פאבל קרושבאנו (1860-1909) היה עיתונאי, פובליציסט, עורך עיתונים ופוליטיקאי רוסי ממוצא רומני. תומך נלהב של הצאר, אנטישמי וקיצוני ימני, משתף פעולה עם המשטרה הפוליטית באימפריה הרוסית, משתתף פעיל ב"מאות השחורות". עלילת הדם שפירסם שיהודים משתמשים בדם ילדים נוצרים לפולחן, הביאו לפרעות קישינב ב-1903.
קרושבאנו כתב את הנוסח הראשון של הפרוטוקולים של זקני ציון, והיה המוציא לאור של הספר שהשפיע ומשפיע על האנטישמים עד היו.

מקבלי אות קרושבאנו
אנחנו פותחים מדור חדש של מדד קרושבאנו המיועד לישראלים ההולכים בדרכו. מדד קרושבאנו. כל ישראלי ההולך בדרכו של קרושבאנו ומשטין ומפיץ עלילות דם על ישראל ומלבה שנאה המסכנת את חיי היהודים בארץ ובעולם, יקבל את אות קרושבאנו.
ברבות הימים נדרג את חשיבותם.
אני פונה לכולם אנא שלחו מועמדים לקבלת אות קרושבאנו.

הנה הרשימה הראשונה של מקבלי אות קרושבאנו:
יאיר גולדנר-גולן. הוא הראשון שמקבל את אות קרושבאנו כי הוא זה שהדהד את עלילת הדם שלו (שהביאה לפוגרום קישינב) ש"היהודים הורגים תינוקות של לא יהודים כתחביב." (קרושבאנו אגב אמר כפולחן דתי).
עמוס שוקן, ואלוף בומשטיין-בן. מקבלים את אות קרושבאנו. עיתונם, עיתון "הארץ", בדומה לעיתונו של קרושבאנו הוא המקור העיקרי לעלילת הדם שהיהודים מבצעים ג'נוסייד בערבים, ולכן שניהם ראויים לאות קרושבאנו.
גדעון (לואי) לוי, מקבל את אות קרושבאנו על עלילת הדם שלו ש"ההרעבה וההרג ההמוני הם המטרה. כלומר, ג'נוסייד," "הארץ" 31.7.25)
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-07-31/ty-article-opinion/.premium/00000198-5b42-da8a-ab9c-7fcae83b0000
מוז'גאן אבגינסז-אורלי נוי מקבלת את אות קרושבבאנו. כיושבת ראש ההנהלה של ארגון בצלם הכריזה: "הג'נוסייד שלנו":
https://www.btselem.org/hebrew/publications/202507_our_genocide
מוז'גאן אבגינסז-אורלי נוי היא מהגרת (הבלתי חוקית לתפיסת הערבים) מאיראן, תומכת הטרור שקבעה בשנת 2022, בעקבות פיגוע שבו ירו מחבלים פלסטינים על אוטובוס שהסיע חיילים, כתבה: "לא, ירי על אוטובוס חיילים בשטח כבוש אינו טרור." חברת בל"ד: ומועמדת המפלגה לכנסת. היא איראנית אנטישמית ואנטי-ציונית. על כל אלה היא ראויה לאות קרשובאנו.
(ודוק: כשיצחק רוביצוב-רבין אמר שמוחמד יאסר ערפאת בלי בג"צ ובצלם יילחם בחמאס, הוא לא הבין שבצלם הא בעצם ארגון תומך חמאס).
"ארגון רופאים לזכויות אדם" ראוי לאות קרושבאנו לאחר שפירסם: "ג'נוסייד בעזה"
https://www.phr.org.il/genocide-in-gaza-heb/
מוזר. האתר מחק את הקישור של עצמו ל"צוות והנהלה" ולא ברור מי עומד בראש הארגון.
אבל ג'מיני כתב לי שזה ד"ר גיא שלו:
https://www.zman.co.il/writer/12718/
הנה בקטע מדהים מתוך הריאיון של 2 ראשי ארגוני זכויות אדם, בצלם ורופאים לזכויות אדם ב-CNN. אחרי שהם מסבירים כמה ישראל מבצעת ג'נוסייד כשהם טוענים שההוכחה לכך היא "הכוונה" שהשמיעו פוליטיקאים ישראלים נגד עזה, שואלת אותם המראיינת כריסטיאן אמנפור, האם חמאס ביצע ג'נוסייד לאור ההגדרה שלכם?
ובכן, שימו לב לתשובה של מר גיא שלו. הוא לא היה מוכן להגיד שחמאס בצעו ג'נוסייד. הוא מדפדף את השאלה וחוזר להאשים את ישראל. כאשר הוא נשאל על עמדת ישראל הטוענת שחמאס מתחבא מאחורי בתי חולים הוא משיב: "מה הראיות לכך?"
או במילים אחרות, כדי להרשיע את ישראל והחברה הישראלית, החבר'ה האלה מקטינים את הג'נוסייד של חמאס. מקטינים את המפלצתיות של החברה העזתית כולה. זה אשכרה פוגע להם בנרטיב של "ישראל הג'נוסיידית" ששני החבר'ה האלה עם המבט המיוסר בעיניים מנסים לקדם.
https://x.com/IshayFridman/status/1950791625950597359?t=56UonCdnxiyKV-pHp_inVg&s=03
שני הארגונים אם כן זכאים לאות קרושבאנו.
יולי נובק: מנכ"לית בצלם לשעבר מקבלת את אות קרושבאנו בעקבות פירסומה את עלילת הדם: "הג'נוסייד שלנו"
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-07-31/ty-article-opinion/.premium/00000198-6038-dc50-a9bf-ed7bd0af0000
דויד גרוסמן: מקבל את אות קרושבאנו על שהכריז: "ברצועת עזה מתרחש רצח עם."
https://x.com/Haaretz/status/1951278906037711320?t=_3n7DepCa-OCbpZN0Mcj1A&s=03

אתם מוזמנים להציג מועמדים נוספים לקבלת אות קרושבאנו.

