* רק לא להתמכר לשקט – הרבה יותר נעים המצב הנוכחי, שבו צה"ל לא נלחם ואין "הותר לפרסום", על מה שהיה לפני הפסקת האש. זה ברור.

אבל אסור לנו להתמכר לשקט. מה פירוש התמכרות לשקט? פירוש הדבר שיתוק מול יצירת איום לגבולנו, מחשש להסלמה. זה, ולא שום דבר אחר, מחדל 7 באוקטובר, שלמרות שהוא התפוצץ בדרום, הוא היה חמור אף יותר בצפון, מול חיזבאללה. הלקח של 7 באוקטובר הוא לא עוד התמכרות לשקט. לעולם לא עוד!

בניגוד להשמצות, איני חושד בנתניהו שמדיניות ההתמכרות לשקט, שהוביל, נבעה ממניעים זרים. אני מאמין באמת ובתמים, שמטרתו היתה למנוע מלחמות "מיותרות", לחסוך בחיי אזרחי ישראל ולהימנע מכיבוש הרצועה. אך כפי שראינו, המדיניות הזאת המיטה אסון חסר תקדים. כוונותיו הטובות ריצפו לנו את הדרך לגיהינום. האם למדנו את הלקח?

אסור לנו להשלים עם מצב שבו המלחמה תסתיים כשחמאס על הרגליים, חמוש. אם אפשר להבטיח זאת במהלכים מדיניים, ברוח תוכנית טראמפ, מה טוב. אם לא – אין מנוס מהשלמת המלאכה בכוח צבאי, גם במחיר עימות עם טראמפ.

עלינו להבהיר זאת כבר עתה. פירוק חמאס מנשקו הוא קו אדום. בלעדיו לא נפתח את מעבר רפיח. בלעדיו לא נזוז מהקו הצהוב. בלעדיו לא נאפשר שיקום. ואם לא תיוותר ברירה, נחדש את המלחמה. ואם נחדש את המלחמה, הפעם לא נלך על ביצים, כפי שנהגנו בשנתיים של המלחמה, מחשש לפגיעה בחטופינו.

* החלטת מועה"ב: איומים והזדמנויות – בהחלטת מועה"ב יש סעיפים חיוביים ושליליים.

השלילי המובהק הוא ה"נתיב למדינה פלשתינאית". זהו פרס לטבח, ומסר לרוצחים ולאנסים, שמעשיהם סללו את הדרך למדינת טבח בלב הארץ. עם זאת, הנוסח של הסעיף כללי, והוא מותנה ברפורמה שלא תהיה, קרוב לוודאי, ברש"פ.

השלילי הוא גם מה שאין בו – חופש פעולה לצה"ל ברחבי הרצועה. אסור לנו לוותר על כך.

הצד החיובי הוא שאין בהחלטה דרישה לנסיגת ישראל לקווי 7 באוקטובר, קווי הטבח. עלינו לעמוד על הישארות צה"ל בפרימטר שיכלול את כל האזורים השולטים על יישובי הנגב המערבי, ציר פילדלפי מורחב והתוחמת הצפונית.

הסעיף החיובי החשוב ביותר בהחלטה הוא פירוק חמאס מנשקו. אסור להתפשר על כך. בינתיים חמאס כבר הודיע שלא ימסור את הנשק והמדינות שמוכנות לשלוח כוחות לעזה אינן מוכנות לעשות זאת בכוח. בלי פירוק חמאס מנשקו אל לנו לזוז אף שעל ולא לאפשר תחילת השיקום. אם המאמצים המדיניים לא יובילו לפירוק חמאס מנשקו, יהיה עלינו לעשות זאת בכוח צה"ל. בלי זה, ישראל לא ניצחה במלחמה.

בינתיים חמאס ממשיך להפר את שלב א' בהסכם, שחייב אותו להחזיר עד לפני חמישה שבועות וחצי את כל החטופים. הוא ממשיך להתעלל במשפחות בטרור הפסיכולוגי, ובעיקר למשוך זמן, שאותו הוא מנצל להתעצמות ולביסוס שלטונו בעזה. הוא לא שילם על כך שום מחיר. כעת יש להתמקד קודם כל בהחזרת כל החטופים, אך לאחר מכן חייבים לגבות מחיר מחמאס על ההפרה הבוטה הזאת.

