כשבן גוריון יסד את צה"ל הוא בנה אותו על מבנה הצבא השוויצרי. אמנם העימות הצבאי המשמעותי האחרון על אדמת שוויץ היה מלחמת הזונדרבונד בשנת 1847, שהיתה מלחמת אזרחים פנימית בין קנטונים בתוך שוויץ, ולא נגד מדינה זרה. לפני כן, שוויץ הייתה מעורבת בסכסוכים שונים לאורך ההיסטוריה שלה, במיוחד ככוח שכירי חרב ידוע, אך מאז תקופת נפוליאון ותום קונגרס וינה ב-1815, שוויץ אימצה את מדיניות הניטרליות הנוקשה שלה, וזו נשמרה בקפדנות גם בשתי מלחמות העולם.
אבל חשוב להדגיש כי למרות הניטרליות, שוויץ מחזיקה צבא חזק ומאומן היטב, עם גיוס חובה, ושירות מילואים לצורך הגנה עצמית והרתעה. היא גם שומרת על יכולות צבאיות מתקדמות כדי להבטיח את ריבונותה וביטחונה.
בשוויץ, השירות הצבאי הוא חובה לגברים ואפשרי בהתנדבות לנשים.
לגברים: שירות חובה ראשוני (טירונות): אורך השירות הראשוני משתנה בדרך כלל בין 18 ל-21 שבועות (כ-4.5 עד 5 חודשים). במקרים מסוימים, כמו במסלול "שירות ארוך" (long service), ניתן לשרת תקופה רצופה של 300 ימים (כ-10 חודשים) במטרה לסיים את כל חובות השירות מוקדם יותר.
גיל חיוב: גברים מחויבים בגיוס מגיל 18, והחובה חלה בדרך כלל עד גיל 30 (עבור חיילים בדרגות פרטיות ונגדים). קצינים מחוייבים בדרך כלל עד גיל 50.
מילואים (קורסי ריענון – refresher courses / WK): לאחר השירות הראשוני, החיילים משובצים למשך תשע שנים ומבצעים שישה קורסי ריענון (מילואים). כל קורס ריענון נמשך בדרך כלל כשלושה שבועות. סך כל ימי השירות מצטבר לכ-245 ימים עד גיל 34.
לנשים: שירות בהתנדבות: נשים אינן מחויבות בשירות צבאי בשוויץ, אך הן יכולות להתנדב לכל תפקיד בצבא, ועם קבלתן הן זוכות לאותן זכויות וחובות כמו עמיתיהן הגברים.
משך השירות: משך השירות עבור נשים מתנדבות זהה לזה של הגברים, כולל השירות הראשוני וקורסי הרענון.
בשווייץ, כל הגברים האזרחים מחויבים בשירות צבאי או בשירות אזרחי חלופי. מי שאינם משרתים באף אחד מהשירותים הללו, מחויבים בתשלום מס מיוחד (Military Service Exemption Tax).
הנה הפרטים העיקריים לגבי תשלום זה:
מי משלם? גברים אזרחי שווייץ שנמצאו כשירים לשירות צבאי או אזרחי, אך אינם ממלאים את חובת השירות.
גובה המס: המס נקבע על 3% מההכנסה החייבת במס שלהם (לפי החישוב למס פדרלי ישיר). קיים גם סכום מינימלי לתשלום, שעומד כיום על 400 פרנקים שוויצריים בשנה.
עד איזה גיל משלמים? חובת התשלום חלה משנת הגיוס (בדרך כלל בין גיל 19 ל-25) ועד גיל 37. התשלום מתבצע עד 11 שנים לכל היותר בתקופה זו.
פטורים: ישנם פטורים מתשלום המס, למשל עבור אנשים עם מוגבלות משמעותית או כאלה שמקבלים קצבאות נכות. אזרחי שווייץ החיים בחו"ל פטורים בדרך כלל מתשלום לאחר שהייה רצופה של שלוש שנים בחו"ל.
חשוב לציין שאם אדם אינו כשיר לשירות צבאי, הוא עדיין יכול להיות חייב בתשלום מס זה, אלא אם כן הוא פטור מסיבות רפואיות משמעותיות שמונעות ממנו לשרת גם בהגנה אזרחית. במקרים מסוימים, גם מי שדוחה את השירות שלו לשנה מסוימת, עלול להידרש לשלם את המס עבור אותה שנה, אך יוכל לבקש החזר לאחר שישלים את השירות שלו.
המס על פטור משירות צבאי בשווייץ (Military Service Exemption Tax - Wehrpflichtersatzabgabe) מנוהל על ידי מנהל המיסים הפדרלי השוויצרי (Federal Tax Administration - FTA).
באתר הממשלתי השוויצרי, ש.ח. (ch.ch), ניתן למצוא מידע מפורט על: מי חייב בתשלום,
איך נקבע גובה המס, מקרים של פטור.
חשוב לזכור ששוויץ היא פדרציה, ולכן חלק ניכר מהבירוקרטיה והטיפול הספציפי במס זה מתבצע ברמת הקנטון בו האדם מתגורר. הקישור הכללי של ch.ch מפנה למידע על המשרדים הקנטונליים הרלוונטיים.
אתר הצבא השוויצרי פטור ממס שירות צבאי:
https://www.ch.ch/en/taxes-and-finances/types-of-taxation/military-service-exemption-tax/
מן הראוי לאמץ את השיטה השוויצרית גם בארץ בהתאמה מקומית כמובן, ולכלול בה את כל האזרחים. הגברים והנשים כולל החרדים והערבים. זה עדיין לא יפתור את כל בעיות ההשתמטות מגיוס, אבל יהווה שלב חשוב בדרך לפתרון.

45 ישראלים במכתב למשרד החוץ השוויצרי:
נקטו בצעדים נגד ישראל!
45 ישראלים השוהים בשוויץ לצורך עבודה/לימודים פנו במכתב למשרד החוץ השוויצרי ומבקשים ששוויץ תשנה את מדיניותה הניטרלית כלפי המתרחש בעזה. כמדינה המשמשת מארחת ושומרת של אמנות ז'נבה, כך כותבי המכתב, שוויץ צריכה לצאת נגד ישראל ולנקוט גם בצעדים נגדה.
המכתב נשלח למשרד החוץ, 7 חברי מועצת איחוד הקנטונים ('ממשלת שוויץ') ולשגריר השוויצרי בישראל.
מי שניסחו ויזמו את המכתב הן גליה פיינגולד וענבל ראב-בן-עזר שהאשימו את הממשלה בישראל שלדעתן פועלת בניגוד לדעת הקהל בישראל ואת כלי התקשורת הישראלים שאינם מדווחים על המצוקה השוררת לדבריהן בעזה.
https://rotter.net/forum/scoops1/910089.shtml
כדאי לישראל לאמץ את מדיניות שוויץ למשתמטים מגיוס לצה"ל, אבל לא כדאי לשוויץ לאמץ את המלצת הישראלים התומכים בחמאס, ולתמוך בחמאס. תמיכה בחמאס מסכנת לא רק את ישראל, אלא גם את שוויץ למרות שהם עדיין לא מודעים לה.