"תיקון" נוסח הניו יורק טיימס: אחרי ששיקרו והכפישו את ישראל לעיני עשרות מיליוני עוקבים הם פירסמו תיקון בשקט בשקט בעמוד יח"צ זניח
אחרי ששוב פירסם עלילת דם על ישראל, "הניו יורק טיימס" "תיקן" הלילה את "הטעות" בה הציג ילד החולה בסיסטיק פיברוזיס כמי שגווע למוות בגלל "ההרעבה" הישראלית בעזה.
בלחצה של הקונסוליה הישראלית בניו יורק, העיתון פירסם הבהרה רפה ומערבלת בה נאמר כי "לאחרונה פרסמנו כתבה על האזרחים הפגיעים ביותר בעזה, כולל מוחמד זכריה אל-מוטוואק, בן כ-18 חודשים וסובל מתת תזונה חמורה. מאז למדנו מידע חדש, כולל מבית החולים שטיפל בו ומרשומותיו הרפואיות, ועידכנו את הכתבה שלנו כדי להוסיף הקשר לבעיות הבריאות הקיימות שלו. פרט נוסף זה מעניק לקוראים הבנה טובה יותר של מצבו."
קונסול ישראל בניו יורק אופיר אקוניס, אמר בתגובה כי "מצער שהתקשורת הבינ"ל נופלת פעם אחר פעם לתעמולת השקרים המתועבים של חמאס. קודם מפרסמים – אחר בודקים, אם בכלל. התיקון של הניו יורק טיימס הוא רק ההתחלה. אנחנו נמשיך להיאבק על האמת ועל העובדות ללא הפסקה ולנפץ את תעמולת הזוועה של חמאס בכל דרך."
"התיקון" של הניו יורק טיימס לא מתחיל להיות אמין. ראשית, הוא פורסם בקטן ברשתות החברתיות, בעוד תמונת הילד נמרחה בעמוד הראשון ונפוצה בכל העולם. ומה שחשוב יותר לא מדובר ב"טעויות", ואפילו לא בתופעה או מגמה. בכל הנוגע לניו יורק טיימס, ולא רק אליו, זו שיטה.
מכון "קמרה" חשף כי ניו יורק טיימס השתמש באנשי חמאס כ"צלמי עיתונות" שלו בעזה. בדיקה של פרופ' איתן גלבוע מצא שרק בחצי השנה הראשונה של המלחמה, העיתון, שלצערנו משפיע גם על הממשל הנוכחי, תיקן 48 פעמים כתבות שלו בנוגע לישראל. "תיקונים אלה התייחסו לסוגיות כמו ציטוט שגוי של מנהיגים ישראלים, כותרות מטעות ושגיאות, בדיווח על אירועים כמו הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי." כותב מנוע הבינה המלאכותית גרוק.
הקו העוין של "העיתון היהודי" לעם היהודי, הוא מן המפורסמות. "ניו יורק טיימס" הצניע את זוועות השואה ומסקר את מדינת ישראל בעוינות באופן שיטתי. כזכור, עוד לפני המלחמה, התפטרו שני עורכים בכירים בעיתון, ג'יימס בנט ובארי וויס, על רקע ההטייה השמאלית החריפה מאוד בתוך המערכת.
אבל כשהאמת נחשפה, והסתבר שלא היה מדובר ברעב אלא בילד חולה – הניו יורק טיימס לא טרח לפרסם את התיקון באותו מקום ולא באותו היקף חשיפה.
במקום זאת, הוא בחר להחביא את ה"התנצלות" בעמוד יחסי הציבור שלו,
זהו העמוד שבו פורסמה העלילה האנטישמית בפני עשרות מיליונים:
👉 https://x.com/nytimes
וזהו העמוד הזניח שבו פורסם ה"תיקון", הרחק מעיני הציבור:
👉 https://x.com/NYTimesPR
https://rotter.net/forum/scoops1/910182.shtml
עיתון הניו יורק טיימס זכאי גם הוא לאות קרושבאנו, אבל אנחנו מעניקים את האות רק לישראלים.

ומי אחראי לרעב בעזה?
האו"ם מאשר רשמית: מאז ה 19.5 ועד היום נכנסו לרצועה באמצעות מנגנון האו"ם 2010 משאיות סיוע. מתוך 2010 המשאיות שנכנסו לרצועה 1753 משאיות נבזזו ורק 260 הגיעו אל היעד. יותר מ 87% ממשאיות הסיוע של האו"ם שנכנסו לרצועת עזה נבזזו!!! ואלה נתוני האו"ם בעצמו.
https://rotter.net/forum/scoops1/910325.shtml
כמובן שהמלעיזים והמשטינים יעלילו רק על ישראל.

חיפה יפא עכא
(בעקבות מאמרו של פרופסור אהוד מנור, "חיפה הסיפור היהודי והדמוקרטי", ("חדשות בן עזר", 2077):
זוהי חיפה שחדלה להתקיים, ונותרה בבתים הנטושים ובקפה ששותים.
צעירים ערבים רואים בה זיכרון מתמשך של הנכבה.
סיור טיולים בחיפה לערבים
ראודה גנאיים, שפירסמה את הספר "חיפה בזיכרון בעל־פה: שכונות, בתים ואנשים", שיצא ב–2022 (הוצאת המרכז הערבי למחקר ומדיניות בקטאר), מדגישה ש"המסע שלי לחיפוש אחר הזהות האישית והלאומית התחיל לפני שנים רבות." 
גנאיים משרטטת בספרה את החוויה הקיומית של הערבים בחיפה לפני קום המדינה ואחריה. היא עוקבת אחרי 40 סיפורים אישיים של אנשים בשכונות אל-עתיקה, המושבה הגרמנית, ואדי סאליב, ואדי ניסנאס ועבאס. גנאיים היא חוקרת עצמאית של היסטוריה חברתית והיסטוריה שמקורה בסיפורים בעל-פה.
"השיח על סוגיית השיבה של הפליטים מושתק," היא אומרת, "הישראלים רואים בחזרתו של פליט פלסטיני לארץ איום על קיומם. אחרי 76 שנה צריך להיות פתרון צודק לנושא."
עבור יהודים רבים מייצגת חיפה חיים משותפים, אולם צעירים ערבים רואים בה זיכרון מתמשך של הנכבה.
גנאיים מקיימת סיורים בחיפה תחת הכותרת "שכונה וסמטה", המיועדים לקהל הערבי והיהודי, בערבית ובעברית (בהתאמה). סיור כזה בשכונת ואדי ניסנאס, שאירגנה "תנועת צעירי חיפה הערביים" ציין את נפילת העיר (בידי היהודים) ב-22 באפריל 1948." כ-30 צעירים התאספו בארבע אחר הצהריים ברחוב הוואדי, ליד בית מספר 50 שבו פועלת המספרה של וליד בלוטין. משפחה זו היא אחת היחידות שגרה ברחוב עוד מלפני הנכבה.
כמו תמיד בסיור שמארגנת ראודה גנאיים הנכבה נוכחת בכל נשימה, אבל לא קיימת, שקופה, לא זוכה להכרה. עבודת אמנות אחת ב"מוזיאון ללא קירות" שהיא מובילה בסיורה לא מותירה מקום לספק. העבודה, של חיה קרברג-תומא (אמנית חיפאית יהודייה, שהיתה בת זוגו של ההיסטוריון הערבי־נוצרי אמיל תומא*), נקראת "מישהו גר כאן עד 1948.".רואים בה דלת עץ ישנה ומעליה תצלום של בני זוג אלגנטיים.
(שירין פלאח-סעב ומשה גלעד, זוהי חיפה שחדלה להתקיים, ונותרה בבתים הנטושים ובקפה ששותים, "אל-ארצ'", 13.5.24).
https://www.haaretz.co.il/gallery/trip/2024-05-13/ty-article-magazine/.premium/0000018f-5c39-d019-a3bf-5cfd8ca50000
בניין קולנוע חן ההיסטורי של חיפה נמכר בכספים שגייס עזמי בשארה מקטאר, יהפוך למרכז תרבות פיליסטינית המנציח את הנכבה.

טיולים להכרת העבר היהודי של חיפה
"חיפה הסיפור היהודי"
במקביל לסיורים הערביים להכרת הנכבה וחיפה הערבית, קם בחיפה גם ארגון המארגן טיולים להכרת העבר היהודי של חיפה.
"חיפה הסיפור היהודי" הוא פרויקט להדרכת טיולים וסיורים, משחקי ניווט עירוניים, העברת הרצאות, ימי עיון וסדנאות בנושא הסיפור היהודי והציוני של חיפה.
מטרת הפרויקט היא להשפיע על תדמיתה היהודית והציונית של חיפה.
"חיפה הסיפור היהודי" שם לו למטרה להשפיע על תדמיתה של חיפה ולהפוך אותה ליהודית וציונית יותר.
כיום נחשבת חיפה לעיר רב תרבותית ורבת דתות. המבקרים בעיר יכולים להתרשם מהמושבה הגרמנית המשוקמת, מהגנים הבהאים המפוארים, מביקור בכנסיה בסטלה מריס ומחוסר היכרות משווע של העבר וההווה היהודיים והציוניים של העיר.
בנוסף, נחשבת חיפה לעיר "אדומה", ללא קשר לעולם הרוח והתרבות של מסורת ישראל.
חיפה הסיפור היהודי שם לו למטרה לשנות את תדמיתה של חיפה ולהפוך אותה לעיר של כחול לבן.
באמצעות סיורים למבוגרים, טיולי בתי ספר, הרצאות ושיקום אתרי מורשת יהודיים אנו מנסים להנחיל לציבור הרחב את מורשתה היהודית והציונית המשמעותית והלא מוכרת של חיפה.
באמצעות היכרות עם מורשת זו אנו מקווים שתדמיתה של העיר תשתנה בעיני הציבור הרחב, ומעיר אדומה תהפוך חיפה לכחולה לבנה.
אתם מוזמנים להצטרף אלינו, להכיר את סיפורה היהודי והציוני של חיפה וביחד לשנות את תדמית העיר – עיר של זהות יהודית, עיר של כחול לבן. 
https://www.haifajewishstory.co.il/3/מי-אנחנו
על אירגון טיולים בחיפה להכרת העבר היהודי של העיר יצא קצפהּ של עליזה גוטר-שנהר-אלראי, יו"ר העמותה לתולדות חיפה.