* אי אפשר היה להשיג – הטענה שניתן היה להגיע לעסקת חטופים וסיום המלחמה באותם תנאים בשלב ב' של העסקה השנייה אינה נכונה.

אותה עסקה היתה מחייבת את ישראל לסגת לקווי 7 באוקטובר ולא היתה כוללת את פירוז חמאס. נסיגה לקווי הטבח אינה מתקבלת על הדעת גם בפתרון הקבע, ובוודאי שהיא מערטלת אותנו מכל מנוף לחץ על חמאס. להישג הזה לא היינו מגיעים ללא הפעולה לכיבוש העיר עזה.

עם זאת, המלחמה וההסכמים ייבחנו על פי התוצאה הסופית; האם בסוף התהליך חמאס יפורז והאם ישראל תיסוג לקווי 7 באוקטובר.

* לא בכל מחיר – אמנם סעודיה היא דיקטטורה תיאוקרטית איסלאמית פונדמנטליסטית חשוכה, ואף על פי כן, אני סבור ששלום ונורמליזציה איתה חיוניים לאינטרס הישראלי ולשלום המזה"ת. זאת בשל מעמדה הבכיר בעולם הערבי ועמידתה נגד הציר האיראני. הוצאת סעודיה ממעגל האיבה חיונית לישראל.

אך לא בכל מחיר. לא במחיר אספקת מטוסי f-35 ופגיעה ביתרון האיכותי שלנו. ולא במחיר קידום מדינת טרור פלשתינאית בלב הארץ. הנזק של כל אחד מאלה לחוד, ובוודאי של שניהם יחד, גדול יותר מהתועלת בשלום עם סעודיה.

גם תשוקתו של נתניהו להכניס שלום עם סעודיה למורשת שהוא משאיר, והאשלייה שלו שהדבר ימחק את כתם אחריותו לטבח, אינה מצדיקה מחיר ביטחוני כזה.

* היתרון האיכותי בסכנה – ב-2012, בתקופת נשיאותו של אובמה, קיבלו בתי הנבחרים בארה"ב, בתמיכת שתי המפלגות, את החוק המחייב את הממשל האמריקאי להבטיח את היתרון האיכותי של ישראל.

ישראל לעולם לא תוכל להתגבר על הנחיתות הכמותית שלה מול האוקיינוס הערבי המוסלמי העוין הצר עליה, ולכן היא מחויבת ביתרון איכותי.

כאשר מתרגמים את המונח "יתרון איכותי" לתכל'ס, הכוונה בראש ובראשונה למטוסי f-35, "החמקן". משמעות החוק היא מונופול ישראלי במזה"ת על מטוסי f-35.

מכירת מטוסים אלה לסעודיה, וחמור יותר – לאויב הטורקי, האיראן של האחים המוסלמים הסונים, מנוגדת לחוק האמריקאי ולאינטרס האמריקאי ומסכנת את ביטחון ישראל.

וזאת, אחרי 7 באוקטובר, כאשר ברור לכל עד כמה מלחמות ישראל הן על עצם קיומה.

אם ביידן או האריס היו מובילים החלטה אנטי ישראלית כזו, נתניהו היה מרעיש עולמות, ורץ לנאום בבתי הנבחרים. אך הוא הפך את ישראל אסקופה נדרסת בידי ממשל טראמפ.

