שר החינוך יואב קיש פסל את זכייתה של פרופ' אווה אילוז בפרס ישראל לסוציולוגיה.
הרקע לסירוב הוא פנייה של אילוז לבית הדין בהאג בשל מה שתיארה ככיבוש הישראלי ביהודה ושומרון.
"אין בכוונתי להעניק את הפרס למי שפונה לבית משפט שפוגע בחיילי צה"ל ובהנהגת המדינה," טען קיש שדרש דיון חוזר, ומתנה את הזכייה של הסוציולוגית המוערכת בהתנצלות פומבית.
שר החינוך יואב קיש פסל את הענקת פרס ישראל בסוציולוגיה לפרופ' אווה אילוז בשל הצטרפותה לפנייה לבית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג (ICC) נגד ישראל ב-2021, כך פירסמנו אמש (שני) ב"מהדורה המרכזית".
"פרופסור אווה אילוז, אשר הומלצה לזכייה בפרס ישראל לחקר הסוציולוגיה, חתומה על פנייה לבית הדין הפלילי בהאג נגד מדינת ישראל", כתב קיש בחשבון ה-X שלו. "בית דין אשר רודף את חיילי צה"ל, הלוחמים הגיבורים שלנו, בכל העולם וטוען כי הם מבצעים פשעי מלחמה. חתימה על פנייה להאג היא לא ביקורת, אלא שלילה עמוקה של עצם זכות הקיום שלנו ופגיעה בלגיטימיות של מדינת ישראל. ללא כל קשר להישגיה האקדמיים, איני מוכן להעניק פרס ישראל למי שפנתה לבית הדין בהאג נגד מדינת ישראל. כך עדכנתי הערב את ועדת הפרס אשר המליצה על זכייתה." הרקע לפנייתה של אילוז לבית הדין היה מה שהגדירה ככיבוש הישראלי ביהודה ושומרון.
בפנייתו לוועדה דרש השר דיון חוזר בבחירתה של הסוציולוגית המוערכת והותיר פתח להענקת הפרס. קיש ציין כי אם אילוז תחזור בה ותביע התנצלות בפומבי על הצטרפותה לפנייה להאג, הוא ישקול את עמדתו מחדש. אילוז, לשעבר נשיאת האקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל, נולדה במרוקו, היגרה בגיל 10 עם משפחתה לצרפת שבה התחנכה, ועלתה בתחילת שנות ה-90 לישראל. היא מהתומכות הבולטות בפתרון מדיני ומפרסמת מעת לעת מאמרי דעה, שבאחד מהם כתבה על הכישלון המוסרי והאינטלקטואלי של השמאל העולמי בתגובתו לטבח 7 באוקטובר.
https://www.mako.co.il/news-entertainment/2025_q1/Article-d7f476ff099c591027.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
שאפּו ליואב קיש על פסילתה של אילוז, אבל מוזר שהוא אינו מזכיר בבקשת הפסילה את היותה של אילוז גזענית אנטי-אשכנזית, אנטי-ציונית ואנטישמית. אחת כמוה זכאית אולי לפרס ישמעאל במרוקו מולדתה, לא בישראל.
פרס ישמעאל
שרת "החינוך" הקטארית לולא אל-ח'אטר התלוננה על חיסולו של מחבל חמאס חוסאם שבאת, שעבד במקביל בערוץ הקטארי "אל-ג'זירה".
בין היתר כתבה אל-ח'אטר: "חוסאם שבאת, עיתונאי צעיר מעזה, זה עתה נהרג על ידי הכיבוש הישראלי. הפשע שלו היה עיתונות. אתם לא תראו את מנהיגי העולם מתלכדים עבור חופש הביטוי כמו במקרה של 'שארלי הבדו', פשוט בגלל שהקורבן הוא פלסטיני והפושעת היא ישראל – המדינה הקדושה שמנהיגי העולם לא יכולים לבקר."
לפי מידע שפירסם צה"ל ב-2024, חוסאם שבאת שימש במקביל כמחבל בחוליית נ"ט של חמאס, בגדוד בית חאנון. היום הוא חוסל בתקיפה על רכבו בצפון רצועת עזה.
שרת החינוך באמירות הקטארית, מדינה בעלת משטר דיקטטורי, התייחסה בדבריה על "חופש הביטוי" לעיתון הצרפתי הסאטירי "שארלי הבדו". באותו עיתון פורסמו קריקטורות ביקורתיות של נביא האסלאם מוחמד, ובעקבות כך בוצעו נגדו שני פיגועי טרור על ידי מחבלים אסלאמיסטים.
רק באוקטובר האחרון, אל-ח'אטר היללה את מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית בארגון הטרור חמאס, בעקבות ההודעה הרשמית על מותו.
https://rotter.net/forum/scoops1/892699.shtml
ואולי בתגובה לדברי שר החינוך יואב קיש, שרת החינוך של קטאר לולא אל-ח'אטר היא שתעניק את פרס ישמעאל לאילוז. כל מתנגדי השר קיש יריעו לה.
