* מהמוח עד קצות האצבעות – המחדל בצפון, בגבול לבנון, היה חמור יותר מאשר המחדל בדרום, בגבול עזה. אילו הותקפנו מצפון, המחיר היה גדול שבעתיים. אילו הותקפנו במקביל מעזה ומלבנון, היינו בסכנה קיומית.
אין המדובר בשני מחדלים. מדובר במחדל אחד. מחדל ההתמכרות לשקט. מחדל שהוא בראש ובראשונה מדיני, והאחראי לו הוא ראש הממשלה בעשור וחצי שקדמו ל-7 באוקטובר, אך הוא יורד למטה, לדרג הצבאי, מהמטכ"ל ועד הדרגים הנמוכים.
פרשת המאחז שחיזבאללה הקים על אדמתה הריבונית של מדינת ישראל, היא הסימפטום המלמד על עומק המחדל. כמובן שהעובדה שבמשך חצי שנה, עד 8 באוקטובר, נתניהו לא עשה דבר כדי לסלק את הפולש מארצנו, היא הכשל הנוראי. די בכך כדי להבין שהאיש הזה אינו כשיר להיות ראש ממשלה. אבל מדובר בנושא שכלל לא היה צריך להגיע אליו. גם לא לרמטכ"ל. גם לא לאלוף הפיקוד. אפילו לא למג"ד. מדובר באירוע שצריך היה להסתיים ברמת המ"מ. התחנכנו בצה"ל שאם יש אוייב בשטחנו קודם כל מחסלים אותו ואח"כ מדווחים לחמ"ל. העובדה שלא כך נעשה, אלא שהנושא גולגל מעלה מדרג לדרג והועבר לדרג המדיני שבחר להרשות לחיזבאללה להשתלט על שטח ריבוני של ישראל, מעידה עד כמה התפיסה החולה של התמכרות לשקט חלחלה עמוק, מהראש עד קצות האצבעות.
הניסיון לגמד את המחדל, לא להבין את מהותו ומשמעותו, ולהציג אותו ככשל מקומי שקרה בבוקר בהיר אחד, לא יאפשר לנו להפיק את הלקחים כדי למנוע את המחדל הבא. חבל שבשל שיקולים פוליטיים ופרסונליים, של ראש ממשלה שמסרב ליטול אחריות וציבור שנוהה אחריו בעיוורון, לא נפיק לקחים ונסכן את עתיד המדינה.
* אילו הוא היה מנהיג – אילו היה לנתניהו שמץ מנהיגות, קורטוב של הגינות, מושג באחריות, ב-7 באוקטובר הוא היה מתייצב בפני האומה, לוקח את מלוא האחריות על מחדלו הנורא, שהמיט על עמנו את האסון הגדול ביותר מאז השואה. הוא היה כורע ברך, מכה "על חטא" על חזהו, מבקש סליחה ומחילה מהמשפחות השכולות, מהפצועים, מתושבי הנגב המערבי ומעם ישראל, ומודיע על התפטרותו. הוא היה מסתגר בביתו עד יומו האחרון ולא מראה את פניו בציבור. כך היה נוהג כל אדם אחר במקומו, בישראל או בכל מקום אחר בעולם. ביפן הוא לא היה מסתפק בכך.
* מהמקפצה – מהם שיאי האגוצנטריות והנרקיסיזם?
כשנשיא מעצמה אומר וכותב שכיוון שלא קיבל פרס נובל לשלום, לא מעניין אותו יותר לקדם שלום ולכן ישתלט על גרינלנד.
מה שמפתיע כאן הוא שנשיא המעצמה אפילו לא מנסה לייפות את המניע. כך, ישר, מהמקפצה. האם זה ביטוי לחוסר מודעות? או שמא זה ביטוי לכנות וגילוי לב?