* אויב פוטנציאלי – טראמפ מאשר שימכור מטוסי f-35 לסעודיה, ואפילו אינו מתנה זאת בנורמליזציה עם ישראל. גם תמורת נורמליזציה אין מקום לאספקת מטוסים כאלה. יש להתייחס למדינות ערב, גם אם יחתמו על הסכמי שלום ונורמליזציה עם ישראל, כאויבות פוטנציאליות שלה, ויש להבטיח את היתרון האיכותי של ישראל במזה"ת, כפי שמחייב החוק האמריקאי. בדיוק כפי שנתניהו פגע בביטחונה של ישראל כאשר אישר לגרמניה מכירת צוללת למצרים, כך גם מכירת החמקנים לסעודיה, פוגעת בביטחון ישראל, גם אם תחתום על הסכם נורמליזציה. ואם לא תחתום – על אחת כמה וכמה.

* מזדהה עם כל מילה – אני מזדהה עם כל מילה שראש הממשלה נתניהו היה אומר על ביידן אילו החליט למכור מטוסי f-35 לסעודיה. אני מזדהה עם כל מילה שראש האופוזיציה נתניהו היה אומר על ראש ממשלה ישראלי שבזמנו דבר כזה היה קורה.

* לא תהיה חקירה – כל עוד נתניהו ראש הממשלה לא תהיה חקירה אמיתית של המחדל.

הסיבה לכך, היא שנתניהו יודע טוב מכולם, שהוא האשם במחדל, שהמיט על עמנו את האסון הגדול ביותר מאז השואה.

עם הגב אל הקיר אולי הוא יקים ועדת טיוח.

את ועדת החקירה תקים הממשלה הבאה. זה יהיה באיחור גדול, שיעקר חלק מהיכולת לחקור כראוי, אך זה מה שיש.

אם חלילה מר מחדל ינצח בבחירות, הוא יאמר שהבחירות היו ועדת החקירה.

במקרה כזה המחדל הבא והאסון הבא יהיו שאלה של זמן.

* ועדת מריחה – אם מר מחדל יקים ועדת מריחה במקום ועדת חקירה, ביומה הראשון של הממשלה הבאה, הוועדה תפורק ותקום ועדת חקירה אמיתית.

* מי קובע את המנדט – ועדת הטיוח שנתניהו רוצה להקים היא בריחה מחקירה ומאחריות.

אך מי שמבקרים את העובדה ששרי המחדל מנסחים את המנדט של הוועדה, מתעלמים מכך שעל פי חוק ועדות החקירה, גם את המנדט של ועדת חקירה ממלכתית מנסחת הממשלה.

החוק יצא מנקודת הנחה שהממשלות תהיינה נורמטיביות, שתהיינה מעוניינות בחקירת הכשלים כדי להפיק לקחים ולתקן. הנחת העבודה הזאת הפוכה למציאות הפוליטית הקיימת.

אין שום ערך ל"חקירה" שממשלת המחדל תחליט עליה. את ועדת החקירה תקים הממשלה הבאה. את חוק ועדות החקירה יש לשנות, ולהתאימו למציאות.

* ועדת חקירה עממית – ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה על הקמת ועדת חקירה עממית על פשעי שבעה באוקטובר.

הרכב הוועדה: הילדז יאיר נתניהו, מיאמי (יו"ר), הביביריון יעקב ברדוגו, ח"כית ה[---]ת טלי גוטליב, שר הג'ובים דודי אמסלם וראש הכנופייה איתמר בן גביר.

כתב המינוי:

א. חקירת אשמתם של שופטי בג"ץ, היועמ"שית והפרקליטות בטבח.

ב. חקירת ההפיכה הצבאית שבוצעה ב-7 באוקטובר בהובלת הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, מפקד חיל האוויר ובוגדים נוספים כמו יאיר גולן וישראל זיו.

ג. חקירת שותפותם של רונן בר, בכירי שב"כ, ובהם בעלה של שקמה ברסלר, בתכנון הטבח ובביצועו.

ד. חקירת תפקידם של סוכני הסי.איי.אי. בני גנץ וגלנט בהפיכה ובבגידה.

ה. הוועדה תהיה מוסמכת לחקור גם את אשמתם של בוגדים בדימוס ובהם אהרון ברק, מנדלבליט, שי ניצן ורוני אלשייך.

