Israel will be free!
תיקון טעות קטנה גדולה
תודה למשה בן דוד על המאמר המעניין והמחכים על קלאוזוביץ ותורתו בהקשר של המלחמה בחמאס ובג'יהאד האיסלמי, וחוכמת "לשעברינו", המחזק את מה שכיניתי בטור הקודם שלי "פטניזם". אתקן לו רק טעות קטנה-גדולה אחת.

ציטוט: "אל"מ (מיל') משה (בנדה) בן דוד, שלום סופר נידח.
"נ.ב. אחר שראיתי שהוספת למכתמים הפותחים את הגיליון גם את From the River to the Sea Israel shall be Free עלה בדעתי, שהשורה האחרונה במאמר, יכולה להדק את המסר. ("חדשות בן עזר", גיליון 2084)."

טעות קטנה-גדולה. מה שהוסף לגיליון הוא:
From the desert to the sea – Israel will be free!
לא עד הנהר, אלא עד המדבר. את הסיסמה אני טבעתי לאחר שהבחנתי שהאנטישמים הפיליסטינים הצועקים את הסיסמה "מהנהר ועד הים" אינם יודעים שדגניה ורמת הגולן הם ממזרח הנהר בעבר הירדן, ולא סביר ששם הם כן מוכנים להשאיר יהודים.
את המשפט "מהים עד המדבר" לקחתי מהמנון הפלמ"ח. לכל המצייצים ברשת X "מהנהר עד המדבר פלסטין תהיה חופשיה," אני עונה From the desert to the sea – Israel will be free! ואני מסמיך את הפסוק על אללה, אלוהים הערבי, שקבע שכל ארץ ישראל על שתי גדות הירדן שייכת רק לעם ישראל. (קוראן סורה 7 פסוק 137).
From the desert to the sea – Israel will be free!
Allah, the Arab God: He gave the Land of Israel, including Transjordan, only to the people of Israel (Quran, Surah 7, Verse 137). He did not know the name Palestine.
עד עתה אף אחד מאלו ששלחתי להם את התיקון המסתמך על הקוראן לא ענה לי.

"מלחמה – אם אין מוצא, / נפש ניצחון רוצה."
150 שנה להולדת המשורר הלאומי והאישי הדגול, שאול גוטמנוביץ'-טשרניחובסקי (1875-1943).
ב-1935 במלאת למשורר 60 שנה נחגג לו יום הולדתו ע"י ארגון הרופאים בא"י. דוד אריה פרידמן לד"ר שאול טשרניחובסקי בן השישים:
ח. נ.! תפקיד רב כבוד ונעימות הוטל עלי מטעם הועד המרכזי של ציבור הרופאים בארץ עם פרוס ועידתנו, והנני בא למלא אותו בחרדת שמחה.
אני מקדם בברכה בשמכם ובשמי את חברנו הד"ר שאול טשרניחובסקי לחג יובלו הששים. אני גם מברך את כולכם, שזכיתם להיות בני דורו. כי חגו – חגנו, ושמחתו – שמחת התרבות העברית, זו התרבות בת אלפיים השנים, שגזעה העתיק עמוק השורשים ממשיך לתת ענפים כה רעננים, כמו טשרניחובסקי."

בימי דאגה וחרדה אלה העוברים עלינו כעת, כאשר המחשבה על הסכנה האורבת לעצם קיומנו מציקה לרבים מאיתנו, ישנו ערך מיוחד להעלאת זיכרו של טשרניחובסקי ולהתעמקות ביצירתו. כי שירתו, רבת מרץ ומתח, פעילה ומפעילה, אקטיביסטית לפי נושאיה, היא גם אקטואלית מאד בימינו. כעין שירת היום, היום ממש.
עוד בשנת 1897 שר המשורר "שיר ערש", ובו נמצאות המלים:
"לנו זאת הארץ תהיה,
גם אתה בבונים."
האם לא התכוון לזמננו, האם לא אמר זאת לכל אחד מאתנו?
והוא עוד הוסיף אז: "ואם יקומו נושאי דגל, אל תמעלה מעל, / אל כלי זינך בגיבורים – כי שמשנו יעל!"
האין אלו סיסמאות לשעה זו בחיינו? או השורות הבאות מ"אלפא ביתא דשאול":
כ"ף–למ"ד – "כל העם תן כף אל כף,
לב לסבול, אף לא ייעף!"
מי"ם–נו"ן – "מלחמה – אם אין מוצא,
נפש ניצחון רוצה."
האם לא נכתבו החרוזים האלה אתמול, היום, בהתאם למצבנו המדיני ולתנאי המציאות שלנו? האם אינם אקטואליים וריאליים בימינו?
https://benyehuda.org/read/53333

עשור לאחר מכן כתבו מספר פלמ"חניקים שיר בו הביאו את הציטוט מטשרניחובסקי "מלחמה – אם אין מוצא, נפש ניצחון רוצה."