הלבנת קטאר
אוריך, איינהורן, וברזובסקי-בר מלביני קטאר
עשרות נכסים, ציוצים וטשטוש עקבות: כך פעל הקמפיין שמקורבי נתניהו הגו לשיפור תדמיתה של קטאר.
ניתוח רשת שבוצע על סמך מסמכים פנימיים של מקורבי ראש הממשלה נתניהו מכוון אל שני אתרים וכעשרים חשבונות רשת עלומים, שפעלו לשיפור תדמיתה של קטאר לקראת המונדיאל, ואף לאחר מכן, ובכלל זה בעת המלחמה בעזה. המסמכים, שהגיעו לידי "הארץ", חושפים את המסרים שהתוו יונתן אוריך, ושרוליק איינהורן לטובת הקמפיין להלבנת שמה של קטאר, וכוללים ראיות דיגיטליות שמובילות ישירות אל השניים ואל עובדים נוספים בחברה של איינהורן שבנתה את הקמפיין. המסמכים, שהופיעו ברשת במשך שלוש שנים, נמחקו בשבועות האחרונים, סמוך לחשיפות האחרונות על הקשר בין קטאר לגורמים בלשכה.
המסמכים מתוארכים לקיץ 2022: נתניהו היה אז באופוזיציה, במערכת הבחירות לקראת חזרתו ללשכת ראש הממשלה. אוריך, היום יועצו של נתניהו, היה אז דובר הליכוד, ואיינהורן היה אחראי על קמפיין המפלגה.
קטאר סבלה מתדמית שלילית של מדינה שמממנת טרור, ושל נסיכות עשירה שבתחומה מתו אלפי פועלים זרים שבנו את האצטדיונים למונדיאל. לטובת הקמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר הקימה חברת "פרספשן" עם חברה ישראלית בשם "קויוס" פרויקט משותף ושמו "לייטהאוס". מסמכי הקמפיין כוללים פירוט של הרעיונות לשיפור תדמיתה של קטאר, ומשימות שיש לבצע ברשת כדי לקדם את הקמפיין. "פרספשן" התוותה את המסרים לפרויקט וגיבשה את האסטרטגיה, ו"קויוס" הוציאה את הקמפיין לפועל באמצעות רשת של אווטארים (חשבונות רשת) שקידמו את המסרים.
גם לאחר המונדיאל הוסיף האתר לפרסם "כתבות" שעסקו בתוכני הליבה של הקמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר. באוקטובר 2023, לאחר פרוץ המלחמה עם חמאס, פורסמה כתבה על היות קטאר "מתווכת ניטרלית", וחודש אחר כך פורסמה כתבה על "התיווך הקטארי להפסקת אש בין ישראל וחמאס".
(בר פלג ועומר בן יעקב, "עשרות נכסים, ציוצים וטשטוש עקבות: כך פעל הקמפיין שמקורבי נתניהו הגו לשיפור תדמיתה של קטאר", "אל-ארצ'", 23.3.25)
https://www.haaretz.co.il/news/security/2025-03-23/ty-article-magazine/.premium/00000195-b41d-d6f1-a59f-b77f11900000
ללא ספק יש לחקור ביסודיות את כל הקשרים של ישראלים עם קטאר, קל וחומר אלו שעבדו במגע עם הממשלה, עם זאת קיימת בעייה. המלבין העיקרי של קטאר במונדיאל, היה לא אחר מאשר רונן אברהם ברזובסקי-בר שקיבל אלפי דולרים משליט קטאר – כרטיס לחצי הגמר, לכן על ברזובסקי-בר להתפטר ולהיחקר גם הוא.
לקראת הפסח
נתניהו הוא המכבס והמלבין האוניברסאלי
במקום להשתמש בסנו, חיים וישניה-רמון מציע להשתמש במכבס ובמלבין אחר:
"לאחרונה," כותב וישניה-רמון, "הפציע דובר בולט חדש במחאה נגד הממשלה, מנהיג ראוי, ממשיכו הרוחני של מרטין לותר קינג, סמל ומופת למאבק למען דמוקרטיה, זכויות אדם, שלטון החוק וטוהר המידות – המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך.
אז זהו שלא.
