"החמאס יקום מהעפר כמו עוף החול"
חאלד משעל, מבכירי החמאס מאז מותו של השיח אחמד יאסין ב-2004, התראיין היום (שלישי) לסוכנות הידיעות "רויטרס". משעל הגדיר את המלחמה עם ישראל כחלק מנרטיב רחב יותר שנפרש על פני כ-77 שנים. "ההיסטוריה הפלסטינית מורכבת ממחזוריות. אנחנו עוברים שלבים שבהם אנחנו מאבדים קדושים ואנו מאבדים חלק מהיכולות הצבאיות שלנו, אבל אז הרוח הפלסטינית עולה שוב, כמו עוף החול, בזכות אלוהים.
"איבדנו חלק מהתחמושת והנשק שלנו, אבל חמאס עדיין מגייס צעירים וממשיך לייצר חלק ניכר מהתחמושת והנשק שלו," אמר משעל. כיום, לאחר שלושים שנה בשירות החמאס, משעל מתפקד בעיקר כפנים הדיפלומטיים של הארגון. דבריו אלו נועדו להראות שהחמאס יילחם בכל הפסדיו, כך לפי אנליסטים במזרח התיכון.
משעל אמר שהוא לא רואה סיכוי לשלום בזמן שממשלת נתניהו בשלטון. לטענתו, ישראל מאשימה את חמאס, שאמנת היסוד שלו קוראת להשמדתה של ישראל, בכישלון הבטחת השלום. "כל עוד קיים הכיבוש הישראלי, האזור נשאר כפצצת זמן מתקתקת," אמר משעל.
https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1138556
חאלד משעל צודק, אם ישראל תיסוג מעזה, מהפרימטר, ומציר פילדלפי, עוף החול החמאסי יקום מחדש. החמאס והג'יהאד ישקמו את כוחם והכול יחזור בשנית.
ראשית צריך לדאוג לחסל אותו הפעם בוודאות ולא בניסיון כושל עם רעל, אלא בצורה מוצלחת יותר.

התפכחות
Si vis pacem, para bellum
שלומי זיו (40) מהמושב אלקוש, עבד במסיבת הנובה כסדרן, וניסה לעזור למבלים שנפצעו עד שנלקח בשבי. הוא שוחרר מהשבי ע"י צה"ל. וזו התובנה שלו:
"דבר אחד השבי בעזה חיזק אצלי יותר מהכול – ההבנה והידיעה שהם לא רוצים שום שלום איתנו או לחיות לידנו או איתנו. המחבלים כל הזמן אמרו שהם רוצים את השמאל כי הוא מקרב אותם למטרה – השמדת המדינה. הם תמיד אמרו שפעם הבאה שהם יעשו 7/10 לא ייקחו שבויים אלה ירצחו את כולנו ושאנחנו מקקים. בבקשה תתעוררו."
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?thread=871010&forum=scoops1
https://x.com/shlomiziv86/status/1842129868240077212?t=U8jlYAW66cAPAJu9w1NjRw&s=19.x
החבֵרה יוכבד ליפשיץ שנחטפה והוחזרה מניר-עוז, ששאלה את סינואר למה עשיתם את זה דווקא לנו שתמכנו בכם? (ולא ליהודים אחרים) – עדיין מאמינה בשלום איתם. בעלה עדיין חטוף בעזה. בכל מקרה האמונה בשלום תלויה באימרה הרומית:
Si vis pacem, para bellum – הרוצה שלום ייכון למלחמה!

פיליסטיניזם ערבי ואיראני
ב-7 לאוקטובר 2024 יום השנה לטבח, קיבלתי את הסמס הבא:
Alert כמה זמן אתם מתכוונים להישאר במקלט? חזרו למדינות שלכם לפני שיהיה מאוחר מדי. Baneishmael
מסתבר שרבים רבים בארץ קיבלו את הסמס הזה שמוכיח לא את התיחכום של איראן או האקרים ערבים, אלא דווקא את הפיליסטיניות-הבורות שלהם בתורתם שלהם.