[אהוד: אם אינני טועה, ענבל היא נינה של משה-שמואל ראב בן עזר, אחיו הצעיר של סבי יהודה ראב בן עזר, שניהם ממייסדי פתח תקווה בשנת 1878].

צה''ל עצר מחדש מספר מחבלים בעיר קלקיליה
ששוחררו בעסקת החטופים האחרונה
נעצר המחבל ''סעיד ד'יאב'' ששוחרר בעסקת שחרור החטופים האחרונה לאחר שצה''ל פשט על ביתו בקלקיליה. מוקדם יותר נעצרו המחבלים המשוחררים "סאמח שובכי" ו "סאא'ד אל-פאיד" לאחר שצה"ל פשט על בתיהם גם הם בקלקיליה.
https://rotter.net/forum/scoops1/910063.shtml
כמותם יש לעצור את כל המחבלים ששוחררו בעסקות המיקוח עם ארגוני הטרור.
המחדל הגדול של הממשלה הוא שטרם חוקק חוק לפיו כל המחבלים ששוחררו בעיסקת מיקוח ישובו לרצות את עונשם כשייתפסו ע"י כוחות הביטחון.

האח הגדול והמסרטן
מסקרנות ראיתי את התוכנית הפופולרית "האח הגדול". חבורת צעירים יפים נשים וגברים שנבחרו בקפידה, ביניהם הומו, טרנסג'נדרית אחת, הלום קרב, כדורגלן, יתום מלחמה, דר רחוב בילדותו, וכמה מנותקי קשר מהמשפחה, אב או אם, וכו', ומה הם עושים בחדר כל היום? יושבים ומדברים, שיחות משעממות. לעולם לא על סוגיה תרבותית או חברתית, אפילו לא פוליטית, לעולם לא על ספר שקראו. סתם רכילות. זה אמר על זו כך וכך וההיפך. כמובן רבים ביניהם, ובעיקר מעשנים. כולם מעשנים כל היום ומסרטנים את עצמם.
והנה ובצדק, במשרד הבריאות פנו להפקת התוכנית בטענה כי היא נותנת במה נרחבת לתופעת העישון, וכי מוצרי העישון מוצגים כמוצרי צריכה בסיסיים. "הדבר אינו מתיישב עם הוראות חוק איסור פרסום והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, ואף עולה ממנו החשש לפרסומת סמויה," התוכנית נותנת במה נרחבת לתופעת העישון ומציגה זאת כנורמה, באופן שאף פוגע במאמצי המשרד לצמצם את תופעת העישון בישראל.
במשרד הבריאות מסבירים כי ככל שהפקה טלוויזיונית זוכה לחשיפה ולאהדה רבות יותר בקרב הציבור הרחב, כך מוטלת על מי שמובילים אותה אחריות גדולה יותר, ורגישות רבה בנוגע לתכנים – במיוחד כשקהל היעד כולל גם צעירים ובני נוער. "בדיוק משום כך, ולנוכח הפופולריות הגבוהה של התוכנית המשודרת עד ארבע פעמים בשבוע, אנו רואים כחובתנו, כמי שאמונים על בריאותו של הציבור הישראלי, לפנות אליכם ולמקד את תשומת ליבכם בנוגע לתכנים המשודרים בתוכנית ונוגעים למגיפת העישון עימה מתמודדת מדינת ישראל," נכתב במכתב החתום על ידי ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות.
העישון מוצג בתוכנית כנורמה במסגרת הכנת תקציב הבית הבסיסי, את החובה כביכול להשיג 'סיגריות... קודם כל, בסיס', כאילו היו אוויר לנשימה," נכתב.
הם מציינים כי אמירות נוספות שנשמעו בתוכנית, מציגות את מוצרי העישון והטבק כמוצרי צריכה בסיסיים, כך למשל באחד הפרקים נאמר: "אתה יכול לחיות, יש לך לחם וסיגריות," ומתריעים כי הדבר אינו מתיישב עם הוראות חוק איסור פרסום והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, "ובכלל זה לעניין 'פרסומת' בשבח העישון, ואף עולה החשש לפרסומת סמויה."
לטענת ד"ר אלרעי פרייס, הצגת העישון אינה עולה בקנה אחד בין היתר גם עם כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שם נקבע כי בעל זיכיון המשדר משדר שקיים חשש סביר כי ישמש נושא לחיקוי לילדים או לבני נוער, שהחיקוי עלול לגרום נזק גופני או נפשי לאדם כלשהו, "ישדר בתחילת השידור ובמהלכו, אזהרה קולית או חזותית, בדבר איסור החיקוי ובדבר הנזק הצפוי כתוצאה מן החיקוי.".
לנוכח העלייה הניכרת בשנים האחרונות בשיעורי התחלות העישון אצל צעירים ובני נוער, "משרד הבריאות מוצא לנכון להביע דאגה עמוקה מהאופן שבו מוצג העישון בתוכניתכם, בדגש על השבוע האחרון," כתבה ד"ר אלרעי פרייס. במשרד הבריאות קוראים להפקה לנקוט בפעולות הנדרשות, "כגון עריכת הסצנות המתמקדות בנושא העישון ובאזור העישון, הצגת כתוביות אוו אזהרות בדבר הסכנות הכרוכות בעישון, ואולי אף בתדרוך הדיירות והדיירים בדבר הסכנות הכרוכות בעישון כדי למנוע את הישנותן של אמירות אלו."
https://www.ynet.co.il/entertainment/article/r1i6udclxx
הבעיה היא, שבשביל כסף עושים את הכול גם סרטון הצעירים בתוכנית וגם סירטון הצעירים המושפעים מגיבורי התוכנית. די לעישון ולסרטן!