חיים גורפינקל-גורי, חיים פיינר-חפר, מתי גרינברג-מגד, נתן שטיינמן-שחם
(מנגינה אַז דער רבי אלימלך)
שָׁלֹשׁ שָׁנִים עָבְרוּ בְּעֵרֶךְ.
לַדְּבָרִים הָיָה אָז עֵרֶךְ
נְאוּמִים נִשְּׂאוּ, נִצַּבְנוּ בַּמִּסְדָּר,
נָשָׂא קוֹלוֹ אָז הָרָמָ"א
וְהָרוּחַ רָעֲמָה...
וְשָׁמְעוּ חֻרְשׁוֹת הָאֹרֶן בְּ"מִשְׁמָר".

"כִּי עַל זֶה וְזֶה נָגֵנָּה,
אֶת חַיֵּינוּ לוּ נִתֵּנָה,
עַל שְלֹשָׁה דְּבָרִים, הֵם קֹדֶשׁ וְעִקָּר:
עַל כְּבוֹדֵנוּ בְּתוֹר עַם,
עַל הַשֶּׁלַח, וְהַיָּם."
וְשָׁמְעוּ חֻרְשׁוֹת הָאֹרֶן בְּ"מִשְׁמָר".

הוּא הֵבִיא מִשִּׁיר צִיטָטָה –
טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי – לוּ שָׁמַעְתָּ,
אָז הָיִיתָ מִתְנַעֵר מִנִּי עָפָר:
"מִלְחָמָה בְּאֵין מוֹצָא.
נֶפֶשׁ נִצָּחוֹן רוֹצָה."
וְשָׁמְעוּ חֻרְשׁוֹת הָאֹרֶן בְּ"מִשְׁמָר".

מִלְחָמָה פֹּה, דּוֹקְטוֹרֵנוּ,
מִתְנַהֶלֶת בִּלְעָדֵינוּ:
נֶפְט בּוֹעֵר... שֵׁנִית טֻלְפַּן לְ"בֵּית-הָדָר".
וְדִגְלֵנוּ שׁוּב בַּסְּלִיק הוּא...
אֵיזֶה מַסְקָנוֹת מַסִּיק הוּא? –
נָא אִמְרוּ, חֻרְשׁוֹת הָאֹרֶן בְּ"מִשְׁמָר".

הוּא חוֹשֵׁב, מִסְכֵּן, הַדֶּגֶל,
הָאָמְנָם כָּשְׁלָה הָרֶגֶל
וְעָיְפוּ הַבַּחוּרִים מִצְּעֹד בָּהָר?
הַאָמְנָם הָיָה אָבָק,
יְדִידֵנוּ, מַאֲבָק?...
אָז עָנוּ חֻרְשׁוֹת הָאֹרֶן בְּ"מִשְׁמָר":

כִּי נוֹשְׂאֶיךָ לֹא כָּשָׁלוּ,
אַחֵרִים בָּהֶם מָשָׁלוּ,
וְלָכֵן עָצוּב הַזֶּמֶר הַמּוּשָׁר.
אַךְ נֵצֵא מִתּוֹךְ הַלַּיִל,
תִּתְנוֹפֵף בְּרֹאשׁ הַחַיִל, –
וְעֵדוֹת חֻרְשׁוֹת הָאֹרֶן בְּ"מִשְׁמָר".
https://www.zemereshet.co.il/m/song.asp?id=3576

הנה ההסבר של הרמ"א משה קליינבוים-סנה בתוכנית "אלה הם חייך" של חיים גורפינקל-גורי, על השיר:
https://www.youtube.com/watch?v=20IvT4X8IRw&t=3746s
חיפשתי וחיפשתי את המקור לציטוט זה מטשרניחובסקי "אלפא ביתא דשאול": "מלחמה – אם אין מוצא, נפש ניצחון רוצה," והעליתי חרס בידי. אולי מי מהקוראים מכיר את המקור?
מכל מקום דווקא היום הפסוק הזה אקטואלי כאז, "מלחמה – אם אין מוצא, נפש ניצחון רוצה," רק שלא כל נפש יהודי בימינו "ניצחון רוצה."

