מפלגת השמאל בליטא חתמה על הסכם קואליציוני עם פוליטיקאי שהאשים את היהודים בטבח נאצי והצדיק את רציחתם. האיחוד האירופי והמערב שותקים.
תקדים פוליטי מסוכן ביותר נרשם בימים אלו בתולדות האיחוד האירופי: לראשונה הושג באחת מ-27 המדינות החברות באיחוד הסכם קואליציוני להקמת ממשלה בהשתתפותה של מפלגה, שבראשה ניצב אנטישמי מוצהר ונגדו מתנהלים בארצו הליכים משפטיים בגלל עמדותיו האנטישמיות. העם הליטאי, נזכיר, שיתף פעולה באופן נרחב ביותר עם הגרמנים בהשמדתה של יהדות ליטא במהלך מלה"ע השנייה. כ-95% מכ-200,000 יהודי ליטא – אחת הקהילות המפוארות באירופה המזרחית, חוסלו בשואה.
השמאל מכשיר אנטישמיות. מאחר שבראש הקואליציה החדשה עומדת מפלגה סוציאל-דמוקרטית, ולא מפלגת ימין, המהלך הפוליטי התקדימי הזה עובר בשקט כמעט מוחלט – גם מצידו של האיחוד האירופי, שלכאורה מחויב למאבק באנטישמיות, וגם מצידן של ממשלות והתקשורת במערב, שבדרך כלל ממהרות לגנות כל שיתוף פעולה קואליציוני עם מפלגות הימין הפטריוטיות והריבוניות המואשמות אוטומטית באנטישמיות ובגזענות.
שגרירויות ארה"ב וגרמניה בווילנה אמנם הביעו בחדרי חדרים מחאה זהירה על הרכבה העתידי הבעייתי מאוד של ממשלת השמאל הצפויה לקום בליטא. אך, לא מעבר לכך. גם ממשלת ישראל, שאמורה להיות מוטרדת מאוד משיתופם של גורמים אנטישמיים מוצהרים בממשלות אירופאיות, שומרת מסיבות לא ברורות על פרופיל נמוך. גישה זו מפליאה במיוחד, לנוכח העובדה, שהמנהיג האנטישמי של המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט הליטאי ושותפה עתידית לממשלה הליטאית הבאה הביע תמיכה בהוצאתו להורג של רה"מ, בנימין נתניהו, אותו הוא מכנה "חיה" בשל "מעשיו הברבריים" נגד הפלסטינים.
שמו של הפוליטיקאי האנטישמי הוא רמיגיוס ז'מייטאיטיס, עורך דין ופוליטיקאי בן 42. חבר הסיימאס, הפרלמנט הליטאי, מאז 2009, כאשר נבחר לראשונה מטעמה של מפלגת "הסדר והצדק" – מפלגה ימנית-פופוליסטית. מאוחר יותר שימש ז'מייטאיטיס כמנהיג המפלגה הזו למשך תקופה קצרה וגם כיהן כסגן יו"ר הפרלמנט מטעמה. לאחר שמפלגת "הסדר והצדק" נקלעה למשברים פנימיים, שאיימו על קיומה, היא התאחדה ב-2020 עם המפלגה הליברלית, "איחוד החופש הליטאי" ומפלגת "קדימה, ליטא" תחת השם "חופש וצדק". "חופש וצדק" חברה בסיעת המפלגות הליברליות בפרלמנט האירופי, כלומר היא מגדירה את עצמה כמפלגה ליברלית. כוחה האלקטורלי היה מצומצם: בבחירות הכלליות הקודמות ב-2020, כשז'מייטאיטיס הוצב בראש רשימת המפלגה, היא זכתה רק ל-8 צירים מבין 141. ואז, אירעה פוגרום ה-7 באוקטובר וז'מייטאיטיס גילה את כוח המשיכה העצום בליטא של האנטישמיות, הישנה והחדשה, כאמצעי פוליטי. בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל" החל ז'מייטאיטיס לצאת בהצהרות אנטישמיות חריפות נגד היהודים ונגד ישראל. ב-8 במאי 2023 פרסם הפוליטיקאי "הליברלי" את הפוסט הבא בפייסבוק כתגובה להריסת בית ספר פלסטיני, שנבנה ביו"ש (בכפר הלא חוקי עין סמיה במחוז בנימין) במימון האיחוד האירופי:
"נראה שיש עוד חיות בעולם למעט פוטין – ישראל. אחר אירועים מעין אלה, אין פלא שמופיעות אמירות כמו: 'אם יהודי עלה על סולם ונפל, קחו מקל ילדים והרגו את היהודי הקטן הזה.' מה עוד צריך לקרות, כדי שישראל תבין, שפרובוקציות ומעשים מעין אלו רק מגבירים את הכעס והשנאה כלפי היהודים ובני עמם."