עליזה גוטר שנהר-אלרעי "וביערת הרע מקירבך"
עליזה גוטר-שנהר-אלרעי המתנאה כפרופסורית בפנסיה לספרות עממית יהודית, ובהיותה שגרירה ברוסיה כמינוי של שמעון פרסקי-פרס, בלי לדעת רוסית, מכהנת עתה כיו"ר העמותה לתולדות חיפה, ופועלת לבער את הרע. ומהו הרע אליבא דעליזה גוטר-שנהר-אלרעי?
הרע הוא העבר היהודי של חיפה. וכך היא כותבת:
"קבוצה בשם 'חיפה – הסיפור היהודי', שאין לדעת מי מממן אותה, מנסה לעורר ריב ומדון בלב עירנו השלווה והרב-תרבותית. מטרתה המוצהרת: 'לחזק את הצביון היהודי והציוני של חיפה' – כלומר, לשנות את אופייה הקוסמופוליטי והפתוח של העיר.
"לטענתם, המבקרים בחיפה סובלים מ'חוסר היכרות' עם סיפורה היהודי והציוני של העיר. אך מנין להם טענה זו? האם נערך סקר אמין? האם נבדקו העדפות המבקרים?
"העמותה לתולדות חיפה, לצד גופים אקדמיים ואנשי חינוך מקומיים, עורכת זה שנים הרצאות, סיורים ופרסומים על תולדות העיר – על כל רבדיה: יהודיים, ערבים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים ובהאים גם יחד. חיפה היא עיר רב-תרבותית ורב-דתית, המהווה דוגמה נדירה לחיים משותפים. יהודים – חילונים, דתיים וחרדים – חיים ופועלים בה לצד ערבים – מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובהאיים מתוך כבוד הדדי, שותפות והרמוניה מרשימה. כך הייתה חיפה, כך היא כיום – וכך גם תישאר!
"במנשר הבזוי שמפיצה הקבוצה, הם מציינים כי חיפה נחשבת לעיר 'אדומה', כביכול מנותקת מעולמה הרוחני והתרבותי של מסורת ישראל. לידיעת המפיצים – חיפה, למרבה הצער, כבר אינה אותה עיר 'אדומה' שבה גדלתי, ושמעולמה היהודי וההומניסטי צמחתי. הקבוצה הדתית העומדת מאחורי היוזמה אינה מבינה, ככל הנראה, כי אין מדובר באי-ידיעה מצד הציבור החילוני, אלא בפער יסודי בתפיסת היהדות. לנו, היהודים ההומניסטיים, היהדות היא מקור השראה, מרחב של טקסטים, ערכים, יצירה ומשמעות, ממנו אנו ניזונים. עבורם, היהדות היא מקור סמכות. בעיניהם, כל בני העם היהודי נדרשים 'לקבל על עצמם עול שמיים' ולקיים מצוות.
"בעינינו – האדם עומד במרכז, ולא האל.
"היהדות הגזענית, המדגישה עליונות יהודית על פני אחרים, אינה מקובלת על רבים מאיתנו, היהודים ההומניסטיים. בחיפה, יהודים הומניסטיים אינם מיעוט – הם רבים, רבים מאוד. הניסיון להציג את עצמם כמי ש'מנחילים לציבור הרחב את מורשתה היהודית והציונית המשמעותית והלא מוכרת של חיפה' – חוטא לאמת. לא מדובר בהנחלה אלא בהשתלטות תרבותית, בניסיון לכפות קריאה אחת, צרה ומצמצמת, על מרקם עשיר ומורכב של חיים יהודיים, ערביים, חילוניים ודתיים. זו אמירה שקרית וחסרת כל בסיס. אין לנו כל עניין 'לתקן' או לשנות את תדמיתה של עירנו האהובה והשלווה. להפך, אנחנו מבקשים לשמר את הריבוי, את הפסיפס העשיר של קולות, קהילות, מסורות ותרבויות שחיים זה לצד זה בעיר חיפה, כבר דורות.
ולכם, המבקשים למחוק את הזהות הרב-תרבותית של חיפה, נאמר זאת בפה מלא: לא ניתן לכם לשנות את דמותה של העיר שלנו. נאבק עד חורמה."
https://haipo.co.il/item/584953
מובן שעל ארגון טיולים לערבים להנצחת הנכבה הקוראים לזכות השיבה, עליזה גוטר-שנהר-אלרעי, אינה מלינה. היא הרי כמו רבים כמוה רואה את האוייב ביהודים הדתיים בלבד. מצידה שחיפה תהפוך שוב לעיר ערבית-מוסלמית (מה שקורה ממילא, למעלה מ-50 אחוז מהסטודנטים באוניברסיטת חיפה, המנציחה בחזיתה את הנכסה, הם ערבים) העיקר שלא יוזכרו בה אתרים יהודים על ידי יהודים דתיים.
הבנתם? לבער את הרע לפי עליזה גוטר-שנהר-אלראי, זה לבער את העבר היהודי "הזוי" לדבריה של חיפה, יחד עם ביעור היהודים הדתיים. נגדם, ולא נגד הערבים היא תילחם "עד חורמה".
מסקנה: יש לבער את הרוע מתוכה של עליזה גוטר-שנהר-אלראי.

*אמיל תומא – יווני-נוצרי שהסתערב בגין הכיבוש הערבי, היה עסקן פוליטי בפ.ק.פ. בזמן המנדט, ואחר עסקן במק"י ובגלגולה רק"ח. עם אשתו חיה קרברג, ילידת אורגייב הקרובה לקישיניב (אז ברומניה, כיום במולדובה), עלתה לארץ ב-1934(נחשבת למהגרת בלתי חוקית ע"פ הגדרת הערבים) התחתן במוסקבה. כל ימיהם היו קומוניסטים סטלניסטים אנטי-ציונים שלא הכירו בקיומו של העם היהודי ובזכותו למדינה, והתנגדו לדמוקרטיה בשאיפה לקומם שלטון דיקטטורי קומוניסטי.