יש מעט מאוד אנשים, שפגעו בזכויות אדם, במשטר הדמוקרטי ובשלטון החוק בישראל יותר מאשר אלשיך. כמפכ"ל, הוא פעל באופן עקבי לפרק את מח"ש ובסופו של דבר הצליח בכך. הוא זה אחראי להפעלת רוגלת פגסוס במשטרה, ואחרי שהפרשה נחשפה, ונודע שהמשטרה עשתה שימוש לא חוקי ברוגלה, הוא עוד העז לומר כי "אין פגסוס למשטרת ישראל". הוא זה שאמר לחוקרים בתיקי נתניהו "תתפרעו, יש לכם את הגב שלי" ובכך נתן להם לגיטימציה לפעול ברשלנות ואף לבצע עבירות פליליות ברורות במהלך החקירות. הוא היה מעורב באופן אישי במשא ומתן עם חברת "המימד החמישי" והעניק לה פטור ממכרז לעסקה של 50 מיליון שקל בלי שהיתה לו סמכות לכך.
ראשי המחאה ואנשי התקשורת מכירים את כל מה שפורסם על מעלליו של אלשיך, ובכל זאת מזמינים אותו, כי יש לו את התכונה נפלאה שהוא הבין כבר בתחילת כהונתו כמפכ"ל – אם אתה נגד ביבי הכול יסולח לך. הרי בתחילת דרכו בתפקיד הוא תואר בתקשורת כאיום על הדמוקרטיה, וכמפכ"ל כושל ומושחת. אבל אז הוא החל לצאת נגד נתניהו, ואז הוא הפך לאביר איכות השלטון מבחינת הרל"ביסטים, וכך עד עתה.
הדבר הזה מוכיח כאלף עדים, שכל תנועת המחאה היא חסרת כל ערכים, חסרת כל תוכן, כל כולה רק-לא-ביבי. גם אדם נאלח ופושע כמו אלשיך, כל חטאיו כשלג ילבינו, אם הוא נגד ביבי. ואם יש ברצונכם לדעת המחאה לא מסוגלת להוציא המונים לרחוב למרות שהמציאות כל כך קשה וממשלה כל כך כושלת, הביטו באלשיך ותבינו בעצמכם.
https://x.com/ramonhaim/status/1903919978040218067?t=SBqb0zwWluTVoQw4UGxDcA&s=03
חיים וישניה-רמון ממשיך:
במשך שנים רבות, אביגדור ליברמן היה מוקצה מחמת מיאוס בעיני תומכי מחנה המרכז-שמאל. הם שרו לו בהפגנות "ליברמן ליברמן, גם פשיסט וגם גזען," קראו לו "הפוליטיקאי המושחת ביותר," התמוגגו מנחת כשארץ נהדרת היו מציגים אותו כדיקטטור, וראו בו אדם מסוכן לדמוקרטיה הישראלית.
אך מאז התחולל מהפך דרמטי!
אחרי שליברמן הצטרף לגוש רק-לא-ביבי, ובייחוד מאז שבזכותו (ובזכות בנט) הצליח המרכז-שמאל להפיל סופסוף את נתניהו ולהקים ממשלה, חל שינוי של 180 מעלות ביחס כלפיו. כידוע, התנגדות לביבי היא האקונומיקה המושלמת – אין דבר שהיא לא מסוגלת להלבין.
כיום, רבים במחנה המרכז-שמאל מהללים את ליברמן בתור ליברל ופרגמטיסט וכל "השחיתות" שלו כאילו התפוגגה כלא היתה. גם העמדות הימניות הקיצוניות שלו ויחסו העויין לערביי ישראל עברו הלבנה אגרסיבית בקרב אנשי מרכז-שמאל. הם "שכחו" שליברמן קרא באופן עקבי לשלול אזרחות מערביי ישראל ושאפילו עכשיו הוא מדבר על שלילת הזכות לבחור ולהיבחר מערבים שלא משרתים בצבא. אבל לאנשי מרכז-שמאל שמאשימים את ביבי שהוא מתכוון לשלול את זכות הבחירה מערביי ישראל, אין שום בעיה עם ליברמן שאומר זאת מפורשות – כי הוא נגד ביבי.
הוא הדבר בתמיכה הנרחבת שנפתלי בנט זוכה לה בקרב בוחרי מרכז-שמאל. מחנה המרכז-שמאל כבר לא מדבר על כך שבנט הוא איש ימין קיצוני ומתעלם מכך שהוא נוכל פוליטי – הכול בשם המטרה הקדושה של הפלת נתניהו. ליברמן מקבל את אותו יחס בשל אותה סיבה בדיוק, אבל הבעייה היא לא בנט או ליברמן שמחפשים אחר תמיכת הבוחר. הבעייה היא שבוחרי המרכז-שמאל מוכנים לתמוך בפוליטיקאים שרחוקים מעמדתם האידיאולוגית כמרחק מזרח ממערב רק משום שהם נגד ביבי, ונכונים לזנוח כל עיקרון מוסרי ולהכשיר כל מעשה נבלה עבור הסיכוי הקלוש שזה יביא להפלתו של נתניהו.
https://x.com/ramonhaim/status/1903072850904297779?t=cb3AnYuJ4Q97-fWhz4hvrQ&s=03
הנה כי כן ביבי הוא המלבין והמכבס הטוב ביותר, עשה כל חטא אפשרי, אמור שאתה רל"ב, ומיד תצא צח כשלג.