הבה נלך כצאן לטבח!(1)
עפרי בוים-אילני ממשיך לטעות אך חושף אמת על עצמו ועל סביבתו
כבר כתבתי לא אחת על כתב "הארץ" עפרי בוים-אילני המבולבל שונא המדינה היהודית והיהדות שהחליט לצאת מהיהדות, ולא לחגוג את החגים היהודים כי הם לאומניים, לא לחגוג את פסח (כי יצאנו מעבדות לחרות ופגענו במצרים), לא לחגוג את חנוכה (כי פגענו ביוונים) לא לחגוג את פורים (כי ניצלנו מהשמדה ופגענו בפרסים), ועל דבריו ש"יוצאי אירופה שחיים בישראל לא באמת הצליחו להשתרש במקום הזה ולהיטמע באוכלוסייה המזרח-תיכונית. אנחנו מתקיימים בזכות קפיטולציות מטעם מעצמות המערב. השתלבות במרחב במימון קרנות גרמניות." ומיד הוא העיד על עצמו: "אני מתקיים רק בזכות הכסף האירופי." ועל כך ששקל אפילו להתנצר כדי לקבל עבודה במוסד לותרני בגרמניה לאחר שהתקנא על כי רוב חבריו ירדו מהארץ, והוא לא הצליח בכך. ועל אביו שכתב במוסד של השוה"צ מכתב לסטלין שהוא רוצה בארץ חינוך סובייטי, וחלם לגור במשטר הצדק המוחלט של סטאלין.
http://mosad.ganshmuel.org.il/cgi-webaxy/item?249
והנה עכשיו הוא נותן ניתוח היסטורי מוטעה אך חושף אמת על עצמו. "החילונים צריכים להפנים: גורל המדינה כבר לא נמצא בידינו," כותב בוים-אילני, "בישראל של המאה ה-21 מתרחש תהליך דומה לזה שקרה בסולטנות המוסלמית בימי הביניים: הגולם קם על יוצרו" – חיילי ישראל באים מהפריפריה ומהמתנחלים, והם כמו הממלוכים באימפריה העותומנית.
מעבר להשוואה ההיסטורית המופרכת של השוואת חיילי הפריפריה והמתנחלים לעבדים הממלוכים הנה מה שהוא כותב על עצמו ועל הסביבה החברתית שלו:
"ישבנו על שפת הים ודיברנו על עזה. כולנו היינו מבועתים מהזוועה. מישהו אמר: 'צריך לסרב.' אבל ממילא, אף אחד מאיתנו לא משרת בצבא. חלק מאיתנו לא התגייסו, והיתר מזמן לא עושים מילואים. לא אכחיש: בסביבתי החברתית אין אפילו אדם אחד שלובש עכשיו מדים. חבריי הצעירים יותר, וגם קרובי משפחה צעירים ממני, אפילו לא העלו על דעתם להתגייס לצבא. לא תמיד זה היה ככה. בדורות הקודמים של המשפחות שלנו היו לוחמים עשויים ללא-חת. תמונותיהם מעטרות את הקירות בבתי הורינו. אבל הצבא השתנה. המדינה השתנתה. אנחנו השתנינו.
"ההכרה בכך שהגה המדינה כבר לא נמצא בידינו יכולה להישמע כמו השתמטות מאחריות. זאת לא הכוונה: גם קוראות 'הארץ' וקוראיו נהנים מהגנה של הצבא, אפילו אם הוא נתון בידי המתנחלים. בהפגנות נגד המלחמה אפשר למצוא לא מעט צאצאים של משפחות אצולה ציוניות, ואפילו של שרים וראשי ממשלה לשעבר. אבל מידת ההשפעה שלהם על שרי הממשלה הנוכחית היא אפסית."
(עפרי אילני, "החילונים צריכים להפנים: גורל המדינה כבר לא נמצא בידינו", "אל-ארצ'", 23.7.25).
https://www.haaretz.co.il/magazine/underthesun/2025-07-23/ty-article/.highlight/00000198-373a-d96b-a5ff-fffb08800000
גיורא בוים-אילני אביו של עופר בוים-אילני, התחנך בקיבוץ "השומר הצעיר" גן שמואל.
גם אורי שידקו-אילן שכתב "לא בגדתי" והתאבד בכלא הסורי, וגם אהוד ארליך-אדיב שבגד במדינה והפך למרגל המשטר הפשיסטי הסורי, היו חניכי הקיבוץ.
חבורתו של עפרי בוים-אילני מסתבר מזדהה יותר עם דרכו של אהוד ארליך-אדיב.
איך אמר יעקב חזן: "רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי ארצות." מסתבר שגם דור של אוטו-אנטישמים.
https://benyehuda.org/lexicon/hbe/hbe01824.php
איך אמר אבא קובנר איש השוה"צ בווילנה: "אל נלך כצאן לטבח!"
איך אומרת חבורתו של עפרי בוים-אילני, לא נתגייס, נלך כצאן לטבח החמאס כי הצדק איתו.

הבה נלך כצאן לטבח (2)
אלון ארד – אלה מחנכיך ישראל! – אבוי לנו
אלון ארד (מישהו יודע את שמו המקורי?) (יליד 1987) מתנאה בעצמו כמשורר, סופר, עורך ספרות ואיש חינוך ישראלי, מורה לאזרחות וספרות. בראיון לעיתון "הארץ" הוא אומר: "כשמפסיקים להגן על היוםיום, על הבית, על ההנאות הפשוטות, על הזכות לנוח ולנשום, אז מה הטעם?" וממליץ לכל חייל לקרוא את הספר מלכוד 22.
"כשקראתי את העדויות של חיילים ומילואימניקים מהמלחמה הנגררת בעזה," אומר ארד, "לא יכולתי שלא להיזכר בספרים כמו 'מלכוד 22'. אולי הילדים הישראלים צריכים להכיר את הספרים האלה לפני שהם מתגייסים לצבא?
"את 'מלכוד 22' של ג'וזף הלר קראתי לראשונה בטיול אחרי הצבא והוא העיף לי את המוח. האבסורד הפסיכי שלו היכה בי, וגם האופן שבו הוא מתייחס למוות במלחמה. האגביות של המוות ואפס הגבורה. לאורך הספר יש דמויות שמלוות אותנו במשך מאות עמודים ואז נעלמות בחצי משפט – 'ועכשיו קלווינג'ר מת.' האמת היא שבחרתי את הספרים לרשימה בין היתר מתוך מחשבה על השאלה מה יכולנו ללמד בבתי הספר, אבל דווקא 'מלכוד 22' מתאים בעיניי לקריאה אחרי התיכון, בגיל הקולג'. במדינות אחרות הולכים לקולג' אחרי התיכון ואצלנו מתגייסים, אז אולי צריך לתת את הספר לחיילים. אולי הוא צריך להיות ספר חובה בקורס מ"כים או בקורס קצינים".
"אני חושב הרבה על הדברים היומיומיים שהם בסופו של דבר החיים," ממשיך המורה והמחנך אלון ארד, "ולכן בחרתי גם בשירים של טאהא מוחמד עלי לרשימה. חוץ מזה שהוא משורר נפלא, ומלבד הערך שיש בהכרת השירה הפלסטינית, יש עוד משהו יפה אצלו – הוא לא ויתר על הכעס ועל האבל שלו, אבל תמיד הבין שיש פה גם מציאות ויש חיי יומיום שהם לא פחות חשובים. לא חייבים שתהיה חיבה גדולה בין העמים, אבל חייבים את ההבנה שבסוף צריך לחיות פה יחד ולקיים את חיי היומיום. בסופו של דבר מה הטעם להילחם אם לא כדי להגן על הדברים הפשוטים שבשבילם שווה לחיות. מה יותר קדוש מלשבת ולדבר עם מישהו שאוהבים על כוס בירה או לשבת על חוף הים. אצל טאהא מוחמד עלי זה לשבת בשדה כאיכר בן איכרים ולשתות קפה. אני חושב שכשאנחנו יוצאים למלחמות צריך לזכור על מה אנחנו נלחמים ועל מה אנחנו מגינים. כשמפסיקים להגן על היומיום, על הבית, על ההנאות הפשוטות, על הזכות לנוח ולנשום, אז מה הטעם? כשהחלפנו את כל זה במאוויים אימפריאליים, איבדנו את הדרך."
(עופרה רודנר, במהדורה המודפסת: "נגד המלחמה", בדיגיטלית "אם זה היעד, לא יכול להיות שאני אידרש להילחם בשביל זה", "אל-ארצ'", 22.7.25).
https://www.haaretz.co.il/literature/fivebooks/2025-07-22/ty-article-magazine/.premium/00000198-30e2-d96b-a5ff-fcfb44890000