הרישעות, הפיליסטיניות והכסילות של יאיר למפל-לפיד (1)
שנה לאחר ההתנתקות מעזה כתב העיתונאי אז, וראש האופוזיציה היום, יאיר למפל-לפיד, בטורו בידיעות: "מדוע היה דחוף וחשוב כל כך למדינת ישראל להתפנות מעזה [ ... ] אני רוצה להציע תיאוריה: זה לא היה למרות המתנחלים, אלא בגללם. זה מעולם לא היה קשור לפלסטינים, לדמוגרפיה, לשאיפה להסדר שלום, לתשישותו היחסית של צה"ל או לכל אחד מן ההסברים שניתנו לנו ( ונסתרו שוב ושוב ). המניע היה אחר לגמרי: הוא נעוץ בהפרת האיזון העדין שהיה בין החברה המתנחלית לבין החברה הישראלית [ ... ] בעשרים השנים האחרונות עשו הדתיים= לאומיים שימוש נרחב בעם החילוני כדי להגשים שורה של מטרות פוליטיות, ובעיקר אמוניות [...] אלא שהישראלים לא אוהבים להיות חמורים , ולא חשוב מי רוכב עליהם: 'עקרון המטוטלת הנודע' הוא מציאות פוליטית פעילה מאוד בארץ [ ... ] ככל שתדחף את המטוטלת רחוק יותר, היא תחזור בעוצמה רבה יותר. הוחלט ללמד את המתנחלים צניעות ואולי דמוקרטיה."
יאיר לפיד, "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות", ידיעות אחרונות, 13.10.2006.
https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Page.aspx?nBookID=103787881&nTocEntryID=103787954&nPageID=103787914
הבנתם? ההתנתקות מעולם לא היתה קשורה לפלסטינים, לדמוגרפיה, לשאיפה להסדר שלום, לתשישותו היחסית של צה"ל או לכל אחד מן ההסברים שניתנו לנו. המניע היה אחר לגמרי. הפרת האיזון העדין בין חברת המתנחלים לבין החברה הישראלית. הוחלט ללמדם שיעור בצניעות, ואולי גם דמוקרטיה.
כשהפיליסטיני למפל-לפיד רצה ללמד את המתנחלים צניעות ודמוקרטיה הוא לא העלה כלל על הדעת בכסילותו שבשביל הערבים ניר עוז, נחל עוז, בארי, שדרות, וכל יישובי גבול עזה הם התנחלויות שיש לעקור מן השורש ולרצוח את כל המתנחלים היהודים החיים בהם.

הרישעות, הפיליסטיניות והכסילות של יאיר למפל-לפיד (2)
יאיר למפל-לפיד: "הצעה מנומסת: אם אתם נכנסים לאיזה מקום ציבורי, מסעדה, רופא שיניים, הספר שלכם, והטלוויזיה דלוקה על ערוץ 14, תבקשו שיעבירו. בלי התרסה, בלי לריב, בלי להיכנס לויכוח אידיאולוגי ארוך. פשוט תבקשו הכי באדיבות בעולם, 'זה בסדר מבחינתכם להעביר ערוץ? לא, ממש לא אכפת לי לאיזה ערוץ, מה שנוח לכם. אם ישאלו אתכם למה, אל תכנסו להסברים ארוכים, בטח אל תריבו. תחייכו, תגידו, 'כי זה גורם לי להרגיש לא נעים,' וזהו. אם יגידו לכם לא, אז לא. אם יגידו לכם כן, אז יהיה במרחב הציבורי קצת פחות הסתה וקצת פחות רעל וקצת פחות שטיפת מוח אלימה של השלטון."
https://x.com/yosishahbar/status/1950460137342108019?t=-a2nBJbfe7yAcKO4cdihaA&s=03
יש מזל שליאיר למפל-לפיד אין כוח פוליטי, לו היה לו, הוא היה מתפקד כז'דנוב או גבלס ואוסר כפשיסט לצפות בכל ערוץ תקשורת שאינו מהדהד את דעותיו.
אין צורך לחדש את הוויכוח אם הוא חכם או טיפש. הוויכוח כבר הוכרע.

[אהוד: אם אינני טועה, ענבל היא נינה של משה-שמואל ראב בן עזר, אחיו הצעיר של סבי יהודה ראב בן עזר, שניהם ממייסדי פתח תקווה בשנת 1878]. ("חדשות בן עזר", 2077).
אכן. משפחתו של גדי אביה של ענבל ראב-בן עזר, מצד אביו, באה מהונגריה באמצע המאה ה-19 והתיישבה בירושלים. הם היו חרדים שיצאו מהיישוב הישן כדי להקים יישוב חדש. עוד בהונגריה הם החליטו שליישוב יקראו פתח תקוה. בשלב מסוים הכריחו אותם הטורקים להתאזרח באימפריה העותמנית ולהחליף את שמם מראב (הסופר אהוד בן עזר הוא בן דוד של גדי, המשוררת אסתר ראב היא דודתו) למשהו יותר טורקי. "לסבא של אהוד קראו הטורקים מוסה אבן עזר, הבן של אלעזר, וככה זה נשאר," אומר גדי. ("התפוח והעץ", "הארץ" 27.4.12).
https://www.haaretz.co.il/magazine/2012-04-27/ty-article/0000017f-db69-d856-a37f-ffe944480000
[אהוד: מרבית הפרטים שפורסמו בקטע-הכתבה הזה אינם נכונים ואין להתייחס אליהם כחלק מהימן מתולדות משפחת ראב בן עזר. הם פשוט נובעים מבורות. באותה מידה יכול היה להיכתב כי משפחת ראב עלתה ברגל מתימן לארץ-ישראל בשנת תרפ"ה-פ"ו].

אבוי לנו אילנה המרמן לא יורדת מהארץ לדויטשלנד
האקטיביסטית הפרו-איסלמית הוותיקה, אילנה המרמן, אזרחית דויטשנלד נאמנה, טסה באל על לברלין בירת הרייך, ולא יכלה להפסיק לחשוב במטוס: "צפיתי בתמונות החביבות האלה של משפחות ישראליות אוהבות בתחילת דרכן לחיי משפחה שטסות איתי, ולא מצאתי לי מפלט מן המחשבה שאולי, ואף קרוב לוודאי, שעד לפני זמן קצר היו הצעירים והצעירות האלה שותפים למלחמה שקיפדה והחריבה לעד את חייהן של משפחות שלמות, ושמטרתה העיקרית ואף המוצהרת נהייתה בינתיים לדאוג שלעקורים ולשורדים לא יהיה לאן לחזור. שאולי יש בהם אף מי שהרגו, במו נשקם האישי, או בפצצות שהשליכו ממרום או הפעילו מרחוק, אבות ואימהות בני גילם ואת ילדיהם ותינוקותיהם."
"בשהותי בברלין," ממשיכה המרמן, "ובעודי שבה ומתחבטת להגר או לא להגר. מתבררת לי בוודאות גדלה והולכת האמת המרה שישראל אינה המדינה שלי, הישראליות שלה אינה הישראליות שלי ויהדותה אינה היהדות שלי. אז מה עושים עכשיו, כשהגיעו מים עד נפש כמאמר הקלישאה שהיתה למציאות? מהגרים?
"אני אישית מגלה לתימהוני שאין ביכולתי לממש את האפשרות להגר, שנפלה גם בחלקי. מתברר לי שדווקא בעת הזאת, שארץ הולדתי היתה למדינה נתעבת יותר משצפיתי בתחזיותיי האפלות ביותר, אני נאחזת לבלי יכולת להתנתק במחויבויות שבניתי לי בה בעשרות שנות חיי, במחויבויות כלפי האנשים שעדיין אוזרים די כוחות, ובעיקר אומץ, להיאבק נגד הרוע שהשתלט על ארצם.
"הסולידריות הפוליטית והאנושית שלי נתונה לעשרות ולמאות שיוצאים להגן על הפלסטינים מפני הפוגרומים הרצחניים שעושים יהודים בכפריהם; לאזרחי ישראל הפלסטינים שנרדפים עכשיו בארצם יותר מתמיד ורובם אינם יכולים לבחור להגר ממנה; לַפעילים בעמותות המגינות על זכויות האזרח בישראל ונרדפות אף הן; וגם לחברים אישיים שדעותיהם כדעותיי והם מוכי יגון כמוני, אבל כבר לא בריאים דיים לצאת לפעילות או להגר. את הסולידריות הפוליטית והאנושית עם האנשים האלה, יהודים כערבים, לא אמצא בשום מקום מחוץ לישראל. בני האדם האלה יקרים לי וטוב לי בקרבתם. מקומי בישראל."
(אילנה המרמן, "ארץ הולדתי היתה למדינה נתעבת, ואני נאחזת בלי יכולת להתנתק", "אל-ארצ'", 31.7.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-07-31/ty-article-opinion/.premium/00000198-6005-de6e-a198-e8ed7d1b0000
כאזרחית דויטשלנד נאמנה (בנציונליטט הגרמני, לא בפולק הגרמני) מכירה ודאי פראו המרמן את האימרה של הפילוסוף הגרמני היינריך פון טרייצ'קה Die Juden sind unser Unglück "היהודים הם אסוננו" (אימרה שאומצה ע"י חבריהּ בחמאס), והיא מודעת היטב לעובדה ששם בדויטשלנד ייקל עליה אמנם להמשיך להזדהות עם החמאס הפועל נגד היהודים במדינת היהודים, אבל היא לא תוכל יותר להמשיך ולהיות אקטיביסטית פרו איסלמית בדויטשלנד עצמה. לכן היא בחרה להישאר בארץ.
הישארותה בארץ היא בשורה רעה לנו, ובמיוחד לעזתים, שעליהם היא מביאה אסון במאבקה להצלת שלטון החמאס בעזה ושיקומו, ממנו הם יסבלו בראש ובראשונה.