האשמתם של יהודים במעשיה – האמיתיים או המדומים – של ישראל היא אנטישמיות לפי הגדרת האנטישמיות של IHRA, "הברית הבינלאומית לזיכרון השואה", ארגון שליטא הצטרפה לשורותיו ב-2002.
פעמיים באותו יום הצדיק ז'מייטאיטיס רצח יהודים, וקרא לרצח יהודים, במדינה שרצחה 95% מיהודיה בשואה. למחרת, לאחר ששגרירת ישראל בווילנה דרשה ממנו להתנצל על דבריו, הסלים ז'מייטאיטיס את עמדותיו בראיון לכלי תקשורת ליטאי:
"ברברי אחד חי ברוסיה (פוטין), וכעת מסתבר שברברים נוספים חיים בישראל. אם השגרירה הקומוניסטית דורשת התנצלות, אני מקווה שהיא תתנצל פומבית בפני העם הפלסטיני והילדים הפלסטינים על הרס בית ספר שנבנה מכספי ומכספכם, מאחר שהכסף בא מהאיחוד האירופי."
הקישור בין ישראל לקומוניזם לא היה מקרי, כפי שמראה התקפתו של ז'מייטאיטיס על ראש ממשלתה היוצאת של ארצו, אינגרידה שימוניטה, חברת המפלגה השמרנית "איחוד המולדת", בעקבות ביקורה בישראל ביוני 2023, במהלכו נפגשה עם הנשיא הרצוג ועם רה"מ נתניהו. "ראש הממשלה שלנו שימוניטה לא יכלה להתבטא בצורה מגעילה יותר בעת ביקורה בישראל," אמר הפוליטיקאי האנטישמי, וציטט כותרת מהצהרותיה של שימוניטה בארץ, "'אנחנו גאים בקשרים ההיסטוריים ובידידות שבין ארצותינו.' מגעיל מצידה של שימוניטה לומר שטויות כאלו, כשב-3 ביוני 1944 יהודי ליטא יחד עם הרוסים הרגו את תושבי הכפר פירצ'יופיאי. כמה זמן עוד ימשיכו הפוליטיקאים שלנו לכרוע ברך בפני היהודים שהרגו את בני עמנו ושתרמו למעקב ולעינוי של ליטאים ולהרס ארצנו. היתה שואה ליהודים, אבל הייתה שואה גדולה יותר לליטאים בליטא!"
הטבח אליו התייחס הפוליטיקאי האנטישמי בוצע למעשה על ידי הגרמנים כתגובה לפיגוע של פרטיזנים רוסיים נגד אנשי ס"ס. הגרמנים רצחו בפעולת העונשין שלהם 119 מתושבי הכפר, בכללם 49 ילדים מתחת לגיל 16. רק 13 מתושבי הכפר שרדו את הטבח. ז'מייטאיטיס לא רק האשים את היהודים בטבח שהגרמנים ביצעו, הוא גם הקטין את מימדי השואה והטיל על כלל היהודים את האחריות לרדיפות שהליטאים עברו תחת המשטר הקומוניסטי – נרטיב נפוץ למדי במדינות מזרח אירופה.