כך או כך, אולי עדיף גילוי הלב הזה. נתאר לעצמנו גילוי לב דומה של ראש ממשלה של מדינה מזרח תיכונית, שהיה אומר וכותב בגלוי, מהמקפצה: כיוון שהוגש נגדי כתב אישום, אני נחוש להחריב את הרשות השופטת ולהשתלט עליה ולבטל את העבירות שבהן אני נאשם. או: כדי לסכל את חקירת 7 באוקטובר, ממשלתי לא תכיר בנשיא בית המשפט העליון ותוביל מסע של דה-לגיטימציה ושקרים על אודותיו.
* שישראל לא תהיה– בצילום הקבוצתי של "מועצת השלום" בלטה ישראל בהיעדרה.
היתה לכך סיבה – נתניהו לא טס לדאבוס, בשל צו המעצר.
אבל הרצוג היה בדאבוס. וארה"ב הזמינה אותו לטקס. נתניהו עמד על הרגליים האחוריות ורב עם האמריקאים כדי שהרצוג לא יהיה בתמונה.
אם לא הוא – שישראל לא תהיה.
אם לא הוא – שישראל לא תהיה.
זאת מהותו של האיש הקטן הזה. עסקנצ'יק עלוב.
* שנאת הרצוג – האיש השנוא ביותר באזור חיוג קפלן, אחרי נתניהו, הוא הנשיא הרצוג. השנאה אליו מזכירה את שנאת הימין לנשיא ריבלין. זו בדיוק אותה תופעה, הנובעת מאותם שורשים. הנשיא, מעצם מהות תפקידו, הוא סמל של כלל ישראל, הוא מבטא את הממלכתיות, את החתירה לאחדות. ובעידן של שנאה, קרע ומחנאות, הוא הולך נגד הזרם, ומעורר תיעוב בקרב הקיצונים במחנה שלו. הם מאוכזבים, כי ציפו ממנו להשתמש בסמכותו המוסרית כנשיא כדי לקדם את האג'נדה הפוליטית שלהם. ומשאינו עושה כן, הוא בוגד ועריק והוא שייך למחנה השני, השנוא.
ושעה שהרצוג הוא האיש השני הכי שנוא בקפלן, בעיניי הימננים הקיצונים הוא תמיד יישאר ססס000מולן. הנה, קראתי איזה פנאט ימנן, עובד אלילים בכת פולחן האישיות של נתניהו, שמכנה אותו... "נשיא קפלן."
* פרנויה הזויה – כשאני שומע את ההפחדות מכך שנתניהו יבטל את הבחירות, או יזייף את הבחירות, או לא יכיר בתוצאות הבחירות, אני מגחך. איזו פרנויה הזויה. האנשים האלה חיים בסרט רע.
אם לפני שנתיים הייתי שומע הפחדות, כמו שהממשלה תודיע שאינה מכירה בנשיא בית המשפט העליון ושרים יקראו לא לבצע פסיקות בג"ץ הייתי מגחך, וכותב: איזו פרנויה הזויה. האנשים האלה חיים בסרט רע.
* מיירטת כל דבר טוב – הקואליציה הפילה במליאה הצעת חוק של ח״כ רם בן ברק מיש עתיד, שנועדה לאפשר להורים של לוחמים שנפצעו במלחמה, לנצל ימי מחלה כדי להיות עם הילד הפצוע בבית חולים.
קואליציית הפיגולים מקדשת כל מה שרע, כל מה שהזוי ושלילי, ומיירטת כל דבר טוב, חיובי, שנועד לקדם את מדינת ישראל, לחזק את החברה הישראלית, לשרת את אזרחי ישראל.
זו קואליציה מטורללת שמתיישרת עם כל גחמה של פנאטים מטורללים. כך, לדוגמה, יוזמתה המטורפת של הח"כהניסטית מכחישת המדע סון הר מלך, שעל פי כללי הקקיסטוקרטיה שובצה דווקא לתפקיד יו"ר ועדת הבריאות, לפרוש מארגון הבריאות העולמי, צעד שיפגע קשות בבריאותם של אזרחי ישראל ובמדע הישראלי. אבל הצעות מסוג ההצעה של רם בן ברק, שלא הייתה סיבה בעולם שאפילו ח"כ אחד לא יתמוך בה, נופלת, כי הכול פוזיציה ופוליטיקת זהויות מצחינה.