נ.ב. בלי קשר, אי אפשר לסלוח לה על התרגום הקלוקל שלה ל"נסיך הקטן" בו מנעה מילדי ישראל להכיר את המילה העברית תוכן – אסטרונום.

עדיף לבקר ב"לוחמי הגטאות"
משלחת צה"ל נדרשה להסיר דגלי ישראל בטקס בבירקנאו: ״השפלה שטרם חווינו.״
180 חיילים, קצינים ואנשי כוחות הביטחון במשלחת "עדים במדים" התכוננו לטקס במחנה בפולין בעודם אוחזים בדגלי כחול לבן – אבל לראשונה נעצרו בשערי המחנה על ידי שוטר פולני שדרש להסיר את הדגלים. "אף טקס לא נעצר, לא ביערות, לא בטרבלינקה, לא בוורשה," ״עצוב, עדיין נאבקים באנטישמיות.״
משלחת ״עדים במדים״ מטעם צה״ל ומערכת הביטחון, שפועלת מזה שנים רבות בתחום הנצחת השואה, וכללה השנה 180 משתתפים – נעצרה בצעדת הדגלים בכניסה למחנה בירקנאו שבפולין. זאת, היות שנדרשה על ידי שוטר מקומי להסיר את דגלי ישראל אותם נשאה. למרות ניסיונות מצד הקצינים הישראלים והצוות המקומי – לא הושגה הסכמה, והדגלים הוסרו.
אחד המשתתפים במשלחת, סיפר על שחווה: ״יצאנו בשורות מהמוזיאון החיצוני אל שערי המקום כמקובל עם דגלים, בצעידה צבאית, קול חצוצרה. כשעצרנו ליד השער הידוע לשמצה, השוטר הפולני עצר את השורה הראשונה וביקש שלא ניכנס עם דגלים. הסגל הפולני המקומי התווכח, גם הסגל הישראלי שכלל קצינים בכירים התווכח איתו, אבל ללא הצלחה.
״בזמן השיח ביניהם חיכינו בשקט בשורות ולא זזנו. כעבור דקות בודדות הסגל הנחה את הרס"רית של המשלחת, והיא הנחתה את נושאי הדגל לפרק את הדגלים.״ הוא מוסיף, ״שמנו אותם מאחור, ברכב שמשמש לארגון טקסים. כשחלפנו בשער לא אמרנו שום דבר לשוטר הפולני אבל שררה אווירה לא נעימה.״
״היינו בשוק מההחלטה, אף טקס על מדים לא נעצר עד כה באמצע, לא ביערות, לא בטרבלינקה, לא בוורשה, לא במיידנק, בכולם היינו עם נושאי דגלים מקדימה,״ המשיך ב׳. ״לא הרגשנו השפלה עד אותו רגע, וההשפלה הזאת היתה פומבית מול קהל אורחים שצילם אותנו, והתלהב מהטקס הצבאי. מדי שנה אפשר להיכנס, כל משלחת נכנסת עם דגלים. יש תמונות מפורסמות מאז ותמיד של קצינים במדים עם דגלים בבירקנאו. לדעתנו, מקור ההנחייה היא שילוב של אנטישמיות וניסיון שלהם לצייר את העבר בדרך אחרת.״
״זה ממש עצוב,״ הוא אומר בכאב. ״נאלצנו לוותר על מסורת ארוכת-שנים. זה טקס מרגש מאוד, ונאלצנו להחסיר חלק משמעותי ממנו. זה פגע משמעותית ברגשות של כולנו. האירוע הזה מסמל שאנחנו עדיין במאבק מול אנטישמיות באירופה, ויש עדיין מי שמנסה לשנות את הנרטיב הציוני ואת קדושת המקום עבורנו.״
https://www.ynet.co.il/news/article/bj847wywxl
באמת אולי הגיעה העת להפסיק עם המצעדים הצבאיים בפולניה, עדיף להפסיק להעשיר את המשק הפולני ולהעביר את המצעדים למוזיאון השואה בקיבוץ לוחמי הגטאות.

יאיר גולדנר-גולן לראשות המשטרה
לפרופסור אורי יוסלזון-בר יוסף, מדען המדינה בפנסיה מאוניברסיטת חיפה, יש רעיון גאוני איך להציל את המדינה ל"לנוכח ההרס שהממשלה הזאת ממיטה על כל מה שבנה המפעל הציוני במשך יותר ממאה שנה – שוו בנפשותיכם," כותב יוסלזון-בר יוסף, ש"יאיר גולדנר-גולן מודיע שבממשלה הבאה שתקום הוא ידרוש תפקיד אחד בלבד: את תפקיד השר לביטחון הפנים. שוו בנפשותיכם איך קציני המשטרה, שכיום יודעים שעתידם המקצועי מותנה ביכולתם להשביע את מדיניות פורעת החוק של בן גביר, יחשבו על עתיד מקצועי לאורך טווח כשאת תפקיד הממונה עליהם ימלא גולן. וחזקה על גולדנר-גולן שהוא יידע להבהיר היטב מה תהיה מדיניותו, אילו נורמות התנהגות הוא ישית על המשטרה ומה יהיה המחיר שישלמו מי שפועלים כיום מחוץ לכל נורמת התנהגות שהיתה מקובלת בארגון לפני בן גביר בתפקיד. נסו לחשוב מה יעשו במשטרה אם יידעו שבתוך שנה יאיר גולן יתייצב בראש המשרד לביטחון הפנים. השינוי יתחיל כבר עתה.
"נסו לחשוב מה יהיה החשבון שיעשו אם יידעו שבתוך שנה או מעט יותר יתייצב בראש המשרד לביטחון הפנים אדם בעל מדיניות אחר לגמרי, שפיו ולבו שווים, ושלא יירתע לגבות מחיר יקר ממי שנהפכו לעבדיו הנרצעים של בן גביר על חשבון ציבור שומרי החוק. האם זה לא ישפיע על התנהגותם כבר עתה? האם הם לא יהיו זהירים יותר? קפדנים יותר במילוי תפקידם על פי חוק? האם לא תתחיל לנשב רוח קצת אחרת בשורות המשטרה?
"אם כן, גולן, הנה הצעה שבעיני תפורה היטב למידותיך, ויכולה להשפיע השפעה של ממש על המתרחש. נכון שאין כבוד של ממש בכניסה לנעליו של בן גביר, אבל השירות לדמוקרטיה הישראלית חשוב יותר."
(אורי בר-יוסף, "יאיר גולן לראשות המשטרה", "אל-ארצ'", 29.7.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-07-29/ty-article-opinion/.premium/00000198-5677-d304-af9a-de7fe9910000
הצעה מוזרה ביותר. מניין בכלל ההנחה של יוסלזון-בר יוסף שהמשטרה תפורה למידותיו של גולדנר-גולן? אם ראש הממשלה יהיה בנט או ליברמן, והאמת, גם בלעדיהם, האם הוא בטוח שיאיר גולדנר-גולן לא יפעיל למשל את "נוהל שכן" במשטרה, כמו שהפעיל אותו בזמנו בצבא?
מניין לו בכלל הערובה שהוא כמפקד המשטרה יהיה ישר יותר מאיתמר חאנן-בן-גביר?