כריתת איברים
רבנית מפלגת "יש עתיד", ח"כ מירב אל-איובי-בן ארי, טענה שהדתיים לא מקיימים את ההלכה כי בתורה יש כריתת איברים, וציטטה את 'עין תחת עין, שן תחת שן.'
ח"כ מיכאל משה מלכיאלי, השר לשירותי דת וחבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס (עבר מיספר מבחנים ברבנות הראשית, אבל לא הוסמך לרב). שלל לחלוטין את דבריה: "אין בהלכה, לא היה ולא נברא."
https://rotter.net/forum/scoops1/892744.shtml
שניהם כנראה לא גדולים בתורה. נכון ש"עין תחת עין" נתפס כעיקרון משפטי תיאורטי של דיני נזיקין ונקבע שזה ממון, לפצות כמידת הנזק, אבל יש בתורה מצוות כריתה אחרת בעייתית שאיננה עקרון משפטי:
"כִּֽי־יִנָּצ֨וּ אֲנָשִׁ֤ים יַחְדָּו֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְקָֽרְבָה֙ אֵ֣שֶׁת הָֽאֶחָ֔ד לְהַצִּ֥יל אֶת־אִישָׁ֖הּ מִיַּ֣ד מַכֵּ֑הוּ וְשָׁלְחָ֣ה יָדָ֔הּ וְהֶחֱזִ֖יקָה בִּמְבֻשָֽׁיו׃ וְקַצֹּתָ֖ה אֶת־כַּפָּ֑הּ לֹ֥א תָח֖וֹס עֵינֶֽךָ׃ (דברים כ"ח י')
רש"י מסביר: ""וקצותה את כפה" –ממון דמי בשתו הכל לפי המבייש והמתבייש או אינו אלא ידה ממש נאמר כאן לא תחוס ונאמר להלן בעדים זוממין (לעיל י"ט) לא תחוס מה להלן ממון אף כאן ממון."
https://he.m.wikisource.org/wiki/רש"י_על_דברים_כה
כלומר גם כאן למרות שזו מצוות כריתה ממשית מפרשים זאת בקושי כממון.
ועל זה אמרו בהלכות "גוברין יהודאין", שמזל הוא שהתורה אסרה על מגע כף יד אישה במבושי גבר, אבל לא אסרה על מגע אישה באיבר אחר שלה בו, ר"ל, וד"ל.
בכל מקרה לידיעת מירב אל-איובי-בן ארי, סאלח א-דין אל-איובי שנלחם בריצ'רד לב ארי כן כרת איברים. ע"פ האיסלם דינו של גנב או גנבת הוא כריתת יד (קוראן סורה 5 פסוק 38), במקרים חמורים גם כריתת רגליו. במקרים של גנבת עבד או עובד מאדונו, מעבר לכריתת ידיו ורגליו לעיתים חוקי השריעה אף מתירים סירוס.
מרכבות פלישתים
כשעלתה בעיית העפיפונים מעזה כתבתי כך: הפתרון הטקטי לטרור העפיפונים והבלונים הוא – מבצע מרכבות פלישתים. צודקים אלו המתנגדים להילחם בטרור העפיפונים והבלונים ע"י חיסול הילדים המעיפים אותם. התועלת תצא בהפסד מדיני ולוואי וניתן היה להפריד את הילדים משולחיהם המבוגרים. כל הרג של ילד יכול להצית את הגיזרה כולה ואת העולם כולו.
הדרך היעילה ביותר לפגוע במחבלי החמאס מבלי להביא למלחמה ומבלי להיפגע תדמיתית ע"י שונאי ישראל היא פתיחה במבצע "מרכבות פלישתים" – על כל עפיפון תבערה או בלון הנשלח לישראל תחסל ישראל מן האוויר רכב פלישתי של אנשי החמאס.
תוך זמן קצר כשיישארו אנשי החמס ותומכיהם ללא כלי רכב, הם יבינו שעליהם לחדול מטרור העפיפונים והבלונים.
פתרון פשוט ונעדר סיכונים.
("חדשות בן עזר", 1355, יוני 2018, בגיליון לא כתוב תאריך).
https://benyehuda.org/lexicon/hbe/hbe01355.php
בסיכום מבצע "שומר חומות" כתבתי כך: "צה"ל נכשל בחיסול מקורות הירי ובמניעת שיגור הרקטות לרחבי ישראל. (הכישלון אינו רק טקטי, כתוצאה מקשיים במציאות פירי השיגור, אלא אסטרטגי באי אימוץ דוקטרינת דוריאל על החרבת כל אזור ממנו נורית אש לכיוון ישראל, לא ברור למשל גם למה לא חוסלו כל "מרכבות פלישתים" כלומר כל כלי הרכב ברצועה, כולל הבאגרים שהיו שוללים כל יכולת שינוע ברצועה).
