רשת סקיי ניוז בערבית מדווחת כי בחמאס דרשו את שחרורו של מרואן ברגותי בין בכירי הפלגים של ארגוני הטרור כחלק מהשלב ראשון של עסקת שחרור חטופים. הבקשה הזו אושרה על ידי המתווכים וגם על ידי ארצות הברית. בחמאס העלו את הדרישה הזו מתוך הבנה שהם ככל הנראה לא יוכלו לחזור לשלטון ברצועת עזה, ומקווים שברגותי יוכל להיות זה שייקח את השלטון ביום שאחרי המלחמה.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=862093&forum=scoops1
למרות חבריו הטובים של ברגותי, חיים אורון-ג'מוס, ועמוס קלויזנר-עוז, אין הבדל בין סינואר לברגותי מבחינת הכוונות, אלא רק מבחינת ההצלחה. סינואר הצליח לרצוח יותר יהודים. מרואן ברגותי הרוצח הסדרתי, מייסד ארגון הג'יהאד של אש"פ – "השהידים של הקצה" (כתאאב שוהאדת אל אקצא), כראש הרשות הפלשתינאית שיעמוד בראש עזה ויו"ש, בעל הכרה בינלאומית, יהווה סכנה לקיום ישראל.
אם ישוחרר ברגותי בעסקה ויעמוד בראש הרשות, בנימין מיליקובסקי-נתניהו ייזכר לדראון עולם לא רק באי מניעת טבח שמחת תורה, אלא גם באחריות לאי חקיקת חוק להכנסת מחבלים ששוחררו בעסקות מיקוח חזרה לכלא לרצות את עונשם במידה ויפלו לידי כוחות הביטחון.
חקיקת חוק כזה מחוייבת המציאות בכל מקרה כדי לצמצם חטיפות יהודים במטרה לשחרור מחבלים בעתיד.

יש על מי לסמוך!
יש יהודים הסומכים רק על אבינו שבשמים, ואילו משה סמולינסקי-יעלון, שר הביטחון לשעבר, התראיין בחדשות 12 וטען שבכל הקשור למתיחות הנוכחית הוא "סומך על איראן ועל חיזבאללה שהם לא מעוניינים בהסלמה הזאת," והוסיף: "כמה שזה קשה להגיד, אני חושש מהצד שלנו. ופה אני מצפה מאנשי המקצוע לעמוד איתן ולא לאפשר להסלמה המיותרת שמשרתת את אלה שרוצים מלחמת גוג ומגוג, אותם משיחיים שלא רוצים להפסיק את המלחמה בעזה."
https://x.com/Torat_IDF/status/1821525471055561007?t=PRXH_yacYtl8B5s4Xtlzgg&s=03)
https://rotter.net/forum/scoops1/862004.shtml
מכיוון שמשה סמולינסקי-יעלון סומך על איראן וחיזבאלה, נשאלת רק השאלה איך אפשר לסמוך היום על המלצת אנשים שהמליצו עליו לתפקיד ראש הממשלה?...

עיריית נגאסקי מצדיקה את קורבנות האטום
שגרירים רבים במערב, בהם אלה ממדינות ה-G7, יחרימו את הטקס בעקבות אי-הזמנת שגריר ישראל ביפן, לטקס הזיכרון בנגאסקי. השגריר האמריקני, המדינה שהטילה את הפצצה על נגסקי, רם עמנואל, הודיע לראש העיר כי אם השגריר הישראלי לא מוזמן – גם הוא לא יגיע, וישתתף ביחד עם שגריר ישראל, גלעד כהן, בטקס זיכרון לקורבנות נגסאקי שמתקיים בטוקיו – בדיוק בשעת הטלת הפצצה. גם שגרירת בריטניה ביפן, ג'וליה לונגבוטום, הודיעה כי לא תשתתף בטקס, משום שהעיר לא הזמינה את ישראל להשתתף. לונגבוטום אמרה כי בניגוד לרוסיה שפלשה לאוקראינה ולבלארוס ששיתפה עימה פעולה, ישראל מממשת את זכותה להגנה עצמית. לכן, התייחסות לישראל באותו אופן יהיה מטעה, אמרה.
אתמול השתתף השגריר ביפן, גלעד כהן, בטקס לזכר קורבנות ההפצצה בהירושימה. בטקס השתתפו גם ראש ממשלת יפן פומיו קישידה, שרת החוץ יוקו קמיקאווה, שרי הקבינט, ראש העיר, מושל המחוז, שגרירים רבים ואזרחים. בשעה 8:15, בדיוק בשעת הטלת הפצצה, נשמע הפעמון והקהל עמד.
בתום הטקס פרסם השגריר כהן פוסט ברשת X: "כמו בשנים קודמות, היום זכיתי להשתתף בטקס הזיכרון לשלום הירושימה מטעם ישראל. מתן כבוד למשפחות ולתושבי יפן לזכרם של אלו שאיבדו את חייהם באוגוסט 1945. אנו עומדים איתכם בזיכרון."
כהן ציין כי בהירושימה ראש העיר היה ענייני ועשה את הדבר הנכון, כשהזמין את ישראל, מדינה ידידה ליפן, כמו בכל השנים הקודמות. לדבריו, "לעומתו, ראש העיר נגסקי בחר לעסוק בפוליטיקה קטנה, והסתתר מאחורי טיעונים 'אבטחתיים' מגוחכים, אך בפועל בחר להזמין את איראן, סוריה, ונצואלה והפלסטינים, ולהדיר אותנו."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=861726&forum=scoops1
מכיוון שיפן שיתפה פעולה במלחמה עם גרמניה הנאצית, ועזרה לה בכך להשמדת היהודים, הרי החרמת שגריר ישראל הוא המשך אותה מדיניות נפשעת, ויכולה רק להצדיק את הצורך בהטלת פצצת האטום על יפן.

