תהא השנה הניכנסת
שנה של מימוש הישגים,
שנה בה אומה מפוּיֶיסֶת
תבוא אל שמחת חוגגים,

בזֵר ניצחון מעוטרת
ואֶרץ בְּרוֹגע שוֹקטָה,
שנה שתהא כה אחרת
מזו היוצאת חבוּטָה.

שנה בה ישובו הביתה
פדוּיֵי מינהרות החמאס,
וזוהר יקרן מִדְאוֹרַיְתָא
לִצְבַא המגן המגוייס.

תשפ"ו בלי חמס, בלי פיגוע,
תשפ"ו בלי אימֵי מלחמות,
ידום התותח, ואז, כידוע,
המוּזות, רק הן, רועמות.

שנה – אהבה בה תרקיע,
ניפרוש בה כנפיים לעוף,
וחום בני אנוש בה יַפְצִיעַ
מרפא לנשמה ולגוף.

שנה של חיבוק אח לאח
וסוף לשינאת האחים,
וצדק מישפט בלי מישׂפח
ואין עוד מחסום בדרכים.

שנה בה נושיט יד תומכת
לדָך ולדל, לסובל,
שנה של חמלה ושל חסד,
דוגמא לעולם – ישראל

שנה בה יִימוגו יגון וכאב
שנה בה אדם לאדם לא זאב
שנה בה ישובו בנים לגבולם
מכל גלויות, מקצוות העולם

בה כל הגבעות תתמוגגנה
וכל ההרים שוב יטיפו עסיס
ערים נשמות תיבננה
הנגב יצהיל כלנית ונרקיס.

ולא ינטשו עוד נוטעי הכרמים
יושבי אדמתם לעולמי עולמים,
והיה העקוב למישור
ומתוך המחשך נצא אל האור.
עקיבא נוף