לפני שנה בדיוק ביקרתי בעיר ההריגה קישינב. הופתעתי מאד מיופייה של העיר שבדמיוני הצטיירה כעיירה חשוכה ע"פ תיאורי ביאליק. הנה מה שכתבתי עליה?
https://benyehuda.org/lexicon/hbe/hbe01966.php
השנה יצא לאור בתרגום לעברית ספר על פוגרום קישינב והשפעתו וכמובן שמיהרתי לקראו. ספר מרתק עם תובנות רבות.
(סטיבן ג' זיפרשטיין, פוגרום קישינב ונפתולי ההיסטוריה, ת"א 2018)
מאנגלית: אינגה מיכאלי. הוצאת עם עובד, 230 עמודים
https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=113957435
באפריל 1903, בשלהי עידן הצאר ברוסיה, בתוך שלושה ימים נרצחו 49 יהודים, 600 נאנסו או נפצעו ויותר מאלף בתים וחנויות נפגעו או נהרסו כליל.
המחבר האמריקאי-יהודי סטיבן ג' זיפרשטיין (באידיש ציפרשטיין), מתאר את מהלך הפוגרום והשפעתו בצורה מרתקת אם כי מנקודת מוצא אמריקו-צנטרית, ואנטי ציונית, בעיקר איך השפיע הפוגרום על אמריקה.
אני ממליץ לקרא את הספר המרתק הנכתב כמחקר בלשי, אך אכתוב רק על התובנות של זיפרשטיין ממנו.
לפני הכול קצת פרופורציות:
מקנס
ב-17 באפריל 1912, בתגובה לתחילת השלטון הצרפתי במרוקו, התנפל המון ערבי זועם על היהודים במקנס וערך בהם טבח. כ-150 יהודים נרצחו ורבים נפצעו. מרבית האוכלוסייה היהודית נמלטה לארמון המלכותי ומצאה בו מסתור עד שחרורם על ידי תגבורת של הצבא הצרפתי. מיספר הנספים בטבח במקנס היה גדול פי שלושה ממספר הנספים בקישינב אבל למקנס לא היו יחסי ציבור טובים. למקנס לא היה משורר כביאליק, ולכן אין זוכרים את הטבח הזה.

קישינב בשואה
בעת פלישת הרומנים והגרמנים לעיר היו בה לפחות 60,000 יהודים. הכוחות הרומנים והגרמנים רצחו יהודים: גברים נשים וילדים, שדדו אותם, התעללו בהם, אנסו נשים יהודיות ואת הנותרים ריכזו בגטו מאולתר. את יהודי הגטו פינו מהעיר במשלוחים אל מחוצה לה, שחלקם היו אל הוצאות להורג מאורגנות, ובסוף התהליך נשארו בעיר 99 בני "דם יהודי", שהיו למעשה מומרים ובני מומרים.

פוגרום ה-7 באוקטובר
בפוגרום שמחת תורה 2023 שבוצע ע"י ארגוני הטרור הפלשתינאים החמאס, הג'יהאד האיסלמי, החזית העממית, החזית הדמוקרטית, ואש"פ, נרצחו כ־1,163 ישראלים, רובם אזרחים, ונפצעו כ־1,940, והיו מקרי אונס רבים, ושוד. (רק בקיבוץ בארי נרצחו 99 חברי קיבוץ ונחטפו 30)

הסיבה להשפעת פוגרום קישינב בעולם
בפעם הראשונה צולם מקרה אלימות ביהודים, טבח, אונס נשים, שוד רכוש. והתמונות התפרסמו בעיתונות העולם כולו. השם "פוגרום" נהפך לידוע בכל העולם. העיתונים התחרו בפרסום תמונות זוועה של עשרות גופות של יהודים בתכריכים על רצפת בית החולים, בייחוד בעיתונים האמריקאיים. תיאורי האונס הוסיפו לעניין הרב שגילה הציבור האמריקאי לקורבנות. אפילו הקהילה הסינית באמריקה הזדהתה עם היהודים. נשיא ארצות הברית תיאודור רוזוולט הכריז כי הוא מזדהה עם קורבנות הפוגרום.

הגורמים לפוגרום
עד הפוגרום היתה קישינב עיר שבה התקיימו יחסי שכנות טובים למדי בין יהודי קישינב לשכניהם הרוסים והרומנים. מה היתה הסיבה ששכנים טבחו בשכניהם, ואנסו את נשותיהם? פעמים רבות הקורבנות הכירו את הטובחים בשמותיהם. מה גרם להתפרצות השנאה ליהודים, לפוגרום ולטבח?
זיפרשטיין שולל לחלוטין את הסברה שהאלימות באה מלמעלה. וקובע שוויאצ'סלב פלבה שר הפנים האנטישמי (שהרצל נפגש עימו לאחר הטבח) לא אירגן את הפוגרום, ואף המכתב שפורסם בשמו בעיתוני העולם שלכאורה נכתב שבועיים לפני הפוגרום שכלל פרטים מסוימים על הפוגרום היה מזויף. למרות האנטישמיות הבוטה שלו לא היה לו קשר לליבוי הפוגרום. (עמ' 94).
זיפרשטיין קובע שהגורם המכריע שהביא לפוגרום היה התעמולה האנטישמית והפצת עלילות דם שהאשימה את היהודים ברצח ילדים פולחני, (הוא היה קופץ משמחה כמוצא שלל רב על דברי גולדנר-גולן כי היהודים רוצחים ילדים לא יהודים כתחביב) – שהופצה בקישינב באופן שיטתי בעיתון הפופולרי "Bessarabets" :ע"י העיתונאי האנטישמי-רוסי ממוצא רומני, פאבל קרוּשבאנוּ. (עמ'96)

השפעת הפוגרום על הציונות ותפקידו של ביאליק
התנועה הציונית ראתה בפוגרום סימן אזהרה ליהודים והכרח בהקמת מדינה ליהודים כמקלט בטוח.
התורם העיקרי להפיכת פוגרום קישינב לכלי תעמולה ציוני היה המשורר חיים נחמן ביאליק.
ביאליק הגיע לקישינב במשימה לתעד את הפוגרום. הוא ראיין עדים רבים, קורבנות הפוגרום, וסיכם בחמש מחברות את כל העדויות שאסף ובהן תיעוד מפורט של הזוועות כולל מקרי האונס הרבים. השיר "על השחיטה", שנכתב מיד אחרי הפוגרום, והפואמה "בעיר ההרגה", (במהדורה הראשונה "משא נמירוב") שכתב ב-1903 על בסיס החקירה, הפכו לטקסטים מכוננים של הספרות העברית החדשה, ונטבעו בהם ביטויים שמלווים אותנו עד היום, ובראשם "נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן / עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן."
זיפרשטיין ביחסו המסתייג לציונות (משתמש רק בשם פלשתינה ולא בשם "ארץ ישראל" כפי שהגו היהודים דוברי האידיש בקישינב, ולספרות העברית הוא קורא "פלשתינית-יהודית עמ' 120) קובע שביאליק סילף ביצירתו את המציאות, והיתה לו אף תרומה שלילית על ישראל. "בישראל," הוא כותב, "ניעורו ויכוחים בין מחנכים יהודים על התפקיד הציבורי שהוענק לשירתו. חוקר הספרות הבולט בישראל דן מיזוץ'-מירון טען כי השפעתה הרעילה של שירת הפוגרום של ביאליק על תלמידי בית הספר בשל התיאור המעוות של החיים היהודיים בתפוצות היא סיבה מספקת להסרת הפואמה מרשימות הקריאה מבתי הספר בישראל." (עמ' 105).
ביאליק העמיד את פחדנותם של הגברים היהודים בקישינב בלב ליבה של הפואמה שלו (עמ' 106) הוא מתאר דברים שלא היו למשל, המשפט "מַעֲשֶׂה בְּבֶטֶן רֻטָּשָה שֶׁמִּלְאוּהָ נוֹצוֹת" (עמ' 123) ואין בפואמה שום אזכור להגנה עצמית מטעם היהודים למרות שבראיונות תיעד אותם.