גדעון סער: עיסקה – טעות היסטורית
גדעון משה זריצ'נסקי-סער, מועמד ראש הממשלה להחלפת גלנט בתפקיד שר הביטחון, פורש את משנתו:
"עסקת חטופים תסגור את המלחמה בעזה ובצפון ותמנע מלחמה אזורית.״ כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה לאחרונה מפרשני האולפנים וגם מ״מומחים ביטחוניים״? בואו נשים רגע בצד את השאלה האם בכלל אפשרית כעת עסקת חטופים שאני מייחל לשובם במהרה. בואו נתמקד במשמעות ״סגירת״ המלחמה בעזה כעת. זוהי החלטה מודעת על אי השגת מטרותיה. זו השארת חמאס בשלטון בעזה והותרת האיום ממנה על ישראל בכלל ועל תושבי עוטף עזה בפרט. זאת תהיה טעות הסטורית.
מעבר לכך – הכל היום כבר מבינים שמטרת הציר בראשות איראן היא השמדת ישראל. לא כאידיאולוגיה או חזון גרידא, אלא כמטרה פרקטית. לא בעתיד הרחוק – אלא בשנים הקרובות. האם ישראל המכותרת מוכנה להמשיך לחיות עם המציאות הביטחונית אליה הביאו אותה 3 עשורים של מדיניות המבוססת על נסיגות והכלה? עד לא מזמן ״מומחי הביטחון״ ועושי דברם באולפנים מכרו לנו אשליות וכזבים. היום כאשר המציאות האסטרטגית כבר ברורה הם משכנעים אותנו למה חשוב שנפסיק את המלחמה כעת. ״צה״ל שחוק,״ הם אומרים, ״נתארגן, נתחמש, נתאושש ואז נהיה מוכנים למלחמה הגדולה. אז נצא ונסיר את האיום מביירות ועד טהרן.״ האומנם? האם יש ממש בטיעון הזה או שמסתתרת אחריו הדחיינות הרגילה של מי שתמיד העדיפו שקט לרגע על ביטחון אמיתי והקריבו את העתיד על מזבח ההווה? אם ישראל מעוניינת להסיר את חרב ההשמדה שהונפה עליה ונמצאת לא הרחק מצווארה – חייבים לשאול: האם דחייה תשרת אותנו או את אויבינו? האם הזמן יעבוד לטובתנו או לטובתם?
כל אדם רציני שיבחן נושא זה חייב לפחות להטיל ספק בכך ש״כל עכבה לטובה״ בעניין זה. שהרי לא רק אנחנו ננצל את הזמן כדי להתחמש ולהתארגן. בכל מה שנוגע לבניין הכוח – כלל לא בטוח שנצליח להדביק את הקצב של אויבינו מסביב מתימן דרך טהרן ועד ביירות בטילים, כטב״מים ועוד. צריך לקחת בחשבון גם שרוסיה וסין יסייעו לתהליכי התחמשות והצטיידות של הציר, לרבות במימד בו יש לו פיגור לעומתנו (הגנה אווירית). התקרבות איראן לגרעין היא גם שיקול שמוכרחים להביא בחשבון. גם בהקשר זה לא ניתן לומר, בלשון המעטה, שהזמן עובד לטובתנו.
זאת ועוד: יש סימנים לרצון בציר להטיל גם את סוריה לשדה המערכה. עוד מיספר שנים (ואולי פחות מכך) אנחנו צריכים לקחת בחשבון אפשרות לחזית נוספת – ברמת הגולן. לא רק בהיבטי תלול מסלול, אלא גם בהקשר של תקיפה קרקעית. ניוד של כוחות חות׳ים לגזרת גבול שלנו – עלולה להגדיל את הסד״כ שיילחם נגד צה״ל. בימים האחרונים למדנו עד כמה גבולנו עם ירדן חדיר. בשנים הקרובות הציר בראשות איראן יעשה מאמצים להפלת המשטר בירדן. אם חלילה יצליח בכך – ייווצר למעשה רצף טריטוריאלי עם עורף טריטוריאלי מאיראן ועד גבול ישראל.
הטיעון האחרון של הדחיינים הוא טיעון כבד משקל: היעדר גיבוי אמריקני למלחמה אזורית. האמת היא שהמלחמה האזורית כבר כאן, עשרה חודשים. אויבינו לא שאלו אותנו ולא את האמריקאים. השאלה האמיתית היא האם יש לנו עניין במלחמת התשה ארוכה שעלולה להימשך שנים. מלחמה שבה רק אויבינו והמזל קובעים את גובה הלהבות. אויבינו יוכלו להכיל זאת. אנחנו יותר נתקשה בכך. דימום רב תחומי: מדיני, ביטחוני, כלכלי, חברתי ודמוגרפי לאורך חודשים ושנים מסוכן לישראל. אבל האם אחרי הבחירות בארה״ב – למימשל הבא בוושינגטון, של טראמפ או של האריס, יהיה ענין להתחיל את דרכו עם מלחמה אזורית? ברור שלא. כלומר: מי שחשב שיותר נכון להמתין עד אחרי הבחירות בארה״ב – מוזמן לחשוב שוב. דעת הקהל האמריקנית אוהדת לישראל. זמן מערכת בחירות בארה״ב עשוי להיות דווקא זמן נוח יותר לישראל מהשנה הראשונה לכהונת מימשל חדש.
לסיכום: אל תקשיבו לכל אלה שנכשלו בתפקידם או בפרשנויותיהם לאורך השנים. הם לא מבינים יותר מכם. הפעילו את השכל הישר שלכם.
ישראל מצויה במלחמה על עצם קיומה. גם את זה ״המומחים״ לא הבינו מיד. חלקם לא מבינים זאת עד היום. למען ילדינו ונכדינו אנחנו חייבים לצאת ממלחמה זאת כשידנו על העליונה. אנחנו חייבים לשנות את המציאות האסטרטגית של כיתור ישראל בטבעת אש משולבת בסכנת פלישה קרקעית רב חזיתית. אנחנו מוכרחים להוכיח שתוקפנות נגד ישראל אינה משתלמת. מי שיברח מהמלחמה – המלחמה תרדוף אחריו. ״רק המעז – מנצח,״ למדתי ממישהו שהבין משהו במלחמה. הגיעה העת ליזום ולא רק להגיב. לא רק במבצעים טקטיים, אלא גם במהלכים אסטרטגיים: מול איראן ומול חיזבאללה. זהו תפקידה של המנהיגות המדינית והצבאית בישראל היום.
מניה וביה עונה לו עמוס שוקן:
"גדעון, יש לך מנגד את האסטרטגיה של ג׳ו ביידן להקים את המדינה הפלסטינית עם הסכמי ביטחון, כלכלה וחינוך (חינוך לשני הצדדים), והקמת ציר עם ארה״ב, סעודיה, מצרים, ירדן ומדינות הסכמי אברהם ושחרור משליטה באמצעות משטר אפרטהייד אכזרי בפלסטינים בשטחים שגורם לטרור של לוחמי חופש, צדק וקוממיות."
https://x.com/gidonsaar/status/1821915173231251628
עמוס שוקן הנאבק למען הצלת שלטון החמאס בעזה ושיקומו, מתכוון ודאי להסכם אוסלו, ולהסכם של ישראל עם החמאס (שדחה את אוסלו), וההסכם עם חיזבאללה. הבעייה היא שהצלת שלטון החמאס כפי שמציע שוקן לא תאפשר הקמת ציר עם ארה"ב כיוון שאף אחד לא ייקח יותר את ארה"ב ברצינות לאחר שהצליחה במאבקה להצלת שלטון החמאס.
ועכשיו הדילמה הגדולה במה יבחר נתניהו?
אם יבחר בעיסקה, יאמרו לו שנכנע והפקיר את בטחון ישראל, אם ידחה את העיסקה, גם יאמרו לו שהפקיר את בטחון ישראל. מה שלא יעשה ייזקף לו להפקרה.