ביום השנה לתחילת גירוש הליטאים מארצם על ידי בריה"מ, שחל ב-14 ביוני, קבע הפוליטיקאי האנטישמי: "לעם הליטאי אסור לשכוח לעולם את היהודים והרוסים, שתרמו באופן פעיל להרס ארצנו." במהלך מלה"ע השנייה ולאחריה גורשו כ-130,000 ליטאים מארצם על ידי רשויות בריה"מ והועברו לרוסיה. רוב המגורשים היו נשים וילדים, שנשלחו למחנות עבודה. כ-28,000 מהם קיפחו את חייהם. הטענה שזו היתה שואה גדולה יותר משואת יהודי ליטא היא סילוף ועיוות ההיסטוריה.
כל האמירות החמורות הללו הביאו את הפרלמנט הליטאי להקים ועדה חקירה נגד ז'מייטאיטיס, שפנתה לבית המשפט החוקתי כדי לברר האם הפוליטיקאי הפר את שבועת האמונים שלו כחבר פרלמנט בכך שהסית נגד יהודים. באפריל האחרון קבע בית המשפט החוקתי, כי אכן מדובר בהפרה חמורה של שבועת האמונים. ז'מייטאיטיס מיהר להתפטר משורות הפרלמנט, לפני שניתן היה לפתוח בהליך הדחה נגדו, שהיה מונע ממנו לשוב ולהתמודד על תפקיד ציבורי, זאת בידיעה שבאוקטובר השנה נועדו בחירות כלליות. למרות שמתנהלים נגדו הליכים משפטיים בשל אמירותיו האנטישמיות,
נשיא ליטא, המקורב למפלגת הסוציאל-דמוקרטית, הביע הסתייגות מההסכם הקואליציוני, אך עד כה לא פעל באופן נמרץ למניעת הקמתה של הממשלה המיועדת. ביום השבעת הפרלמנט החדש הפגינו 5,000 ליטאים מחוץ לבניין הפרלמנט נגד הממשלה המיועדת – מיספר גבוה ביותר של משתתפי הפגנה במדינה הבלטית, שגודל אוכלוסייתה עומד על כ-2,8 מיליון. גם בקרב המפלגה הסוציאל-דמוקרטית נשמעת ביקורת על ההסכם הקואליציוני השנוי במחלוקת. אך, ככלל, השקט הבינלאומי האופף את הקמתה של ממשלה ראשונה באיחוד האירופי הנתמכת על ידי אנטישמי מוצהר, מעניק רוח גבית למהלך הפוליטי הנורא.
https://mida.org.il/2024/11/22/ליטא-האנטישמיות-מחזירה-את-השמאל-לשלטו/
ודוק: המפלגה האנטישמית "חופש וצדק". חברה בסיעת המפלגות הליברליות בפרלמנט האירופי, כלומר היא מגדירה את עצמה כמפלגה ליברלית. מסתבר שבליטא (לא רק בליטא) "הליברליות" החדשה המשותפת בין הנאצים למוסלמים ולפרוגרסיביים, משמעותה רצח יהודים. אין תימה שהמערב שותק.
גם בארץ האקטיביסטים הפרו-איסלמים התומכים בפשיזם האיסלמו-נאצי ג'יהאדיסטי הנאבקים להצלת שלטון החמאס בעזה ושיקומו, מגדירים עצמם "המחנה הליברלי".

משה סמולינסקי-יעלון אותו אדם אותה אישיות
מגוחכים אלו הכותבים שמשה סמולינסקי-יעלון הוא אדם אחר, שהחליף אישיות או שהתחרפן. סמולינסקי-יעלון הוא בדיוק אותו אדם עם אותה אישיות. אלו החושבים שהחליף אישיות מן הסתם לא הכירו את אישיותו. אדם לא משנה אישיות, אלא משנה דעות.
