לאחר שהפחידו אותנו על מבול ביירון על משקל טופאן (מבול אל-אקצא), והסתבר שבניגוד לראשון היה פחד שווא, אי אפשר שלא להיזכר באדם שנשא את שם הסערה, ששמו נבחר לא בכדי ע"י הקפריסאים. הלורד ביירון.
ג'ורג' גורדון ביירון, הברון השישי מביירון, שנודע כלורד ביירון George Gordon Byron;‏ (1788-1824) היה מגדולי המשוררים הרומנטיים האנגלים.
ביירון אהד את תנועת השחרור היוונית והיה ממובילי התנועה הפילהלניסטית באירופה שתמכה במאבק היוונים לעצמאות. בסוף 1823 הוא הצטרף באופן פעיל למאבק היוונים במלחמת העצמאות היוונית נגד הטורקים. כעבור כ-4 חודשים, ב־19 באפריל 1824, הוא מת במיסולונגי שביוון ממחלת המלריה שבה לקה כאשר השתתף במלחמת העצמאות של יוון.
לביירון היתה זיקה למוטיבים יהודיים. בשנת 1815, זמן קצר לפני שעזב את אנגליה לבלי שוב, (בגלל הרומנים שלו עם נשים וגברים), חיבר עם המלחין היהודי האנגלי יצחק נתן אסופה של שלושים שירים שכונתה 'מנגינות עבריות'. בשירים אלו אפשר למצוא רמיזות ציוניות ראשונות לזכותו של העם היהודי שגלה מארצו החרבה לחזור אליה.

על-אַדְמַת נֵכָר
מאת: לורד ביירון
תרגום: שלמה מנדלקרן
עוֹד אַיְלוֹת שָׂדַי קַלּוֹת וּשְׁלֻחוֹת רַגְלָיִם
מְקפְּצוֹת עַל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל דָּלוֹג וּפָסוֹחַ,
וּצְמָאָן תִּשְׁבֹּרְנָה עַל-פְּלָגִים יִבְלֵי-מָיִם
מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ יָקֵרוּ לְאַט כְּמֵי הַשִּׁלֹּחַ;
בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה שָׁם כַּבָּרָק תְּרֹצֵצְנָה
וּכָבוֹת עֵינֵיהֶן כִּבְנֵי-רֶשֶׁף תְּנֹצֵצנָה.

אַךְ בַּת-צִיּוֹן בִּצְבִי עֶדְיָהּ עָלְתָה עַל-כֻּלָּנָה,
עֵינֶיהָ מַה-נָּהָרוּ וּפְעָמֶיהָ מַה-יָּפוּ!
עַל-כָּל-יְצֻרֵי-גֵוָהּ תִּפְאֶרֶת אֵין-קֵץ שָׁכָנָה –
טֶרֶם עַל-הָרֵי נֶשֶׁף רַגְלֶיהָ הִתְנַגָּפוּ;
עוֹד יִשְׂגוּ אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן וּתְמָרִים יִפְרָחוּ
אַךְ עֲלָמוֹת יְפהפִיּוֹת מֵאֶרֶץ יְהוּדָה נִסָּחוּ!

תָּמָר מֵצַל שָׁמָּה מְאֻשָּׁר הוּא גַּם-צוֹלֵחַ
משֵּׁבֶט יְהוּדָה הַמֻּשְׁלָךְ אֶל-אֶרֶץ אַחֶרֶת,
הַתָּמָר יַךְ שֹׁרֶשׁ, כַּפּוֹת יוֹנְקוֹתָיו שׁוֹלֵחַ
בָּדָד שַׁאֲנָן יַעֲמֹד, יִתְנוֹסֵס בּגְאוֹן אַדֶּרֶת;
מְכֹרֹתָיו וּמֹלְדֹתָיו לֹא יוּכַל לִזְנוֹחַ –
וְעַל-אַדְמַת נֵכָר לֹא יִצְלַח וִימָאֵן לִפְרוֹחַ!

וַאֲנַחְנוּ גֹּלִים נְפֻצִּים לְכָל-פֵּאָה וָעֵבר
וּבְאַרְצוֹת לֹא לָנוּ נַפְשֵׁנוּ נָפָחָה,
עִם-עַצְמוֹת אֲבוֹתֵינוּ לֹא עוֹד נִחַד בַּקֶּבר
וְחֵלְקַת קְבֻרָתָם מִנִּי-רֶגֶל אֱנוּשׁ נִשְׁכָּחָה;
מקְדַּשׁ-אֵל שָׁמֵם, גּדֶר אֲבָנָיו נהֶרָסָה
וְעַל-כֵּס שָׁלֵם יָשְׁבוּ לָמוֹ דֵּרָאוֹן וְקַלָּסָה!

בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ
מאת: לורד ביירון
תרגום: שלמה מנדלקרן
לַבֹּכִים עַל-נַהֲרוֹת בָּבל עוֹרֲרוּ תַאֲנִיָּה
כּבוֹדָם גָּז חִישׁ כַּחֲלוֹם, אַרְצָם שַׁמָּה וּנְשִׁיָּה,
עַל-כִּנּוֹר צִיּוֹן כִּי נִשְׁבַּר דֶּמַע אַל-תַּחְשׂכוּ
הָהּ! בְּמִשְׁכְּנוֹת אֲבִיר יעֲקֹב מַרְגִּיזֵי-אֵל יִדְרֹכוּ!

מָתַי יִרְחַץ יִשׂרָאֵל רַגְלָיו מדָּם וָרֶפֶשׁ?
שִׁירֵי צִיּוֹן הַנְּעִימִים מָתַי יַרְנִינוּ כָל נֶפשׁ?
נְגִינוֹת בְּנֵי יְהוּדָה הַאִם כְּקֶדֶם תְּצִלֶּינָה
וּלְבַב כָּל-שֹׁמְעֵיהֶן עוֹד כְּמִלְּפָנִים תְּשִׁיבֶנָה?

שִׁבְטֵי-יָהּ נֹדֲדִים בַּגּוֹיִם, עֲיֵפִים וְיגֵעֵי-כֹחַ
מָתַי יִשְׁלְמוּ יְמֵי נוּדְכֶם אַף-תִּמְצְאוּ מָנוֹחַ?
גַּם-יוֹנָה מָצְאָה קֵן לָהּ, שׁוּעָל מְחִלּוֹת הָרִים
כָּל-אִישׁ אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ – וִיהוּדָה אךְ קְבָרִים!

עַל חֹף הַיַרְדֵּן עַרְבִיאִים יִרְבָּצוּ
מאת: לורד ביירון
תרגום: יהודה ליב גורדון
עַל חֹף הַיַרְדֵּן עַרְבִיאִים יִרְבָּצוּ,
עַל גִּבְעַת צִיּוֹן אֶת שִׁמְךָ יִנְאָצוּ,
עַל סִינַי לַבַּעַל יִכְרְעוּ כַּרֹעַ
וּשְׁאוֹן רַעַמְךָ עוֹד יָחְרַשׁ, אֱלוֹהַּ! –

שָׁם בִּמְקוֹם אֶצְבָּעֲךָ כָּתְבָה עַל לוּחַ,
בִּמְקוֹם לִנְבִיאֲךָ הֶאֱצַלְתָּ הָרוּחַ
בִּמְקוֹם הֶחְתַלְתָּ בַּעֲנַן אֵשׁ לַהֶבֶת,
פֶּן יִרְאֲךָ הָעָם וּקְרָאָהוּ מָוֶת –

הָהּ, הַרְעֵם בַּגַלְגַּל וּרְעֹץ קָמֶיךָ,
הַךְ חֲנִית וּסְגוֹר מִידֵי אִישׁ חֶרְמֶךָ.
עַד מָתַי רַגְלֵי זָר אַרְצְךָ יִרְמֹסוּ,
עַד מָתַי צָרִים מִקְדָּשְׁךָ יָשֹׁסּוּ?!

https://benyehuda.org/author/238

יש על שמו רחוב בתל אביב.

ביומניו הרצל מתאר את ביירון כמשורר-לוחם, ומציב אותו לצד דמויות אירופיות אחרות שנאבקו לחירות. הוא כותב כי "ביירון היה לא רק משורר, אלא גם לוחם למען חירות העמים."
הרצל ראה בו דמות רומנטית שמגלמת את המאבק לשחרור לאומי, והדגיש שהשירים שלו, במיוחד Hebrew Melodies, מבטאים את רוח התנ"ך ואת הכמיהה לחירות.
בהקשר הציוני, הרצל ציין כי דמותו של ביירון מוכיחה שגם משורר יכול להיות סמל פוליטי, וכי היהודים יכולים לשאוב השראה מדמות כזו כדי להקים מדינה משלהם.
איפה יש היום בבריטניה, ובכלל בעולם משוררים ציוניים כמוהו? משוררים היוצאים נגד האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי?
אפילו בישראל כבר אין משוררים מסוגו. ולהיפך יש משוררים עבריים המשבחים את הירידה מציון ואת הגולה.

Liberté, Égalité, Fraternité
ז׳אן-לוק מלנשון, מנהיג מפלגת השמאל הקיצוני הגדולה בצרפת – "נשים מוסלמיות הן חופשיות, ודווקא נשים נוצריות הן המדוכאות.״
ז'אן-לוק מלנשון, מנהיג מפלגת השמאל הקיצוני הגדולה בצרפת, אומר שנשים מוסלמיות הן חופשיות, ודווקא נשים נוצריות הן המדוכאות:
״הנצרות היא פטריארכלית, ונשים חייבות להתכסות ולהיכנע לגברים. באסלאם נשים נכנעות רק לאל, ולכן הרעלה שלהן מייצגת חופש וכבוד.״
https://rotter.net/forum/scoops1/925158.shtml
מפלגתו האנטישמית והאנטי-ציונית, סירבה לגנות את טבח השבעה באוקטובר. המפלגה טוענת כי ישראל מבצעת רצח עם וזוועות ברצועת עזה, טיהור אתני ביהודה ושומרון, ביזוי הערכים הדמוקרטיים, ובקולוניאליזם. מנהיג המפלגה ז'אן-לוק מלנשון אף היה שותף להפגנות פרו פלסטיניות רבות ברחבי צרפת. חברת המפלגה ממוצא פלסטיני רימא חסן אף השתתפה במשט החירות לעזה ביוני 2025 יחד עם גרטה טונברי ופעילים נוספים, שנעצרו בהגיעם לישראל במעצר מתוקשר.
איזו אירוניה. ז'אן-לוק מלנשון מנהיג המפלגה הצרפתית ששמה: "La France Insoumise" "צרפת הבלתי כנועה" הופך את מדינתו לכנועה לאיסלם.
Liberté, Égalité, Fraternité
"חופש שוויון אחווה" לנשים ברפובליקה המוסלמית של צרפת.
https://x.com/naaman_c/status/1999708879169478692
איפה בריג'יט ברדו של פעם? ויאסרוה ברעלה.
BRIGIT BARDOT - TU ES VENU MON AMOUR
https://www.youtube.com/watch?v=73Tega3Ug8Q

הג'יהאד המנומס של מנסור עבאס. איך עוטפים רעיונות של תנועה איסלאמית ומנגישים אותם לציבור הציוני?
עומרי חיים C14: "רק באחרונה מנסור עבאס כתב בחשבון הפייסבוק שלו שאנחנו מסיתים נגדו (ערוץ 14): "ערוץ 14 הקיצוני ממשיך בהסתה נגדי ונגד דרכה של רע"ם, והפעם באמצעות השוואה לזהראן ממדאני.
"עכשיו הם עושים זאת באמצעות השוואה לזוהראן ממדאני – אבל באופן מדהים, הוא עצמו משווה בינו לבין המקרה של ממדאני, בצורה שמעידה על ההשראה שקיבל ממשפחת ממדאני לפרויקט שלו.
מנסור עבאס: "כשדמיינתי את הסיפור של ממדאני – ולמדתי את הנושא היטב, ואתם יודעים למה למדתי אותו? כי הוא קרוב אליי."
עומרי חיים C14: כלומר הוא רואה בזה עניין שדומה לו. איך הוא מייבא את שיטת ממדאני לכאן? תקשיבו, זה מרתק. ככה זה נשמע:
מנסור עבאס: "אביו של ממדאני הציג עקרונות אנושיים נפלאים. וכשבנו בא ורצה לתרגם את העקרונות האלה לפרויקט פוליטי – הוא תרגם אותם לעניין של 'יוקר מחייה' (Affordability) ועכשיו – מה עושה הרשימה הערבית המאוחדת? גם אנחנו בעלי אידאולוגיה – הרי אנחנו מגיעים מהתנועה האסלאמית, נכון? ייתכן שהמטרות האלה יכולות להתממש דרך הנושא של 'יוקר המחייה', כי זה יוצר מנגנונים ויוצר כלים מעשיים."
עומרי חיים C14: בוא ניקח תנועה איסלאמית ורעיון של "מדינת כל אזרחיה" ונעטוף את זה בצורה שתרד לציבור בגרון. וזאת השיטה של מנסור עבאס: הוא מייבא את שיטת ממדאני מברוקלין לפלורנטין, מארצות-הברית לישראל.
https://rotter.net/forum/scoops1/925107.shtml
פשוט לא יאומן איך הטיפשות הישראלית חוזרת. החמאס הרי החל בתודעה הישראלית כתנועה חברתית סוציאלית והיהודים האווילים נפלו ברשתם.
לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967 הפך אש"ף, שהוקם בשנות ה-60, לגורם המרכזי בתנועה הלאומית הפלסטינית בשטחים. ישראל סירבה להכיר באש"ף, ובמקביל ניסתה לקדם פתרונות אחרים לסכסוך כמו האופציה הירדנית והסכמי קמפ דייוויד, ותמיכה בגורמי שלטון חלופיים לכן תמכה בארגון הצדקה של אחמד יאסין, "אל-מוג'מע אל-אסלאמי", שנועד לתמוך ברווחת השכבות העניות, וצמיחתו עירערה על מעמדו של אש"ף. הארגון של יאסין ניהל רשת מסגדים, מתנ"סים ובתי ספר בעזה, דרכם החדיר את אידאולוגיית "האחים המוסלמים".
בסוף שנות ה-70 הישראלים האמינו שהם מצאו את עקב האכילס של הפת"ח, אשר חרד מההשפעה הגוברת של האחים המוסלמים בעזה, וקיבלו את ההחלטה הרעה לאפשר לאחים המוסלמים לפעול נגד אש"ף. על גבי התשתית הזו, התפתחה בסוף שנות ה-80 הרשת של יאסין לכדי ארגון חמאס. מושלה הצבאי של עזה, תא"ל יצחק שגב, הודה שבהוראת הרשויות הישראליות העניק סיוע כספי לארגונו של יאסין. אפרים קליינבוים-סנה הצהיר ב-1992 כי "ראינו את הפונדמנטליסטים ככוח חברתי בלתי מאיים, שמטרתו לשפר את התנאים הרעים ורמת החיים של הפלסטינים." לדברי אורי מילשטיין, יצחק מרדכי, מפקד פיקוד הדרום בשנים 1986-1989, אמר שלמרות היכרותו עם הגזרה, היה בהלם ממיספר המסגדים שנבנו בעזה, עקב האסטרטגיה הישראלית שתמכה בארגון הצדקה של יאסין. אסטרטגיה אשר חיזקה את העמדה כי חמאס הוא "יצירה של ישראל."
https://he.wikipedia.org/wiki/התמיכה_הישראלית_בחמאס
ועכשיו מנסור עבאס יציג מצגת שהוא דואג רק לרווחה והוא מתנתק מ"התנועה האיסלמית" ומ"האחים המוסלמים", ויתנתק מהשורא ע"פ הדוגמה של ממדאני, והיהודים האווילים יפלו ברשתו. ח"כ מ"יש עתיד" מרב כהן כבר רואה בו "יש עתיד".
אחזור בפעם האלף (סליחה על השיעמום) אין להאמין אף מילה מפיו על התנתקות מ"האחים המוסלמים" לפני שיצהיר שהוא רואה את דברי מייסד התנועה חסן אל בנא באמנת החמאס המצטט את מוחמד שיש לרצוח את כל היהודים כתנאי לגאולה, גזענות שהוא מגנה ולא מופת מוסרי.

גורם ישראלי בכיר ומיודע: ''קטאר פועלים לנסות להרוס את יחסי ישראל וממשל טראמפ מן היסוד. להחריב. הם בג'יהאד.''
נדב שטסל-איל: "במערכת הביטחון סבורים שחלק גדול מגל האנטישמיות והאנטי-ישראליות הוא קמפיין סדור, מהונדס ורחב היקף של מדינה או מעצמה.
אנחנו חושדים שהקטארים קיבלו החלטה מהותית, אמר לי גורם ישראלי בכיר ומיודע: (מעניין מי? נ.כ.) לנסות להרוס את יחסי ישראל וממשל טראמפ מן היסוד. להחריב. הם בג'יהאד."
בדוחא, העניק השבוע ראש הממשלה הקטארי מוחמד אל-ת'אני ראיון לאיש הימין האמריקאי טאקר קרלסון ("הציונות היא אויב הציוויליזציה המערבית").
המנהיג הקטארי דיבר על העברת הכספים לחמאס במשך שנים, בתמיכת הממשלות בישראל, המוסד והשב"כ – כמו גם המימשלים בוושינגטון. והצהיר: קטאר לא תשלם על שיקום עזה משום ש"לא תבנה מחדש את מה שישראל הרסה." עוד קודם לכן קבע אל-ת'אני כי "איננו מחשיבים את מה שקורה כהפסקת אש; הפסקת האש לא תושלם עד נסיגה מוחלטת של צה״ל מהרצועה."
ביום ראשון התקיימה בניו-יורק פגישה יוצאת דופן ובה השתתפו שליח הנשיא סטיב וויטקוף, ראש המוסד דוד ברונר-ברנע, ובכיר קטארי.
גורמים רשמיים לא הסכימו להתייחס.
לפני למעלה מחודש התחלפו עורכים והנהלה בכירה באל ג'זירה. התקווה היתה שכך ידולל הקו המערכתי התוקפני נגד ישראל שמופק במימון המדינה הקטארית ברחבי העולם המוסלמי. זה לא קרה. רק השבוע התלוננו גורמים ישראלים על סיקור יתר של אזרחים סורים הקוראים לג'יהאד נגד ישראל – וזו בשעה ששתי המדינות מנסות להגיע להסכם ביטחוני. הסיקור באל ג'זירה הוא בעל משמעות אסטרטגית למעמדה של ישראל באזור.
עניין אחר הוא נוכחות בכירי חמאס בקטאר. דוחא נהנית כעת מערובת הגנה רשמית של ארה"ב, בטוחה שהשיגה מהנשיא טראמפ אחרי התקיפה הישראלית. במקביל, היא ממשיכה לארח את ראשי חמאס. הם למעשה נהנים מחסינות מוחלטת. זו התפתחות שיכולה להפוך את דוחא לעיר מקלט רשמית לכל טרוריסט שמכוון על ישראל מרחבי העולם. כפי שאומרים שרים בממשלת ישראל חדשות לבקרים, ישראל רוצה בגירוש ראשי חמאס. זה השלב הראשון. בשלב השני הפוליטיקאים הצהירו כי יש לחסלם, יחד עם כל מתכנני 7 באוקטובר.
ספק אם דוחא תסכים, וממילא גם לקטארים יש רשימת בקשות. הם בשיא תור הזהב שלהם עם וושינגטון; יש מחויבות נשיאותית להגן עליהם, הסכמי שיתוף פעולה עם האף.בי.איי שנחתמו השבוע, עסקאות עתק והשקעות בארה"ב, והכי חשוב – שפה משותפת עם הנשיא. הם לא רוצים שהרגע הזה יוחמץ או ייהרס בגלל יריבות עם ישראל, ולא מזלזלים בהשפעתה של האחרונה בבירה האמריקאית. הקטארים "בפאניקה" לדברי גורם אמריקאי מהדרך בה הם נתקלים בתגובת נגד פוליטית ברחבי ארה"ב, ומהדרך בה שמם "הוכתם" לשיטתם. זו פגיעה יסודית באסטרטגיה של המדינה לשחק על כל המגרשים. להושיט יד למערב, ובמקביל – לאיסלאמיסטים. קטאר זוכה להשפעה בארה"ב, אך היא יודעת שזו איננה נשענת על תמיכה של ציבור אמריקאי. אף חבר קונגרס לא מקבל טלפונים נרעשים מבוחרים אמריקאים שדורשים ממנו לסייע לקטאר; הרבה חברי קונגרס מקבלים שיחות כאלה מאזרחים אמריקאים שתומכים ואוהבים את ישראל. אך לקטאר יש נכס אחר, משמעותי למדי: "יש להם יותר כסף מאשר לאלוהים."
מי עומד מאחורי הקמפיין האנטישמי והאנטי-ישראלי ברשתות חברתיות, ובקמפוסים ברחבי המערב. לישראל אין ודאות כי בדוחא עומדים מאחוריו, אך הנושא מטריד מאוד את ירושלים. קטאר ביצעה השקעות עתק בהשכלה גבוהה במערב.
בישראל מזהים מאמץ רחב, עולמי ובעיקר מלאכותי – דהיינו מהונדס, לא אותנטי – להגביר טינה ושנאה כלפי ישראלים ויהודים ציונים. הדגש הוא על המילה מלאכותי. גורמי מקצוע השתכנעו שרק גורמים מדינתיים, עם ארגוני השפעה גדולים, בלוויית ארגוני ביון, או מספר חברות השפעה פרטיות שנשכרו על ידי מדינה, מסוגלים לבצע את הפעולות שמתרחשות ברחבי העולם, באורח שנראה מתואם ומתוזמן. הקמפיין מתואם, ואיננו רק "בוטים" (חשבונות פיקטיביים אונליין), אלא גם הפעלה של דמויות מפתח נגד ישראל. החשודות המיידיות הן קטאר ו/או גורמים אחרים בעולם הערבי, רוסיה או אפילו סין. אך זה חובק עולם ומתוזמר, וגורם פגיעה קשה לישראל.
אימו של האמיר, השיח'ה מוזא. מוזא בנת נאסר בן עבדאללה עלי אל-מסנד – מצטיינת בתכונות ארגון ואסטרטגיה יוצאות מהכלל המאפשרות לה בנייה מרשימה של כוח רך, בין אם מדובר בהבאת המונדיאל לקטאר, בהשקעות ענק במוסדות אקדמיים בינלאומיים (שנושאות איתן דיבידנד נאה, מבחינת האמירות), או בקשרים ענפים ובעלויות בעולם האופנה הבינלאומי. תפקידה הרשמי והחשוב הוא האחראית על זרוע החינוך האסטרטגית של האמירות. קטאר היא זו שהעניקה חסות ומקלט לשייח' יוסוף אל-קרדאווי, מי שסימל בדמותו ופסיקותיו במשך שנים רבות את האחים המוסלמים; הוא הצדיק פעולות התאבדות נגד ישראלים וחיבק את מנהיגי חמאס (במקביל התנגד לאלימות הדאעשית ונחשב בעיניים מוסלמיות למתון).
ג'ונתן שנזר, עמית בכיר במכון FDD בוושינגטון, אמר על קטאר: "אנחנו יודעים שהקטארים הם נותני חסות מדינתיים לטרור בכל הנוגע לחמאס, ולא רק לחמאס, אלא גם לטליבאן, אל-קאעדה ודאעש. זהו משטר קיצוני שהצליח, משום מה, להיות מקובל על כמה מהבכירים בממשל האמריקאי. הם סומכים על הקטארים. הם ממש לא צריכים לסמוך על הקטארים, משום שבסופו של דבר זהו משטר שהוציא 30 מיליון דולר בחודש כדי לשמור את ארגון הטרור חמאס על כנו."
אם ההתנקשות היתה הרגע המחולל לסיום המלחמה והשבת החטופים, והכל נבע מהלחץ על קטאר – איך אפשר להסביר את התנהגות ראש הממשלה נתניהו לאורך המלחמה כולה, אשר מנעה הפעלת לחץ מסיבי על הקטארים?
שב"כ ביקש שוב ושוב לסגור את משרדי אל ג'זירה בארץ. נתניהו דחה ומנע. רק אחרי עוד פיגוע נכנע לבסוף.
גורמים מקצועיים (ולא אוריך, פלדשטיין ושות') ממשיכים לומר כי הסיבה שקטאר שומרה כערוץ תיווך מהותי במהלך המלחמה נובעת מיעילות השפעתה על חמאס. "דווקא בשל קרבתה לחמאס ולאחים המוסלמים," כלשון גורם בקבינט, "היינו זקוקים להם."
ומה עכשיו? ישראל מחויבת כעת לעבוד עם קטאר על עזה. וקטאר מבססת ברית אפשרית עם ארדואן וציר סוני אזורי חדש.
ישראל מוצאת את עצמה נטולת אסטרטגיה אזורית – ולכן גם נטולת אסטרטגיה מול קטאר. קטוליס אומר כי ש"ישראל מבודדת כיום הרבה יותר משהיתה זה שנים, וקטאר הפכה ל'כוכבת הנשף' בקרב מחנות רבים באזור – באורח מפתיע למדי."
(נדב שטסל-איל)
https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14610040
טעות אסטרטגית של ישראל, ושל בנימין מיליקובסקי-נתניהו. על ישראל להכריז על קטאר כאוייב. ובאופן ישיר יהא אשר יהא לאיים עליה בתקיפות כי ישראל לא תסבול יותר תמיכה בחמאס, אירוח טרוריסטים, ותמיכה כספית במסע אנטישמי בעולם. קטאר היא אוייב הרסני ומסוכן בהרבה מהחמאס, היא פועלת להכשרת השמדת ישראל ורצח יהודים בכל העולם. מאז התעמולה הנאצית טרם התבצע מסע כזה מוצלח של אנטישמיות חסלנית המסכנת את קיומנו. אסור לזלזל בהצלחת קטאר על דעת הקהל בארה"ב ואירופה. יש לצאת למתקפה נגד הדיקטטורה הפשיסטית הקטארית ולהציג בעולם את פניה האמיתיות.

ארה"ב דורשת שישראל תפנה את ההריסות מעזה, ההתחלה – ברפיח
האמריקנים מטילים על ישראל את האחריות הפיזית והכלכלית לפינוי ההרס העצום שנותר ברצועה אחרי שנתיים של לחימה, והעלות – מיליארדי שקלים.
ראש ממשלת קטאר אמר כי כפי שהציפייה היא שמוסקבה היא זו שתקן את הנזק שנעשה במלחמה באוקראינה – כך ישראל צריכה לשקם את עזה. "כשאנחנו אומרים שלישראל יש אחריות לשקם – אומרים לנו 'אתם כאזור נושאים באחריות.' אנחנו לא נעזוב את הפלסטינים אבל לא נחתום על הצ'קים שישקמו את מה שמישהו אחר הרס."
ארה"ב מציבה דרישה כזו לירושלים. בוושינגטון העבירו לישראל דרישה לשאת בעלויות פינוי ההרס הרב ברחבי רצועת עזה שנגרם במהלך השנתיים האחרונות של הלחימה, בין היתר מהפצצות חיל האוויר ושיטוח המבנים באמצעות דחפורי D9.
לפי גורם מדיני בכיר, ישראל הסכימה לפי שעה לדרישה – אך תחל בינתיים רק בפינוי שכונה לדוגמה ברפיח, בפרויקט שעלותו מוערכת בעשרות עד מאות מיליוני שקלים. בהמשך, ולאור הסירוב הערבי והבינלאומי לממן את פינוי ההריסות, ישראל צפויה להידרש לפנות את הפסולת מהרצועה כולה – והסכום שבו מוערך המבצע כולו, שיימשך שנים, עומד על יותר ממיליארד דולר.
מלשכת רה"מ בנימין נתניהו לא התקבלה תגובה בנושא.
בשבוע הבא צפוי השליח ברק להתנצל בפני ישראל על האמירות הבעייתיות שלו על הדמוקרטיה הישראלית. ברק אמר מוקדם יותר השבוע ב"פורום דוחא" בקטאר כי "ישראל יכולה לטעון שהיא דמוקרטיה, אבל באזור הזה מה שעבד הכי טוב, בין אם אתם אוהבים את זה ובין אם לא, הוא מונרכיה נדיבה." בישראל רואים בשליח המיוחד "גורם עויין" – שמקדם את האינטרסים של טורקיה.
איתמר אייכנר
https://www.ynet.co.il/news/article/sjyidudfbl
מדאיג מאוד. אסור לישראל לממן את פינוי ההריסות בעזה בשום תנאי. אם תסכים, ישראל תיקח על עצמה את האשמה במלחמה. על ישראל להתנות כל שיקום בפירוק החמאס והג'יהאד מנשקו ופירוז מוחלט של הרצועה. ודאי לא שיקום אזרחי תחת שליטתה הישירה, שיוביל טרור נגד חיילי צה"ל.
יש להבהיר לסטיבן צ'רלס ויתקוף, וליֶרֶד קושנר, ששום רווח שיעשו מקטאר לא ייעשה על חשבון בטחון ישראל.

ארגון אמנסטי קובע כי חמאס וארגונים נוספים ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך מתקפת 7 באוקטובר ותקופת החזקת החטופים בעזה.
עיקרי דו״ח ארגון אמנסטי שהתפרסם אתמול בנוגע לטבח ה 7.10 –
1. המסקנה המרכזית:
אמנסטי קובע כי חמאס וארגונים פלסטיניים נוספים ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך מתקפת 7 באוקטובר ותקופת החזקת החטופים בעזה.
הארגונים המרכזיים שמעורבים:
חמאס והזרוע הצבאית (אלקסאם) – האחראיים העיקריים
הג'יהאד האיסלאמי (סראיא אלקדס)
גדודי חללי אלאקצא וארגונים נוספים במידה מסוימת
אזרחים מרצועת עזה שחצו את הגדר השתתפו בחלק מהמעשים.
2. הרג ותקיפת אזרחים
יותר מ־800 אזרחים נהרגו ב־7 באוקטובר (מתוך כ־1,200 הרוגים).
פעילים צבאיים פלסטינים ביצעו ירי מכוון על אזרחים, השליכו רימונים לתוך ממ"דים ומקלטים, וירו במי שניסו להימלט.
ביישובים כמו בארי, כפר עזה, נחל עוז, נתיב העשרה, סופה, חולות, רעים ובאתר הפסטיבל בוצעו מעשי טבח שיטתיים.
תיעוד רב (סרטוני קסדה, מצלמות אבטחה, דשבורד) מראה הרג סיטונאי של משפחות, ילדים, קשישים ומבלים בפסטיבל נובה.
אמנם חלק קטן מההרוגים היו מהאש הישראלית (בעיקר מקרים של זיהוי שגוי או יישום "נוהל חניבעל"), אך הרוב המוחלט נהרגו בידי פעילים צבאיים פלסטינים.
3. ירי רקטות ומרגמות
נורו אלפי רקטות לא מדוייקות (נשק סטטיסטי) לעבר אזורים מיושבים.
לפחות 10 אזרחים נהרגו מהרקטות ביום ההתקפה (ובסך הכול כ-15 עד סוף 2023).
הירי מוגדר ירי חסר אבחנה לעבר אזרחים – שהוא פשע מלחמה.
4. חטיפות והחזקת גופות
251 בני אדם נלקחו לעזה, רובם אזרחים (כולל תינוקות, ילדים וקשישים).
לפחות 36 גופות של הרוגים נחטפו לעזה.
אמנסטי קובע חד משמעית: כל החטופים הוחזקו כבני ערובה, דבר האסור במפורש במשפט הבינלאומי.
חמאס טענה שלא תכננה לקחת אזרחים, אך הראיות מפריכות זאת לחלוטין.
5. אלימות פיזית, מינית ונפשית
אמנסטי מצא עדויות מרובות לאלימות פיזית קשה, מכות, גרירת אזרחים, בעיטות והתעללות בחטופים בדרך לעזה ובמנהרות.
קיימות עדויות לתקיפות מיניות במהלך ההתקפה ובשבי – כולל מקרים של אונס, תקיפה מינית וניצול מיני של חטופות וחטופים.
למיעוט העדויות יש מגבלות (קושי נפשי של נפגעים להעיד, גישה מוגבלת), ולכן אמנסטי לא קבע היקף מלא, אך קובע בבירור שהתקיימו מעשי אלימות מינית חמורים, שחלקם נעשו ע"י הזרועות הצבאיות של חמאס והג'יהאד האסלאמי.
חטופים הוחזקו בתנאים אכזריים: קשירה ממושכת, חוסר מזון ומים, בידוד, אלימות שיטתית, עינויים, סרטוני תעמולה כפויים (פגיעה בכבוד האדם).
6. ממצאים משפטיים
אמנסטי קובע כי היו פשעי מלחמה ובהם: רצח אזרחים, לקיחת בני ערובה, עינויים, אלימות מינית, שימוש באזרחים כמגן אנושי, ביזה והשחתת רכוש, ירי חסר הבחנה וכן פשעים נגד האנושות, מפני שהמתקפה היתה רחבת היקף, שיטתית ומכוונת נגד אוכלוסייה אזרחית.
המעשים שנכללים כפשעים נגד האנושות: רצח המוני, כליאה ועינויים, אלימות מינית, השמדת קבוצות אוכלוסייה במרחב מסוים ועוד.
7. ביקורת על גופי החקירה
חמאס וארגונים פלסטיניים – לא חקרו את המעשים והכחישו חלק גדול מהראיות.
לעיתים הם אף התגאו בחלק מהמעשים (למשל ירי רקטות לעבר אזרחים).
הרש"פ – לא נקטה צעדים אמיתיים לחקירה.
ישראל – אף שנפתחה חקירה, אמנסטי מציין בעיות: זירות פשע שלא תוחזקו כראוי, כשלי איסוף ראיות, ליקויים בחקירת עבירות מין, עצורים פלסטינים שלא הועמדו לדין והיו דיווחים על התעללות בחקירות.
גורמים בינלאומיים – הICC ביקש צווי מעצר נגד בכירי חמאס (שנהרגו מאז).
ועדת החקירה של האו״ם קבעה ממצאים דומים לאמנסטי.
8. המלצות מרכזיות:
שחרור מיידי של כל שרידי החטופים/הגופות שנותרו בעזה.
חמאס וארגונים פלסטיניים צריכים: להודות בפומבי בעבירות, להפסיק אותן, לחקור ולהעמיד לדין אחראים.
ישראל צריכה: להעמיק חקירות בצורה תקינה ושקופה, להימנע מהפרת זכויות עצורים ולשתף פעולה עם מנגנוני חקירה בינלאומיים.

חמאס מגיבה לדו"ח אמנסטי בכרוז רשמי :"אנו דוחים על הסף את הדו"ח של אמנסטי ומגנים אותו. יש מניעים מוטים וחשודים מאחורי הדו"ח. הדו"ח חוזר על שקריה של ממשלת ישראל בנוגע למעשי אונס ואלימות מינית, ומאמץ את הנרטיב של הכיבוש הפשיסטי. אנו דורשים מארגון אמנסטי לחזור בו מהדו"ח הפגום והבלתי מקצועי הזה."
https://www.amnesty.org/en/documents/mde15/8803/2024/he/
https://rotter.net/forum/scoops1/925029.shtml
כדאי לשים לב שאמנסטי מאשים בפשעי מלחמה גם את ארגון הג'יהאד של אש"פ "השהידים של אל-אקצא", (שהטרים את החמאס בטבח קיבוץ מצר) מייסודו של הרוצח הסדרתי מרואן ברגותי, (חברם הטוב של חיים אורון-ג'מוס, עמוס קלויזנר-עוז, ועוד) שנערך עתה קמפיין עולמי לשחרורו מהכלא והכתרתו כמנהיג.

להעביר את קבר עז א-דין אלקסאם לסוריה מולדתו
בבית קברות בעיר נשר קבור האדם שאת שמו נשאו על מדיהם ועל ליבם מרצחי חמאס ב-07.10 כשביצעו את אותן זוועות בעמנו: עז א-דין אלקסאם.
מתחם הקבר משמש מקור אנרגיה קריטי שמתדלק את המאבק האלים בישראל.
אחרי שנים שניסה הווקף הפועל תחת וועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל לקבוע עובדות בשטח – השיקו כוחות הביטחון מבצע אכיפה והפגנת משילות באתר:
בחמאס לא אהבו את מבצע האכיפה במתחם הקבר של עז א-דין אלקסאם בנשר שממנו ובתגובתם סיפקו תזכורת לסכנה שבהימצאות חמאס בלבבות המונים באזורנו.
מחמוד מרדאווי, בכיר חמאס: "תקיפת קברו של אלקסאם שנחשב אייקון דתי ומהפכני בהיסטוריה של ההתנגדות הערבית והפלסטינית שלנו.. היא לא רק מתקפה על קבר אלא גם ניסיון למחוק זיכרון של אומה ולהסיר עדות מעדויות מאבקנו המתמשך... מורשת השיח' תישאר חיה בלב ונפש עמנו ואומתנו" (עומרי חיים):
https://rotter.net/forum/scoops1/925009.shtml
נעמן כהן: מכיוון שעז א דין אל קסאם היה סורי יש לפנות את קברו בנשר ולהעביר את גופתו לקבורה במולדתו סוריה. בלטקיה. שערביי ארץ ישראל יעלו לרגל אליו שם, לקברו בסוריה.
https://x.com/naaman_c/status/1999093731631436069

יניב קובוביץ' העז לפקפק בתזת הג'נוסייד. כך הגיבו קוראי "הארץ"
כתב "הארץ", ישראל שרנצל, השתתף בכנס עיתון "כיבוש בזמן מלחמה", שנערך ביוזמת העיתון בתל אביב והנה ביקורתו:
"בפאנל שהנחתה נועה לימונה. נדונו העוולות שמחוללים זה כשנתיים ישראל הרשמית והמתנחלים בעזה ובגדה; אך מיד, ביוזמת עו"ד סוסאן זהר (מומחית לזכויות אדם ומשפט בינלאומי) (ערבייה-מוסלמית נ.כ.), הוסט הדיון למישור העקרוני, כשזהר טענה שכותרת הכנס היתה חייבת לכלול את המילה ג'נוסייד. שתי חברותיה לפאנל, אסיל אבו ראס (מארגון רופאים לזכויות אדם) (ערבייה-מוסלמית נ.כ.) וד"ר מיכל פדלון (רופאת ילדים ואקטיביסטית) (אקטיביסטית פרו-איסלמית נ.כ.) הסכימו ותקפו את עמיתן לפאנל יניב קובוביץ', שהעז להסתייג מההגדרה. הטענות נגדו אף החריפו, כשתיאר ממראה עיניים את השימוש שעשה חמאס בבתי החולים ברצועה.
מובן שזכותן של הדוברות לסבור, כי מעשי ישראל הגיעו עד כדי ג'נוסייד. אך מוטב היה לו היו מציינות ביוזמתן, כי הטענה שנויה במחלוקת בישראל ומחוצה לה, שאף מדינה אירופית לא טענה במסמך רשמי שישראל ביצעה ג'נוסייד, והעניין אינו נזכר בכתב האישום נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט שפירסם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
יש לתהות על התבונה שבהצגת הטיעון הזה דווקא מול קהל ישראלי שהוא האוהד ביותר למצוקת הפלסטינים, שטרח ובא להקשיב לפירוט חטאי מדינתו ועמו. אך מה לעשות, רבים במחנה השמאל הציוני סבורים שלא היה ג'נוסייד. גם אין זה חכם ולא הוגן לגנות בתקיפות דווקא את קובוביץ', אולי העיתונאי שחשף יותר מכל עמיתיו את פשעי המלחמה שבוצעו בעזה, והוא משלם על כך באיומים קשים נגדו ונגד משפחתו. עו"ד זהר אף טענה, כי הג'נוסייד יסודו בחזון פוליטי ציוני שקדם למלחמה, וכראיות הביאה את חוק הלאום (2018), תוכנית ההכרעה של השר בצלאל סמוטריץ' (לפני שנים רבות) וקווי היסוד של הממשלה הנוכחית (2022).
למותר לציין שכל מרכיבי השמאל הציוני שוללים בתקיפות צעדים והצהרות אלה, אך עדיין רב המרחק ביניהם לבין ג'נוסייד. כשניתנה רשות הדיבור לקהל, תקף ח"כ עופר כסיף בחריפות את קובוביץ' וטען שהתנגדותו להגדרה ג'נוסייד דומה לטענה שליל הבדולח בגרמניה נבע אך ורק מההתנקשות בדיפלומט גרמני (כלומר קובוביץ' מתעלם מהכוונה הזדונית, האידיאולוגית, של ישראל להשמיד את העם הפלסטיני). זה עוד נדבך במהלך המקומם, החוזר ונשנה, של השוואת התנהגות ישראל להתנהגות גרמניה הנאצית, גישה חוסמת קשב, הרווחת למדי בשוליים הקיצוניים של השמאל.
אני מבקש לשאול את תומכי תזת הג'נוסייד: האם תסכימו שאם אכן זה מה שאירע, חמאס נושא ב-51% מהאחריות לכך? האם תסכימו להודות, כי לולא 7 באוקטובר, כ-70 אלף בני אדם בעזה היו חייים היום? האם אי פעם מאז 7 באוקטובר קראתם פומבית ובתקיפות לחמאס להניח את נשקו ולוותר על השליטה ברצועה כדי לחוס על חיי הפלסטינים?
(ישראל שרנצל, "יניב קובוביץ' העז לפקפק בתזת הג'נוסייד. כך הגיבו קוראי 'הארץ'." 8.12.25).
https://www.haaretz.co.il/opinions/2025-12-08/ty-article-opinion/.premium/0000019a-fe66-dfc3-ad9b-ff7fd5850000
ישראל שרנצל צודק לחלוטין. הליכה כצאן לטבח אינה מוסרית גם אם האוייב מסתתר במנהרות, ומשם יורה רקטות ומשתמש בילדים כמגינים אנושיים במטרה שימותו.
ודוק: מנהיגי החמאס הכריזו: אנחנו ננצח כי אנחנו אוהבים את המוות!
https://palwatch.org/page/6705
ישראל שרנצל טועה שהחמאס אחראי ל-51%. החמאס אחראי ל-100 אחוז. יש גם להזכיר כי ישראל עשתה תקדים בהיסטוריה של המין האנושי. בפעם הראשונה בהיסטוריה ישראל סיפקה לאויב שמאיים בג'נוסייד – מזון, תרופות, ודלק, בעיצומה של מלחמה. בעלות הברית אף לא העלו על הדעת לספק זאת לגרמניה הנאצית.
שרנצל שכח גם לציין כי בניגוד לגרמנים ששמרו בסוד את תוכנית ההשמדת היהודים הפלסטינים מכריזים בגלוי כי מטרתם לעשות ג'נוסייד ביהודים על פי דברי מוחמד (מופיע באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ מינוי אישי של אבו מאזן):
https://www.youtube.com/watch?v=__6iZlzwcF8
למרבה הצער גם בוועידת "הארץ", ובכלל, לא נמצא מי שיצא נגד תוכנית הג'נוסייד ביהודים. ממליץ לקרוא את תגובות הקוראים למאמר בקישור. בייחוד את האקטיביסט הפרו-איסלמי הוותיק, עמירם גולדבלום.
ועוד הערה. אפשר לצאת נגד האשמת ישראל בג'יהאד בלי הטיעון שזה פוגע באקטיביסט פרו-איסלמי. די לנו בדבריה הנלוזים של החטופה יוכבד ליפשיץ שנזפה בסינואר: "למה אתה רוצח וחוטף דווקא אותנו אנשי 'השומר הצעיר' שתומכים בך, ולא יהודים אחרים?"
אפשר לצאת נגד ג'נוסייד ביהודים ע"י טפילת ג'נוסייד בהם בלי לתרץ זאת בתמיכה בהם.
נעמן כהן