למה שר החוץ ההולנדי קספר ולדקאמפ התפטר?
שר החוץ ההולנדי קספר ולדקאמפ התפטר לאחר שלא הצליח להעביר סנקציות נגד ישראל בממשלה ההולנדית. התפטרותו של שר החוץ ההולנדי קספר ולדקאמפ נעשתה לאחר שהוא הושפע עמוקות ממכתב שפרסמה תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל". במכתב של התנועה, שיועד בכלל לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, קראו המפקדים לשעבר לעצור את המלחמה בעזה וטענו שהמלחמה השיגה את מטרותיה.
ולדקאמפ, שכיהן בעבר כשגריר הולנד בישראל ונחשב לאורך השנים לפוליטיקאי פרו-ישראלי: "כחבר של ישראל, אני מאמין שאני חייב להזהיר כעת שהמבצע הצבאי בעיר עזה והפעולות הנוכחיות של הקבינט של ראש הממשלה נתניהו מזיקים לביטחון ישראל - ובסופו של דבר גם לזהות הישראלית."
https://www.mako.co.il/news-world/2025_q3/Article-4a59147d80dd891026.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
עם חברים כאלו הדורשים סנקציות על ישראל, מי צריך אויבים, אבל מה לו שנלין עליו אם הוא השתכנע להטיל על ישראל סנקציות ממכתב של "מפקדים למען ביטחון ישראל"?

אבות אכלו כל טוב ושיני בנים תנשורנה
תודה לנסיה שפרנסקי-שפרן על מאמרה "100 שנים להולדת עמנואל זמיר". ("חדשות בן עזר", 2084). גם אצלנו ניגנו בחלילית, ונזכרתי גם בספר שציטטה ממנו שקראתי לפני שנים רבות, ספרו האוטוביוגרפי של חנוך הלפגוט-ברטוב "של מי אתה ילד" המספר על ילדותו בפתח תקווה.
לנוסטלגיה הזו נוספה עננה של עצבות להיווכח בבנו האמריקאי עומר הלפגוט-ברטוב, הזכאי לאות קרושבאנו, המשטין על ישראל כמבצעת ג'נוסייד בעזה. עצוב. הלפגוט – עזרה מאלוהים. שאלוהים יעזור לנו.

מבחן יעקב בוזגלו – "המדינה שלי מתפוררת אני יורד ממנה"
יעקב בוזגלו הוא "משפיען" על מה הוא משפיע לא ברור אבל הוא קיבל תוכנית טלוויזיה על משפחתו הבזגלוס שעקבה אחריו ומשפחתו.
https://he.wikipedia.org/wiki/הבוזגלוס
(בטור הקודם שלי ואלה שמות בני ישראל כתבתי על השמות הלועזיים של נכדיו)
והנה הוא מודיע לאומה בה התפרסם כסלב "משפיען" שהוא יורד מהארץ הסיבה: "בחרנו בחיים שפויים."
"בארץ שלנו," אומר בוזגלו הכול הפוך, "הנגנבים מתביישים מהגנבים, הישרים מרכינים ראש והנוכלים חוגגים, הילדים אמורים לפרוש כנפיים, אבל אצלנו דווקא אנחנו, ההורים, פורשים. בגילנו המופלג, עם הרבה אהבה למשפחה, לעם הזה ולארץ הזאת קיבלנו החלטה– לעזוב.
"אנחנו לא בורחים, אנחנו בוחרים," הוא המשיך, "יש לנו הרבה סיבות. רובן כואבות, חלקן מלאות תקווה. החטופים עדיין שם, במנהרות, חיילים נהרגים מדי יום והמדינה שאני אוהב מתפוררת מבפנים: ביטחונית, כלכלית, מדינית, חינוכית, תחבורתית, משפטית.
"קשה לישון בלילה," הוא סיכם, "הלב דואב. הראש מוטרד. אנחנו בוחרים שקט. אנחנו בוחרים מרחב ליצירה. אנחנו בוחרים חיים שפויים. אנחנו בוחרים עתיד אחר, אולי גם בשביל הילדים והנכדים שלנו. אנחנו בטוחים שאתם תבואו אלינו והרבה. המשך יבוא, מבטיח."
https://x.com/naaman_c/status/1959896514903388533?t=0Qa_ni8qAeBhwsYcJWBQPQ&s=03
הבנתם מהו מבחן בוזגלו? "עם הרבה אהבה למשפחה, לעם הזה ולארץ הזאת קיבלנו החלטה – לעזוב," עם אהבה כזו לעם ולארץ, אהבה המגשימה את חלומו של סינואר, אבוי לנאהבים.
המדינה מתפוררת, והוא יורד מהארץ במקום לעזור לשקם אותה?
בוזגלו לא הבהיר לאן הוא יורד. האם ירד חזרה למרוקו?