לפרקליטות אין זמן פנוי
הפרקליטות לא תחקור את יאיר גולן לאחר שאמר בשנת 2023 שסרבנות היא כלי לגיטימי:
https://x.com/BiniAshcknasy/status/1950191917167169564?t=BK8l1kCmHpGa0X1yILDnxw&s=19
לפרקליטות כידוע אין זמן פנוי עליה לעסוק בבעיות אחרות מלבד הסתה לסרבנות.

יש ח'ותים יהודים
מסתבר שיש ח'ותים יהודים. ראובן-צוברי-רוברט סוברי, בן 77, יהודי ממוצא תימני ואזרח ישראלי-אמריקני, היה בין 21 משתתפי משט חנדלה.
משתתפי המשט לעזה נאסרו וגורשו מהארץ. שוחררו ממאסר שני משתתפים בעלי אזרחות ישראלית (לא מובן למה לא נשפטו ונשלחו לכלא?) – הוואידה עראף, עורכת דין ערבייה-מוסלמית לזכויות אדם, (לא של העזתים בעזה) מייסדת שותפה של תנועת הסולידריות הבינלאומית וחברת ועדת ההיגוי של "משט החופש" ורוברט סוברי, ישראלי אמריקאי תימני.
"השגנו את מטרתנו," אמר רוברט סוברי שנותר בינתיים בארץ, למרות הכישלון-הצפוי-מראש של להגיע ליעד, "ניסינו לשבור את המצור הישראלי הבלתי חוקי על עזה. זה היה מתוקשר היטב וכך הפנינו את תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית למצור המתמשך ולרצח עם בהרעבה."
ראובן צוברי-רוברט סוברי בן ה-77, יליד 1948 נולד בדרום קליפורניה, בעיר הפרבר לייקווד שדרומית ללוס אנג'לס. "אחרי התיכון הלכתי ל-UCLA, ואז התגייסתי," הוא מספר, "כשחזרתי מווייטנאם, סיימתי את התואר הראשון שלי, הלכתי ללימודים מתקדמים במישיגן, ובסופו של דבר מאז לא עזבתי את המערב התיכון." הוא למד רוקחות. אבל לא סיים. פתח עם אשתו מסעדת פירות ים בנוסח קריאולי בסנט לואיס, שבמדינת מיזורי השכנה, ופרשו לגמלאות.
כיצד הפך אנטי-ציוני?
"בסנט לואיס הייתי הולך לטמפל אבל אחרי זמן מה, איבדתי עניין," הוא משתף, "ב-2006 יצאתי למשלחת של שר-אל. זו עמותה העוסקת בארגון מתנדבים מרחבי העולם לעבודה במסגרת צה"ל. זה כמו תגלית, אבל לאנשים זקנים. אתה יודע, חבורה של אמריקאים קשישים. כולנו היינו די בפנסיה. זה היה ב-2006 ואני זוכר שעבדנו בבסיס צבאי דרומית לחיפה. אז זו היתה תחילת הטרנספורמציה שלי. זה לא כל כך בגלל מה שעשיתי שם, כי לא עשינו כלום. זה היה בעיקר, אתה יודע, חיבור מחדש אידיאולוגי של, אתה יודע, למטרה הציונית. אתה יודע, לבשנו מדי צבא, הסתובבנו בבסיס, ישנו בצריפים, ואתה יודע, בסוף היום דיברנו על פוליטיקה, וגיליתי שאין לי איתם שום דבר במשותף. בסוף שלושה השבועות, שאלתי את עצמי, מה לעזאזל אני עושה עם זה, במה אני בעצם מעורב והאם אני באמת מאמין לחרא הזה? הרגשתי שלא הייתי שייך לאנשים האלה בכלל והתחלתי לפקפק במעורבות שלי. זה לא קרה ביום אחד. זו נקודת השבר. לקח לי הרבה זמן להגיע לאן שהגעתי.
"כן, אני אנטי ציוני," מכריז בוב סוברי ללא היסוס, למרות שלרגע אין לו כל כוונה לוותר על האזרחות הישראלית, "קראתי הרבה ספרים שלא הייתי חשוף אליהם לפני זה. נועם חומסקי, נורמן פינקלשטיין, כאלה. התחלתי לקרוא סופרים פלסטינים, התחלתי ללמוד על התנועה הציונית דרך עיניו של מרטין לותר וכל זה היה ממש פוקח עיניים. אבל רק בגיל 70, בפעם הראשונה, ביקרתי בגדה המערבית. יש לי משפחה גדולה בישראל והם תמיד אמרו 'אל תלך לשם, זה מסוכן, יירו בך.' אבל חציתי את הקו הירוק ונחשפתי לדברים שלא הרשיתי לעצמי לראות קודם. עשינו התנדבות. עזרנו להם להחזיר לבעלותם איזו באר. אפשר להגיד שזה השלים את התהליך." (מוזר כיצד בכלל קיבל אזרחות ישראלית? נ.כ.)
"מאז אני מגיע כל שנה להתנדבות, גר שם בכפר באזור שלושה חודשים בכל פעם. לא ממש רוצה להיכנס לחוויות שהיו לי, נפצעתי, עשינו הרבה נוכחות מגוננת בזמן שהיינו שם ואתה יודע, נפצעתי פעם אחת, ראיתי הרבה דברים אז הגעתי להשתתף באמת, נפצעתי על ידי חיילי צה"ל, מתנחלים ולא מתנחלים.
"ב-2018 התקיים פסטיבל מורשת פלסטינית בסנט לואיס," הוא מספר, הלכתי אליו, ושם למשט החירות היה שולחן ונרשמתי. שנה לאחר מכן אני קיבלתי טלפון מיונתן שפירו שבהיותו טייס בצה"ל סירב לטוס לעזה. הכניסו אותו לרשימה השחורה והוא לא יכול היה לעבוד בשום מקום בישראל אז הוא עבר לאוסלו והוא עשה את המשט והוא התקשר אליי. הסתבר שהוא קיבל את המיספר שלי מהעצומה הזאת, הוא התקשר אליי ונפגשנו. יש לי ניסיון של 12 שנים בשייט. היה לי רישיון קפטן. חייתי על סירה במשך שבע שנים עם אשתי. הפלגנו מסביב לעולם וחשבתי שהמשט יהיה הזדמנות מושלמת לשלב את שתי התשוקות הללו בחיי.
"האם אני מגנה את חמאס? אני חושב שזה לא רלוונטי למה שקורה. אתה יודע, כמו שאמרתי במשך כמעט שני עשורים, ישראל מחזיקה בעזה בכל הכוח. היא שולטת במצב. הם יכלו לקבל הפסקת אש, הם יכלו לקבל את בני הערובה שלהם בחזרה."
(יואב איתיאל)
https://news.walla.co.il/item/3769797
אבוי לנו בנוסף לח'ותים המוסלמים שמנצחים אותנו במלחמה ועשו סגר ימי על נמל אילת, יש לנו גם ח'ותי יהודי המנסה לפרוץ את הסגר הימי על החמאס המחויב לרצוח גם אותו.

יצר הטנטוס היהודי
סקר בניו יורק: זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי האנטישמי והאנטי-ציוני לראשות העיר ניו יורק, הוא המועמד המוביל בקרב היהודים בעיר
כבר כתבתי על העובדה שהשמדת הערך הגדולה ביותר של העם היהודי בהיסטוריה היתה בארה"ב, שבה אבד מיספר גבוה יותר של יהודים מאשר בפולניה בשואה, והנה פעם נוספת אנחנו נתקלים בטנטוס המדהים של יהודי ניו יורק.
לפי סקר דעת קהל, המועמד ההודי-שיעי האנטישמי והאנטי ציוני לראשות העיר ניו יורק, ממדאני, זוכה לתמיכה של 43% מהקולות היהודיים, כשבמקום השני נמצא אנדרו קואומו (שהפסיד לממדאני בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, ומתכנן לרוץ כעצמאי לראשות העיר) עם 26%. הסקר חילק את היהודים לפי קבוצות גיל ולפי השתייכות לזרמים:
55% מהקול הרפורמי\חילוני\לא מזוהה עם אף זרם תומכים בממדאני, בעוד 21% מהאורתודוקסים\קונסרבטיבים תומכים בו.
בקרב המצביעים היהודים בגילאי 18-44 התמיכה בממדאני חזקה מאד, 67%, כשבמקום השני נמצא ראש העיר הנוכחי של ניו יורק, עם 11% תמיכה בקרבם בלבד.
https://rotter.net/forum/scoops1/910176.shtml
צפויים לנו ימים קשים וגם למצביעי ממדאני היהודים.

אובדן המפלגה הדמוקרטית סכנה לישראל
מספר שיא של סנאטורים דמוקרטים – יותר ממחצית מסיעת המפלגה – הצביעו בעד שתי החלטות שמטרתן לחסום מכירות נשק אמריקאיות לישראל.
שתי יוזמות שהוביל הסנאטור העצמאי ברנרד גוטמן-סנדר-סנדרס ממדינת ורמונט במטרה לעצור מכירת נשק אמריקאי לישראל – נדחו ברוב ברור בסנאט, לאחר שכל הרפובליקנים ו-20 דמוקרטים הצביעו נגד.
הצעת ההחלטה הראשונה (S.J.Res.34), שניסתה למנוע עסקה בשווי של מעל 675 מיליון דולר, נכשלה בהצבעה של 70 מתנגדים מול 27 תומכים. ההצעה השנייה (S.J.Res.41), שכוונה לבלום את מכירתם של עשרות אלפי רובים אוטומטיים, נדחתה אף היא, עם 73 נגד ו-24 בעד.
לקראת ההצבעה, אמר סנדרס: “לא משנה מה יקרה הלילה, ההיסטוריה תגזור את דינם של אלה מאיתנו שלא פעלו מול הזוועות האלה."
https://rotter.net/forum/scoops1/910298.shtml
מחוקק נוסף שמסלים כעת את יחסו לנתניהו וממשלתו הוא חבר בית הנבחרים הדמוקרטי ג'רי נדלר, מהמחוקקים היהודים הבכירים והוותיקים ביותר בקונגרס, שהשתתף שלשום בהפגנה נגד ממשלת ישראל מול בניין הקונסוליה הישראלית בניו יורק. בנאומו שם הטיח נדלר ביקורת חריפה בנתניהו, והאשים אותו בגרירה מכוונת של המלחמה ובניסיון לסכל עסקת חטופים ממניעים פוליטיים. "נתניהו שם את העתיד הפוליטי שלו מעל חיי החטופים ואזרחים חפים מפשע," תקף. "המכשול המרכזי לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים זה הפוליטיקה של אדם אחד – בנימין נתניהו". (הוא בטח קורא את "הארץ").
נדלר, מקווה בבחירות אמצע הכהונה בשנה הבאה לשמור על מושבו בקונגרס מטעם אחד ממחוזות הבחירה של ניו יורק, אבל בפריימריז הדמוקרטיים שייערכו לקראת הבחירות נושף בעורפו המועמד היהודי-פרוגרסיבי ליאם אלקינד, צעיר בן 26, ויש פרשנים שסבורים כי הקו החריף שנדלר מאמץ כעת נועד למשוך קולות יהודים מהשמאל. לדבריהם, זו גם הסיבה שנדלר הביע תמיכה במועמדותו של זוהראן ממדאני האנטי-ישראלי בבחירות לראשות העיר ניו יורק.
וסחף גם אצל הרפובליקנים.
הרפובליקנית מרג'ורי טיילור גרין, אשת ימין קיצוני הדוגלת במדיניות חוץ בדלנית, הפכה לרפובליקנית הראשונה בוושינגטון שטוענת ל"רצח עם" בעזה, ותקפה מחוקק רפובליקני יהודי שצייץ "תחזירו את החטופים, עד אז תרעבו": "אמירה נוראית שתיצור עוד אנטישמיות."
מרג'ורי טיילור גרין, כמו סנדרס, מתנגדת להמשך הסיוע לישראל, אם כי בעיקר מתוך אידיאולוגיה בדלנית הרואה בכל השקעה מעבר לים בזבוז של כספי משלם המיסים האמריקני.
"זה הדבר האמיתי והקל ביותר לומר ש-7 באוקטובר בישראל היה מזוויע ושחייבים להחזיר את כל החטופים – אבל כך גם שרצח עם, משבר הומניטרי ורעב מתחוללים בעזה," היא צייצה שלשום ברשת X – ציוץ שבו הגיבה לדיווח על כך שהלובי הפרו-ישראלי AIPAC החליט לבטל את תמיכתו במחוקק הרפובליקני היהודי רנדי פיין, אחרי שזה נשמע כמי שתומך בהרעבת עזתים וצייץ: "שחררו את החטופים, עד אז – תרעבו" (באותו ציוץ גם הכחיש שיש רעב בעזה וטען שמדובר ב"תעמולת טרור מוסלמית"). בתגובה לדברים הללו של פיין כתבה גרין: "קריאה של מחוקק אמריקני יהודי להמשך הרעבתם של אנשים וילדים חפים מפשע היא דבר בזוי. ההצהרה הנוראית שלו תיצור רק עוד אנטישמיות."
גרין, היא אשת ימין קיצוני שבעבר קידמה שלל תיאוריות קונספירציה המזוהות עם תנועת QAnon, בהן גם תיאוריה הזויה שתוארה כאנטישמית ולפיה קרן לייזר – ששוגרה מהחלל ביוזמת פוליטיקאים דמוקרטים וכמה חברות, כולל "רוטשילד בע"מ" – אחראית לשריפות יער שהשתוללו בקליפורניה. כמו דמויות בולטות אחרות במחנה ה-MAGA של תומכי טראמפ, היא דוגלת במדיניות חוץ בדלנית והתנגדה בין היתר להחלטת הנשיא לתקוף את מתקני הגרעין באיראן. לפני כשבועיים נפלה הצעה שלה בבית הנבחרים לבטל סיוע בהיקף של 500 מיליון דולר למערכות ההגנה האווירית של ישראל.
היא הצביעה אז יחד עם מחוקקות פרוגרסיביות ואנטי-ישראליות כמו רשידה טליב ואילהאן עומאר, אך ההצעה נפלה ברוב עצום של 422 מתנגדים מול שישה תומכים בלבד. גרין הסבירה כי ההתנגדות שלה לסיוע הזה נובעת מהעובדה שישראל כבר מקבלת בנפרד יותר מ-3 מיליארד דולר מדי שנה מכספי הסיוע האמריקניים, והיא הקפידה לתאר את ישראל כ"מדינה גרעינית", יכולת שישראל שומרת לגביה על עמימות ושגם הממשל האמריקני נמנע מלאשר או להכחיש.
גרין תהתה מדוע על ארה"ב להעביר כל כך הרבה כסף לישראל בשעה שהאמריקנים עצמם נתונים לקשיים כלכליים רבים: "לישראל – החמושה בגרעין – יש ביטוח בריאות אוניברסלי לאזרחים שלהם והיא מסבסדת להם את הלימודים האקדמיים. כאן באמריקה, אנחנו בחוב של 37 טריליון דולר. ההצעה שלי תבטיח שמשרד ההגנה יפעל על פי גישת 'אמריקה תחילה', וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים," אמרה.
אף שגרין עדיין מהווה קול חריג בנוף הרפובליקני, התמונות מעזה, לצד הטענות להתנכלות לקהילה הנוצרית בישראל (שהביאו לאיום חריג מהשגריר מייק האקבי) והזעם על הפצצת הכנסייה בעזה מוקדם יותר החודש – מגבירים את הקולות הביקורתיים כלפי ישראל בקרב השמרנים. מגין קלי, עיתונאית "פוקס ניוז" לשעבר וכיום דמות בולטת ומשפיעה במחנה הזה, התראיינה השבוע לתוכניתו של פירס מורגן – שמרני נוסף שתמך בעבר נחרצות בישראל אך כעת משמיע ביקורת נוקבת על התנהלותה ברצועה – והזהירה מהמשך המגמה הזו.
קלי הדגישה כי אינה סומכת על תמונות הרעב המגיעות מעזה, וציינה כי לחמאס יש אינטרס בהפצתן ברחבי העולם, אך הוסיפה: "בין אם ישראל מבינה זאת או לא, היא הפכה את עצמה לנבל של העולם בכך שאפשרה לדבר הזה (המלחמה בעזה) להימשך כל כך הרבה זמן. היא איבדה את התמיכה של ידידיה הקרובים ביותר. אפילו כל המפלגה הדמוקרטית הפכה לנגדם, והם מאבדים רפובליקנים מדי יום, בעלי הברית החשובים ביותר שלהם."
(איתמר אייכנר)
https://www.ynet.co.il/news/article/b1aegxtdel
יש מקום לדאגה מהמשך הדשדוש בהכרעת החמאס.

היוזמה הצרפתית באו"ם דורשת:
״דה-רדיקליזציה של מערכת החינוך הישראלית״
אין גבול לחוצפה הצרפתית. הוועדה בהובלת צרפת וסעודיה קוראת לישראל לערוך תיקונים בספרי הלימוד בדומה לרשות הפלשתינית.
(אור שקד, ישראל היום, 30.7.25)
https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/other/article/18530340
אין לי מושג מה הצרפתים רוצים שיפסיקו ללמד במערכת החינוך הישראלי שאינה מלמדת כלל בניגוד להיגיון ולחוק את הנאראטיב הערבי:
אחת ממטרות החינוך כפי שמוגדר בחוק היא "להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית." למרבה הצער סעיף זה אינו מקוים.
לפני שנים כתבתי לד"ר אדר כהן אז המפמ"ר לאזרחות כי יש חובה להוסיף בלימוד האזרחות את הנאראטיב הערבי. הוא ענה לי שיענה לי ולא ענה. אני מבין אותו.
מכל מקום לפי החוק קיימת חובה ללמד בשעורי אזרחות את ארבעת המרכיבים המהותיים של הנאראטיב הערבי:
1. תורת מוחמד: היהודים הם קופים וחזירים שיש לרודפם להשפילם, לענותם, ולהשמידם (קוראן, סורה 5 פסוק 60,  סורה 7 פסוק 163, סורה 9 פסוק 29. חדית' אל-בח'ארי ומסלם).
2. האמנה הפלשתינאית (1964): היהודים הם רק דת ולא עם ולכן הם אינם זכאים לריבונות. לכן יש לבצע טרנספר של כל היהודים בישראל (למעט אלו שהיו בארץ לפני 1917) לארצות מוצאם.
 3. אמנת החמאס (1988): אמנת החמאס (סעיף 7) קובעת שע"פ האיסלם, יש לחסל את מדינת ישראל ולהשמיד את כל היהודים כתנאי לגאולה.
4. חזון ערביי ישראל (2006): "אנו הערבים הפלסטינים החיים בישראל, ילידי הארץ ואזרחי המדינה, חלק מהעם הפלסטיני והאומה הערבית ומן המרחב התרבותי הערבי, האסלאמי." "הגדרתה של המדינה כמדינה יהודית שנעשה בדמוקרטיה לשירות יהדותה מציב אותנו בעימות עם טבעה ומהותה של המדינה."
כפי הנראה גם בנושא זה החוק הישראלי לא יכובד, אבל בכל מקרה ובלי קשר על ישראל לתבוע ממקרון נשיא צרפת את הדברים הבאים:
לשנות את שמו העברי עמנואל לאימם-אללה.
להסיר מחזית הנוטרדאם את פסלי מלכי ישראל, ולהחליפם בפסלי החליפים הערבים.
לסלק מתוכנית הלימודים בצרפת את היצירה הראשונה הכתובה בשפה הצרפתית – "שנסון דה רולנד" המתארת את סילוק הכיבוש הערבי.
כבר כתבתי זאת בנוסף למקרון גם לנתניהו, אבל הוא כצפוי התעלם ולא התייחס. (לא שחשבתי אחרת).
https://x.com/naaman_c/status/1911734425689223454?t=YfzJ6Pwl7-HESCuVcPJ0Eg&s=03

בשורה רעה
צרפת משעה את תוכניתה לקליטת עזתים בעקבות התבטאויות, כנגד הנוצרים ועוד, של עזתית שהגיעה לשם בחודש שעבר
מאז שצרפת הכריזה על קבלת פליטים מעזה, שמחנו שהנה יש פתרון לעזתים. מסתבר שהשמחה היתה מוקדמת מדי. ועכשיו יש רק אכזבה מהצרפתים.
זעם בצרפת לאחר שנור עטאלה, פליטה מעזה שהגיעה בחודש שעבר במלגה המבוססת על "מצוינות אקדמית", נחשפו בצרפת פוסטים ישנים שלה המשבחים את היטלר, חמאס, חיזבאללה והחות'ים, וקוראים לרצח כל החטופים בעזה.
היא פרסמה מחדש את התוכן המתאר את מתקפת הטרור על העיתון הצרפתי "שרלי הבדו" שהתרחשה בעקבות פרסום קריקטורות של הנביא מוחמד, מה שהובילה להתקפה רצחנית על משרדי העיתון, וטענה כי מוסלמים אינם צריכים להשתתף ב"פעילויות נוצריות".
תושבי צרפת המומים לגלות עד כמה העזתים רדיקליים וכעת, שבועיים בלבד לאחר שצרפת הכריזה שכל העזתים זכאים למקלט, צרפת משעה את תוכניתה לקליטת פליטים מעזה. ונור חייבת לעזוב את צרפת.
https://rotter.net/forum/scoops1/910500.shtml
בושה וחרפה לצרפת. איפה ההומאניות וההומניטריות של הצרפתים?
הוי תמימות קדושה, כאילו שהצרפתים לא ידעו כל הזמן מה דעת החמאס והעזתים לגבי הצרפתים, אז מה אם הם גם נגד הצרפתים? הרי לצרפתים חשוב יותר שהם בעיקר נגד היהודים...
נעמן כהן