ישראל נכשלה בחיסול אמצעי המלחמה ויכולת הלחימה של החמאס והג'יהאד כך שהמערכה עשויה להתחדש בכל עת. והסכם הפסקת האש נראה שברירי ולא יציב.
("חדשות בן עזר", 1647 24.5.21).
https://benyehuda.org/lexicon/hbe/hbe01647.php
והנה אמנם מאוחר, אבל לבסוף אימצה ישראל את דוקטרינת דוריאל, ואת מבצע "מרכבות פלישתים".
מתקפת הטנדרים: הטויוטות של הנוח'בות הותקפו, בהלה בעזה.
חיל האוויר תקף ברחבי רצועת עזה יותר ממאה טנדרים של ארגון הטרור. ה"טויוטות", רכבי השטח הלבנים מסוג טנדר, הפכו לאחד מסמלי המחדל והטבח של 7 באוקטובר, שאיתם פלשו מחבלי הנוח'בה של חמאס מהרצועה לעוטף עזה. לאחרונה, התגאו המחבלים בטנדרים ששרדו את המלחמה, והציגו אותם לראווה בטקסי השחרור הבזויים של החטופים הישראלים המוחזקים בשבי בעזה. כעת, נראה שאותם טנדרים עלו מחדש על הכוונת של צה"ל.
ברשתות החברתיות עלו בשפה הערבית תיעודים מכמה זירות ברצועת עזה, שבהן הותקפו אותם רכבי מחבלים, כדי למנוע כל ניסיון לפשיטה או מתקפה נוספת באמצעותם משטח הרצועה. במהלך התקיפות, הוזהרו העזתים, על ידי חמאס, שלא להתקרב לאותם רכבים.
https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-63c1bd02928c591026.htm
זו הדרך!
בשורה טובה
יו"ר מפלגת נעם סגן השר לכלום אביגדור פישהיימר-מעוז, הגיש את התפטרותו. במכתב ששלח לראש הממשלה בנימין מילקובסקי-נתניהו, הסביר פישהיימר-מעוז כי הסיבה להתפטרותו נעוצה בכך שלא קיבל את הכלים להיאבק ב"דיפ-סטייט במשרד החינוך", כלשונו.
"חשפתי בפניך את עומק ההתפשטות של הדיפ-סטייט – שלטון הפקידים – אשר השתלט על משרד החינוך ועל משרד המשפטים," כתב מעוז לראש הממשלה. "קרנות זרות ומדינות בשיתוף פעולה עם פקידים בכירים במשרד החינוך ובמשרד המשפטים מחדירים תפיסת עולם 'פרוגרסיבית', אנטי-יהודית ואנטי-לאומית במערכת החינוך ובמערכת המשפט בישראל."
https://www.mako.co.il/news-politics/2025_q1/Article-c08346901a8c591027.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
טוב למדינה ולאנושות כולה שגזען מיזוגן, והומופוב כאביגדור פישהיימר-מעוז אינו בממשלה.
לא עלילת דם
"עלילת דם" כינו רבים את דברי ראש הממשלה שראש השב"כ ידע שעות קודם על הכוונה של חמאס לבצע את הטבח ולא עשה דבר. "הוא מאשים אותו בבגידה ושיתוף פעולה עם חמאס," הם זעקו. מוזר הרי זו עובדה. זה הרי בדיוק מה שאמר רונן ברזובסקי-בר בדיווחו.
דומה גם שמשנת 1951, שעל רקע חששו של ראש שירות הביטחון, איסר הלפרין-הראל, מפני ניסיון של מפ"ם לתפוס את השלטון בכוח, והושתל מיקרופון במשרדו של מאיר ולד-יערי – לא היה מקרה של פיקוח השב"כ על אני איתמר חאנן-בן-גביר.
חיים וישניה-רמון: בעקבות הוויכוח הסוער אודות הפסקת כהונתו של רונן בר בראשות השב"כ נזכרתי שהייתי שותף לדיונים בוועדה של הכנסת שעסקה בחקיקת חוק השב"כ. פשפשתי בפרוטוקולים של הכנסת ולא האמנתי למראה עיניי – מני מזוז, אז המשנה ליועמ"ש ולימים היועמ"ש בעצמו ושופט בבית המשפט העליון, מסביר באופן חד וברור כיצד משרד המשפטים שסייע בהכנת החוק, מציע לכתוב ביחס לסיום כהונתו של ראש השב"כ "רק הוראה כללית, שהממשלה – לא ראש הממשלה – רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום כהונתו. בלי להיכנס לעילות, אם זה מסיבה א', ב' או ג'."
בסופו של דבר, כך אכן נקבע בסעיף 3(ג) בחוק: "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו."