פרוגרסיביות (1)
ענת קם - בין ריגול למשטרת מחשבות
כתבת העיתון הערבי בעברית – "הארץ", המרגלת ענת קם, היא "פרוגרסיבית" "ליברלית", ואנטי-קלריקאלית, העובדת בשירות שוקן נבזלין, ובומשטיין-בן (אחרי איום בתביעת פיצויים).
"השבוע," כותבת המרגלת קם, "הודיעה עיריית תל אביב יפו שלא תאפשר בחגי תשרי הקרובים תפילות בשטחים הציבוריים הפתוחים דוגמת כיכרות ורחבות...
"חזרנו לשיח של 6 באוקטובר באופן הכי מילולי שאפשר. ובכל זאת, כבר התחילו ההתפתלויות החילוניות המתנצלות על זה שזה לא יפה, ומגיע לכולם להתפלל, ובכלל הצביון החילוני-ליברלי של העיר חזק דיו להכיל את גלולת הרעל של הגרעינים התורניים שמבקשים את התפילות האלה, כאילו לא די לכך במאות בתי הכנסת הפזורים ברחבי העיר.
"הגרעינים התורניים בתל אביב, פורום קהלת, אורית סטרוק וההפיכה המשטרית — חד הם. כולם זרועות של אותו תמנון רב-זרועי וטפילי, שמנסה להתעלק על המדינה ובעיקר על אוכלוסייתה היצרנית ומשלמת המיסים, כדי להמשיך את מימון חלומותיהם המשיחיים פוליטית, שמרניים חברתית ופשיסטיים מדינית. אבל הציבור התבגר, והשנה החבורה היהירה הזאת שמעה לראשונה בחייה 'לא.' והם ימשיכו וישמעו את ה'לא' הזה, מארתור דנצ'יק או מרון חולדאי, עד שייצאו לנו מהווריד.
"חולדאי, אל תתקפל. זכות קיומך הפוליטית נובעת מהתנגדותך להפיכה ולכפייה. עמוד איתן מול כוחנותם החלולה, והם יתפוררו חזרה לאבק שהם מתחת לחליפה של האיומים."
(ענת קם, בעיתון המודפס: "חולדאי אל תתקפל", בדיגיטלי: "קהלת והגרעינים התורניים שומעים 'לא' בפעם הראשונה. הגיע הזמן", "אל-ארצ'", 7.8.24)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-08-07/ty-article-opinion/.premium/00000191-2870-d5e8-a397-fef859400000
הבנתם? המרגלת ענת קם, תרגל, אחרי היהודים, ואם יימצא יהודי שמתפלל בציבור, היא תסגיר אותו מיד לרשות רון אובז'נסקי-חולדאי. מעניין אם המרגלת קם גם תרגל אחרי מתפללים ערבים-מוסלמים, ותסגיר אותם לרון אובז'נסקי-חולדאי?

פרוגרסיביות (2)
מיטל לוי-להבי נגד מוסלמים?
סגנית ראש עיריית ת"א-יפו, מיטל לוי-להבי המתנאה כ"דמוקרטית ליברלית פרוגרסיבית" מסבירה את התנגדותה לתפילות במרחב הציבורי: "בפעם הקודמת שבה היתה תפילה כזאת כמעט היה קרב בין אחים. בואו נימנע מכך. לא נאפשר הפרדה במרחב הציבורי – לא בתפילות יהודיות ולא מוסלמיות..."
https://x.com/kann_news/status/1820919805240631767
נראה אותה. אתם מתארים לעצמכם את מיטל לוי-להבי מגיעה לתפילות מוסלמים בסביבות מסגד חסן בק, וגן צ'רלס כלור, ומפזרת את הערבים בתפילתם?

פרוגרסיביות (3)
הפרלמנט של עיראק הוריד את הגיל המותר לנישואין מ-15 ל-9.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=862082&forum=scoops1
ההחלטה העיראקית היא לחזור לימי מוחמד.
בניגוד לכל מוסלמי שיכול לקחת רק ארבע נשים, מוחמד טען שקיבל אישור מאללה אלוהיו, לקחת כמה נשים שירצה, כולל שפחות שבויות, ואף את אשתו של בנו המאומץ זייד. (סורה 33). את אשתו הצעירה ביותר, עאישה – בתו של אבו בכר שהחליף אותו בתפקידו כחליף הראשון הוא לקח בגיל 7 וקיים איתה יחסים בגיל 9. הנה זו הדוגמה לכל מוסלמי.
ועכשיו נשאר רק לראות איך יגיבו על זה שתי חברות הקונגרס הפרוגרסיביות, חברת הקונגרס האמריקאי מטעם "הדמוקרטים", הסומלית הפרוגרסיבית אילהאן עומאר (בסומלית: Ilhaan Cumar); וחברת הקונגרס האמריקאי מטעם "הדמוקרטים", הפלישתית הפרוגרסיבית רַשִׁידַה חַרְבִּי טַלִיבּ? וכמובן הפרוגרסיבית קאמלה דווי האריס?
נחכה ונראה.