אללה – אלוהים הערבי-מוסלמי, אלוהיהם, אמר למלאך גבריאל שאמר למוחמד, שכל ארץ בני ישראל על שתי גדות הירדן שייכת רק לבני ישראל ולא לבני ישמעאל (קוראן סורה 7 פסוק 137) ואף הזהיר אותם לבל ייסוגו ממנה פן ילכו לאבדון. "משה אמר לבני עמו, בני עמי, היכנסו אל הארץ הקדושה אשר כתב לכם אלוהים, ואל תיסוגו אחור פן תלכו לאבדון." (סורה 5 פסוק 20). האיראנים והערבים פשוט עושים צחוק מעצמם ומאלוהיהם. אין גבול לפיליסטיניות שלהם. אנחנו כמובן לא נחזור למדינות שלנו כי ישראל היא המדינה שלנו.
למרבה הצער אין אפשרות לענות לסמס הזה, אחרת הייתי עונה.

דוד הדה מוכיח את התיזה של היטלר
היהודי חסר השורשים הוא פרזיט על הפולק הגרמני
"משפחת צוויפלר," דרמה בת שישה פרקים שמשודרת בהוט, זכתה השנה בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל הסדרות של קאן. ב"וראייטי" הגדירו אותה כ"'יורשים' יהודית בגרמניה העכשווית" הסדרה היא מיקס של גרמנית, עברית, יידיש ואנגלית. בכיכובם של מייק בורשטיין, ומארק איווניר המגלם את חתנו.
יהודים שורדי שואה שנשארו בגרמניה, השתלבו בשוק השחור בפרנקפורט, הקימו עסקים ברובע החלונות האדומים של העיר, ופירנסו את משפחותיהם בזכות תעשיית המין השוקקת של האזור הזה. המשפחה שמככבת ב"משפחת צוויפלר" היא משפחה אמידה בפרנקפורט של 2016, שהפטריארך העומד בראשה (בגילומו של מייק בורשטיין) נטש בשלב מסוים את עסקיו בתעשיית המין בעיר, והשתמש בממון שצבר כדי להקים רשת משגשגת של מעדניות. הסדרה נפתחת בהחלטה שלו לסגור את העסק, למכור את המעדניות ולשלוח את ילדיו ונכדיו למצוא לעצמם אפיקי פרנסה אחרים. אבל המחאה המשפחתית לא מאחרת להגיע, וכמוה גם תזכורת לימים ההם ברובע החלונות האדומים, שטורדת את מנוחתו, ובנוסף הוא נסחט ע"י יהודי אחר שהיה שותפו בעבר לתעשיית המין ולרצח מישהו הקשור לתעשייה. הנכד הבכור מכיר כושית מהקריביים ונולד להם נכד, שמעלה את השאלה אם יעבור ברית או לא, ואת הקשר ליהדות. הסב מספר על אימו שמלה את בנה במו ידיה בליבו של מחנה השמדה נאצי. "אלפי שנים עשינו את זה, ואתה רוצה לעצור עכשיו?" הוא נוזף בו. בת אחרת בורחת לישראל וחוזרת לגרמניה.
יוצר הסדרה דוד הדה רואה ביהודים הפושעים בגרמניה "משהו מעצים": "בגרמניה," הוא אומר, "היחסים בין יהודים לגרמנים מאוד אמביוולנטיים, רבים לא מצליחים להבין בכלל כיצד יהודים נשארו לחיות בגרמניה, במדינה של פושעי המלחמה. אבל מבחינתי בהחלטה שלהם לחזור ולחיות בקרב הפושעים ולקחת מהם כל מה שהם צריכים כדי להמשיך בחייהם – אפילו אם זה היה כרוך בפעילות לא חוקית – היה דווקא משהו מעצים."
דוד הדה נולד בגרמניה וחי בברלין. כל הסבים והסבתות שלו היו ניצולי שואה. הוריה של אימו נפגשו בישראל אחרי המלחמה וירדו יחד לפולין ב-1949, ולאחר מות בעלה לקחה סבתו של הדה את ילדיה ועברה איתם לישראל. כאן הכירה אימו של הדה את אביו, אבל בסוף שנות ה-70 הם ירדו לגרמניה. "היה להם קשה פה והם החליטו שיהיה להם קל יותר להתפרנס שם," הוא מסביר, ומציין שגם מלחמת יום הכיפורים תרמה להחלטתם. סבו וסבתו מצד אביו לעומת זאת, היו גרמנים "מקוריים", כאלה שנולדו בגרמניה לפני המלחמה ונשארו בה אחריה. על עצמו הוא אומר: "אפילו שאני חי בגרמניה, אני לא מרגיש גרמני. אני גם לא מרגיש ישראלי ולא פולני. כך שלמעשה אני משומקום."
(נירית אנדרמן, "היוצר של 'משפחת צוויפלר': 'יהודים שהתעשרו מתעשיית המין בגרמניה זה עוד לא סוּפר,' "אל-ארצ'", 30.9.24).
https://www.haaretz.co.il/gallery/television/2024-09-30/ty-article-magazine/.premium/00000192-3d8e-d823-abd2-7d8ea7990000
צפיתי בששת פרקי הסדרה. לעיתים היא משעשעת, אבל לרוב חשתי חוסר נחת. הסדרה מייצגת את הסטראוטיפים האנטישמיים על היהודים. אין פלא שהסדרה מצליחה בגרמניה.
דוד הדה הקוסופוליט, מוכיח בעצמו את התיזה של היטלר ב"מיין קאמפ", שהיהודי חסר השורשים הוא פרזיט על הפולק הגרמני, חי ממנו, ומנצל אותו.
זו לא הפעם הראשונה שנכתבת יצירה ספרותית על הקהילה היהודית בפרנקפורט לאחר השואה כקהילה של עולם תחתון ופושעים המנצלים את הפולק הגרמני.
הסרטן והמחזאי הגרמני האנטישמי, ריינר ורנר פאסבינדר כתב את המחזה "העיר, האשפה והמוות" על הקהילה היהודית בפרנקפורט. מדובר בדמות של איש נדל"ן יהודי שמבוססת על נרטיבים אנטישמיים. בשנת 1985, כשלוש שנים לאחר מותו, נעצרה העלאת מחזהו "העיר, האשפה והמוות" על ידי הקהילה היהודית בפרנקפורט עקב הנרטיבים האנטישמיים, אבל המחזה עלה במדינות אחרות, כולל בישראל, בסטודיו של יורם לוינשטיין ב-1999 והועלה בגרמניה רק בשנת 2012.
https://www.maariv.co.il/culture/movies/Article-589840
מה שבכל זאת מעניין הוא ההבדל בין דוד הדה שבכל זאת חש זיקה ליהדות, לבין בניה של נרי רחל וייס-לבנה-הירשפלד, הפולקיסטים הגרמנים החדשים, שבהם היא מתנאה, שהצהירו שבגרמניה הם השתחררו סוף סוף מישראל ומהיהדות.

הסרטון האחרון של לוחם אגוז סרן איתן יצחק אוסטר ז"ל ית"ד
לפני שנפל בקרב בלבנון'
"משפחה יקרה, ג'.ק. צ'סטרטון אמר: 'לוחם אמיתי נלחם לא בגלל שנאתו למי שעומד מולו אלא באהבתו למה שעומד מאחוריו.'
"בתקופה האחרונה הסתובבתי ביישובים בצפון וראיתי את קריית שמונה, מטולה, משגב עם שהפכו לערי רפאים, הצפון כולו שרוף ונטוש, זה אחד הדברים שהיו לי הכי קשים.
"התכוננו הרבה, זה הערכים שגדלנו עליהם בבית, המשימה שלנו היא להחזיר את תושבי הצפון הביתה. אנחנו מוכנים, מגיעים חזקים, אני רואה את זה כזכות היסטורית, בעזרת ה' שזה ישפיע על הדורות הבאים כל האחיינים שלי שלא יצטרכו להתעסק עם הדברים האלה.
"אני מכיר ומודע לגודל האחריות שמונחת על כתפיי, ועל הלוחמים שנלחמים תחתיי, אין גאה ממני להיות חלק מהמשפחה ולהוביל קדימה לקראת הגשמת המשימות.
"זוהי הזדמנות להגיד לכם: שנה טובה אני אוהב אתכם מאוד, תכלה שנה וקללותיה, ותבוא השנה עלינו לטובה עם כל ברכותיה, מצטער שפגעתי השנה, אוהב אתכם מאוד מאוד מאוד, אתם תמיד איתי בלב, עד הניצחון, אוהב מאוד."
https://youtu.be/KulVCKTaiBI?si=K8q7ryFZ81pnCIfL
קשה שלא לדמוע מדבריו, ולהיזכר בדבריו של ברל יעקב כצנלסון ביזכור לחללי תל חי:

יזכּוֹר עם ישׂראל את הנשמוֹת הטהוֹרוֹת של בּניו וּבנוֹתיו:
שׁניאוּר שַׁפּוֹשׁנִיק, אהרֹן שֶֹר, דבוֹרָה דרַכלֶר, בּנימין מוּנטֶר, זאב שַֹרף, שׂרה צִ'יזִ'יק, יעקב טוֹקַר, יוֹסף טרוּמפֶּלדוֹר, הנאמנים והאמיצים, אנשי העבוֹדה והשלוֹם, אשר הלכוּ מאחרי המחרשה ויחָרפוּ נפשם על כּבוֹד ישׂראל ועל אדמת ישׂראל.
יזכּוֹר ישׂראל ויתבּרך בּזרעוֹ ויֶאבל על זיו העלוּמים וחמדת-הגבוּרה וּקדוּשת-הרצוֹן וּמסירוּת-הנפש אשר נספּוּ בּמערכה הכּבדה.
אַל ישקוֹט ואַל ינָחם ואַל יפוּג האבל עד בּוֹא יוֹם בּוֹ ישוּב ישׂראל וגָאַל אדמתוֹ השדוּדה.
אדר תר"פ.

https://benyehuda.org/read/3303
איתן יצחק אוסטר ז"ל, שבא ממשפחה דתית-לאומית, והיה לפני גיוסו מדריך נערץ בבני עקיבא מצטט לפני מותו את ג'ק טסטרטון.
מעולם לא שמעתי קודם על הגותו של גילברט קית' צ'סטרטון, שהיה עיתונאי, סופר, משורר, מחזאי, מאייר, מבקר, פילוסוף ותאולוג אנגלי. שקיבל על עצמו את הנצרות הקתולית, והפך לאחד מהוגי הדעות שנחלצו להגנת האמונה.
https://he.wikipedia.org/wiki/ג._ק._צ'סטרטון
האם תיאולוג אנגלי קתולי משמש מורה רוחני לבני עקיבא? ניסיתי לחפש את ההקשר לאימרה המובאת ממנו ולא הצלחתי למצוא.
מה פירוש "לוחם אמיתי נלחם לא בגלל שנאתו למי שעומד מולו אלא באהבתו למה שעומד מאחוריו"? האם הגרמנים הנאצים לא היו לוחמים אמיתיים? האם מחבלי החמאס, הג'יהאד, והחיזבאללה אינם לוחמים אמיתיים בשל שנאתם את היהודים?
האם בדבריו יש הד למוסר הנוצרי (שמעולם לא קוים ע"י הנוצרים, אלא רק ע"י היהודים) של דברי ישו: "ואהבת את אויבך" (הדרשה על ההר מתי ה').
אחת ממצוות התורה היא: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא י"ט י"ז), אבל לא נאמר "לא תשנא את אויבך." הרמב"ם קבע כמצוות עשה "שציוונו לזכור מה שעשה לנו עמלק בהקדימו להרע לנו ולשנוא אותו בכל עת ועת. ונעורר הנפשות במאמרים להילחם בו ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצווה ולא תיחלש שנאתו ותחסר מהנפשות עם אורך הזמן." (עשה קפ"ט).
מסתבר שבניגוד לגינוי של קיצוניות בציונות הדתית, דווקא השומר הצעיר קיצוני יותר. מדריך "השומר הצעיר" המשורר אבא קובנר ניצול השואה שטבע את המושג "בל נלך כצאן לטבח," והיה קצין התרבות של חטיבת גבעתי, בקרבות הנגב במלחמת השחרור, כתב אז בפקודת יום:
"אל רתיעה, בנים: כלבי רצח – דינם דם! וככל שתיטיבו לדרוס כלבי דמים כן תעמיקו לאהוב את היפה, את הטוב, את החירות. ולא די, שנסו מותניים, בחורים: הנה הג'יפים שלנו יהיו מחר "סירות", כי בנחל נצעד, בנחל דמם של פולשים,"
נכון. הזכרנו קודם את ברל יעקב כצנלסון שטבע את המושג "טוהר הנשק". בכל קרב יש להימנע מפגיעה בחפים מפשע. אבל את הפושעים שנשבעו להשמידנו יש בהחלט לשנוא.
אהבת ישראל לפעמים מחייבת את שנאת האוייב הבא להשמידו.

"והילד הזה הוא אני"
יהודה אטלס מציע שלום לאיראנים
ליהודה אטלס יש רעיון איך לפתור את בעיתיה של ישראל במלחמה הנוכחית.
"הרשו לי, הקטן," כותב אטלס, "להציע הצעה קונסטרוקטיבית, שאולי תחסוך מאיתנו, מהם ומהאחרים מלחמה גדולה, יישובים חרבים, אחמהות שמבכות את ילדיהן ונשים את בעליהן. הרשו לי לחשוב מחוץ לקופסה.
"נעצור את התגמול והתגמול שכנגד, ונאמר לאיראנים כך: אנחנו מוכנים למחול לכם על 181 הפצצות האחרונות, ובעצם גם על מאות הטילים והכטב"מים שקדמו להן. והנה הצעה לדיל: אנחנו מוחלים לכם על כל אלה, ומבטיחים לא להיות נקמנים. לא נדליק לכם את הנפט ולא נכסח את הגרעין, ואולי כך נמנע מהעולם אסון גדול. תמורת הסליחה ושמיטת החובות אתם מתבקשים לעשות רק דבר אחד: להחזיר לנו את כל חטופינו, חיים ומתים.
"אתם הבעלבתים של חמאס, של חיזבאללה, וכל שאר ה'פרוקסים' ששילחתם בנו. אתם מספקים להם כסף ונשק ותחמושת ומוטיבציה לרדת עלינו ולהציק לנו. אז אם אתם האדונים, תוכלו ללחוץ, לאיים, לשלול סיוע, לשכנע. תנו לנו את האנשים שלנו, או את אלה ששרדו, ואנחנו נתעלם מעניין הטילים. תנו לנו את השבויים שלנו אפשר יהיה להסכים על התמורה בשבויים שלכם, יש בידינו אלפים. לא חבל שבחורים כל כך צעירים ויפים, שלנו ושלכם, נטמנים בבתי הקברות? אם הפלמים והוואלונים חיים אלה לצד אלה, והגרמנים והצרפתים וכל השאר, אולי זה סימן שכל התכתשות מגיעה בסוף לאיזשהוא הסדר. אז לא יפה שעה אחת קודם?"
(יהודה אטלס, "הצעה לעיסקת חליפין עם איראן", "אל-ארצ'", 7.10.24).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-10-07/ty-article-opinion/.premium/00000192-66a2-d8e5-a7d6-76eb7f070000
תודו זה רעיון גאוני – דיל עם איראן. אנחנו נאיים על איראן, הם ייבהלו ויורו לחמאס לשחרר את החטופים ויגיע שלום נצחי לאזורנו כמו בין הפלמים לוולונים, ובין הצרפתים לגרמנים שהשלום ביניהם בא רק לאחר כניעה ללא תנאי של הגרמנים.
אכן הילד יהודה אטלס מביא את השלום. חבל רק שהמציאות מורכבת יותר מעולם דמיוני של ילדים.
[אהוד: "הילד" יהודה אטלס לא יקרא את דבריך אלה כי הוא ביקש ממני כבר מזמן שלא אשלח לו את "חדשות בן עזר" שהן בעיניו עיתון פשיסטי].

יורים, מתעללים, צוחקים ומספרים לכל העולם – הלוואי עלינו
כתב/ת "הארץ", יוענה גונן מזועז/עת. "בסרטון הופך קרביים, שהופץ שלשום," היא-הוא כותב/ת, "נראה ישראלי במדים, כיפה וכפכפים, נושא 'דרשה' משועשעת על כלי המקדש בפני שלושה עצירים כפותים ומכוסי עיניים, שזרוקים על הקרקע מולו. סתם עוד תיעוד אגבי של התעללות בפלסטינים, אבל השימוש בלימוד תורה כדי להתעלל, וההתענגות הניכרת של המצולם והצלם מהשפלת אנשים חסרי ישע — באמת מזכירים אותן 'תקופות אפלות' מפורסמות שתמיד נזכרים בהן.
"בשנה האחרונה נדמה שהסרטונים האלה בכל מקום: חיילים מתעללים, בוזזים ומנפצים, והכול בחיוכים רחבים. בסוף השבוע שידרה רשת 'אל-ג'זירה' תחקיר מקיף על פשעי מלחמה שמבצע צה"ל בעזה, והוא גדוש בחומרים שפירסמו החיילים עצמם.
"רבים מהסרטונים מתרחשים בבתים פרטיים, שיושביהם ברחו מאימת הלחימה. חייל אחד מנפץ צלחות לצלילי מוזיקה יוונית, על רקע הכיתוב 'מהימים שמזכירים לך שלא סתם היית חודשים על מדים בבתים המסריחים של הערבים ה"לא מעורבים" האלה.' אחרים מנתצים טלוויזיות וארונות, משמידים מקררים ומוצרים בחנויות. חיילת לועגת לעציר אזוק שהשתין במכנסיים. לוחמים מצטלמים בחזיות של נשים שהפכו לפליטות, אולי נהרגו. אחד מהם מצלם כותונת לילה שמצא ומציין: 'תמיד אמרתי, הערביות הכי שרמוטות שיש.' בחלק מהמקרים הוסיפו התחקירנים של 'אל-ג'זירה' את שמות החיילים ואת יחידותיהם. הם אנשים רגילים, השכנים שלכם, הילדים שלכםץ"
(יוענה גונן, "יורים, מתעללים, צוחקים ומספרים לכל העולם," "אל-ארצ'", 8.10.24).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-10-08/ty-article-opinion/.highlight/00000192-67c4-ded3-a7bb-7fe738e20000
אכן המעשים הללו הם מאד מכוערים ויש לגנותם, אבל יוענה גונן שכח/ה לומר ש"הלוואי עלינו." הלוואי שמחבלי החמאס והג'יהאד היו רק מקריאים לישראלים קטעי קוראן, מנתצים טלוויזיות, ומצטלמים עם כותנת לילה במקום לרצוח, לאנוס ולשרוף.
נעמן כהן