אני הייתי אז חבר בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט שהוקמה לעניין חוק השב"כ, שנידון בין 1998 ל-2002.
במהלך הדיונים, מני מזוז המליץ לנו חברי הכנסת שלא לקבוע בחוק עילות מוגדרות לסיום כהונתו של ראש השב"כ, משום שהעיקרון המנחה שיש לקבוע בחוק הוא שראש שירות לא יכול לכהן אם אין לו את אמון הממשלה. כל חברי הוועדה קיבלו את עמדתו, וכך נקבע בחוק.
כאשר יועמ"ש השב"כ טען שאין צורך לקבוע בחקיקה את סמכות הממשלה להדיח את ראש השב"כ לפני תום כהונתו משום שלפי "כללי פרשנות מקובלים הגוף הממנה הוא הגוף שיכול לפטר," המשנה ליועמ"ש מזוז לא היה מוכן לשמוע על כך וענה לו: "חייבים לכתוב במפורש."
בישיבה מוקדמת יותר של הוועדה, מזוז היה נחרץ עוד יותר: "הנחת המוצא היא שראש שירות, כמו מיספר תפקידים נוספים, לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה."
מזוז אף הגדיל וציין כי בסמכות הממשלה לפטר ראש שב"כ אפילו באופן חפוז: "הממשלה היא הממנה לפי הצעת ראש הממשלה, אז גם הפסקת הכהונה תהיה לפי הצעת ראש הממשלה. אם זה עניין חיוני יכול ראש הממשלה לכנס ישיבה דחופה, אפילו במשאל טלפוני."
לפיכך, בדיון הקרוב בבג"ץ על פיטורי ראש השב"כ אני ממליץ לממשלה לקחת את עו"ד מני מזוז לייצג אותה, כדי שיסביר לחבריו בבית המשפט העליון לא רק מדוע הממשלה יכולה להדיח ראש שב"כ מהיום להיום, בלי לציין שום עילה, אלא שבמדינה דמוקרטית שבה השלטון האזרחי הוא השולט על ארגוני הביון, לא ניתן לכפות על ממשלה נבחרת ראש שירות ביטחון פנים שהיא אינה רוחשת לו אמון.
https://x.com/ramonhaim/status/1903542916334727362?t=9h2CPGne_xJ1_zJvci-A0A&s=03
הבעייה היא שהיום היה ודאי מנחם מזוז נותן חוות דעת הפוכה לגמרי. הרי הכול תלוי באינטרסים הפוליטיים.
שיעור קצר בהיסטוריה מיהו דיקטטור?
פיליסטינים רבים בתנועה הפרוטסטנטית נהנים לכנות את נתניהו דיקטטור, ובה בעת להתריע מפני הליכה לדיקטטורה. אז מיהו דיקטטור?
רומא נוסדה לפי המסורת ע"י רומולוס כמונרכיה. המלך האחרון טרקויניוס סופרבוס סולק ובמקומו נוסד משטר הרפובליקה. במקום המלך בראש הרשות המבצעת עמדו שני קונסולים. שנבחרו לשנה. בזמן מלחמה אחד מהם קיבל את התואר דיקטטור ותפקידו היה רק לנהל את המלחמה לחצי שנה בלבד. הדיקטטור ברומא לא הריבון. הסנט, וכן הטריבון שהגן על הפלבאים לא היו כפופים לו. כל החלטה של הקונסול או הדיקטטור שהטריבון היה אומר: "אני אוסר" (veto) לא היתה מתקבלת.
המונח המודרני שונה לחלוטין הדיקטטור הוא הריבון קובע החוק ושולט מכוחו. (בן גוריון העדיף את המילה רודן במיוחד כשדיבר על הרודן המצרי נאצר).
הדיקטטור הראשון:
לוקיוס קורנליוס סולה פליקס (138-78 לפנה"ס) היה מדינאי ומצביא רומאי בתקופת הרפובליקה הרומית, והדיקטטור הראשון לכל חייו בתולדות הרפובליקה הרומית. סולה היה אחראי ישיר למלחמת האזרחים הרומית, ומילא תפקיד מרכזי בהתפוררות המשטר הרפובליקני.
עם התמנותו לתפקיד הדיקטטור הצהיר סולה שכל מתנגדיו דינם מוות ורכושם יוחרם. שמות אנשים אלה פורסמו על ידי סולה ותומכיו מדי יום ברשימות נידונים בפומבי ("הפרוסקריפציות"), הרכוש שהוחרם מהנרצחים חולק בין אוצר המדינה, סולה, ידידיו ומקורביו.
בשנת 80 לפנה"ס פרש סולה מרצונו החופשי מהדיקטטורה ומהחיים המדיניים והחזיר את השלטון לידי שני קונסולים נבחרים חדשים. בכך פעל למעשה בהתאם למסורת הרומאית שמכתיבה כי על הדיקטטור להתפטר בסיום תפקידו – ההבדל היחיד היה שסולה נזקק ליותר משישה חודשים כדי להשלים את מלאכתו.
