כמה פעמים פירסמתי כאן את הדו שיח שהיה לי עם עמוס שוקן ברשת x והבעתי את הערכתי לכך שהוא בכלל עונה לאדם פשוט מעמך. והנה עמוס שוקן מחק את כל הפוסטים שלו שנכתבו בדו-שיח איתי. אני מסיק שעשה כן מרוב בושה. למשל הנה דוגמה קטנה:
("חדשות בן עזר", 2078) – בעקבות הקמפיין של החמאס ביחד עם "הארץ" על "הרעב בעזה" שבו הצדיק את פירסומי העיתון על הרעב כתבתי לו:
עמוס שוקן: (לגבי הדיווח על הרעב בעזה) "הארץ" והניו יורק טיימס נחשבים לעיתונים מהאמינים ביותר בעולם. אתם לא רוצים לשמוע ורוצים שישראל תהיה חופשית לעשות מה שהיא רוצה אז אתם מכחישים את המציאות ומשמיצים את מי שמדווח עליה. זה הכי קל.
נעמן כהן: מר שוקן, כבר הזהרתי אותך מהסכנה שחוקרי ההיסטוריה בעתיד ישוו את פעולתך לזו של קרושבאנו.
למשל המאמר "אני שונא את נתניהו" (ותגובות הקוראים שהתרת לפרסם) המצביע על נתניהו כאוייב ולא החמאס חיזבאללה ואיראן, הביא ל"תמות נפשי עם נתניהו" (במקום עם פלישתים) של האישה שתכננה לרצוח את נתניהו.
עמוס שוקן: מי זה קרושבאנו? לא מכיר את השם הזה.
נעמן כהן: פבל קרושבאנו העליל על היהודים שהם עושים רצח פולחני ובכך הביא לפוגרום קישינב. כמו כן הוא היה המנסח הראשון של הפרוטוקולים של "זקני ציון" והמוציא לאור והמפיץ של הספר שהיטלר התרשם ממנו, ספר שמשפיע רבות עד היום על האנטישמיות בעולם.
https://x.com/naaman_c/status/1948487621732073946?t=9m23Iev-DAPrtGNJj9TalQ&s=03
אז זה בהחלט מוזר שהבעלים של העיתון ל"אנשים חושבים", אינו יודע מי זה קרושבאנו, אבל העיקר שייזהר לא להיות כמותו."
ודוק: פירסומי עיתון "הארץ" באנגלית בעולם מלבים שנאת ישראל ואנטישמיות בעולם כולו.(פורסם ב"חדשות בן עזר", 2076).
זו בהחלט בושה שעמוס שוקן אינו יודע מיהו קרושבאנו בשעה שהוא מנסה לתפוס את מקומו. אז זה בהחלט סימן טוב שעמוס שוקן מתבייש בדבריו, ואפילו קצת.
שנאת נתניהו תעוור חכמים
אורי הייטנר: פולחן אישיות דומה – בסקירתי על אירוע המחווה לפרופ' אלי צור, הזכרתי את הרצאתו המבריקה של ד"ר אלון גן, וההשוואה בין העיוורון של המשך האמונה בבריה"מ וההערצה לסטלין, גם כאשר כל המידע היה מוכר, לבין הקונספציות ערב מלחמת יום הכיפורים, ערב 7 באוקטובר וההערצה לנתניהו. אהוד תמה: "נתניהו כמו סטלין? האם אלון גן השתגע?"
הוא לא השתגע והוא ממש לא השווה את נתניהו לסטלין, אלא את ההערצה לנתניהו להערצה לסטלין, כאשר בשני המקרים, המעריצים עצמו את עיניהם לרווחה לנוכח העובדות ופירשו אותן באופן עקום, כדי לא לאיים על האמונה העיוורת, הסגידה וההערצה. הוא צודק. יש הסבר רציונלי אחר לכך שאדם ממשיך לתמוך בנתניהו אחרי 7 באוקטובר? ("חדשות בן עזר ", 2111).
אכן צודק אהוד בן עזר בכותבו: "נתניהו כמו סטלין? האם אלון גן השתגע?" עצם ההשוואה בין ההערצה לסטלין וההערצה לנתניהו היא פיליסטיניזם מוחלט, ולא פחות פיליסטיניות יש בקביעה שמדיניות ההכלה והעיוורון לפני ה-7 באוקטובר נעוצה בהערצה לנתניהו. שהרי כל שונאיו מתנגדיו שלא העריצו אותו (לסטלין בזמנו לא היו מי שלא העריצו אותו), בנט, למפל-לפיד, ליברמן, גולדנר-יאיר – נקטו בדיוק באותה מדיניות של הכלה ועיוורון למרות שלא היתה אליהם כל הערצה.
אכן שנאת נתניהו תעוור חכמים.
את שתי מחלות הנפש שפשו בחברה הישראלית ה"ביביפיליה", והביביפוביה", יש לשרש.
השוואה גולדה נתניהו
גולדה מאבוביץ-מאירסון-מאיר אשמה כראש ממשלה כאחראית עליונה למחדל מלחמת יום הכיפורים, אך ניהלה את המלחמה בהצלחה גדולה שהערכה אליה גדלה עם השנים. לאחר המלחמה זכתה בבחירות לאמון העם כראש ממשלה.
בנימין מיליקובסקי-נתניהו אשם כראש ממשלה כאחראי עליון למחדל ה-7 באוקטובר, אך בהמשך ניהל את המלחמה בהצלחה גדולה. ובניגוד לגולדה הוא נאלץ לעמוד מול לחצים רבים וקשים מבית ומחוץ להיכנע, ועמד בהם. הבחירות הבאות והעתיד יגלו מה תהיה תדמיתו ההיסטורית.
מה קרה לאמיל גולדמן?
כבר השוויתי את סיפוריו הקצרים של משה גרנות לאיכות סיפוריו של מופסן. היכולת לתת תיאור מלא של אדם שאי אפשר שלא להרהר עליו לאחר סיום הקריאה.
אני מת מסקרנות לדעת מה קרה לאמיל גולדמן בהמשך חייו בישראל. אני יודע שהפואנטה היא שאין המשך, אבל שפע הדמויות האופורטוניסטיות במדינה מולידה סקרנות להמשך הסיפור.
חידה: מי עבר יותר מפלגות – ציפורה מלכה בז'וז'וביץ-לבני-שפיצר, או נפתלי בנט?
שנתיים אחרי שנוסדה, למרגלות האלפים יש קהילה ישראלית משגשגת. אבל לא הכל קל בגן עדן – "נכונים אנו למות בעד איטליה"
במסגרת עידוד עיתון "הארץ" לירידה מהארץ, עוקב העיתון על הירידה לאיטליה והקמת מושבה ישראלית שם.
דינה כהן 77, נולדה ארבעה ימים לאחר קום המדינה ("כשבן-גוריון הכריז אימא שלי כבר היתה בבית חולים וחיכתה ללידה"), גדלה בקיבוץ והקימה משפחה בירושלים,
ב-2016 היא היתה מהמפגינות הפרוטסטנטיות העקביות במחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מול ביתו בפתח תקווה. ואחר בבלפור, מול מעון נתניהו. מה ששבר את כהן, אחות מוסמכת, היתה התנהלות המדינה סביב משבר הקורונה. "שם התייאשתי," היא אומרת. כהן, גרושה ואם לשניים המחזיקה בדרכון ליטאי, החלה להרהר בירידה לאירופה. הגעגוע לשלושת נכדיה, הילדים של בנה הצעיר שירד לשווייץ, הוביל אותה לשם. אבל ההחלטה לעזוב נפלה רק ב-7 באוקטובר. כהן נזכרה בכתבה שקראה במוסף "הארץ" אודות קבוצה קטנה של ישראלים שהחליטו לרדת יחד לעמק שאוכלוסייתו הידלדלה לאורך השנים. שלושה ימים לאחר מכן כבר נחתה בווראלו איטליה. "בזכות הכתבה הזאת הצלתי לעצמי את החיים.
"אני לא רוצה את זה יותר. 'טוב למות בעד ארצנו'? די, בזמן שנותר לי אני רוצה לחיות. היות ואיבדתי אמון באנשים שמתיימרים להנהיג אותנו, אני פה."
כהן מכנה את עצמה "ועדת הקליטה והתרבות" של ההתיישבות הישראלית בעמק, שמונה היום 50 משפחות וכ-200 אנשים בסך הכול, זאת לצד עוד כמה עשרות שמגיעים לתקופות קצובות. כהן מתנדבת להעביר סיורים לישראלים המתעניינים במעבר לשם, ולפני חודשים אחדים יזמה מסורת חדשה בשם "שישי בשש", שבמסגרתה נפגשים כמה עשרות חברים באולם כנסים במרכז העיירה ומאזינים להרצאה בעברית של אחד מאנשי הקהילה. "זה כבר מותג," היא אומרת, "ומעבר לחוויה של ההרצאה."
בין הישראלים שהתיישבו בעמק יש רופאים, הייטקיסטים, אמנים, מטפלים אלטרנטיביים, אנשי עסקים ואפילו חוקר אוקיינוסים אחד. יש זוגות שירדו מיישובים קהילתיים בצד משפחות בורגניות מגוש דן. "לא באנו כדי להקים קיבוץ ישראלי," מבהיר מורה שירד לווראלו, "באנו כדי לחיות כאיטלקים."
המתיישבים מתנגדים לתיאורם כמושבה ישראלית, "כל דבר שממתג אותנו כישראלים עלול להזיק לנו בניסיון להיטמע באוכלוסייה המקומית," מסביר המורה. אירועים משותפים שעשויים להדהד משהו מהמולדת הישנה כמו ארוחות שישי או חגי ישראל הם מחוץ לתחום. הסיבות לכך מגוונות. יש מי שחשים סלידה כמעט אינסטינקטיבית מסממנים וטקסים דתיים שהפכו את הקיום בישראל לבלתי נסבל עבורם ("בדיוק בגלל זה ברחנו"). אחרים חוששים שנוכחות ישראלית רועשת במרחב תעורר גילויים של אנטישמיות סמויה ("אנחנו לא רוצים למשוך תשומת לב").
רבים מהמתיישבים החדשים סירבו להתראיין מסיבות אלו. "אנחנו רוצים לשמור על פרופיל נמוך," הסבירו והביעו חשש שמא פרסום עלול להביא להרחבה מסיבית של הירידה הישראלית, שמבחינתם הגיעה לקיבולת המקסימלית. אחדים אף הרחיקו לכת והציעו, באופן פרדוקסלי, להטיל עוצר ראיונות בקהילה-שאיננה-קהילה. הכמעט חרם הזה עירער כמה מתושבי העמק שדווקא היו שמחים לספר אודות חייהם החדשים.
"פקיד באחד מלשכות המס המקומיות, שדווקא נודע בהתחלה ביחסו החם לישראלים, לאורך המלחמה שינה את עורו והחל לפרסם פוסטים אנטישמיים המזהירים מפני 'התנחלות ישראלית' בווראלו. מספרים כאן גם על אימא איטלקיה שטענה שהמורה בחוג לשחמט מתעדפת את הילדים הישראלים. גם היא ביטאה חשש מפני 'כיבוש ישראלי.'
"חלק גדול מהיורדים הם עולים מרוסיה."
(הילו גלזר, "שנתיים אחרי שנוסדה, למרגלות האלפים יש קהילה ישראלית משגשגת, אבל לא הכול קל בגן העדן", "אל-ארצ'", 20.11.25).
המורה (שמתבייש בשמו) יוכל מעתה ליהנות, כאשר במקום התקווה ל"היות עם חופשי בארץ ציון וירושלים" הוא ישיר:
הו, אחי איטליה,
איטליה נעורה,
בקסדתו של סקיפיו
הציבה היא את ראשה,
היכן הניצחון?
הניחו לה לכרוע,
שהאל יעשנה
לשפחת רומא.
הבה נתלכד לפלוגה,
נכונים אנו למות.
נכונים אנו למות,
איטליה קוראת לנו.
(המנון איטליה)
https://he.wikipedia.org/wiki/המנון_איטליה
העולים מרוסיה שירדו כנראה לא חלמו אף פעם על ציון, ולגביהם גם המושג "אחשוורוש"- היהודי הנודד אינו רלוונטי. דינה כהן שאינה רוצה "למות בעד ארצנו" תוכל לשיר "נכונים אנו למות למען איטליה."
גם אם יסתתרו ויחיו במסווה, הפשיסטים מימין והקומוניסטים משמאל כבר יזכירו להם את מצבם.
אירלנד: שמו של הנשיא לשעבר חיים הרצוג
יוסר משם פארק בבירה דבלין
מועצת העיר דבלין, בירת אירלנד, החליטה להסיר את שמו של הנשיא השישי חיים הרצוג, אביו של הנשיא יצחק הרצוג, משם הפארק הממוקם בשכונת ראטגאר בעיר ונושא את השם "פארק הרצוג". ההחלטה התקבלה בשל דרישת גורמים פרו-פלסטיניים, שכעת מציעים לקרוא לו "פארק תשוחרר פלסטין" (Free Palestine Park) או על שמה של הינד רג'אב, הילדה שנהרגה בעזה במלחמה והפכה לסמל. הפארק הוקם ב-1985 תחת השם Orwell Quarry Park, וב-1995 שונה שמו ל-Herzog Park לרגל חגיגות 3,000 שנה לירושלים, לכבודו של הרצוג, שנולד בבלפסט וגדל בדבלין.
(איתמר אייכנר)
https://www.ynet.co.il/news/article/bjmimwubzl
בספטמבר 2019 ביקרתי באירלנד. כבר אז העוינות לישראל היתה גדולה.
מצ'ארלס בויקוט לב.ד.ס.
המדינאי האירי, צ'ארלס סטיוארט פרנל 1846-1891 Charles Stewart Parnellפעל לקידום "שלטון הבית" לאירלנד, ונחשב לאחד ממבשרי העצמאות האירי. הרצל מאוד הושפע ממנו וכתב ביומנו: "אני אהיה פרנל היהודי."
בשנת 1880 אירגן פרנל, במסגרת מאבק הבעלות על הקרקעות באירלנד, חרם מאורגן ראשון בהיסטוריה של אנגליה המודרנית נגד סוחר קרקעות בשם צ'ארלס קנינגהם בויקוט. מאז המילה "בויקוט" נהפכה בשפה האנגלית למילה "חרם".
בשנה (2019) החליט הפרלמנט האירי לתמוך בתנועת החרם הערבי. ולהטיל "בויקוט" על יישובים יהודיים ביו"ש. דיוויד נוריס, המאהב של עזרא נאווי, פרץ בבכי בעת שהפרלמנט האירי החליט על החרם נגד ישראל.
https://www.israelhayom.co.il/article/570701https://www.israelhayom.co.il/article/570701
כמובן שהזמר האנטישמי, ג'ורג' רוג'ר ווטרס, פעיל החרם הערבי, חגג שם את הכרזת החרם.
עוד קודם לכן ווטרס תבע לסלק מדבלין את שני סמליה: ליאופולד בלום, ומולי מאלון. בשירו "להבה מהבהבת" Flickering Flame: הוא כותב כך:
"על ספסל בירכתי אולם המשפט
ישבו מולי מלון וליאופולד בלום
עד שהמשטרה הגיעה עם מטאטא חדש
וטיאטאה אותם משם."
בבית העירייה היפה בבלפסט, שנבנה ב-1903, יש תערוכה יפה על ההיסטוריה של העיר. בה מופיע סיפורו של חיים הרצוג נשיא המדינה ומוזכר גם אביו הרב. וכן על ההיסטוריה של רחוב ירושלים. אמנם בלפסט היא בצפון אירלנד האנגלית אבל גם שם היו כבר אז לחצים למחוק את הרצוג.
(אירלנד ואנחנו", "חדשות בן עזר", 1475)
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01475.php
בתגובה לארגון הספורט האירי שיזם את המחיקה, והודה למועצת העיר על החלטתה כתבתי:
Irish Philistines, maybe you will also replace Jesus with Muhammad in all Irish churches and instead of the inscription INRI "Jesus of Nazareth King of the Jews" you will write Muhammad King of the Irish?
אירים פיליסטינים, אולי גם תחליפו את ישו במוחמד, ובכל הכנסיות האיריות, במקום לכתוב INRI "ישו מנצרת מלך היהודים" תכתבו מוחמד מלך האירים?
https://x.com/naaman_c/status/1994752443540795850?t=6yOgyiac-qlWNaVuxff_Ew&s=03
הם עוד עשויים לעשות זאת. בינתיים הם מהססים ומשרד החוץ מתנגד למעשה.
נעמן כהן