עוד לפני הראיון איתו הוא פירסם את השיר הבא:

אצבע מורה – אלון ארד
בְּכִתָּה רֵיקָה לָחַשְׁתִּי "נַכְּבָּה"
וּמַפַּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא נָפְלָה.
לְמָחֳרָת, בְּכִתַּת הַמְחוֹנָנִים,
הִסְבַּרְתִּי "תִּרְאוּ, זֶה מִשְׂחַק סְכוּם אֶפֶס.
אִם יֵשׁ מְנַצְּחִים, גַּם יֵשׁ מַפְסִידִים."
וְהֵם הִסְתַּכְּלוּ עָלַי כְּמוֹ שֶׁמִּסְתַּכְּלִים עַל מִי

שֶׁמַּצְבִּיעַ עַל הַשֶּׁמֶשׁ וְאוֹמֵר, "תִּרְאוּ! זֶה כַּדּוּר גָּדוֹל שֶׁעוֹשֶׂה אוֹר!"
בַּשִּׁעוּר הַבָּא קָרָאנוּ עָ'סָאן כָּנָפָאנִי
וְטָאהָא מוּחָמָד עָלִי
בְּטֶרֶם חָזַרְנוּ לְדַבֵּר
עַל מוֹטִיב הַנְּקָמָה שֶׁבְּעַל הַשְּׁחִיטָה.

https://www.haaretz.co.il/literature/poetry/2022-01-31/ty-article/.premium/0000017f-e2c8-d38f-a57f-e6dae0ef0000
הנה מה שאלון ארד המשורר, סופר, עורך ספרות ואיש החינוך הישראלי, המורה לאזרחות וספרות, מלמד את תלמידיו. על הנכבה, עָ'סָאן כָּנָפָאנִי, וְטָאהָא מוּחָמָד עָלִי, ועל ומוטיב הנקמה המוצדק שלהם ביהודים.
ונחזור להצעתו לחלק לכל תלמיד וחייל ישראלי את הספר 'מילכוד 22'.
כשאני קראתי לראשונה את הספר הוא נראה לי מזעזע* לא בעלילה אלא במסר שלו.
אריסטו קבע ב"פואטיקה" שלו כי בספרות יש רק דמויות ועלילה. אין מסר או רעיון, ואנחנו גם בדרך כלל תופסים ספרות עם מסר (כמו למשל פבליק מרוזוב שלמד כל ילד בבריה"מ) כספרות נחותה, אבל 'מלכוד 22' הוא ספר עם מסר יותר מאשר דמויות ועלילה.
הסופר ג'וזף הלר נולד באחד במאי, 1923, בקוני איילנד בניו יורק, למשפחה יהודית דוברת יידיש שהיגרה מרוסיה לארצות הברית. אביו מת כשהיה ילד ואימו גידלה אותו ואת שני אחיו החורגים, ילדים של אביו מנישואים קודמים. הלר התגייס לצבא בגיל 19 והשתתף במלחמת העולם השנייה. הוא השתחרר לאחר המלחמה כשהיה בן 22 והחל, בזכות מלגה לחיילים משוחררים, ללמוד ספרות אנגלית באוניברסיטת ניו יורק. ב-1953 החל לכתוב את "מלכוד-22". הספר יצא לאור ב-1961. כתב היד נדחה 22 פעמים קודם לכן, המלחמה הסתיימה באמצע שנות הארבעים. הספר יצא בתחילת שנות השישים, ומיד נהפך פופולארי כספר אנטי מלחמתי המסמל את האבסורד של המלחמה.
כספר אנטי מלחמתי המראה את האבסורד שבמלחמה הספר המשיך מסורת מפוארת של סופרים שפרסמו ספרות אנטי-מלחמתית לאחר מלחמת העולם הראשונה.
המפורסם והטוב מכולם הוא ספר הסאטירה הנפלא "החייל האמיץ שוויק" של הסופר הצ'כי ירוסלאב האשק.
ב-28 ביוני 1914, נרצח יורש העצר האוסטרי, הארכידוכס פרנץ פרדיננד, בידי לאומנים סרבים בסרייבו. ניסוחו הקלאסי של ירוסלב האשק, במשפט הפתיחה הנודע של "החייל האמיץ שווייק" הוא אמירתה של העוזרת, הגברת מילר, המודיעה למר שווייק: "ובכן, הרגו לנו את הפרדיננד." שווייק, שדמותו נעשתה למשל האוניוורסלי ל"שוטה" (הוא פרש משירות צבאי "לאחר שוועדה רפואית פסקה סופית שהוא אידיוט"), מבקש לדעת על איזה פרדיננד מדובר: "אני מכיר שני פרדיננדים," הוא אומר, "אחר הוא משרת אצל הרוקח פרושה ושתה בטעות בקבוק דוהן שערות, ועוד אני מכיר את פרדיננד קוקושקה, האוסף גללי כלבים, ועל שניהם אין מה להצטער." וגברת מילר משיבה לו: "לא, אדוני, זה הארכידוכס פרדיננד, ההוא מקונופישטה, השמן, האדוק."
כבר בפתיחה הנפלאה הזו יש תמצית סאטירית נפלאה של אבסורד מלחמת העולם הראשונה.
נחזור למלכוד-22 (באנגלית: Catch-22) – עלילת הרומן הסאטירי והאנטי-מלחמתי מאת הסופר ג'וזף הלר המושפעת מ"החייל האמיץ שוויק" מתרחשת בזמן מלחמת העולם השנייה ועוסקת בשאלת אי-שפיותה הגלובלית של המלחמה.
הספר מתאר את קורותיו של קצין אמריקאי בשם ג'ון (אראם) יוסאריאן, (כיהודי הלר חשש לתת לגיבורו שם יהודי ובחר בשם ארמני) מטילן פצצות המצהיר שהוא אשורי, בטייסת הפצצה של חיל האוויר האמריקני המוצבת באי פיאנוזה שמדרום לאי האיטלקי אלבה, בים הטיראני במהלך מלחמת העולם השנייה.
בחלקו הראשון נעה עלילת הספר בין הדמויות הקשורות בסיפור, תוך שהיא מתארת את השקפת עולמו של יוסאריאן, דאגתו הכרונית מפני המוות, שנינותו, תיסכולו וההומור האבסורדי שלו. היא מתארת גם את חוסר רצונו לתרום למולדתו ולחבריו – יוסאריאן התנדב לקורס טיס, מתוך מחשבה שעד שהקורס ייגמר, גם המלחמה כבר תיגמר, וכך הוא יחמוק מהשתתפות פעילה בה. המוטיב העיקרי בספר ומכאן שמו "מלכוד 22", הוא: ניתן להשתחרר מהצבא בנימוק של אי שפיות, אך לשם כך יש למלא טופס בקשה. המלכוד הוא שמילוי טופס הבקשה גורם לסיווג החייל שמילא את הטופס כשפוי, וממילא הבקשה תידחה.
לקראת סוף "מלכוד-22", יוסריאן פונה למייג'ור דנבי: "אל תספר לי על לחימה להצלת מולדתי. כל הזמן לחמתי להציל את מולדתי. כעת אני עומד ללחום מעט כדי להציל את עצמי."
דנבי שואל אותו, "אבל יוסריאן, נניח שכולם היו מרגישים כמוך?" ויוסריאן, בהיגיון הברזל שלו, משיב: "אז הייתי טיפש ארור אילו הרגשתי אחרת, נכון?" וזהו בדיוק מלכוד-22: רק מי שאיבד את שפיות דעתו יכול להשתחרר מהצבא, אבל אם אתה נבון מספיק כדי לבקש להשתחרר מהשירות פירושו שאתה שפוי ולכן אי אפשר לשחרר אותך.
בניגוד לספרים האנטי-מלחמתיים שפורסמו לאחר מלחמת העולם הראשונה, הספר 'מלכוד 22' שעוסק במלחמת העולם השנייה מעורר אי נוחות שמשום מה לא נדונה ע"י המבקרים.
אכן מלחמת העולם הראשונה שפרצה בגלל רצח הפרדיננד היתה אבסורדית עד מאוד, אבל מלחמת העולם השנייה היתה שונה לחלוטין. היא היתה מלחמה נגד היטלר. אילולי המלחמה נגדו, לו חלילה היטלר היה מנצח, היו הגרמנים משמידים את כל היהודים כולל את ג'וסף הלר עצמו. במלחמת העולם השנייה אין ולא היה כל מלכוד. הניצחון במלחמה היה הכרחי. אין דינו של "הרגו לנו את הפרדיננד" להרגו את היטלר. לכן מוטב היה לו נכתב הספר על רקע מלחמת העולם הראשונה. המלחמה בהיטלר שגיבור הספר השתתף בה לא היתה ולא היתה יכולה להיות אבסורד. היא לא היתה יכולה להיות מלחמה לא שפויה, אלא מלחמה צודקת בתכלית.
האם המסר שאלון ארד המשורר, סופר, עורך ספרות ואיש החינוך הישראלי, המורה לאזרחות וספרות, רוצה להנחיל לתלמידיו ולכל נער וחייל ישראלי הוא שהמלחמה בנאצים במלחמת העולם השנייה, והמלחמה היום בפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי של החמאס, חיזבאללה ואיראן, להציל את עם ישראל מהשמדה – היא אבסורדית, ויש להפסיקה כדי שהאוייב ישלים את מטרתו בחינת "הבה נלך כצאן לטבח!"? אם זה המסר אבוי לנו ולחברה הישראלית.

*תהיתי האם יכול להיות שרק אני חושב שמלכוד 22 הוא ספר מזעזע? האם רק אני חושב שיציאה נגד מלחמה בהיטלר שמטרתה להציל יהודים מהשמדה היא מעשה שפוי ורציונאלי? אולי אני לא מבין משהו שאחרים מבינים? חיפשתי באינטרנט ובאמת לא מצאתי שום ביקורת על הספר. אולי פיספסתי משהו?

הרישעות של עדי רונן-ארגוב
החולמת על הילדים ההרוגים בעזה ותומכת בחמאס
עדי רונן-ארגוב, כותבת מאמר בארץ "אני חולמת על הילדים הם רודפים אותי בלילה" בו היא מתעדת אלף ילדים שנהרגו בעזה.
("מחר חסון", "הארץ", 24.7.25),
https://www.haaretz.co.il/magazine/2025-07-24/ty-article-magazine/.highlight/00000198-36e1-d96b-a5ff-fef95f540000
"הקרן לישראל חדשה" (המחוזקת בתרומה של תמר זנדברג) מתפעלת ומעניקה לה פרס.

הקרן לישראל חדשה:
אנחנו גאים בזוכת פרס ״אמת לכוח״ לשנת 2025 – עדי רונן ארגוב.
קראו את הכתבה המלאה במוסף הארץ ובתגובה הראשונה.
https://x.com/naaman_c/status/1948684229849874496?t=KSi2209NRILJiOy9b9gX8A&s=03
הרשעות ורוע הלב של עדי רונן ארגוב פשוט מזעזעת. לפרסם תמונות של ילדים מתים בגין החמאס, ובה בעת להפגין לעצירת המלחמה בחמאס כדי להציל את שלטונו בעזה ושיקום כוחו. האם אין לה לב? מניין הרשעות והרצון שהמוות יימשך?
האם אינה יודעת שמוחמד דף הכריז "אנחנו אוהבים את המוות?"
https://palwatch.org/page/6705

תמונת הילד מעזה שגרמה לסערה – והאמת מאחוריה
תמונה של ילד פלסטיני כחוש שכיכב על שער מגזין באיטליה, שטען כי הוא סובל מתת-תזונה, התבררה כפייק. הילד חולה בסיסטיק פיברוזיס ופונה מעזה באישור ישראל לקבלת טיפול במדינה. "זה מעשה ציני ובלתי ראוי שמייצג את השימוש העלוב ביותר בכאב אנושי למטרות פוליטיות."
תמונה של הילד הפלסטיני אוסאמה א-רקאב התפרסמה בסוף השבוע האחרון על שער העיתון האיטלקי Il Fatto Quotidiano – והפכה מיד לנושא לעימות פוליטי חריף במדינה. העיתון טען כי א-רקאב סובל מתת-תזונה, אולם זה התברר כפייק ניוז, ושהוא יצא באישור ישראל מעזה לאיטליה, שם הוא מטופל עקב מחלת סיסטיק פיברוזיס.
אלא שראש ממשלת איטליה לשעבר ג'וזפה קונטה, שמוביל קו ביקורתי תקיף מול ישראל בכלל ומול ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרט, פתח חזית עם מפלגת הימין הקיצוני של ראשת הממשלה ג'ורג'ה מלוני; קונטה שיתף את תמונת השער וכתב כי "ישאלו אותנו למה, ונתבייש לספר לדור הבא שממשלת איטליה הפנתה את מבטה, בזמן שמתבצע רצח עם בעזה, ברעב ובפצצות."
בתגובה, מסרה מפלגת השלטון של מלוני כי "הילד שבתמונה מקבל טיפול רפואי באיטליה כבר זמן מה. השימוש בתמונה שלו לצורך קמפיין עם מידע שגוי הוא בלתי מתקבל על הדעת. שוב קונטה מוכיח שהוא מוכן לעשות הכול בשביל תעמולה, אפילו לנצל כאב וחיים של אחרים. זו לא פוליטיקה, זו סחטנות."
התגובה של מפלגת השלטון כללה גם צילום של הפוסט המקורי של קונטה, עם כיתוב גדול שכולל ביטוי המרמז על ניצול ציני של טרגדיה לצרכים פוליטיים. אלא שזה לא הסתיים שם וקונטה, בתגובה לדברים, השיב בפוסט ארוך: "אתם טוענים שהילד פונה לאיטליה ומקבל טיפול במוסדות הרפואיים שלנו. אז מה זה מוכיח? שאין רצח עם שמתרחש בעזה? אומר את זה בצורה גלויה: אני כבר לא מאמין שמדובר בסוגייה פוליטית. מה שעומד כאן על הפרק זה תחושת האנושיות שאמורה לאחד את כולנו, ללא קשר להשתייכות מפלגתית."
מפלגת השלטון לא התרשמה, והגיבה, שוב, בחזרה: "קונטה ממשיך לסרב להתנצל. במקום לעצור. זה מעשה ציני ובלתי ראוי שמייצג את השימוש העלוב ביותר בכאב אנושי למטרות פוליטיות."
בפרסומים באיטליה הסבירו כי הילד שבתמונה פונה מרצועת עזה ב-11 ביוני לקבלת טיפול רפואי, בסיוע ישיר של משרד החוץ האיטלקי וכחלק ממבצע הומניטרי רחב. הפרסומים והשיח הער במדינה, ממחישים את הקרע הפוליטי העמוק סביב המדיניות של איטליה באשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-2e1775cc45c4891026.htm
מסתבר שגם באיטליה (לא רק בישראל) לא כולם קונים את תעמולת החמאס.

השר היווני יצא נגד אוהדי א.א.ק הפרו-פלסטיניים:
"אנחנו לצד ישראל"
אדוניס גאורגיאדיס, שמשמש כשר הבריאות בממשלה היוונית, תקף את האוהדים של יריבת הפועל באר-שבע בקונפרנס-ליג בעקבות המפגן האנטי-ישראלי במשחק בין שתי הקבוצות: "הם מבולבלים ולא מבינים מי אוהב ומי אוייב." בעבר הוא פרסם תכנים אנטישמיים, אך התנצל.
שר הבריאות היווני, אדוניס גאורגיאדיס, תקף בחריפות את אוהדי א.א.ק אתונה לאחר שהביעו את תמיכתם בפלסטינים באמצעות שירים ושלטים במהלך ה-0:1 הביתי על הפועל באר-שבע במוקדמות הקונפרנס-ליג.
בפוסט שפרסם ב-X, הבהיר גאורגיאדיס את עמדתו החד-משמעית: "אנחנו עם ישראל, כי ישראל עם יוון – נקודה." לדבריו, הקריאות והשלטים של אוהדי א.א.ק נגד ישראל מעידות על חוסר הבנה היסטורית, במיוחד לאור תמיכתה של פלסטין בטורקיה, שגאורגיאדיס כינה "הכובשת של קפריסין." הוא גם ציין שהפלסטינים חגגו את המרת איה סופיה באיסטנבול ממוזיאון למסגד – לאחר שנבנה במקור ככנסייה. האצטדיון של א.א.ק נקרא איה סופיה.
"מי שתומך בפלסטין מתוך היציעים באצטדיון שנקרא איה סופיה ולא מבין שהפלסטינים רואים בטורקיה משחררת של קפריסין – חי באשליה," כתב. "ישראל, מנגד, היא אויבת של טורקיה, נלחמת כדי שזו לא תקבל נשק מתקדם – והיא תומכת בנו. אוהדי א.א.ק מבולבלים ולא מבינים מי אוהב ומי אוייב. תיירים ישראלים תמיד יתקבלו בברכה ביוון."
בעבר פירסם גאורגיאדיס תכנים אנטישמיים מתוך ספרו של קונסטנטינוס פלווריס "היהודים: כל האמת." הוא הואשם ב"התבטאויות בעייתיות כלפי יהודים ובקידום פומבי של ספר אנטישמי שנכתב בידי אדם המצהיר על עצמו כאנטישמי." גיאורגיאדיס – סופר ובעל חנות ספרים – הגיב לכך וטען כי הוא מוכר את הספרים הללו כמו חנויות ספרים אחרות ביוון, וכי הוא עצמו אינו מסכים עם תוכנם.
באוקטובר 2015, כאשר היה מועמד לראשות מפלגת "הדמוקרטיה החדשה", תיאר את המעורבות שלו בספרו של פלווריס על היהודים כ"טעויות הגדולה ביותר בקריירה הפוליטית שלי עד כה," אך הדגיש כי מעולם לא היה אנטישמי. בינואר 2017, ביום הזיכרון לשואה, התנצל בפומבי על כך שסבל את דעותיהם של אנשים שביזו את יהודי יוון, על כך שתמך בספרו האנטישמי של פלווריס, וכן על קשריו הידידותיים עימו.
אוהדי א.א.ק ידועים בהיותם פרו-פלסטינים ומתנגדים חריפים לישראל, במיוחד ארגון האולטראס "אוריגינאל 21", שחבריו אלימים מאוד. מי שחוו על בשרם את הפן המכוער של "אוריגינאל 21" הם אוהדי הפועל ירושלים בכדורסל, שהתארחו באתונה למשחק בליגת האלופות באפריל 2023, ומלבד קללות ונאצות ספגו אבנים. במזל זה נגמר ללא נפגעים בגוף, אך האדומים חזרו ארצה עם טראומה גדולה.
https://www.ynet.co.il/sport/worldsoccer/article/bknxksgpgx
יש גם יוונים נושאי מתנות טובים. יוונים שאינם נכנעים לתעמולה האנטי-ישראלית.
ברור שסכנת הכיבוש ע"י הפשיזם האיסלמו-נאצי-ג'יהאדיסטי לא מיוחדת רק לישראל, היא תקפה לא פחות ליוונים.

המדינאי ההולנדי חירט וילדרס תומך בישראל:
Never compromise with evil. Destroy Hamas completely and ignore the useful idiots of the EU. Hamas is responsible for the famine and hell in Gaza, and no one else. If they want peace, they should surrender and free the hostages.
לעולם אל תתפשרו עם הרוע. השמידו את חמאס לחלוטין והתעלמו מהאידיוטים השימושיים של האיחוד האירופי. חמאס אחראי לרעב ולגיהינום בעזה, ולא אף אחד אחר. אם הם רוצים שלום, עליהם להיכנע ולשחרר את בני הערובה.
https://x.com/naaman_c/status/1950123097106891162
, also for the sake of the Netherlabgnds. Thank you for your support. Israel will always fight against Islamo-Nazi-jihadist fascism.
תודה על תמיכתך. ישראל תמיד תילחם נגד הפשיזם האסלאמי-נאצי-ג'יהאדיסטי, גם למען הולנד.

"ניסו להשתיק אותנו – העלבון רק חיזק אותנו":
נבחרת ישראל הגאה בכדורעף זכתה במשחקי אירופה
לאחר שהתעלמו מהם בטקס הפתיחה ולא הניפו את דגל ישראל ליד שאר הדגלים – השחקנים ניצחו בגמר טורניר הכדורעף את ארצות הברית וזכו במדליית זהב: "אין דבר קשה יותר לספורטאים מלגלות שאתה לא רצוי."
לאחר שהמארגנים סירבו להניף את דגל ישראל בטקס הפתיחה – נבחרת ישראל הגאה בכדורעף זכתה במדליית הזהב – והניפה את הדגל הכי גבוה שאפשר. לאורך כל הטורניר הסתובבו השחקנים עם סיכות וסמלים למען החזרת החטופים הישראלים מעזה, בטורניר שהתקיים בליון, צרפת.
"לא רצו אותנו. ניסו להשתיק אותנו," אומר פטריק נוח, אחד מראשי המשלחת ושחקן קבוצת הכדורעף. "הגענו לכאן, נבחרת כדורעף גאה תל אביב, המייצגת את ישראל זו השנה הרביעית ברציפות. אבל מהרגע הראשון היה ברור שמשהו שונה. בטקס הפתיחה – ישראל הודרה. לא הוזכרה. לא נראתה. הדגל – נעלם. אין דבר קשה יותר לספורטאים מלגלות שאתה לא רצוי. זה משפיל. זה שובר. וזה נוגד את ערכי הספורט הבסיסיים של הכלה. סובלנות. שוויון. אחווה.
"אבל העלבון הזה רק חיזק אותנו," ממשיך נוח. "הוציא מאיתנו כוחות מנטליים שלא ידענו שיש בנו. יומיים של קרבות, עייפות, כאבים, זיעה ונחישות, ניצחונות אדירים על צרפת, בלגיה, ספרד, איטליה, פורטוגל, תאילנד, יוון, בריטניה, הולנד, גרמניה – וארצות הברית בגמר. אנחנו כל כך גאים במדינה שלנו. בזכות שנפלה בחלקנו לייצג אותה. בזה שלא נוותר – לא כשקשה, ולא כשמנסים להשתיק."
ישראל זכתה בטורניר הכדורעף בפעם השנייה בשלוש השנים האחרונות, ובשנה שעברה הפסידה לאותה ארה"ב ברבע הגמר. למרות קריאות "שחררו את פלסטין" בקהל, הגיעו לעודד את הנבחרת רבים מהקהילה היהודית בליון והניפו דגלי ישראל לאורך כל המשחק.
https://www.mako.co.il/news-sport/sports_others-2025_q3/Article-1ac10fc66ca4891027.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
יש גם ניצחונות מתוקים על תומכי החרם נגד ישראל.

הסיסמאות הריקות של יאיר למפל לפיד
יאיר למפל-לפיד: הממשלה נכשלה במלחמה בעזה. זה לא ניצחון מוחלט, זה אסון מוחלט. זה כשלון אסטרטגי, שמוביל לכישלון מבצעי ומדיני. זה לא חייב להיות ככה, יש אלטרנטיבה. המערכה הצבאית יצאה משליטה. אנחנו כובשים את חאן יונס בפעם הרביעית, את ג'באלייה בפעם השלישית. בכל פעם יוצאים, החמאס מגיע, ממלכד צירים ובתים, ומחכה שנחזור.
ממשלת ישראל כבר לא יודעת להסביר למה חיילים ממשיכים למות בעזה.
אם לא נסיים את המלחמה עכשיו, החטופים לא יחזרו, צה"ל ימשיך לאבד את טובי לוחמיו, האסון ההומניטרי יילך ויחמיר, העולם ייסגר בפני הישראלים. זה לא חייב להיות ככה. למה שמתרחש עכשיו יש אלטרנטיבה.
את המלחמה צריך לסיים. תמורת הפסקה כוללת, תהיה גם עסקת חטופים כוללת, על כולם, עד האחרון ועד האחרונה שבהם. ישראל תרוויח פעמיים. גם נחזיר הביתה את החטופים שלנו, גם נסיים מלחמה שכבר לא הולכת לשום מקום".
https://x.com/naaman_c/status/1949883292049678717?t=okW8Kz3Jlp1fwwDA4zPmfQ&s=03
מר יאיר למפל-לפיד, במקום סיסמאות ריקות על סיום המלחמה (מדובר רק על הפסקת אש אם אתה מתקשה בהבנה) תן גילוי נאות מה אתה מקבל מדרישות החמאס? נסיגה מוחלטת מהפרימטר ומציר פילדלפיה, שחרור כל המחבלים כולל מחבלי הנוח'בה, שיקום שלטון החמאס בעזה ועיגון העיסקה בהחלטת מועצת הביטחון? תן תשובה!
אני מציע לא לחזור לוויכוח הישן בן אהוד בן עזר למשה גרנות אם יאיר למפל-לפיד חכם או טיפש, כי הוויכוח כבר הוכרע. הבעייה היא שבפוליטיקה הישראלית רבים מפריחים סיסמאות בלי תוכן ממשי ובלי הסבר.

עיניים להם ולא יראו כי נטשו את העמדות?
רבות נכתב ועוד ייכתב על מחדל העיוורון שהביא לטבח ה-7 באוקטובר.
חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מיכאל האוזר-טוב מדווח: ״מבול הודעות עזיבה התקבלו הערב״ בזירה הפלסטינית של חטיבת המחקר. ראש ענף מחקר פלסטינים עזה: "ימים מאוד לא פשוטים עוברים עלינו. בשעות האחרונות התחלנו לקבל מחלק מאנשי המילואים הנהדרים של הזירה הודעות בדבר הפסקת התנדבות."
ב-24 ביולי 2023, מיכאל האוזר-טוב, הכתב הפוליטי בעיתון "הארץ", פירסם ברשת איקס את ההודעה הבאה:
"הודעה דחופה ששוגרה הערב בבהילות לכלל המילואימניקים של הזירה הפלסטינית בחטיבת המחקר, עקב מה שהוגדר ביחידה 'מבול של הודעות עזיבה שהתקבלו הערב.'"
"הכותב הוא רע״ן 43 – ראש ענף מחקר פלסטינים עזה:
"'שלום לכולם וערב טוב, ימים מאוד לא פשוטים עוברים עלינו. בשעות האחרונות התחלנו לקבל מחלק מאנשי המילואים הנהדרים של הזירה הודעות בדבר הפסקת התנדבות. לבד מהצער הרב על עצם ההודעות (מבלי לנקוט עמדה תוכנית לגביהן), חשוב לי להבהיר שאני, הרמ"דים [ראשי המדורים] וראשי הדסקים קשובים לכול אחד ואחת מכם ותרגישו בנוח לפנות בכל נושא. אני מול כדי להעביר מסרים ממוקדים יותר. בתקווה לימים טובים יותר לכולנו,"
https://tinyurl.com/yc2ukard
שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מיכאל האוזר טוב מדווח: "מה שקורה בחטיבת המחקר [של אגף המודיעין] זו בגדול קריסת מערך המילואים." [על רקע הודעות על הפסקת ההתנדבות למילואים במחאה על הרפורמה המשפטית].
https://tinyurl.com/bdfuzv8a
מכתב קציני אמ"ן מחקר נגד "ההפיכה המשטרית" (29 ביוני 2023)
https://tinyurl.com/46xfhfm8
"אם תאושר החקיקה המסוכנת, לא נמשיך להתנדב לשירות מילואים בחטיבת המחקר של אמ"ן."
https://tinyurl.com/4vzn2yu2
הערכת המודיעין של קציני מילואים בחטיבת המחקר: המלחמה "לבטח אינה מקרבת אותנו להכרעת חמאס"; "חמאס רחוק מתבוסה ואף משקם את יכולותיו ואחיזתו ברצועה. נטרול יכולות חמאס עד כדי הבסתו הכרחיים ליצור עתיד בר-קיימא לאזרחים בדרום, אך נראה שתכליות אלו בלתי ניתנות להשגה בטווח הזמן הנראה לעין."
https://tinyurl.com/yhrarx6a
שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מיכאל האוזר-טוב, מסביר את ההיגיון מאחורי הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים: "כשחברה מסחרית מנסה למנוע השתלטות עוינת היא מפעילה לעיתים את מנגנון 'גלולת הרעל'. החברה פוגעת בעצמה, מוכרת אופציות במחיר הפסד, עושה כל מה שדרוש כדי למנוע את ההשתלטות.".
https://tinyurl.com/mu3k8h82
חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מיכאל האוזר טוב מכריז: "חיל האוויר מפעיל את גלולת הרעל," ביום בו 1,142 טייסים ונווטים, בקרים, מפעילי כטמ"מ ואנשי יחידות מיוחדות, איימו להפסיק את השירות במילואים, במחאה על הרפורמה המשפטית. "הכשירות תפגע, הכלכלה תרעד, הלכידות החברתית תתפורר."
https://tinyurl.com/4m34bj75
https://x.com/jdhalevi/status/1949690472496263329?t=rbE5lG83VtqZ7L0rxF77CQ&s=03
האם העיניים של ישראל נעצמו בגלל התנועה הפרוטסטנטית? מחקר עתידי יענה על השאלה.

בלינדמן פקח עיניו?
חמישה נשיאי אוניברסיטאות פירסמו מכתב לממשלת ישראל במקום לחמאס ובו הם מאשימים את ישראל ברעב בעזה.
במאמר מערכת בעיתונם "הארץ" מאשימים שוקן, נבזלין, ובומשטיין-בן את האוניברסיטאות שלא חתמו על המכתב, והם אף מאיימים עליהן: "ראשי המוסדות בחיפה, בן-גוריון, בר-אילן ואריאל סירבו להצטרף. מאריאל, שהוקמה בחטא וקיבלה מעמד בחטא, אין ציפייה, אך כישלון ראשי 3 המוסדות האחרים להפגין עמוד שדרה מוסרי בולט יותר. הם לא יינקו."
("חיפה בן גוריון בר אילן", מאמר מערכת "הארץ" 29.7.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/2025-07-29/ty-article-opinion/00000198-5201-d669-a99d-7eb7b5860000
בזמנו כתבתי על נשיא אוניברסיטת חיפה פרופסור גור בלינדמן-אלרואי, שגזר את תעודת החוגר שלו אחרי עשרות שנות מילואים בעקבות הרפורמה המשפטית, ואמר בראיון לניו יורק טיימס, כי "תומכי נתניהו כבר לא אחים שלי."
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01869.php
והנה מסתבר שבכל זאת פרופסור גור בלינדמן-אלרואי נשיא אוניברסיטת חיפה פקח את עיניו והבין שיש לו סולידריות חברתית והוא אינו מהדהד את תעמולת החמאס, ואינו מאשים את ישראל ברעב בעזה. יישר כוח. מוטב לראות גם באיחור.
נעמן כהן