סולה פרש לאחוזתו הכפרית עם אשתו הצעירה ואלריה ומאהבו מטרוביס שהיה שחקן מפורסם ברומא תחת חסותו. מת בביתו, בשנת 78 לפנה"ס והוא כבן שישים. תופעה נדירה בהיסטוריה שדיקטטור מוותר על שלטונו.
הקיסרות:
יוליוס קיסר חצה עם צבאו את הרוביקון, כבש את רומא ולקח בידיו את כל סמכויות השלטון: קונסול, דיקטטור, טריבון, יושב ראש הסנט, ופונטיפקס מקסימוס, (כהן עליון. מאוחר יותר התואר של האפיפיור) ואז הפך שליט יחיד. פורמלית זו עדיין היתה רפובליקה. מעשית דיקטטורה. כשיוליוס קיסר נרצח עלה לשלטון אחיינו גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס שנודע בשם אוגוסטוס. והרומאים לא קראו לו דיקטטור, אלא "קיסר". ולמשטר החדש "קיסרות".
כדי שביבי יהיה, בדומה ליוליוס – דיקטטור במובן "קיסר" הוא חייב להיות ראש הממשלה, מפקד הצבא, יושב ראש הכנסת, ראש ההסתדרות, והרב הראשי. ברור שאינו כזה.
הפיליסטינים מבין הפרוטסטנטים ימשיכו כמובן לכנותו דיקטטור.
"הפרוסקריפציות"
נחזור רגע לסולה. ולשיטת הפרוסקריפציות".
https://en.wikipedia.org/wiki/Sulla's_proscription
לפי החמאס והג'יהאד כל היהודים נידונים למוות כלומר כלולים ברשימת הפרוסקריפציות שלהם. לכן, יש אולי לערוך רשימת פרוסקריפציות מיוחדת של יהודים האומרים בריש גלי: "הנה נלך כצאן לטבח" ולהודיע כי עקב זאת הם לא יזכו להגנת כוחות הביטחון הישראליים, הם הרי הכריזו כבר את רצונם ללכת כצאן לטבח.
דובר צה''ל הפורש דניאל הגרי
מפיץ בצה''ל מאמר הקורא לסרבנות מילואים.
תא"ל דניאל הגרי, דובר צה"ל שאמור לפרוש השבוע ביום חמישי מפיץ לקציני צה"ל מאמר של פעילי הסרבנות אסף אגמון ואורי ערד בעיתון "הארץ", במסגרת "לקט צה"ל" של ידיעות תקשורת בנושא צה"ל. המאמר קובל על "הרג עשרות אלפי בלתי מעורבים בעזה" וקורא "להפסיק התנדבות למילואים" ב"מלחמה בלתי לגיטימית".
בארגון תורת לחימה פנו הבוקר לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה לא לחכות ליום חמישי, אלא להדיח מיידית את דניאל הגרי מתפקידו בצה"ל ולהורות לרמטכ"ל אייל זמיר להעמידו למשפט צבאי ולהענישו.
כזכור, בתקופת שר הביטחון לשעבר גלנט, הגרי גיבה את ארגון הסרבנים "אחים לנשק" והוציא הודעות גינוי מטעם צה"ל נגד מי שמחה נגדם.
https://rotter.net/forum/scoops1/892803.shtml
נראה שהפעם קפצו גבוה מדי. אגמון וערד אכן מטיפים לסרבנות (מה שהם מכנים אי התנדבות) אבל הגרי רק הפיץ את המאמר בצה"ל. אין זה אומר שהוא תומך בסרבנות. נדע בוודאות רק כשהוא ישתחרר מהצבא.
מרד מיסים
אהוד ברוג-ברק מראשי התנועה הפרוטסטנטית קורא זה זמן רב ל"מרי אזרחי". שלא במפתיע הוא עצמו אינו פותח במרי, ובאי תשלום מיסים, אלא רק קורא לאחרים לעשות זאת.
גם היורשת העשירה, ג'ודי מוזס-ניר-שלום-רוטנברג, לפני שירדה לאמריקה, הצהירה כי בתגובה למה שקורה בארץ "אני קוראת לכל מי שיכול ומוכן, להפסיק לשלם מיסים."
https://twitter.com/JudyMozes/status/1276772673822097410
קראה לאחרים ולא לעצמה. (מן הסתם באמריקה היא כן משלמת).
והנה נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית וֶרְבָּה-ביניש אומרת לעמליה דואק: "לא פוסלת מרד מיסים. חייבים לתת מיסים לדבר הזה? אני בהחלט מתלבטת.״
https://rotter.net/forum/scoops1/892515.shtml
נו, נראה אותה את וֶרְבָּה-בייניש לא משלמת מיסים.