ממשלת שבעה באוקטובר היא ממשלה אוטואימונית, שמכלה כל חלקה טובה במדינת ישראל.
* הקונספירטורים – הח"כהניסט אלמוג כהן התקנא בח"כית ה[---]ת טלי גוטליב, שבדתה מלבה עלילת דם על איש שב"כ, כאילו שיתף פעולה עם חמאס בטבח 7 באוקטובר, ואף חשפה את שמו וסיכנה במזיד את חייו, וכל זאת רק כי הוא נשוי לשקמה ברסלר. ולכן, הח"כהניסט בדה קונספירציה, שעל פיה "הקצין המתחזה" הוא פעיל אחים לנשק, שהוחדר לפעולות ריגול במפקדות סודיות במלחמה. כיוון ששמו לא הותר לפרסום במשך שנתיים ורבע, הח"כהניסט צירף לקונספירציה את מערכת המשפט, שמסתירה את זהותו כדי לגונן עליו.
ביום חמישי התפרסמה זהותו של אסף שמואלביץ'. שום קשר לאחים לנשק. שום קשר למחאה. סתם, ישב הח"כ בן העוולה וכמו עמיתתו ה[---]ת בדה מלבו עלילה.
כל סיפור איסור הפרסום על זהותו של הנאשם מוזר מאוד. לכאורה, איזו סיבה יש להסתיר את זהותו, ועוד כל כך הרבה זמן? וכעת, כשפורסמה זהותו, הסתבר גם שהבדיקות הפסיכיאטריות העלו שהוא לא היה אחראי למעשיו, ולכן כנראה לא יורשע. הרקע הפסיכיאטרי יכול להסביר את הסתרת הזהות – לא שיקולי ביטחון מידע, אלא שיקולי הגנה על הפרט. אם כך, מדוע השם הותר לפרסום, דווקא כאשר נמסר הרקע הפסיכיאטרי?
השופטת הסבירה זאת – בגלל הקונספירציות. כדי לעצור את מחול השדים. איזה [---] האלמוג כהן הזה, שמככב בסקרים של הפריימריז בליכוד, לצד ח"כית ה[---]ת (כנראה שהוא יעבור לליכוד).
והדבר הגרוע ביותר – אני בטוח שהפרסום לא יעצור את הקונספירציות. שאלמוג כהן לא יתנצל. להיפך, הם יטענו שבית המשפט מטייח את הפרשה. (כתבתי את הדברים מיד לאחר פרסום שמו של שמואלביץ'. ואכן, הקונספירטורים המתועבים ממשיכים להפיץ את הקונספירציה בכל כוחם).
* בשם האב – הילדז, היורד מהארץ, ששעה שבני גילו חרפו את נפשם על הגנת המולדת, הוא גירבץ בגולת התפנוקים המאובטחת מהמיסים שאני משלם ושימש כגיס חמישי נגד צה"ל השנוא עליו וכמכונת הסתה ועלילות דם, הוא אחד הרשעים מרושעים, ה[--- ---] שהפיצו את תאוריית הקונספירציה המתועבת על שמואלביץ'.
נציג מעלה יוסף למרכז הליכוד.
* החרותניק האחרון – יוסי אחימאיר מציג את בני בגין כ"נסיך" שכביכול שינה את דעותיו, והציב אותו לצד אהוד אולמרט.
אולמרט אכן התהפך בדעותיו מן הקצה אל הקצה. מי שהיה לצד שמואל תמיר במרכז החופשי, שהגתה את הסיסמה "שטח משוחרר לא יוחזר," הציע כראש ממשלה מדינה פלשתינאית על כל יהודה ושומרון והיה לאחד ממובילי הקו המדיני של השמאל הרדיקלי בישראל. בנוסף לכך, הוא [--- --- --- --- ---], בניגוד לאתוס "הצנע לכת" שאיפיין את מנהיגי הליכוד המקורי. כמו נתניהו. וכמו נתניהו, גם הוא, אחרי שנתפס בקלקלתו, ניסה להפיץ קונספירציות על "תפירת תיקים", אלא שבניגוד לנתניהו הוא לא הוקף בעובדי אלילים ששיתפו אתו פעולה בהפצת הרעל והשקרים, אלא באנשים הגונים שהראו לו את הדלת.
