[הכיתוב לעטיפה האחורית]

יוסקה המרסק ואשתו פרלה המנשקת נמאסים על איכרי המושבה, אבל עד שהללו מצליחים להיפטר מתעלולי השניים, נפרשת יריעת חיים היסטורית מוזרה, צבעונית ומרתקת, ובה שלל דמויות והווי חיים ארצישראליים שראשיתם בתקופת התורכים והבריטים וסופה בימינו אלה – רומאן המשתרע על פני שתי מאות השנים האחרונות.

ש. שפרה: "הרומאן פורש יריעה צבעונית, בשר-ודמית מאוד, של המושבה. המספר הוא גם אחד מגיבורי הרומאן וגם מעין כרוניקאי הרושם את תולדותיה. דמיון ומציאות משמשים כאן בעירבוביה, ומעניקים לרומאן גוון של בורלסקה פיקארסקית שאינה נעדרת אירוניה, המופנה כלפי אורחות החיים של בני המושבות הראשונות. הישגו של הרומאן הוא בעיצוב לשון דיבור ייחודית, מפולפלת מאוד וגוזמאית, שהיתה רווחת במושבות האיכרים והיא בליל של עברית ברמות שונות ושל ערבית, אידיש וצרפתית, והיא מסייעת לצייר תמונה מלאת חיות של המושבה על שפע גיבוריה. בן עזר הוא אולי אחרון הסופרים שמסוגל להעמיד תמונה של המושבה בלשון זו."

נתן שחם: "נועזותו של אהוד בן עזר בקריאת הדברים בשמם עשוייה לרכוש לו הן קוראים שיש להם עניין להכיר את תולדות ההתיישבות בארץ-ישראל והן קוראי ספרות יומיומית יותר, שסתם סאגה ציונית אינה הספר שיקחו עימם לאי מבודד."

עמוס לויתן: "'המושבה שלי' הוא רומאן פיקארסקי, צבעוני, עסיסי ומשעשע, רומאן ייחודי על תקופת העלייה הראשונה, שטרם נכתב כמותו וספק אם ייכתב בדורות הבאים."

"המושבה שלי" הוא הרומאן התשיעי של אהוד בן עזר אחרי "המחצבה" שהוצג גם בקולנוע, "אנשי סדום", "לא לגיבורים המלחמה", "השקט הנפשי", "הנאהבים והנעימים", "לשוט בקליפת אבטיח", "הלילה שבו תלו את סרג'נט מורטון" ו"שלוש אהבות"; שלושה קובצי הסיפורים "הפרי האסור", "אפרת" ו"ערגה"; קובץ הראיונות "אין שאננים בציון", האנתולוגיה "במולדת הגעגועים המנוגדים, הערבי בספרות העברית", הביוגראפיות – "ג'דע, סיפורו של אברהם שפירא, שומר המושבה", "אומץ, סיפורו של משה דיין", "ימים של לענה ודבש, סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב", וספרים רבים לילדים ולנוער.

אהוד בן עזר נולד בפתח-תקוה ב-1936, בן לאחת המשפחות המיוחסות שייסדו את המושבה העברית הראשונה ב-1878 ואשר חותמה ניכר כמעט בכל כתיבתו. לאחר שסיים את "תיכון חדש" בתל-אביב ושירת בנח"ל, היה חבר קבוצת עין-גדי, מדריך ומורה ביישובי-עולים, ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה וקבלה אצל גרשם שלום. מ-1966 הוא גר בתל-אביב, נשוי ואב לבן.