דרור משעני: נהיה הומניים, נלך כצאן לטבח!
מדינה שעשתה דה-הומניזציה למיליונים בעזה תעשה אותה דה-הומניזציה לאזרחיה.
חיינו כאן תלויים בכך שנפסיק להרוג פלסטינים. שנפסיק להפציץ אותם מהאוויר ומהים, במטוסים ובטילים, ובעיקר באדישות הולכת וגוברת למיספר הנהרגים, לזהותם, לגילם או למידת חפותם. אם לא נפסיק להרוג, גם חיי ילדינו כאן יהיו בסכנה. רבים מהם ישלמו בחייהם על תאוות הנקם, שלא יודעת שובע ולא יודעת מעצור, גם שנה וחצי אחרי טבח 7 באוקטובר.
אפשר עדיין להתחרט – ולחזור בנו. לנסות לשים סוף לבולמוס הנקם ששטף את ישראל, גם אם זה יקרה באיחור רב. לצאת להפגין – אבל הפעם לא רק למען שחרור החטופים או בתביעה להפיל את ממשלת הנקמה והאלימות המשתוללת, אלא פשוט כי אסור להמשיך לטבוח בפלסטינים. אם נצא להפגין בשם התביעה הזאת – פשוט להפסיק את ההרג בעזה, קודם כל – ייתכן שנצליח להציל את חיי החטופים ולהחזיר אותם הביתה, ואולי גם את מעט התקווה שנותרה, שהמדינה שאנחנו חיים בה לא תהיה משטר ששפתו היחידה היא האלימות ושלא מכיר בקיום של בני אדם, רק במטרות."
(דרור משעני, "מדינה שעשתה דה-הומניזציה למיליונים בעזה תעשה אותה דה-הומניזציה לאזרחיה", "אל-ארצ'", 23.3.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-03-23/ty-article-opinion/.premium/00000195-beb5-d093-afd7-bebd3d8a0000
אין ספק דרור משעני הוא הומניסט גדול. קולוסלי, ומתנשא עלינו. מה פתאום להמשיך להילחם בחמאס, הלא מוסרי הוא הציל אותו ולשקם את שלטונו בעזה. כך נהיה מוסריים יותר בעיני העולם ונוכל למכור ספרים. מוטב שיסביר איך ניתן לחסל מחבלים המשתמשים באזרחים כמגינים אנושיים. האם יש לו פטנט לכך? אדרבא שיסביר. אי אפשר לחיות בשקט עם הילדים כשאין רקטות מתפוצצות ובד בבד לקרוא לא לחסלן. שיאמר לנו משעני מה הוא בוחר מבחינה מוסרית, להתגונן או ללכת עם ילדיו כצאן לטבח?
[אהוד: אני מתחיל להבין מדוע הוא סופר מתוקשר כל כך].
"הארץ" בדויטשלנד
שוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן מעודדים בעיתונם את היורדים בכלל ואת היורדים לגרמניה בפרט.
והנה אסף רונאל, עיתונאי "הארץ" לשעבר, שבמבצע "שומר החומות" עזב את העיתון לאחר 15 שנות עבודה במערכת, לטענתו במחאה על סיקור מוטה של הארץ לטובת היהודים בנושא ההתפרעויות – וירד לדויטשלנד לברלין בירת הרייך, איים ברמיזה כלפי חשבון אחר בX של חייל במילואים כי יפעל לסבך אותו בחו"ל בשל שירותו הצבאי בשל חלקו ב''רצח העם בעזה.''
החייל במילואים, אשר טוען כי כלל לא שירת בעזה ושתמיד פעל בהתאם לחוק ושמר על טוהר הנשק, הגיב לידיעה בערוץ 12 על נתניהו ונושא פיטורי ראש השב"כ, ושאל "שאמשיך לבוא למילואים תחת ראש ממשלה שעובר על החוק?" ורונאל בתגובה שאל אותו "יכול לשתף מה עשית במילואים עד היום במסגרת רצח העם בעזה? חבר בהאג שואל."
בהמשך, ציין רונאל כי "מה שרלוונטי זה ששיתפת פה שהיית חייל מילואים ברצח העם בעזה ויש כאן מספיק פרטים אישיים כדי לזהות אותך. כל השאר זה רק בונוס," ואיחל "תהנה בנופש בנוף הגליל."
https://rotter.net/forum/scoops1/892348.shtml
הנחמה היחידה היא שעוד מעט, עם כניסת גרמניה למלחמה באוקראינה, יגוייס רונאל כפולקיסט גרמני לוורמאכט, וישתתף במלחמה. מבחינת אופיו והאידיאולוגיה שלו הוא מן הסתם יצטרף ליחידות הפוליטיות שלו...
נעמן כהן
נעמן כהן
פרס ישראל לשונאת ישראל פרופ' אווה אילוז?
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר