ארכיון קישורים אודות צור קשר התחברות
חדשות בן עזר #2111 27/11/2025 ז' כסלו התשפ"ו
נעמן כהן

תיקון טעות

אורי הייטנר: "ביומנו של הרצל (בן 1,500 העמודים) ובכתביו לא מוזכר קשר בין משפט דרייפוס לגיבוש תפיסתו הציונית" ("חדשות בן עזר", 1110).
האמת: בתאריך 9 במאי 1899 כתב הרצל ביומנו האישי: "דרייפוס עשה אותי לציוני" (במקור בגרמנית: Der Fall Dreyfus machte mich zum Zionisten).
הרצל ציין את הדברים בדיעבד, מיספר שנים לאחר שהחל את פעילותו הציונית ופירסם את ספרו "מדינת היהודים" (1896). ברשומה זו, הוא מעניק לפרשה חשיבות מכרעת בתהליך גיבוש רעיון הציונות המדינית אצלו.
היינריך שטרנבך-עמוס אילון, בספרו המצוין "הרצל", כותב שמשפטו והשפלתו של דרייפוס אולי לא נטעו אצל הרצל את רעיון הקמת מדינה יהודית עצמאית, אך הם היו בבחינת הקש האחרון. (איילון, "הרצל", עמ', 147-8)
אורי הייטנר: "חמש שנים אחרי טקס ההשפלה, ובניגוד למה שכתב בזמן אמת, הוא ציין שההמון צעק "מוות ליהודים." אולי הזמן שחלף תעתע בזיכרונו ואולי היה זה שיקול פוליטי – לרתום את פרשת דרייפוס והמחאה נגד האנטישמיות בעקבותיה, להסברה הציונית." ("חדשות בן עזר", 1110).
האמת: הרצל כתב לעיתון: "ההמון שהתדפק על שערי הברזל צעק 'מוות ליהודים!' אולם בכתבה שפורסמה, שוּנתה הקריאה ל'מוות לבוגדים!' עורכי העיתון, אדוארד באכר, ומוריץ בנדיקט, סברו שעדיף שלא ללבות עוד יותר את אש האנטישמיות שבערה בווינה באותם ימים. (אילון, "הרצל", עמ' 149).
נ.ב. אני מקווה שתיקון הטעויות של הייטנר לא יביא אותו להעליל עליי כדרכו עלילת שקר שאני כותב עליו דיבה...
אהוד בן עזר, אל חשש. לא אתבע אותך [כעורך על] דיבה.

אבא שאול גיסינוביץ-אחימאיר מתהפך בקברו
האם השופטים "השמאלנים" הם הם הסיקריקים?
"הסכינאי" (סיקריקין ברומית) אבא שאל גיסינוביץ-אחימאיר ודאי מתהפך בקרבו על גזילת הכינוי שהמציא לעצמו, (והתנאה בו כסמל לימין הקיצוני), למקרא דבריו של עמנואל בן סבו שהצמיד את הכינוי הנ"ל ל"שופטים השמאלנים" שהם לדבריו: "צביעות הנוראה של "מגיני הדמוקרטיה", "נטורי המבצר", הסיקריקים, הקנאים, נושאי דגל הדמוקרטיה לשווא, הפונדמנטליסטים וסוכני הכאוס, בל יהי חלקנו עימם". ("חדשות בן עזר", 1110). איזו אירוניה היסטורית. עכשיו הסיקריקים הם לא ימין קיצוני, אלא שמאל. מעניין אם יוסף גיסינוביץ-אחימאיר יתבע את בן סבו על גניבת הטרייד מארק" (Trademark) "סיקריקים" מאביו?
למזלנו למרות המלצתו החמה של בן סבו: "חלק גדול מהעם רואה ביאיר נתניהו פטריוט, איש הסברה מוביל בארה"ב" ("חדשות בן עזר", 2105), יאיר נתניהו נשאר בחוץ, סופית.
מיכאל מכלוף זוהר (מישהו יודע את שמו המקורי?) ויתר, ויאיר נתניהו, שהיה מיועד לשמש כראש מחלקת ההסברה, לא נכלל ברשימת הנבחרים להסתדרות הציונית. במקומו הוגשו שניים, המקורבים לשרים סער וחיים כץ. הרב דורון פרץ נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל ימשיך לכהן כיו"ר.
https://www.ynet.co.il/news/article/bkpftox11wx
הנפוטיזם הפעם נמנע. הסימוניה נותרה.
כמה כואב ההבדל בין הרצל, שכל כספו האישי הושקע בציונות, לבין עסקני הציונות היום העושים את הציונות קרדום לחפור בה ולהתפרנס ממנה על חשבוננו.

נעם פפרמן-תיבון – מכרז למרבה במחיר
האלוף במיל' נעם פפרמן-תיבון, הרכש החדש של יאיר למפל-לפיד לפיד, תקף את בנימין גנץ בריאיון, וקרא לו לפרוש מהתמודדות על רקע ההישארות תחת אחוז החסימה בסקרים בקביעות. "הרעיון," הוא אמר: "שכל מי שאינו עובר את אחוז החסימה, שלא יתמודד כדי לא לסכן" את כל היכולת להקים ממשלה ציונית. בנימין גנץ צריך לתלות את החליפה."
בריאיון ל-103FM טען תיבון: "אם הוא לא עובר את אחוז החסימה באופן שיטתי. בנימין גנץ צריך לתלות את החליפה, ולא לסכן את כל היכולת להקים ממשלה ציונית. הרעיון הוא לא לפצל, אלא דווקא לאחד. הרעיון הוא שכל מי שאינו עובר את אחוז החסימה, שלא יתמודד כדי לא לסכן את כל ה... הצעד שאנחנו רוצים שיקים את הממשלה הזאת."
בכחול לבן מסרו בתגובה: "לנעם תיבון כבר יש ניסיון בלחתום על עצומות שקוראות לגנץ לפרוש ואז להגיע לפגישות ולבקש סליחה ומקום ברשימה. מציעים לו להסתער לעבר המטרה ופחות להתעסק בירי דו-צדדי."
https://www.mako.co.il/news-politics/2025_q4/Article-b501afc3684ba91026.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
אצל פפרמן-תיבון הכול מפוזיציה, ועכשיו רק נותר לראות עם ההימור שלו על מפלגת למפל-לפיד יצליח.

היסטורי! הברית החדשה! המזרח התיכון משתנה!
שיירה ענקית של דרוזים יצאה היום מהר בשן, מה שהיה "דרום סוריה" עם דגלי ישראל, בקריאה: "נאמנים לישראל לנצח." "אף אחד לא עמד לצידנו חוץ מהאל ומדינת ישראל." "לא נשכח זאת, תודה לאחינו היהודים." "לא התפצלנו מסוריה, אלא מאלקאעדה ודאעש." "אנחנו מבקשים להצהיר את הנאמנות המלאה שלנו לישראל."
מצוין, עכשיו לעבודה: אתם תכבשו עד לכביש M-5 מערבה, ואנחנו נגיע אל הכביש מזרחה, וכך ייווצר רצף טריטוריאלי לנצח, וזה לא מסובך. את המובלעת הסונית הג'יהאדיסטית של דרעא – אתם תסלקו, בעזרתנו. בזה ביטחון ישראל ושלכם יושג לנצח, כולל השטחים החדשים והפוריים שלנו.
שר הבטחון, ישראל כ"ץ – מדינה מנצחת פועלת כמנצחת, וקובעת את גורלה לדורות! זו הזדמנות היסטורית!
(גיא בכור)
https://t.me/MyGPLANET/33206
האם ישראל כ"ץ (ובנימין מיליקובסקי-נתניהו) יגשימו את חלומו של יגאל פייקוביץ-אלון? ימים יגידו.

הברית הישנה עם החמאס –
מהי פסיקת רבאיי קרבינסקי קריב?
בדברים שנשא רה"מ, הוא בירך על החלטת טראמפ להוציא אל מחוץ לחוק את האחים המוסלמים: "אני רוצה לשבח את הנשיא טראמפ על ההחלטה שלו להוציא אל מחוץ לחוק ולהגדיר את ארגון האחים המוסלמים, ארגון טרור. זה ארגון שמסכן את היציבות ברחבי המזרח התיכון וגם מעבר למזרח התיכון. ולכן, מדינת ישראל כבר הוציאה חלק מהארגון אל מחוץ לחוק, ואנחנו עובדים להשלים את הפעולה הזאת בקרוב."
רה"מ בנימין נתניהו רמז כי יוציא מחוץ לחוק את מפלגת רע"ם, ומלבד המפלגות הערביות, נשמעה שתיקה רועמת מצד האופוזיציה. מיד לאחר הדברים, חד"ש, תע"ל ובל"ד פרסמו הודעות תמיכה ברע"ם ובתנועה האיסלאמית.
בעקבות הדברים, החלו ברע"ם לקיים סדרת פגישות עם עורכי דין ויועצים משפטיים כדי "להקדים רפואה למכה." במפלגה פועלים בשעות האחרונות לנסות ולמנוע כל ניסיון של הממשלה שעלול לפגוע בה כמפלגה ובמוסדות התנועה האיסלאמית.
במקביל, היו"ר מנסור עבאס פרסם הודעה חריפה שבה כתב: "נתניהו ממשיך לפגוע בדמוקרטיה הישראלית למען טובתו האישית. הוא פועל להפוך את רע״ם למפלגה לא-לגיטימית, ומנסה לפסול אותה מלרוץ בבחירות – רק כדי להבטיח את ניצחונו ולחסום את ממשלת השינוי."
עבאס הוסיף: "זה אותו נתניהו שבעבר בחן ואישר בעצמו כי רע"ם היא מפלגה לגיטימית ושניתן להקים איתה ממשלה. אנחנו נמשיך לפעול למען החברה הערבית וכלל אזרחי המדינה, ונמשיך לקדם אג'נדה של שותפות, דו-קיום וסובלנות בין שני העמים."
בשאר האופוזיציה כמעט לא נרשמו גינויים מלבד חה"כ רבאיי גלעד קרבינסקי-קריב (הדמוקרטים) שתקף: "הניסיון של נתניהו שקוף וברור. הובלת קמפיין דה-לגיטימציה נגד אזרחי ישראל הערבים במטרה למנוע את ההשתתפות שלהם בבחירות. כל מנהיגי האופוזיציה מחויבים להתייצב נגד הניסיון הזה ולא להעניק לנתניהו פעם נוספת את האפשרות לשרטט את גבולות הפוליטיקה הישראלית."
"נתניהו הוא השותף האסטרטגי של ציר האחים המוסלמים במזרח התיכון, ובמרכזם קטאר וחמאס, והוא זה שמימן את הזרוע הטרוריסטית שלהם ברצועת עזה," המשיך חה"כ קריב. "הוא אחרון הפוליטיקאים הישראלים שרשאי לדבר על תנועת האחים המוסלמים."
(מוחמד מג'אדלה)
https://www.mako.co.il/news-politics/2025_q4/Article-07ecfc403a4ba91026.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share
פסיקת ההלכה של הרב הרפורמי – רבאיי קרבינסקי-קריב, אינה מובנת. אם נתניהו לדבריו הוא: "השותף האסטרטגי של ציר האחים המוסלמים במזרח התיכון, ובמרכזם קטאר וחמאס," שהוא קרבינסקי-קריב רואה כאויבים, למה הוא נגד הוצאתם מכנסת ישראל? במחשבה שנייה זה ברור כי הרי לא חשוב מה נושא הדיון, פסיקת רבאיי קרבינסקי-קריב תהיה תמיד בלי קשר לנושא, אלא פוליטית בלבד. שישראל תיחרב ובלבד שנתניהו ייפגע.
ולגופו של עניין. המעשה הנואל של מילקובסקי-נתניהו לתת הכשר לתנועה האיסלמית החמאס האחים המוסלמים רע"ם להיות שותפה לממשלה, איפשרה בזמנו את קיום ממשלת בנט-לפיד-עבאס.
שלילת חוקיות התנועה המוסלמית-"האחים המוסלמים"-החמאס לכנסת צריכה להיעשות בזהירות. השלילה אינה צריכה להיות נגד ייצוג ערבים, אלא רק נגד ייצוג הערבים אנשי התנועה האיסלמית-"האחים המוסלמים" החמאס (ותומכיה היהודים). יש לתבוע ממפלגת רע"ם להתנער מכל קשר פוליטי עם האידיאולוגיה והמעשה שלהם עימם, ולהפסיק מיידית את כל מתן התרומות להם. והחשוב ביותר יש לדרוש מהם להתנער ממצע החמאס המפאר את מייסד התנועה חסן אל בנא האומר: "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה", [דברי] האימאם החלל הקדוש [במקור שהיד] חסן אלבנא, רחמי אללה עליו."
תנועת ההתנגדות האסלאמית היא אפוא חולייה אחת מהחוליות של מלחמת הקודש [ג'יהאד] בעימות עם הפלישה הציונית. [התנועה] קשורה בקשר אמיץ להופעת החלל הקדוש [שהיד] עז אלדין אלקסאם ואחיו לוחמי הג'יהאד [מג'אהדין] מ[קרב] אנשי האחים המוסלמים בשנת 1936. משם היא קשורה קשר הדוק לחולייה נוספת הכוללת מלחמת קודש [ג'יהאד] של הפלסטינים, וכן למאמצים ולמלחמת הקודש [ג'יהאד] של האחים המוסלמים במלחמת 1948 ולפעולות הג'יהאד של האחים המוסלמים בשנת 1968 ולאחריה.
למרות שהחוליות רחוקות זו מזו, ולמרות שהמכשולים שהערימו הנוהים אחר הציונות בפני לוחמי מלחמת הקודש [מג'אהדין] עצרו את המשך הג'יהאד, [חרף זאת] תנועת ההתנגדות האסלאמית נושאת עיניה להגשים את הבטחת אללה, ככל שיארך הדבר, שהרי השליח [מוחמד], תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: 'הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו.' ([חדית'] אשר מופיע אצל אל-בח'ארי ומסלם.
סיסמתה של תנועת ההתנגדות האסלאמית. אללה הוא תכליתה [של התנועה], הנביא הוא דמות המופת שלה, הקוראן הוא החוקה שלה, מלחמת הקודש [ג'יהאד] הוא דרכה והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה.
https://he.wikisource.org/wiki/אמנת_חמאס
אם לא ישללו את האידיאולוגיה הזו, יש לשלול את זכותם להיבחר לכנסת ישראל (ובכלל בעולם כפי שטראמפ החל לעשות)

טראמפ הורה לבכירים בממשל לבחון אם יש להגדיר חלק מסניפי האחים המוסלמים כארגוני טרור
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הורה לבכירים בממשל לבחון אם יש להגדיר חלק מסניפי האחים המוסלמים כארגוני טרור. בצו נשיאותי שעליו חתם, הוא הורה למשרד החוץ ולמשרד האוצר, בהתייעצות עם התובע הכללי ומנהלת המודיעין הלאומי, לבחון את הסוגייה.
בצו שעליו חתם טראמפ, הוא התייחס לסניפי הארגון במצרים, לבנון וירדן. הוא ציין בין היתר כי הסניף הלבנוני תקף באמצעות רקטות מטרות אזרחיות וצבאיות בישראל אחרי מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר ושבכיר בסניף המצרי עודד מתקפות על שותפותיה של ארה"ב במזרח התיכון ביום הטבח. עוד נכתב כי "דיווחים מצביעים על כך שמנהיגי האחים המוסלמים בירדן העניקו תמיכה חומרית לחמאס במשך זמן רב."
טראמפ הבהיר שמטרת הצו היא להתמודד עם איומי טרור. "האחים המוסלמים מערערים את היציבות ופועלים נגד האינטרסים של ארה"ב ונגד בעלות בריתה במזרח התיכון," אמר.
(בן סמואל, "טראמפ הורה לבכירים בממשל לבחון אם יש להגדיר חלק מסניפי האחים המוסלמים כארגוני טרור", "אל-ארצ'", 25.1.25).
https://www.haaretz.co.il/news/world/america/2025-11-25/ty-article/.premium/0000019a-b7c7-db55-a7bb-ffd7c1930000

אורי יוספזון-בן יוסף: חרם, חרם ועוד חרם
"העושה חרם בחרם יאבד"
פרופסור (במיל.) מאוניברסיטת חיפה, אורי יוספזון-בן יוסף, קורא לחרם על ישראל:
"מדינת ישראל חולה בסרטן. לסרטן הזה יש שם: הכיבוש. כמו כל מחלה ממארת, גם סרטן הכיבוש יכול להמית את החולה, תלוי איך מתמודדים איתו.
"הטיפול בסרטן הוא קשה וכואב, ובהיעדר יכולת פנימית להתמודד עם הכיבוש אין לנו על מי לסמוך אלא על שאר העולם ולחציו שיביאו לנו מזור. זה יוצר פרדוקס, כי דווקא ידידינו, שרוצים בטובתנו, עלולים לתרום לחורבננו. לכן, למשל, כאשר קנצלר גרמניה מכריז שאסור להחרים את ישראל בתחרות האירוויזיון וכשגרמניה מסירה את אמברגו הנשק הכוונה אולי טובה אבל התוצאה גרועה, כי בלי חרם בינלאומי, תרבותי, ספורטיבי, תיירותי ואולי גם כלכלי וביטחוני, אין סיכוי שישראל תסכים לסיים את הכיבוש. וכפי שבלי טיפול כימותרפי או הקרנות החולה ימות, כך בלי לחצים, דווקא מצד ידידותינו, סרטן הכיבוש ימית אותנו."
(אורי בן יוסף, במודפס "חרם ועד חרם ועוד חרם", בדיגיטלי: "הכיבוש הוא סרטן בגוף ישראל. רק חרם, חרם ועוד חרם יוכלו להציל אותה", "אל-ארצ'", 25.11.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-11-24/ty-article-opinion/.premium/0000019a-b542-d2a0-afdf-f56fef3e0000
אורי יוספזון-בר-יוסף הצטרף לחרם הערבי שהוקם עוד לפני הקמת המדינה ב-1946. "הכיבוש" כידוע לפי הערבים כולל כל שטח כבוש ע"י היהודים, כלומר את כל ישראל כולל חיפה מקום מגוריו. מכיוון שהוא מתפרנס מאוניברסיטת חיפה ובה בעת הוא קורא להחרימה, יש לאחוז בכלל "שקץ תשקצנו, ותעב תתעבנו, כי עושה חרם הוא," ו"האוחז בחרם, בחרם יאבד," כלומר על האוניברסיטה להחרימו ולהפסיק לשלם לו כסף. מידה כנגד מידה.

עטיתי ניקאב מתוך מחשבה עמוקה ואהבה לאל.
בשביל בר אילן זה לא מספיק טוב
עיתון "הארץ", העיתון הערבי בעברית, מביא בסימפטיה את תלונתה של חלא דיא אלדין עודה, סטודנטית מוסלמית-סונית הלומדת באוניברסיטת בר-אילן:
"אישה עם ניקאב (כיסוי פנים)," היא כותבת, "זה לא רק הסיפור האישי שלי, זהו דיון עקרוני על חופש דת ומצפון, שוויון והזכות לחינוך. במשך שמונה חודשים הייתי סטודנטית לתואר ראשון באופטומטריה באוניברסיטת בר אילן. לאחר חצי שנה, החלטתי להתחיל לעטות ניקאב. לא כצעד פתאומי, לא כמחאה או התרסה, אלא כהחלטה דתית מתוך מחשבה, תפילה ושכנוע פנימי. עטיתי את הניקאב, נכנסתי לשיעורים, ישבתי בכיתה חודשיים, ואף אדם לא אמר מילה. לא מרצה, לא סטודנטית, לא מאבטח.
"יום אחד ההנהלה נזכרה פתאום שהניקאב הוא בעייה. נאמרו לי דברים שלא אשכח. לא כי פגעו בי, אלא משום שחשפו איך הפחד מהשונה גובר לפעמים על המקצועיות: 'מי שרוצה ללמוד עם ניקאב, שתלך למצוא מסגרת אחרת.' לא נאמרה מילה על היכולות שלי ולא על ההישגים, רק ניקאב. באותו רגע הבנתי שהסיפור איננו אקדמי, ולא חינוכי או ניהולי. זה היה מבט שחושש מהזהות שלי.
"אני בחרתי בניקאב מתוך מחשבה עמוקה ואהבה לאל. זו לא מסורת משפחתית ולא הרגל. אני הראשונה במשפחתי שבחרה בו. הניקאב לא 'מוחק' אותי, הוא מחזק אותי. הוא מעניק לי תחושה של שלווה רוחנית. נשים שמדברות בשם זכויות האישה טוענות שזה דיכוי. אבל הטענות האלה חושפות סתירה פנימית: בשם חופש הבחירה הן מנסות לבטל את הבחירה שלי. בשם שחרור האישה הן מבקשות למנוע ממני את הזכות ללמוד, רק כי בחרתי אחרת מהן.
"הדבר היחיד שנעלם הוא הצדק. דווקא המוסדות שמדברים על פלורליזם ופתיחות סגרו את השער בפניי. אין לשום מוסד הזכות לדרוש מסטודנטית לוותר על דתה כדי ללמוד. אוניברסיטת בר אילן לא רשאית לשלול ממני גישה להשכלה באמצעות הצבת תנאים שמשמעותם ויתור על הדת והזהות שלי. מה גם, שיש דוגמאות ממוסדות אקדמיים אחרים בישראל שבהם לומדות נשים עוטות ניקאב. מבחינתי אפשר וצריך למצוא דרך להתנהל בצורה תקינה, אבל האוניברסיטה מסרבת לשקול זאת.
"אני לא כותבת את הדברים כדי להתלונן או לבקש רחמים. יצאתי חזקה יותר ומחוברת יותר לאמונתי. לכן פניתי לבית המשפט, עם מרכז עדאלה, בבקשה כי יורה לאוניברסיטה לאפשר לי להמשיך בלימודי. זה לא רק הסיפור האישי שלי, זהו דיון עקרוני על חופש דת ומצפון, שוויון והזכות לחינוך."
מאוניברסיטת בר אילן נמסר בתגובה: "האוניברסיטה מכבדת בחירה של כל אדם לקיים את דתו, אך קיימת חובת גילוי פנים בשיעורים ובאוניברסיטה מסיבות פדגוגיות וביטחוניות. הנושא הובהר לתלמידה עוד לפני קבלתה ללימודים."
(חלא דיא אלדין עודה, "עטיתי ניקאב מתוך מחשבה עמוקה ואהבה לאל. בשביל בר אילן זה לא מספיק טוב", "אל-ארצ'", 24.11.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-11-24/ty-article-opinion/.premium/0000019a-b656-db55-a7bb-ffd6ad070000
ייאמר ברורות זכותה של אישה מוסלמית לעטות ניקאב – כיסוי פנים (למרות ש-13 הנשים של מוחמד וכל פילגשיו, לא עטו ניקאב) שמכסה את פניה בביתה בלבד. כיסוי פנים בציבור אסור בתכלית האיסור. הן מטעמי ביטחון טרור, והן מטעמים לימודיים בחינות.
השלב הבא של חלא דיא אלדין הוא לטעון בשם הצדק החופש ואהבת אללה – אלוהים הערבי כי יש לאפשר לרצוח יהודים כדברי מוחמד.
אגב אלוהים הערבי – אללה, מעולם לא דרש מנשים לעטות ניקאב.
אם כדבריה יש מוסדות אקדמיים בהם מותר לאישה לעטות ניקאב ולכסות פנים, כאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, יש לאסור זאת מיידית.

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם בנוגע לעזה –
החלטה 2803, שאומצה ב-17 בנובמבר 2025
ההחלטה, שהתקבלה ע"י 13 מדינות שהצביעו בעד ההחלטה, 0 נגד, ורוסיה וסין נמנעו. מאשרת את "התוכנית המקיפה" (הידועה גם כתוכנית 20 הנקודות) של הנשיא דונלד טראמפ לסיום הסכסוך ברצועה.
מאשרת ומברכת על התוכנית המקיפה של הנשיא טראמפ לסיום הסכסוך ברצועת עזה.
דורשת מכל הצדדים לכבד באופן מלא את הפסקת האש שנקבעה בתוכנית.
מאשרת את הקמת כוח הייצוב הבינלאומי (ISF – International Stabilization Force) לתקופה ראשונית של 12 חודשים, כפי שמוצע על ידי מועצת השלום הזמנית (BoP).
מטילה על כוח ה-ISF, בין היתר, את המשימות הבאות:
הבטחת סדר ציבורי וביטחון באזורים שהתפנו. סיוע בפירוק קבוצות חמושות מנשקן.
תיאום עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים שאינם מזוהים עם קבוצות טרור, בהכשרה ופיקוח.
הבטחת מעבר בטוח של סיוע הומניטרי וסיוע בשיקום.
מקבלת בברכה את הקמת מועצת השלום (BoP) כרשות מעבר שתפקח על יישום ההחלטה, ובכלל זה ניהול מימון השיקום והפיקוח על רפורמות ברשות הפלסטינית.
מביעה את נכונותה לשקול אופק מדיני אמין להגדרה עצמית והקמת מדינה פלסטינית, עם התקדמות משמעותית ביישום תוכנית טראמפ והרפורמות ברשות הפלסטינית.

חלק א: פסקאות הקדמה (Preamble)
המועצה, בפתחה את דבריה ב"הכרה בעומק הסבל והמשבר ההומניטרי המתמשך ברצועת עזה", מצהירה:
מאשרת מחדש את הצורך בהשגת שלום בר-קיימא המבוסס על פתרון שתי המדינות.
מכירה בכך שהמשבר ברצועת עזה מהווה איום על השלום והביטחון האזורי.
מודעת לכך שתוכנית מקיפה וארוכת טווח לייצוב ושיקום עזה חיונית להשגת שלום.
מברכת על הצהרת טראמפ לשלום ושגשוג מתמשך, שהושגה בשארם א-שייח'.
מדגישה את הצורך בפירוק כל הקבוצות החמושות מנשקן בעזה, כדי להבטיח שהיא לא תשמש עוד בסיס לפעילות טרור או תוקפנות.

חלק ב: סעיפים מבצעיים (Operative Clauses)
מאשרת באופן רשמי את התוכנית המקיפה (תוכנית 20 הנקודות) שהוצגה על ידי נשיא ארצות הברית, דונלד ג'יי טראמפ, ומקבלת את הצעדים המפורטים בה.
דורשת מכל הצדדים לכבד באופן מלא את הפסקת האש שנקבעה בתוכנית ולפעול ליישומה המלא והמיידי.
מקימה בזאת את מועצת השלום (BoP) כגוף ממשל זמני (Transitional Administration) שיפעל לניהול ענייני הרצועה, פיקוח על כספי השיקום והכנת הקרקע להעברת הסמכויות לרשות פלסטינית רפורמית ומאוחדת.
מאשרת את הקמת כוח הייצוב הבינלאומי (ISF) לתקופה ראשונית של 12 חודשים, שיוסמך לפעול על פי הדין הבינלאומי בפיקוד מאוחד המקובל על מועצת השלום, תוך תיאום מלא עם ישראל ומצרים.
מגדירה את המשימות של כוח ה-ISF, שכוללות:
שמירה על הפסקת האש וביטחון הציבור.
פירוק ארגונים חמושים מנשקם ומניעת הברחות נשק.
סיוע בהגנה על גבולות הרצועה ועל מעבר בטוח של סחורות וסיוע.
אימון ופיקוח על כוחות המשטרה הפלסטיניים החדשים, שאינם מזוהים עם ארגוני טרור.
קוראת לכל המדינות החברות להעניק סיוע הומניטרי וכלכלי נרחב, באמצעות קרן השיקום הבינלאומית שתנוהל על ידי הבנק העולמי, ומדגישה את החשיבות של מניעת ניצול סיוע זה על ידי קבוצות חמושות.
מכירה בכך שלאחר יישום מוצלח של שלבי התוכנית, ובפרט השלמת הרפורמות הדרושות ברשות הפלסטינית, ייתכן שיווצרו תנאים לנתיב אמין להגדרה עצמית והקמת מדינה פלסטינית (a credible pathway to Palestinian self-determination and statehood).
מבקשת מהמזכ"ל לדווח למועצה על יישום החלטה זו בתוך 60 יום, ולאחר מכן במרווחי זמן קבועים.

מה ההבדל באנגלית בין state לבין statood
ההבדל בין State לבין Statehood באנגלית הוא הבדל בין ישׂוּת לבין מַצָּב או מעמד.
כמדינה State: זהו גוף פוליטי מאורגן שיושב על טריטוריה מוגדרת, יש לו ממשלה, ונהנה מריבונות (למשל: The United States, The State of Israel).
Statehood (מעמד מדינה / הוויית מדינה):
זוהי האיכות, התנאי או המעמד של להיות State (מדינה).
לדוגמה, כשמדברים על תהליך קבלת Statehood (מעמד מדינה) לאלסקה או להקמת מדינה חדשה (Achieving Statehood).
המושג Statehood מתייחס לרוב לקריטריונים הבינלאומיים שעל פיהם יישות נחשבת למדינה (אוכלוסייה קבועה, טריטוריה מוגדרת, ממשלה, יכולת לקיים יחסים עם מדינות אחרות - בהתאם לאמנת מונטווידאו).
היתרון בהחלטה שהיא מנתקת את יו"ש מעזה. ויש לדאוג שזה לא ישונה.

מה לעשות, ומה לא לעשות בעזה?
מכיוון שאין שום כוח בעולם שיכול לפרק את החמאס מנשקו. לא צבא ערבי או מוסלמי (כולל הפת"ח, ו"השהידים של אל-אקצה" של אש"פ ) וודאי שלא הצבא הצרפתי – החמאס יישאר בזמן הנראה לעין בעזה כיוון שגם צה"ל לא יקבל אישור מטראמפ להיכנס לעזה ולהשלים את מלאכת פירוק הנשק מהחמאס.
מאיתותים שבאים מארה"ב, נראה שטראמפ יסכים להישארות החמאס בעזה רק עם נשק קל. אשר על כן, על ישראל להישאר בקו הנוכחי ולא לזוז ממנו, ולתת לחמאס להתפרק מעצמו כמו מחבלי החמאס הנמצאים במנהרות ברפיח ויוצאים לאט לאט מהן בגלל המצור והרעב. אין להסכים לשיקום עזה לפני פירוק החמאס מנשקו.
על ישראל להתנגד בתכלית לתוכנית האמריקאית לבנות יישובים חדשים בשטח המוחזק על ידי ישראל בעזה, כי זה יהפוך את צה"ל לכוח השולט ישירות על אוכלוסייה, ומכך יעד קל לטרור. כל השטח המוחזק ע"י צה"ל חייב להישאר ללא אוכלוסייה עד חיסול החמאס.
נעמן כהן

רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?

הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.

הצטרפו לאתר
🏠 A− A A+