פרוגרסיביות (4)
זכויות האדם המוסלמי
אחרי חיסולו: איראן העניקה לאיסמעיל הנייה את ''פרס זכויות האדם האסלאמי והבינלאומי''. כך נמסר בהודעת חמאס.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=861583&forum=scoops1
שמתם לב שתמיד כשמדובר על זכויות אדם מדובר רק על זכויות האדם המוסלמי? (ותמיד נגד יהודים, ולא נגד מוסלמים).

הזיוף והשקר של חברת הקונגרס האמריקנית רשידה טאליב
חברת הקונגרס הפלישתית האנטי-ישראלית ראשידה טליב, שיתפה ב-X (טוויטר לשעבר) צילום מסך של סקר מחדשות 12 – וטענה שרוב הישראלים תומכים בביצוע מעשי אונס נגד פלסטינים. הסקר שהיא הביאה את צילומו הוא מלפני שנתיים מתקופת הממשלה הקודמת והשאלה בו "האם אתה מסכים שהממשלה נשענת על תומכי טרור?"
הפוסט המקורי פורסם בחשבון ה-X של נורה ארקט, שמציגה את עצמה כעו"ד לזכויות אדם, ומקפידה לפרסם תכנים פרו-פלסטיניים באופן עקבי. בפוסט המקורי נכתב על ידי ארקט: "כשאתה אומר לחברה שיש לה את הזכויות לבצע רצח עם, הם בוודאות מאמינים שיש להם את הזכות לאנוס."
כאמור, חברת הקונגרס טליב פרסמה מחדש את הפוסט, אך כמה שעות מאוחר יותר הוא נמחק ע"י ארקט – שהתייחסה לכך בציוץ נוסף. "טליב סמכה עליי, והפרסום שלא עבר בדיקה הוא טעות שלי," כתבה ארקט. עם זאת, המשיכה בקו האנטי-ישראלי והוסיפה פנייה לעוקביה: "אבל בטח אתם מבינים איך אפשר להתייחס לסקר הזה כנכון לאור הסרטון של האונס הקבוצתי של העצור הפלסטיני."
חברת הקונגרס ראשידה טליב הובילה קו אנטישמי ומאוד אנטי-ישראלי בהפגנות ברחבי ארה"ב בשבועות הראשונים למלחמה. 234 חברי בית הנבחרים, מתוכם 22 דמוקרטים, חברי מפלגתה של טליב, אף הצביעו בעד החלטה הקוראת לנזוף בה ולבקר אותה בצורה רשמית – דבר שקרה בפעם ה-26 בלבד בהיסטוריה של בית הנבחרים.
https://www.mako.co.il/news-world/2024_q3/Article-6c6615406803191026.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
איך אומר בן עזר: ערבי רק פותח את הפה ומשקר. גם ערבייה.
[אהוד: הציטוט המדוייק שלי הוא מפי דודי ברוך בן עזר ראבּ: "ערבי קם בבוקר ומתחיל לדבר, ערבי מתחיל לשקר." לתשומת לב הפצ"רית.]

בין שנאת ישראל לחיסול תרבות המערב
ארה''ב: ארגון ה BDS באוניברסיטת קולומביה אומר שהוא ''בעד חיסול תרבות המערב'' במכתב תמיכה בהפיכה בבנגלדש שם מחסלים המוסלמים את ההינדים.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=861962&forum=scoops1
ודוק: אותם אנשים יושבים במדינות המערב לאחר שקצו בחייהם במדינות המוסלמיות והם לא רק בעד חיסול ישראל, אלא חיסול תרבות המערב לשם נמלטו. אז למה לא תחזרו לארצות המוסלמיות מהן באתם?

סיבה לחיוך?
ממה מחייך טימותי "טים" ג'יימס וולז?
טימותי ג'יימס וולז, מועמד המפלגה הדמוקרטית לסגן נשיא, מספר ממה הוא מחייך בבוקר? כ״שיש לי יום קשה אני חושב, על חברת הקונגרס אילהן עומאר, ואז יש לי חיוך.״
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=861866&forum=scoops1
הוא לא פירט אם הוא צוחק עליה, או צוחק מאושר בראותו אותה מתוך הערצתו אליה?
לעומת זאת המועמדת לתפקיד הנשיאה, קאמלה דווי האריס, אמרה למפגינים בעד החמאס בעזה שהאשימו אותה ברצח עם בעזה: "אם אתה רוצים שטראמפ ינצח – תמשיכו להגיד את זה. אם לא – אני מדברת עכשיו."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=861865&forum=scoops1
נראה מה תדבר לאחר הבחירות?

לא משגב – חרפה
כתב העיתון העברי בערבית "הארץ" ("אל-ארצ'"), אורי הורוביץ-משגב בז: "אני בז לברק חירם לא פחות משהוא בז לי ולשכמותי," הוא כותב. "מי הוא בכלל שיעז להעביר ביקורת על הישראליות? כמה יהירות נדרשת לתת-אלוף כדי לשאת נאום כזה נפוח ויומרני. בוא, חביבי, כולה נכנסת לפקד על אוגדה מרחבית. קח אוויר. אתה עדיין לא יצחק שדה, לא משה דיין, לא יגאל אלון, לא אריק שרון, לא חיים בר־לב, לא דדו, לא ברן, לא אהוד ברק.
"חירם," מוסיף הורוביץ-משגב, "החריב על דעת עצמו אוניברסיטה בעזה, בניגוד מוחלט לנהלים. בצבא נורמלי זה היה אמור לעצור את קידומו; בצה"ל נרשמה לו הערת נזיפה. מעניין איך הגיבו מפקדיו לנאום המחוצף שלו השבוע. אולי שלחו לו סמס?
"מינוי חירם מבטא את החולשה הבולטת בכהונתו של הרמטכ"ל הרצי הלוי: חוסר הרצון, ואולי בשלב זה חוסר היכולת, להתעמת עם התפרקות הצבא מבפנים. לא רק למשיחיים מול ממלכתיים. גם בענייני משמעת וערכי יסוד.
"אין לקנא בהלוי. מעטים היו מתחלפים איתו. אבל בסופו של דבר, הרתיעה מעימותים ושבירת כלים מוקרנות גם כלפי מעלה. כבר עשרה חודשים שבמטכ"ל, בשב"כ ובמוסד לא נמצאו מי שידפקו על השולחן של נתניהו וברגעי האמת גם יהפכו אותו. אפילו כשהם מזהים ראש ממשלה שהחליט להמיט חורבן על עמו ומדינתו. אלו אנשים קונפורמיים, צייתנים בהווייתם, מצופפי שורות. ופה טמון אסוננו הגדול."
(אורי משגב, חירם נפוח ויהיר, אבל הרצי הלוי הוא הסיפור, "אל-ארצ'", 8.8.24)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-08-08/ty-article-opinion/.highlight/00000191-2c10-d1b4-a399-7cb628750000
הבנתם? מי האשם בנאומו של חירם? הרמטכ"ל, הרצל גורדין-הלוי, בו ברמטכ"ל "טמון אסוננו הגדול..." ברור שנאומו של יאיר גולדנר-גולן על "התהליכים" הוא לדידו פתח תקווה ויציאה מהאסון. קשה להאמין שמשגב ("חרפה") הוא בן קיבוץ חפציבה של הקיבוץ המאוחד שלדידו גם פייקוביץ'-אלון הוא אסון.

בין חתולים לבני אדם
הסופר והמשורר, הלל קוטוביץ-חתולי-עוגני, (בקיצור ע. הלל) כתב סיפור בשם "מעשה בחתוליים". המעשייה מספרת על שני חתולים, האחד לבן ואילו השני שחור. כל אחד מהם קינא ברעהו עקב צבע פרוותו. על-מנת לשנות את צבע הפרווה קפץ כל אחד מהם לחבית עם החומר המתאים: החתול הלבן קפץ לחבית של זפת והחתול השחור לחבית של סיד. אמנם צבע הפרווה של כל אחד מהם השתנה כפי שתכנן אבל נוכחותו של החומר על הפרווה היוותה אי-נעימות. החתולים שבו כל אחד לצבעו המקורי על ידי רחצה בים ולאחר ששבו לצבעיהם המקוריים התנצלו זה בפניו של זה.
https://he.wikipedia.org/wiki/מעשה_בחתוליים
אי אפשר שלא להיזכר בסיפור ילדים זה לאור דבריו המפתיעים של שחקן הקולנוע האמריקאי בנג'מין אדוארד מיארה "בן" סטילר:
''כל בחור יהודי לבן היה רוצה להיות שחור''
השחקן היהודי-אמריקני בנג'מין אדוארד מיארה "בן" סטילר, התבטא בצורה מוזרה במהלך משדר התרמה וירטואלי לקמפיין של המועמדת לנשיאות ארצות הברית קמלה האריס. באירוע שנקרא Comics for Kamala, תרם סטילר לקמפיין 150 אלף דולר והביע את דעתו האוהדת על סגנית הנשיא.
"האריס היא מועמדת היסטורית," אמר סטילר. "זאת הולכת להיות הנשיאה הראשונה וזה מרגש לחלוטין. היא הודית, היא שחורה, היא הכול. אתה יכול להיות יותר מדבר אחד, זה מדהים. אתם יודעים, אני יהודי ואירי. הלוואי והייתי שחור. כל בחור יהודי לבן היה רוצה להיות שחור, אתם יודעים. אז צאו לשם, תצביעו ותתרמו. זה כל כך חשוב."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=861692&forum=scoops1
ההתבטאות הזו מאירה את המצב הזהותי העגום של יהודי אמריקה המתביישים ביהדותם ומזדהים עם האוייב האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי הרוצה להשמידם, ורוצים להיות שחורים. רק לא יהודים.

כשדם יהודי ניתז מן הסכין, יהיה לנו טוב כפליים
Heckerlied – "שירו של הקר", היה שיר שכתב המהפכן הגרמני בן המאה ה-19 פרידריך הקר (Friedrich Hecker). השיר השתייך למסורת שירה קצבית, גסה ופרובוקטיבית שהיתה נפוצה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 בקרב סטודנטים גרמניים חברי תנועת הנוער ה"ואנדרפוגל". גרסה אנטישמית, שלימים עתידה להתפשט ברחבי גרמניה, צצה במרץ 1921 בקרב אנשי הפרייקור שלחמו במרד בשלזיה עילית ושם שררה אנטישמיות פרועה במיוחד. בשנות רפובליקת ויימאר שלאחר מכן, הפך שיר זה לשיר חיילים:
(Sturmsoldaten). Wenn der Sturmsoldat ins Feuer geht, ei, dann hat er frohen Mut, und wenn’s Judenblut vom Messer spritzt, dann gehts nochmal so gut
(כשחייל הסער צועד לתוך האש, הוא שמח ואמיץ, וכשדם יהודי ניתז מן הסכין, יהיה לנו טוב כפליים). וריאציה זו הושרה על ידי האס-אה ביום השנה לעליית המפלגה הנאצית לשלטון ב-30 בינואר 1933.
מתחילת שנות התשעים משמיעים ארגונים נאו-נאציים גרסה של השיר הזה תחת הכותרת "דם" (blut). ההשמעה הראשונה המוכרת היא של הלהקה Tonstörung בשנת 1993. באותה שנה הורשעו חברי להקה זו על ידי בית משפט במנהיים בהסתה לשנאה ולפשעים, ובשימוש בסמלים אסורים. לאחר ההרשעה התחזק מעמדו של השיר בקרב נאו-נאצים.
https://he.wikipedia.org/wiki/הקרליד
מסתבר שכיום יש שוב צמא לדם יהודי שישפריץ מהסכין:
הרמן בריסלמנס "רוצה לדחוף סכין מחודדת בגרונו של כל יהודי."
הפובליציסט והסופר הפלמי, הרמן בריסלמנס, מאשים את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ברצח ילדים ובגרירת העולם למלחמת עולם שלישית. בטורו הקבוע בכתב העת הפלמי HUMO, היוצא לאור בבלגיה, הוא כתב בין היתר: "בדעה צלולה אני עוקב מקרוב אחר מלחמת עולם שלישית שמגיעה. המזרח התיכון יתפוצץ, עם השלכות סוררות על שאר העולם. וכל זה על ידי יהודי קטן, עבה וקירח, הנושא את השם המבשר רעות ביבי נתניהו, ואשר מכל סיבה שהיא רוצה להבטיח שכל העולם הערבי ייסחף."
בריסלמנס – סופר משורר ומחזאי נודע – הוסיף: "על כל לוחם חמאס או חיזבאללה שנהרג על ידי אותו הצבא ה-*** הישראלי, מאות אזרחים חפים מפשע נהרגים, הרבה ילדים ביניהם, ואותו גורל יהיה זהה לילדינו במערב הבטוח כביכול. אני רואה תמונה של ילד פלסטיני בוכה וצורח, שצורח לגמרי מעבר לכל החושים לאימא שלו ששוכבת מתחת לפסולת, ואני מדמיין שהילד הזה הוא הבן שלי רומן, והאמא היא חברתי לנה, ואני כל כך כועס שאני רוצה לדחוף סכין מחודדת בגרונו של כל יהודי שאני נתקל בו."
למקרא דברי ההסתה המחליאים הללו פנה איגוד הארגונים היהודיים באירופה, EJA, לתובע הכללי של בלגיה ודרש לעצור את הפובליציסט בגין הסתה לרצח. הארגון פנה גם למערכת כתב העת, בדרישה להשעות את הכותב לאלתר – בטרם יעשה שימוש נוסף בטורו להסתה להרג יהודים. גם שגרירת ישראל בבלגיה, עידית אבו רוזנצוויג, הגיבה לטור: "במדינה שבה יהודים מותקפים מדי יום ו-70% מדווחים על חשש לחייהם. איך זה עבר עריכה? אנטישמיות ולגיטימציה לאלימות צריכות להיות קו אדום אפילו עבור התקף זעם מילולי של 'אינטלקטואל' במגזין שמאלני." היא הוסיפה כי אם הדברים היו מתפרסמים נגד מוסלמים – היתה קמה סערה גדולה.
https://www.ynet.co.il/judaism/article/hyxkiyj9r
הפלמי הנאצי הפיליסטיני, הרמן בריסלמנס, חושב שאם הוא יתקע סכין בגרון של יהודי זה יציל אותו מהסכינים שיתקעו בו המוסלמים בבלגיה.

היהודים אשמים – מזימה ציונית
אימאן חליף, המתאגרפת האלג'יראית, שזכתה בזהב, משגעת את פריז עם סימני שאלה בקשר לבדיקה המגדרית בה נכשלה, ובגינה הושעתה מהסבב העולמי באגרוף, אך נכנסה לאולימפיאדה. ראש הוועד האולימפי האלג'יראי, יאסין עראב, האשים בסערה את היהודים:
עראב אמר: "הלובי הציוני מנסה לשבור את אימאן וטוען שהיא גבר. הם מנסים לשבור את התודעה שלה, קשה להם עם זה שאישה ערבית או מוסלמית תתקדם בעולם האגרוף. כולנו כאן בשבילה."
(יו''ר הוועד האולימפי האלג'יראי: ''הטענות על המגדר של המתאגרפת חליף הן מזימה ציונית'')
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=861574&forum=scoops1
ושוב אנחנו תוהים אם עדיין המשורר יליד עיראק, רוני סומך-סומק, עדיין חולם לקרא לבת שלו אלג'יר?

האם עבר הירדן תיפול?
מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" בישראל מזהים התעצמות של פעילות איראנית בתוך ירדן, בגבול שבין ישראל לירדן, וביהודה ושומרון.
על רקע הדיבורים על ניסיונות לקדם עסקה לשחרור חטופים והפסקת אש, במטרה להרגיע את המתיחות מול איראן וחיזבאללה, בישראל דווקא מביעים פסימיות באשר לתפקיד של הסכם הפסקת האש כגורם שיוביל לרגיעה במזרח התיכון, אשר תחזיק מעמד לאורך זמן.
הסיבה העיקרית לכך היא כי מאז תחילת המלחמה מזהים בישראל התעצמות של פעילות איראנית בתוך ירדן, בגבול שבין ישראל לירדן וביהודה ושומרון. על פי גורם ישראלי בכיר, "היעד האסטרטגי הבא של איראן הוא לעורר התקוממות ביהודה ושומרון וללחוץ על הגבול המזרחי של ישראל. כמו כן, איראן פועלת בתוך ירדן כבר זמן מה. הפעילות הזאת ידועה ומוכרת לנו עוד מהתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר, אך בעשרת החודשים האחרונים אנחנו מזהים התעצמות משמעותית של המגמה המדאיגה הזאת."
"לא מעט גורמים בישראל ובארה"ב מאמינים כי רק הסדר אזורי, שכולל הקמת קואליציה סונית נגד איראן ושלוחיה, מסוגל להוות פתרון אפקטיבי מול ההתארגנות האיראנית הרב-זירתית. עם זאת, נראה כי המגעים להסדר האזורי הוקפאו עד אחרי הבחירות לנשיאות בארה"ב, וכי עתידם כרוך בתוצאות הבחירות."
(אנה ברסק, "הכיסא של המלך רועד: איראן מערערת את יציבות ירדן – בדרך להקים קן טרור בלב ישראל", "מעריב", 9.8.34)
https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1123594
ובינתיים:

מסתננים מעבר הירדן
הגבול בין ישראל לירדן פרוץ לרווחה. להערכת גורמי הבטחון, למעלה מ-4,000 אנשים הסתננו מירדן בחודשים האחרונים. העדויות המדהימות של המסתננים מלמדות על רשתות הברחה מיומנות, על המחירים הגבוהים שגובים המבריחים, ועל מסלולי הכניסה לשטחנו.
המסתננים שנכנסים לשטחנו. הם יכולים להיות מחפשי עבודה, הם יכולים להיות מבריחי סמים, הם יכולים להיות מחבלים המגיעים לשטחי הרשות הפלסטינית למטרת החדרת נשק. מדובר בתופעה רחבת היקף הצוברת תאוצה, כתב הדיין אסף נועם, שבפניו מובאים המסתננים המעטים שנתפסים.
"באופן מובחן מגל ההסתננות מגבול מצרים לפני כעשור, בגל הנוכחי המדובר במדינות מקור רבות ומגוונות של המסתננים – טורקיה, אוזבקיסטן, גיאורגיה, אוקראינה, סרי לנקה, סין, אוגנדה, גאנה, סודאן ועוד – וכן בעדויות המוחזקים בדבר הקלות הרבה בה נכנסו לישראל ועל קיום רשתות הברחה ענפות בישראל, בירדן ובמדינות המקור, וזאת לצד העובדה כי מרבית המסתננים אינם נתפסים בידי צה"ל בעת חציית הגבול אלא בידי רשות האוכלוסין וההגירה, באופן אקראי, בהיותם מתגוררים ועובדים בישראל מזה תקופה. תופעה זו יש בה כדי להניע את אמות הספים של מדיניות ההגירה של מדינת ישראל.
"העובדה כי חלק ניכר מאזרחי טורקיה שנתפסים בישראל במסגרת פעולות אכיפה אקראיות של רשות האוכלוסין וההגירה מתגלים ככאלו שנכנסו לישראל בהסתננות מגבול ירדן, עשויה להעיד על היקפים ריאליים גדולים בהרבה של תופעת הסתננות לישראל מגבול ירדן, ייתכן מצד אלפים."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=862091&forum=scoops1
ובינתיים:
'זנחו אותנו בערבה'': ''הגבול פרוץ, הירדנים מעבים מוצבים, בלילות נשמע זמזום של רעש רחפנים מסתורי ולצה''ל אין תשובה או פתרון.
מאז 7 באוקטובר מתמודדים התושבים עם פחד כפול: מחד החשש מחציית גדר התלתלית הסמלית המפרידה בין ישראל לממלכה ממזרח, ובמקביל החרפת הפשיעה הפלילית שמכה בחקלאים ועלולה להתגבר לקראת עונת התמרים. "השמיכה של צה"ל קצרה מדי ונוכחות משטרתית כמעט שאין," הם אומרים. לאחרונה החלו תושבי המועצה האזורית הערבה התיכונה לשמוע זמזום רחפנים החגים מעליהם בלילות. לא ברור מי מפעיל אותם או מהיכן הם נשלחים – האם מתוך הארץ או מירדן – וכל הניסיונות לאתר את המקור העלו חרס. במועצה טוענים שהרחפנים משמשים בין השאר להברחות סמים ונשק, אולם לצה"ל אין תשובה או פתרון. לאחרונה עצר כוח מג"ב שני חשודים, אבל הם שוחררו בהיעדר ראיות.
סוגיית הרחפנים המסתוריים מצטרפת למכה נוספת שניחתת על יישובי הערבה בתקופה האחרונה: גניבות נרחבות, בעיקר של כבלי מתכת ומתקני סולר משטחים חקלאיים, שמעבר לפגיעה בעבודה מערערות עוד יותר את תחושת הביטחון. תוסיפו לכך את החשש הגובר והמובן מאז טבח 7 באוקטובר נוכח הסמיכות לגבול הפרוץ עם ירדן, ולפניכם מציאות בעייתית שמכרסמת נגיסה אחר נגיסה בשלווה היחסית שאיפיינה את האזור בעבר.
"אנחנו חוששים שיקרה משהו כמו שראינו ב-7 באוקטובר. המועצה מנסה לחזק את הביטחון ביישובים אבל חצי קילומטר מכאן יש מדינה. אנחנו מנסים להתמודד לבד, גם עם המצב הביטחוני וגם עם הגניבות החקלאיות. במושב חצבה היו כמה גניבות סולר ממש מתוך חצרות בתים של תושבים. יש נקודת משטרה במרכז ספיר עם שני שוטרים אבל החקלאים לא תמיד מדווחים על האירועים, כי אומרים להם 'תגישו תלונה באפליקציה' והדברים לא זזים."
"הבעילה העיקרית היא שאין פה נוכחות של משטרה. שני שוטרים מחזיקים את כל הגזרה 24/7. אחד מהם גר בדימונה. מג"ב לא נמצאים בגזרה שלנו וביקשנו לתגבר את הנוכחות המשטרתית."
מעבר לבעיות הפליליות, העיניים של תושבי הערבה מופנות בחשש מזרחה, שם – במקרה הטוב – מפרידה גדר תלתלית פשוטה בין ישראל לבין ירדן. לא מזמן נתפסו שני מסתננים סודנים שחצו אותה בקלות והגיעו לצופר בחיפוש אחר עבודה.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=862206&forum=scoops1
אם מגיעים מסתננים יגיעו גם מחבלים.

מטרות המלחמה
בעוד ישראל אינה מפרסמת את מטרות המלחמה שלה עם איראן. האיראנים מפרסמים את מטרותיהם. המטרה הגדולה השמדת ישראל. המטרה הטקטית ירי על המטרות הבאות:
סוכנות הידיעות הממשלתית האיראנית פירסמה היום את המקומות האסטרטגיים והחיוניים בישראל שלדבריה היא עלולה לתקוף בתגובה לחיסול הנייה, כך פורסם באל ערביה.
1. משרד ראש הממשלה (לא ברור אם בירושלים או בקריה בתל אביב?) משרד המלחמה.
2. שדות תעופה: נמל התעופה בן גוריון, שדה התעופה הבינלאומי של חיפה, נמל התעופה הבינלאומי רמון.
3. בסיסים צבאיים: בסיס שדות מיכה, בסיס חיל האוויר רמון, בסיס חיל האוויר רמת דוד, בסיס חצרים, בסיס חיל האוויר נבטים, בסיס חיל האוויר תל נוף, בסיס פלמחים.
4. נמלים: נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת.
5. תחנות ייצור חשמל: תחנת אוורט רובין, תחנת רוטנברג, תחנת אשכול, תחנת רדינג, תחנת חיפה.
6. שדות נפט וגז: שדה כריש, שדה לוויתן, שדה תמר.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=862189&forum=scoops1
השאלה היא מדוע ישראל אינה מפרסמת גם היא את מטרות התגובה שלה. משרד המנהיג העליון, שדות תעופה, מתקני הפקת נפט, סכרים, ומתקני גרעין?

היימצא לארה"ב סגן נשיא פלישתי?
מועמדת מפלגת הירוקים לנשיאות ארה"ב, היהודיה האוטו-אנטישמית, שונאת ישראל ופעילת הב.ד.ס. ג'יל אלן שטיין, מחפשת פלסטיני כמועמד לסגן נשיא. גברת שטיין ראיינה כבר כמה מועמדים, בינהם ראש העיר דירבורן, אבדללה חאמוד, שהתברר כצעיר מדי לפי החוקה.
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=862188&forum=scoops1
האם היא תמצא ערבי-מוסלמי-פלישתי שיסכים לרוץ איתה לבחירות, ולא לרצוח אותה בפקודת החמאס? מה קורה לאבנים[?] היהודיות באמריקה? קודמתה גרטרוד שטיין הציעה לתת להיטלר את פרס נובל לשלום על תרומתו לשלום העולם, והיא לסינואר. הנחמה היחידה היא שבריצתה לבחירות היא תיקח קולות מקאמלה דווי האריס, כפי שלקחה קולות מהילרי דיאן רודהם קלינטון, וסיכלה בכך את בחירתה.
נאחל לה שתישאר כמו כפתגם האידישאי: "עלנט װי אַ שטײן" – בודדה כאבן.

"אופיום לעמים"
קרל הלוי-מרקס מעולם לא אמר את הביטוי "הדת היא אופיום להמונים" הוא אמר: "הדת היא אופיום לעמים" (המקור בגרמנית: Opium des Volkes).
"האדם יוצר את הדת, ואין הדת יוצרת את האדם. שכן הדת היא תודעתו העצמית ותחושתו העצמית של האדם שטרם מצא את עצמו, או שחזר ואיבד את עצמו. אולם האדם איננו בגדר יצור מופשט המרחף מחוץ לעולם. האדם הריהו עולמו של האדם, מדינה, חברה. מדינה זו, חברה זו, הן היוצרות את הדת... היגון הדתי הוא בעת ובעונה אחת ביטויו של היגון המציאותי. הדת היא אנחתו של יצור מדוכא, יגונו של עולם ללא לב כשם שהיא נפשן של נסיבות ללא נפש. היא האופיום של העמים." (הקדמה לביקורת המשפט של הגל, שלמה אבנרי, מארקס, כתבי שחרות, מרחביה, 1965, עמ' 65).
בחיבור הזה שנכתב בחורף 1843-44 מופיע לראשונה אצל מארקס המונח "פרולטריון", אבל בהקשר של חברה בלתי מפותחת מבחינה תעשייתית, ולא מתוך מרכזיותו בתהליך הייצור. זה יופיע אצל מרקס רק מאוחר יותר. (שם עמ' 18).
בסתיו 1843 בגיל 26 כתב המשומד הצעיר (נטבל ב-1824. אימו הנרייטה נשארה יהודייה), קרל היינריך הלוי-מרקס, חיבור בשם "לשאלת היהודים" (Zur Judenfrage).
(קרל מרקס, לשאלת היהודים, "כתבי שחרות", ספרית פועלים, מרחביה, 1959)ץ
Karl Marx
Zur Judenfrage
http://www.mlwerke.de/me/me01/me01_347.htm
הלוי-מרקס תמך במתן אמנציפציה ליהודים, אך בתנאי שהם יפסיקו להיות יהודים, ובמה התבטאה לדידו יהדותם? היחס היהודי לכסף. כשלא יהיה יותר כסף, ולא משטר קפיטליסטי, ממילא לא יהיו יותר יהודים. והוא מנסח זאת כך:
מהו הבסיס החילוני של היהדות? "הצורך המעשי, התועלת העצמית." "מהו פולחנו החילוני של היהודי? הסחר מכר." "מהו אלוהיו החילוני? הממון." "הממון הוא האליל שלהם והם סוגדים לו."(שלמה אבינרי קרל מרקס, "כתבי שחרות", ספרית פועלים, מרחביה, 1965, עמ' 59).
"הממון" הוא אלוהיהם הקנא של ישראל, ואין אלוהים אחרים על פניו." "לאומיותו הדמיונית של היהודי היא לאומיותו של הסוחר, של איש הממון." (שם עמוד 61).
כסף כמהות של היהודים הוא ביטוי מהדהד בכל הספרות האנטישמית מהברית החדשה, מכירת ישו ב-30 שקל כסף, ועד היטלר שדיבר על "יהדות הממון הבינלאומית." אין ספק, שגם הזמר האנטישמי השחור, קניה אומָרִי ווסט, מסכים איתו בכל מילה.
ודוק: מרקס תמך באמנציפציה ליהודים, אבל בתנאי שלא יהיו יותר יהודים. הוא זיהה את היהודים רק עם הממון, עם הקפיטליזם, כשיעלם הקפיטליזם ייעלמו גם היהודים. במובן זה האנטישמיות של מרקס זהה לחלוטין לאנטישמיות הנוצרית שלפיה הגאולה תבוא רק אם כל היהודים יקבלו את ישו ויתנצרו, או לאנטישמיות המוסלמית האומרת שהתנאי לגאולה זה רצח כל היהודים שיסתתרו מאחורי הסלעים והאבנים.
הממון הוא האופיום של העם היהודי.
נעמן כהן