ו. הוועדה תחקור מי נתן את ההוראה לא להעיר את נתניהו ב-6:28. אלמלא מעשה הבגידה הזה, רוה"מ היה מזנק מיד לחליפת סופרמן ודוהר על כנף-סופרטנקר דרומה, בולם את המחבלים ב-6:29 ומביא לניצחון מוחלט ב-6:30.

סמכויות הוועדה:

הוועדה מוסמכת להרשיע את כל הבוגדים הנ"ל ולגזור את דינם.

מירי רגב מונתה לאחראית על הטקס הממלכתי של ההוצאה להורג של הבוגדים, שתיערך בצומת קפלן בת"א.

* למה מי מת – די, אכלתם לנו ת'ראש עם החפירות שלכם.

חקירה שמקירה. די! למה מה קרה? למה מי מת?

כולה איזה 1,200 נרצחים ו-250 חטופים. על זה עושים חקירה? מה זה, רוגלות?

* גם כשבג"ץ טועה – בג"ץ הוא המחליט, ועלינו לכבד את פסיקתו גם אם אנו חושבים שהוא טועה.

לדעתי, בג"ץ טעה בכך שאיפשר לשר המשפטים לבחור את מי שילווה את החקירה. מעורבות של פוליטיקאי בחקירה, בוודאי בחקירה כה רגישה, ובוודאי כאשר השר מסמן באופן מובהק מה התוצאה שהוא מצפה לה מהחקירה, היא זיהום החקירה, ברשות בג"ץ.

* הפרכת הקונספירציה – פסיקת בג"ץ הפריכה, בפעם ה... מי סופר, שלוש אגדות של קונספירציית ה"דיפ-סטייט" המטורללת.

א. שבג"ץ תמיד יילך עם עמדת היועמ"שית, כי יד רוחצת יד והם חולקים יחד אותו דיפ-סטייט.

ב. שכל שופטי בג"ץ אקטיביסטים, לעומתיים לממשלה וכו'.

ג. שבסוגיות הציבוריות המשמעותיות הנשיא עמית ילהק תמיד הרכב שיבטיח פסיקה אקטיביסטית.

כמובן שדקלמני הקונספירציה המטורללת ימשיכו לדקלם אותה ולא ייתנו לעובדות לבלבל אותם.

* חוק עוקף בג"ץ – ח"כ משה סעדה התראיין בגל"צ וסיפר שהוא הציע לשר לוין שמות של מועמדים מתאימים לליווי החקירה בפרשת הפצ"רית, והוא אף דיבר איתם וקיבל את הסכמתם לקבל על עצמם את המשימה. באותו ראיון הוא אמר בפירוש שמטרתו היא הפללת היועמ"שית.

זה פרי הבאושים של ההחלטה השגויה של בג"ץ בעניין החקירה. שר המשפטים הוא דמות פוליטית ומתן האפשרות שהוא יקבע מי יהיה הפרקליט המלווה, משמעותה מעורבות פוליטית בחקירה פלילית רגישה, כאשר השר לא מסתיר את דעתו מה צריכות להיות תוצאות החקירה. והנה, גם ח"כ ממפלגתו מספר בגלוי שהוא מעורב, מייעץ לשר את מי לבחור ומשוחח עם המועמדים שהוא מציע ואף הוא אומר מה צריכה להיות תוצאת החקירה.

זו חקירה מזוהמת בפוליטיזציה. איני טוען שפוליטיקה היא זוהמה. ממש לא. אבל כאשר פוליטיקה מתערבת בחקירה פלילית, היא מזהמת אותה.

הכוח שפסיקת בג"ץ נתן לשר המשפטים הוא כוח להשחית.

מה ניתן וראוי לעשות?

את פסיקת בג"ץ, כמו כל פסיקת בג"ץ, יש לקיים, כי אחרת זו אנרכיה.

אבל בכנסת הבאה, שאני מאמין שהרכבה יהיה אחר, ראוי לחוקק חוק שיסתום את הלקונה הזאת, ויאסור כל מעורבות פוליטית בחקירה פלילית. החוק יצטרך לתת מענה לשאלה מי יהיה אחראי על חקירה במקרה של ניגוד עניינים עם הפרקליטות, וזה לא יהיה גורם פוליטי.