בני בגין, להבדיל אלף אלפי הבדלות, הוא החירותניק האחרון. הוא מגלם בהשקפת עולמו בצורה מובהקת את דרכה של תנועת החירות, תנועה לאומית ליברלית. הוא איש ארץ ישראל השלמה מובהק, הוא דבק בהשקפת עליונות המשפט (אקטיביזם שיפוטי) של אביו ושל תנועת החירות, ואורח חייו האישי הוא של יושרה, צניעות וניקיון, ללא רבב.
בני בגין הוא מתנגד חריף לנתניהו, כיוון שהוא נאמן לערכי תנועת החירות ולדרכו של הליכוד. בניגוד ליוסי אחימאיר.
* חוק פרסונלי שדינו פסילה – הצעת החוק הפופוליסטית המטורללת החדשה, היא הצעתו של הח"כ הגאון ניסים ואטורי לשלול את ההטבות לראשי ממשלה שכיהנו פחות משלוש שנים בתפקידם. כמובן שמדובר בחוק פרסונלי לחלוטין, שנועד לשלול את זכויותיהם של בנט ולפיד. סביר להניח שוועדת השרים לחקיקה תאשר את ההצעה והיא תזכה לתמיכת הקואליציה.
כיוון שמדובר בחקיקה פרסונלית, דינה להיפסל בבג"ץ. אין זה מן הנמנע שוואטורי, או מי שמתח את הקפיץ והפעיל אותו, עשה זאת כדי שעוד חוק ייפסל בבג"ץ, וכך להעצים את המשבר החוקתי, שממנו הם נבנים. וכמובן, זה עוד חוק פריימריז פופוליסטי.
* דבר המרגלת – המרגלת ענת קם פרסמה רשומה בזו הלשון: "יידע הציבור וייזהר: השימוש בביטוי 'הבוגדת המורשעת' ביחס אליי עולה 10,000 שקלים + הוצאות, וגם זה רק כי הלכתי לתביעות קטנות ולא לערכאה גבוהה יותר."
אכן, המרגלת המורשעת לא הורשעה בבגידה, ולכן לא נכון לכנותהּ "הבוגדת המורשעת." היא הורשעה בריגול חמור, ולכן נכון לכנות אותה המרגלת המורשעת.
* הפרטנר של צחי הנגבי – כוחותיו הג'יהאדיסטים של המחבל הקנאי בחליפה אחמד א-שרע (אל ג'ולאני) מבצעים טיהור אתני אכזרי ברחבי סוריה. הם ביצעו מעשי טבח נוראים בדרוזים, בעלאווים, בנוצרים וכעת בכורדים.
אל ג'ולאני הוא פרוקסי של ארדואן, הרודן הטורקי, שמנסה להחיות את האימפריה העות'מאנית כאימפריה של האחים המוסלמים, תחת סולטנותו. הבעייה היא שטראמפ הוא חבר של ארדואן, מאוהב בו, ומתלהב גם מהחתיך – אותו מחבל בחליפה.
ולא רק טראמפ. גם צחי הנגבי, מי שהיה עד לאחרונה ראש המל"ל. במאמר ל"וויינט", הנגבי מספר שבתוקף תפקידו נפגש עם בכירים סוריים, במסגרת מו"מ על הסדר ביטחוני, וגם הוא נפל בפח העניבות והחליפות: "התרשמתי שהאינטרסים המשותפים רבים יותר מן המפריד. אחמד א-שרע, נשיא סוריה, קשר את גורל ארצו עם ארצות-הברית ועם המערב. בעולם הערבי הוא שותף לציר הסוני המתון בהובלת סעודיה." והוא מציע להעמיד בראש סדר היום המדיני של ישראל הסדרי ביטחון עם סוריה, כולל נסיגה בשלבים לקווי הפרדת הכוחות מ-1974.