מצעד השוטות תומכות החמאס
מצעד הגאווה השנתי בבירת קנדה, אוטווה, בוטל אחרי שמסלול הצעדה נחסם על ידי קבוצה פרו-פלסטינית שדרשה לנהל משא ומתן עם המארגנים. מדובר בסניף המקומי של "קווירים למען פלסטין" (Queers for Palestine), המזדהים עם ראשי תיבות מורחבים של קהילת הלהט"בקאא2+ (2SLGBTQIA+), והם דרשו מהמארגנים לקיים עצרת להחרמת ישראל (BDS) ולהתחייב לחרם תרבותי ואקדמי מתמשך של ישראל.
המפגינים הניפו דגלי גאווה, דגלי פלסטין, ואת דגל הטרנסג'נדרים. חלקם התעטפו בכאפיות, ונוסף על שלטים בגנות ישראל נצפו גם שלטי מחאה על כך שהמצעד נערך על אדמות אינדיאניות כבושות. הם חסמו את הכביש במסלול הצעדה ולא נתנו לצועדים לעבור.
בשעה שלוש אחר הצהריים (שעון מקומי) המארגנים הודיעו, באנגלית ובצרפתית, שמצעד הגאווה בוטל והמשתתפים התפזרו.
https://rotter.net/forum/scoops1/912715.shtml
אין גבול לטימטום ולטירוף. (ראו את התמונות).
עצה לכל הקווירים והקוויריות לכו לעזה. החמאס, למענו ההפגנה – ייתן לכם/ן טיפול ראוי.

עהד תמימי – "אני נלחמת נגד יהודים, לא נגד הציונות"
עהד תמימי, שמוכרת מגיל צעיר מאוד כפעילה פלסטינית בלונדינית קולנית, דיברה בפודקאסט על כך שכל יהודי הוא מבחינתה אוייב, התקשורת העולמית צריכה "לסתום את הפה כשפלסטיני מדבר," ומדינות העולם חייבות לסייע לפלסטינים ללא תודה מפני שהם סובלים מ"רצח עם בגלל הטעויות שלכם."
"ישראל היום" –"הפלסטינית השוודית": "אני נלחמת נגד יהודים, לא נגד הציונות":
עהד תמימי, פעילה פלסטינית בולטת שהיתה מפורסמת מאז ילדותה, בעקבות מעורבותה בעימותים עם חיילי צה"ל מגיל 11. מסבירה את עולמה הרוחני: "מאז ילדותי, ההגדרה שלי ליהדות היתה שציונות ויהדות זה אותו הדבר. אין הבדל בין השתיים. … אני ממשיכה לומר שלא צריך להגן על היהדות. אם יהודי לא רוצה שדתו תוגדר ככיבוש – הוא יכול להצטרף אליי במאבק נגד הציונות. אנחנו נלחמים ביהודים, לא רק בציונות. אין טעם בזווית הראייה המערבית של הסבל שלי. העולם צריך להפסיק לבטא את עמדותיו – שיסתום כאשר פלסטיני מדבר. אנחנו היחידים שנלחמים באיצדק, במחיר חיינו. המערב מתנשא עלינו עם הסיוע שלו. תתנו – אם תרצו או לא. אנחנו סובלים מרצח עם שלכם. אז אף אחד לא יתנשא עליי ויגיד שהוא עוזר. אתם חייבים לתת סיוע – והם לא יגידו לכם תודה. הגעתי למצב שבו אני מאחלת מלחמת עולם שלישית. שיפילו פצצות גרעין ויהרסו את העולם. מי שמת, מת; מי שיחיה – יחיה; העיקר שזה ייגמר."
https://rotter.net/forum/scoops1/912721.shtml
היא בטוח תקבל ויזה לאוסטרליה ותתקבל שם גיבורה.

המשך המחקר חיפוש ערבי-מוסלמי שאינו גזען – לוסי אהריש
בתגובה לפרסום i24news המסמך הסודי שנכתב ע"י החמאס איך תופעת הסרבנות השפיעה על כשירות הצבא, צייצה השרה הפיליסטינית עידית לוי סילמן:
עידית סילמן: טבח קפלן
בתגובה העירה לה שדרנית ערוץ 13 לוסי אהריש:
לוסי אהריש: בזויה, תת רמה, בושה… זה בדיוק מי שאת ! גם בפח האשפה של ההיסטוריה אין לך מקום…"
https://x.com/naaman_c/status/1959504409781547268?t=dFq88qfzqTmr-xKZyzi82g&s=03
נעמן כהן: לוסי אהריש, אכן זו אמירה בלתי ראויה. הטבח היה של החמאס בלבד. לכן אני קורא לך לעשות היסטוריה. היי הערביה-המוסלמית הראשונה שתאמר בריש גלי כי דברי מוחמד (המובאים באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ) לפיהם יש לרצוח את כל היהודים כתנאי לגאולה הם גזענות שאת מגנה. שתיקה כהודאה דמיא.
https://www.youtube.com/watch?v=qHV2SZmkhug
לוסי אהריש-הלוי, הוציאה בעבר גינוי לטרור הערבי ולהנהגה הערבית, שבמקום להרגיע את הרוחות מסיתה לאלימות ואמרה שטענות הפלסטינים נגד יהודים שעולים להר הבית לא מצדיקות טרור או מעשי רצח של חפים מפשע[. ב-2015 השיאה משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות. ביום העצמאות 2024 הנחתה את טקס כיבוי משואות והדלקת תקווה, טקס אלטרנטיבי לטקס הדלקת המשואות בהר הרצל.
מה עלינו להסיק שהיא אינה רואה בדברי מוחמד גזענות שהיא מגנה, אלא מופת מוסרי? אולי היא רק פוחדת שירצחו אותה?
מכל מקום אנחנו ממשיכים במאמצנו למצוא ערבי-מוסלמי שאינו גזען.
למרבה הצער טרם מצאנו כזה. אם מישהו מכיר אחד כזה אנא הציגוהו.
נ.ב. כל הכינויים: "טבח נתניהו", "טבח קפלן", וכד', הם בזויים ואין לומר אותם.

"דין רודף" – "מויסר" שלשלת המסירה
יחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים הגישה בהליך מזורז כתב אישום נגד תושב העיר ישראל אזגווי, (36), אזרח בריטי הלומד בכולל בירושלים, הנאשם באיומים על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לאחר שביקש מהרב הראשי לשעבר יצחק יוסף להעביר נגדה "דין רודף", ולרצוח אותה.
https://www.ynet.co.il/news/article/rycx4jstlx
https://www.ynet.co.il/news/article/b1ggacdtxx
בא יהודי לרב יוסף ומבקש לקבל הכרזת "דין רודף" על גלי בהרב-מיארה. הרב יוסף קובע שיש להטיל "דין רודף" עליו, ולא עליה, ומוסר אותו למשטרה, כלומר נהפך ל"מויסר". יישר כוח. במקרה הזה פסיקה נכונה.

כתבן נידח
* מאיר עוזיאל: "אהוד בן עזר הוא סופר ישראלי חשוב, והוא מפרסם עיתון אינטרנטי שהוא מכנה 'חדשות בן עזר, מכתב עיתי לילי חינם פעמיים בשבוע מאת סופר נידח.' העיתון הזה, שבו כותבים רבים, מגלה לי לפעמים דברים שלא הייתי קורא אחרת."  ["מעריב", המוסף. "שיפודים". 22.8.25]. ("חדשות בן עזר", גיליון 2084).
מאיר עוזיאל מביא בהמשך את מה שכתבתי, אבל היות ואני כתבן נידח (אהוד בן עזר לא סופר נידח) הוא לא מזכיר אותי בשמי. מילא, העיקר התוכן.

על ייאוש אל פחד אח
אודי מנור: ואחרי שספרנו עד 10 מאה פעמים – הרהורי ייאוש אחרי שביום א' מלאה כל הארץ חמאס, (גיליון "חדשות בן עזר", 2084).
כשקראתי את דברי הייאוש של אודי מנור מיד עלה בי מיד השיר שנהגו לשיר אצלנו. "אַל יֵאוּשׁ, אַל פַּחַד, אָח." לפי הכתוב השיר נכתב באותה שנה ע"י פניה ברגשטיין, אבל זה לא ייתכן כי היא עלתה לארץ רק ב-1932.
העולים מ"קבוצת פינסק" עבדו עם עלייתם לארץ ב-1925 במגדיאל.
בְּמַּגְדִּיאֵל, בְּמַּגְדִּיאֵל
הַקַּדַּחַת נְפוֹצָה
וּצְרִיכִים הַחֲלוּצִים
לְיַּבֵּשׁ אֶת הַבִּצָּה.

אַל יֵאוּשׁ, אַל פַּחַד, אָח,
בַּקַּדַּחַת עוֹד תִּקְדַּח,
בְּקוֹנְיָאק וּבְחִינִין
אַל תַּאֲמִין.
אַל יֵאוּשׁ, אַל פַּחַד, אָח
תְּעָלוֹת נַחְפֹּר בַּסָּךְ,
וּבְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם
נִתְקַיֵּם.

קְבוּצַת פִּינְסְק עָמָל כּוֹבֶשֶת,
קְבוּצַת פִּינְסְק נֶאֱמָנָה
וְשׁוֹלַחַת חֲבֵרֶיהָ
לְמַגְדִּיאֵל בִּרְנָנָה.

אַל יֵאוּשׁ, אַל פַּחַד, אָח...
https://www.zemereshet.co.il/m/song.asp?id=12402
אודי מנור, התעודד, אַל יֵאוּשׁ, אַל פַּחַד, אָח. ועוד עצה קטנה השתדל לא להסתובב יותר מדי עם מייאשים.
בכל זאת אני חייב להציג משהו ממש מייאש. אמריקה שהיא משמידת הערך הגדול ביותר העם היהודי בהיסטוריה, והתהליכים של היהדות בה מסכנים את קיומנו כאן בארץ, וכמובן את קיומם הם, כי הם משתמדים והולכים מעצמם.

גזענות אוטו-אנטישמית סוף העם היהודי
הרב פרופ' שאול מגיד: "יש מי שיגידו שזה סוף הציונות ואני אומר שזה בסדר."
כתב "הארץ", איתמר הנדלמן-סמית (לפני שירד מהארץ קרא לעצמו בן כנען), ראיין את פרופסור שאול מגיד שהתמנה כחוקר במחלקה ללימודי היהדות בבית הספר לתיאולוגיה של אוניברסיטת הרווארד.
שאול מגיד נולד ב-1958 בניו יורק למשפחה יהודית חילונית. כחלק ממסעו הרוחני הגיע לישראל בנעוריו, התדתה בגיל 20 והיה לחסיד ברסלב. חי שלוש שנים במושב מבוא מודיעים, בקהילה קולקטיבית של תלמידי "הרב המזמר" שלמה קרליבך, ובמשך שש שנים למד בישיבות חרדיות ודתיות-לאומיות בירושלים ובברוקלין.
ב-1984 הוסמך לרבנות בישיבה בירושלים. באותם ימים נמשך אחר האידיאולוגיה של המתנחלים ואף שקל לעבור לגור בהתנחלות עצמונה. בסופו של התהליך התרחק מגיד הן מהמתנחלים והן מהיהדות החרדית, ירד מהארץ, והתקרב לזרמים הליברליים של יהדות ארצות הברית. הספר האחרון שפירסם מגיד באנגלית, ב-2023, היה אסופת המאמרים "נחיצותה של הגלות".
פרופסור שאול מגיד מעיד על עצמו ועל הגותו: "אני אנטי-ציוני אבל לא אנטי-ישראלי. אני נגד האידיאולוגיה, אבל לא נגד המדינה. המדינה קיימת. יש לי דרכון ישראלי. אני אזרח ישראלי. הייתי בצה"ל ואני לא אומר שישראל צריכה להפסיק להתקיים. אני רק חושב שצריך לחשוב על אידיאולוגיה אחרת אם אנחנו רוצים עתיד משותף עם אוכלוסייה של כמעט 50% לא יהודים בישראל ובשטחים. אני יודע שקשה להפריד בין הציונות כאידיאולוגיה ובין המדינה כמדינה.
"מה שמסוכן מאוד בציונות זה שאומרים לך שהגענו לסוף הסיפור. נגמרה הגלות וזה סוף ההיסטוריה שלנו. זה דבר מסוכן מאוד. הציונות באה ואומרת: 'כל הארץ שלנו אבל אנחנו מוכנים אולי לתת לפלסטינים חלק מהארץ.' את הגישה הזאת צריך למחוק. זו לא רק הארץ שלנו. זו ארץ של שני עמים. אז יש מי שיגידו שזה סוף הציונות ואני אומר שזה בסדר, שום דבר לא נמשך לנצח.
"איבדנו את המרכז המוסרי שלנו אם לא אכפת לנו שילד בן 5 מת מרעב. מפחיד לחשוב מה יהיו ההשלכות של זה לטווח ארוך. אני מבין כמה 7 באוקטובר נכנס ללב של העם, אבל אם לא אכפת לאנשים שילדים מתים בגללנו, מה נשאר?
"יש כרגע מדינה אחת, לא דמוקרטית. זה לא פתרון, זה המצב. מה שטענתי בספר הוא שהציונות הצליחה מאוד בהקמת המדינה מאפס אבל כאידיאולוגיה פוליטית, תרבותית, זה לא יכול להמשיך כשיש 25% לא יהודים בתוך ישראל ועוד כ-30% של לא יהודים בעזה ובגדה. הגיע הזמן לשים את הציונות על המדף. אני לא נגד ישראל אבל צריך לחשוב על עתיד המדינה מעבר לציונות. זה האתגר האמיתי.
"אני לא נגד פתרון שתי המדינות אבל מתנגד לתשתית המחשבתית שלו, למחשבה שכל הארץ שלנו ואנחנו מוכנים לתת לפלסטינים חלק בה. זו לא פשרה בעיני.
"אני מאמין עדיין בדו-לאומיות כמו זו של 'ברית שלום'.
"חייבים להבין שיש שבר גדול בחברה היהודית באמריקה: הקונצנזוס הציוני והפרו-ישראלי נגמר והוא לא במרכז הזהות היהודית פה יותר. עם המלחמה הזאת, הדבר הזה נגמר לגמרי. המרכז הציוני-ליברלי התמוטט ואנשים הלכו לימין או לשמאל הרדיקליים יותר.
"אני מאמין ביהדות אמריקה, שיש לה עתיד. התנועה להתחדשות יהודית היא העתיד.
"אני רוצה שיהיו שני מרכזים יהודיים בעולם – המרכז בתפוצות והמרכז בישראל. עניין שלילת הגולה נכשל והוא לא בריא. בספר אמרתי שעניין הגלות הוא חיובי. גם הגלות בישראל. זו גלות אקזיסטנציאלית שעשויה להיות תיקון המידות של האדם. ומצד שני, ישנו העניין של לחיות עם האחר. למה לרצות לחיות רק עם אנשים כמוך? יש עולם בחוץ, גדול ויפה, ואדם יהודי יכול לחיות באמסטרדם, בליסבון או בניו יורק. וזה דבר טוב.
"המלחמה המתמשכת בעזה צריכה להטריד כל אדם בעולם, בלי קשר לשאלה אם הוא יהודי או לא יהודי. ומה שהכי מטריד אותי חוץ מהעובדה שיש ילדים רעבים זה שראיתי סקר של המכון הדמוקרטי היהודי ועל פיו ל-79% מהיהודים-הישראלים לא איכפת מהילדים המתים בעזה. אנחנו איבדנו את המרכז המוסרי שלנו אם לא איכפת לנו שילד בן 5 מת מרעב. ממש מפחיד לחשוב מה יהיו ההשלכות של זה לטווח ארוך. המלחמה תיגמר יום אחד אבל לאן נחזור? אחוזים כאלה גדולים של האוכלוסייה, לא רק בהתנחלויות או בקרב חרדים, אנשים שפשוט לא איכפת להם שילד בן 5 גווע ברעב בגללנו? זה הורס את כל המוסר העליון של הרב קוק וכל ההומניזם הציוני. אני מבין כמה 7 באוקטובר נכנס ללב של העם, אבל אם לא אכיפת לאנשים שילדים מתים בגללנו אז מה נשאר?
"אם יש ג'נוסייד יש לזה השלכות חוקיות בינלאומיות ואולי זה חשוב אבל חוץ מזה, מה זה חשוב? מה זה משנה לילד בן 5 אם זה ג'נוסייד או לא? הוא מת. הכי מפחידים אותי כל האנשים האלה שמאשימים את חמאס ברעב או במלחמה. זה לא הימין בישראל, זה המרכז. כהנא היה הישרדותי. אם היית אומר לו שג'נוסייד זה מה שיציל אותנו, אז הוא היה אומר: 'אוקיי, ג'נוסייד'. יחיא סינוואר הפך את הישראלים להישרדותיים, לאנשים שלא אכפת להם שילדים מתים. אלה הדברים שהכי מפחידים והכי מטרידים אותי."
(איתמר הנדלמן-סמית (פעם בן כנען), "הרב פרופ' שאול מגיד: 'יש מי שיגידו שזה סוף הציונות ואני אומר שזה בסדר'." "אל-ארצ'", 21.8.25).
https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/2025-08-21/ty-article-magazine/.highlight/00000198-c706-dc9d-abd9-dfded20f0000
הבנתם? הכרזתו של פרופסור מגיד "אני אנטי-ציוני אבל לא אנטי-ישראלי. אני נגד האידיאולוגיה, אבל לא נגד המדינה," ברורה לחלוטין, למרות ניסוחה הפתלתל והמטעה. מגיד אינו מכיר בקיומו של העם היהודי, ובזכותו למדינה שזו האידיאולוגיה הציונית. בשבילו קיימת רק הדת היהודית. זה כמובן נגד המדינה היהודית. הכרזה זהה לחלוטין לזו של אבא של מאזן שלעולם הוא לא יכיר בישראל כמדינה יהודית.
ודוק: בניגוד למגיד, אלברט איינשטיין החילוני ראה עצמו שייך ל"עם היהודי" ולא ל"דת היהודית": "אין בי שום דבר שאפשר לתאר כאמונה יהודית. עם זאת, אני יהודי ושמח להשתייך לעם היהודי": "הנני יהודי לאומי במובן זה שאני דורש את שימור הלאומיות היהודית כמו זו של כל עם אחר. עבורי הלאומיות היהודית הינה עובדה קיימת, ואני חושב שעל כל יהודי להגיע למסקנות ברורות בנושאים יהודיים על בסיס זה..."
המלחמה בעזה מטרידה את מגיד, אבל לא כיהודי, אלא כתיאולוג נוצרי. המלחמה בעזה הפכה את מגיד לתיאולוג נוצרי. "ואהבת את אויבך" הוא אוהב את האוייב המחויב להשמדת כל היהודים כולל אלו שבגולת אמריקה, ואיבד כל טיפת הזדהות עם היהודים (בני דתו לא עמו) המאוימים בהשמדה על ידו, ונלחמים מלחמת מגן, מלחמת קיום מדממת. מזל שכתיאולוג הוא לא חי בתקופת השואה.
ייתכן ש"ההוויה קובעת את ההכרה" כפי שאמר המשומד האנטישמי קרל הלוי-מרקס, והוא סבור שהכרזתו שהוא אנטי-ציוני תקל עליו את החיים בהרווארד בקרב הסטודנטים והמרצים האנטי-ציונים, אבל זו טעות. אם פרופסור מגיד מאמין כמו מקס נאומן שהתנגדותו לציונות תציל אותו מהם הוא טועה.
מעניין האם כתיאולוג נוצרי היה מגיד שולל גם את קיום העם הצרפתי, הספרדי, הפורטוגזי, המלטזי, האיטלקי, היווני, הארמני, והגיאורגי בגלל האהבה והסימפטיה שלו לערבים שגורשו על ידיהם? שלילת הציונות כלומר אי הכרה בקיומו של העם היהודי, וזכותו לריבונות, היא אנטישמיות ומצידו של יהודי כמגיד היא אוטו-אנטישמיות.
איך יכול פרופסור מגיד לומר "אני מאמין ביהדות אמריקה, שיש לה עתיד. התנועה להתחדשות יהודית היא העתיד," בשעה שאמריקה היא משמידת הערך הגדולה ביותר של העם היהודי. אמריקה איבדה מיספר גדול יותר של יהודים מפולניה בזמן השואה. ב-1948 היו באמריקה 6 מיליון יהודים והיום אחרי הגירה של מיליון יהודים מבריה"מ ומיליון יהודים יורדים מישראל – הם מונים פחות, ומתבוללים ונעלמים בקצב מהיר.
זה אכן מייאש ומדאיג, אך "אַל יֵאוּשׁ, אַל פַּחַד, אָח."
נעמן כהן