לתומכי הממשלה, שחוגגים את ניצחונו הגדול של יריב לוין, כדאי לזכור שלא לעולם חוסן, ומחר יהיה שלטון אחר שהם יתנגדו לו – האם הם ירצו שכוח כזה יהיה בידי שרי הממשלה שהם נגדה?

פוליטיקאים אינם נוטים לוותר על כוח, ויש חשש שכאשר תקום ממשלה חלופית, היא לא תמהר לוותר על הכוח הזה.

אך אני מקווה שבכל זאת הכנסת תחוקק חוק ברוח זו.

מה, אני בעד חוק עוקף בג"ץ?

בפירוש כן. אגב, עקרונית אני בעד חוקים עוקפי בג"ץ ואני אף שולל את ההגדרה הזאת. מהו חוק? שינוי המצב הקיים לפני שהוא חוקק. כל חוק משנה את מה שקדם לחוק. לרוב, מה שקדם לחוק הוא החוק הישן. האם מותר לשנות חוק שהכנסת הנבחרת חוקקה, ואסור לשנות מציאות שנוצרה בפסיקת בג"ץ? זו טענה אבסורדית.

כמובן שאין מקום לחקיקה רטרואקטיבית. כלומר, אי אפשר לשנות בחוק את פסק הדין שכבר ניתן. הכנסת לא תוכל לחוקק חוק שייטול מיריב לוין את הסמכות שקיבל מפסק הדין של בג"ץ. אבל הכנסת רשאית לחוקק חוק שלא יאפשר בעתיד פסק דין דומה. ואני מקווה שהיא תנהג כך.

* מה נחקר – עוד לא ברור את מי לוין ימנה לפרקליט המלווה של חקירת פרשת הפצ"רית, אך מול כל הספינים, חשוב לשוב ולהזכיר: הפצ"רית חשודה בהדלפה, בטיוח, במרמה, בהפרת אמונים, בתצהיר כוזב לבג"ץ. אלו חשדות כבדים ביותר, על עבירות חמורות מאוד.

היא אינה נחשדת ב"בישול" קלטת, ב"עלילת דם" וכד'. להיפך, אנשי יחידה 100 שנחשדו בהתעללות חמורה בעציר כפות, הם כעת נאשמים בהתעללות חמורה בעציר כפות, על סמך ראיות.

הפלישה של האספסוף הברברי בראשות שר וח"כים אנרכיסטים ופורעי חוק לבסיסי צה"ל בשעת מלחמה, היתה לפני ההדלפה, כלומר לפני העבירות שבהן הפצ"רית חשודה, ולכן אין שום קשר בין הדברים. הפלישה הברברית היתה בתמיכה בהתעללות בעציר כפות.

ומה טרם נחקר? טרם נחקר למה לא הגיעה משטרה לעצור את הפולשים? האם מי ששלח את הפולשים הוא זה שמנע מהמשטרה להגיע להגן על החוק ועל בסיס צה"ל? ככה זה כאשר ראש הכנופייה הוא שר המשטרה.

האם כבר נערך תחקיר צה"לי, איך זה שאספסוף ברברי הצליח לחדור לבסיסי צה"ל? הרי מדובר במחדל אבטחה חמור ביותר. מדוע השומרים לא ביצעו נוהל מעצר חשוד? איך זה שאחרי 7 באוקטובר גורמים עוינים מצליחים לחדור בכזו קלות לבסיס צה"ל ולצאת ללא פגע?

* דינה להידחות – אם יש לעותרים נגד מינויו של זיני מעט כבוד עצמי, מוטב שימשכו את עתירת הסרק הקנטרנית, שדינה להידחות.

* נציגת מחוז סדום ועמורה – זה הפך לעניין של קבע. בכל דיון בבית המשפט שיש בו עניין ציבורי ומגיעה אליו תקשורת, ח"כית ה[----]ת, מלווה באספסוף מתלהם, מתפרעת ומשתוללת באולם בית המשפט, מתחצפת בגסות לשופטים ומנסה לפוצץ את הישיבה. כפי שהיא הופכת את כנסת ישראל לקרקס, היא מנסה להפוך גם את בתי המשפט לקרקס.

נציגת מחוז סדום ועמורה.

* הגנה על כבוד הזבל – כחקלאי, אני מתקומם כאשר מכנים את ח"כית ה[----]ת גוטליב בכינוי "זבל".

הזבל הוא חומר אורגני המשמש לטיוב הקרקע ולהעשרתה בחומרי מזון, ומשפר את כמות ואיכות היבול.

הזבל הוא היפוכה המוחלט של ח"כית ה[----]ת, המזיקה, שמחרבת כל דבר שהיא נוגעת בו.

* דמו בראשה – הביריון האלים, איש הימין הבן גביריסטי הרדיקלי מרדכי לוי, חסם ברכבו את גיא פלג במשך מיספר דקות, ותיעד את המעשה. זו לא הפעם הראשונה שהוא נוהג כך. הוא זומן על כך לחקירה במשטרה.

ח"כית ה[----]ת גוטליב כתבה בתגובה רשומה מטורללת: "‏מרדכי דוד האדיר! הייתי מתחתנת איתך אבל אתה יכול להיות הבן שלי. ולו היית הבן שלי הייתי כ״כ גאה בך ובלחימתך העיקשת מול השמאל הצבוע... ‏מרדכי דוד, מצדיעה לאומצך בשדה השטח הקשוח. אתה פורץ דרך לטובת מחנה הימין האמיתי. ‏חקירת משטרה? מכה קלה בכנף.

‏אמנם אינני עורכת דין כיום אך אני לצידך ומאחוריך! ‏כמו במגילת אסתר, מרדכי סירב להשתחוות להמן כך גם מרדכי בן ימינו מסרב להרכין ראש."

למעשה, ח"כית ה[----]ת מעודדת את הביריונות האלימה שלו ואת ניסיונו להטיל טרור ולהלך אימים על עיתונאים.

כיוון שגיא פלג נמצא תחת איומים על חייו, ניתן לומר בהחלט, שאם הוא יירצח – דמו בראשה של ח"כית ה[----]ת.

ואחרי כל זה, ובלי חלילה שמץ של הצדקה או הבנה למעשיו הבזויים והמתועבים של מרדכי דוד, הוא צודק בטענתו שמעשים כאלה נעשים גם בידי קיצונים מהצד השני. כן, גם בצד השני יש פנאטים ביריונים אלימים, בני דמותו של מרדכי דוד. הבולט שבהם, הוא אבי הז'אנר עוכר הדין ברק כהן. גם ח"כית ה[---]ת עצמה נפגעה בידי ביריונים אלימים שנעלו אותה ואת בתה בביתה בשעת בוקר ולא נתנו להם לצאת. ועם כל התיעוב שלי לאישה הדוחה הזאת, המעשה שנעשה לה הוא מעשה נבלה אלים ואנטי דמוקרטי.

ככל שנפקיר את הזירה לקיצונים מסוגם של ברק כהן, מרדכי דוד וגוטליב, נסכן את עתידה של החברה הישראלית.

* הדוצ'ה של המחבלים – באיחור רב, רב מדי, ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ גינו את הטרור של אנשי הימין הרדיקלי ביו"ש. ועל כך יש לי שלושה דברים לומר:

א. מוטב מאוחר מאשר בכלל לא.

ב. הגינוי אינו מספיק, אם לא יבוטא במעשים; במלחמת חורמה להדברת הטרור.

ג. איך תילחמו בטרור הזה כאשר הדוצ'ה של המחבלים הוא שר בכיר בממשלה? הצעד החשוב ביותר במלחמה בטרור היא לסלק את הטרוריסטים מן הממשלה.

* לא מספק את הקנאים – גם חוק ההשתמטות הרדיקלי שביסמוט רקח עם מפלגות המשתמטים, אינו מספק את החרדים הקנאים. זה הרקע להתנפלות האלימה על ח"כ בן צור במוצ"ש.

* תקציבכוהוליזם – ההשתמטות החרדית מצה"ל אינה המחלה. היא סימפטום. בלי לטפל במחלה, אי-אפשר לטפל בסימפטומים שלה.

הבעיה היא תקציבכוהוליזם. ההתמכרות שלהם לתקציב המדינה.

ההתמכרות הזאת הפכה אותם לחברה חולה, מנוונת, שוקעת.

חובתנו להושיט להם יד אחים ולסייע להבראתם. אין החבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אם לא נבריא אותם, הם ימשיכו לשקוע ולהשקיע אותנו איתם.

מה אנו יכולים לעשות למענם? ניתוח חד לניתוקם המוחלט מעטיני תקציב המדינה. אף אגורה למגזר המשתמט.

הניתוח יכאב, אך הוא מציל חיים.

לא תעמוד על דם רעך.

* אין מחלוקת – כ"ץ וביסמוט מתקוטטים על תוספת הרמטכ"ל.

בנושא ההשתמטות אין ביניהם מחלוקת – שניהם יודעים לשם מה הם מונו.

* נסיעות מיותרות? – ארבעה שרים שאיחרו לישיבת הממשלה לא הורשו להיכנס אליה, ויובשו עשר דקות בחוץ, על פי החלטת רוה"מ. זה רק צעד אחד בשורה של צעדים שנתניהו החליט לנקוט בהם, כנגד התופעה של שרים הנעדרים ללא אישור וללא הודעה מישיבות הממשלה או מאחרים אליהן. זו אכן תופעה שלילית, וטוב עושה נתניהו כשהוא מתמודד איתה.

אולם אחת הסנקציות מעוררת תמיהות. הוא הודיע שלא יאשר טיסות לחו"ל על חשבון המדינה של שרים שייעדרו מישיבות. מה?! הנסיעות הללו הן צ'ופר, או נסיעות עבודה חיוניות? אם הן צ'ופר – אין להן מקום ויש לבטל אותן. אם הן חיוניות, עליהן להתבצע ללא קשר להתנהגות השר. נדמה לי שהבנו מה דעתו של רוה"מ על הנסיעות.

* נירנברג – אני ממליץ בחום על סרט מופת – "נירנברג". סרט מעולה, עם משחק מעולה, המביא את סיפור משפטי נירנברג – בית הדין הבינלאומי המיוחד לפושעים הנאצים לאחר מלחמת העולם השנייה.

איני רוצה לעשות קלקלן (ספוילר) ולא אכנס לעלילה עצמה. אספר רק שלב העלילה היא מערכת יחסים שנוצרה בין פסיכיאטר צבאי אמריקאי ששירת בכלא של הנידונים בנירנברג, לבין מס' 2 של היטלר, הרמן גרינג שהיה נאשם במשפט. העלילה מבוססת על סיפור אמיתי.

אמנם שעתיים וחצי, אך לא מרגישים את הזמן.

רוצו לצפות!

* ללא צנזורה – המעוניינים לקרוא את מאמריי ללא הצנזורה השרירותית, מוזמנים לפנות אליי בפרטי ואצרף אותם לרשימת התפוצה.

* ביד הלשון: להוקיע – בימים האחרונים, בדיון הציבורי על אירועי הטרור המבוצע בידי יהודים (איני משתמש בביטוי "טרור יהודי" כי אין שום דבר יהודי במעשיהם של הפורעים), עלה פעמים אחדות הביטוי להוקיע. אישי ציבור ביו"ש הוקיעו את המעשים ואחרים קראו לראש הממשלה ושריו להוקיע אותם.

בעברית המודרנית, משמעות המילה להוקיע היא לגנות בחריפות.

במקורו המקראי של הביטוי, המופיע שלוש פעמים בתנ"ך, הוקעה היא הוצאת אדם להורג ותליית גופתו לעיני הציבור במקום מרכזי.

אורי הייטנר

לתגובות: uriheitner@gmail.com