מה שקרה הוא שהוא שינה את דעותיו. השינוי לא בא לו משינוי אישיות או חירפון, אלא מההסבר הקלאסי של קארל הלוי-מרקס "ההוויה קובעת את ההכרה." מטריאליזם דיאלקטי. מיום שסמולינסקי-יעלון פוטר מתפקיד שר הביטחון הוא יצא במסע ונדטה בנתניהו ושינה עקב כך את דעותיו כך שיהיו ההיפך משל נתניהו.
הנה הסברו של האנטישמי הפשיסט, גדעון לואי (לוי) הנאבק למען הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי , והצלת משטר החמאס ושיקומו (שצריך היה להעריצו על שינוי דעותיו):
"שנאת בנימין נתניהו מחוללת פלאים. היא מעבירה אנשים על דעותיהם. יש לה אפקט אלכימי, היא הופכת אנשים שהיו אחראים לפשעי מלחמה – ללוחמים נגדם. יש לקדמם בברכה, יהיו מניעיהם אשר יהיו. כל מי שמגלה לפתע את האמת על מה שישראל מעוללת לפלסטינים ומעז להזדעק על כך בפומבי, מעלה תרומה חשובה במאבק הנואש וחסר הסיכוי כנגד האפרטהייד והכיבוש.
"ככה זה כשקריירה שלמה מתבססת על ביצוע פשעי מלחמה ועבירות על החוק הבינלאומי. מי שהיה מפקד אוגדת יו"ש ואלוף פיקוד המרכז, תפקידים שכל תכליתם שימור וחיזוק הכיבוש שהוא נפשע בבסיסו, ואחר כך רמטכ"ל ושר ביטחון של צבא הכיבוש, לא יכול להשתחרר מעברו, גם כשהוא מעז לומר ש"צה"ל לא הצבא הכי מוסרי היום. פתאום צה"ל ירד בדירוג המוסר של יעלון. עד היום צה"ל היה הכי מוסרי,
"מודה ועוזב, ירוחם. יעלון הודה במקצת ועזב במקצת – ולכן ירוחם במקצת. ידיו ימשיכו להיות מוכתמות בדם הכיבוש, אלא אם יאזור אומץ להבין ששום דבר לא התחיל עם סמוטריץ'."
(גדעון לוי, "ידי יעלון מוכתמות בדם הכיבוש, אבל בכל זאת – כעת ירוחם (חלקית)", "אל-ארצ'", 24.12.24)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-12-05/ty-article-opinion/.premium/00000193-91c4-d006-a7d3-dbf5ca0d0000
מסקנה: יש להיזהר בעתיד מקבלת המלצות על פוליטיקאי מאלו שלא הכירו את אישיותו ולמרות זאת המליצו עליו לתפקיד ראש הממשלה.

ד"ר לין מרדכי מכשיר את השמדת העם היהודי
ד"ר לין מרדכי, בן 42, היה קצין הנדסה קרבית בעברו, והיסטוריון מהאוניברסיטה העברית, שתחום המומחיות שלו הוא אסונות בעת העתיקה ובימי הביניים.
המלחמה תפסה אותו בשנת שבתון בפרינסטון. כשהתעורר ב-7 באוקטובר, בישראל כבר היתה שעת צהריים, וכבר בתוך כמה שעות הוא הבין שיש פער בין מה שהציבור הישראלי רואה לבין המציאות. "עשיתי מאמץ מודע," אומר ד"ר מרדכי, "להגיע למקורות מידע אלטרנטיביים – קצת תקשורת זרה, בלוגים, מדיה חברתית. זה גם יותר קרוב לעבודה שלי כהיסטוריון לחפש את המקורות הראשוניים. אז בניתי לעצמי מעין מערך אישי כדי להבין מה קורה בעולם.
"בתחילת המלחמה רציתי לחזור להתנדב בארץ בארגון כלשהו של חברה אזרחית," כאילו מתנצל ד"ר מרדכי, "אבל לא יכולתי לעשות את זה מסיבות משפחתיות. החלטתי לנצל את הזמן הפנוי שהיה לי בשנת שבתון בפרינסטון ולנסות להאיר את עיניו של הציבור בישראל שצורך רק תקשורת ישראלית..."
כלומר במקום להתנדב לעזור בצבא או לחברה האזרחית בארץ החליט ד"ר מרדכי "להעיר" את עיני אויבי ישראל ע"י מתן הכשר לרצח עם כפי שעשו בזמנו הנאצים על ידי השחרת מעשי היהודים ופרסום הסכנה שבהם למין האנושי בגין חוסר אנושיותם. בכך הוא נאבק למען הצלת שלטון החמאס והג'יהאד ושיקומו, ע"י תביעה מישראל לא להילחם בו, אלא ללכת כצאן לטבח.
ד"ר מרדכי מפרסם מסמך ארוך הכולל 1,300 הערות שוליים שמפנות לאלפי מקורות שונים, ומציג אין ספור מקרים של מה שהוא מכנה "פשעי מלחמה וג'נוסייד" שעשו הישראלים. "ירי באזרחים שהניפו דגלים לבנים, התעללות באזרחים, בשבויים ובגופות, ירי אקראי, ירי בבעלי חיים, הפגנות שמחה מהרס בתים ומוסדות, ביזה, גניבה, הרס רכוש פרטי, שריפת ספרים והשחתה של ספרי קוראן ומסגדים."
כתנא דמסייע בגרסה האנגלית של המסמך הוא מפנה למאמרים של שישה מומחים ישראלים, שכבר הצהירו שלדעתם ישראל מבצעת רצח עם. חוקר רצח העם והשואה פרופ' עמר ברטוב, חוקר השואה פרופ' דניאל בלטמן (שכתב שמה שישראל מבצעת הוא בין טיהור אתני לג'נוסייד), ההיסטוריון ד"ר עמוס גולדברג, חוקר השואה פרופ' רז סגל, המומחה למשפט בינלאומי פרופ' איתמר מן, וההיסטוריון ד"ר אדם רז. ובדיוק כמותם זוכה בעבור זאת לכבוד והערכה בין שונאי ישראל באוניברסיטאות באמריקה.
הוא כמובן גם מתנאה לאיש מוסר המטיף מוסר. "תקשיבו, אתם חיים בברלין של 1941. מה הציווי המוסרי למי שחי אז בברלין? מה אזרח אמור לעשות כאשר המדינה שלו מבצעת ג'נוסייד? (למזלו של העם היהודי, והעולם כולו, גם למזל הגרמנים, הוא לא חי בזמן מלחמת העולם השנייה שאז היה קורא להציל את שלטון היטלר ולשקמו בגלל "הג'נוסייד" שעשו בנות הברית במלחמה נגד גרמניה הנאצית).
"לעמדה מוסרית תמיד יש מחיר," הוא מסביר. "אם אין לה מחיר, זו בסך הכול עמדה מקובלת ונורמטיבית. הערך של דבר עבור אדם מתבטא במחיר שאותו אדם מוכן לשלם עבורו. מצד שני, אני מבין שיש לאנשים גם שיקולים וצרכים אחרים, להביא אוכל הביתה, לשמור על קשרים עם המשפחה, כל אחד צריך לקבל את ההחלטות שלו. מבחינתי, מה שאני עושה זה לדבר ולהמשיך לדבר, בין שמקשיבים לי ובין שלא. הדבר הזה שואב אינסוף זמן וכוחות נפשיים, אבל הגעתי למסקנה שזה הדבר הכי יעיל שאני יכול לעשות."
(ניר חסון, "היסטוריון אסף אלפי ראיות לפשעי מלחמה בעזה. התמונה שמתקבלת מחרידה", "אל-ארצ'", 5.12.24).
https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-12-05/ty-article-magazine/.highlight/00000193-916d-d006-a7d3-db7d98cc0000
"ההיסטוריון" ד"ר לי מרדכי, אינו מזכיר כמובן את העובדה שבניגוד לנאצים ששמרו את תוכנית ההשמדת היהודים בסוד, החמאס פירסם זאת בריש גלי באמנתו, וחזר והדגיש את מחויבותו לבצע את תוכנית הג'נוסייד שלו, וב-7.10.23 פתח באופן מעשי במימוש ג'נוסייד כלפי היהודים.
"ההיסטוריון" ד"ר לי מרדכי אינו מזכיר כמובן את העובדה שנורו מעזה כ- 14,000 רקטות לעבר ערי וקיבוצי ישראל, שנורו מפירים במנהרות שנבנו מתחת לבתים פרטיים, בתי ספר, בתי חולים ומסגדים כשהאוכלוסייה האזרחית משמשת לחמאס ולג'יהאד מגן אנושי. הוא גם לא מתווה דרך פעולה להפסיק את הירי בלי לפגוע באזרחים המשמשים כמגינים אנושיים. והוא הרי חי בבטחה באמריקה.
"ההיסטוריון" ד"ר לי מרדכי אינו מזכיר כמובן את התקדים שעשתה ישראל בתולדות המין האנושי כשבפעם הראשונה בתולדותיו ישראל מספקת לאויב שהתקיף אותה בעיצומה של מלחמה, מזון, דלק, ותרופות. מעשה שמעולם לא נעשה בהיסטוריה.
העיקר עבור "ההיסטוריון" ד"ר לי מרדכי הוא להחשיך את היהודים לבל יוכלו להתגונן ולהביא על ידי כך להצלת שלטון החמאס, ושיקומו, והשמדת היהודים.
ודוק: מלחמה זה דבר נורא, אך האחריות על הסבל של תושבי עזה מוטלת אך ורק על כתפי החמאס והג'יהאד, לכן מאבקו של ד"ר לי מרדכי להצלת שלטון החמאס, ושיקומו הוא אסון ראש ובראשונה להם.
כשם שד"ר לי מרדכי הוא איויב היהודים (גם באמריקה כי החמאס מחויב להשמדת היהודים בכל העולם) הוא לא פחות מכך גם אוייב העזתים.

ואלה שמות בני ישראל (1)
זמרת הילדים מיכל קעה-וייצמן, הידועה בכינוי "מיכל הקטנה" התגרשה מבעלה ניר וייצמן לאחר 17 שנות נישואין ושישה ילדים.
אחרי הגירושים אמרה מיכל הקטנה: "עשיתי הכול כדי לשמור על התא המשפחתי שלי, נסתרות דרכי האל, אני מזמנת לי ולילדים שלנו ניסים ונפלאות לשם התחדשות צמיחה והגשמה. ולרגע לא שוכחת שהבורא עוטף אותנו מכל כיוון שומר עלינו ודואג לכל צעד שלנו והכי חשוב, אני מקבלת הכול בשמחה ואהבה ומודה-מודה על הדרך אותה אני עוברת במסע הלא נגמר של חיי, ממשיכה לשאוף ולהגשים את כל החלומות שלי מתוקים ככל שיהיו. יולי, ליאו, ריי, ריף, אלי ונאיה – אתם החיים שלי, אני אוהבת אתכם ושומרת עליכם מכל משמר, אימא."
https://pplus.ynet.co.il/rechilut/article/bkpif237jl
מיכל וניר קראו לבניהם: יולי, ליאו, ריי, ריף, אלי ונאיה, מה אומרים השמות הלועזיים הללו על התרבות העברית הישראלית, ועל החברה הישראלית?

ואלה שמות בני ישראל (2)
ידידיה מונוסוביץ, הידוע בכינויו דידי מנוסי, יליד קיבוץ גבע, וצילה ילידת פולניה, קראו לבנם בשם הגאלי-אירי ניל. (מעניין שהאופנה לקרא לבנים בשמות גאלים-איריים אינה חדשה מזמננו).
בראיון איתו מספר ניל מונוסוביץ-מנוסי כי בעקבות חזרתו בתשובה הוא שינה את שמו מניל לשם העברי ניר.
(שני ליטמן, "מסע חייו של ניר מנוסי הוביל אותו לחסידות חב"ד, לחקר של ריסון היצר ואפילו ללימודים אצל מחבר 'ברוך הגבר'." "אל-ארצ'", 4.12.24)
https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-12-04/ty-article-magazine/.highlight/00000193-9147-d408-a7d3-bbdf5a2a0000

בין שלמה קרעי לרבי זשאַבאָטינסקי
בכל דמוקרטיה יש צורך בשידור ציבורי על מנת שהתקשורת לא תרוכז בידי איילי הון בודדים והיא תשקף פלורליזם מחשבתי בחברה דמוקרטית.
שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי פועל כדי לבטל את השידור הציבורי כדי להעמיק את שליטת הממשלה בתכנים המשודרים.
כדי לשכנע בצדקת מאבקו להפרטת השידור הציבורי. נתלה ד"ר קרעי בתנא דמסייע "ראש בית"ר" – ולדימיר זאב יבגניביץ' ז'בוטינסקי, וכותב כך: "זאב בן יוסף, ממייסדי הליכוד, מבכירי תנועת בית"ר, עיתונאי ופובליציסט ותיק, מציג בטורו טענה נוקבת: דווקא הפרטת תאגיד השידור הציבורי תואמת את עקרונות השוק החופשי והחירות שז'בוטינסקי הטיף להם."
https://x.com/shlomo_karhi?ref_src=twsrc^google|twcamp^serp|twgr^author
על אף היתלותו של ד"ר שלמה קרעי בתורת ז'בוטינסקי, קופץ עליו בזעם "שומר הגחלת" של תורת ז'בוטינסקי, יוסף גייסינוביץ-אחימאיר (למעשה אחיין מאיר), וכותב: "הכול היה בסדר, אילו השר – שעושה בתקשורת כטוב בעיניו – היה מצטט בהופעותיו את אבי התנועה, רבי זאב ז'בוטינסקי. המנהיג הדגול, חילוני, שכיבד את המסורת, ראה בה את קשר הדורות, ניתלה בה כדי להצדיק את זכותנו לארץ-ישראל כולה, העריץ את השבט הספרדי בעמנו, אבל חזה מדינה יהודית מערבית, פתוחה וליברלית"... (אופס איזו עקיצה ארסית פטרונית. רעבע זשאַבאָטינסקי האשכנזי "העריץ את "השבט הספרדי", ביניהם את קרעי, אך הוא לא אוהב אותו בחזרה. (אגב הרצל היה יהודי ספרדי, קרעי יוצא ג'רבה תוניס אינו ספרדי), והוא מסיים: ""תנועת הליכוד – אם עודנה רואה עצמה כיציר כפיו של המנהיג וההוגה הרוויזיוניסטי – תסטה מדרך ז'בוטינסקי, המהלל את עקרון הדמוקרטיה, חופש הדיבור, הזכות לבקר, במדינת היהודים הלאומית-ליברלית? כמדינה דמוקרטית על הממשלה אף לעודד ולהאדיר את התאגיד הממומן על-ידה, ערוץ 11, רשת ב', ולהרכין ראש בפני ביקורת שמוטחת בה פה ושם. מהותה של התקשורת, שהיא מציבה ראי לשלטון, מבקרת אותו כשצריך, ואל לה לממשלה לשלוח אליה את זרועותיה ולהחניקה".
השר קרעי, אל תשלח ידך אל התאגיד!
(יוסי אחימאיר, "קדושת חופש הדיבור המהפכני", "חדשות בן עזר", 2009).
המטרה השארת השידור הציבורי אכן ראויה, אך כהרגלו בקודש (או בקדושו ז'בוטינסקי) ("ז'בוטיסקי חזה את השואה", "מורשת רבין היא רצח אלטלנה", וכו'). יוסף גיסינוביץ'-אחימאיר מעוות את ההיסטוריה. בניגוד להצגת "רבי זשאַבאָטינסקי" כמהלל הדמוקרטיה הרי מבחינה מעשית בכל דרכו, ובכל מעשיו, שלל ז'בוטינסקי את הדמוקרטיה, ביזה אותה וניסה לחסלה. מעולם לא כיבד וקיבל את דעת הרוב. הנה שתי דוגמאות:
כשלא הסכים לקבל את דעת הרוב בהסתדרות הציונית הדמוקרטית, פרש "רבי זאב ז'בוטינסקי המנהיג הדגול," "מכבד הדמוקרטיה" ממנה, והקים את "ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח)", בה התמנה כמובן לנשיאה – למנהיגה היחיד והמוחלט. לעזאזל הדמוקרטיה! לעזאזל קבלת דעת הרוב. אני ואפסי עוד.
כשאברהם זילברג-תהומי פרש מארגון "ההגנה" הכפוף למוסדות הדמוקרטיים של היישוב, והקים את "הגנה ב'" ז'בוטינסקי הגיע איתו להסכם שלפיו יהיה הארגון (לימים אצ"ל) כפוף לו ישירות כארגון צבאי פרטי, והוא ז'בוטינסקי "הרב" "המנהיג הדמוקרטי" הוא שימנה כמו בצבא פרטי של כנופייה את מפקד האצ"ל וחברי המפקדה. לעזאזל הדמוקרטיה ומוסדות היישוב הדמוקרטיים. אני ואפסי עוד. (אין תימה שלאחר מכן אברהם שטרן תלמידו לא קיבל את מרות הפורשים ופרש מהם, והקים ארגון צבאי פרטי פורש משלו שהוא עמד בראשו. לעזאזל הדמוקרטיה ודעת הרוב).
לסיכום: להציג את "רבי ז'בוטינסקי" לדוגמה כמגן הדמוקרטיה זה ההיפך הגמור ממעשיו. הגיע הזמן להפסיק עם פולחן האישיות שלו השגוי והפתטי.
הערה לסיום: אני מרגיש לא נוח כלפי העורך לכתוב את הדברים, כבר שלוש פעמים הפסיק יוסף גיסינוביץ'-אחימאיר בעטיי לכתוב ב"חדשות בן עזר", ופעם אחת אף איים בתביעה משפטית נגד העורך. אני אישית מאד שמח שחזר לכתוב (בניגוד למשל לדוד אמיתי מגבעת חביבה). יש הרבה דברים שאני מסכים עם דבריו. עם זאת עומד לעיני הפתגם הלטיני המיוחס לאריסטו: "Amicus Plato, sed magis amica veritas" (מילולית: אפלטון חבר שלי, אבל האמת חברה טובה יותר. "אהב את אפלטון, אך אהב את האמת יותר." את האמת יש תמיד לומר.
תמיהה לסיום: בזמנו הבאתי מאמר של דב אלפון ב"הארץ" על חיי המותרות של ז'בוטינסקי בפריס כמאסון – בונה חופשי המתפרנס מהרוסים הלבנים, מוזר מאוד אך המאמר הזה נעלם מאתר הארץ באינטרנט. יש רק ציטוט ממנו באתר אחר.
ז'בוטינסקי בפריס:
https://streetsofparis.wordpress.com/2009/07/19/8/
תקווה משותפת לסיום: בדומה ליוסף גיסינוביץ'-אחימאיר אני מקווה שמאמצי קרעי והליכוד לחסל את השידור הציבורי ייכשלו ויעלו בתוהו.
נעמן כהן

אהוד: אני מתנצל בפני יוסי אחימאיר. אמנם קבענו בשעתו שנעמן ואתה לא תזכירו יותר זה את זה במכתב העיתי שלי, בגלל אופי ההתכתשות ביניכם שמסכנת אותי, כעורך, בתביעות דיבה מכל צד – אבל הדברים של נעמן כאן ניראו לי חשובים וגם ראויים למענה מצידך.