השפעת פוגרום קישינב על עליית האנטישמיות בעולם
קרושבאנו והפרוטוקולים של זקני ציון
דווקא הפרסום הגדול שנלווה לטבח בקישינב בעולם התהודה הרחבה שלו העלה את מפלס האנטישמיות בעולם. (תופעה דומה קרתה גם בעקבות טבח ה-7 באוקטובר).
בעיני האנטישמים הרוסים והרומנים תשומת הלב חסרת התקדים שהורעפה על היהודים לאחר הפוגרום חשפה את יכולתם המסוכנת של היהודים לתמרן אחרים ולשלוט בהם. פחד זה יצר את "הפרוטוקולים של זקני ציון" – אחד הטקסטים האנטישמיים הארסיים ביותר בהיסטוריה, המתאר קונספירציה יהודית לשליטה בדעת הקהל. ומי שעמד מאחורי הטקסט הזה היה פאבל קרושבאנו, שעמד גם מאחורי ההסתה נגד היהודים ברצח פולחני שהובילה לפוגרום.
פאבל קרושבאנו (ברומנית: Pavel Crușeveanu וברוסית: Павел Александрович Крушеван‏; 27 בינואר 1860 - 18 ביוני 1909) היה עיתונאי, פובליציסט, עורך עיתונים ופוליטיקאי רוסי ממוצא רומני. הוא התייתם מאמו ואביו נשא אישה שלפי אחיינו היתה יהודייה, ואחותו למחצה, שרה בורנשטיין (נולדה בשם אנסטסיה קרושבאנו), התגיירה ונישאה לחיים בורנשטיין. עיתונו של קרושבאנו פירסם התקפות יומיות על שרה וחיים, האשים את הקהילה היהודית בחטיפת שרה, והציע פרס כספי לכל מי שיכול לאתר את אחותו "מתה או חיה." שרה וחיים ברחו מרוסיה עקב האיומים, והתיישבו בבולטימור, מרילנד, ארצות הברית וחיו כיהודים אורתודוכסיים.
(מעניין שגם פרדריך וילהלם אדולף מאר, יוצר המונח "אנטישמיות" היה נשוי לשתי נשים יהודיות)
אחיינו של קרושבאנו היה מאושפז שנים רבות בבית חולים פסיכיאטרי ליד קישינב וסבל מאי שפיות תורשתי. כשמת מסר מנהל בית החולים את היומן שכתב פאבל קרושבאנו בנעוריו, ונשמר בידי אחיינו, לעיתונאי מיכאל חזין, והוא הביאו אותו עימו כשהיגר בשנות התשעים לארה"ב, ומסר אותו לזיפרשטיין. בין השאר הוא כותב ביומן הוא שרצה להיוולד "גברת", והיה מאוהב ברוב להט בקוזק שאותו תיאר קְרָסָבִיצָה (היפהפיה). (עמ' 143).
אחותו טענה שהאנטישמיות שלו התפרצה לאחר שנערה יהודייה דחתה אותו. (עמ' 146) אבל לאור התאהבותו בקוזק אין לזה הוכחות.
בשנים 1903-1904, הוא ייסד והוציא לאור בסנקט פטרבורג, את כתב העת Знамя (הדגל) ופרסם בו את "הפרוטוקולים של זקני ציון". קרוב לוודאי קובע זיפרשטיין, שהוא עצמו, ולא האוכרנה המשטרה החשאית של הצאר, כתב את החיבור, או שהיה שותף לכתיבתו, בתגובה למהומה שנוצרה בעקבות פוגרום קישינב. (עמ' 136). זיפרשטיין מביא סקירה מפורטת להוכחת טענתו. (עמ' 155).
השפעת הציונות. קרושבאנו (ואחרים בימין הקיצוני ברוסיה) ראו את הציונות כאחד הניסיונות ההרסניים ביותר של היהודים להשתלט על העולם. (עמ' 160) לדברי אחיינו הוא לא שנא מעולם יהודים, אלא רק ציונים, ותנועתו של הרצל היא שהטילה עליו אימה מכל דבר אחר. (עמ' 161). (נשמע מוכר היום. כמובן שלא היה נכון אז, ולא נכון היום).
הדמות שייצגה לקרושבאנו את הציונות בקישינב היתה דמותו של יעקב ברנשטיין-כהן שהיה חברו ללימודים בגימנסיה בקישינב.
https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_ברנשטיין-כהן
ברנשטיין-כהן היה רופא שעלה לא"י וחזר לקישינב, ובעת הפוגרום עמד בראש המאמצים לשיקום הנפגעים ולהפצת זוועות הפוגרום בעולם. בעקבות פעולתו הוא קיבל תרומות מכל העולם. קרושבאנו לקח את דמותו כמקור השראה ל"זקן ציון" יהודי המפחיד ביותר בעולם. (עמ' 167).
השפעת הפוגרום על אמריקה: זיפרשטיין מקדיש חלק מספרו על השפעת הפוגרום בקישינב על אמריקה. לדבריו הזעזוע מהפוגרום הביא להשוואת מצב היהודים ברוסיה למצב הכושים באמריקה* וזה הביא ב-1909 להקמת "האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים" שהגן על זכויות הכושים. (עמ' 171) ואף אמה גולדמן האנארכיסטית האמריקאית ילידת רוסיה, התחילה את הקריירה שלה כאמרגנית תיאטרון שהעלה מחזה על הפוגרום בקישינב (עמ' 173).

*. (אני לא משתמש בהגדרתו "אפרו-אמריקאים" משתי סיבות. האחת גם יהודי ממרוקו המהגר לארה"ב הוא "אפרו-אמריקאי". השנייה כושים בעברית אינו כינוי גנאי).

ארכיון ביאליק
בית ביאליק פירסם מודעה על ביקור בארכיון ביאליק הכולל ראיית המחברות שכתב ביאליק ובהן סיכום העדויות שאסף מקישינב. הסתקרנתי ובאתי.
יום שישי. יום ה-9 במאי יום הניצחון על הנאצים ברוסיה, יום אביב נאה, וקול הדררות והמיינות ימ"ש נשמע בארצנו. נעים לשבת בגן הפתוח של בית ביאליק. אני נכנס ומבקר בבית המפואר והיפה. בניגוד לבתים אחרים של אישים בארץ ובעולם, (כמו בבית בן גוריון, או בית חיים וייצמן) בבית ביאליק אין מטבח וחדר שירותים. משפצי הבית רצו להקימו כמקדש לביאליק וסברו כי מטבח ושירותים יפגעו בקדושת ביאליק. חבל. אני שואל את היושבת בקופה היכן בדיוק היו בבית המטבח והשירותים, היא אינה יודעת.
אני גם שם לב שמסכת המוות של ביאליק הוסרה מהתצוגה. מאוחר יותר יוסבר לי שזה כדי לא להפחיד ילדים. מוזר. אני לא זוכר שזה הפחיד אותי כילד.
בדיוק ב-11:00 נאמר לנו לפתוח את הדלת ליד הקופה ולרדת במדרגות למטה לארכיון. פותחים את הדלת ויורדים. למטה במרתף שולחן ארוך בדוגמת שולחן הסעודה האחרונה של לאונרדו דה וינצ'י, ובראשו יושבת מנהלת הארכיון יהודית דנון.
https://www.instagram.com/beit_bialik_museum/reel/DBy3lkqNc-E/
ובאמת כמו בסעודה האחרונה נרשמו 12 אנשים לביקור. וכנהוג אצלנו ממתינים למאחרים. בינתיים היא מבקשת מל אחד לומר מאין הוא בארץ. הרוב מתל אביב אבל גם מהצפון והדרום.



ניכר ביהודית דנון הנחמדה המרצה בלהט ובידע רב על ביאליק את אהבתה הרבה למשורר. היא מתחילה בסיפור ששואלים אותה אם ביאליק שכתב בעל השחיטה: "וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם! נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן עוֹד לֹא־בָרָא הַשָּׂטָן" היה בעד נקמה? היום היא ממשיכה, החבר של הבן שלי ישי אורבך המוסיקאי שהתחתן לאחרונה נהרג בעזה.
https://rotter.net/forum/scoops1/898407.shtml
היא ממשיכה ללא תשובה, ומראה לנו את המכתב הראשון שכתב ביאליק לחברו מישיבת וולוז'ין בו לראשונה השיר "אל הציפור". וכך ממשיכה להראות ולהציג מסמכים שונים מחייו. (הרצאה מרתקת ממליץ לכולם).



היא מדגישה את אנושיותו של ביאליק כשנזף בו עגנון על סגנון דיבורו אמר לו ביאליק "אדם אינו צריך להיות מלאך." חבל שאינה יודעת אידיש מפני שבאידיש זה נשמע טוב יותר.
הסיפור המקורי: "לילה אחד טיילנו בחוצות יפו," סיפר עגנון, "נכנסה רגלו לתוך צואה של גמל. התחיל לדרוש על כל מיני צואה ועל צואת גמל שריחה רע ביותר. הפסקתיו ואמרתי לו שלא כדאי לדבר בזה. אמר לי 'מדארף זיך נישט מלאך'ן' כלומר אדם אינו צריך לשים עצמו מלאך."
והנה מגיע סיפור הפוגרום בקישינב, והיא מציגה לנו שתי מחברות שכתב ביאליק עם העדויות שאסף. מהעברית לא ניכר שזה המשורר הגדול. (ראו בצילום בקובץ המצ"ב). אני שואל האם אפשר לראות את המחברות הגנוזות עם מעשי האונס שביאליק לא פרסם. הן בכספת, השיבה ולא ניתן לראותם. חבל.
בסיום ההרצאה המרתקת הודיתי ליהודית דנון ואמרתי לה שבהקשר לשאלה שהציגה בתחילת דבריה, אין ספק שביאליק היה בעד נקמה. הוא כתב:

מִשִּׁירֵי בַר-כּוֹכְבָא / חיים נחמן ביאליק
אֵין זֹאת, כִּי רַבַּת צְרַרְתּוּנוּ,
אִם לְחַיְתוֹ טֶרֶף הֲפַכְתּוּנוּ,
וּבְאַכְזְרִיּוּת חֵמָה
אֶת-דִּמְכֶם נֵשְׁתְּ לֹא-נְרַחֵמָה,
אִם-נֵעוֹר כָּל-הַגּוֹי וַיָּקָּם
וַיֹּאמַר: נָקָם!
תרנ"ט, ל"ג בעמר.
היא עונה לי שאכן היא תמיד אומרת שביאליק היה בעד נקם.

*
[ציטוט מתוך הספר "בין חולות וכחול שמיים", נחום גוטמן, אהוד בן עזר, 1980:
יום אחד ביאליק ואבא (ש. בן-ציון) נעלמו לפתע. התלמידים לא באו לבית-הספר. אימא הלכה בבית מחדר לחדר בחוסר מנוחה. אלה היו ימי הפרעות בקישינוב.
ובאחד הלילות, באמצע הלילה, דפיקות בדלת. אימא התעוררה ופתחה את הדלת – אבא! הוא חזר עייף, כמו הזדקן בכמה שנים; חזר מקישינוב, לשם נסע עם ביאליק מיד לאחר הפרעות. וזמן רב שמעתי את קולו של אבא בוקע מחדר-השינה, כשהוא מדבר ומספר ארוכות לאימא על קורותיו. ולפתע נדם, וראיתי אותו יוצא למסדרון, פותח את המזוודה שהניח על אחד הכיסאות, מוציא מתוכה לבנה שבורה עטופה נייר – ועל הלבנה כתמים שחורים של דם.
שנים רבות היתה הלבנה השבורה מונחת בארון הספרים של אבא, גם בארץ-ישראל. לאחר מותו, כשהעברנו את הארכיון שלו לבית אחד-העם, מסרנו לשם גם את הלבנה מקישינוב, ובוודאי הלכה לאיבוד, יחד עם שאר ספרים ומחברות שלו, כפי שנוכחתי לאחר שחקרתי בדבר.

על אותה נסיעה סיפר לנו אבא כי בלילה, כשישנו הוא וביאליק ספה מול ספה במלון קטן בקישינוב – קם ביאליק מספתו באמצע הלילה, התנפל על אבא, שישן, השקיע את ברכו בבטן אבי והתחיל לשאוג, לטש עיניים וחנק אותו בצווארו.
אבא שלח שתי ידיים כדי לפרוק מעליו את לפיתת אצבעותיו של ביאליק, וקרא לעומתו:
"חיים נחמן! חיים נחמן!"
עד שעיניו של ביאליק כהו פתאום, הוא חזר להכרתו, הירפה מאבא, ושב נכלם לישון על ספתו. לאחר זמן קצר הופיע "בעיר ההריגה" של ביאליק].

*
[המשך נעמן כהן]
בזמן שבמגזר הערבי מאשימים את המשטרה בפשיעה שלהם –
המון תקף שוטרים שעצרו חשוד חמוש בטייבה והבריחו אותו
שוטרי השיטור העירוני בתחנת טייבה זיהו לפני כשבוע במהלך פעילות שגרתית בעיר חשוד, כשהוא חמוש באקדח ובכוונתו לבצע ירי לעבר אדם אחר. הצוות פרק מהרכב ועצר אותו במקום תוך שהוא מצליח לאתר בקרבת מקום את האקדח שהחשוד השליך מידו.
במהלך מעצר החשוד התקרב המון אספסוף ערבי זועם לעבר צוות השיטור העירוני והחל לתקוף אותם בפראות וזאת במטרה להבריח את החשוד בניסיון ביצוע הירי.
לבסוף החשוד – תושב טייבה כבן 32 נמלט מהמקום בסיוע אחרים. לוחמי הימ"מ בסיוע בלשי תחנת טייבה היו בפעילות בקלקיליה במהלכה עצרו לוחמי הימ"מ את החשוד שהוברח מהזירה והוא הועבר לחקירה בתחנת המשטרה בטייבה.
מהמשטרה נמסר כי יותר מתמוה שבשעה שהשוטרים נאבקים תוך סיכון חייהם על מנת להיאבק בעבירות הנשק והשימוש בו על מנת למנוע פגיעה בחיי אדם, בוחרים עשרות פורעים ערבים לתקוף את אותם שוטרים ולפגוע בהם.
https://rotter.net/forum/scoops1/901156.shtml
אין גבול לצביעות הערבית, מתלוננים על אי טיפול המשטרה בפשע הערבי, ובה בעת ותומכים בפושעים. וח"כ איימן עודה מביע תביעות רבות למשטרה בעוד הוא מנהל מאבק נגד גיוס ערבים למשטרה.

איימן עודה – עזה תנצח את ישראל
בהפגנה בחיפה נגד מלחמת ההרעבה וההשמדה אמר ח"כ מחד"ש איימן עאדל עודה החמדי: "עזה ניצחה ועזה תנצח את ישראל!"
https://news.walla.co.il/item/3754077
לא הופתענו. אבל מה שמפתיע הוא שיאיר גולדנר-גולן רואה בו שותף פוליטי לממשלתו.
איימן עודה תומך החמאס בעד השמדת כל היהודים (ואחמדים בני עדתו) ע"פ דברי מוחמד, לא כתחביב, אלא כמצווה דתית.

העבריין המשטין אהוד אולמרט – אוייב
ראש הממשלה לשעבר, העבריין אהוד אולמרט ממשיך במסעו המופקר להוצאת דיבתה של ישראל רעה, ולהשטין עליה איפה שהוא רק יכול, והפעם החליט לרחוץ במיץ הרפש המרוכז ביותר: אלג'זירה של קטר מממנת החמאס, בראיון שם בין השאר כינה הערב שני שרים מכהנים "טרוריסטים". אולמרט בראיון לאל ג'זירה: ''סמוטריץ' ובן גביר – אויבי ישראל האמיתיים'' ישראל עושה פשעי מלחמה.
העבריין המשטין אולמרט, כך נראה, שואף להעניק לאויבים המרים ביותר שלנו תחמושת תודעתית ברמת ישראל "הורגת תינוקות כתחביב" של גולדנר-גולן.
https://rotter.net/forum/scoops1/900983.shtml
נראה שהעבריין המשטין אולמרט בדבריו הוא הוא האוייב של ישראל.

רשימת הבוגדים של יאיר גולדנר-גולן מתארכת
יאיר גולדנר-גולן אינו מסתפק בקריאת בוגד לנתניהו וקורא גם לצבי האוזר ויועז הנדל: ''שני בוגדים עלובים."
https://rotter.net/forum/scoops1/900792.shtml
הגדרת בוגדים התוקעים סכין בגב מצידו של גולדנר-גולן זה בהחלט מזכיר לנו את שנות השלושים של המאה הקודמת בגרמניה.

דאגה במערכת הביטחון: ערבים ישראלים מקימים תאי דאעש בישראל
דאגה במערכת הביטחון: עלייה חדה במעורבות של ערבים ישראלים בפעילות טרור של דאעש וכן בפעילות של ערבים ישראלים בגדודי הטרור בצפון השומרון. בחמשת החודשים האחרונים חשף ועצר השב"כ למעלה מ-15 תאי טרור והתארגנויות של ערבים ישראלים. מרביתם נשבעו אמונים לדאעש.
על פי גורם ביטחוני, ישנם שני מישורים של הפעילות שבה לוקחים חלק בשבועות ובחודשים האחרונים קבוצות טרור בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל: הראשון – חברה צעירים המקימים תאי טרור של דאעש בישראל, לרוב מדובר בבני נוער או צעירים בשנות העשרים לחייהם. הם נחשפים לפרסומי האינטרנט והדיווחים של ערוצי הטלוויזיה הערביים ובראשם אל ג'זירה, שאומנם היא לא משודרת באופן רשמי בישראל אבל היא נקלטת באפליקציות. המקדם המרכזי של המהלך הזה שמצית את הדמיון של הצעירים הערבים הישראלים הוא ההצלחה של אל-ג'וליאני ואנשיו הנחשבים בעיני האוכלוסייה הערבית בישראל כג'יהאדיסטים. ההצלחה של המהפכה בסוריה נתפסת בקרב צעירים ערבים ישראלים כהשראה.
המישור השני הוא ההצטרפות ללחימה ולפעילות בגדודי הטרור של החמאס והג'יהאד האיסלאמי בצפון השומרון. בשב"כ זיהו פעילות של ערבים ישראלים שיש להם גישה להגיע לג'נין ולאזורים נוספים בצפון השומרון, שם הם חוברים לגדודי הטרור במטרה לסייע להם בלחימה. על פי גורמי הביטחון הפעילות כוללת ניסיונות להבריח אמצעי חבלה וכלי נשק, ביצוע תצפיות ודיווח על תנועת כוחות של צה"ל במרחבים השונים במטרה לסייע לגדודי הטרור להוציא פיגועים נגד הכוחות.
במקרה זה אומרים במערכת הביטחון התמונות היוצאות מעזה מתסיסות את הרחוב הערבי, כאן מדובר בדיווחים של רשתות חברתיות ותחנות שידור אירופאיות וערביות. הצילומים של ילדים רעבים, הרס ותצלומי גופות יוצרים תסיסה ודחף של ילדים וקבוצות לפעול נגד ישראל תוך הצטרפות לגדודי החמאס והג'יהאד האיסלאמי בצפון השומרון.
כאמור, בשב"כ אומרים כי בחמשת החודשים האחרונים נחשפו יותר מ-15 התארגנויות של ערבים ישראלים שפעלו תחת דאעש וגדודי הטרור בשומרון.
על פי הפרסום, בפעילות משותפת של שב"כ, שוטרי מחוז חוף והיחידה ללוחמה בפשיעה במרחב מנשה נעצרו 3 חשודים – 2 בגירים וקטין, אזרחי ישראל תושבי ערערה, שנשבעו אמונים לדאעש, ותיכננו לבצע פעילות טרור בישראל. בשם ארגון הטרור "המדינה האיסלאמית" - דאעש. במהלך חודש ינואר התעמתו השלושה עם שוטרי מג"ב ובעקבות העימות יצרו קשר עם סוכן זר והחליטו לפגוע ביהודים. עוד עלה בחקירתם שקיבלו הדרכה מגורמי דאעש בסוריה על אופן הכנת מטעני חבלה ואף ערכו ניסוי בפיצוץ מטענים בשטח פתוח, מתוך כוונה לייצר מטען רב עוצמה ובאמצעותו לפגוע בכוחות הביטחון.
בתום פעולות החקירה של שב"כ ושוטרי מחוז חוף, הגישה פרקליטות מחוז חיפה נגד החשודים כתב אישום חמור לצד בקשת מעצרם עד לתום ההליכים.
https://www.maariv.co.il/news/military/article-1200261
ישראל עשתה טעות גדולה בעבר שהסכימה לחזרתם של ערבים אזרחי ישראל שהצטרפו לדעא"ש במלחמתם בסוריה. כל הנשבע אמונים לדעא"ש יש לגרשו מיידית לעזה.

אלי שרעבי: "בשבי ניסו לשחד אותנו שנקרא מהקוראן תמורת אוכל"
שורד השבי אלי שרעבי חשף את הניסיונות הכושלים של מחבלי חמאס ברצועת עזה לקרב אותו ואת החטופים ששהו איתו ברצועת עזה לאמונה המוסלמית. "בימים שהיינו רעבים באמצע הלילה החוטפים ניסו לשחד אותנו," הוא נזכר, "היינו כחושים, אחרי המון ימים שאכלנו מנה אחת ביום – פסטה או פיתה וחצי ביום. הם ניסו לשחד אותנו שייתנו לנו אוכל בתנאי שנקרא פסוקים מהקוראן, ולמרות שכולם היו מאוד רעבים פשוט סירבנו. באמת באמת האמנו שזה עניין של זמן, שעושים הכול כדי להוציא אותנו וברוך השם אני בחוץ,"
את הדברים אמר שרעבי באירוע ההשקה לספרו "חטוף" (הוצאת סלע מאיר) במוזיאון "אנו" בתל אביב. צופית גרנט ראיינה אותו במסגרת האירוע, והזמרת יובל דיין הופיעה בהשקה. שרעבי סיפר עוד שהמחבלים אמרו לו שאשתו ובנותיו עומדות בהפגנה ומרימות את תמונתו בקריאה שישחררו אותו – אף שאשתו ליאן ובנותיו נויה (16) ויהל (13) נרצחו בטבח 7 באוקטובר. לשאלה האם החוטפים רצו להתעלל בו כשסיפרו את זה או שבאמת לא ידעו, שרעבי אמר שהוא לא יודע למה עשו לו את זה. "אני יכול לשער שכל השרעביות נראות אותו דבר. אבל זה מה שנתן לי תקווה בשבי," אמר.
במהלך השבי שהה שרעבי לצד אור לוי ואלי-ה כהן, שהשתחררו גם כן במסגרת עסקה, ואלון אהל שעדיין מוחזק בשבי ברצועת עזה. שרעבי בן ה-52 שוחרר בחודש פברואר אחרי 491 ימים בשבי. הוא נחטף ביום הטבח מביתו שבקיבוץ בארי לצד אחיו יוסי, שנהרג בשבי בתחילת השנה שעברה. את הבשורה המרה על רצח אשתו ובנותיו הוא קיבל רק כשחזר לישראל, וכך גם את הבשורה המרה על מותו של אחיו.
עוד סיפר שרעבי שב-7 באוקטובר מג"ד עזה בחמאס נתן הוראה בקשר לא להביא עוד נשים וילדים ישראלים חטופים, כי לא היו עוד מכוניות שבהן אפשר להסיע אותם או מקומות שבהם אפשר להחזיק אותם – ולכן הוא הורה שיש לרצוח אותם במקום, ולהביא רק גברים עד גיל 40 בלבד. שרעבי סיפר שמה שהחזיק אותם בשבי וחיבר אותם לאמונה היה שירי שבת שהחטופים ששהו איתו שרו.
https://www.ynet.co.il/news/article/hy0hyqwzxg#autoplay
אלי שרעבי עשה טעות גדולה שלא הסכים לאכול. בשעת מצוקה מותר לקרא פסוקים מהקוראן, ומותר אפילו להודות בנבואת מוחמד. הרמב"ם הגדול לא רק שקרא, את הקוראן, אלא בצוק העיתים גם התאסלם למראית עין.
את הדברים כתב הרמב"ם ב"איגרת השמד". האיגרת נכתבה כתגובה למאמר שכתב חכם אלמוני, אשר יצא בחריפות כנגד אותם שלא עמדו בשמד וקיבלו בפיהם את הדת האיסלמית. הרמב"ם יצא נגדו בחריפות, וקבע שהאנוסים שנאלצו להתאסלם למראית עין כדי להציל את חייהם, אין דינם כדין עובדי עבודה זרה, ולא חל עליהם הכלל של ייהרג ואל יעבור.
הנה נוסח האיגרת בו הרמב"ם עונה על השאלה האם מותר להודות בנביאות מוחמד כדי להינצל?
https://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/kidush-2.htm
מלבד זאת יכול היה לבקש לקרא את סורה 7 פסוק 137 שבו נאמר שכל ארץ ישראל שתי גדות הירדן שייכת רק לעם ישראל ולא לערבים ופלסטין אינה מוזכרת כלל בקוראן.

מיליארדר ההייטק ניר צוק – האזהרות שהשמיעו אנשי מחאת ההייטק מפני ההפיכה המשטרית, הן אלה שגרמו להרחקת משקיעים מישראל, ולא המצב הפוליטי עצמו
מיליארדר ההייטק ניר צוק, מייסד פאלו אלטו נטוורקס, אמר כי האזהרות שהשמיעו אנשי מחאת ההייטק מפני ההפיכה המשטרית, שלפיהן ההייטק עומד להיפגע קשות — הן אלה שגרמו להרחקת משקיעים מישראל, ולא המצב הפוליטי עצמו.
"המחאה צריכה להיות מחאה של כולם, וההייטק לא יכול להפריד את עצמו,״ אמר בוועידה של דה מרקר. ״ההייטקיסטים צריכים לסתום את הפה. הם נהנים מהעושר שיש פה. מחאת ההייטקיסטים נתפסת כפריווילגית על ידי האנשים שלא נהנים מההייטק.
"בתחילת המהפכה המשפטית, היו אנשים שיצאו לעולם וסיפרו שיהיה נורא ואיום, ושיפסיקו להשקיע פה. כשמספרים למשקיעים בחו"ל שיהיה רע, הם מפסיקים להשקיע. אנחנו לא יודעים מה יהיה. אפילו בדיקטטורות, חס וחלילה, יש הייטק. במבחן המציאות הם טעו, אבל זה הוביל לכך שקשה לגייס לכל סטארט־אפ שהוא לא סייבר.״
https://rotter.net/forum/scoops1/900717.shtml
מלבד הנזק הבטחוני והמדיני, הנזק הכלכלי שגרמו הפרוטסטנטים לישראל בתעמולתם הוא עצום. מצידם שישראל תתמוטט ותיפול בלבד שגם נתניהו ייפול.

זעם בקרב פעילים פרוטסטנטים נגד ראשי המחאה: ''מכשילים את המאבק'' צריך לעבור ''ממחאה להתנגדות'' על מנת להביא לנפילת ''הרודן'' ו''ממשלת הדמים''
קבוצה של פעילים בתנועה הפרוטסטנטית, ביניהם אמיר השכל, ד"ר יולנדה יבור, גונן בן יצחק, מאשימים את ראשי המחאה, משה רדמן-אבוטבול, שקמה שוורצמן-ברסלר-וינדמן, "אחים לנשק", ואחרים, בפגיעה במחאה ובהכשלתה. ד"ר יבור טענה כי ראשי המחאה מעוניינים לרוץ בפריימריס ולא להיאבק נגד נתניהו. לדעתם המחאה נכשלה והיא לא מגיעה להישגים משמעותיים, אם בכלל.
לכן לטענת הקבוצה הזו צריך לעבור "ממחאה להתנגדות" ("מוקאוומהה"), לבטל את ההפגנות בקפלן ובשאר המוקדים ברחבי הארץ, ולעבור למה שהם מגדירים כ"מצור על בית ראש הממשלה" שיכפה את נפילת ראש הממשלה בכוח.
אותה קבוצה פונה לאחרונה במכתב פומבי לראשי המחאה והם כותבים להם כי "המחאה בפורמט הנוכחי מיצתה את עצמה וחייבת לעלות מדרגה על מנת להגיע להכרעה והפלת הרודן וממשלת הדמים. אנו פונים למטה 'חופשי בארצנו' ולמובילי המחאה הבולטים בדרישה להתעלות לגודל השעה."
הם טוענים שמה מעניין את אותה הנהגת מחאה זה הרצון לרוץ לכנסת, והם מאשימים אותם בהכשלת המחאה. והסיבה שהם פונים לראשי המחאה היא כי בסופו של דבר הם אלו שמחזיקים את התקציבים הגדולים של המחאה, והם אלו שמנווטים את ההפגנות.
ראו בקישור את דבריהם:
https://rotter.net/forum/scoops1/901170.shtml
המשפיעים העיקריים עליהם הם ודאי מעכירי ישראל המשטינים עליה, אהוד ברוג-ברק, התובע הפיכה בנוסח המצעד על רומא של מוסוליני, ועמיתו משה סמולינסקי-יעלון.

החטא ועונשהּ של הסרטנית, דנאי שטרנבך-אלון
הסרטנית הקנדית-קוויבקאית ממוצא ישראלי, דנאי שטרנבך-אלון, בתו של העיתונאי, היינריך שטרנבך-עמוס אלון, יצרה סרט בשם "חוק האבן" העוסק בארכיטקטורה של ירושלים אחרי ששת הימים, ובאופן שנועדה לבסס את הכיבוש היהודי של העיר. "ירושלים," היא אומרת, "היא בירת הדיכוי. זה העמיק ככל שהבנייה התכערה."
"אבי" (היינריך שטרנבך-עמוס אלון), היא מספרת, "לא היה מוכן לבקר בגילה בזמנו. דיברנו הרבה על פוליטיקה וארכיטקטורה, ואיך הארכיטקטורה היא בעצם הביטוי המובהק ביותר של המצב האנושי. טיילנו הרבה ברגל בעיר והיינו נעצרים ליד בניינים ומדברים עליהם. הרגשתי שהיה סיפור מאוד חזק, סיפור של ירושלים שהולכת וכובשת יותר ויותר שטח, ומתעמקת יותר ויותר בתוך הכיבוש, דרך נקודת מבט של אבן וארכיטקטורה. ראיתי את זה גדל וגדל וגדל. ירושלים של שנות ה-2000 כבר נראתה לי כמפלצת.
"אחרי כיבוש מזרח העיר ירושלים הפכה למרכז שממנו מתפשטים החוצה. ממילא, כשכונה שמובילה אל העיר העתיקה, היא המתחם שבעצם נותן לגיטימציה ליהודים להרגיש שהם יכולים להיכנס לעיר ולהרגיש בעלי הבית. זה גם הולך יד ביד עם הטיהור האתני בעיר, עם הרצון לשמור על מאזן דמוגרפי שיש בו משמעותית יותר יהודים מערבים."
"בתחילת שנות ה–90," היא מספרת בסרט, "ביקרתי בפארק האחרון שקולק תיכנן, עוד פארק שלום בתוך האזורים הכביכול ירוקים שנועדו לחסום בנייה פלסטינית, בין רמת רחל לצור בהר. נסעתי לשם עם אופנוע ותהיתי מה באמת המשמעות של המרחב הזה. נכנסתי לשם בחמש אחר הצהריים, והותקפתי על ידי פלסטיני שהסתובב שם. נכנסתי לשם עם נאיביות וסקרנות מסוימת, לחקור מקום שהיה אמור להיות דבר אחד, אבל הוא היה דבר אחר. וזה היה הרגע שבו הותקפתי. חיפשתי במרחב הזה משמעות, והדבר שהכי הפחיד אותי תוך כדי שנלחמתי בתוקף זה שהעיניים שלו היו ריקות. זה היה מבט של כמעט שעמום. את רק גוף שאני עכשיו הולך לתקוף. הצלחתי לברוח ממנו, וזה נקשר לי לתוך ההוויה שלי בירושלים, להוויה של המרחב, להוויה של האשלייה, להוויה של חוסר הצדק, להוויה שלי כאישה לבנה בתוך האזורים האלה."
והנה למרות היותו של הסרט אנטי-ישראלי, דווקא במונטריאול, העיר שבה דנאי שטרנבך-אילון חיה ויוצרת, הסרט שכבר התקבל לפסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי הבינלאומי של מונטריאול (RIDM) נזרק מהפסטיבל בלחץ ה־BDS.
"בכל מקום שאני רוצה להקרין בו את הסרט מפחדים, בגלל שלא רוצים מהומה. בתי קולנוע במונטריאול לא מוכנים להקרין את הסרט."
והכל באמתלה שהסרט קיבל תמיכה גם מקרנות ישראליות. "העולם אומר לי שכיהודייה או ישראלית או אישה לבנה, אין לי לגיטימיות."
(שני ליטמן, "ירושלים היא בירת הדיכוי. זה העמיק ככל שהבנייה התכערה", "אל-ארצ'", 26.5.25).
https://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/docaviv/2025-05-26/ty-article-magazine/.premium/00000197-0c5b-d165-a9ff-1dff364f0000
הנה כי כן החטא שנאת ישראל, ותמיכתה בכיבוש ערבי של ירושלים, הביא לסרטנית דנאי שטרנבך-אלון את העונש – החרמה במולדתה החדשה.

הפיליסטיניות שלא תיאמן של זאבה גסיינביץ'-אחימיאר-זבידוב
"ישנם אזרחים ישראלים המגיבים באדישות על מלחמת ההשמדה שמדינת ישראל מנהלת בעזה, שבה נהרגו עד כה כ-50 אלף עזתים, בהם כ-18 אלף ילדים. לעומתם מביע זוהיר בהלול את משאלתו 'לא להיוולד כלל.' הוא אינו יחיד במשאלה זו. יש ישראלים רבים המבקשים את מותם נוכח הפיכתה של מדינתנו למדינה כובשת, מרעיבה-מצמיאה — הורסת והורגת.
"אלבר ממי מתאר בספרו מ-1957 'דיוקן הנכבש ולפני זה דיוקן הכובש' את מלחמות הטרור של תוניסיה ואלג'יריה נגד צרפת הכובשת. מההיסטוריה הרחוקה והקרובה ברור לכל מי שעיניו בראשו שיש סוף לכל כיבוש. אבל עד בואו יישפכו דם ודמעות לדורות הבאים. נכבשים יילחמו עד בוא הקץ לכיבושם. ותיקי המדינה, שחיו לפני הקמתה, זוכרים את השפעת ארגוני הטרור (ברית הבריונים, אצ"ל, לח"י וההגנה) שנלחמו בכובש הבריטי, כיצד דחף הטרור את הבריטים לצאת מהארץ. ברור שהטרור הפלסטיני יימשך למרות הפעילות הפושעת של צה"ל ו'נוער הזוועות' (כהתבטאותו של אהוד אולמרט), עד שיביא לסוף הכיבוש.
"ברור שעלינו לסיים את הכיבוש ולהחליט על הידברות מדינית (לא שקרית!) בין ישראל ופלסטין. הודות למשא ומתן מדיני יימצא הפתרון לקיומם של שני העמים על כברת ארץ קטנה וצפופה, ותיפסק מלחמת-דמים, מלחמת-השווא, שישראל מנהלת כיום"
(זאבה גסיינביץ'-אחימיאר-זבידוב, "כמו שראה אלבר ממי", "אל-ארצ'", 30.5.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/letters/2025-05-29/ty-article-opinion/.premium/00000197-1ad9-d97f-afb7-5edd25440000
זאבה גסיינביץ'-אחימיאר-זבידוב, בתו של אבא שאול גיסינביץ'-אחימאיר, היא אקטיביסטית פרו-איסלמית ותיקה הנאבקת שנים רבות בעד כיבוש הערבי, ועכשיו היא נאבקת למען הפסקת הלחימה בחמאס כדי להציל את שלטונו בעזה ולשקמו. זכותה.
למזלה ישראל מדינה דמוקרטית ולא פשיסטית, ומותר לה להביע את דעתה. מה שמתמיה הוא רק הפיליסטיניות שלה. הבורות שלה בהיסטוריה. בורות שבטוחני שלא קיבלה לא מבית אבא הרוויזיוניסטי, ולא מבית אמא הציוני-סוציאליסטי.
זאבה גסיינביץ'-אחימיאר-זבידוב, המתנאה להיסטוריונית קובעת חוק היסטורי (האם אינה יודעת שבהיסטוריה אין חוקים?) ש"יש סוף לכל כיבוש," ואת זה היא לומדה מאלבר ממי שכתב על מרד הערבים נגד הכיבוש הצרפתי. האם היא אינה יודעת שהבֶּרְבֶּרִים נאנקים עדיין תחת הכיבוש הערבי, והם לא רואים לו סוף? האם בבורותה אינה יודעת שהעם המצרי נאנק עדיין תחת כיבוש ערבי? האם אינה יודעת שהכורדים נאנקים עדיין תחת כיבוש ערבי?
ובכלל האם אינה יודעת שאין ספור עמים נכבשו ונעלמו מההיסטוריה, למשל הפלישתים (המקוריים) או העם הרומאי ששלט בעולם שנכבש ונעלם מההיסטוריה (ועוד מעט אולי גם העם האנגלי ששלט בעולם ייעלם גם הוא).
האם שני אחיה המשכילים אינם יכולים ללמדה את עובדות ההיסטוריה?
ודוק: אין מדובר בדעות, אותן היא יכולה להמשיך להחזיק, אלא רק בעובדות.

דו''ח צרפתי מזהיר מפני ''היטמעות'' אסלאמית
כסיכון ללכידות הלאומית
אם זאבה גסיינביץ'-אחימיאר-זבידוב מצטטת את אלבר ממי על המאבק הערבי בצרפת, בצרפת עצמה מודאגים מכיבוש ערבי.
"איסלאמיסטים מסתננים למוסדות הרפובליקנים של צרפת ומהווים איום על הלכידות הלאומית," כך עולה מדו"ח שהוגש לנשיא עמנואל ז'אן-מישל פרדריק מַקְרוֹן.
הדו"ח, שחובר על ידי שני עובדי ציבור בכירים, טוען כי הוא מוצא ראיות למדיניות של "כניסה" של האחים המוסלמים לגופים ציבוריים כמו בתי ספר ושלטון מקומי.
לאחר ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני ביקש מקרון מהממשלה להעלות "הצעות חדשות" עד תחילת החודש הבא לאור חומרת מסקנות הדו"ח.
החילוניות היא עיקרון מרכזי בזהותה הלאומית של צרפת.
לדברי בכיר באליזה שדיבר אוף דה רקורד, יש "תופעה חדשה – אנטריזם – השונה מבדלנות." בעוד שבדלנות רמזה על מוסלמים החיים בחברה מקבילה בצרפת, "אנטריזם פירושו להיות מעורב בתשתיות רפובליקניות... כדי לשנות את זה מבפנים. זה דורש הטעייה... וזה עובד מלמטה למעלה," אמר הבכיר.
בעותק של הדו"ח שפורסם בעיתון לה פיגארו, זיהו המחברים את הפדרציה המוסלמית של צרפת (FMF) כמקור הצרפתי העיקרי של האחים המוסלמים ההיסטוריים, שנוסדו לפני 100 שנה כדי לקדם חזרה לערכי הליבה האסלאמיים.
לדבריהם, ה-FMF שולט ב-139 מקומות פולחן בצרפת, ו-68 נוספים קשורים אליהם – בסך הכל כ-7% מכלל המקומות הללו. הארגון ניהל גם כ-280 אגודות, בספורט, בחינוך, בצדקה ובתחומים אחרים, כמו גם 21 בתי ספר.
מטרת התנועה היתה להקים "מערכות אקולוגיות ברמה המקומית" כדי "לבנות את חייהם של מוסלמים מלידה ועד מוות."
"בכירי התנועה, שהם פעילים קשוחים, נכנסים למערכת יחסים עם הרשות המקומית... נורמות חברתיות – רעלה, זקנים, לבוש, צום – נכפות בהדרגה ככל שהמערכת האקולוגית מצטמקת," כותבים המחברים.
"מה שקורה הוא שהמנהגים הדתיים מחמירים יותר, עם רמה גבוהה של נערות הלובשות עבאיה (גלימה ארוכה) ויש עלייה מסיבית וגלויה במספר הנערות הצעירות הלובשות כיסוי ראש אסלאמי. חלקן בנות חמש או שש."
הפדרציה דחתה בכעס "כל טענה שקושרת אותנו לתוכנית פוליטית זרה, או לאסטרטגיה של 'אנטריזם'." "בלבול בין אסלאם לאסלאמיזם פוליטי וקיצוניות הוא לא רק מסוכן, אלא גם לא מועיל לרפובליקה עצמה," נמסר מהארגון. "מאחורי ההאשמות חסרות הבסיס הללו יש תוכנית להטיל סטיגמה על האיסלאם ועל המוסלמים."
הדו"ח נתפס על ידי תומכי אכיפה קפדנית של החוקים החילוניים של צרפת, שנועדו להוציא כל דת מהחיים הציבוריים.
שר הפנים ברונו ריטיילו, שנבחר ביום ראשון למנהיג המפלגה השמרנית, הזהיר אתמול מפני "איסלאמיזם מתחת לרדאר שמנסה לחדור למוסדות, שמטרתם הסופית היא להטות את החברה הצרפתית כולה תחת חוקי השריעה."
הבחירות המוניציפליות בצרפת אמורות להתקיים בשנה הבאה, וריטיילו – שזכה למוניטין של קיצוני – אמר כי הוא מודאג מהאפשרות של רשימות מועמדים איסלאמיות.
מנהיג השמאל הקיצוני ז'אן-לוק מלנשון הזהיר כי "איסלאמופוביה חצתה את הגבול," והאשים את הקבינט הביטחוני של הנשיא באימוץ "התיאוריות ההזויות" של ריטיילו ושל מנהיגת הימין הקיצוני מארין לה פן.
מחברי הדו"ח, שביקרו בעשרה אזורים שונים בצרפת ובארבע מדינות אירופיות נוספות, הגיעו למסקנה שהאחים המוסלמים מאבדים את השפעתם במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ולכן הם מכוונים לאירופה, בגיבוי כספים מטורקיה וקטאר. "לאחר שנתנו חזות מערבית לאידיאולוגיה כדי לשתול את עצמם באירופה, (האחים המוסלמים) מנסים להכות שורשים במסורת המזרח תיכונית תוך הסתרת פונדמנטליזם חתרני," כתבו.
https://rotter.net/forum/scoops1/900816.shtml
דומה שצרפת כבר איחרה את המועד, והיא הולכת להיכבש ע"י הערבים מבפנים.
מעניין מה דעתה של זאבה גסיינביץ'-אחימיאר-זבידוב בנושא?

ואלה שמות בני ישראל
עלי מר-מוהר, יליד תל אביב, 1948 בנם של עדינה והפזמונאי יחיאל מר-מוהר שעלה מברלין ("מול הר סיני", "רוח סתיו", "הורה היאחזות") בוגר "א"ד גורדון" ו"תיכון חדש" חניך המחנות העולים אוהד הפועל תל אביב חייל בגדוד 50, נח"ל מוצנח השתתף במלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור, סמל העבריות החדשה.
בראיון עימו, ("והנה הקימונו גם עיר" "הארץ" 22.9.06 )
https://www.haaretz.co.il/misc/2006-09-21/ty-article/0000017f-e6e6-da9b-a1ff-eeef508d0000
הוא קונן על התדרדרות העברית: "גמרנו עם העברית התקנית הנפלאה שהיתה פעם," הוא אומר, "את המחיר אנחנו משלמים היום בעברית מזעזעת."
הסמל המובהק של התדרדרות העברית והעבריות מוזכר בראיון רק במרומז. בתו שרון שקיבלה לדבריה חינוך לאהבת צרפת ירדה מיד עם התבגרותה לצרפת ונישאה לצרפתי. נכדו של מוהר, מחבר השיר האלמותי "שיעור מולדת", איננו יותר ישראלי-עברי. נכדו של מוהר הוא צרפתי שאינו נושא עוד שם עברי. הנכד קרוי על שמו של קדוש נוצרי, אחד מהאפוסטולים – תומא, שם צרפתי שכיח. האם סיפור קטן זה אינו מעיד על ראשית סופה של העבריות?
מה זה אומר על העבריות ועל החברה הישראלית?

מינוי זיני
יורם כהן, ומאיר בן שבת, מגחכים וודאי לטענת מנחם רהט (האם הוא מעלים את שם משפחתו המקורי לבל ייוודע שהוא אשכנזי?) שההתנגדות למינויו של זיני היא בגלל היותו מערבי-מוגרבי ולא רוסי-פולני-מזרחי.
(מנחם רהט, "פרשת זיני: מלחמת החיסול של האחוס"לים", "חדשות בן עזר", 2059).
טעות. ההתנגדות לזיני היא רק בגלל שהוא מינוי של נתניהו (הרוסי-פולני-מזרחי). כל מינוי של רוסי-פולני-מזרחי אחר היה נתקל באותה מידה בהתנגדות. וגם קימרלינג הרומני בעל תורת הגזע "האחוסלים", לו היה חי היה וודאי מתנגד לו ככזה.
קימרלינג היגר לארץ מרומניה כנער. (כנכה לא יכול היה להגר לארה"ב) אני בכוונה משתמש במילה "היגר" ולא "עלה", כי קימרלינג תיעב ושנא את העולים לארץ, שהם לדבריו "קולוניאליסטים" גזענים שנישלו את הערבים.
קימרלינג היה מראשוני הסוציולוגים הישראלים שניתחו את החברה בישראל באמצעות גישת "הפוסט-קולוניאליזם". הוא תיאר את הגעתם של יהודי מזרח אירופה לארץ ישראל כמתיישבים שבאו לקולוניה מערבית רחוקה. אותם מתיישבים החלו, באמצעות אמצעים שונים, להדיר את הילידים – קרי, הערבים שגרו בארץ ישראל – מהשטחים שבהם גרו ושאותם עיבדו. לגבי סוגיית לאומיותם של אותם ערבים.
יהודה ראב-בן עזר שהתנחל במלאבס היה לדידו קולוניאליסט גזען שהדיר את הערבים.
קימירלינג עוד הגדיל לעשות כאשר המציא, בניגוד לעזמי בשארה שטען שאין כלל עם פלסטיני, את היווצרות העם הפלסטיני – במרד נגד השלטון המצרי ב-1834, מרד המכונה גם "מרד האיכרים בסוריה."
החל מתקופת היישוב, וביתר-שאת מִקוּם המדינה, טען קימרלינג קבוצת המייסדים, כקבוצה הגמונית, ביקשה לשמר את כוחה אל מול גלי העלייה מארצות האסלאם. לכן הוא כינה את חברי קבוצת המייסדים אחוס"לים, ראשי תיבות של אשכנזים, חילונים, ותיקים, סוציאליסטים, לאומיים. זאת על בסיס המונח WASP באנגלית אמריקאית, שמשמעותו לבן, אנגלו-סקסי, פרוטסטנטי. לטענת קימרלינג, היא עשתה זאת בעזרת אידאולוגיה דורסנית של כור היתוך, במסגרתה לא היתה חשיבות לזכויות הפרט ולתרבויות של קבוצת המהגרים (עולי ארצות האסלאם). לטענתו, ההגמוניה איבדה את הדומיננטיות שלה בשנות ה-70, בעקבות אירועים כמו מלחמת יום הכיפורים ועלייתו של מייצסלב-בגון-מנחם בגין הרוסי-פולני-מזרחי לשלטון, והיום עם בנימין מילקובסקי-נתניהו הרוסי-פולני-מזרחי. שני האחרונים כידוע הם דווקא אשכנזים טהורים.

הללו... יש מישהו בבית? ד"ר משה לבקוביץ לא השיב
ד"ר משה לבקוביץ'-לביא לא השיב לשאלותיי. מן הסתם אין לו זמן להשיב כי הוא טרוד בהפגנה להצלת שלטון החמאס בעזה ושיקומו ממניעים דתיים, כמובן על פי התיאולוגיה שהמציא.

אברמוביץ' משחית ומושחת
[אהוד: היכן נמחקו הקישורים? לא אצלי]. ("חדשות בן עזר ", 2059).
ברור שלא אצלך. נמחקו מהרשת. כנראה שאברמוביץ' דאג לכך.
נעמן כהן