, בביצוע משימה. מקור הביטוי בבדיחה יהודית עממית שבה אומרת אֵם לבנהּ היוצא למלחמת רוסיה-טורקיה: "תשמור נפשך" ומלמדת אותו כיצד: "הרגת תורכי – דַּיֶּךָ, שֵׁב וְהִנָּפֵשׁ." (אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד, בדיחה מספר 2715(.
רעיון זה מופיע גם בשיר של נתן אלתרמן. משירי "הטור השביעי":
תקלע בתורכי, ותשכב קצת לנוח,
תקלע בתורכי, ותלך קצת לשוח,
תקלע בתורכי, ותשב לאכול,
וזכור: הבריאות היא למעלה מכול.
https://he.m.wikipedia.org/wiki/להרוג_טורקי_ולנוח
הבעייה היא שכל מנהיגי מדינות נאטו החברים בברית עם טורקיה, לא הגיבו במילה על האיום וגם לא על תמיכתו בארגון הטרור החמאס. בושה וחרפה וסימן של חולשה גדולה.
היחידי שהגיב הוא ידיד ישראל, המדינאי ההולנדי חירט וילדרס שאמר: "האיסלמופשיסט ארדואן מאיים לפלוש לישראל. הבחור הזה משוגע לחלוטין. צריך להעיף את טורקיה מנאט''ו."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=860015&forum=scoops1
בינתיים הוא היחיד.

יאיר גולדנר-גולן – לחזור לרצועת הביטחון בדרום לבנון
רצועת הביטחון היתה שטח בדרום לבנון הסמוך לגבול עם ישראל, שבו שהו צה"ל וצד"ל מיוני 1985 ועד לנסיגה לגבול הבין-לאומי ב-24 במאי 2000. השם רצועת הביטחון ניתן על ידי ישראל, כדי לשקף את מטרתה: יצירת שטח המפריד בין יישובי קו העימות שבצפון ישראל ובין מחבלים השוהים בלבנון, ובכך להגן על יישובים אלה.
הרצועה כללה כ-10% מהשטח הכולל של לבנון, שכנו בה כ-150,000 תושבים שחיו ב-67 כפרים ועיירות שיעים, מרונים, ועיירה דרוזית אחת, חאצביא. מרכז הרצועה היה העיירה המרונית מרג' עיון, שנחשבה לעיירה החשובה ברצועה. יחידת הקישור ללבנון הנפיקה אישורי עבודה לאלפי תושבי דרום לבנון שקרוביהם שירתו בצד"ל. הכניסה לישראל התקיימה דרך מעברי הגדר הטובה (מעבר ראש הנקרה, מעבר בירנית, מעבר תורמוס, מעבר תבנית, שער עגל ושער פאטמה ליד מטולה, שהיה מעבר הגבול המרכזי).
https://he.wikipedia.org/wiki/רצועת_הביטחון
והנה לאור רצח הנערים במג'דל שמס, הצהיר מנהיג המפלגה הליברלית "הדמוקרטים" יאיר גולדנר-גולן כי הוא תובע להקים מחדש את רצועת הביטחון בדרום לבנון. "אנחנו יכולים לעשות את זה," אמר גולדנר-גולן, "אם נחליף את השלטון בידי מי שמבינים בכך."
https://x.com/YairGolan1/status/1817584743028015273?t=xppV8-Zol7NWNYny0e-vgw&s=03)
ואני רק שאלה: אם גולדנר-גולן תומך בסרבנות של חיילי צה"ל, איך הוא חושב שצה"ל יכבוש את דרום לבנון?

אבו אלג'יר
אלוף אפריקה בשנתיים האחרונות, האלג'יראי מסעוד דריס בן ה-22, שנחשב לג'ודוקא איכותי, הגיע לשקילה לקראת יום התחרויות שלו באולימפיאדה מול טוהר בוטבול הישראלי, כשהוא כבד ב-400 גרם מה-73 ק"ג המורשים בקטגוריית המשקל שלו. מה שהוביל לפסילתו על-ידי איגוד הג'ודו הבינלאומי מהטורניר האולימפי.
אז למה דריס פרש? החלטה פוליטית כמובן. לאלג'יריה אין יחסים דיפלומטים עם ישראל ולפני שלוש שנים – באולימפיאדת טוקיו – התרחש מקרה דומה. פתחי נורין פרש כדי להימנע ממפגש עם... בוטבול. מאמנו של נורין באותה אולימפיאדה, עמאר בן יחלף, ספג עונש חמור בעקבות זאת והושעה ל-10 שנים.
הפעם דריס החליט שלא להתייצב לקרב מסיבות של "הזדהות עם העם הפלשתיני," ולכן החליט להגיע כבד מהמשקל הנדרש, ובכך לא לסכן את עצמו בהשעייה ארוכה. "אנחנו לא מוכנים לייצר נורמליזציה עם מדינה כמו ישראל," הסבירו האלג'יראים. "זו הקרבה קטנה לעומת מה שאחינו הפלסטינים חווים." "דריס תומך בפלסטין ובאי נורמליזציה עם ישראל," אמרו באופן רשמי במשלחת האלג'יראית.
העיתונאי אלג'יראי-צרפתי מוחמד סיפאווי דווקא תקף את ההחלטה של דריס: "הכי גרוע זה שהוא יחזור למדינתו ויחגוג כגיבור. בארץ האידיוטים, הטיפשות היא המלכה. אלג'יריה נמצאת על סף תהום וזה צעד אחד נוסף לעברו."
https://www.ynet.co.il/sport/article/rkyotdeyc
עכשיו לאור האנטישמיות ושנאת ישראל של אלג'יריה, רק נשאר רק לתהות מדוע המשורר יליד עיראק רוני סומך-סומק (רוני הוא שם פרטי ערבי-מוסלמי ושמו ניתן לו ע"ש סטודיו לצילום "רוני" בבגדד. שם המשפחה סומק הוא ניסיון לשאכנז את השם סומך) – גאה לקרוא לעצמו בשם "אבו אלג'יר":
אִם הָיְתָה לִי עוֹד יַלְדָּה
הָיִיתִי קוֹרֵא לָהּ אַלְגִּ'יר,
וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מְסִירִים בְּפָנַי אֶת הַכּוֹבָעִים
הַקּוֹלוֹנְיָאלִיִּים וְקוֹרְאִים לִי אַבּוּ אַלְגִּ'יר.
(רוני סומק, "אלג'יר", אור יהודה, כנרת זמורה ביתן 2009) 
 למשוררים העבריים תמיד היה יחס נוסטלגי למקום הולדתם. ביאליק אהב את הטבע של ארץ הולדתו. טשרניחובסקי כתב ש"האדם אינו אלא, תבנית נוף מולדתו," אבל כאשר חשבו שניהם על שמות לדמויות ספרותיות, השמות היו תמיד שמות עבריים: טשרניחובסקי חשב על השם "אילאיל". ובכלל האם היה עולה על דעת ביאליק, או טשרניחובסקי, לכתוב שיר ובו חלום לקרוא לבתם "אוקראינה"?
באמת, מה למשורר עברי ולחלום לקרוא לבתו אלג'יר? (ועוד כנהוג היום בצורה דקדוקית של זכר: "אלג'יר" – שם של בן, ולא אלג'יריה – שם של בת).
בשורה הרביעית של השיר הכול מתברר: המשורר רוצה לתת לבתו את השם "אלג'יר", על מנת שיורידו בפניו את הכובע (ישתחוו?) ויכנו אותו "אבו אלג'יר":
"וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מְסִירִים בְּפָנַי אֶת הַכּוֹבָעִים הַקּוֹלוֹנְיָאלִיִּים וְקוֹרְאִים לִי אַבּוּ אַלְגִּ'יר." ומיהם אתם? "אתם" הם האשכנזים... אבל חחחה – טוהר בוטבול לא אשכנזי. מערבי-מוגרבי אולי אפילו אלג'יראי.

לפיד הראש לפיד אשם
"בצד הדרישה מנתניהו לקבל עליו אחריות ולהתפטר," כותב רוגל אלפר כתב "הארץ", "צריך להציג דרישה דומה ללפיד: אתה הראש (של האופוזיציה), אתה אשם (שנתניהו עדיין מוביל בסקרים). ראש אופוזיציה נבחן בהחלפת הממשלה. זה תפקידו. אתה אשם באי-צמיחת אלטרנטיבה ראויה למשטר נתניהו. אתה אשם בהיעדר מחאה המונית יעילה ברחובות. אתה אשם ברפיסות ההתנגדות העממית לנתניהו. אתה אשם באי-הצגת נרטיב חלופי משכנע, חזון חלופי סוחף, אופציה רעיונות וערכית אחרת ועוצמתית. מעולם לא עשה מנהיג אופוזיציה כה מעט עם כה הרבה. המצב הפוליטי של ראש הממשלה הוא החלום של כל אופוזיציונר. חלש יותר הוא כבר לא יהיה: נאשם במשפט פלילי חמור, אשם במחדל מחריד, מפקיר החטופים. ועדיין, פופולרי יותר מלפיד.
"לך הביתה, לפיד. ג'ו ביידן התפטר כשהבין שאין לו נתיב לבית הלבן שעובר דרך הקלפי. גם ללפיד אין נתיב לראשות הממשלה. גם הוא אינו מסוגל לחסום את הסכנה הגדולה לדמוקרטיה. גם הוא מסכן את המדינה למען האגו העיוור שלו. לפיד איכשהו הצליח להיות לא רלוונטי בתור ראש אופוזיציה בזמנים הכי דרמטיים ומשבריים בתולדות המדינה. וכבר ברור שלעולם לא ייבחר לראשות הממשלה. וראש אופוזיציה שאינו יכול להיבחר לראשות הממשלה הוא לוקסוס שמחנה המחאה בישראל אינו יכול להרשות לעצמו."
(רוגל אלפר, "מעולם לא עשה מנהיג אופוזיציה כה מעט עם כה הרבה. לך הביתה, לפיד", "אל-ארצ'", 29.7.24).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-07-29/ty-article-opinion/.premium/00000190-f8ab-d901-abd6-feaba6040000
הדבר הלא ברור הוא מה רוצה רוגל אלפר המחליף את אמיל זולא "באני מאשים" שלו?
אם לא למפל-לפיד, אז מי כן? את זה הוא לא אומר. האם כשכיר עט של שוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן – הוא מריץ מי מהם לראשות הממשלה?

חכם או טיפש?
ויכוח נוקב התנהל בשאלה האם יאיר למפל-לפיד הוא חכם או טיפש:
משה גרנות: להציג אותו כטיפש – זה בעיניי טעות גדולה: אדם שמצליח להשיג 24 מנדטים בכנסת, הוא בוודאי לא קוטל קנים. הוא סופר מחונן – ספרו "זיכרונות אחר מותי" הוא ספר מעניין, יפה וחכם; היה לו מדור בידיעות אחרונות, שרבים אהבו לקרוא, כשהיה מראיין בטלוויזיה, עמדו בתור להתראיין אצלו, כולל אנשי ליכוד. הוא דובר אנגלית מצוינת, ולא ניתן למצוא אצלו טיעון שאיננו מבוסס. העובדה שאין לו תעודת בגרות – אינה גורעת ממעמדו כאיש רוח וכפוליטיקאי. לגדולי עמנו לא היתה תעודת בגרות, למשל, אחד העם שהשתוקק ללמוד באוניברסיטה, אך היעדר תעודת בגרות גדר בפניו את הדרך.
אהוד: בקשר ל"זיכרונות אחר מותי" אני מסכים איתך. זה ספר חכם ומצויין. לכן כאשר אני שומע את השטויות שיאיר לפיד פולט מפיו כיום, קשה לי להאמין שהוא כתב את הספר הזה! ("חדשות בן עזר", 1971)
שניהם צודקים. ספר הביוגרפיה שכתב יאיר על אביו טומיסלב למפל-לפיד, אכן היה ספר טוב.
גרנות צודק. היכולת שלו לתפוס את "הפורטונה" כפי שממליץ מקיאבלי ב"הנסיך" ולהגיע לראשות ממשלה, אכן הוכחה שאינו קוטל קנים.
גרנות טועה. האנגלית שלו אינה מצויינת והיתה ברשתות ללעג ולקלס, ובדיוק ההיפך מדבריו, לא ניתן למצוא אצלו אפילו טיעון אחד שהוא מבוסס. על כל דבר הוא טוען דבר והיפוכו. אני ממליץ לגרנות לצפות במדור היומי הקבוע "לפיד לילי" בסוף תוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14. כמות השטויות שהוא מנפק מדי יום היא פשוט לא תיאמן. ובזה צודק בן עזר: "כאשר אני שומע את השטויות שיאיר לפיד פולט מפיו כיום, קשה לי להאמין שהוא כתב את הספר הזה!"
כמנהיג פוליטי ובוודאי כ"איש רוח" כפי שמציג אותו גרנות, הוא נבוב לחלוטין.
[אהוד: הייתכן כי אימו, הסופרת שולמית לפיד, עזרה לו בכתיבת הספר המרגש הזה?]

בנימין גנץ המפרק
בנימין גנץ יוצא בהצהרות רהב: ''אפשר לפרק את חיזבאללה, אפשר לפרק את לבנון."
לפני זה הוא פירק את השותפות בממשלה: ''נתניהו לא יכול לשחק על זמן, זה מביא איתו רק תקלות.''
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=859988&forum=scoops1
יופי. אולי יסביר לנו גנץ כיצד מפרקין?

אברהם קווסטלר-אברי גלעד – התנצלות על אמת
דובר צה"ל, דניאל הגרי, נתן הצהרה לתקשורת ואמר שהנרצחים בטבח במג'דל שמס הם אזרחי ישראל. שדר הטלוויזיה אברהם קווסטלר-אברי גלעד לא שם לב שהמיקרופון פתוח והעיר שלא מדובר באזרחי ישראל. האמירה עוררה כעס רב בקרב צופים רבים.
אברהם קווסטלר-אברי גלעד התנצל בפני הדרוזים: "אחיי הדרוזים, לפי הפניות הכואבות שאני מקבל מהרגע שפקחתי עיניי, אני מבין שפגעתי בכם בשגגה אמש בתוכנית עם חברי שרקי," כתב בפוסט בחשבון הפייסבוק שלו. "התכוונתי שהם תושבים ולא אזרחים כי ככל הידוע לי הם אזרחי סוריה," הסביר, "הדברים נשמעו לצערי בשידור, ואני מצטער על כך. גם כי הבנתי שרבים מתושבי מג'דל התאזרחו בשנים האחרונות, וגם כי האמירה נתפסת כפוגענית, למרות שאין בה דבר כזה מבחינתי. אין הבדל בין דם תושב לדם אזרח."
עוד המשיך וכתב: "אחינו הדרוזים פגועים, הם נותנים דם ומקבלים חומץ. זכויותיהם מקופחות. אני מזדהה עם הכאב. אני מצטער שהוספתי לכאב הזה. חביבה עליי העדה, מכובדים בניה ובנותיה, ללא קשר למעמדם החוקי."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=859910&forum=scoops1
האמת היא שלפי דיווח משרד הפנים במג'דל שמס יש 11,533 תושבים, מתוכם יש 1338 אזרחי ישראל בעלי זכות בחירה. (מתוכם הצביעו 313 בלבד).
קיימת מגמה של התאזרחות בישראל, אבל קיימים גם מתנגדים רבים להתאזרחות.
חלק קראו לתקוף את לבנון בכל הכוח, וחלק קראו שלא לעשות כן. בכל מקרה גם אם מגנים את האומר אמת, האמת אינה משתנה.

ביבי אתה הרוצח במג'דל שמס!
כתבת "הארץ" הדרוזית שמשפחתה ילידת דמשק, שירין פלאח סעב, מבכה את טבח 12 הילדים ממג'דל שמס, חלקם בני משפחתה. "נאמרו וייאמרו הרבה דברים על האסון הנורא," כותבת פלאח סעב, "אבל פאאד ספדי, עד ראייה תושב מג'דל שמס, ביטא אתמול את המציאות העגומה בישראל. 'איפה ראש הממשלה? הוא שותה שמפניה ורודה וחוגג יום הולדת, והעם שלנו נהרג ברחובות ובמגרשים. הוא לא מתבייש. הוא זחוח. הוא מנותק. עוד לא קם נגד העם היהודי יהודי כמו נתניהו. לא היה מישהו שפגע בעם היהודי ובמדינתו כמו שפוגע ביום ובלילה נתניהו והחבורה שלו. איפה הוא? הוא היה צריך לעלות על המטוס עכשיו.'
"חיזבאללה הוא הזרוע הצבאית של איראן, וגם לפני 7 באוקטובר פגע בילדים וחולל זוועות בעת מלחמת האזרחים בסוריה; על העובדה הזאת אין ויכוח. אבל ממשלת נתניהו אחראית גם היא לאסון. זה המחיר של היעדר אופק מדיני ושל מלחמה הנמשכת עוד חודש ועוד חודש. (שירין פלאח סעב, "איך מספידים 11 ילדים בבת אחת?" "אל-ארצ'", 28.7.24).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-07-28/ty-article-opinion/.premium/00000190-f86f-d45d-a5b3-fbefef370000
במג'דל שמס אכן התקבל נתניהו בקריאות "החוצה רוצח!"

ביבי אתה הרוצח יותר מחמאס ומחיזבאללה
ערן עציון, דיפלומט וסגן ראש המל"ל לשעבר, טוען כי נתניהו תיכנן באופן מחושב את הרג החטופים: זו "הריגה מחושבת, הריגה מתוכננת ומשוקללת." לנתניהו יש תוכנית גדולה המתממשת מאז ה-7 באוקטובר. חבר הכנסת לשעבר מהעבודה, מיכאל רוזנטל, נאם במוקד המחאה בהרצליה, שם הוא טען כי ראש הממשלה נתניהו מסוכן יותר לציונות מאשר גדולי האויבים של מדינת ישראל. לטענת רוזנטל, נתניהו מסוכן לציונות הרבה יותר מחמאס, איראן, חיזבאללה וסוריה. האוייב הקשה יושב בירושלים.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=860014&forum=scoops1
הבנתם? והעיקר והעיקר, אין לפחד כלל מהחמאס והחיזבאללה כי הם לא אוייב כלל.

די לאנארכיה
זה שנתיים התנועה הפרוטסטנטית הטילה את המדינה לידי אנארכיה. אין חוק וסדר. כבישים נחסמים, גדרות נפרצות, שדה התעופה והרכבות נחסמים, מבעירים אש בדרכים, ועכשיו הגענו לשיא של פריצה לבסיס צבאי. כל זה חייב להיפסק ומיד. למען כולנו. על המשטרה לאכוף את החוק על הפרוטסטנטים מכל מחנה פוליטי.
לא ייתכן שניצב המשטרה בתל אביב עמיחי אשד יכריז שהוא לא מפעיל שוטרים כדי לא לפגוע במפגינים פורעי חוק, ובאותה מידה לא ייתכן שאיתמר חאנן-בן-גביר האחראי על המשטרה לא יפעיל שוטרים נגד מפירי חוק ממחנהו. די לאנארכיה. האויב על הגדרות!
נא לזכור התנועה האנארכיסטית תמיד הגיעה לטרור אישי, ומזה על כולנו להיזהר.
באבוד רשעים רינה, בהינצל רשעים תוגה. [בעקבות (?) ספר משלי, פרק י"א, פסוק י'].
נעמן כהן