עלינו להפנים שסוריה של אל-ג'ולאני היא מדינת טרור איסלמיסטית קנאית, ולכן עלינו להישאר באזורים שבידינו בגולן המזרחי ועל כתר החרמון. אם תהיה בסוריה ממשלה יציבה ושוחרת שלום, שתכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ובגבולותיה הריבוניים, כולל הריבונות על הגולן, במסגרת הסכם שלום ונורמליזציה, תהיה הצדקה לנסיגה מדורגת על בסיס קווי הפרדת הכוחות.
* מתי יפתח מעבר רפיח – עלי שעת, ראש הוועדה הלאומית לניהול עזה ("ממשלת הטכנוקרטים" הפלשתינאית), אמר כי מעבר רפיח בין עזה למצרים ייפתח בשבוע הבא.
בתגובה אמר בכיר ישראלי ש "עד שרן גואילי לא חוזר – מעבר רפיח לא ייפתח."
נקווה מאוד ששניהם צודקים – שרן גואילי יחזור בראשית השבוע ורק לאחר מכן יפתח המעבר.
אם גואילי לא יחזור, אני מקווה מאוד שהפעם ישראל תעמוד על שלה.
* הקץ לנשק – טראמפ: "יש שלום במזרח התיכון, אף אחד לא חשב שזה אפשרי."
עזבו חוקי גיוס. אפשר לסגור את צה"ל. יש שלום במזרח התיכון.
* האש ומכבי האש – יהודים מארה"ב, המגדירים את עצמם "ציונים ליברלים", באים לישראל כדי להגן על פלשתינאים ביו"ש מפני פורעים בן גבירניקים.
יקירת השוקניה חנן מג'אדלה יוצאת נגדם בחריפות, כיוון שהם מגדירים את עצמם ציונים. "הרי אלמלא הציונות לא היינו נזקקים ל'נוכחות יהודית ציונית מגינה' מפני יהודים ציונים אחרים. אם לא פרויקט ההתנחלות, ששורשיו ב-1948 ועוד קודם לכן, לא היה צורך במתנדבים שיגנו על פלסטינים מפני מי שבאו בשם אותה אידיאולוגיה." כלומר, הבעייה בעיניה אינה האלימות של הפורעים, אלא עצם העובדה שיהודים מתיישבים ביהודה ושומרון, אבל לא רק הם, שבניגוד לפורעים הבן גבירניקים אכן מגשימים בישיבתם שם את הציונות, אלא גם את אלה שהתיישבו בארץ ישראל מאז 1948 ועוד לפני כן.
זו האידיאולוגיה שלה – אין זכות ליהודים לשבת בארץ ישראל. לא זו בלבד שאין להם זכות למדינה יהודית, אלא אין להם גם זכות פשוט לחיות בארץ ישראל. הציונות, לדידה, היא "אידיאולוגיה שייסדה עליונות טריטוריאלית ואתנית, שמיסדה אפלייה, משטר הפרדה וקולוניאליזם התיישבותי." ולכן היא סולדת מציונים שבאים להגן על פלשתינאים, כאילו הציונות היא "האש וגם מכבי-האש." מבחינתה הציונות היא רק האש. את האש הזאת צריך לכבות. זו האידיאולוגיה שמאחורי טבח 7 באוקטובר.
* החזר את המפתח – אנו זוכרים ומזכירים את סמי בר לב, והסיפורים רבים. הנה, אחד מהם.
זמן קצר לאחר עליית קצרין לקרקע ערך ראש הממשלה מנחם בגין ביקור בגולן, ובמרכזו – ביקור בקצרין הצעירה, בירת הגולן. הוא קיבל מסמי בר לב את מפתח העיר.
לאחר החלטתו של בגין בהסכם קמפ-דיוויד לעקור את ימית ואת היישובים בסיני, שיגר לו סמי מכתב, ובו דרש את המפתח בחזרה.
* סמי מלכה – כאשר שירתי כדובר ועד יישובי הגולן, במאבק "העם עם הגולן", הרביתי להופיע בטלוויזיה והייתי דמות מוכרת בציבור. פעם אחת עליתי על מונית. הנהג זיהה אותי ואמר: "אני יודע מי אתה. אתה מהגולן, נכון? קוראים לך... סמי מלכה."
היתה זו הכלאה של סמי בר לב, יו"ר ועד יישובי הגולן אלי מלכה ושלי.
* והרשימה מתארכת – ביום חמישי נערכה הישיבה הראשונה של ועדת הנצחה והוקרה של המועצה האזורית גולן, בראשותי. ודווקא באותו יום, נוספה למשפחת השכול הגולנית משפחה חדשה, משפחת באב"ד מנוב, שבנה עשהאל, שנפצע בעזה, מת מפצעיו.
בדברי הפתיחה שלי בישיבה הזכרתי רשומה שכתבתי ביום הזיכרון תשפ"ד (2024), שבה ציינתי את העובדה שנוספו בשנה הזאת, שנת המלחמה, עשרה שמות חדשים. הרשימה נעולה! פסקתי.
כעבור חודשיים נרצחו נועה וניר ברנס, ועכשיו נפל עשהאל ז"ל.
וכל כך גדול הכאב.
* קור פינגווינים – ביום שלישי עבדנו בסבבה במינוס שלוש מעלות.
ביום רביעי עבדנו במינוס מעלה אחת. ממש קיץ.
אבל ביום רביעי היו רוחות מזרחיות עזות. ולכן היה הרבה הרבה הרבה יותר קר.
עבדתי עם חניכים מ"אדם ואדמה" וחברי גרעין. גיבורים אמיתיים.
אבל ב-10:30 סיימנו חלקה והתקפלנו. נדירים הימים שבהם אנו מתקפלים בגלל הקור. יום רביעי היה אחד מהם.
* ביד הלשון: בני אדם – לוחם המילואים אלישע באב"ד, בן מושב נוב שבגולן ותושב היישוב בני אדם שבבנימין, שנפצע לפני חודשים אחדים בקרב ברצועת עזה, מת מפצעיו לאחר חודשים של מאבק על חייו. יהי זכרו ברוך!
רשמית, אין יישוב ששמו בני אדם. ועדת השמות הממשלתי לא הכירה בשם ושמו הרשמי הוא סֶנֶּה. אך הוא מוכר כבני אדם. למה בני אדם? כי הוא סמוך ליישוב אדם. אלא שגם שמו של היישוב אדם אינו שמו הרשמי. השם הרשמי הוא גבע בנימין.
היישוב אדם נקרא על שמו של אלוף יקותיאל (קותי) אדם, סגן הרמטכ"ל ומי שהיה מיועד להיכנס לתפקיד ראש המוסד, שנפל בקרב במלחמת שלום הגליל.
בני אדם הוא יישוב קהילתי, אך מעמדו הרשמי הוא עדיין של שכונה בגבע בנימין (אדם). הוא ממוקם מצפון לירושלים, על גבעה הצופה לים המלח ולבקעת הירדן. עלה תחילה כמאחז בלתי חוקי ופונה, ולאחר מוכן הורשה לעלות כשכונה של גבע בנימין, בשנת 2004, בעקבות החלטת המנהל האזרחי להרחיב את שטח השיפוט של גבע בנימין.
שמו הרשמי, סנה, נובע מקרבתו למצוק סנה, המוכר מהתנ"ך. בתיאור הקרב של יונתן, בנו של שאול המלך, במצב פלישתים, נאמר: "וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים, שֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה, וְשֵׁן-הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה; וְשֵׁם הָאֶחָד בּוֹצֵץ, וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה" (שמואל א' י"ד, ד').
אורי הייטנר
לתגובות: uriheitner@gmail.com
אורי הייטנר
2. צרור הערות 25.1.26
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר